לפני שנתחיל, רק נזכיר שכדי להשקיע במניות בודדות יש צורך לרכוש ידע ולהשקיע זמן בבחירת כל מניה ומניה. לאחר שאמרנו את זה, אנחנו מניחים שמי מכם שמשקיע במניות בודדות ודאי מושקע לפחות ב 15 או 20 מניות שונות. לאחר זמן, האלקוציה בין המניות משתנה, אלו שעלו תופסות נפח גדול יותר בתיק ולהפך. ואז עולה השאלה, האם לחזור לפרופורציות המקוריות של התיק? האם כדאי להקשיב למשפט המוכר  Cut short your losses and let your profits run” ? בהקשר הזה גם לא להחליט היא החלטה. בבחינת האלוקציה אנחנו צריכים לבחון האם תיזת ההשקעה השתנתה, האם מחיר המניה השתנה לדעתנו ״ללא סיבה מוצדקת״ או שאנחנו לא בטוחים. בפרק היום נבחן את הפרמטרים השונים שבעזרתם נבחן, האם למכור, לקנות או להחזיק. מוזמנים להצטרף כרגיל ב 21:00

היסטורית, מדד המניות הקטנות הגדול בארה״ב הראסל 2000, השיג תשואות עדיפות על ה S&P וכמובן ב״מחיר״ תנודתיות גבוהה יותר, שכן קשה להתחרות עם אחוזי הצמיחה של חברה קטנה שהופכת לגדולה ומצד שני חלק מהחברות הללו לא שורדות. אך התשואה העודפת הייתה נכונה עד לשנים האחרונות. ב 5 השנים האחרונות, הראסל מפגר אל מול ה S&P בכ 50% ומול הנאסד״ק ב 80%. האם יש שינוי עקרוני בין המדדים? לדוגמא יכול להיות שהחברות האיכותיות מונפקות בשלב מאוחר יותר ו״מדלגות״ על הראסל. בנוסף, יכול להיות שאנחנו רואים את כוחן הריכוזי של שבעת הגדולות שמעורבות בהרבה שלבים משרשרת הערך? נדבר היום גם על ההתפתחויות בשוק הקריפטו. לאחר שנה שלמה שבה היו שמועות על אישור הנפקת תעודות הסל לביטקוין שבה עלה המטבע בכמעט 90%, האם אנחנו במצב של ״תרכוש את השמועה ומכור בידיעה״? או שהשוק עדיין לא מבין את מלוא הפוטנציאל להשקעה בקריפטו דרך תעודות סל?

פנסיה היא השקעה סולידית, ״לא מהמרים על הפנסיה״ ולכן גם רבים מהמשקיעים יותר המתוחכמים בוחרים במסלול השקעה על פי רמת הסיכון, מנסים לאתר את דמי הניהול הנמוכים ביותר ולא נוגעים בכסף עד היציאה לפרישה. היום בוובינר ננסה לבחון אפשרויות חדשות להשקעת כספי הפנסיה שאתם עוד לא מכירים וכיצד ניתן לרכב על מגמות בשוק בשביל למקסם את החיסכון הפנסיוני ומבלי לסכן את הכספים באופן משמעותי

לאחר הורדת הריבית הראשונה בישראל והצפי להורדות ריבית לאורך השנה הקרובה גם בשאר העולם אנחנו נקדיש תכנית להסתכל קדימה לאלטרנטיבות סולידיות לריבית על העו״ש, פיקדונות שונים וקרנות כספיות. בעבר, כאשר שוק המניות עלה, שוק האג״ח היה יורד ולהפך. לאחרונה השניים עולים ויורדים ביחד. לכן, מי שהשתמש עד כה באג״ח כגורם מאזן בתיק עלול למצוא את עצמו במלכוד. היום נבחן את האפשרויות השונות לתשואה סולידית בסיכון מינימלי.

למרות המלחמה הקשה והחדשות הקשות שאנחנו מקבלים מהצפון והדרום בכל בוקר, מדדי ישראל סוגרים חודש ירוק בוהק. מדד ת״א 35 עולה 6%, ת״א 95 עולה כמעט 10% ומדד SME 60 עולה בכמעט 18%. גם למרות תחזיות גרעון באוצר שמדברות על 5% (שצפוי עוד לגדול) השקל גם הוא מתחזק. השקל דולר שהיה מושפע מאוד מהמצב הפוליטי בישראל קיבל סיבה נוספת להתייצב לאחר שבג״צ אתמול סגר את הגולל על תכנית לוין רוטמן כפי שניסתה לקדם אותה הממשלה.  אם כך, האם יש סיבה לאופטימיות בשווקים? נבחן את השפעת הפיבוט בריבית ואת השנה הכלכלית הצפויה לנו ב 2024, על התרחישים השונים והשפעתם על השווקים. 

לינק להורדת מצגת הפקדות סוף שנהשנת 2024 הולכת להיות שנה מעניינת בשווקים עם תיזה חזקה לירידות ותיזה חזקה לעליות. בצד החיובי של הדברים, בהמשך להודעת הפד׳ משבוע שעבר אנחנו צופים שנה של הורדות ריבית שהיא כנראה הפרמטר החשוב ביותר שיכול להצביע על עליות. כרגע מסתמנת ירידה עדינה באינפלציה. נראה אם כך, שיכול להיות שבפעם הראשונה בהיסטוריה אנחנו נראה ״נחיתה רכה״, ככל הנראה בזכות רזרבות המזומנים שנמצאות אצל הציבור עוד מתקופת הדפסת הכספים של הקורונה. גם צריך להזכיר, שבספטמבר 2024 ארה״ב תבחר נשיא חדש והיסטורית, ברוב המקרים, שנת בחירות היא גם שנת עליות. מבחינת הנתונים הכספיים, רווחי החברות נמצאים בעלייה ולמרות שהנאסד״ק עשה שנה פנומנלית (44%!), דו״חות החברות הגדולות בארה״ב נראים בסך הכל טובים. מהצד הפסימי של הדברים 2024 תהיה על פי מרבית הפרמטרים וע״פ תחזיות הרוב המוחלט של האנליסטים שנת מיתון. כמו כן, ע״פ בחינת מקרי העבר לשוק לוקח כמה חודשים לחזור לעליות לאחר נקודת שיא הריבית, לעתים, הרבה מעל לשנה. למרות נתונים כספיים טובים, המכפילים בארה״ב גבוהים מאוד. בראסל ובנאסדק מעל ל 31 וב S&P כ 23.  בנוסף נראה שמלחמת רוסיה אוקראינה ממשיכה וחוסר היציבות בעולם, עם היווצרותו של ״ציר ההתנגדות״ או ״ציר הטרור״ יכול להוביל לתרחישים נוספים של אירועי טרור משמעותיים ולחימה בין הגושים. בהקשר הפוליטי הפנים אמריקאי במידה והנשיא לשעבר דונאלד טראמפ ירוץ לנשיאות בזמן שהוא נאבק משפטית הדבר יצית את הקיטוב האמריקאי וכמו שהרגשנו בישראל על בשרנו, חוסר היציבות ברחובות תתבטא ודאי גם בשווקים. היום בשידור אנחנו נקדיש את הרבע שעה הראשונה לעשות סדר בהפקדות סוף שנה (לאחר שקיבלנו בקשות רבות בפרטי ובצ׳אט) ולאחר מכן ינסו עומר ואבנר להכריע איזו תיזה חזקה יותר. 

מרוב אירועים קשים ודרמות שרדפו אותנו השנה, כמעט לא הרגשנו שהשנה כמעט והסתיימה. כמדי דצמבר, יש מספר פעולות פיננסיות שחשוב לבצע, אבנר ועומר יזכירו לכם בדיוק מה הן? מהי התקרה בקרן ההשתלמות וכיצד גם שכירים יכולים להשתמש בה? למה גם לפנסיונרים כדאי להפקיד לקופת גמל? ואיזו טעות טכנית תעלה לכם הון עתק? מורה נבוכים לסוף שנה וגם כמה טיפים משתלמים.

בשני העשורים האחרונים מחירי הדירות התייקרו דרמטית ויצרו בועת נדל״ן עליה דיברנו רבות בתכניות שלנו. מ2008 ועד תחילת 2023 עלו מחירי הדירות למגורים ב 250% (!). זאת כחלק מהתייקרות הנדל״ן בכל העולם שמתוגברת בישראל ע״י קצב גדילת אוכלוסייה, צפיפות, קושי תכנונ תנאי ריבית נמוכה (עד לאחרונה) ועוד מספר גורמים עליהם נדבר בשידור. בשביל להמחיש את אפקט הבועה, נכון ל 2022, בתל אביב נדרשות 347 משכורות ממוצעות על מנת לקנות דירה. כמעט 30 שנה של הפרשה בגובה משכורת ממוצעת, והיא מדורגת במקומות הראשונים בעולם במדד זה. החל מתחילת שנת 2023 עם עליית הריבית הזריזה שהעלתה את מחירי המשכנתאות, ירדו מחירי הדירות בין ינואר לאוגוסט ב 1.5%, ירידה ראשונה מאז 2008. המלחמה הוסיפה טלטלה נוספת שהקפיאה את שוק הדיור והובילה לירידה המורגשת בשטח אבל עדיין לא פורסמו לגביה נתונים רשמיים. בשכירות הדבר בולט עוד יותר, במיוחד באיזורי הביקוש בהם ע״פ נתונים לא רשמיים חלה ירידה של כ 10% עד 25%, מה שמוריד את התשואה משכירות הנמוכה גם כך (כ 2.5%) עוד יותר. מצד שני, בהסתכלות ארוכת טווח, חלה האטה בבניה עקב המחסור בעובדים שיכולה ליצור התייקרות בהמשך. בנוסף, ירידה במחירים תדרבן יזמים שלא להתחיל בפרוייקטים חדשים. נכון להיום גם כשהשוק עובד בתפוקה מלאה הוא מפגר אחר קצב גידול האוכלוסיה, שעלול לגדול במעט עקב עלייה של יהודים מרחבי העולם. נוסיף על כך שלממשלה אין תכנית מסודרת להורדת מחירי הדירות ונקבל סיבות טובות להמשך העלייה במחירי הדירות, מצד שני, האם כח הקניה של הישראליים יוכל לענות על המחירים? 

עם החזרה ללחימה מתגבשת ההבנה שבכדי להשיג את יעדי המבצע, מיטוט שילטון חמאס והשבת החטופים, הכוחות יאלצו לשהות בעזה עוד מספר חודשים. הממשלה הכריזה על המשך תכנית הפיצויים גם לאורך דצמבר ומסתמן שתגדיל את הגירעון ותזרים כסף לשווקים. נתוני האשראי חוזרים לנורמה אבל בעלי העסקים הקטנים ומספר העובדים המגויסיים, מעט מתחת 10%, מסך כח העבודה משפיע על הכלכלה לרעה. אנחנו ממשיכים היום בסקירת הדוחות של הרבעון השלישי בשביל להבין אם אלו יתרות מזומנים נכנסות החברות הישראליות לתוך המלחמה. השווקים בישראל נמצאים בתשואת חסר משמעותית מאז תחילת השנה ודו״חות החברות נראים טובים מאוד ביחס לתשואות החסר ומהווים חלק מהסיבות לעליות בחודש האחרון. נמשיך לבחון את הסקטורים השונים בדגש על סקטור הנדל״ן כדי להבין אלו מהם רגישים יותר למצב ואלו בעלי פוטנציאל להניב רווחים למי שייבחר להשקיע את כספו בישראל.

לאחר הירידות בערך השקל ובשווקים עם תחילת המלחמה, נראה שהמגמה הכללית היא התאוששות. מדדי ת״א 35 ות״א 90 סוגרים חודש מעולה עם עליות של 11.6% ו 15.6% בהתאמה. גם השקל התחזק ב9% ומי שהיה מושקע בחודש האחרון בישראל, והימר נגד פתיחתה של חזית צפונית הרוויח בגדול. בדוח״ות אנחנו רואים יותר אמבילוונטיות, כאשר לדוגמא, דוחות בנק הפועלים חוזים ירידה במחירי הנדל״ן שגורמת לאובדן רווחים עקב הפרשת הפסדי אשראי בתחום. העיניים נשואות לכיוון הסכם הנושים עם קבוצת חנן מור שמתקדמת לפירוק. מצטברים הסימנים שמחירי הדירות בישראל יכולים גם לרדת. הסופרים, כצפוי מוכיחים את עצמם כחסינים למיתון כאשר יוחננוף וויקטורי מפרסמים דוחו״ות חיוביים. ביום ראשון כאשר התראיין מנכ״ל ויקטורי, אייל רביד בפודקאסט שלנו ״אינווסטור 360 לייב״, הוא טען שבשביל להבין את שוק הסופרים צריך להסתכל על האנשים במסעדות ״כשרואים אנשים במסעדות הסופרים מפסידים, כשלא רואים אנשים במסעדות הסופרים מרוויחים״ כרגיל, בסקירת הדוחו״ת,נבחן את הסקטורים השונים, נסמן סקטורים מסוכנים וסקטורים הזדמנותיים ונדבר על כלכלת ישראל בצל המלחמה.

כיצד תשפיע הלחימה עם חמאס על הכלכלה והשווקים? בשוק הנדל״ן לרכישה והשכירות אנחנו רואים ירידות מחירים של ממש אבל בתרחיש שלא תפתח החזית הצפונית הירידה הזו צפויה להיות זמנית בלבד. בשל האטת הבניה מצד ההיצע ואוכלוסיית המפונים שתחפש פתרונות דיור זמניים מצד הביקוש, אם כי מיתון רחב עלול לווסת ביקושים ולהוות גורם ממתן לעליות מחירים. גם אם החזית הצפונית תישאר שקטה, ריסוק חמאס בעזה מסתמן כתהליך ארוך שיפגע בכלכלת המדינה. בניגוד לקורונה שהיה משבר עולמי, כאן מדובר במשבר מקומי כאשר העלויות הכוללות של הלחימה מוערכות ע״י אגף תקציבים באוצר בכ 40 מיליארד שקל בחודש. נזכיר שמתווה הפיצוי של משרד האוצר מוערך ב–4.5 מיליארד שקל בחודש, לפני ההרחבה המתכוננת, שתזניק את העלות ל–6.5 מיליארד שקל בחודש. חריגה תקציבית אדירה וצבירת חובות תביא בוודאות לירידת דירוג האשראי של ישראל ועלולה גם להוביל לעליה באינפלציה. מאידך, בהסתכלות רחבה יותר ישראל נכנסת לאירוע לאחר שנה של דישדוש בשווקים עם תשואת חסר של בין 5 ל 35 אחוז אל מול השווקים באירופה ובארה״ב. בתרחיש שה״רע מאחוריינו״ ולאחר דוח״ות טובים שמתפרסמים בימים אלו, יכול להיות שהשוק בישראל נמצא במחירים הזדמנותיים מאוד.

בצל המלחמה והאי ודאות אצלנו, נראה שבארה״ב התחזיות חיוביות. לאחר אוקטובר של עליות, ושנה חזקה מאוד בנאסד״ק צפי האנליסטים הוא לעליית הרווח הממוצע למניה גם במהלך 2024. כפי שהתכוון הפד׳ המשק האמריקאי מתחיל לאט לאט להאט כאשר נתוני האבטלה עלו מ3.4% ל 3.9% והאינפלציה מתחילה לרדת. משמע הדבר היא שסביר שלא נראה יותר עליות ריבית ואולי בעתיד הנראה לעין אפילו הורדות ריבית. היום, אבנר ועומר ממשיכים לצלול אל תוך דו״חות החברות כדי לקבל את התמונה האמיתית למשק האמריקאי.

לתרומה לפוד טראק לעידוד וחלוקת מזון למפונים ולחייליםhttps://investor360.co.il/landing/together-we-win-vidהיום נארח משפחה נוספת של חטופים הנמצאים בעזה זה 32 יום, נדבר עם יעל ליצ'י אנגל, דודתו של אופיר אנגל שנחטף מבארי. ולאחר מכן ננתח את דוחות המניות בארה״ב. שוק העבודה נחלש ונראה שהמיתון יכה בארה״ב במהלך 2024, האם כבר ניתן לדבר לראות את המיתון בדוח״ות? מחד נראה שהעלאות הריבית בארה״ב כבר מאחרויינו מאידך הצפי למיתון יכול להיות מגולם בוול סטריט כבר בחודשים הקרובים, ננסה לראות אם כבר יש ניצנים למיתון בדוחות הנוכחיים. בנוסף, חלק מההפסדים של החברות הגדולות לא מגולם בדוחות הנוכחיים, כיצד זה ישפיע על מחירי המניות?

היום אנחנו נראיין את רוני רומן, שאחותה ירדן נחטפה לעזה מבית המשפחה בקיבוץ בארי. בשבת השחורה מחבלים נכנסו לביתם ולקחו את כל בני המשפחה - ירדן רומן, בעלה, אלון גת בתם המשותפת גפן גת בת ה 3, אמא של אלון, כנרת גת, ואחותו כרמל גת. אם המשפחה כנרת ז״ל נרצחה במקום, והמשפחה המצומצמת ירדן, אלון וביתם גפן הובלו אל עבר רצועת עזה ברכב שהמחבלים המתועבים גנבו מהקיבוץ. בתושיה של הרגע האחרון, לפני שנכנסו לשטח הרצועה, ברחו הזוג מהאוטו בריצה כאשר אלון סוחב את גפן בידיו. בשלב מסויים הם התפצלו, אלון וגפן חיכו במקום מסתור במשך שעות ארוכות עד שחברו לכוחות צה״ל. ירדן, ואחות של אלון כנרת, לא נמצאו עד לרגע זה. היום נדבר עם משפחת החטופים על ההתמודדות עם אי הודאות, על המסע שהמשפחות מנהלות מול גורמי הממשלה ומול ממשלות נוספות להשבת יקיריהם ועל הצרכים שעולים לאחר כמעט חודש שהחטופים נמצאים ברצועת עזה.לאחר מכן נדבר גם על ההתפתחויות האחרונות, הכניסה לעזה ועל ההשפעה שלה על הכלכלה ועל השווקים ועל התרחישים השונים עבור כלכלת המדינה. לינקים לתרומות - לתרומה למחשבים עבור ילדי הישובים המפונים-https://did.li/UtagTאו לטלפון של אלינור0522570150לתרומה לעזרה למימון העלויות בקמפיין להחזרת החטופים הביתהhttps://www.bringyardenhome.com/או לטלפון של רוני054-5730115

ישראל במלחמה כבר כמעט שלושה שבועות, הרפורמה המשפטית נשכחה מזמן והעם עסוק כולו במאמץ המלחמתי וההסברתי. נתחיל את התכנית שלנו היום במעט אקטואליה וכלכלה ונדבר על מצב החוסן הכלכלי. נמשיך לדבר על שוק האג״ח - האם אג״ח ישראל והקונצרניות מתמחרות מצב שבו נפתחת החזית הצפונית? הנגיד אתמול הותיר את הריבית על כנה ומסתמן שלא נראה העלאות ריבית בזמן הקרוב. נדבר גם על המניות הדואליות הישראליות וחברות ישראליות שעיקר ההכנסות שלהן הן בחו״ל. אלו, כקבוצה נמצאות בתשואת חסר של כ 20% אל מול המתחרות שלהן מעבר לים. האם השוק הגיב בתגובת יתר לגבי המניות הישראליות בחו״ל?

היום אנחנו משיקים את הקמפיין לתרומה למאמץ האזרחי והמלחמתי דרך האופרציה של אינווסטור 360 בשת״פ עם פיתחון לב https://investor360.co.il/landing/together-we-win-vid/במטרה לתת פתרונות זריזים לצרכים שעולים מהשטח לרבות לינה, מזון, ציוד לחיילים וציוד מגן לחיילים. הוצאות הקמפיין יהיו שקופות ותוכלו לעקוב איך התרומה שלכם עזרה למאמץ המלחמתי. נציג את הקמפיין בהרחבה בתכנית. כמו כן, נדבר על המצב הכלכלי במדינה. איך ישראל נכנסת למשבר הזה, אילו רזרבות מט״ח יש לה שיכולות לצנן את היחלשות השקל ואיך הסקטורים השונים הולכים להיות מושפעים מהמלחמה. עוד בתכנית, איך אנשים מקבלים החלטות במצבים של אי ודאות גדולה ומהן הטעיויות הנפוצות שכדאי להכיר. 

עוברים עלינו ימים מהקשים שידענו כאינדיבידואלים וכמדינה. כמי שמלווים אתכם בשגרה בנושאי כספים והשקעות, התחושה היא שכרגע הכל מתגמד ויש דברים אחרים שצריכים לקבל מענה וטיפול נכון לעכשיו. למרות זאת, אנחנו מרגישים צורך להיות אתכם וללוות אתכם גם עכשיו. אנחנו מרגישים שהביחד עוזר, ויחד נעבור את המלחמה הזאת. הערב נקיים שידור חי של ״סטפק רבינוביץ״ לסקירת המצב מכמה חזיתות שונות. נציף כמה שיותר מידע וחיבורים על עזרה, התנדבות ותרומות שאפשר לבצע. מעבר לזה גם נתייחס להשלכות הכלכליות של המלחמה, גם בהיבט המאקרו וגם במיקרו. כלכלי וההשקעה על גירעון תוצר, וכמובן, נענה לשאלות ונעזור גם עם טיפים גם ברמה הפסיכולוגית כיצד לנהוג עם תיקי ההשקעות, הפנסיות ושאר הנכסים שלנו.

אנחנו מכירים כיום את ברקשר האת׳ווי כחברת ההשקעות של וורן באפט ואחת מהחברות הנסחרות הגדולות בעולם אבל סיפור רכישת החברה, הוא אחד הסיפורים הידועים בתחום ההשקעות על טעות נגררת. באפט התחיל לרכוש את מניותיה של ברקשר, באותו הזמן חברת טקסטיל, בשנת 1962, הוא הבחין בשינויים במחירי המניה בכל פעם שהחברה סגרה מפעל, וניסה להשקיע בהתאם לכך. כמו כן, הוא ראה שהשוק מתמחר את החברה בחסר ביחס לשווי שהעניק לה. עד כה, מדובר בטעות בהערכת המניה שקשה להימנע ממנה והיא חוזרת אצל כל משקיע בכל שנה. אלא שבמקום לחתוך את ההפסדים שלו באפט החליט לרכוש את כל החברה, רכישה אותה הוא רואה כהחלטת ההשקעה הגרועה ביותר שלו עד היום. מאז אותה השקעה מנסה באפט לחפש ״חפירים״ (Moat) בחברות אותן הוא קונה ע״י מותג חזק (כמו נייק, אמריקן אספרס או ג׳ילט) יתרונות הפצה (כמו קוקה קולה) אפקט רשתיות (כמו פייסבוק) יתרון רגולטורי או קניין רוחני, אפשרות תמחור נמוכה וקושי בהחלפה.בפרק היום נדבר על טעויות ההשקעה הנפוצות ביותר בשוק ההון  - בפסיכולוגיה, בקריאת הדוחות הכספיים ובייחוס אירועים פנימיים וחיצוניים לערך המניה

שלום חברות וחברים,נראה שאולי השוק חגג לפני הגול. בפרקים הקודמים דיברנו על היום שאחרי השיא בריבית ודנו על התרחישים השונים לגבי עתיד השווקי. דיברנו על ״נחיתה רכה״ שבה המשק יחזור לעלות ללא מיתון ו״נחיתה קשה״ שבה הבנקים המרכזיים יכניסו את השוק למיתון משמעותי עם גל פיטורין ואבטלה רחבה. שני התרחישים מניחים שלנגידי הבנקים השונים יש שליטה משמעותית בשוק וכפי שראינו בעבר זה לא בהכרח נכון. בחודש האחרון אנחנו עדים לאינפלציה ששבה לעלות למרות אחוז הריבית הגבוה יחסית, ממגוון סיבות. העיקרית שבהן היא עליית מחירי האנרגיה. גם בישראל, לאחר חודש יולי שסימן האטה משמעותית באינפלציה הגיע חודש אוגוסט עם קצב אינפלציה שנתי של 4.1%. מה הסיבות לכך? וכיצד האינפלציה בצירוף השקל הגבוה ישפיעו על השווקים?בחלק השני של התכנית נדבר על הגורמים המרכזיים לעליה וירידה של מניה, מתי סיבות עסקיות משפיעות על מחיר מניה ומתי יש להתעלם מרעשי רקע חיצוניים כמו ירידה בשוק של מדינה מסוימת או בסקטור מסוים שלא אמור להשפיע על הערך האמיתי של המניה והשווי שלה לאורך זמן.

הדרך הטובה ביותר להגדיל את התזרים בפנסיה הוא להרוויח יותר כסף. אבל אם זה היה סוג העצות שהיינו נותנים לכם לא הייתם עוקבים אחריינו. היום, עומר יארח את דפי צבר, מתכננת פיננית CFP באינווסטור 360, שתחלוק כמה טיפים דרמטיים לחסכון משמעותי במס, שמאפשרים להוציא כסף כקצבה בפנסיה ללא לשלם עליו מס הכנסה בזמן המשכורת ולקבל מהמדינה הכנסה מובטחת של כמעט 10%. אנחנו מניחים שאתם מכירים את המכשיר פנסיה מקפת, בו יש הבטחת הכנסה מהמדינה של 4.86 + מדד (היום, כ - 10% בסה״כ). היום, בין היתר נלמד אתכם על מספר אפיקים להעביר כספים לפנסיה מקפת ולאפשר לקבל את הבטחת ההכנסה מהמדינה.אנחנו עולים לפרק קצר עם הרבה תובנות במטרה להגדיל את התזרים החודשי לאחר הפרישה. הפרק היום רלוונטי לפורשים ומי שלא קרוב לפרישה אבל מעוניין להגדיל את התזרים החודשי הפנסיוני.21:00 כרגיל

האם כדאי להשקיע במניות באופן ישיר בכדי לחסוך את דמי הניהול? זו השאלה שרבים מהמשקיעים, מנוסים ומתחילים כאחד מתמודדים איתה. דרוש ידע וזמן בכדי להשקיע במניות במישרין. להרבה מהמשקיעים יש את הידע הדרוש אבל אין להם את הזמן להגיב להתפתחויות. במקרים כאלו התיק הרבה פעמים מוזנח או שסובל מריכוז סיכונים. במקרים אחרים למשקיעים יש את הזמן הדרוש אבל חסרים את הידע ואת הנסיון להתמודד עם העליות והירידיות ויכולים ממש להיות מסוכנים לעצמם. בתכנית היום נבחן שילוב בין השקעה במישרין לבין השקעה במדדים שונים תוך פיזור גאוגרפי, וננסה להבין למי כדאי לנסות להשקיע במישרין ולמי לא. וגם, למי שמחליט להשקיע בעצמו? מה הם הצעדים הראשונים שצריך לעשות כדי לצאת לדרך (מלבד האזנה לפודקאסטים שלנו)כרגיל היום, ב21:00

שוק המניות בישראל סוער - ריבית גבוהה שנראה שתשאר איתנו עוד לפחות כמה חודשים והמצב הפוליטי, החשש ממשבר חוקתי במהלך חודש ספטמבר עם תחילת הדיונים בבג״צ על ביטול עילת הסבירות וחוק הנבצרות. נתוני האשראי של המדינה מעולים עם יחס חוב תוצר נמוך מאוד שמוריד את הסבירות להורדת דירוג אשראי. למרות כל אלו, מדד תל אביב 90 עלה ב8% בשלושת החודשים האחרונים והיה אחד מהמדדים המוצלחים בעולם ות״א 35 ב 2.8%.השבוע נסקור את מניות הנדל״ן המניב התנודתיות שחוות שנה קשה, גם מניות הריטים בשנה לא קלה. באופן לא מפתיע מניות הנדל״ן שנכסיהן בחו״ל עוברות שנה מעולה עד כה. נדבר גם על הדוחות של הקמעונאיות וחברות האופנה שבד״כ משקפות האם המיתון הגיע לחנויות. נסתכל גם על דוחות התקשורת, הטכנולוגיה, התעשייה ותעשייה ביטחונית והאנרגיה.בתקווה בסוף התכנית ושני פרקים שאנחנו מנתחים את הדוחות, נבין לאן צועדים השווקים והכלכלה הישראלית.מוזמנים להצטרף אלינו כרגיל ב 21:00

ככל שאנחנו מתקרבים לעונת הדוחות ומתרחקים ממועד פירסום הדוחות האחרון, אנחנו מסתמכים יותר ויותר על תחזיות וספוקלציות. האווירה הכללית בשווקים, התפתחויות קוסמפוליטיות, ידיעות ספציפיות לגבי חברה כזו או אחרת הם הגורמים העיקריים המשפיעים על מחירי המניות ועל ההתרשמות שלנו לעתיד. מיותר לציין שכרגע הסנטימנט הכללי בישראל הוא שלילי, אבל האם הוא מצדיק הפרש של 12% מה S&P, ובשקלול הפיחות בשקל, ירידות ריאליות מתחילת השנה? כשמתפרסמים דוחות החברות, אנחנו זוכים להצצה מציאותית לביצועים האמיתיים במשק.  בדיוק מסיבה זו אנחנו מקפידים לסקר את פירסום הדוחות בארץ ובחו״ל. בתקופה של ירידות, אפילו דוחות פושרים יכולים לגרום לעליות, וכשהשוק עולה, אם לא נראה שהחברות מכות את התחזיות בהרבה, הדבר עלול לגרום לירידות. אם כך, בתקופה הזו, דיווחים טובים יכולים להצית ראלי במניות בישראל.הבנקים כבר פירסמו דוחות מצויינים ועלו קצת, נסקר סקטורים נוספים ונצלול אל הנתונים העמוקים של הכלכלה הישראלית כיום. יש סיבה לאופטימיות.

בכותרות, זו היתה שנה קשה לקריפטו, עם קריסתה של פלטורמת ההלוואות ותשלומי הקריפטו צלזיוס, והתביעות סביב נפילתה של בורסת המטבעות FTX של סם בנקמן פריד. בינתיים ברקע, המשך הדיונים בגופי הממשל האמריקאים, האם מטבעות קריפטוגרפיים נחשבים לסחורה או לנייר ערך - דיון בעל השלכות דרמטיות על המשך התעשייה שכן במידה והמטבעות יוגדרו כנייר ערך הן ימוסו ותחול עליהן רגולציה קפדנית.למרות אי הודאות שהפכה להיות חלק אינהרטי בהשקעה במטבעות קריפטוגרפיים הביטקוין משלים 76% אל מול הדולר מתחילת השנה (אחרי ירידות ב 22׳). זאת בין היתר, בזכות כניסתן של חברות גדולות כמו ויזה ופייפאל אל תוך התעשייה ובעקבות תקווה שיתקבל אישור רגולטורי להנפיק תעודות סל על הביטקוין, יש סיכוי ממשי שזה יקרה בתוך מספר חודשים. נדבר על כל ההתפתחויות האלו עם המרואיין שלנו היום, בן סמוחה, שותף מייסד Cryptojungle וקהילת מדברים קריפטו וננסה להבין מהו עתיד תעשיית הקריפטו? מהן הנקודות להתמקד בהן ואיזה תפקיד הם צריכים לקחת בתיק ההשקעות שלנו

לאחר שערך למעלה מ 1,000 תכנונים פיננסיים לאורך השנים האחרונות, עומר מגיע לעשות סדר בהתנהלות פיננסית נכונה לאורך החיים, אליו יצטרף אורן ברסקי מהפודקאסט של ימי ראשון, ״אינווסטור 360 לייב״, מתי כדאי לקנות דירה ראשונה ובאילו תנאים? איזה צורך היא צריכה לספק? מתי עדיף לנסוע לחו״ל ולהיות יותר קלים בהתנהלות הכלכלית ומתי כדאי לנסות לחסוך כל שקל? נדבר על האירועים הגדולים בהמשך החיים, חתונה, השדרגות לדירה גדולה יותר במידה הצורך וכמובן איך ניתן לחסוך לפנסיה במינימום מס. נדבר על מסלולים שונים כמו קרן גמל להשקעה, תיקון 190 ו IRA שמאפשרים להרוויח כסף ולשלם עליו מס מינימלי. נדבר גם על הורשה, קצבאות מזכות ומוכרות וכל מה שצריך לדעת כדי להתנהל פיננסית נכון לאורך החיים.

כאשר אתם משקיעים ב- S&P 500, כ- 30% מהכסף שלכם מושקע בחברות הטכנולוגיה הגדולות - אפל, מייקרוסופט, גוגל, אמזון אנבידיה טסלה ומטא. הצצה בדוח״ות הכספיים של הביגטק מספקת הצצה למגמות המסתמנות לשנה הקרובה? האם החברות מצליחות להגדיל או שולי הרווח? האם ישנה האטה בצריכת הקמעונאות, וההוצאות על שיווק? או במילים אחרות? האם המיתון הצפוי ממשיך להתעכב?כמה מסקנות ביניים שכבר עולות מתוך הדו״חות. פייסבוק מתייעלת, מגדילה את מספר המשתמשים שלה אבל רושמת הפסדים על חזון המטאוורס שהובילה. גוגל מדווחת על מכירות חזקות שמעידות על כך שהמיתון כרגע קיים בתחזיות האנליסטים בלבד. מייקרוסופט מנסה לרכוש את ענקית המשחקים Activision Blizzard ובינתיים צופה לגידול בAzure. טסלה מצליחה להגדיל את ייצור כלי הרכב אך הרווחיות שלה נשחקת. והבינה המלאכותית משפיעה על כולן. בעיקר ככח דפלציוני. היום בערב נצלול עמוק אל הדו״חות ונחזור עם תובנות מעניינות שרלוונטיות לרוב תיקי ההשקעות.

ביטול עילת הסבירות אושר אתמול בכנסת והמדינה מלקקת את הפצעים מיום של הפגנות רחבות היקף בכל רחבי הארץ. הפילוג בעם מעולם לא היה גדול יותר וההרגשה הקשה ברחוב מתבטאת גם בשווקים. מהי התחזית לכלכלה הריאלית לשנת 23׳? עד כמה היא צפויה להיפגע?הבורסה הישראלית מראה ביצועי חסר אל מול השווקים בעולם מתחילת השנה. ת״א 90 עלה 2.5% ות״א 35 0.5% ושוק הנדל״ן בירידת עסקאות. ביצועי החסר של השקל (ירידה של 5% אל מול הדולר מתחילת שנה וירידה של 8.6% אל מול האירו) משקפים ירידה ריאלית של הבורסה. ברור לכל, שבמקרה של פשרה בהסכמה רחבה ישוב אמון המשקיעים אל השווקים והם צפויים לעלות. אבל האם ניתן להשקיע בבורסה בת״א מבלי להמר על המשך יישום תכנית לווין רוטמן?

לינק לסקרhttps://ifqcml7klqa.typeform.com/to/IpdZK5FHבזכות הליווי וההאזנה שלכם הפכנו לרשת הפודקאסטים הגדולה בישראל בתחום הפיננסים וההשקעות ועל כך אנחנו רוצים להגיד לכם תודה.אנחנו משקיעים הרבה משאבים ומחשבה בניסיון להתקדם ולשפר את התכנים כך שתהנו מהם כמה שאפשר ובימים אלו שוקלים על סדרות פודקאסטים חדשות.לכן היינו רוצים שתיקחו חלק בתהליך ותספרו לנו מה אתם חושבים וחושבות על הפודקאסטים שלנו כדי לעזור לנו להמשיך להשתפר.בלינק מחכה לכם סקר קצר של 5 דקות, נודה לכם אם תמלאו אותנו, כדי לעזור לנו לספק לכם את מה שאתם אוהבים ורוצים

עונת הדוחות הכספיים בארה״ב מתחילה וקובעת את הנרטיב לתקופה הקרובה. האם אנחנו צועדים לכיוון של Soft Landing? התמתנות של הריבית, התייעלות בחברות ושיפור רווחיות? או שאנחנו בדרך לתרחיש ההפוך? ריבית גבוהה לאורך זמן שתוביל לצמצום ברכישות הצרכנים, אותו דלק שמאפשר צמיחה.לאחר עלייה של 18% מתחילת שנה ב S&P, הדוחות הן שעת המבחן לשוק המניות האמריקאי. כאשר השוק רושם עליות מרשימות כל כך, תוצאות שלא יצדיקו את העליות ככל הנראה יגרמו לירידות בשווקים.

מה ההבדל ביו ברבור שחור לבין בועה? לדוגמא, משבר הקורונה היה ברבור שחור קלאסי, לא היה ניתן לצפות אותו והיה קשה גם להבין את ההשפעות רחבות ההיקף של המגפה תוך כדי התרחשותה. מצד שני, בועת הדוט.קום של 2000 הייתה מקרה טיפוסי של התפוצצות בועה. חברות עם הכנסות מועטות והפסדים כבדים קיבלו ערך של עשרות מיליארדים. הימים היו, ימיה הראשונים של מהפכת האינטרנט והיה ניתן לצפות שהחברות שהשתתפו בתעשייה המתפתחת ירוויחו המון. אבל אפילו סיסקו הענקית שיצרה ראוטרים, וסוויצ׳ים - אבני היסוד של האינטרנט תומחרה בשווי שלא היה יכול להדביק הציפיות, גם לאחר שמהפכת האינטרנט עלתה על כל דמיון והגיעה לכל בית בעולם המערבי. מניית סיסקו הגיע לשיא במרץ 2001 ולא הצליחה לחזור לאותו השווי מאז. דוגמא אקטואלית יותר להתפוצצות של בועה התרחשה זה עתה במניות הטכנולוגיה הקטנות ששמו דגש על הגדלת משתמשים והכנסות אבל שיקפו תחזיות צמיחה לא ריאליות ברווחים. המחשבה הטריוויאלית היא שמניות הטכנולוגיה הקטנות מתומחרות גבוה מדי ולכן יש להימנע מלהשקיע בהן, מחשבה תרחיש פחות טריוויאלי הוא נפילתו של בנק SVB, שהיה תלוי בהצלחת תעשיית ההייטק. בפרק היום נדבר על ההבדלים בין ברבורים שחורים גאוגרפיים (כמו הקורונה בראשית ימיה בסין) וסקטוריאליים (כמו הקורונה בהמשך דרכה ששיתקה לחלוטין את תעשיית התיירות הגלובלית). נדבר על האפשרות להתגונן מתרחישים דיס-אוטופיים שונים וכיצד לפזר סיכונים מפני בועות שונות, ולא פחות חשוב איך לא לפספס את העליות הגדולות שביניהם.

הנאסד״ק רושם זינוק מונומנטלי של 33% בששת החודשים האחרונים ואחרי חודש חיובי בארה״ב, גם ה S&P ומדד הראסל החלו לעלות. במקביל, השוק דוחה את הציפיות למיתון עד ל 2026. לפתע השמיים התבהרו והתמונה בשוק המניות נראית חיובית.  האם אנחנו בתחילתו של ראלי מטורף? או שהשווקים יאזנו את עצמם במהלך החצי השני של השנה. לאחר שנים דוביות כמו השנה שהייתה לנו ב 22׳ הרבה פעמים מגיעה שנה שורית, נסתכל על מקרי עבר וננסה להשוות עד כמה השוק יכול לעלות בשנה אחת? גם מדדי המניות באירופה חווים שנה טובה. נשווה בין המדדים השונים ונבין האם התמחורים שלהם ריאליים או שכדאי לערוך שינוי באלקוציה של תעודות הסל.

שנתיים לאחר ההנפקה של מאנדיי בנאסד״ק שהייתה חלק מ״בועת 2021״ מניית החברה נבדלת משאר המניות שהונפקו באותה השנה ונסחרת מעל לשווי ההנפקה. למעשה, בחצי השנה האחרונה עלתה החברה בכמעט 50%. היום, בפרק של השקעות למתחילים והמשקיענים אנחנו מראיינים את אלירן גלזר, סמנכ״ל הכספים של החברה. נדבר על הדרך של מאנדיי שהתחילה כמערכת לניהול משימות והפכה לפלטפורמה הכוללת מערך שלם של פיצ׳רים שאמורים לספק את רוב הצרכים שלנו בעבודה. מדוע לדעתו משקפים לה המשקיעים פוטנציאל צמיחה גבוהה? באלו צעדים היא נבדלה מחברות אחרות במהלך תקופת ״הכסף הזול״. ואלו צעדים מתכננים במאנדיי כדי להמשיך לצמוח גם בשנים הבאות.

לאחר שנה וחצי של העלאות ריבית רצופות, הפד׳ האמריקאי בחר שלא להעלות את הריבית בסבב האחרון אבל ציין שייתכנו עוד שתי העלאות נוספות עד סוף השנה. המגמה המסתמנת היא שאנחנו מתקרבים לשיא הריבית בארה״ב, ורוב השווקים בעולם בעקבות הפד׳ האמריקאי לכיוון של שיא הריבית ותחילתן של הירידות בעוד מספר חודשים. קשה לתפוס את המשמעויות הרחבות של שוק עם ריבית עולה לעומת שוק עם ריבית יורדת ואם עד כה ״רכבנו על הגל״ של הריביות העולות זה הזמן להתחיל להתכונן לגל החדש. למשקיעים הסולידיים, אג״חים נראות כמו אפיק בעל יחס סיכון-תשואה מעולה, אפקט שיכול להיות משמעותי עוד יותר במידה ואכן ניכנס לירידות ריבית בקרוב. נדבר על האג״חים השונות. נדל״ן חוזר להיות אלטרנטיבה טובה כאשר גובה המשכנתאות ירד ומניות חברות הטכנולוגיה מעלות בערכן, אולי זהו זמן מעניין לבחון את מניות הטכנולוגיה הקטנות (והמסוכנות).

עם נועם נקש, מנהל קרן IMAהמתמחה בהשקעות גלובליותאנחנו מקדישים פרק למדד המניות החשוב ביותר שכולנו מכירים ועוקבים אחריו. רובנו גם מושקעים בו בצורה כזו או אחרת. בפרק הקרוב עומר יצלול אל ה S&P 500. נתחיל עם כמה נתונים מעניינים על המדד,נדבר על המדדים השונים שמאפשרים להיחשף למדד באופן שונה, נשווה בין ה SPY שעשה 13.5% מתחילת שנה לבין ה Equal Weight S&P שעלה רק ב 3.2%. מתי נכון להחליף ביניהם?כיצד ניתן להחזיק במדד ולשלם עמלות מינימליות ומס רווחי הון מינימליפרק שרלוונטי ככל הנראה לכל מי שמשקיע.

נהוג לחשוב שניתן להוריד ריבית כאשר היא מדביקה ועולה על קצב האינפלציה.החודש הכלכלה בארה״ב הגיעה סופסוף למצב הזה , אז האם ניתן להוריד ריבית? שוק העבודה האמריקאי מראה עוצמה כאשר הוא מייצר משרות רבות ואבטלה נמוכה ושכר עבודה עולה, כל אילו תומכים בהמשך התייקרות השירותים, אותה ״אינפלציה דביקה״ שמעודדת את המשך העלאות הריבית.מאידך, המיתון הצפוי בארה״ב, שני רבעונים בהם צפויה ירידה בצמיחה הריאלית (הצמיחה פחות האינפלציה) דווקא מצביעים על אינידקטור ראשון לסוף להעלאות הריבית. האם הגענו לריבית השיא? ומה יקרה ביום שהפד׳ האמריקאי יפסיק להעלות ריבית? האם צפויות עליות משמעותיות בשווקים? נדבר על התרחישים השונים לגבי הריבית ונמשיך לסקר את עונת הדוחות בישראל. נדבר על סקטור הבנקים שמסכם את הרבעון הרווחי ביותר אי פעם, נשווה בין הבנקים  והגופים המוסדיים השונים, המכפילים שלהם ופוטנציאל ההשקעה בהם. נדבר על חברות בסקטור האשראי, נדל״ן מניב, נדל״ן בניה, תקשורת, קמעונאות ועוד.

השקל נגע אתמול לראשונה בנקודת ה 3.75 אל מול הדולר, לאור הרפורמה המשפטית , האיומים הבטחוניים ותקציב המדינה. הבורסה בת״א ממשיכה לדשדש מתחילת השנה כאשר ת״א 90 ב11%-, ת״א 35 ב4%-, ו10.7%- ב SME60 . אורי קרן, מנהל ההשקעות הראשי של מור הודיע שבית ההשקעות צימצם את אחזקותיו בישראל. למרות הירידות הבנקים דיווחו על רווחי שיא ברבעון האחרון ויש מספר חברות וסקטורים שעולים חרף המגמה.בפרק הקרוב נצלול אל הדוחות הכספיים, אל הסקטורים השונים ואל הכלכלה הריאלית ונבין האם הבורסה הישראלית במחירים הזדמנותיים חסרי תקדים? או שהשקעה בבורסה בת״א כוללת הימור על העתיד הפוליטי של המדינה?

בפרק היום אנחנו מארחים את אחת מהדמויות המובילות בעולם הפינטק, תומר מיכאלי, שותף ומנהל בקרן הפינטק של ויולה ונצ׳רז, ויולה פינטק.אין ספק שהכניסה של טכנלוגיות לשרשרת הערך של העולם הפיננסי יכולה לייצר תועלת משמעותית למשתמשים. השאלה מי יהיו השחקניות המובילות שיובילו את השינוי הזה, והאם הוא מתומחר בצורה סבירה או מנופחת?רוב החברות בתחום ירדו במהלך השנה האחרונה ויכול להיות שיש פוטנציאל השקעה בחברות שירדו מתחת לערכן כחלק מהמגמה.נסקור את תחומי הפינטק השונים הלוואות, קריפטו, פלטפורמות מסחר, חיתום, אינשורטק, תשלומים ובנקים דיגיטליים.תומר מחלק את חברות הפינטק לשניים חברות ״משבשות״ שמשנות את האקוסיסטם ומציעות שירותים חדשים, וחברות ״מאפשרות״ שמשדרגות שירותים קיימים. נצלול אל החברות השונות, תחת תנאי הריבית הגבוהים וננסה להבין לאן צועדת תעשיית הפינטק.

עם יעל פרוייליך סמנכלית תפעול גמל פנסיה וIRAIRA - Individual Retirement Accounts או בעברית פלטפורמת ניהול אישילמי מכם שמכיר ומשתמש בפלטורמת ניהול אישי לחיסכון מס, נדבר על החידושים האחרונים ואפיקי ההשקעות החדשים שאפשר להכניס אליה. למי מכם שמכיר או מתלבט או עדיין לא מושקע בפלטורמת ניהול אישי יכול להיות שמדובר באחד הוובינרים החשובים ביותר עד כה.המכשיר מאפשר לנהל השקעות מסוגים שונים ללא לשלם על רווחי ההשקעות בכל שנה וכך לדחות ולצמצם את חבות המס. בנוסף מאחר וניהול הכספים נעשה בשליטה רבה של העמית דמי הניהול הם לרוב מינוריים. ניהול אישי הוא כלי המיועד בעיקר למשקיעים עתירי ניסיון בעולם ההשקעות, המכירים גם את הסיכונים הכרוכים בהשקעה זו, וזוכים לשליטה על ניהול כספם תוך יכולת תגובה מיידית בהתאם למצבי השוק המשתנים. עם זאת, משקיעים שאינם מחזיקים בהבנה מעמיקה עם עולם ההשקעות יכולים לנצל את יתרונות הפלטפורמה בדרך אחרת - השקעה במכשירים פיננסיים "פסיביים" או כאלו עוקבי מדדים, כמו תעודות סל או קרנות מחקות, שעשויים לייצר תשואה נאה ולא מצריכים ידע או היכרות מעמיקה עם השוק.הכספים לא קשורים למעסיק ספציפי ומאשרים גמישות בתשלומי ההפרשה ומהווים הטבה ממשלתית במטרה לעודד חיסכון פנסיוני. גם במצבים של פטירה, ניתן לרשת כספים שמנוהלים בפלטפורמה ולהשאירם במסלול פטור ממס אבל יש להתכונן לכך מראש.היום נארח את מי שאחראית על תחום פלטורמת הניהול האישי במיטב, סמנכלית תפעול גמל פנסיה ופלטפורמת ניהול אישי, יעל פרויליך שתעשה לנו סדר במסלולים החדשים ובהשקעות החדשות האפשריות דרכה, ותעדכן אותנו בכל מה שצריך לדעת בנושא.

יש הרבה מה ללמוד מהכלכלה השלישית הכי גדולה בעולם, שבמובנים מסויימים מקדימה את העולם המערבי במספר פרמטרים. שיעור הילודה הנמוך שמתקיים במדינה החל משנות ה90, נותן תחזית לאחת הבעיות המרכזיות שהעולם המערבי יצטרך להתמודד איתן בעשורים הקרובים, ״יפניזציה״ -  מספר קטן של אנשים עובדים שיצטרכו לתמוך במספר גדול של פנסיונרים. עד סוף שנות ה80 הבורסה היפנית הייתה מהרווחיות ומהמבטיחות בעולם אך החל משנות ה90 שורה של משברים חשפו את הבורסה היפנית כבועתית. ניתן לראות קווים משיקים לכלכלת ארה״ב, האם המכפילים הגבוהים שהתרגלנו לראות בבורסה האמריקאית משקפים גם הם מחירי בועה?עוד מאפיין מעניין של הכלכלה היפנית הוא גירעון משמעותי של המדינה המקשה עליה להעלות ריבית כדי להתמודד עם האינפלציה הגבוהה. מהבחינה הזו, הבנק המרכזי היפני נמצא במילכוד.מעבר לתופעות המעניינות במשק היפני, נבחן את ארץ השמש העולה כהזדמנות השקעה. נדבר עם נועה אשר, שהייתה הנספחת הכלכלית של ישראל ביפן ומכירה את תרבות העסקים היפנית מקרוב. נועה עובדת בחברה יפנית בישראל, ענקית טלקום בשם NTT והיא מנכ״לית מעבדת החדשנות שלה בארץ

אם מסתכלים על ה S&P נראה ששנת 2023 היא שנת התאוששות במשק האמריקאי שעלה במעל ל9%  ברבעון הראשון של השנה. עליה מרשימה. אבל אם נצלול לעומק הנתונים נראה שחברות הביגטק הגדולות, ובראשן אנווידיה ומטא מציגות עליות של למעלה מ 90%, ואחראיות במידה רבה לעליות ב 500 המניות הגדולות בארה״ב. המדד נותן משקל של 30% ל 20 המניות הגדולות וכשמסתכלים על שאר המניות, רואים עליות מינוריות בלבד.אם כך, האם העליות של חברות הטכנולוגיה מוצדקות? אבנר ואני נצלול אל תוך הדוחות ונחזור עם תובנות מעניינות

בזמן ששאר העולם מתאושש משנת 2022 הדובית, ובנאסד״ק נרשמות עליות מרשימות של 20%, בצל הרפורמה\הפיכה המשפטית, הבורסה בת״א מדשדשת. נכון להיום, מדד ת״א 35 יורד ב 3.5%, ת״א 90 יורד ב8.3 וה SME 60 יורד ב9.5%. עוד לפני השנה השחונה, לאחר מספר שנים מעולות בבורסה הישראלית המכפילים היו עדיין נמוכים יותר בהשוואה לארה״ב ואירופה. לאחר הירידות של 2023, ההבדלים מן הסתם גדלו עוד יותר. הבעיה העיקרית בהשקעה בישראל היא הקושי בסחירות המניות, מה שהופך אותה לגן עדן למשקיעים פרטיים המסוגלים לפעול איפה שהכסף הגדול של המוסדיים לא רלוונטי.מאידך, מבחינה פוליטית, ביטחונית ודמוגרפית העתיד בישראל לוט בערפל מה שעלול להשפיע על רוב המניות. אך האם יש מניות במחירים הזדמנותיים שיהיו חסינות גם למשבר? לפי המשפט החשוב ביותר של באפט שאומר שצריך לקנות כאשר יש ״דם ברחובות״ זה הזמן להשקיע בישראל. אבל כיצד נכון לעשות את זה מבלי להמר על המשא ומתן בנוגע לעתידה החוקתי של המדינה?

נגיד בנק ישראל העלה שבוע שעבר את הריבית ב 0.25%, לרמה של 4.5% וזוהי בשורה מעניינת לשוק הנדל״ן. המשכנתאות התייקרו בעוד כמה אלפי שקלים בשנה ומספר האנשים שיכולים להרשות לעצמם לרכוש דירה הצטמצם. לראשונה מאז 2008, מחירי הדירות יורדים, אפילו משמעותית. מדד מחירי הדירות החדשות ירד בכמעט 5% בחודשים האחרונים. מי שחי את השוק יודע שיש היום הרבה הזדמנויות ואפשרות למשא ומתן, במיוחד למי שמגיע עם הון ראשוני. שוק הנדל״ן למגורים יכול לפתח תזזיתיות בזמן הקרוב כאשר אנחנו עלולים להיכנס למשבר ״סאב-פריים״ חרדי וכמה קבוצות נדל״ן שנמצאות על סף פשיטת רגל. נדבר כמובן גם הנדל״ן המסחרי שראה תקופות טובות יותר וננתח את חברות הנדל״ן ואת השוק בישראל בעזרת הדוחות הרבעוניים שהתפרסמו לאחרונה.

אם נסתכל על השקל דולר שבדרך כלל מגיב בעצבנות להתפתחויות הפוליטיות, הימים האחרונים נותנים סיבה לאופטימיות. השקל נסחר בשער דומה לרמתו לפני שהתחילו תהליכי החקיקה למהפכה המשפטית.  נדבר על השפעת האירועים בימים האחרונים ונמשיך את סקירת הדוחות הכספיים בארץ. נדבר על נדל״ן בישראל, מסחרי ומגורים, תעשיות ביטחוניות, אנרגיה מסורתית ומתחדשת, הייטק תעשייה, קמעונאות ועוד.

אנחנו כבר כמה חודשים מדברים על מיתון ומנסים לחזות עד כמה יהיה חמור ומתי יתקיים, לאחרונה אנחנו רואים סימנים ראשונים שהמיתון הגיע לארה״ב. לראשונה בשנים האחרונות, שוק העבודה האמריקאי מציג חולשה: פיטורין נרחבים בקרב חברות ההייטק, והיצע משרות פנויות שמצטמצם מחודש לחודש. אומנם יש עדיין משרות פתוחות רבות, בהיקף של כמעט שתי משרות עבור כל מחפש עבודה, אבל הפער הזה לאט לאט נעלם. בנוסף, מדד שעוקב אחר פשיטות רגל של עסקים בארה״ב מראה גידול דרמטי של פשיטות רגל בחודשיים האחרונים. האם המיתון הגיע לארה״ב? נתסכל על דו״חות החברות בארה״ב ועל חלק מהדוחות שהתפרסמו בישראל וננסה להבין לאן הרוח נושבת. 

לאחר הנפילה של בנק SVB וסיגנצ׳ר וקשיי הנזילות של מספר בנקים נוספים, הפד׳ מוצא את עצמו במלכוד. בנקים שהשקיעו באג״ח ארוך טווח שרשם הפסדים משמעותיים בתקופה של העלאות הריבית מצויים כיום במשבר והמשך ההעלאות מאיים לערער את יציבותם. סקטור הבנקים קרס בימים האחרונים והיום הוא חוזר לעלות לאחר שהפד׳ הודיע שהקים מוסד בנקאי מתווך שיאפשר לכל לקוחות SVB וסיגנצ׳ר למשוך את חסכונותיהם. למשבר הבנקאי שחווינו בימים האחרונים מצטרפים נתוני אינפלציה יורדים ושוק עבודה שמתחיל לסמן חולשה, כל אילו צפויים להקטין את קצב העלאות הריבית של הפד׳ ואנליסטים סבורים כעת שההעלאה הבאה תהיה רק ב 0.25% במקום 0.5% שהיה צפוי קודם. האם אם כך, אנחנו מתקרבים לסוף העלאות הריבית ולראלי בשוק המניות? או שהמשבר בבנקים יחלוף והפד׳ ישוב להעלות את הריבית באגרסיביות? ואילו אינידקציות ניתן לקבל כדי להבין האם הכסף שלנו בבנק בטוח?אלו ימים מרתקים בשווקים העולמיים, אבנר ואני ננסה להבין כיצד יש לנהוג בתקופה הזו.

בתקופה אחרונה הרבה מהלקוחות שלנו מרגישים צורך רגשי לעשות שינויים בתיק ההשקעות שלהם. הרפורמה המשפטית, הריבית הגבוהה וגם שינויים טכנולוגיים כמו בינה מלאכותית שלוקחת חלק יותר משמעותי בחיים שלנו. נדבר על הדילמות המרכזיות בתקופה הזו, כיצד לגדר סיכונים, האם וכיצד להתמנף ואילו סקטורים אנחנו מרגישים שיכולים להיות הזדמנותיים בעת הזו.

בפרק היום, נארח את מנהל ההשקעות הראשי של מיטב, אלכס זבזינסקי. כמו בפרקים קודמים שאירחנו את מנהלי ההשקעות הראשיים נדבר עם אלכס על הפרפסקטיבה של מיטב לגבי התחזיות שלו לאינפלציה ולשינוי בגובה הריבית. על פני הדברים נראה שהאינפלציה בארה״ב מצטמצמת משמעותית, מ 9% בשיא שלה ל 6.4%, אבל  אינפלציית הבסיס שהוא הנתון המרכזי שהפד׳ האמריקאי מסתכל עליו עדיין נמצא בעליה. נדבר כמובן גם על המצב בישראל. המדינה נמצאית במשבר כאשר שער השקל אל מול הדולר ירד ב ב7.5% מתחילת השנה. נדבר על רזרבות המט״ח שיש לישראל ונבין האם לנגיד יש יכולת לבלום את המגמה. נתייחס גם אל המשכנתאות בישראל שחוו התייקרות נוספת לאחר עליית הריבית האחרונה וננסה לסמן את המגמות החשובות לשנה הקרובה.

ניסינו לחקור אילו מאפיינים יכולים להפוך חברות לכאלו שיש להן סיכוי נמוך לירידות משמעותיות כחלק מתזה ארוכת טווח להשקעה במניות. ננסה לפתח שיטה למציאת מניות כאלו ונבחן פרמטרים כדוגמת - עלויות מעבר, מודל הכנסות אקטיבי אל מול מודל הכנסות פסיבי והשינויים האפשריים בכל אחד מהמודלים, תזרים למפכיל ועוד.נבחן מניות שיש להן הרבה מהמאפיינים וכאלו שיש להן חשש משמעותי להפסדים בטווח הארוך.

המדינה גועשת ואנחנו רואים את הצ׳אטים שלנו גועשים בשאלות לגבי השפעת התכנית המשפטית של יריב לוין על הכלכלה ועל ההשקעות בישראל. היום נערוך פרק בו נעמיק בהשפעה הרפורמה על השווקים. נערוך מעין דיבייט כאשר מצד אחד יהיה אבנר סטפק ומצד שני ד״ר אמציה סמקאי, מנכ"ל חברת הייעוץ הכלכלי סמקאי אסטרטגיה, מייסד עמותת ״בצדק - עמותה למדיניות יהודית״. 

אנחנו סוגרים חודש ינואר ירוק בוהק ומגיעים לעונת הדו״חות בארה״ב אחרי שנה של ירידות. האם המגמה החיובית תימשך? או שאנחנו רואים מקרה של Dead cat bounce, התעוררות רגעית של השווקים כחלק מירידה גדולה. חלק מהעלייה שראינו בחודש ינואר הגיעה ממניות הביגטק האמריקאיות המהוות משקל עיקרי מה S&P. מייקרוסופט עלו ב 13%, גוגל ואמזון ואפל עלו כולם ב 17% בחודש האחרון ומטא עלתה ב 43% (!) אבל דוח״ות החברות לא היו מזהירים, אפל, לא עמדה בציפיות ונפגעה מירידה במכירות האייפון ומשיבושים בייצור בסין. אמזון מסרה כי הרווחים התפעוליים עשויים לרדת ברבעון זה עקב ביקוש נמוך יותר, והמפרסמים המקוונים של אלפבית צמצמו את ההוצאה שלהם. מאידך, השוק לא מגיב דרמטית לדו״חות, אולי מכיוון שהם פחות גרועים מהציפיות לקראת שנת המיתון.  אני ואבנר, נצלול אל הדו״חות של החברות הגדולות יותר לעומק כדי להבין יותר טוב את המגמות שאנחנו צריכים לצפות להן בשנה הקרובה.

ברוב הפרקים שלנו אנחנו עוסקים בהשקעות בלבד, היום אנחנו נעסוק בכלכלה הריאלית. יהיה איתי באולפן פרופ׳ גיל אפשטיין, דיקן הפקולטה למדעי החברה באוני׳ בר אילן, חבר מכון טאוב, המדורג ב6% המובילים בעולם בתחום הכלכלה ע״פ דירוג ריפק. פרופ׳ אפשטיין יציג נתונים על הכלכלה הישראלית כפי שלא הכרתם אותה - החלוקה לעשירוני הכנסה והממוצע של כל חציון, פערי השכר בין המגזרים השונים ועוד. כמו כן, ננתח את אתגרי הכלכלה הישראלית לשנת 2023, ע״פ אילו מדדים יש לבחון את הכלכלה הישראלית כדי להבין אם היא בכיוון הנכון?

מי שהצטרף לשוק ההון מאז 2008, התרגל לראות כמעט אך ורק שווקים עולים אבל 2022 הדובית הייתה קריאת השקמה שהשווקים גם לפעמים יורדים. שוק הנדל״ן העולמי והישראלי התנהלו באותו האופן והיו נראים חסינים מירידות, כאשר בישראל קצב הבניה לא מצליח להדביק את קצב גידול האוכלוסיה מאז 2008 ועד היום. אבל ב2023 תנאי המשחק השתנו וניתן לדבר ברצינות על ירידה במחירי הדיור. בארה״ב זה כבר קורה, שם מחירי הבתים יד שניה בירידה מאז סוף 22׳ מראים ירידה של 11% מהשיא. בישראל אנחנו רואים ירידה משמעותית בהיקף העסקאות, עלייה דרמטית במחירי המשכנתאות וישראלים רבים שפורעים את המשכנתא שלהם שהפכה להיות פחות אטרקטיבית. מספר רב של דירות שווקו בשנה האחרונה ויכולות להגיע בקרוב לשוק, אבל האם ניתן באמת לדבר על ירידה או שהבניה תואט כדי להימנע מהצפה של השוק? יש נושאים שאבנר ואני מסכימים עליהם. לגבי מחירי הדירות אנחנו חלוקים ובעיקר נתווכח עליהם היום בשידור

אחרי שנה דובית בשווקים הגלובליים בה האס.אנד.פי יורד 19% והנאסד״ק מאבד שליש מערכו. האם בשנה הקרובה נראה רוחות של שינוי? רוב הפרמטרים הכלכליים מצביעים על שנת מיתון כאשר עקום התשואות הפוך, הריבית גבוהה והקרנות הגדולות מפרסמות תחזיות שליליות. מאידך בשבועות הראשונים של השנה נראה שהשוק מתחיל להרגיש את היציאה מהמיתון בעוד מספר חודשים ומתחיל לתמחר לקראת יציאה. אז מי צודק? תומכי המיתון הארוך? או תומכי המיתון הקצר? את העליות בשבועות האחרונים ניתן לייחס לדו״ח התעסוקה בארה״ב שמציג בדיוק את מה שהפד׳ רוצה לראות - התמתנות בעליות השכר והמשך בהתמתנות עליות המחירים על פי מדד המחירים לצרכן האמריקאי. על פי המגמות האלו כבר ניתן לראות את האור בקצה המנהרה. מאידך, תומכי המיתון הארוך טוענים לשינוי בכללי המשחק. על פי התיזה הזו - הריבית לא תשוב לשיעורים האפסיים שהתרגלנו לראות בשנים האחרונות. אז מי צודק ומי טועה?

כבר שלוש שנים שהענקית מהמזרח נמצאת בסגר כללי. זה כמעט בלתי אפשרי לדמיין את הסגרים של מרץ 2020, נמשכים עד היום אבל זו הייתה המציאות בסין החל מסוף 2019. לאורך התקופה עלו עשרות סיפורים מחרידים על עובדים, שננעלו במשרדים שלהם ונאסר עליהם לשוב לבתיהם, וכך הם ניהלו את שגרת החיים שלהם במשרד, לעיתים במשך מספר שבועות. סיפור שכזה שעלה לכותרות הוא המקרה של פוקספון, היצרנית העיקרית של אייפונים בסין שעובדיה הוגבלו לתנועה למפעל ולמגורי העובדים למשך מספר שבועות, הגבלות אילו הציתו עימותים אלימים עם המשטרה שהיו חלק מהמרד האזרחי החריג כנגד הממשל הסיני. מדיניות הממשלה הנוקשה עיקבה את הצמיחה ואת הפריחה הכלכלית שציפינו שתגיע מסין לפני מספר שנים אבל עכשיו עם הפתיחה של סין לעולם, היא חוזרת למירוץ להפוך למעצמה הכלכלית הגדולה בעולם. ביום ראשון, ה8 לינואר, הופסקה באופן רשמי מדיניות ה״אפס הדבקה״ וסין חזרה לשגרה. כשענקית כמו סין חוזרת לתפקוד מלא, ההשלכות המאקרו כלכליות הן משמעויות כמעט כמו המלחמה באוקראינה. לפני שנדבר על השקעות, סין צופה גל תחלואה אדיר שאמור לתקוף אותה בחודשים הקרובים. בגלל החיסונים הנחותים הסיניים והדמוגרפיה המבוגרת ההערכה היא ל 1.5 מיליון קורבנות בחודשים הקרובים. אילו הכתבות שסביר שנראה בכותרות בחודשים הקרובים אבל לאחר אותם חודשים, הכלכלה צפוייה להתאושש ביחד עם ביקוש סיני גדול מאי פעם לסחורות כפי שראינו בשאר העולם. סביר שהנ״ל, ביחד עם המלחמה באוקראינה והחורף האירופי יהוו סופה מושלמת לעליית מחירי האנרגיה מה שיכול להוות גורם אינפלציוני משמעותי. סוף הסגר הסיני יכול לבשר טובות למי שבונה על התיירים או הצרכנים הסיניים (והמעמד הביניים שצומח בה משמעותית) אבל סביר שהאדוות של היצור והצריכה הסינית ימשיכו להדהד בכל העולם ויהיו לאחד האירועים החשובים ביותר של 2023. אבנר ועומר יצללו להבין כיצד אירוע הענק הזה ישפיע על שרשראות האספקה ועל הבורסות בכל העולם

אנחנו חוזרים להודו בפעם השניה בשנה האחרונה ונסקר את פוטנציאל ההשקעה במדינה שצפויה להפוך למדינה המאוכלסת בעולם לקראת סוף השנה. בבסיסה, להודו יש את כל הנתונים הכלכליים כדי להפוך אותה להשקעה טובה, עם קצב ילודה גבוה ומעמד ביניים שצפוי להכפיל את גודלו ב 15 השנים הקרובות. ראש הממשלה, מודי מעביר את המדינה תהליכים של תיעוש והפרטה ומקרב אותה למערב. מצד שני, המדינה לא עמדה בתחזיות הצמיחה שלה, הרופי איבד בשנה האחרונה 10% אל מול הדולר, והאבטלה במדינה הגיעה אתמול לשיא של השנה וחצי האחרונות (8.5%). ההשקעה במדינות מתפתחות דומה להשקעה במניות קטנות ובינוניות כאשר פוטנציאל הצמיחה שלהן גבוה יותר אך הן פחות יציבות ולכן דרוש פיזור משמעותי והבנה שמדובר בהשקעה לאורך טווח ארוך. במקרה של הודו אחת מנקודות התורפה הבולטות שלה היא התלות הגבוהה במחירי הנפט. הודו היא צרכנית הנפט השלישית בגודלה בעולם והיא מייבאת למעלה מ 80% מהנפט שלה. בנוסף, היחסים המתוחים שלה עם סין שנעים בין עימותים צבאיים לבין מלחמת סחר יקחו חלק משמעותי בעתיד המדינה בשנים הקרובות.

דווקא בשנה שהייתה שנה קשה בהשקעות לרבים מכם, ניתן לערוך קיזוזי מס עם שנים רווחיות יותר. נבין איך עושים את זה. כמה נכון להפריש לקרנות ההשתלמות והגמל כדי להגיע לאופטימיזציית מס? נדבר גם על עצמאיים וגם על שכירים וננסה לתת לכם את רשימת הטיפים המלאה לפעולות שאתם צריכים לעשות עד סוף השנה האזרחית. כרגיל בשידור המשותף של ההשקעות למתחילים והמשקיענים. והנה עוד תזכורת להצביע לנו בתחרות הפודקאסטים של גיקטיים, לפודקאסט השקעות למתחילים בקטגוריית הכלכלה. https://www.geektime.co.il/israel-top

הפודקאסט שלנו עלה לגמר בקטגוריית ״כלכלה״ בתחרות פודקאסט השנה של גיקטיים. אם אתם נהנים מהתכנים שלנו, נשמח אם תיכנסו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2022-vote-now/ בשנה האחרונה דיברנו רבות על האינפלציה הגואה, ונראה שב 2023 האינפלציה תתמתן ונתמקד בתחזיות הצמיחה. קרן המטבע חותכת את תחזית הצמיחה לשנה הקרובה, ל2.7% ועקומי התשואות ברוב העולם הפוכים. נזכיר את המשמעות: אג”ח ממשלתי קצר טווח נסחר כעת בתשואה גבוהה יותר ביחס לאג”ח ממשלתי חסר סיכון לעשר שנים. אין ספק, התחזיות מצביעות על כיוון ברור של כניסה למיתון. העולם נכנס למיתון במצב מעניין בו שוק העבודה בתפוסה מלאה ושהאינפלציה בשכר העובדים לא מדביק את האינפלציה הכללית. מספר מדדים מצביעים על אבטלה שתחל בשנה הקרובה. אז היכן משקיעים? המאזינים הקבועים לתכניות שלנו שמעו רבות על TINA, - There is no alternative. אפשרות אחת היא אג״ח - בזמן שהקופונים על האג״ח היו נמוכים שוק ההון היה נראה כמו אפשרות ההשקעה העיקרית. כיום, אנחנו מדברים על מצב אחר בו מכשירי חוב שונים מציעים אפשרויות השקעה לגיטימיות, מאידך גם התשואות על האג״ח ירדו במצבים של העלאות ריבית. אפשרות נוספת היא השקעה בסחורות, שעולות לאחרונה. חידוש רזרבות החורף והמלחמה המתמשכת עם רוסיה, תומכים בעליות במחירי הנפט והאנרגיה ומצד שני הירידה במחירי התובלה, ורגישות יתר לשינויים קוסמפוליטיים הופכים את ההשקעה בסחורות למסוכנת לאורך זמן. בפרק של היום בוובינר המשותף של ״השקעות למתחילים״ ו״המשקיענים״א בנר ועומר ידברו על אסטרטגיות ההשקעה השונות לשנת 2023.

סטפק רבינוביץ׳ בקרנבל מונידאל. לכבוד חצאי הגמר המתקרבים החלטנו לצאת למסע למדינות המשתתפות, עם התמקדות בארגנטינה ודרום אמריקה של מסי. היבשת כולה בחוסר יציבות פוליטי, כאשר נשיאת ארגנטינה לשעבר כריסטינה קירשנר, נידונה ל6 שנות מאסר בגין שחיתות ובפרו עלתה נשיאה ראשונה לשלטון לאחר נסיון הפיכה כושל. אבל כמו שכבר הזכרנו לא מעט בתכניות שלנו, הפוליטיקה לא משפיעה דרמטית על הבורסות ואנחנו צריכים להסתכל על המדדים הכלכליים.בברזיל האינפלציה עומדת על 6%, במקסיקו 8% וארגנטינה עם סחרור אינפלציוני של 88% ומסיבה זו מהווה מקום מאוד אטרקטיבי לטיול אחרי הצבא ויעד פחות מומלץ להשקעות.הסיבה שחשבנו שיהיה מעניין לדבר היום על דרום אמריקה היא התמחור המאוד זול שלה,מכפילי ההון בכל היבשת נמוכים באופן כללי ונמוכים במיוחד בהשוואה היסטורית.נדבר על ברזיל ארגנטינה מקסיקו ואם יהיה זמן גם על קרואטיה צרפת ומרוקו וננסה להבין האם יש פוטנציאל להשקעה, או שלאמוזמנים להאזין לשידור המאוחד של המשקיענים והשקעות למתחילים:

לאחר שאבנר ועומר סרקו מעל ל 200 דוחות כספיים, אנחנו ממשיכים לסקר את המגמות העולות מתוך הדוחות של הרבעון השלישי בישראל. נדבר על המרוויחות והמפסידות בתחום התעשייה, עם אינפיניה שממשיכה להראות תוצאות חיובית אחרי שנה מעולה, ומצד שני פלסטו, פלרם ופלאון שמדווחות על שחיקה ברווחיות. נדבר גם על ההייטק הישראלי שלמרות הפיטורין בתחום והתלות הגבוהה בשערי ריבית נמוכים מראה תוצאות טובות. נדבר על חברות התקשורת הישראליות, מסחר ושירותים ועוד. ננסה לסכם את עונת הדוחות ולהבין את המגמות המסתמנות ב 2023.

הבורסה בת״א סגרה השבוע רבעון וזה זמן טוב לסכם את הסקטורים המוצלחים יותר והמוצלחים פחות. כצפוי, בהמשך להעלאות הריבית, הבנקים מסכמים רבעון טוב יחסית ומדד הבנקים רושם עליה שבולטת בהשוואה לירידות בשאר הבורסה הישראלית. לאומי פירסמה היום דו״ח חיובי ומאידך מזרחי רשמה אתמול דו״ח מאכזב והיום הודיעה על רכישת 20% מאלמי אחזקות נדל״ן. אלביט נחתכת בדו״ח שניתן לראות בו את רוח התקופה כאשר הרווחים שלה נחתכו משמעותית בגלל תכניות לשימור עובדים איכותיים ושיבושים בשרשרת האספקה העולמית. מוזמנים להצטרף לעומר ואבנר מסכמים את עונת הדוחו״ת בישראל. כרגיל, בשידור המשותף של השקעות למתחילים והמשקיענים

היום בפודקאסט של סטפק רבינוביץ׳ עם שינוי אחד קטן. במקום אבנר סטפק, יתארח אצלנו, צבי סטפק, המייסד והבעלים של מיטב. צבי יספר לנו על הדרך להקמת בית ההשקעות השני בגודלו בישראל. על תובנות מנקודות משמעותיות לאורך הדרך - ויסות מניות הבנקים, משבר 94, בועת הדוט.קום, רפורמת בכר, משבר הסאב פריים של 2008 ועד משבר הקורונה והשוק הדובי של השנה. צבי יספר על שיטות העבודה השונות בין שוק של ריבית 0 לבין סביבת הריביות העולות שהתרגלנו לראות לאחרונה. נתייחס גם להעלאת הריבית של אתמול, ולאקטואליה בשווקים. ונדבר על פרקים נוספים מתוך הספר שכתב - ״עולם ההשקעות שלי״.

לפי הנתונים האחרונים, נראה אינפלציית הבסיס בארה״ב ועקום התשואות ברחבי העולם מסמן על מיתון מתקרב, כאשר נראה שבבריטניה הוא כבר מתחיל. מה שהוביל לכך ש״שיחת היום״ בשוק היא סביב השאלה האם נראה העלאות ריבית בעוצמה פחותה יותר, והאם הפד האמריקאי קרוב לנק׳ ״הפיבוט״ (הנק׳ ממנה הריבית הגיעה לשיאה ומכאן תתחיל לרדת) נכון לעכשיו, נראה שלשוק יש תשובה, כאשר למרות דוחות שהיו פחות טובים מהממוצע, המדדים מסמנים שבוע ירוק בוהק וחודש ירוק. מצד שני צריך להזכיר שההיסטוריה מלמדת אותנו שגם אחרי נק׳ הפיבוט, לרוב לוקח כמה חודשים עד שהשוק מסמן את התחתית שלו. אז האם מדובר בהיפוך מגמה או בראלי של שוק דובי אשר בסופו שמסתתרת מלכודת דובים קטלנית? אם כן, על אילו מדדים נוספים יש להסתכל כדי לבחון את השאלה האם הגענו לתחתית? ואיך יש לפזר סיכונים כדי להתכונן לכך? מוזמנים להצטרף אלי היום לפודקאסט המאוחד של השקעות למתחילים והמשקיענים בזמן שאני אנסה למצוא תשובות טובות לשאלות האלו

הדוחות של הרבעון השלישי פחות טובים מהממוצע. כמה פחות טובים? והאם יש סיבה לדאגה? בעשור האחרון, 73% מהחברות התעלו על תחזיות האנליסטים, ובחמש השנים האחרונות 77% אחוז. כמה חברות הצליחו לנצח את תחזיות הרווח שלהן ברבעון האחרון? - רק 70%. פחות מהממוצע אבל גם לא דרמטי. התמונה נראית עוד פחות אופטימית כאשר צוללים לתוך הנתונים. סך החברות שדיווחו עד כה הרוויחו בממוצע 1.9% מעל לתחזיות, כאשר הממוצע לעשור האחרון הוא 6.5%. זה נתון קצת יותר מדאיג. ניפגש לפרק משותף של אבנר סטפק ועומר רבינוביץ ב ״השקעות למתחילים והמשקיענים״ וננסה להבין - ״האם הדוחות גרועים כל כך?״

כשהתחלנו את המשדרים שלנו של סטפק רבינוביץ׳ בירידות של הקורונה, הריבית בארה״ב הייתה בשיעור של 0.25%. מאז חזרנו שוב ושוב על המנטרה שהשקעות באג״ח פשוט לא משתלמות - לא אג״ח קונצרני, לא אג״ח של מדינות לא יציבות ובטח שלא אג״ח זבל. היום, כאשר ריבית הפד עומדת על 3.25 וצפויה לעלות בעוד כ 0.75 אחוז לפחות ושווקי המניות רושמים ירידות משמעותיות אנחנו נבחן את ההנחה הזו מחדש. בפן היותר אקטואלי נדבר על השפעת הבחירות על שווקי המניות בישראל. לרוב, השווקים לא מושפעים משמעותית מהבחירות אבל כיום כאשר אנחנו נכנסים למערכת הבחירות החמישית תוך 3 שנים וחצי, המצב מעט מורכב יותר.

אנחנו נמשיך בסקירה אקטואלית ב״המשקיענים״ של החברות שכבר פירסמו דוחו״ת בארה״ב. היום פירסמו לוקהיד מרטין, נטפליקס, גולדמן סאקס ועוד, ואתמול פירסמו שוואב, בנק אוב אמריקה ועוד. נדבר על נתונים מעניינים מתוך הדוחות

לאחר המרדף אחרי יזמי הנדל״ן בארה״ב של 2021 השוק הצטנן ב 2022 וכעת מספר גורמים מנבאים ירידות מקומיות בשוק הנדל״ן האמריקאי. לאילו נכסים יהיה ביקוש גדול יותר בשנים הקרובות? עם צח איציק, הייטקיסט לשעבר, מלווה תהליכים פיננסים ומומחה לנדל״ן בארה״ב להתעשר ולא במקרה: https://www.predictablewealth.co.il קהילת הפייסבוק: https://www.facebook.com/groups/kluvzahav הפודקאסט השקעות להייטקיסטים: https://pod.link/1624974188

נתייחס בקצרה לירידות החדות בשווקים ונדבר על חברות בעלות פוטנציאל להירכש או להתמזג. רק לפני כחודשיים התבשרנו על המיזוג בין ענקית מוניטיזציית המשחקים איירון סורס לפלטפורמת המשחקים יוניטי. איחוד שמשקף פרמיה של 94% למחזיקי מניית איירון סורס (למרות שיש לציין שמניית איירון סורס חוותה ירידה משמעותית לפני ההתמזגות). היום הוסר המכשול האחרון לקיום העסקה - הצעה מתחרה של חברת אפ׳לאבין ומי שמחזיק במניית איירון סורס הולך להרוויח מהמיזוג. גם מי שהחזיק במניית טאוור לפני כחודשיים, הרוויח מהמיזוג עם אינטל. עולה השאלה, האם ניתן לזהות חברות רגע לפני המיזוג וליהנות מהפרמיה?

נדבר על הגורמים להתחזקות ולהיחלשות השקל אל מול הדולר לאורך זמן, לקראת סוף 2021, היה רגע קצר שערך הדולר כמעט ונגע ב3 שקלים אבל מאז המגמה הכללית היא התחזקות לכיוון ה 3.4. מה משפיע על השוני מול המטבעות? אילו השפעות יש על היחס בין המטבעות מלבד המוסדיים, רכישת המט״ח של בנק ישראל וההייטק הישראלי? והאם כדאי לגדר עצמנו אל מול הדולר?

נצטופף בתורים האינסופיים בנתב״ג כדי להגיע לאירופה שמתכוננת לחורף קר. המלחמה מכניסה את היבשת למשבר אנרגיה ראשון מסוגו. מחירי הגז עלו ב 700% ומחירי האנרגיה הגבוהים משפיעים על היצרנים ומגולגלים כאינפלציה על הלקוחות. כמו מרבית מדדי המניות האחרים בעולם, היורוסטוקס 600 יורד כ 10% בשנה האחרונה ועולה 13% בלבד ב5 שנים האחרונות (בהשוואה ל S&P לדוגמא, שעלה כ 63% בחמשת השנים האחרונות) היסטורית היורוסטוקס מניב תשואה נמוכה יותר ותנודתי פחות, ננסה להבין יחד, לאן הרוחות נושבות באירופה

הצטרף אלינו אבירם נאה, סמנכ״ל השקעות במיטב לסיכום ותובנות מעונת הדוחות בישראל. מה עשו חברות הנדל״ן לאור העליות במחירי הקרקעות, כיצד הושפעו הבנקים מעליית הריבית והאם ניתן לראות סימנים של מיתון בקמעונאות.

נדבר גם על נדל״ן מניב ונסיק מסקנות מעניינות מתוך הדוח״ות האחרונים של ״ריט1״ ו״אלוני חץ״ ונדבר גם על נדל״ן בארה״ב. לדוגמא, במסגרת שוק העבודה הסוער בארה״ב אנחנו רואים אחוזי תפוסה נמוכה במשרדים. בנוסף, אנחנו רואים אחוז עולה של דיירים שמאחרים בתשלומי השכירות. כיצד יבדלו מניות הנדל״ן משוק המניות הכללי. נדלניסטים, הפרק הזה הוא בשבילכם

87% מהחברות כבר הגישו דוח״ות וכבר התחיל להגיע לתובנות ראשונות. מבחינה כלכלית נראה שהמיתון עוד לא מורגש כאשר מרבית החברות מכות את התחזיות (כרגיל). דיברנו גם על הסקטורים המוצלחים והפחות מוצלחים של הרבעון האחרון, היה מעניין.

דברנו על הדוחות הראשונים של עונת הדוחות הנוכחית. על הדוחות של סנאפצ׳ט, גוגל ומניות הבנקים האמריקאיות. האם ע״פ ההדוחות ניתן לראות סימנים של מיתון?

פרק המוקדש למט״ח - מדוע הדולר מתחזק כל כך? ומדוע האירו נחלש? וגם, האם המשבר בהייטק אמור לגרום להיחשלות השקל? לאחר מכן, עומר מסיים בתיזה מעניינת על השקעה בעסקים פרטיים דרך קרנות ההשקעה הפרטיות הגדולות בעולם

מי שעוקב אחר הכותרות באתרים, אחרי סקירות של גופי השקעה, ואחרי ציטוטים של גורואים מפרוסמים, בוודאי נתקל בתחזיות והמלצות שונות. גוף אחד אומר שהכסף יוצא ממניות לשוק האג״ח, גוף אחר אומר שכסף יוצא בכלל מהשוק, וכל יום מתפרסמים תרחישים אחרים. אז לאן באמת הולך הכסף החכם בשוק של היום? ומה זה מלמד אותנו? את התשובות ראינו בחלק השני שלנו, וגם כמובן דסקסנו על ההשלכות של זה

למרות נתונים לא מעודדים, העולם לא עוצר, וכסף צריך להמשיך לעבוד. השאלה היא במה ואיך? הפעם הדיון שלנו היה בנושא: השקעה בעולם של נתונים גרועים. איך כמשקיעים להתמודד עם אלטרנטיביות שהולכות ומשתנות, מה כן יכול לעניין אותנו בתקופה כזו, ובכלל… האם זה נכון להתייחס לארועי מאקרו?

ש לנו הכבוד לארח את אחד מהאנשים הכי מנוסים והכי בכירים בתעשיית התוכן העולמית - טים סרנוף הוא מילא שורה של תפקידים בכירים בענקיות מדיה כמו סוני, וורנר, טכניקולור ועוד, הוביל והיה מעורב בהפקות מפורסמות שחלקן זכו או היו מועמדות לאוסקר בשלל קטגוריות הפקתיות כגון: ספיידרמן, נרניה, תפוס ת׳גלים האריה והמכפשה ועוד ועוד... טים מגיע אלינו הערב לדבר על עתיד תעשיית התוכן, התפקיד של התוכן בפלטפורמות השונות שמתחרות על הזמן שלנו, איך התוכן מתאים את עצמו לפלטפורמות החדשות ולהיפך... ומה אנחנו עתידים לצרוך במטאוורס לעומת איך שזה מתבצע היום. כמובן שהשיחה שלנו מגיעה על רקע התחרות הגדולה בשוק בין החברות הגדולות, גם ביצירת התוכן וגם ביצירת הפלטפורמות, וטים יושב בדיוק בצומת המרכזית בין כל השחקנים, ויש לו ראייה וחזון מאוד ברורים על עתיד התעשייהף וכמובן שזה מעניין אותנו כמשקיעים. זמן טוב גם לציין שטים הוא נצר למשפחה וותיקה בתחום, סבו, דייויד סרנוף, היה ממייסדי רשת nbc , כך שטים מאוד מחובר גם לעבר של התעשייה, והסקירה שלו על התפתחות התחום מאוד מרתקת. בקיצור, תכנית סופר מעניינת הערב

שמענו את שר האוצר הנוכחי מדבר על האפשרות של כניסת ענקית הקמעונאות וולמארט למדינת ישראל, וזה זמן מצויין עבורינו לערוך ניתוח מעמיק ויסודי יותר של תחום הקמעונאות. לטובת העניין תצטרף אלינו הערב מורן גבאי, אנליסטית קמעונאות ותקשורת מבית ההשקעות מיטב, ויחד איתה, נערוך לכם הכרות עם השחקניות המובילות, נבין את מודל הערך והרווח, מה משפיע על צמיחת החברות, ומה משקיעים צריכים לשים לב אליו כאשר הם מנתחים חברות מהסקטור. וכמובן, כל הפינות הרגילות ושאלות שלכם.

המשכנו לעסוק בשווקים, ודנו בשאלה, האם אחרי שאנחנו רשמית בשוק דובי בארה״ב, גם בנסד״ק וגם בספיי, האם הגענו לתחתית? כמובן שלאף אחד אין כדור בדולח, אבל בכל זאת, ניסינו להציף מס׳ תובנות ואלמנטים שבד״כ כן מאפשרים אינדיקציה מסויימת, וראינו האם הם מתקיימים גם כעת. וכמובן, כל הפינות הרגילות ושאלות שלכם.

אין נושא חם יותר ומעניין יותר היום בעולם ההשקעות ושוק ההון מאשר המצב המאקרו כלכלי בעולם, והסימנים על מיתון עולמי שהולך ומתקרב. הערב נדון בנושא זה, וננסה לבחון האם באמת לשם העולם צועד, מה זה יעשה לכלכלות בעולם, לשווקים, ולכסף שלנו. וכמובן, כל הפינות הרגילות ושאלות שלכם.

עוד עונת דוחות הגיעה לשיאה, גם בארץ, וגם בארה״ב ואנחנו הקדשנו את החלק השני לתובנות ומסקנות שעולות מתוך דוחות החברות. על חלקן דיברנו כבר ביום ראשון, לדוגמה, הקמעונאיות הגדולות בארה״ב ומה ניתן להסיק לגבי האינפלציה והמיתון. אבל גם בארץ יש לא מעט נקודות מעניינות שבאות לידי ביטוי בדוחות הבנקים, הנדל״ן והאשראי.

השווקים ממשיכים לרעוד, התנודתיות לא נרגעת, וגם המשקיעים המנוסים ביותר מתלבטים בשאלה האם ראינו תחתית, או שהדרך למטה עוד ארוכה? מן הסתם, אין לנו תשובה חד משמעית לעניין זה, אבל כן יש כמה כללים להתנהלות בתקופות כאלה, כאשר השווקים בוערים ותיק ההשקעות מתכווץ

לאחר גל הירידות, מה עושים כשמניה יורדת ביותר מ70%?

ה-נושא החם של השבוע בשוק, הוא איך לא? הרכישה של טוויטר ע״י אילון מאסק. סיפור שהתחיל בכמה הודעות וסקרים ספק מטרילים בטוויטר, התגלגלו להצעת רכש מלאה, ״גלולת רעל״, איום בתביעות, ואין ספור תאוריות וקונספירציות על מה יקרה מעכשיו עם טוויטר, ומהן הסיבות האמיתיות שדחפו את מאסק לבצע את המהלך (יש היאמרו המבריק הזה) אנחנו גוללנו את סיפור הרכישה, ונתנו לכם את הזויות והפרשנויות האפשרויות למהלך האחרון של אחד היזמים הכי משפיעים (אולי המשפיע שבהם) בעשור האחרון… ועל הדרך גם למדנו על סוג העסקה ועל המנגנון של רכישה ממונפת של חברות – LBO וניסינו להבין איך מאסק יישם את המנגנון המוכר הזה בדרך יצירתית.

אחרי שהבנו מהחלק הראשון מה זה אומר לחיות עד גיל 100, ערכנו דיון על ההתאמות הפנסיוניות ודוגמאות לתכנונים חכמים, שניתן לעשות היום במדינת ישראל, כדי למקסם כמה שניתן את דחיית המס, הפחתת המס ועלויות, ולשרת כמה שיותר את אפקט ריבית דריבית, שהופך הרבה יותר קריטי ככל שיש לנו יותר זמן להשקיע.. רלוונטי גם למי שנמצא בגיל פרישה או מתקרב לשם, וגם כמובן למי שנמצא עוד בשלב התחלתי יחסית של אחת מהעסקאות הפיננסיות הגדולות ביותר בחיים.

בשבוע שעבר רצינו לדבר על מניות ה- סטייפלזס כחיסון מפני אינפלציה. לצערנו, השידור נקטע עקב הפיגוע בבני ברק (שבוע שעבר לא הייתי ואבנר שידר ממשרדי מיטב במגדל צמפיון בסמוך למקום הארוע), אז הפעם חזרנו למה שלא הספקנו והכרנו יותר לעומק מה זה אומר בדיוק, מי החברות שעונות להגדרה, ומה הופך אותן לחסינות אינפלציה?

המשכנו בניתוח דוחות ועברנו על תובנות מרכזיות שניתן לגזור מעונת הדוחות האחרונה. יחד עם תובנות אלו, העלינו גם נושא שהוא מאוד קריטי אבל לא מדובר מספיק: כמה אחוז מתוך התיק הכולל שלנו אנו רוצים לחשוף לאפיק המנייתי. האם אנחנו צריכים להתחשב גם בתיק הפנסיוני שלנו ובחשיפה שלנו למניות גם דרך מכשירים אחרים? איך לדעת מה מתאים לנו ואיך לדאוג לנהל את אחוז החשיפה בהתאם לתקופות השונות, גם בשוק וגם בחיים שלנו.

איך מלחמה משפיעה על השווקים? ועל הכלכלה? ואיך המלחמה הזו אולי תהיה אחרת? דיברנו קצת על השלכות ארוכות טווח כבר בשבוע שעבר, אבל ככל שהארוע נמשך, כך מתגברות ההערכות והתבונות לגבי מה שיקרה בעתיד, איך זה הולך להשפיע על העולם. אתמול כבר נפוצו ידיעות גם בגיזרת סין וטאיוואן, והתחושה הכללית היא של הרבה חוסר וודאות ואפשרות לשינויים טקטוניים ביחסים הבינלואמיים, בכלכלות, ובשווקים. אז המשכנו בדיון הזה וקבלנו גם דיווח חי מהשטח כאשר אבנר תיאר לנו מה הוא ראה משם, על האווירה באופן כללי, ועל התובנות שלו ואיך הן מתחדדות כאשר הוא נמצא ממש שם.

את עולם האשראי החוץ בנקאי, נהוג לחלק ל- 3 סגמנטים עיקריים: חוב מגובה נדל״ן אשראי לעסקים ואשראי צרכני. בעשור האחרון באו לעולם לא מעט פתרונות למתן אשראי, אם זה תוך התמחות באחד מהסגמנטים, ואם זה בפריסה נרחבת בכל הסגמנטים האפשריים. אתם בוודאי מכירים את העולם הזה דרך פלטפורמות כמו טריא, בלנדר, btb ואחרות, והמשקיעים הפעילים בבורסה בוודאי נחשפו לפריחת התחום דרך חשיפה לחברות אשראי חוץ בנקאי שנסחרות באופן ציבורי, שרבות מהן הונפקו רק בשנתיים האחרונות. אך יש עוד עולם שלם בתוך האקוסיסטים של מימון חוץ בנקאי, שעד היום היה קצת פחות נגיש ופחות חשוף לציבור הרחב, וזה עולם קרנות החוב. זה גם לא במקרה, מכיוון שעד היום רוב הפעילות של הקרנות הללו היו מול גופים מוסדיים, בשנים האחרונות גם למשקיעים כשירים, אך לאט לאט נפתחות ועוד ועוד אפשריות גם לכלל ציבור המשקיעים. אז הגיע הזמן שנערוך לכם הכרות מעמיקה עם עולם קרנות החוב.

איך נראית הודו היום בתחילת 2022 מזוית הראייה של משקיעים, האם היא באמת תהווה תחליף או תחרות לסין, מה קורה עם צמיחת מעמד הביניים, איך נראה ההייטק ההודי, וכל מה שחשוב לדעת על המדינה הגדולה בעולם מבחינת אוכלוסיה, שכבר שנים רבות מהווה פוטנציאל לא ממומש – והאם זה משתנה?

מה קורה כשדו״חות טובים פוגשים חוזר ודאות גיאופוליטי רוחות מלחמה ומתחים גיאו פוליטים עוטפים אותנו בשבועיים האחרונים, והרבה משקיעים שואלים את עצמם עד כמה הסוגיות הללו משפיעות/ישפיעו על השווקים. פרשנויות לא חסר, ומי שרוצה יכול לקרוא אין סוף מילים שנשפכות על מה מתיחות כזו תעשה למחיר הנפט והחיטה, ומה מתיחות אחרת תעשה לחברות השבבים.. ויש כבר מי ששוקל למכור את התיק בליווי המשפט הידוע ״עד יעבור זעם״ אז איך מתמרנים בין לחצים גיאו – פוליטים לבין תוצאות החברות בשטח (שהיו די טובות) כמה זה עלול להשפיע על השווקים, והאם אלו שיקולים שצריכים להילקח בחשבון ע״ המשקיע הפרטי.

דיברנו על הטעויות שעושים משקיעים, כאשר הם לא מקפידים לחשוב מראש ולהתאים את ההשקעות שלהם לצרכים והמטרות שלהם, ולמי שהם באמת. הם לא מבצעים התאמות מתבקשות בהתאם לשינויים בחיים שלהם ולא מבצעים התאמות בהתאם לשינויים המאקרו כלכליים ולשינויים בשווקים.

ניתוח מניית אפל וטעויות נפוצות של משקיעים בשווקים היורדים אפל, החברה הגדולה בעולם דיווחה את תוצאות הרבעון האחרון שלה בשבוע שעבר, ושלחה את כל השוק לעליות אחרי כמה ימים לא פשוטים. מתוך התוצאות של אפל יש הרבה מה ללמוד, גם לגבי כיוון החברה, וגם לגבי מגמות כלליות בכלל ומה השוק מחפש בחברות..

בימים האחרונים, הגענו לתיקון רוחבי ומשמעותי שאינו פוסח על אף אחת מהמניות בשוק. בפחות מחודש הנאסדק השיל מעל 10% מערכו, כאשר אתמול חזינו ביום שניתן להגדיר לא פחות מהיסטורי במונחים של תנודות השוק וכמות המניות שעברנו ידיים. ממינוס שקרוב ל-5% במהלך היום, סיים הנאסדק בעליות. נפח המסחר שנרשם היה אחד מהגדולים שנרשמו אי פעם, ומניות דוגמת שופיפיי עשו מהלך של יותר מ- 20% במהלך היום (ממינוס 13 לפלוס 10 בשלב מסויים) אז מה בדיוק קורה כאן? איך להתנהל במהלך ירידות? והאם כדאי לקנות מניות בהזדמנות, כאשר לא ברור הכיוון בהמשך?

בשבוע שעבר בחלק זה עסקו ב״גורילות״ של השוק, מניות הטק הגדולות. הפעם עברנו לדבר על השורה השנייה והשלישית של מניות הטכנולוגיה, אלו שעברו בחודשים האחרונים את מה שכבר כונה ״המפולת השקטה״ מניות שנחתכו בעשרות אחוזים, למרות ששום דבר לא השתנה בעסק הבסיסי שלהן.. אז מה קורה כאן? האם זו שאלה של תמחורים, האם הרדיפה של השוק אחר חברות טכנולוגיה הסתיימה, האם זה עניין של העלאת ריבית ושינוי תחזיות הצמיחה ומכאן הסיפור בשוק משתנה, או שיש כאן הזדמנות בלתי חוזרת להכנס לחברות שעד לא מזמן היו במחירים הרבה יותר גבוהים וגם יחזרו לשם במהרה?

החלק הזה מוקדש ל״גורילות״ של השוק. אפל, אמזון, פייסבוק, גוגל, נטפליקס, מיקרוסופט. רבות דובר על כך שהמשקל שלהן במדדים הבורסה תופס נפח חריג במיוחד לעומת שנים קודמות ולמעשה, בזמן שמניות רבות חוות ירידות של עשרות אחוזים, אלו למעשה המניות שמחזיקות ועדיין מושכות את השוק למעלה ויש תחושה שהתמחורים שלהן התנתקו מהמציאות ומתישהו גם הן ״יתקפלו״ בחזרה לרמות תמחור אחרותֿ ויגררו כמובן את כל השוק איתן. מצד שני, אם מסתכלים במונחים של מכפילי רווח, שולי רווח, ועוד פרמטרים שנדסקס הערב, ומשווים לחברות אחרות, מגלים תמונה קצת מפתיעה. אז העלנו את הגורילות הללו על הגריל וניסינו לנתח להעריך מה יהיה עם המניות הגדולות ב- 2022.

נשמח אם תפרגנו לנו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ בגיקטיים בקטגוריית כלכלה - https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/ הסקטורים החמים בעולם ב 2022 בשבוע שעבר ערכנו סיכום של 2021 והעפנו מבט אל עבר 2022. הפעם, העמקנו את הדיון ודברנו על הסקטורים החמים לקראת 2022. וזה דיון מעניין כי יש הרבה גורמים שצריך לקחת בחשבון. מצד אחד, האינפלציה כבר כאן, אנו שומעים מידי יום על עליית מחירים והציפיות של השוק הן להעלאות ריבית מתמשכות במהלך 22 ואל תוך 24 ובהגדרה, יש סקטורים שנהנים יותר מהעלאת ריבית לעומת אחרים שנהנים פחות. בנוסף, אנחנו מתחילים לראות נתונים על התקררות שוק הנדל״ן שרתח מאוד בארה״ב ועל רמות חיסכון שחוזרות לנתוני טרום קורונה, מה שאומר שלאנשים יש פחות כסף פנוי. אז איך זה אמור להתבטא בשוק ומהם הסקטורים שיהנו מכך בטווח הקצר והבינוני, וזה עוד בלי שדיברנו על האומיקורן שגם הוא ישפיע מן הסתם.

נשמח אם תפרגנו לנו ותצביעו ל״השקעות למתחילים״ בגיקטיים בקטגוריית כלכלה - https://www.geektime.co.il/israel-top-best-podcasts-of-2021-vote/ סיכום 2021 ותחזית ל2022 המשכנו בסיכומי השנה, המנצחים והמפסידים, אלו שעלו ואלו שירדו החדשים והוותיקים, וכל מה שעשה כותרות במהלך השנה. ומייד אחרי זה, הסתכלו אל עבר השנה הבאה והסתכנו בכמה תחזיות שאנו רואים כאפשריות לקראת 2022, בעיקר בחזית המגמות והטרנדים החדשים ואלה שיחזרו למוקד בשנת המסחר הבא

התעכבנו על ההיערכות מבחינת הפקדות ומיסוי של סוף שנה כדי למקסם את ההטבות המגיעות לנו. רובינו נתקלים בזה, במיוחד העצמאיים, שמקבלים הוראות מרואה החשבון להפקיד לקרן השתלמות וכד׳, אבל מעבר לזה, יש עוד כמה נושאים שקשורים למיסוי וסוף שנה שרלוונטים למשקיעים באשר הם בלי קשר לסטטוס המיסויי שלהם אז עשינו סדר בעניין הזה, וגם חשפנו עוד כמה אפשרויות שלא תמיד מדברים עליהם, וכמה טיפים שיכולים להגדיל את ההטבות ולהקטין את המיסוי.

איפה עוד נשארו חברות עם מכפילים סבירים? האם כל השוק נמצא בתמחורים גבוהים וחריגים? האם מכפיל המכירות השתלט על האנליזה וכבר לא ניתן למצוא חברות במכפילי רווח שהתרגלנו אליהם?

קריסתן של המניות הקטנות, מדוע המניות הקטנות בארה״ב נופלות והאם מדובר בתיקון בלבד או בהזדמנות רכישה?ֿ בשבועות האחרונים, ראינו תיקון מסויים במדדים המרכזיים בבורסה האמריקאית, סך הכל כמה אחוזים בודדים מהשיא. אבל כשמרימים את מכסה המנוע, מגלים תמונה שונה לחלוטין… מלבד החברות הגדולות, רוב חברות המדד ובמיוחד החברות הקטנות שאפילו לא נכללות במדד, עברו סוג של ״מרחץ דמים״ משקיעים רבים איבדו לא מעט מהתשואה של השנה החולפת, ונשאלת השאלה למה זה קורה? וגם, האם חוסר האיזון שאנו רואים במדדים יכול להימשך, מה זה אומר על ה״בריאות״ של השוק, והאם התיקון מאחורינו, או שבסוף הוא גם יגיע לענקיות שיגררו את כל המדדים למטה? על שאלות אלו ורבות אחרות, ענה לנו בחלק השני של הערב, חן עמרני – מנהל השקעות חו״ל ממיטב ד״ש.

בורסה הישראלית לשם שינוי יש לומר, מובילה את העולם השנה מבחינת תשואות המדדים המרכזיים. ואלו חדשות טובות עבורינו. אלו הימים האחרונים לפרסום דוחות רבעון 3 של החברות המקומיות, וזו הזדמנות טובה להתחיל ולסכם את עונת הדוחות ולראות האם המומנטום המצויין של בורסת תל אביב בא לידי ביטוי גם בתוצאות החברות, והאם זה גם צפוי להימשך. אז לקחנו כמה דוגמאות וניתחנו את הסיפור שדוחות רבעון 3 מספרים לנו..

אילו שווקים מסורתיים יכולים להרוויח משילוב טכנולוגיה? ואילו חברות מסורתיות מתיימרות להיות חברות טכנולוגיה, עם מכפילים של חברות טכנולוגיה לא ריאליים? אנחנו מדברים לא מעט על המהפיכה הטכנולוגית של העידן הנוכחי, עוקבים אחרי חברות צמיחה טכנולוגיות, מנחתים אותן, מנתחים מודלים עסקיים שהטכנולוגיה הביאה איתה ובעצם עושים הפרדה די ברורה בין חברות טכנולוגיה לחברות אחרות… אבל אז נשאלת השאלה, האם יש חברות היום, גם בתעשיות "מסורתיות״ שאינן משתמשות בטכנולוגיה כדי לשפר את התפוקה והריווחיות? האם נכון עדיין להפריד בין חברות טכנולוגיה לחברות אחרות או שהיום, הכל בעצם זה טכנולוגיה, וכל החברות הן טכנולוגיות למעשה? ובמיוחד שמנו דגש על החברות ה״לא״ טכנולוגיות, שנהנות מהמהפיכה הטכנולוגית. העלינו כמה דוגמאות מעניינות, ונתנו מבט אל העתיד של כמה חברות שבמחשבה ראשונה, לא בדיוק מתיישבות לנו עם המילה טכנולוגיה, אך המציאות כנראה מלמדת אותנו אחרת.

עם קשר ישיר לחלק הראשון העלינו שוב את נושא זיהוי הבועות בשוק. לאחרונה נראה שאיפה שלא מסתכלים ואיזה שוק שלא בוחנים, הכל כל הזמן עולה. זו התחושה לגבי שוק המניות, זו התחושה לגבי שוק הנדל״ן וזו גם התחושה לגבי השוק הפרטי ועולם ההון סיכון במיוחד בגיוסים לחברות ההייטק. אז את החלק השני הקדשנו לדיון נוסף בסממנים של בועה, איך היא מתפתחת, מתי היא מתפוצצת ומי יהיה זה שישרוד את הבועה. (אם זה משקיעים ואם זה חברות).

עסקנו בהשקעות ESG. Environmental, Social and Governance- הנושא של משקיעים שדורשים לקחת בחשבון כחלק מהחלטות ההשקעה שלהם פרמטרים איכותיים שלא בהכרח קשורים למודל העסקי של החברה, אלא גם מתחשבים בערכים גלובלים כמו קיימות ויעילות אנרגטית, אבל גם אחריות אזרחית וחברתית, הופך להיות יותר ויותר משמעותי בעולם. בישראל הנושא אולי פחות בכותרות, אך בארה״ב ובאירופה מדובר בכוח מאוד משפיע. כך שבהחלט יש כאן עניין שצריך לברר לעומק ולהיערך אליו בהתאם.

עסקנו בהודעה הרשמית של מארק צוקרברג על שינוי שמה של חברת פייסבוק ל-מטא. הרבה ביקורות נשמעות על המהלך הזה, חלקן חיוביות וחלקן שליליות.. אז העלנו לדיון גם את הסוגייה הזו, דברנו על לאן בדיוק צוקרברג מכוון, מה החזון שלו ומה הוא רוצה להשיג והאם באמת מדובר בהחלטה אמיצה וחכמה שתתברר כמוצלחת בעוד כמה שנים או שהשינוי הזה עלול לקבור את החברה.

לקחנו את רעיון הפיזור והרחבנו את היריעה לעסוק באלוקציית נכסים בתיק ההשקעות. משקיעים ותיקים ומנוסים, וגם מתחילים לרוב נוטים לשייך הקצאת נכסים בתיק ההשקעות בין שני אפיקים מרכזיים – אג״ח ומניות. אך האם באלוקציית נכסים מודל 2022 החלוקה הזו עדיין רלוונטית לפי המשקלים המסורתיים? והאם האקלים הפיננסי בשווקים מחייב אותנו לאמץ מודל חדשני ונכון יותר?

הרבעון החלומי של סקטור הבנקים בארה״ב, איך הם הגיעו לרווחיות כזו והאם עדיין מדובר בהזדמנות השקעה טובה? סקרנו את הרבעון החלומי שעבר על הבנקים הגדולים בארה״ב, רבעון שאת תוצאותיו למדנו בדוחות החזקים שיצאו בימים האחרונים ובמיוחד גולדמן זקס שממש ״הפציצו״. האם זה יכול ללמד אותנו על השוק ועל הפעילות הכלכלית בארה״ב? והאם הבנקים עדיין נחשבים לנותני הטון או שהמשחק הפך להיות שייך בלעדית לחברות הטק הגדולות?

כיצד משפיע המשבר בשרשרת האספקה על השווקים? העלינו לדיון את נושא המשבר שרשרת האספקה העולמית, איך זה משפיע (לרעה ולטובה) על השווקים הפיננסים. דנו על הגורמים למשבר הזה, (הקורונה זה רק אחד מהם) איפה מרגישים את זה במיוחד, מי השחקנים המרכזיים ברמת החברות והממשלות שמשפיעות על הטיפול במשבר שרשרת האספקה, וכמובן מי מפסיד ומי עשוי להרוויח מהתמשכות המשבר.

לקראת סבב הדוחות של רבעון 3 שעומד לצאת בקרוב - איך אנחנו כמשקיעים מתכוונים להיערך, במיוחד אחרי שהדוחות ברבעון קודם היו טובים, אך השווקים פחות, ובטח אחרי הירידות של החודש האחרון.

סוגי חברות הטכנולוגיה שטומנים בחובם את הפוטנציאל לתשואה עודפת בשנים הקרובות (לדעתינו), איך לנתח אותן, ובין השאר, איך להתמודד עם דילמת המחיר...

דיון על שוק ההנפקות האמריקאי שעושה סימני התקררות, ומה זה מלמד אותנו לגבי ההמשך, האם מדובר בסנונית ראשונה של משבר?

ההתפתחות של השוק הפרטי כאלטרנטיבה לשוק ההון הסחיר ולנדל״ן, על המגמות שהתחלפו לאורך השנים, ומה הכיוון הכללי ואפיקי ההשקעה המשמעותיים לעתיד.

יקי נוימן, מנכ"ל דוראל אנרגיה בשיחה על הזדמנויות ההשקעה ועתיד האנרגיה המתחדשת. למי שלא מכיר מדובר באחת החברות הציבוריות שעוסקת בתחום התשתיות בתעשיית האנרגיה הירוקה. יקי יסביר ויבאר לנו את עולם ההשקעה בתשתיות אנרגיה ירוקה. מה הן התשתיות השונות אילו סוגים טכנולוגיות יש מה ההבדל בין ייזום תשתיות לקנייה ומהו פוטנציאל השוק של התחום המאוד מסקרן את זה.

פיצוח המודל העסקי של שתיים מהרשתות החברתיות שקצת ירדו מהראדר של המשקיעים בשנים האחרונות, אך בחודשים האחרונים פרצו שוב לתודעה: טוויטר וסנפאצ׳ט. וכמובן, נתכונן גם לדוחות הכספיים של פייסבוק.

איפה ההזדמנויות הנדל״ניות שיש כרגע בארץ ובחו״ל - אם בכלל נשארו כאלה.. גם בשוק הנכסים הפיזיים, וגם בשוק ההון וחברות הנדל״ן הנסחרות בתחומים השונים

ראיון עם מנכ״ל ענקית התמלול ורביט, תום ליבנה על המסע מהקמה לחברה ששווה מעל למיליארד דולר בחמש שנים בלבד. על רכישת חברות כאמצעי לגידול אקספוננסיאלי ועל גבולות היכולת של בינה מלאכותית, וגם, מה דעתו של תום על החברות הישראליות שנסחרות בנאסד״ק? מאנדיי, וויקס, ג׳ייפרוג ופייבר

מניית פייסבוק – בועה או השקעה שפויה? צוללים לעומק של מונופול הרשתות החברתיות אבנר סטפק ועומר רבינוביץ׳ על אחת החברות המתוקשרות והמדוברות בעולם – פייסבוק רבים אולי כבר מספידים אותה כרשת החברתית המובילה, האם זה אומר שמניית פייסבוק כבר לא מצדיקה את המחיר שלה? או שברקע מתפתחים עוד כמה סיפורים ומנועי צמיחה חדשים ומענייינים שהופכים את פייסבוק דווקא להזדמנות מעניינת? בפרק הפעם דנו בשאלה האם ענקית הטכנולוגיה, שלאחרונה גם הוסר מעליה החשש מחקירה של הקונגרס בדבר הגבלים עסקיים, נמצאת בפוזיציה מעניינת לקראת העתיד או שכבר סר חינה ובקרוב נראה אותה מאבדת את חיבת המשקיעים?

נדבר על מניות צמיחה מתחת לראדר, האם עדיין אפשר למצוא הזדמנויות בתחום מניות הטכנולוגיה או שהסקטור מוזמנים להאזין לתכנים נוספים שלנו כאן - https://investor360.co.il/landing/podcast/

אבנר סטפק ועומר רבינוביץ' עם דוגמאות לחברות שעשו או עשויות לעשות קפיצה מטאורית בשווי. הרבה פעמים משקיעים נוטים למכור לאחר תקופה של הצלחות ותשואות יפות, ולהישאר דווקא עם המניות שירדו, או שהם נמנעים מכניסה לחברות כאלו בגלל שווי שנראה גבוה מידי. אבל זה בדיוק ההבדל בין השקעות שמניבות תשואה יפה, לבין אלו שמכפילות את ההשקעה.

אבנר סטפק ועומר רבינוביץ' מדברים על החשיבות של השבעת הממשלה לשוק ההון, ועל המנצחים שצפויים ליהנות מעצם כינונה של ממשלה, ובעיקר גם מהמדיניות המסתמנת שלה. וגם ההנפקה של חברת מאנדיי הישראלית מדובר בהנפקה הישראלית החמישית במספר השנה בוול סטריט, ומבחינת שווי השוק בהנפקה, מדובר בהנפקה הישראלית הגדולה ביותר בכל הזמנים. הערב נעמיק את ההכרות שלנו עם החברה, מה בדיוק המוצר שלה, היתרון התחרותי שלה, התחום בו היא פועלת, ולמה היא מעוררת עניין כה גדול.

נעסוק קצת יותר בהרחבה במה שקורה בשווקים בימים האחרונים תוך כדי התייחסות גם לדוחות בולטים - שבסך הכל מראים תמונה חיובית, נרחיב קצת בעניין חברות הצמיחה - האם המומנטום השלילי ימשך, או שאפשר כבר לדבר על הזדמנויות בסקטור זה. אי אפשר גם בלי כמה מילים על השורט הגדול של כוכב הסרט השורט הגדול, ד״ר מייקל ברי שפתח מכירה בחסר על מניות טסלה בשיעור של למעלה מ- 500 מיליון דולר. ובהמשך נצא לטיול קצר במקסיקו, כמובן כמשקיעים, ונכיר קצת יותר לעומק את אחת המדינות הגדולות בעולם מבחינת אוכלוסייה וכוח כלכלי, אך בו בזמן גם אחת המדינות הפחות מדוברות בהקשרים אלו. אז הערב תהייה לכם הזדמנות מצויינת להכיר קצת יותר לעומק את מקסיקו כאפשרות השקעה. יהיו גם כל הפינות הרגילות ומענה לשאלות שלכם, יהיה מעניין,

ניתוח עומק לאחד מהטרנדים הכי חמים בשנה האחרונה בשוק האמריקאי – תחום הספאקים, מה זה ספאק? מה היתרונות והסיכונים? ולמה דווקא בשנה האחרונה נושא הספאקים קיבל תאוצה ומשך אליו גם כמה מהשמות היותר ידועים בעולם ההשקעות? וגם כל הפינות הקבועות, פינת המכפילים, הפינה החברתית ועוד

שידור חי מניו יורק - ניתוח עומק לאחד מהטרנדים הכי חמים בשנה האחרונה בשוק האמריקאי – תחום הספאקים, מה זה ספאק? מה היתרונות והסיכונים? ולמה דווקא בשנה האחרונה נושא הספאקים קיבל תאוצה ומשך אליו גם כמה מהשמות היותר ידועים בעולם ההשקעות? וגם כל הפינות הקבועות, פינת המכפילים, הפינה החברתית ועוד

קריפטו וביטקוין, בלוקצ'יין NFT ו-DeFi מהי רשת הבלוקצ׳יין? איך היא בנוייה, ומה בדיוק החידוש הגדול? מה מייחד את הביטקוין כמטבע שנוצר על גבי הרשת הזו? מי הם המתחרים העיקריים שלו ומה ההבדלים ביניהם? האם מדובר בתופעות ארעיות שלא מפיקות שום ערך או שיש כאן משהו שמתחיל ויתפוס מקום מרכזי בעולם העתידי? וגם, מה זה לעזאזל nft? והאם אפשר לעשות מזה כסף?

בפרק הזה של סטפק את רבינוביץ׳ דיברנו על ריי דליו, מקים קרן ברידג׳ווטר ואחד מאנשי ההשקעות הבולטים והמשפיעים ביותר בעשורים האחרונים. דיברנו על האזהרה החמורה ששחרר בימים האחרונים והתחקנו אחר העקרונות הבולטים בתורת ההשקעות שלו שהפכו אותו לאגדה בחייו ולאחד המשקיעים הכי נערצים ומצוטטים בהיסטוריה.