לקראת סיום הסדרה ישבנו וחשבנו אילו שאלות יכולות לעלות במהלך ההאזנה. אז ריכזנו את כולן, בחרנו את הגדולות שבהן, והשבנו עליהן בהרחבה. עד לפעם הבאה מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הקושי ביישום טכניקת המיינדפולנס ביומיום נעוץ בדרך כלל במגבלת ההכלה של הרגע הזה. וילדים – במהותם הבסיסית – נולדים עם אפס יכולת להכיל את כל מה שלא מתבצע במיידי. אז איך מפתחים את היכולת הזו, ועד כמה אפשר להרחיב אותה? התשובה עשויה להפתיע אתכם מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מיינדפולנס היא באמת אחלה, אבל איך נוכל להיות בטוחים שהיא תועיל גם לילדינו? זו שאלה נהדרת שמעלה שאלה נוספת כמו – איך מתנהגים ילדים שגדלים בסביבה מיינדפולית וכיצד הם מתנהלים בעולם בשונה מילדים אחרים? התשובות בפרק הזה מגלות שהתוצאות נעימות יותר לכולם.מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

'נאה דורש – נאה מקיים'. המשוואה הזו לא פוגשת את כל ההורים, שבחלקם ניכסו לעצמם פריבילגיות התנהגותיות המותרות להם - ולהם בלבד. אבל במיינדפולנס אין קיצורי דרך ואין מעקפים. מי שרוצים לגדל ילד מיינדפול, יידרשו להיות מיינדפול בעצמם.מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

מחקרים הוכיחו שהיכולת לאמפתיה ואפילו לאלטרואיזם הן יכולות מולדות. ולראייה, ילדים צעירים יעדיפו לרוב לצפות בדינמיקה של שיתוף פעולה ועזרה הדדית מאשר באחת שכוללת מאבקי כוח. כאן כמובן יש משקל גם להשפעת הדינמיקה שאנחנו יוצרים בחיינו, בהפעלת נוירוני-מראה שלמעשה מתכנתים את הילד כיצד לזהות ולהגיב חברתית במצבים דומים בעתיד. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

גמישות פסיכולוגית היא תכונה ששווה לפתח אל מול מצבי שינוי וחוסר ודאות, שבהם השליטה שלנו מוגבלת או פשוט לא קיימת. חכמת האיזון מסייעת לנו למפות ולזהות את המקומות שבהם יש לנו שליטה, ולחילופין את המקומות שבהם אין לנו שליטה או שמידת השליטה שלנו משתנה. וכן, חשוב שגם ילדים יידעו שאנחנו לא באמת שולטים בכל מה שהיינו רוצים לשלוט. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

התמודדות עם הפחד עוברת דרך מודעות. לחרדה אמנם יש נטייה לסחוף עד אובדן התמצאות, אך אם נוכל לסייע לילדינו לזהות אותה בזמן, לתת לה שם, צורה וצבע, נעזור להם להפוך את הבלתי מוכר למוכר. מה שכבר הופך כמעט כל דבר לקצת פחות מפחיד. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחד הדברים המופלאים בלהיות ילד הוא הדמיון. לקסם הזה יש כמובן שני צדדים, משום שבמקביל לגיבורי-העל ולחברים הדמיוניים מתקיימים יצורים מוזרים ומפלצות מפחידות, שבמקרה גם מתגוררות בארון הבגדים. כמבוגרים אנחנו מתקשים להבין את הפחד מהלא קיים, ובמאמצי השכנוע שהארון ריק אנחנו תמיד נפסיד. וגם הילדים. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה:ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

ילד כעוס הוא מופע די שגרתי במרחב הציבורי והפרטי. כל אחד מאיתנו היה עד לאירוע השתטחות של ילד על רצפת הקניון, ושמח שלא הוא זה שצריך לגרור אותו משם הביתה. הקושי בוויסות הרגשי הוא עניין די שגרתי בילדים, וכשמשהו מכעיס ילד – המשהו הזה ייכעס עד כלות. אבל מתי כעס הופך מלגיטימי לבעייתי, והאם יש דרך להסיט ממנו את הפוקוס כשהוא עולה על במת התודעה של ילדינו? במיינדפולנס כמו במיינדפולנס, המפתח הוא בזיהוי מוקדם. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כן, תאמינו או לא. גם ילדים יכולים לתרגל מיינדפולנס, כל עוד לא נקרא לזה תרגול מיינדפולנס או בכלל נעלה את המושג בפניהם. אז איך בכלל מנגישים מיינדפולנס לילדים, מאיזה גיל אפשר באמת להתחיל, וכיצד השיטה יכולה לתרום ולהשפיע על חייהם של ילדים (ולא פחות חשוב: על חייהם של הורים)? כך אנחנו מתחילים עונה רביעית וצעירה במיוחד. מגיש: רז חסון, מגישה אורחת: סמדר יהודה גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס במרחב הטיפולי, קרדיט תמונה: ShutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בתום שלוש עונות של 'קשיבות' ניתן להסכים לכל הפחות על דבר אחד: הלוואי ויכולנו לתרגל יותר. כי עם כל הכבוד למיינדפולנס, הזמנים הם זמנים מודרניים; ארוחת הצהריים לא תכין את עצמה והעבודה לקראת הדד-ליין לא תיעשה מאליה. למי יש זמן? ובכן, התשובה המפתיעה היא: למי שמפנה זמן. אבל איך עושים את זה?See omnystudio.com/listener for privacy information.

למרות שאין למושג החשוב הזה תרגום מוצלח בעברית, ה-Well  being שלנו מעסיק אותנו רבות כבני אדם למודי סבל. ההתרשמות השכיחה היא שישנם מי שנולדו עם תודעת Well being ולכן חייהם טובים, ומי שנולדו בלעדיה ולפיכך יידעו בעיקר דאגות ועצב. בפועל, מידת היותנו בטוב היא דבר נרכש, שכדי להשיגו יש להתמיד באימון. וזה בדיוק מה שמביא אותנו לפרק הזהSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בעולם החומרני שבו אנו חיים, קשה שלא לעסוק תדיר בהישגים שלנו: מה עוד אין לי? מה היה פוטנציאל הרווח שלי בנקודה X, ומה כולם מלבדי הרוויחו בזמן הזה? לכאורה, הגיוני. אולי אפילו הכרחי. כי אם לא נחשב הפסדים, איך נזין את שאיפתנו לרווחים? האמת, כצפוי, הפוכה לגמרי. ההתבוססות בתודעת החסר היא המעכב המשמעותי ביותר מתודעת שפע, ואם לא נעצור ונודה על הטוב שיש לפחות ברגע אחד ביום שלנו, החסר יבלע אותנו חיים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האופן שבו ילדים מגיבים לעולם משאיר אותנו לפעמים ללא מילים. לעתים אנו תוהים מה מעצב את הרקע האינטואיטיבי שלהם, כאשר התשובה ברוב המקרים היא: אנחנו. ילד הוא נוף הדינמיקה שאליה הוא חשוף, ולכן יש חשיבות אדירה בהקפדה על מודל ראוי מולו. הורה שמתרגל מיינדפולנס מגדל ילד מתוקן יותר ממנו, וכך בדיוק עושים את זה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

תינוקות רעבים בוכים מאותה הסיבה שהם אינם זקוקים לשעונים: אין להם יכולת לתפוס את מושג הזמן. גם כפעוטות וכילדים צעירים, הקיום מבחינתם הוא בכאן ובעכשיו. מה שחלף אינו רלוונטי, ומה שיבוא אינו מטריד. תשומת הלב מתרכזת רק במה שישנו כרגע, בשנייה הזו ממש. כל תחושה, כל מחשבה וכל רגש ממלאים ברגע את כל עולמם הקטן והם שוהים בו. אז מדוע בכל זאת זה לא מיינדפולנס?See omnystudio.com/listener for privacy information.

נסו להיזכר בפעם האחרונה שבה משקוף הדלת תקף באכזריות ברוטאלית את זרת כף הרגל שלכם. אם הצלחתם, תוכלו לזהות את השנייה הבודדת הזו שבה אתם מודעים היטב לתקרית ונערכים לרגע שבו נחשול הכאב יגאה וישטוף אתכם. בתוך אותה השנייה ממש נמצאת גם בחירה, בין האפשרות ללמוד את הכאב ואת אופיו, לבין האפשרות לקפץ ולצרוח. רובנו בוחרים לרוב באפשרות השנייה, אבל מתברר שגם לתוכה אפשר ליצוק מיינדפולנס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האמירה 'השלום מתחיל בתוכי' הפכה כבר מזמן למנטרה ששומעים רק בגני ילדים או בסדנאות לניהול כעסים. שזה די חבל, כי היא מאוד נכונה. הרבה לפני שהאנושות תביא את עצמה למציאות האוטופית של שלום עולמי, יהיה על כל אחד ואחד מאיתנו ללמוד איך להשכין שלום פנימי, בינו לבין עצמו, להכיר בחוסר המושלמות ולקבל אותה בהבנה, חמלה וסלחנות. לא נהיה טובים יותר בסופו של התהליך, אבל נחיה בשלום עם ההבנה שזה בסדר גמור.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הוא משמש אותנו בכל יום, בלעדיו לא היינו אנחנו, ועם זאת היה נחמד לו יכולנו להתנתק ממנו לפרקי זמן קצובים. הוא נוטה לגרד, לכאוב, לא תמיד נוח לו, וכל זה קורה בעיקר כשאנחנו רוצים לשבת רגע אחד בשקט ולהתחבר לתודעה שלנו. אבל במיינדפולנס, כמו בחיים עצמם, המציאות היא כפי שהיא, ולא כפי שהיינו רוצים שהיא תהיה. מה שתקף גם לגוף שלנו, שאם רק נלמד להקשיב לדיבורים שלו ולהבין אותו, נוכל לחיות בתוכו בשלום. מגישים: רז חסון וסמדר יהודה-גזית, תמונה: shutterstockSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כושר ההתמודדות שלנו עם משברים, עשוי להיות מושפע במידה רבה מהיערכות מוקדמת לקראתם. ככל שנגיע מוכנים יותר לסיטואציה בעייתית, כך נתקשה פחות לפעול בתוכה ולפתור אותה. בדומה לאופן שבו אנו מתחסנים נגד נגיפים ומחלות, גם את תחלואי המיינד מומלץ ויש ביכולתנו למנוע מראש. המפתח לכך מצוי אך ורק בידיים שלנו, ברצון וביכולת שלנו להבין ולהבחין מתי אנו בוררים את הבאים בשערי המיינד, ומתי אנו מפקירים את הגבולות. עורך ומגיש: רז חסון, תמונה: שאטרסטוקSee omnystudio.com/listener for privacy information.

הגענו לרגע שבו אנו תוהים מה נמצא ברגע שמעבר לו. שמעבר לרגע הזה. הרי אם המיינדפולנס מזמינה אותנו להתמקד רק ברגע הזה, מה יהיה בזה שלאחריו? בסופו של יום כולנו רוצים לדעת עם מה אנחנו נשארים ביד, ואיך ארגז הכלים הקשיבותי שרכשנו יכול לשמש אותו בטווח הארוך. תם ולא נשלם.See omnystudio.com/listener for privacy information.

גם אחרי כמעט 20 תכניות שבהן למדנו להתחבר לעצמנו, להתבונן, לחוות ולהיות ברגע הזה, אנו מלאים בשאלות; חלקן חדשות, חלקן התעוררו ועלו לאורך הדרך.על חלק מהן רק אתם תדעו להשיב לעצמכם. לכל היתר הקדשנו פרק מיוחד.See omnystudio.com/listener for privacy information.

גם החיים נוטים להיתקע. כמו שריטה בתקליט, אנו עשויים למצוא את עצמנו חוזרים שוב ושוב על פזמון מוכר, שכבר שמענו יותר מדי פעמים. בכל פעם אנו משוכנעים שזו הפעם האחרונה, ושסוף סוף נמשיך הלאה. ככל שאנו מתבדים, אנו מבינים שמדובר בלולאה שאיננו מצליחים לצאת ממנה. ולמה בעצם? מה מושך אותנו מלכתחילה לאותה מלכודת מחזורית שוב ושוב? את כל זה נבין רק שנלמד איך המלכודת בנויה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אין תהום עמוקה מזו שנפערה כתוצאה מאובדן. הכאב לעתים כה עצום, עד כי נדמה שרק אם נרוץ אל תוך הלהבה הבוערת ונשרף בתוכה נוכל להכיל אותו ולחוות אותו עד כלות. אבל הלהבה תמשיך לבעור, ואנחנו נסעד את הכאב, נשהה בתוכו ונכיר בו. כי רק כך נוכל להמשיך ולצמוח מתוך האפר שמקיף אותנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

גישתו של הבודהה להימנעות מסבל, נתקלת בקושי מודרני שנדמה ורק הולך ומתבסס עם השנים: המרדף אחר השלמות. רובנו שואפים לדיוק ולהישגים, אך כשהמגמה הזו הופכת לאובססיה – אין ספק שזוהי תחילתה של התייסרות נוראה. במקום שבו הפרפקציונזם תופס את עיקר הפוקוס שלנו, דווקא התבוננות בסדק שמצוי בדברים היא המפתח לנחמה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

התקשורת שלנו עם הסביבה רוויה באתגרים. יש מי שהופכים כל שיחה לקדיחה, יש מי שנאלמים, או מי שמחשיבים 'שיח' כדינמיקה שבה הם ממתינים שנשתוק עד שיוכלו לשוב ולהשמיע את עצמם. כישורי המיינדפולנס שסיגלנו עד כה לשימוש במרחב הפנימי שלנו, מסוגלים לשמש אותנו גם במרחב השיח הבין-אישי. המפתח המרכזי טמון בהקשבה. לדובר ולמתחולל בתוכנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנו מכירים את עצמנו ברגעים הפחות טובים שלנו; כשאנחנו כועסים, עצובים או מאוכזבים מאוד. כשרגש עז שוטף אותנו, אנחנו לעתים נסחפים איתו ללא שליטה או יכולת ניווט. את תמונת המציאות החדשה אנחנו מגלים אחרי שהוא חולף מעלינו. כל אחד מאיתנו רוצה לווסת את המד-הרגשי שלו, אבל איך בכלל אפשר לעשות זאת מבלי להפוך לזומבי שכבר לא חווה שום דבר? התשובה לשאלה הזו עוברת בתא הנהג של התודעה שלנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האדם החושב בהחלט מוכיח את קיומו, אך האדם המודע עושה זאת בצורה יותר יעילה ופחות מעודדת חרדה. המחשבה והמודעות הם שני ההיכלים המרכזיים המתחרים על מרחב המיינד שלנו.באיזה היכל אנו שוהים לרוב, באיזה היכל אנחנו רוצים לשהיות יותר ומדוע כל כך קשה לנו לעשות זאת? בתור התחלה: כבו את ההתראות בסלולרי.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

עוד רגע הכל ישקוט מסביב, וזה בדיוק השלב שבו הרחשים בראש נשמעים חזק מהרגיל. אנחנו מזמינים אתכם להתכנס פנימה לרגעים של התבוננות ומודעות, ולהניח לכל לעבור דרככם הלאה בכמה נשימות עמוקותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כולנו מכורים להרגלים שלנו. אנחנו קמים בבוקר עם כוס קפה, מתעצבנים כשהתוכנית האהובה עלינו לא משודרת ולא מצליחים להירדם כששעות השינה שלנו משתנות. האם כל ההרגלים הם רעים, ואיך אפשר לחיות את החיים תוך תשומת לב לדברים הקטנים האלה בלי לתת להם לנהל אותנו? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קליניתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי אינספור שימושים בשגרה כתירוץ להזנחת תרגולי המדיטציה, הגיעה משבר הקורונה וכפה על כולנו חיי פרישות. כלום לא הכין אותנו ליום שבו שגרת חיינו תיגדע, ואיתה גם הכבלים שחיברו אותנו לעוגנים בחיינו. בעבר התקשינו לתרגל מיינדפולנס, כי העבודה, הלימודים, החיים. ועכשיו? עכשיו שקט. יותר מדי שקט. ומי בכלל יודע מה עושים איתו? בדיוק בשביל חזרנו בפרק מיוחד. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קליניתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

כל עיסוק מתמשך בנושא כלשהו מצריך סיכום. במיוחד אם הוא כולל מושגים, הגדרות ותרגולים. את המפגש האחרון הקדשנו בדיוק לשם שינון והטמעת כל העקרונות שלמדנו ותרגלנו עד כה. אם הספקתם לשכוח כמה – זה בסדר גמור. כאן לא תמצאו שיפוטיות. אתם תמיד מוזמנים לשוב ולהאזין לכל הפרקים והתרגולים. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי שמונה תרגולים, ודאי תרצו לרדת אל השורה התחתונה ולנסות ולהבין מה יצא לכם מכל זה עד כה. האמת? לגיטימי. החדשות הרעות הן שמצטיינים ככל שתהיו, גם עכשיו לא תצליחו להימנע מסיטואציות מלחיצות, מרגיזות, שיפוטיות ולא נעימות בשגרה שלכם. החדשות הטובות הן שעכשיו אתם כבר יודעים לזהות אותן ולבחור כיצד להגיב אליהן. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית See omnystudio.com/listener for privacy information.

מחשבות על תרחישים מולידות מחשבות על תת-תרחישים, שמולידות מחשבות נוספות על תרחישים נוספים, ובסופו של כל תרחיש כזה אנו נדמיין לרוב את הנורא מכל. למרות שההסתברות היא ברוב המקרים לטובתנו, התודעה שלנו תדבק בתרחיש האימים. בין השאר, מסייע המיינדפולנס בהכרת נתיבי החרדה והדאגנות שלנו, ובהפחתת תסמיני החרדה שאנו חווים. האם כדאי להתמכר למיינדפולנס? לא בטוח. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית See omnystudio.com/listener for privacy information.

אנו עומדים למשפט מדי יום. בעיני הסביבה, ולרוב גם חמור מזה: בעיני עצמנו. אנו נוטים לשפוט את עצמנו לחומרה, ובמקרים רבים לשמש גם תליינים. מחקרים שנעשו על השפעת השיפוטיות העצמית מצאו התאמה בינה לבין השפעות של התנהגות אלימה. כפי שלא ניתן למגר את השיפוטיות כליל, גם לא ניתן לתרגל מיינדפולנס מבלי שהיא תסתנן לתהליך. האם אנו תמיד יודעים לזהות אותה? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית See omnystudio.com/listener for privacy information.

'האדם מתכנן תכניות והאלוהים צוחק' היא אחת האמירות המשקפות את חוסר השליטה שלנו באירועים המתרחשים במציאות. הנטייה הטבעית שלנו כבני אדם היא לא לקבל את השינויים שנגזרו עלינו מכורח המציאות, אלא להיאבק בה. ברוב המקרים, מדובר במאבק אבוד מראש שלא מטיב עמנו. מכאן עולה השאלה, היכן עובר הגבול בין קבלה לתבוסתנות, ואיזה תפקיד תופסת החמלה בתהליך הזה? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית See omnystudio.com/listener for privacy information.

חלקנו מקפידים מאוד על התזונה שלנו ובוררים כל דבר שאנו מכניסים לפה. אבל מה בדבר מה שאנו מכניסים לתודעה שלנו? כאן אנו נוטים להיות הרבה פחות בררנים, מתברר. השפעות הג'אנק-פוד של התודעה זהות למדי להשפעותיו של הג'אנק-פוד המסורתי. הוא מחליש אותנו, מאביס אותנו בחומרים לא נחוצים, ובעיקר מזין את המעגל המתמשך הזה. ובתזונה – כמו בתזונה – הפתרון הוא דיאטה. למיינד. מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קליניתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

תאונת דרכים, שיחה לא נעימה עם הבוס או אפילו מריבה לא צפויה עם בן/בת הזוג הם אירועים שקשה ליצוק לתוכם מיינדפולנס בזמן אמת. בדיוק לשם כך פותחה מתכונת ייחודית של מיינדפולנס, המיועדת למקרים חריגים. כיצד ניתן להימנע ממאבק מיותר במציאות קיימת, ואיך לכבות 'סרטים רעים' שמוקרנים בשידורים חוזרים בתודעה שלנו? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית See omnystudio.com/listener for privacy information.

שגרת היומיום מלאת אתגרים, מה שעשוי להקשות עלינו בין השאר גם בתרגול מיינדפולנס. אחד האתגרים הקשים ביותר הוא בוחן היעדים שהצבנו לעצמנו, והגישה השיפוטית הנלוות אליו על האופן שבו פעלנו להשגתם. האם יש דרך נכונה להציב לעצמנו יעדים, או שהגדרה כזו היא הרסנית מיסודה? כיצד לנווט בין ה-Doing ל-Being, והאם הדרך הבטוחה להימנע מאכזבות היא היעדר ציפיות? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית See omnystudio.com/listener for privacy information.

מאות מחקרים נעשו על אודות השפעותיה של ביקורת עצמית. לכאורה נדמה שלא ניתן להימנע ממנה, שכן גם האנשים בעלי ביטחון עצמי גבוה נוטים להלקות את עצמם תכופות. אם כן, כיצד והאם בכלל יש בידינו את היכולת להימנע מביקורת עצמית? האם הדינמיקה בינינו לבין המחשבות שלנו ניתנת לתכנות מחדש, והאם ניתן ללוות החוצה מחשבות בלתי רצויות? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קליניתSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנים האחרונות הפכה המיינדפולנס ('קשיבות', בעברית) לאחת משיטות המדיטציה הפופולריות בעולם המערבי. מה היא אותה שיטה, לשם מה היא נועדה וכיצד ניתן בעזרתה להכיר ולאלף את התודעה שלנו? מנחה אורחת: סמדר יהודה-גזית, פסיכולוגית קלינית המשלבת מיינדפולנס בגישה הטיפוליתSee omnystudio.com/listener for privacy information.