Israelis are playing it tough most of the time. ​How do you ask an Israeli to do something for you?​ Here are some ideas on how to make your message come across, without sounding too bossy, which might wreak havoc in the Middle East. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Efshar – Possible – אפשר Efshar lekabel mapit? – Could I have a napkin? – אפשר לקבל מפית Efshar mapit? – Could I have a napkin? – אפשר מפית Efshar espresso aroch – Could I have a long espresso? – אפשר אספרסו ארוך Ata yakhol latet li mapit vaksha? – Could you give me a napkin please? – אתה יכול לתת לי מפית בבקשה Ata yakhol ledaber ita? – Could you talk to her? – אתה יכול לדבר איתה Ata yachol ledaber ita? – Could you talk to her? – אתה יכול לדבר איתה Tuchal / tuchli / tuchlu lehagi’a machar ba’erev? – Could you make it tomorrow in the evening? – תוכל/תוכלי/תוכלו להגיע מחר בערב Tuchli lavo be-eser? – Will you be able to come at ten? – תוכלי לבוא בעשר Yesh matsav she titen li t’oto sh’kha? – Is there a way you’d give me your car? – יש מצב שתיתן לי ת’אוטו ש’ך Ata ba la-mesiba machar? Yesh matsav – Will you come to my party tomorrow? Perhaps. – אתה בא למסיבה מחר? יש מצב Yesh matsav she-tazmin eize pizza? – Can you order a pizza or something? – יש מצב שתזמין איזה פיצה Ba lecha laasot et ze achshav? – Do you feel like doing this now? – בא לך לעשות את זה עכשיו Ba lach lekalef et ha-avokado? – Do you feel like peeling the avocados? – בא לך לקלף את האבוקדו ​ Playlist and Clips: Arik Einstein – Hen efshar (lyrics) Arik Einstein – Don Quixote (lyrics) Ha-saruf – Kol Ha-yom Sababa (lyrics)   Ep. no. 10 about politeness in Hebrew Ep. no. 23 about the imperative Ep. no. 123 about kavanu

Whether it’s telling someone they did well, asking the cost, or lashing out at someone, “yatsata” (from “latset” – to “go out”/”come out”) plays an important role in everyday Hebrew slang. Host Guy Sharett teaches us a few of these useful idioms, which you won’t find in your dictionary. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Britanya rotsa latset me-ha ichud ha-eropi” – The UK wants to exit from the EU – בריטניה רוצה לצאת מהאיחוד האירופי Yatsata gadol – You came out great – יצאת גדול “Asher, lo rak tsadik yatsata, yatsata anak” – You didn’t just come out great, you came out huge – אשר, לא רק צדיק יצאת, יצאת ענק Anak – Huge, gigantic – ענק Yatsata tsadik – You came out a saint – יצאת צדיק Yatsata be-zol – You got off easy – יצאת בזול “Boyna, yatsata be-zol” – Dude, you came off easy – בוא’נה, יצאת בזול Lo yatsa li – I didn’t get a chance – לא יצא לי Slicha, od lo yatsa li – Sorry, I didn’t get a chance to do it yet – סליחה, עוד לא יצא לי Im yotse lecha – If you get a chance – אם יוצא לך Rak im yotse lecha – Only if you get a chance – רק אם יוצא לך Ma yatsa lecha mi-ze? – What did you gain from it? – מה יצא לך מזה Nu, ve-ma yatsa lecha ba-sof mi-ze? – So, what did you gain from it at the end? – נו, ומה יצא לך בסוף מזה Ma yatsa ba-sof im X – What happened to X at the end? – מה יצא בסוף עם מישהו Kama yatsa ba-sof? / Kama yatsa? – How much did it come out at the end? – כמה יצא / כמה יצא בסוף Kama kama? – What’s the score? – כמה כמה Ma Yatsata alay? – Why are you attacking me? – מה יצאת עליי   Playlist and Clips: Yatsata Tsadik TV Show Noam Yakobson – Yatsata be-zol (lyrics) Yoav Yitshak – Ma Yatsa Lecha Mi-ze (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)   Ep. no. 26 about ‘can you?’

A teenager in central Tel Aviv said something to his friend that made Guy think: How do we say ‘whiner’ and ‘to whine’ in Hebrew? This episode is about the word בכיין and its variations. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Bachyan – Whiner – בכיין Hu stam mitbachyen – He’s just whining – הוא סתם מתבכיין Hu bacha – He cried – הוא בכה Livkot – To cry – לבכות Lirtsot, livnot, legalot, when the third letter of the shoresh is hei, the infinitive ends with -ot. Bachiti – I cried – בכיתי “Eineni tinok bachyan” – I am not a whining baby – אינני תינוק בכיין Bachyanoot – Whining – בכיינות “Hu stam mitbachyen” – He’s just whining – הוא סתם מתבכיין Lehitbachyen – To whine – להתבכיין “Dai, ya mitbachyen” – Stop it, you whiner – די, יא מתבכיין Hitbachyenoot – Whining – התבכיינות   Playlist and Clips: Aviv Geffen – Livkot Lecha (lyrics) Dudu Tassa – Bachiti Ahuva Tsadok – Dani Gibor (lyrics) Teapacks – Hora Nadlanim (lyrics) Knesset TV – MK Avigdor Lieberman TV2 – MK Shelly Yachimovich Idan Raichel – Min’i Kolech Mi-bechi (lyrics)   Ep. no. 16 about how to curse drivers (and the particle ya)

There is one thing we Israelis dread above all: Being a ‘fraier’ – a ‘sucker.’ That’s why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the ‘fraieriyoot’ index is. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Fraier – Sucker – פראייר Lihyot fraier – To be a sucker – להיות פראייר Ata choshev sh’eani fraier – Do you think I am a sucker? – אתה חושב שאני פראייר Yatsata fraier – You came out a sucker, you’ve been had – יצאת פראייר “K’chi lach eize fraier” – Get yourself a sucker – קחי לך איזה פראייר “Shlish me-hayalei ha-milu’im: anachnu fraierim” – One third of the army reserve soldiers say: we are suckers – שליש מחיילי המילואים: אנחנו פראיירים “Ani diplomatit, ve-al tikre’u li frayerit” – I am a diplomat, and don’t call me a sucker – אני דיפלומטית, ואל תקראו לי פראיירית “Yoter mi 250 elef israelim hifsiku lihyot frayerim” – More than 250 thousand Israelis stopped being suckers – יותר מ-250 אלף ישראלים הפסיקו להיות פראיירים Anachnu betach lo fraierim – We surely can’t be suckers – אנחנו בטח לא פראיירים “Fraierim lo metim, hem rak mitchalfim” – Suckers don’t die, they are just being replaced by new ones – פראיירים לא מתים, הם רק מתחלפים “Madad ha-fraieriyoot sheli” – Index of how sucker I am – מדד הפראייריוּת שלי Fraieriyoot – Suckerness – פראייריוּת   Playlist and Clips: Bibi, yatsata fraier Kfir Atiya – K’chi Lach Eize Fraier (lyrics) Golan Telecom commercial Ha-dag Nachash – Lo Fraierim (lyrics); Lyrics translated to EN Ep. no. 48 about lehasik, hafsaka Ep. no. 135 about latset Ep. no. 265 about to exchange

The Israeli song לצאת מדיכאון is perhaps the song that best describes how an entire nation is feeling at this moment. It’s an appropriate time to talk about דיכאון, depression, and its root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Atem yod’im ma ha-derech hachi tova latset mi-dika’on?” – Do you know what is the best way to get out of depression? – אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון Dika’on – Depression – דיכאון Dik’onot – Depressions – דכאונות Latset mi-dika’on – To get out of depression – לצאת מדיכאון Lehikanes le-dika’on – To fall into depression – להיכנס לדיכאון Lo nichnasti le-dikaon mi-ze – I took it easily – לא נכנסתי לדיכאון מזה Ze shir optimi, ze lo shir medaké – This is an optimistic song, not a depressing one – זה שיר אופטימי,זה לא שיר מדכא Ha-matsav medaké – The situation is depressing – המצב מדכא Ledaké – To depress, oppress – לדכא Medaké – Depressing – מדכא Ledaké mered – To crush a rebellion – לדכא מרד Ledaké regesh/regashot – To suppress an emotion/emotions – לדכא רגש/רגשות Meduka – Depressed – מדוכא Dik’oni – Depressive – דכאוני Hu benadam ma-ze dik’oni – He’s such a depressive person – הוא בנאדם מה-זה דכאוני Al tikansu li ledikaon, ken? – Don’t get depressed – אל תיכנסו לי לדיכאון   Playlist and Clips: Yagel Oshri – Latset Mi-dika’on (lyrics) Channel 13 – about the song Latset Mi-dika’on   Ep. no. 72 about the situation, matsav  Ep. no. 135 about to go out, latset Ep. no. 166 about in and out  Ep. no. 247 about regashot, feelings

The Hebrew word לשחרר means to release, to free. It is used often when speaking about the hostage crisis in Gaza. How else do we use לשחרר, and how do we say it in the passive? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Leshachrer – To release, to free, to liberate – לשחרר Israelim kor’im la-memshala laasot hakol kedei leshachrer et ha-hatufim me-hamas. – Israelis call on the government to do whatever it can to release the hostages from Hamas. – ישראלים קוראים לממשלה לעשות הכל כדי לשחרר את החטופים מהחמאס Meshachrerim tsvi la-teva – They release a deer back into the wild – משחררים צבי לטבע Hem meshachrerim tsabei yam la-teva – They release sea turtles back to nature – הם משחררים צבי ים לטבע “Lo meshachrer otanu” – It doesn’t liberate us – לא משחרר אותנו Ts’chok meshachrer – Liberating laughter – צחוק משחרר Shachrer oti – Let me go, cut me loose – שחרר אותי Yalla, shachrer oti – Come on, let me go – יאללה, שחרר אותי Milhemet ha-shichroor – The 1948 war – מלחמת השחרור Hufshat shichroor – End of army service holiday – חופשת שחרור  Shichroor ba’alei hayim la-teva – Releasing animals back to nature – שחרור בעליי חיים לטבע Shichroor tsabei yam – Releasing sea turtles – שחרור צבי ים Hu shuchrar – He was released – הוא שוחרר Ha-hatuf shuchrar, ha-hatufa shuchrera, ha-hatufim shuchreru – The hostage was released – החטוף שוחרר, החטופה שוחררה, החטופים שוחררו  Esrim u-shnayim ha-meshuchrarim – The 22 released (hostages) – עשרים ושניים המשוחררים Hayal meshuchrar – Veteran – חייל משוחרר Ha-keren ve-ha-yehida le-hachvanat hayalim meshuchrarim be-misrad ha-bitachon – The fund and the unit for career counseling for veterans in the ministry of defense – הקרן והיחידה להכוונת חיילים משוחררים במשרד הביטחון   Playlist and Clips: Meshachrerim tsvi la-teva Sagiv Cohen – Lo Meshachrer (lyrics) Noa Kirel & Doli & Penn – Shachrer Oti (lyrics) KAN TV – Hostages released Hayalim meshuchrarim – Veterans   Ep. #283 about falafel Ep. #322 about ts’chok The Israel Nature and Parks Authority Youtube channel

The word בסדר means okay, alright, and is one of the first words you learn in Hebrew. But where did it come from and what does it literally mean? And what’s the connection to the Ashdod Port? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Beseder – Fine, ok, alright – בסדר Be+seder – In (the) order – בַּסדר Seder pesach – Passover dinner – סדר פסח Lesader – To organize, to put in order – לסדר Sidoor – Organizing – סידור La’asot sidoorim – To run errands – סידורים Ha-klafim mesudarim ba-seder ha-nachon – The cards are organized in the right order – הקלפים מסודרים בסדר הנכון Haya beseder – It was alright – היה בסדר Yihye beseder – It will be alright – יהיה בסדר Etsli hakol beseder – Everything is fine with me – אצלי הכל בסדר Ma kore, ma nishma? Beseder – How are things? Alright – מה קורה, מה נשמע? בסדר Tisgeri et ze ita, beseder? – Finalize it with her, okay? – תסגרי את זה איתה, בסדר “Be-se-der” – Okay, okay, I’ll do it – ב-ס-דר Tagid li, ata beseder? – Tell me, are you okay? – תגיד לי, אתה בסדר Hu lo beseder – He’s not okay – הוא לא בסדר Ata mamash mamash lo beseder – This is not okay what you’re doing – אתה ממש ממש לא בסדר Hu rotse lihyot beseder im kulam – He wants to be okay with everybody – הוא רוצה להיות בסדר עם כולם Besederiyoot – Being ‘beseder’ with everybody – בסדריוּת Beseder gamur – Absolutely fine – בסדר גמור   Playlist and Clips: Mofa Ha-arnavot shel Doctor Kasper (lyrics) Kol Ha-hatichim Etsli – Ha-kol Beseder (lyrics) Aviva Avidan – Yihye Beseder (lyrics) Boaz Sharabi – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) Josi Kats – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)  Yehudit Ravits – Achshav Ha-kol Beseder (lyrics)   Ep. no. 65 about lid’og, to worry Ep. no. 121 about ligmor, to finish Ep. no. 165 about lisgor, to close

“When will the hostages be released?”, מתי הם ישתחררו, is what everyone in Israel is asking themselves. This week we saw the release of some of the hostages taken on October 7th. Guy explains how we talk about it in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Et hishtachrarti” – When I got released – עת השתחררתי Hu hishtachrer – He got released, he was liberated – הוא השתחרר Hem hishtachreru – They were released – הם השתחררו Hem mishtachrerim, hen mishtachrerot – They are being released – הם משתחררים, הן משתחררות Ha-im hem yishtachreroo ha-yom? – Will they be released today? – האם הם ישתחררו היום Matai ata mishtachrer/at mishtachreret/atem mishtachrerim- When will you be done with your military service? – מתי אתה משתחרר/את משתחררת/אתם משתחררים Ani rak rotse lehishtachrer – I just wants to go home – אני רק רוצה להשתחרר Lehishtachrer me-ha-tsava- To get out of the army service – להשתחרר מהצבא “Kol ha-anashim amru li, ‘ma be’emet, al ma hishtachrart?’ – Everybody told me, why were you released? – כל האנשים אמרו לי ‘מה באמת, על מה השתחררת’ Amarti she-haita li harada me-ha-neshek – I said I had anxiety from the gun – אמרתי שהייתה לי חרדה מהנשק Ve-az hem kaze: be’emet o she-stam asit kedei lehishtachrer? – And they went, ‘was it real or did you say it in order to get out of the army?’ – ואז הם כזה באמת או שסתם עשית כדי להשתחרר “Tishtachrer, ha-avar lo meshane yoter” – Free yourself, the past doesn’t matter anymore – תשתחרר, העבר לא משנה יותר Hishtachreroot me-chanika – To free oneself from a strangle hold – השתחררות מֵחניקה Hishtachreroot me-ego – Letting go of your ego – השתחררות מהאגו   Playlist and Clips: Meir Ariel – Terminal (lyrics) Itamar Har-Even – Noder Lehishtachrer mi-tsahal Rinat Gabai – Tishtachrer Amichai Yosef Ben Avraham – Ani Mishtachreret (lyrics)   Ep. no 342

Everyone’s talking about הפסקת אש, ceasefire. Let’s get to know the word הפסקה (break) and other words in its family which come from the root פסק. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hafsakat-esh – Ceasefire – הפסקת אש Hafsaka – Break, stop, halting – הפסקה “Maga’im intensiviyim lehafsakat esh, ach ha-esh lo poseket” – There are intensive talks for a ceasefire, but the fire won’t stop – מגעים אינטנסיביים להפסקת אש, אך האש לא פוסקת Hafsakat esh humanitarit – Humanitarian ceasefire – הפסקת אש הומניטרית Ha-hafsaka ha-gdola – “The big break” – ההפסקה הגדולה Hifsakti lenasot – I stopped trying – הפסקתי לנסות Hifsakti le’ashen lifeni shavua – I stopped smoking a week ago – הפסקתי לעשן לפני שבוע “Choshev lehasik le’ashen? Eize yofi” – Do you think of stopping smoking? That’s great – חושב להפסיק לעשן? איזה יופי “Kshe’at noga’at bi, ani mafsik lachshov” – When you touch me I stop thinking – כשאת נוגעת בי, אני מפסיק לחשוב Lo tafsiki lekavot – You will not stop hoping – לא תפסיקי לקוות Hufsak – Halted, stopped – הופסק Ha-sherut hufsak – The service was discontinued – השירות הופסק Piska – Paragraph – פסקה Psik – Comma – פסיק Pisuk – Punctuation – פיסוק Pisuk ragalayim – Spreading the legs – פיסוק רגליים Pasuk – Biblical verse – פסוק Pesek zman – Time off / Name of a chocolate snack – פסק זמן Kach pesek zman – Take some time off – קח פסק זמן   Playlist and Clips: Roy Tal – Hifsakti Lenasot Boaz Sharabi -Kshe-at Nogaat Bi (lyrics) Gali Atari – Ha-shir she-yavi lach Ahava (lyrics) Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics)

Especially these days, it’s important to keep on smiling and to try and stay optimistic. Guy explains how to smile in Hebrew. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hiuyooch male shinayim – A smile full of teeth – חיוך מלא שיניים Hiyoochim mezuyafim – Fake smiles – חיוכים מזוייפים Raper/it – Rapper – ראפר/ית “Toda, he’eleta hiyooch al panai” – You brought a smile to my face – העלית חיוך על פניי Lehaalot hiyooch al pnei mishehu – To bring a smile to someone’s face – להעלות חיוך על פני מישהו “Mefazeret hiyoochim” – She spreads smiles – מפזרת חיוכים Dofek hiyoochim – Flash smiles – דופק חיוכים “Hu amar et ze be-hiyooch” – He said it smilingly – הוא אמר את זה בחיוך Lehayech – To smile – לחייך Hiyachti el mishehu/mishehi – I smiled at someone – חייכתי אל מישהו/מישהי Hayech/techayech, haychi/techaychi, haychu/techaychu – Smile (imp.) – חייך/תחייך, חייכי/תחייכי, חייכו/תחייכו “Hu yatsa mechuyach me-ha-pgisha” – He came out smiling from the meeting – הוא יצא מחוייך מהפגישה Haychan – Someone who smiles a lot – חייכן Yeled haychan / yalda haychanit – A smiley child – ילד חייכן, ילדה חייכנית   Playlist and Clips: Eden Hasson – Eich At Ohevet Adi Agai & Maor Ashkenazi – Hiyuchim Mezuyafim  Nasrin Kadri – Afa Alav Yitzhak Klepter – Yoshev Al Ha-gader (lyrics)   Ep. no. 53 about how to say smiley Ep. no. 172 about dofek, knocks Ep. no. 183 about pipi Ep. no. 285 about hilarious Ep. no. 322 about laughter  Ep. no. 323 about to laugh   How to link your Spotify and Patreon accounts

In time of war, we need to cheer one another up. How do we cheer on and provide words of encouragement to those around us in Hebrew? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Idood – Encouragement – עידוד Shir idood – An encouragement song – שיר עידוד Milot idood – Words of encouragement – מילות עידוד Ha-keren le-idood yozmot hinoochiyot – The fund for promotion of educational initiatives – הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות Ha-keren le-idood + noun – The fund for promotion of X – הקרן לעידוד + ש.ע Anachnu rotsim le’oded et ha-morim ve-hatalmidim – We want to encourage the teachers and students – אנחנו רוצים לעודד את המורים והתלמידים Lachshov mi-huts la-tavniyot – To think outside the box – לחשוב מחוץ לתבניות Le’oded (like lesovev, lefotsets, le’otet) – To encourage – לעודד, כמו לסובב, לפוצץ, לאותת Me’odedot – Cheerleaders – מעודדות Me’oodad – Cheered up, encouraged – מעוּדָד Ha-chayalim me’oodadim – The soldiers are in good spirits – החיילים מעוּדדים Ani me’oded haver atsoov – I am cheering up a sad friend of mine – אני מעודֵד חבר עצוב Yatsati me’oodad me-ha-rofe – I left the doctor feeling hopeful – יצאתי מעודָד מהרופא Yatsati me’oodedet me-hasicha im orech ha-din – I came out of my meeting with the lawyer feeling encouraged – יצאתי מעוּדדת מהשיחה עם עורך הדין Tit’oded, tit’odedi, tit’odedoo – Cheer up – תתעודד, תתעודדי, תתעודדו “Dai, lo nora, tit’oded” – Come on, it’s not the end of the world, cheer up – די, לא נורא, תתעודד Tit’oded, ha-helek ha-kashe kvar me-achoreicha – Cheer up, the tough part is behind you – תתעודד, החלק הקשה כבר מאחוריך Hit’odadeti ktsat im shokolad belgi – I cheered myself up a bit with a Belgian chocolate – התעודדתי קצת עם שוקולד בלגי   Playlist and Clips: Ha-bima – Shir Idood Ha-keren Le-idood yozmot hinoochiyot Omri 69 Segal & Roy Machluf – Tit’oded (lyrics)   Ep. no. 108 about bassa Ep. no. 310 about hizook

When an Israeli tells you “al tid’ag,” or “don’t worry,” that’s when you should probably start to worry. Guy Sharett teaches us how to talk about worrying – or making sure people don’t – and what else this root, דאג, has up its sleeve. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agoo – Don’t worry – אל תדאג, אל תדאגי, אל תדאגו Al tid’ag – Don’t worry – אל תדאג Al tidagi li, ima – Don’t worry about me, mom – אל תדאגי לי, אמא “Al tid’agoo li, aba, ani osa chayim” – Don’t worry about me, Dad, I am having fun – אל תדאגו לי, אבא, אני עושה חיים Ein lach ma lid’og – You have nothing to worry about (f.) – אין לך מה לדאוג “Mishehu do’eg li sham lemala” – Someone takes care of me up there – מישהו דואג לי שם למעלה Mi Doeg lebirot – Who is taking care of the beer – מי דואג לבירות De’aga – Concern, worry – דאגה Al deaga – No worries – אל דאגה “Ze seker mad’ig” – It’s a distressing poll – זה סקר מדאיג Lehad’ig mishehu – To worry someone – להדאיג מישהו “Ani lo mood’ag me-hafalastinim, ani moodag mehaisraelim” – I am not concerned about the Palestinians, I am worried about the Israelis – אני לא מודאג מהפלסטינים, אני מודאג מהישראלים Mood’ag mi- – Worried about something (m.) – מודאג מ Mood’eget mi- – Worried (f.) – מודאגת מ Da’agan, da’aganit – Someone who is worried all the time – דאגן, דאגנית Da’aganoot – Anxiety, worrying – דאגנוּת Da’aganoot yeter – Over worrying – דאגנוּת יתר   Playlist and Clips: Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing Aviv Geffen – Al tid’ag (Lyrics) Pablo Rozenberg – Al Tid’agi Li Ima (Lyrics) Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah (Lyrics) Ein lach ma lid’og – Uzi Fuchs (Lyrics) Mishehu – Yehudit Ravitz (Lyrics) Shelly Yachimovich – interview TV10 Amnon Dankner – interview TV2 Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim (Lyrics)

Israel is at war. There are a few words that we hear on the news all the time — words you should absolutely know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Retsu’at aza – The Gaza Strip – רצועת עזה Retsua la-kelev – Leash for a dog – רצועה לכלב Otef aza (Ha-otef) – The area bordering with the Gaza Strip – עוטף עזה, העוטף Yeshuvey otef aza – Villages near the Gaza Strip, inside Israel – ישובי עוטף עזה Matach kaved shel raketot – Heavy barrage of rockets – מטח כבד של רקטות Az’aka, az’akot – Sirens – אזעקה, אזעקות Mamad (merchav mugan dirati) – Protected space within the apartment – מרחב מוגן דירתי Miklat, miklatim – Bomb shelters – מקלט Pikud ha-oref – Home Front Command – פיקוד העורף Harugim – The killed – הרוגים Ptsoo’im – The injured – פצועים Hatufim – Kidnapped – חטופים Bnei aruba – Hostages – בני ערובה Mehablim – Terrorists – מחבלים Ne’edar, ne’edarim – Missing – נעדר, נעדרים Hamal – Tactical Operations Center, War room – חדר מלחמה, חמ”ל Tarchish – Scenario – תרחיש Ha-tarchish ha-garua be-yoter – The worst possible scenario – התרחיש הגרוע ביותר   Playlist and Clips: Otef aza Matach shel raketot Mamad Hatufim Rachel from Ofakim Hamal ne’edarim Daniela Spector – Ha-kochav Ha-ze Met (lyrics)   Ep. #277 about ptsatsa, bomb Can We Talk? the podcast of the Jewish Women’s Archive

What can you write to your family and friends in Israel during these difficult days of war? What’s appropriate at this moment? Guy has some ideas. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Letaksher im haverim ve-krovim – Communicate with family and friends – לתקשר עם חברים וקרובים Ve-eich lehabi’ah de’agah ve-tmicha – And how to express concern and support – ואיך להביע דאגה ותמיכה  Shamati ma kara – I heard what had happened – שמעתי מה קרה Shamati ma kore ba-aretz achshav – I heard what is happening right now in Israel – שמעתי מה קורה בארץ עכשיו Atsoov – Sad – עצוב Kol kach atsoov – It’s so sad – כל כך עצוב Ze nora – It’s horrible – זה נורא Ze bilti nitpas – It’s inconceivable, unimaginable – זה בלתי נתפס Ze lo ye’amen – It’s unbelievable – זה לא ייאמן Ze matsav machrid – It’s a terrifying situation – זה מצב מחריד Ein li milim – I have no words – אין לי מילים Nigmeru li ha-milim – I ran out of words – נגמרו לי המילים Ani do’eg nora – I am terribly worried – אני דואג נורא Anachnu do’agim lecha/lach/lachem – We’re worried about you – אנחנו דואגים לך/לכם Kulam beseder? – Is everybody alright? – כולם בסדר Tmicha – Support – תמיכה Ani itach, ani itcha, ani itchem – I am with you – אני איתך, אני אתכם Anachnu itchem – We are with you – אנחנו אתכם Anachnu hoshvim aleichem kol ha-zman – We are thinking about you all the time – אנחנו חושבים עליכם כל הזמן Be-ma efshar laazor – How can I help? – במה אפשר לעזור Im atem tsrichim mashehu, anachnu po – If you need anything, we’re here – אם אתם צריכים משהו, אנחנו פה  Tikva – Hope – תקווה Lekavot – To hope – לקוות Ani mekave, ani mekava she-yihye shaket – I hope things will calm down – אני מקווה שיהיה שָקט She-yihye sofash ragu’a – May this weekend be calm – שיהיה סופ”ש רגוע   Playlist and Clips: Yehudit Ravits & Yoni Rechter – Dma’ot shel Mal’achim (lyrics) Matti Caspi – Makom Li-de’agah (lyrics)   Ep. no. 96 about ‘she-yihye’ Ep. no. 171 about tafas-nitpas Ep. no. 182 about siyoot, nightmare Ep. no. 361 about nora, awful

Israel is at war. Guy explains the word מלחמה and others from the same root, לחמ, that we hear on Israeli news coverage. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Milchama – War – מלחמה Milchama ve-shalom – War and Peace – מלחמה ושלום Milchemet ha-olam ha-rishona, ha-shniya – The First/Second World War – מלחמת העולם הראשונה, השנייה WW2 – מלחה”ע ה-2  Mivtsa – Opeation – מבצע Lochama elektronit – Electronic warfare (lamed alef) – לוחמה אלקטרונית Lochama ba-terror – Counter-terrorism – לוחמה בטרור, לוט”ר Lochamat cyber – Cyber warfare – לוחמת סייבר Milchemet Todaa – Psychological warfare – מלחמת תודעה Milchemet yom ha-kipurim – The Yom Kippur War – מלחמת יום הכיפורים Lochem – Fighter/combatant – לוחם Lochem, lochemet, lochamim, lochamot Lochamei esh (Kaba’im) – Firefighters – לוחמי אש Lochemet esh – Female firefighter – לוחמת אש “Lihyot lochem esh ze avoda mesukenet” – Being a firefighter is a dangerous job – להיות לוחם אש זה עבודה מסוכנת “Ze matschik she-at omeret lochem esh ve-lo lochemet esh” – It’s funny you say firefighter in masculine, lochem esh, and not lochemet esh in feminine – זה מצחיק שאת אומרת לוחם אש ולא לוחמת אש “Ze ba-ragil. Ani lochemet le-kol davar” – It’s normal, I am a woman fighter in all senses” – זה ברגיל. אני לוחמת לכל דבר “Aval ba-stigma ze adayin lochem” – But the stereotype is still a male firefighter – אבל בסטיגמה זה עדיין לוחם   Playlist and Clips: Milchama ve-shalom (trailer) Milchemet ha-olam ha-shniya – WW2 Si Heyman – Gibor Gadol (lyrics) Lochemet esh Ep. no. 148 about shopping

There are quite a few words in Hebrew, like משמעות (meaning) and משמעת (discipline), that are connected to the root שמע (to hear) even though it might not seem like it at first sight. Let's go over some of these words together. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mashmaoot – Meaning – משמעות Mashmaoot ha-shem – The meaning of the name – מה משמעות השם Ma mashmaaoot ha-mila/ha-mishpat – What is the meaning of the word/sentence – מה משמעות המילה/המשפט Ma mashmaoot ha-shir/ha-pasuk/ha-mila – What is the meaning of the poem/verse/word – מה משמעות השיר/הפסוק/המילה Vechulei – Etcetera, Etc. – וכו’, וכולי “Al techapsi mash’maa’ooyot ba-shamayim” – Don’t look for meanings in the sky – אל תחפשי משמעויות בשמיים Mashma’oot, mashma’ooyot – Meaning, meanings – משמעות, משמעויות Kefel mashma’oot – Double meaning – כפל משמעות Mishmaat – Discipline – משמעת Mishmaat ba-kita – Discipline in the classroom – משמעת בכיתה “Hayiti betucha she-mishmaat ze lo ha-kivoon” – I was sure that discipline wasn’t my thing – הייתי בטוחה שמשמעת זה לא הכיוון Lo rotsa she-yagidu li ma laasot – I don’t want to be told what to do – לא רוצה שיגידו לי מה לעשות Matay lavo – When to come – מתי לבוא Yeled im beayot mishmaat – A kid who has discipline problems – ילד עם בעיות משמעת Mishmaat atsmit – Self discipline – משמעת עצמית Vaadat mishmaat – Disciplinary committee – ועדת משמעת Chad mashma’i – Unequivocal – חד משמעי Chad-mashma’it – Unequivocally, totally – חד משמעית Shmoo’ah, shmoo’ot – Rumor, rumors – שמועה, שמועות Ha-kol shmu’ot – It’s all rumors, it’s all hearsay – הכל שמועות Al ta’aminu la-shmuot – Don’t believe the rumors – אל תאמינו לשמועות Celeb-celebim – Celebrity/celebrities – סלב-סלבים Ha-sof la-shmuot – The rumors are over – הסוף לשמועות Shema – Audio – שמע Arutsei shema – Audio channels – ערוצי שמע   Playlist and Clips: Johnny Shu’ali – Achshav (lyrics) Mishmaat ba-kita

Ru’ach means wind or breeze, so you’ll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost. Guy Sharett shows us the root’s Biblical usages, as well as its cousins in other languages – we even hear a beautiful 13th century Farsi poem. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ruach – Wind, breeze, spirit – רוח Ruach stav – Autumn breeze – רוח סתיו Ruchot chazakot – Strong winds – רוחות חזקות Ruach elohim, ruach ha-kodesh – The holy spirit – רוח אלוהים, רוח הקודש Ruh (Arabic) – Soul – רוח – روح Ya ruhi – My darling – יא רוחי – يا روحي Rih (Arabic) – Wind – רִיח – ريح Ruach refa’im – Ghost – רוח רפאים Ish/Eshet ruach – An intellectual – איש/אשת רוח Be-ruach – In the spirit of – ברוח Be-ruach chag ha-molad – In the spirit of Christmas – ברוח חג המולד Matsav ruach – Mood – מצב רוח Matzav ruach tov/ra – Good/bad mood – מצב רוח טוב/רע Yesh li matzav ruach – I’m in bad mood – יש לי מצב רוח Ruach hadvarim – The gist – רוח הדברים Masa ruchani – Spiritual trip – מסע רוחני Ruchaniyoot – Spirituality – רוחניות Revach – Profit, space – רווח Re’ach – Smell – ריח   Playlist and Clips: Gary Eckstein – Ruach Stav (lyrics) Weather Forecast Torah reading: Genesis chapter 1 Eviatar Banai – Me’achorei Ha-shemesh (lyrics) Benzin – Yom Shishi (lyrics) Alma Zohar – Ego Trip (lyrics) Shlomi Shabbat – Biglal Ha-ruach (lyrics)   Ep. #342 about ruhnikim

If you didn’t grow up as a child in Israel, chances are you don’t know the sounds animals make in Hebrew, nor the verbs we use to describe them. Guy to the rescue. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Miao – Meow – מיאו Leyalel – To wail, to complain – ליילל Dai leyalel! – Stop complaining – די ליילל Klavlav – Small dog (kelev katan) – כלבלב Hav-hav – Woof-woof – הב-הב Kelev nove’ah – Dog barking – כלב נובח Ha-klavim novchim ve-ha-shayara overet – The dogs bark but the caravan goes on – הכלבים נובחים והשיירה עוברת Tsif-tsif/tsvits-tsvits – Chirp-chirp – ציף-ציף/צוויץ-צוויץ Tsiporim metsaytsot – Birds chirping – ציפורים מצייצות  Letsayets – To chirp/tweet – לצייץ Tarnegol – Rooster – תרנגול Cookoorikoo – Cookadoodledoo – קוקוריקו Ha-tarnegol kore – The rooster crows – התרנגול קורא Kri’at ha-tarnegol – The rooster crow – קריאת התרנגול Tsfarde’ah mekarkeret – Frog croaking – צפרדע מקרקרת Mekarkeret li ha-beten – My stomach is grumbling – מקרקרת לי הבטן Kirkur – Croaking – קרקור Dvorim mezamzemot – Bees buzzing – דבורים מזמזמות Lezamzem – To buzz – לזמזם Zimzum – Buzz – זמזום Zimzum shel matos kal – A buzz of a light airplane – זמזום של מטוס קל Zamzam – Buzzer – זמזם Lin’or – To hee-haw – לנעור Ha-hamor no’er – The donkey hea-haws – החמור נוער Ha-kvasim po’ot – The sheep bleat – הכבשים פועות Lif’ot – To bleat – לפעות Ha-kivsa poah – The sheep bleat (sg.) – הכבשה פועה Ha-para go’ah – The cow moos – הפרה גועה Ha-para osa moo – The cow moos – הפרה עושה מו Tsartsar metsartser – Cricket chirping – צרצר מצרצר   Playlist and Clips: Yoni Rechter & Ha-keves Ha-shisha-asar – Pnina Mati Caspi – Klavlav, ho bidi bambam (lyrics) Hava Alberstein – Mak’hela Aliza (lyrics) Ilan Peled – Kookoorikoo Hatuna  Kaveret – Tango Tsfardaim (lyrics) Zoom Zoom Zoom Hava Alberstein – Ha-hamor Ha-katan (lyrics) Danny Sanderson – Shir Ro’im (lyrics) Miki Kam – Tango Kfar Saba (lyrics) Yoni Rechter & Yehudit Ravits – Laila Tov (lyrics)

The Hebrew word כאילו is one of the words you’ll hear most on the streets of Tel Aviv. It means ‘as if,’ but lots of Israelis use it in the same way we use ‘kinda,’ or ‘like’ in English. So just ke’ilu stick it ke’ilu anywhere ke’ilu in the sentence! Guy Sharett tells us more… Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ke’ilu – As if – כאילו “Lif’amim niraa ke’ilu kol ma she’ani ose ze lashevet bevatei kafe” – Sometimes it seems as if everything I am doing is to sit in cafes – לפעמים נראה כאילו כל מה שאני עושה, זה לשבת בבתי קפה “Achshav ani margish ke’ilu lo yode’a kloom”- Just now I feel as if I don’t know anything – עכשיו אני מרגיש כאילו לא יודע כלום Ke’eeloo hacham – It’s as if he’s smart – כאילו חכם Ke’ilu, mi hu hoshev shehu? – Like, who does he think he is? – כאילו, מי הוא חושב שהוא “Ani lo yodaat, keilu, baaretz anachnu kol hazman dofkot mesibot”. – I don’t know, like, in Israel we’re having parties all the time – אני לא יודעת, כאילו, בארץ אנחנו כל הזמן דופקות מסיבות “Bli ke’ilu vekaze, daber elai baroor” – Don’t ‘kinda’ and ‘like’ me, speak clearly to me – בלי כאילו וכזה, דבר אליי ברור “Ke’ilu duh” – Like, duh – כאילו דא “Ke’ilu ein machar” – Like there’s no tomorrow – כאילו אין מחר Laasot be-keilu – To pretend to do something – לעשות בכאילו Taase be-keilu – Just pretend – תעשה בכאילו Bo nesachek be’keilu – Let’s play in make-believe – בוא נשחק בכאילו “Ke’ilu awa” – Like, ouch – כאילו אווא Awa, ai, aww – Ouch – אווא, איי, אוו   Playlist and Clips: Ivri Lider – Batei Cafe (lyrics) Shlomo Artzi – Hi Lo Yoda’at Ma Over Alai (lyrics) Sarit Hadad – Ke’ilu Kaze (lyrics) How to say Yes in Russian Ke’ilu Da Dana Berger – Ke’ilu Ein Machar (lyrics) Ori Hizkiya – Ke’ilu Awa  Ha-yehudim – Ke’ilu (lyrics) Ep. no. 136 and 347 about double negative in Hebrew

We have many expressions with animals in Hebrew. Like, איזה חמור הייתי. Which ones can you use day-to-day and which ones can get you in trouble? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ein haya kazot – No such thing – אין חיה כזאת Eize hamor ani – I am so stupid – איזה חמור אני Eize hamor hayiti – How stupid I was – איזה חמור הייתי “Naavod kmo hamorim” – We’ll work like donkeys – נעבוד כמו חמורים Ani oved kol yom kmo hamor – I work everyday like a dog – אני עובד כל יום כמו חמור Ya kelev – You dog – Ya Kalb (Ar.) – יא כלב Ya kelev, ata nose’a shuv le-hul? – You’re going abroad again, you dog? – יא כלב, אתה נוסע שוב לחו”ל Kalba – Bitch – כלבה Lihyot chilbot – To be enemies – להיות צ’ילבות Ma, aten chilbot achshav, lo medabrot achat im ha-shniya? – So are you enemies right now, you’re not talking to each other anymore? – מה, אתן צ’ילבות עכשיו,לא מדברות אחת עם השנייה Kor klavim – Freezing cold – קור כלבים  Hayei kelev – Dog’s life – חיי כלב Po kavoor ha-kelev – This is the crux of the matter – פה קבור הכלב Hatul shachor – Black cat – חתול שחור Hu kmo hatul, tamid nochet al ha-raglayim – He’s like a cat, always landing on his feet – הוא כמו חתול, תמיד נוחת על הרגליים Tizaher mimenu, hu shu’al – Be careful of him, he’s a fox – תיזהר ממנו, הוא שועל Hu nachash – He’s a snake – הוא נחש Hu soos – He’s a horse – הוא סוס Soos avoda – Work horse – סוס עבודה Ya shafan – You coward – יא שפן Lehishtafen – To chicken out – להשתפן Ma, hishtafanta? – What happened, you chickened out? – מה, השתפנת Hazir – pig – חזיר Haziroot – Piggery – חזירות Hitchazarti – I pigged out – התחזרתי Etmol mamash hitchazarnu, hayom dieta – Yesterday we really pigged out. Today we’re going to start a diet. – אתמול ממש התחזרנו, היום – דיאטה  Hitchazrut – Pigging out – התחזרות Namer – Leopard/tiger – נמר Hu kam kol boker kmo namer – He wakes up every morning like a tiger – הוא קם כל בוקר כמו נמר Ma ani, ez? – What about me?! – מה אני, עז Lo tsarich laasot mi-zvoov pil – No need to make an elephant out of a fly – לא צריך לעשות מזבוב פיל Adam le-adam ze’ev – Dog-eat-dog – אדם לאדם זאב   Playlist and Clips: Omer Adam – Sof Ha-olam (lyrics) Kaveret – Po Kavur Ha-kelev (lyrics) Ilan Peled – Hatula Sh’chora (lyrics) Ravid Plotnik – Kol Ha-zman Ha-ze (lyrics) Ep. #13 about kombina Ep. no. 349 about tov

Even advanced learners have difficulties with the פגש-נפגש verb forms, both meaning ‘he met.’ Guy explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lo taaminu et mi pagashti – You won’t believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר Nifgashnu – We met – נפגשנו Lo pogeshet anashim – (You’re) not meeting people – לא פוגשת אנשים Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן? Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba’ot? – So how come we all meet each other and have the same facial expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם Lehafgish – To bring people together – להפגיש Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי Pegesh – Gathering – פגש Likbo’a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה   Playlist and Clips: Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics) Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics) Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics) MK Tzipi Livni meeting MK Shelly Yachimovich Beit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics) Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics) Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) – from a poem by Rachel Bluwstein, “The Mother of Hebrew Poetry.” Marcela Sulak about Rachel’s poetry

You probably know that אוכל כשר means kosher food. But did you know that כשר also means fit, valid, or reliable? And what does the verb להכשיר mean, and how is it all related to talent? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kasher – Kosher, fit, valid, reliable – כשר Mashehu po lo kasher – Something is a bit dodgy here – משהו פה לא כשר Kashrut – Kosherness – כשרות Teudat kashrut – Kosher(ness) certificate – תעודת כשרות Mashgiach kashrut – Kosher(ness) inspector – משגיח כשרות Kosher – Fitness, ability, capability – כושר Madrichat kosher – Fitness instructor – מדריכת כושר Chadar/Machon kosher – Fitness center – חדר/מכון כושר Kosher bituy – Articulation – כושר ביטוי Mishehu im kosher bituy – An articulate person – מישהו עם כושר ביטוי Kosher gufani – Fitness – כושר גופני Kosher sichli – Mental ability – כושר שכלי Kashir – Capable – כשיר Kashir la-avoda – Fit to work – כשיר לעבודה Haya li kisharon gadol – I had a big talent – היה לי כישרון גדול Kishurim – Qualifications – כישורים Pitu’ach kishurim chevratyim – Developing social skills – פיתוח כישורים חברתיים Kishurim – Links – קישורים Lehachshir – To render something kosher, to train, to prepare, to authorize – להכשיר Lehachshir mivne she-kvar nivna – To “kosherize” a building that has already been built – להכשיר מבנה שכבר נבנה Hechsher – “Kosherizing,” authorization – הכשר Hachshara – “Kosherizing” meat; training – הכשרה Hachshara miktso’it – Vocational training – הכשרה מקצועית Huchshar – It was kosherized, authorized; he was trained – הוכשר Ha-basar muchshar be-rega ze – The meat is being kosherized right now – הבשר מוכשר ברגע זה Anna muchsheret, hamon potentsial – Anna is talented, (she’s got) a lot of potential – אנה מוכשרת, המון פוטנציאל Muchshar, muchesheret – Talented – מוכשר, מוכשרת Looking for the monologue text? It’s available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and Clips: Imun kosher male (full fitness workout session) Yossi Banay – Ahava Bat Esrim (Lyrics) Pituach kishurim hevratiyim Ha’im efshar lehachshir mivne MK Shelly Yechimovitch on hachshara miktso’it Mashina – Anna (Lyrics)

In Israel, the person who runs our neighborhood vegetable stall, the ירקן, is an important figure. Guy explains why. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yerakot – Vegetables – ירקות Yarkan – Vegetable seller – ירקן Yerek – Greens – יֶרֶק Haser li yerek – I am missing my greenery – חסר לי ירק Hanut yerakot, yarkaniya – Vegetable shop – חנות ירקות, ירקנייה Mishlo’ach yerakot habaita – Vegetables delivered home – משלוח ירקות הביתה Sal yerakot organiyim – Organic vegetable basket – סל ירקות אורגניים Hanut ha-yerakot ha-schunatit – Neighborhood vegetable shop – חנות הירקות השכונתית Agvaniyot – Tomatoes – עגבניות “Bo, bo, shamarti lecha”, “Bo’i, bo’i, shamarti lach” – Come here, I kept this for you – בוא, בוא, שמרתי לך / בואי, בואי, שמרתי לך Efshar lit’om? – Could I taste? – אפשר לטעום Kartonim – Cartons, boxes – קרטונים Kama ze? – How much is it? – כמה זה Kama ha-melafefonim? – How much are the cucumbers? – כמה המלפפונים Yesh yoter yafim/yafot? – Do you have nicer ones? – יש יותר יפים/יפות Yesh eshkoliyot yoter yafot? – Are there nicer grapefruits? – יש אשכוליות יותר יפות Matai yihye mango? – When will there be mangoes? – מתי יהיה מנגו Matai yihyu anavim? – When will there be grapes? – מתי יהיו ענבים ‘Yagi’u kishu’im ktanim?’ – Will there be small zucchini – יגיעו קישואים קטנים Ten li, tavi li – Ten li, tavi li – תן לי, תביא לי Tishmor li anavim – Please keep some grapes for me – תשמור לי ענבים Shamarta/shamart li? – Did you keep some for me? – שמרת לי Bashel – Ripe – בשל Bosri – Unripe – בוסרי Rotev agvaniyot – Tomato sauce – רוטב עגבניות Agvaniyot bshelot – Ripe tomatoes – עגבניות בשלות Agvaniyot bosriyot – Unripe tomatoes – עגבניות בוסריות   Playlist and Clips: Ehud Banai – Rehov Ha-agas 1 (lyrics) Efrat Enzel – Rotev Agvaniyot Gidi Gov – Tnu Ligdol Be-sheket (lyrics) Ep. #67 about fraier Ep. #83 about ten, give  Ep. #201 about lit’om Ep. #318 about tishmor li Ep. #396 about shopping Ledaber Ze Lo Mashmin – Foodies Podcast in Hebrew   Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

The Hebrew word פנים means face, and on its face, an ordinary and simple word. But there’s more to it in spoken Hebrew, including little things about its proper use. On this episode, Guy covers mafia talk, some politically incorrect uses of פנים, and a tourism campaign from the 1950’s. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Panim – Face – פנים Bi-fnim – Inside – בפנים Ba-huts – Outside – בחוץ Panim el mul panim – Face to face – פנים אל מול פנים Panim el panim – Face to face – פנים אל פנים Yesh’cha panim yafot, gever, lo haval? – You’ve got a pretty face, dude. Wouldn’t it be a shame if something were to happen to it? – יש לך פנים יפות, גבר, לא חבל Yesh lach panim yafot, lo haval? – Such a shame, you’re so pretty – יש לך פנים יפות, לא חבל Panim meyuchadot – Unique face – פנים מיוחדות Panim me’anyenot – Interesting face – פנים מעניינות Panim nefuchot – Swollen face – פנים נפוחות Tipul panim – Facial – טיפול פנים Tipulei panim – Facials – טיפולי פנים Facial massage – Isuy panim – עיסוי פנים Lehagid et kol ha-emet ba-panim – To tell someone the whole truth to their face – להגיד את כל האמת בפנים Hu amar lecha et ze ba-panim? – He said this to your face? – הוא אמר לך את זה בפנים Ani lo mesugal lehagid la et ze ba-panim – I can’t say this directly to her face – אני לא מסוגל להגיד לה את זה בפנים Al ha-panim – Bad – על הפנים “Wai, marak la-panim” – Wow, the soup is to-die-for – וואי, מרק לפנים Yesh sham burgerim la-panim – They have amazing burgers there – יש שם בורגרים לפנים Masbir panim – Welcoming – מסביר פנים Lehasbir panim – To be nice to someone new – להסביר פנים “Hasber paneicha la-tayar” – Be welcoming to the tourist – הסבר פניך לתייר Be-shum panim va-ofen – Absolutely not – בשום פנים ואופן Leha’amid panim – To pretend – להעמיד פנים  Ha’a’madat panim – Pretending – העמדת פנים Pnei mal’ach – Angel face – פני מלאך   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Panim el mul Panim (lyrics)  Ha-maspera & Vadim Mechona – Panim yafot Arik Sinai – Derech Ha-kurkar (lyrics) Hasber paneicha la-tayar Yehudit Ravitz – Pnei Malach (lyrics) Ep. #97 Ep. #145 Ep. #166   Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

The Hebrew word להשכיב means, to put something or someone in a horizontal position. Read that sentence again and you’ll understand why this episode is not suitable for children. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehashkiv – To put to rest, to put someone to bed – להשכיב “Kama kesef hishkavta al ze” – How much money did you spend on this – כמה כסף השכבת על זה “Eich ani matslicha lehashkiv et ha-ktanim kshe-yesh gdolim ba-bayit?” – How am I able to put the little ones to bed when I have older kids at home? – איך אני מצליחה להשכיב את הקטנים כשיש גדולים בבית Lehashkiv et ha-yeladim lishon – Put the children to sleep – להשכיב אותם לישון Lehashkiv tinok al ha-beten – Lay a baby down on its stomach – להשכיב תינוק על הבטן “Hishkavt oti be-eser” – You tucked me in at 10 pm – השכבת אותי בעשר Kmo eize tinok – Like a baby – כמו איזה תינוק Tashkiv oti lishon – Put me to sleep – תשכיב אותי לישון Tashkiv oti, tashkivi oti, tashkivu oti – Tuck me in (imperative) – תשכיב אותי, תשכיבי אותי, תשכיבו אותי Lehashkiv et ha-moshav ha-achori – Fold the back seat down – להשכיב את המושב האחורי “Mi ose hashkavot ha-yom?” – Who is doing the bedtime ritual with the kids? – מי עושה השכבות היום Hashkava – Putting to sleep – השכבה “Shirim margi’im le-hashkava” – Relaxing songs for bedtime – שירים מרגיעים להשכבה “Yesh li hashkavat yeladim me-ha-gehenom” – “Tonight I’ve got to deal with a bedtime ritual from hell” – יש לי השכבת ילדים מהגהינום Ashkava – Requiem – אשכבה “Kama bachurut hishkavta ad ha-yom?” – “How many ladies did you get to bed until now? – כמה בחורות השכבת עד היום “hishkavta oto ba-sof?” – Did you ultimately do him? – השכבת אותו בסוף Nu, ve-shachavtem ba-sof? – Did you end up having sex in the end? – נו, ושכבתם בסוף Lehashkiv et ha-moshav ba-matos – To lay your seat down flat (into a bed-like position) – להשכיב את המושב במטוס Hu hishkiv et ha-yariv shelo al ha-ritspa – He pinned his opponent to the floor – הוא השכיב את היריב שלו על הרצפה Lehashkiv ofanoa – To tilt the motorcycle – להשכיב אופנוע “Hu hishkiv otanu mi-ts’chok” – He made us laugh so hard, we were rolling on the floor – הוא השכיב אותנו מצחוק “Hishkavti alpiya ba-atar shel bituach leumi”. – I put a thousand shekel on the social security website – השכבתי אלפייה באתר של ביטוח לאומי   Playlist and Clips: Lehashkiv et ha-ktanim Eich lehashkiv tinok al ha-beten Aviv Geffen – Hishkavta Oti Be-eser (lyrics) Alma Zohar & Gili Yalo – Tiftah (lyrics) Mei Finegold – Rega Ba-yam (lyrics)   Streetwise Hebrew Facebook page Instagram page

The Hebrew word סחורה means merchandise. When sellers in the fruit and vegetable markets shout סחורה אלף-אלף, what are they saying? And how do we say drug trafficking and drug dealers in the language of the Bible? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Socher – Trader, merchant, dealer – סוחר Socher rahitim – Furniture merchant – סוחר רהיטים Diamond dealer – Socher yahalomim – סוחר יהלומים Socher cocaine gadol – A big cocaine dealer – סוחר קוקאין גדול Socher samim, socharei samim (pl.) – Drug dealers – סוחר סמים, סוחרי סמים Sachar – Commerce, trade – סחר Sachar be-samim – Drug trafficking – סחר בסמים Hu sachar – He traded – הוא סחר Sachar hogen – Fair trade – סחר הוגן Kashrut musarit – Moral kashrut – כשרות מוסרית Sachar chuts – Foreign trade – סחר חוץ Mischar – Trade – מסחר Ha-sachar/Ha-mischar ben ha-medinot – The trade between the countries – הסחר/המסחר בין המדינות The trading day – Yom ha-mischar – יום המסחר Ha-mischar ba-bursa be-NY nisgar be-aliyot she’arim – Trading on the New York Stock Exchange closed with positive gains – המסחר בבורסה בניו-יורק נסגר בעליות שערים Mischari – Commercial – מסחרי Ha-merkaz ha-mischari – The commercial center – המרכז המסחרי Kanyon – Shopping mall – קניון Pakach, ani porek s’chora – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה “Schora alef alef” – A1 merchandise, great stuff – סחורה אלף-אלף Hevi/sipek et ha-schora – He delivered the goods – הביא/סיפק את הסחורה Ha-ona ha-hadasha shel ha-sidra sipka et ha-schora – The new season of this series delivered the goods – העונה החדשה של הסדרה סיפקה את הסחורה S’chorot – Goods, commodities – סחורות Ha-dolar nischar etmol… – The dollar was traded yesterday… – הדולר נסחר אתמול   Playlist and Clips: Socher cocaine gadol Drug dealing – Sachar be-samim Fair Trade – Sachar Hogen Rami Kleinstein – Huts mimech kloom (lyrics) Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics) Shuk ha-carmel (avira, atmosphere)   Ep. no. 114 about kosher, kashrut

Where do you go shopping? How do you pay? And what do we say to a friend who just bought something new? Guy explains shopping in Israel. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kniyot, shopping – Shopping – קניות Metsiot – Findings, good deals – מציאות Mutag, mutagim – Brand name product – מותג Mutag ha-bayit – Home brand – מותג הבית Logo, logo’im – Logo, logos – לוגו, לוגואים Mutsar – Product – מוצר Mischar – commerce, trade – מסחר Socher – trader – סוחר Socharim bi-mnayot chul? – Do you trade in foreign stocks? – סוחרים במניות חו”ל Mediniyoot ha-hachlafa – The exchange policy – מדיניות ההחלפה Duchan, duchanim /basta, bastot – Stands (in the market) – דוכנים, בסטות Hanoot, hannoyot – Shop, shops – חנות, חנויות Reshet hanooyot – Chain – רשת חנויות Snif – Branch – סניף Hanoot yad shniya – Second hand shop – חנות יד שנייה Makolet – Grocery store – מכולת Pitsutsiya – Corner store – פיצוצייה Hanooyot nochoot – Convenience stores – חנויות נוחות Ani ba-super – I am at the supermarket – אני בסופר Mezuman – Cash – מזומן Tavei kniya – Gift certificates – תווי קנייה Kartis moadon – Loyalty card – כרטיס מועדון Efshar litsbor nekudot – You can accumulate points – אפשר לצבור נקודות   Playlist and Clips: Matti Caspi – Shirim Be-mitz Agvaniyot (lyrics) Mischar – Trade Kartis moadon Golshei Ha-emek – Duda li-kniyot (lyrics)   Ep. no. 125 Ep. no. 148 Ep. no. 180  Ep. no. 246 Ep. no. 265 Ep. no. 277 Ep. no. 354 Ep. no. 357 Ep. No. 377  Ep. no. 378

The Hebrew word for calendar is יומן. Our calendars used to be made of paper and hung up on the wall. But today, most of us have gone digital. That means all our events have to be synchronized across our many devices. So what does היומן לא מסונכרן mean? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lua’ch shana – Calendar – לוח שנה Yoman – Calendar – יומן Lu’ach ha-shana ha-ivri (ha-lu’ach ha-ivri) – The Jewish calendar – לוח השנה העברי, הלוח העברי Yomana shel Anna Frank – Anne Frank’s Diary – יומנה של אנה פרנק Yoman ishi – Personal diary – יומן אישי Yoman Google – Google calendar – יומן גוגל Tistakel/tistakel/tistaklu ba-yoman – Check out the calendar – תסתכל/תסתכלי/תסתכלו ביומן Samti ba-yoman – I put it in the calendar – שמתי ביומן Sagarti lanu pgisha – I scheduled a meeting for us – סגרתי לנו פגישה Tistakel ba-yoman ba-telefon – Check out the calendar on the phone – תסתכל ביומן בטלפון Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן Synchronize – Root ס.נ.כ.ר.נ Lesanchren et ha-yoman – To synchronize the calendar – לסנכרן את היומן Sinchroon – Synchronizing – סנכרון Ha-yoman lo mesunchran – The calendar is not synchronized – היומן לא מסונכרן Ha-yoman lo mistanchren li – My calendar is not getting synchronized for me – היומן לא מסתנכרן לי Zimoon – Invitation – זימון Ani eshlach lecha zimoon – I’ll send you an invite – אני אשלח לך זימון Shlach/shlechi/shlechu li zimoon – Send me an invite – שלח/שלחי/שלחו לי זימון Ani sholech lach zimoon im kol ha-pratim – I am sending you an invitation with all the details – אני שולח לך זימון עם כל הפרטים Looz (lu’ach zmanim) – Schedule – לוח זמנים, לו”ז Ha-looz shel ha-kenes – The schedule of the conference – הלו”ז של הכנס Ha-looz shel ha-yom ha-rishon ba-universita – The schedule of the first day at university – הלו”ז של היום הראשון באוניברסיטה Yomani ha-yakar – Dear diary – יומני היקר Yomanai – Police duty officer – יומנאי Yoman mivtsa’im – Operations log – יומן מבצעים   Playlist and Clips: Yad Va-shem – Yomana shel Anne Frank Sinchroon  Zimoon le-yoman Google Rico X DJ Blackout – Luz Mugzam (lyrics)   Ep. 27 about shrimpsim Ep. 80 about hi-tech Hebrew Ep. 84 about zman Ep. 93 about leta’em pgisha, to coordinate a meeting Ep. 105 I about pagash-nifgash  Ep. 123 about likbo’a pgisha Ep. 142 I about WhatsApp Hebrew Ep. 245 about coupons & cupcakes in Hebrew Ep. 286 about hamburgers & configuration in Hebrew

What should we say in Hebrew when we see someone we haven’t seen for a very long time? How about someone who just got back from an extended stay abroad? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Baruch shuvcha – Welcome back (m.) – ָברוך שובך Baruch shuvech – Welcome back (f.) – ברוך שובךְ Baruch shuvcha, chaver – Welcome back, my friend – ברוך שובך, חבר “Shalom rav shuvech tsipora nechmedet” – Welcome back, cute bird – שלום רב שובך ציפורה נחמדת Baruch ha-shav, brucha ha-shava, bruchim ha-shavim, bruchot ha-shavot – Welcome back – ברוך השב, ברוכה השבה, ברוכים השבים, ברוכות השבות Baruch ha-ba, brucha ha-ba’ah, bruchim ha-ba’im, bruchot ha-ba’ot – Welcome – ברוך הבא, ברוכה הבאה, ברוכים הבאים, ברוכות הבאות Idan – Era – עידן Lo ra’iti otcha/otach idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא ראיתי אותך עידן ועידנים Lo nifgashnu idan ve-idanim – I haven’t seen you in ages – לא נפגשנו עידן ועידנים Yovel – Jubilee – יובל Yovlot! – It’s been ages – יובלות  Ma ze, efo at? Ma ze, efo ata? – God, where have you been? – מה זה, איפה את? איפה אתה Le’an ne’elamta, lo ro’im otcha/otach – Where did you disappear, we don’t see you anymore – לאן נעלמת, לא רואים אותך Male zman! – It’s been ages! – מלא זמן Ma ze, male/hamon zman! – OMG it’s been ages – מה זה, מלא/המון זמן Shanim! – It’s been years! – שנים “Hhayavim kafe” – We’ve gotta catch up over coffee sometime – חייבים קפה “Dai, nachon, hayavim” – Totally, we must – די, נכון, חייבים   Playlist and Clips: David Broza – Shir Ahava Bedu’i (lyrics) Nechama Hendel – El Ha-tsipor (lyrics) Bruchot ha-ba’ot Ha-dag Nachash – El Ha-tsipor (lyrics) Ep. 54 How are you Ep. 84 about zman Ep. 344 about ne’elam, disappear Hayim Nahman Bialik (Wikipedia)

To aim, to tune, to intend, to really mean something. The Hebrew equivalent of these verbs all come from the root כ.ו.נ, a root which has many interesting uses in our spoken language. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mi mechaven et ha-tnu’ah – Who is directing the traffic – מי מכוון את התנועה Lechaven ekdah le-ever mishehu – To aim a gun at someone – לכוון אקדח לעבר מישהו Az ani akhaven le-shmone kazé – I’ll aim to get there at eightish – אז אני אכוון לשמונה כזה Eich Lechaven gitara – How to tune a guitar – איך לכוון גיטרה Lama ata mekhaven namuch? – Why are you aiming low? – למה אתה מכוון נמוך Oh wow, hem mekhavnim gavoha – They are aiming high – הם מכוונים גבוה Mekhuvan – Tuned, deliberate, aimed – מכוון Tslil mechuvan – “Tuned tone” – צליל מכוון Psanter lo mechuvan – An out of tune piano – פסנתר לא מכוון Ekdach mekhuvan le’ever mishehu – Pistol aimed at someone – אקדח מכוון לעבר מישהו “Atem yod’im le-mi ze haya mechuvan” – You know who it was aimed at – אתם יודעים למי זה היה מכוון Mekhuvan matara – Goal-oriented – מכוון מטרה Bi-mechuvan, be-ofen mechuvan – Deliberately – במכוון, באופן מכוון “Kshe-at omeret lo lema at mitkavenet?” – What do you mean when you say ‘no’? – כשאת אומרת לא למה את מתכוונת Lo hevanti, le-ma ata mitkaven, le-ma at mitkavenet? – Wait, what do you mean? – לא הבנתי, למה אתה מתכוון, למה את מתכוונת Hitkavanti kshe-amarti – I really meant what I said – התכוונתי כשאמרתי Slicha, lo hitkavanti – Sorry, I didn’t mean it – סליחה, לא התכוונתי Bli kavana, lo be-khavana – Unintentionally – בלי כוונה, לא בכוונה Slicha, bli kavana amarti etmol mashehu she-lo hayiti tsarich lehagid –  Sorry, yesterday, without really meaning it, I said something I shouldn’t have said. – סליחה, בלי כוונה אמרתי אתמול משהו שלא הייתי צריך להגיד  Ze lo haya be-khavana – I didn’t mean it – זה לא היה בכוונה “Ha-kol be-kavanot tovot” – Everything is done with good intentions – הכל בכוונת טובות Yesh lo kavanot tovot/raot – He’s got good/bad intentions – יש לו כוונות טובות/רעות Aval ha-kavanot shelo tovot – But his intentions are good – אבל הכוונות שלו טובות Hayta lo kavana tova – His intention was good – הייתה לו כוונה טובה Ata roe’eh she-ze lo be-khavana – You can see it’s not intentional – אתה רואה שזה לא בכוונה Kavenet telescopit – Telescopic sight (of a gun) – כוונת טלסקופית “Se’u einayim be-tikva, lo derekh kavanot” – Raise your eyes in hope, not through the sight of a gun – שאו עיניים בתקווה, לא דרך כוונות   Playlist and Clips: Shotei Ha-nevu’ah – Yediah (lyrics) Eich lekhaven gitara Yitshak Klepter – Tslil Mechuvan (lyrics) Ha-tarnegolim – Kshe’at Omeret Lo (lyrics) Jonathan Mergui & Marina Maximilian Blumin – Sagol Bahir (lyrics) Yirmi Kaplan – Kavanot Tovot (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Shir La-shalom (lyrics) Ep. no. 45 about non-committal Hebrew Ep. no. 109 about ‘I don’t know’  The promised podcast about Shir La-shalom

The word כיוון means direction but it’s got many different uses in day-to-day Hebrew. In this episode, Guy talks about wind direction, career trajectory, prayer orientation and so much more. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kivoon – Direction, bearing, orientation – כיוון “Kol kivoon she-bo halachnu” – Every direction in which we went – כל כיוון שבו הלכנו Kivoon ba-kariera – Career trajectory – כיוון בקריירה Kivoon ha-ktiva be-ivrit hu mi-yamin li-smol – The direction of writing in Hebrew is from right to left – כיוון הכתיבה בעברית הוא מימין לשמאל Kivoon ha-ruach – The wind direction – כיוון הרוח Kartis be-kivoon echad – One way ticket – כרטיס בכיוון אחד Ma ha-kivoon ha-klali? – What’s the general direction? – מה הכיוון הכללי Kivoon ha-tfila? – The direction of prayer – כיוון התפילה Achi, yesh’cha kivoon? – Dude, do you know where to get weed? – אחי, יש’ך כיוון Dofek hiuchim le-khol hakivoonim – He is spreading smiles all over the place – דופק חיוכים לכל הכיוונים Yore/yora le-khol ha-kivoonim – Shooting in all directions – יורה לכל הכיוונים Ata mamash lo ba-kivoon – You’re way off track – אתה ממש לא בכיוון הנכון Ata ba-kivoon ha-nachon – You’re in the right direction – אתה בכיוון הנכון Kivoonei avir – Air exposures – כיווני אוויר Kama/Eize kivuney avir yesh? – How’s the air flow? – כמה כיווני אוויר יש Doo kivooni – Two-way – דו כיווני  Kivoonei hakira – New leads – כיווני חקירה   Playlist and Clips: Rockfour – Kol Kivoon (lyrics) Sarit Hadad – Hikiti Lo (lyrics) Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (lyrics) Kivoonei avir Ep. no. 124 about ba-klali Ep. no. 172 about dofek

What do we say to someone really tall who is sitting in front of us in the movie theater? And how do spies communicate with each other? Guy explains the Hebrew root ח.ב.א Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Machbo’im – Hide and seek – מחבואים Mesachkim be-machbo’im – We’re playing hide and seek – משחקים במחבואים Machbo – Hideout, hiding place – מחבוא Mistor – Hiding place – מסתור Lehachbi – To hide – להחביא Lehastir – To hide – להסתיר “Tipim eich lehachbi mamtakim me-aba gargeran” – Tips on how to hide candy from a gourmand father – טיפים איך להחביא ממתקים מאבא גרגרן Lehachbi dvarim mi-mishehu – To hide things from someone – להחביא דברים ממישהו “Hu mastir sham mashehu elef achuz” – He’s hiding something in there, one thousand percent – הוא מסתיר שם משהו אלף אחוז Hu mastir sod – He’s hiding a secret – הוא מסתיר סוד Hu machbi et ha-kesefe mi-tachat la-mizran – He’s hiding the money under the mattress – הוא מחביא את הכסף מתחת למזרן Lehachbi et ha-kesef mi-ganavim – To hide the money from thieves – להחביא את הכסף מגנבים Lehastir et ha-emet me-ima – To hide the truth from mom – להסתיר את האמת מאמא Slicha, ata mastir li, at mastira li – Excuse me, you’re blocking the view – סליחה, אתה מסתיר לי, את מסתירה לי Hastarat aron hashmal – Concealing of the electricity panel – הסתרת ארון חשמל Hastarat mispar telefon – Concealing your telephone number when calling someone – הסתרת מספר טלפון Hastarat bechi be-rega – How to conceal that you’ve been crying – הסתרת בכי ברגע Seter – Hideaway, secret hiding place – סתר Haazanot seter – Wiretaps, secret recordings – האזנות סתר Sfat starim, safa sodit – Secret language – שפת סתרים, שפה סודית Ba-seter – Secretly, clandestinely – בסתר Hem nifgeshu ba-seter – They met secretly – הם נפגשו בסתר Matan ba-seter – Anonymous giving – מתן בסתר Ha-kesef muchba me-ahorei ha-aron – The money is hidden behind the closet – הכסף מוחבא מאחורי הארון   Playlist and Clips: Tattoo – Machbo’im (lyrics) Eich lehabi mamtakim me-aba Hu mastir sham mashehu Hastarat bechi be-rega Ep. no. 346

In Hebrew, הפגנה is a demonstration, a protest. Israelis are very diligent protesters and demonstrators. Guy explains how to use the root פגנ to its fullest. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hafgana - Demonstration, protest - הפגנה Hafganat neged - A counter demonstration - הפגנת נגד Hafganat ha-smol - The demonstration of the left - הפגנת השמאל Hafganat ha-yamin - The demonstration of the right - הפגנת הימין Hafganat ha-haredim - The ultra orthodox demonstration - הפגנת החרדים Hafganat ha-druzim - The druze demonstration - הפגנת הדרוזים Hafganat yots’ei etiopia - The demonstration by Israelis of Ethiopian descent - הפגנת יוצאי אתיופיה Hafganat ha-million - The 1 million persons demonstration - הפגנת המיליון Pizur hafganot - Crowd control - פיזור הפגנות Emtsa’im le-pizur hafganot - Means of crowd control - אמצעים לפיזור הפגנות Hem mafginim be-tel aviv achshav - They are protesting in Tel Aviv right now - הם מפגינים בתל אביב עכשיו Ha-mafginim tsoakim sisma’ot - The protesters are shouting slogans - המפגינים צועקים סיסמאות Mafginim be’ad/neged - Demonstrating for/against - מפגינים בעד/נגד Hem mafginim neged - They are demonstrating against it - הם מפגינים נגד Neged ma atem mafginim? - What are you demonstrating against? - נגד מה אתם מפגינים Neged mi atem mafginim? - Who are you demonstrating against? - נגד מי אתם מפגינים Neged ma hahafgana? - What is the demonstration against? - נגד מה ההפגנה Al ma atem mafginim? - What are you demonstrating for/against? - על מה אתם מפגינים Lehafgin - To demonstrate, to protest - להפגין Latset lehafgin - To go out and demonstrate - לצאת להפגין Ts’oo lehafgin - Go out and demonstrate - צאו להפגין Lechu lehafgin - Go and demonstrate - לכו להפגין Bo’u lehafgin - Come to demonstrate - בואו להפגין Hafganat koach - Show of force - הפגנת כוח Lehafgin nochechut - To make an appearance, to be counted - להפגין נוכחות Hafganati - Demonstrative - הפגנתי Be-ofen mufgan - Actively involved - באופן מופגן   Playlist and Clips: Hafgana (2023) Kan Hadashot – Mafginim – Demonstrators Ha-dag Nahash – Ehad Ehad

This episode is about the Hebrew root פקח. We call parking enforcement officers פקחי חניה. What might you say to one in order not to get a parking ticket? And what does this root have to do with kosher certificates? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pikuach – Supervision, regulation – פיקוח Be-fikuach/be-pikuach – Under supervision – בפיקוח Gaz beiti – Domestic gas – גז ביתי “Batuach kshe-ze be-fikuach” – It’s safe when it’s under supervision – בטוח כשזה בפיקוח Be-fikuach ha-oom – Under supervision of the UN – בפיקוח האו”ם Ha-mehir be-fikuach – The price is regulated, under government supervision – המחיר בפיקוח Mutsarim be-fikuach – Products under supervision – מוצרים בפיקוח Befikuach ha-rabanoot X – Under the supervision of the rabbinate of X – בפיקוח הרבנות  “Mis’ada zo nimtset tahat pikuhenu ve-hashgachatenu” – This restaurant is under our supervision – מסעדה זו נמצאת תחת פיקוחנו והשגחתנו Piku’ach nefesh – See link below Lefakeach al mashehu – To supervise something – לפקח על משהו Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח “Yom be-hayav shel mefakeach bniya” – A day in the life of a construction supervisor – יום בחייו של מפקח בנייה Mefakeach – Supervisor, inspector – מפקח Pakach/pakachit hanaya – Parking inspector – פקח/פקחית חניה “Pakach, ani porek schora” – Dear inspector, I am unloading merchandise – פקח, אני פורק סחורה Pakachei hanaya – Parking inspectors – פקחי חניה Pakach, pakachit, pakachim, pakachiyot – Inspector/s – פקחים “Lo roshmim et hayeladim le-maon lo mefukach” – We don’t register the kids to an unsupervised daycare – לא רושמים את הילדים למעון לא מפוקח Ha-ganim mefukachim – The daycare centers are supervised – הגנים מפוקחים Ha-mutsarim ha-mefukachim – The supervised products – המוצרים המפוקחים Pakachti et einai – I opened my eyes – פקחתי את עיניי Lifkoach einaim – To open the eyes – לפקוח עיניים La’atsom einayim – To close the eyes – לעצום עיניים Einai pkuchot – My eyes are open – עיניי פקוחות  Pike’ach, pik’chit – Sharp, bright person – פיקח   Playlist and Clips: Batuach kshe-ze be-fikuach Pikuach nefesh – Wikipedia  Mefake’ach bniya Assi Cohen & Guri Alfi – Pakach Ani Porek S’chora (lyrics) Lo roshmim et ha-yeladim le-maon lo mefukach Ruhama Raz – Ha-har ha-yarok (lyrics) Arik Einstein – Yeladim shel Ha-hayim (lyrics) Shiri Maimon – Ha-har ha-yarok tamid (lyrics) Ep. no. 114 about kosher and kasher Ep. no. 212 about lefarek

There are so many סכנות, dangers, in everyday life. How do we say, “it’s not worth the risk,” in Hebrew? And what does the Japanese word for fish have anything to do with taking risks? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Sakana la-demokratya – Danger to democracy – סכנה לדמוקרטיה Sakanat hitchashmelut – Danger of electrocution – סכנת התחשמלות Ha-demokratya be-sakana – Democracy is at risk – הדמוקרטיה בסכנה “Mevad’im she-ein ba sakana le-yeladim” – Making sure there’s no danger for children – מוודאים שאין בה סכנה לילדים Sakanot ba-reshet – Dangers online – סכנות ברשת Sakanot ha-ishun – The dangers of smoking – סכנות העישון Sakanot ba-reshatot ha-hevratiyot – Dangers in the social networks – סכנות ברשתות החברתיות Sakanot ha-ofanayim ha-hashmaliyim – The dangers of riding an electric bicycle – סכנות האופניים החשמליים “Hu yetse mi-klal sakana” – He’ll be out of danger – הוא ייצא מכלל סכנה “Hi tetse mi-klal sakana” – She’ll be out of danger – היא תצא מכלל סכנה Mesukan, mesukenet – Dangerous – מסוכן, מסוכנת “Yitachen she-at nimtset be-maarechet yechasim alima u-mesukenet”. – You might be in a dangerous and violent relationship – ייתכן שאת נמצאת במערכת יחסים אלימה ומסוכנת ‘Ze mesukan le-yeladim’ – This is dangerous for children – זה מסוכן לילדים Ne’arim u-ne’arot/noar be-sikun – Youth at risk – נערים/נערות/נוער בסיכון Herayon be-sikun gavoha – High risk pregnancy – הריון בסיכון גבוה Hashka’ah be-sikun namuch – Low risk investment – השקעה בסיכון נמוך Ramat sikun nemucha/gvoha – Low/high level risk – רמת סיכון נמוכה/גבוהה Nihul sikunim – Risk management – ניהול סיכונים Lakachat sikun or lakachat et ha-sikun – To take the risk – לקחת סיכון, לקחת את הסיכון Ani ekach ta’sikun – I am going to take the risk – אני אקח ת’סיכון Lama lakachat sikunim meyutarim? – Why take unnecessary risks? – למה לקחת סיכונים מיותרים Lama lesaken et ha-hayhim? – Why put life at risk? – למה לסכן את החיים Lama lehistaken? – Why risk oneself? – למה להסתכן Lama lesaken et ha-hayim shelcha? – Why risk your life? – למה לסכן את החיים שלך Lo hayiti mistakenet – I wouldn’t risk it – לא הייתי מסתכנת Lama lecha lehistaken? – Why risk it? – למה לך להסתכן Lo kedai lach/lecha lehistaken – You shouldn’t risk it – לא כדאי לך להסתכן Ata stam mistaken – You’re taking a risk for no good reason – אתה סתם מסתכן   Playlist and Clips: Mevad’im she-ein sakana le-yeladim Arik Einstein – Yad Achat Osa et Ze (lyrics) David Broza – Stav Mesukan (lyrics) Maarechet Yechasim Mesukenet  Elem: Noar be-sikun Lo mistaknim, mit’hasnim How do you say ‘fish’ in Japanese? The Promised Podcast (TLV1): “A Conflict That Contains Lifetimes of Conflicts”

What Hebrew words and phrases do you need to know when looking for a new gym? How do we say fitness trainer, and what time is the best time to go to a gym? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hadar kosher/Machon kosher – Fitness center, gym – חדר כושר, מכון כושר Ani holech la-machon – I am going to the gym – אני הולך למכון Minui (manuy) – Subscription, membership – מנוי, מינוי Minui “1 plus 1” – 1+1 subscription – מינוי אחד פלוס אחד Kama ole minui etslechem? – How much is a membership at your gym? – כמה עולה מינוי אצלכם Minui hadar kosher – Gym membership – מינוי חדר כושר Minui le-hodesh – A monthly membership – מינוי לחודש Minui le-shana – A yearly membership – מינוי לשנה Minui zoogi – A membership for two people – מינוי זוגי, מינוי לזוג Be-derech klal anachnu holchim la-machon le-imun kosher – Usually we go to the gym for fitness training – בדרך כלל אנחנו הולכים למכון לאימון כושר Imun – Workout, training – אימון Kama pe’amim at mit’ament be-shavu’a? – How many times do you exercise a week?  – כמה פעמים את מתאמנת בשבוע Targilim – Exercises – תרגילים Machol – Dance – מחול Eize shi’urim yesh? – What classes do you have? – איזה שיעורים יש? Imun spinning – Spinning class – אימון ספינינג Imun ko’ach – Strength training – אימון כוח Imun/shi’ur yoga – Yoga session – אימון/שיעור יוגה Imunei/shi’urei yoga – Yoga sessions – אימוני/שיעורי יוגה Rama, ramot – Level, levels – רמה, רמות Yoga le-matchilim – For beginners – יוגה למתחילים Yoga le-mitkadmim – For advanced – יוגה למתקדמים Me’amen/me’amenet ishi/t – Personal trainer – מאמן/מאמנת אישית Ha-me’amen bone lachem tochnit imunim mesuderet – The trainer prepares a well-planned training program for you – המאמן בונה לכם תוכנית אימונים מסודרת Madrich kosher, madrichat kosher – Fitness trainer – מדריך/מדריכת כושר Matai kedai lehagia lehadar hakosher – When is it preferable to go to the gym – מתי כדאי להגיע לחדר הכושר Ve-lehanot mi-machshirim pnuyim – And enjoy the available equipment – וליהנות ממכשירים פנויים   Playlist and Clips: Dana International – Love Boy (lyrics) Minui Lehit’amen TV13 Srefat Shumanim Ep. no. 114 about kosher Ep. no. 291 about koach Ep. no. 296 about targilim Ep. no. 319 about cardio and endurance  Ep. no. 321 about lisrof caloryot Ep. no. 342 about ruhnikim Ep. No. 370 about Lits’od

The Hebrew word לחשוף is commonly used by archaeologists, journalists, dermatologists and… strippers. What does it mean? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lahsof – To expose – לחשוף “Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh, bederech klal bimchuvan” – We expose our skin to the sun, usually intentionally – אנחנו חושפים את העור שלנו לשמש, בדרך כלל במכוון “Gam anashim im gon or kehe yisarfu” – People with dark skin will also burn – גם אנשים עם גון עור כהה יישרפו “Aval hem tsrichim hasifa yoter memushechet” – But they need a longer exposure – אבל הם צריכים חשיפה יותר ממושכת “Magia ha-kaits, hem matchilim lahsof et ha-evarim” – Summer comes, they start exposing their body – הם מתחילים לחשוף את האיברים Lahsof et ha-guf la-shemesh – Expose the body to the sun – לחשוף את הגוף לשמש Hasifat yeter – Over exposure – חשיפת יתר Hasifet yeter la-shemesh – Over exposure to the sun – חשיפת יתר לשמש “Ha-yeladim hasfu kvar hamisha mitkanim” – The kids have already uncovered five facilities – הילדים חשפו כבר חמישה מתקנים Hasifa – Exclusive story – חשיפה Hem hasfu she… – They have uncovered that – הם חשפו ש Hem hosfim et ha-emet – They expose the truth – הם חושפים את האמת “Im yesh bi de’agah hi hasufa kim’at” – If there’s a worry in me, it’s almost exposed – אם יש בי דאגה היא חשופה כמעט  Lalechet be-levush hasuf – To walk around with revealing clothes – ללכת בלבוש חשוף “Hu mamash nechsaf ba-katava” – He really exposed his life in the article – הוא ממש נחשף בכתבה Ha-yom nechsaf she-… – Today it was revealed that… – היום נחשף ש “Az lechi la-ipur ve-la-mahsof” – So go back to your make up and cleavage – אז לכי לאיפור ולמחשוף Mahsof – Cleavage, open neck – מחשוף Hasfan, hasfanit – Stripper – חשפן, חשפנית Hasfanut – Striptease – חשפנות   Playlist and Clips: Anahnu hosfim et ha-or shelanu la-shemesh Ha-yeladim hasfu Ilanit – Shir shel Yom Hulin (lyrics) Machluf – Machsof (lyrics) Ep. 168 about lahpor Guy’s website – press

There are people you don’t want to mess with, and there are things you shouldn’t do because they’re too much of a hassle. How do you say all this in Hebrew? Well, you’d use the עסק root, of course! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Laasok be- – To deal with – לעסוק ב Hu osek be-ze harbe shanim – He’s been dealing with this for many years – הוא עוסק בזה הרבה שנים Al taasok be-ze achshav – You don’t have to deal with this right now – אל תעסוק בזה עכשיו Be-ma ata osek / Be-ma at oseket – What do you do for a living? – במה אתה עוסק, במה את עוסקת Ha-hevra oseket be- – The company is in the field of so and so – החברה עוסקת ב Osek murshe – Licensed freelancer – עוסק מורשה Ta’asuka – Employment, occupation – תעסוקה Lishkat ha-taasuka – Employment bureau – לשכת התעסוקה Lachtom ba-lishka – To sign at the employment office – לחתום בלשכה “Nimtsa avoda zmanit, lo retsinit” – We’ll find a temporary, non-serious job – נמצא עבודה זמנית, לא רצינית “Vegam nahtom ba-lishka” – And at the same time, we’ll sign at the employment office – וגם נחתום בלשכה Lehaasik – To keep busy, to employ – להעסיק Ze maasik oto, ze maasik ota – It keeps them occupied – זה מעסיק אותו/אותה Be’ayot she-ma’asikot otanu – Problems that occupy us – בעיות שמעסיקות אותנו Ze maasik otcha? – Does it trouble you? – זה מעסיק אותך Lehaasik mishehu – To employ someone – להעסיק מישהו Ha’asaka – Employment – העסקה Ha’asaka ravgonit/meguvenet – Diversity hiring – העסקה רבגונית/מגוונת Ha’asaka meguvenet shava lachem yoter – Diversity hiring is worth more for your business – העסקה מגוונת שווה לכם יותר Haasakat mi’ootim – Hiring minorities – העסקת מיעוטים Lehitasek – To busy oneself, to be involved with – להתעסק Ani meod ohev lehitasek be-ochel – I love doing food stuff, dealing with food – אני מאוד אוהב להתעסק באוכל Al titasek iti – Don’t mess with me – אל תתעסק איתי Lo kedai lecha lehitasek ito – You shouldn’t mess with him – לא כדאי לך להתעסק איתו Ata mitasek iti? – Are you messing with me? – אתה מתעסק איתי Be-ze ata mitasek achshav? – This is what worries you right now? – בזה אתה מתעסק עכשיו Ze ma-ze hit’askoot – It’s such a hassle – זה מה-זה התעסקות Laasot hazeret ze ma ze hitaskoot – To make horseradish is a real hassle – לעשות חזרת זה מה-זה התעסקות Ze yachsoch li hitaskoot – It’s going to save me a lot of work – זה יחסוך לי התעסקות   Playlist and Clips: Monika Sex – Maka Afora (lyrics) Ha’asaka meguvent Ha’asakat mi’ootim Hazeret – Horseradish Osek patur & Osek murshe Ep. no. 84 about avoda zmanit Ep. no. 161 about hi amra li Enzel ve-Luxi podcast for foodies (In Hebrew)

In Hebrew עסקים means business. Today, Guy talks about the root עסק and introduces other nouns we should know. Bonus: What do you do when you see an unfamiliar transaction in your credit card statement? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Esek – Business, mattar – עסק Asakim – Business – עסקים Beit esek – Shop, store – בית עסק Ze lo ha-esek shelcha – It’s none of your business – זה לא העסק שלך Ish asakim – Businessman – איש עסקים Eshet asakim – Businesswoman – אשת עסקים Iskey mazon – Food business – עסקי מזון “Ani be-iskei ha-mazon” – I am in the food industry – אני בעסקי המזון “Ani be-iskei ha-muzika” – I am in the music industry – אני בעסקי המוזיקה Iskei ha-sha’ashu’im – Show biz – עסקי השעשועים WhatsApp iski – WhatsApp business account – ווטסאפ עסקי Yo’ets iski – Business consultant – יועץ עסקי Pitu’ach iski – Business development – פיתוח עסקי Mitoog iski – Business branding – מיתוג עסקי Model iski – Business model – מודל עסקי Tochnit iskit – Business plan – תוכנית עסקית Pgisha iskit – Business meeting – פגישה עסקית Arucha iskit – Value meal, lunch special – ארוחה עסקית “Yesh lahem iskiyot” – They have specials – יש להם עסקיות Yesh lachem iskiyot? – Do you have a set menu? – יש לכם עסקיות Iska – Business transaction, deal – עסקה Iska mutslahat – Successful deal – עסקה מוצלחת Iska lo mukeret – Unknown transaction – עסקה לא מוּכרת Iska shel paam ba-hayim – The deal of a lifetime – עסקה של פעם בחיים Lisgor iska – To strike a deal – לסגור עסקה Iskat havila – Package deal – עסקת חבילה Asinu esek? – So, do we have a deal? – עשינו עסק  Esek mishpachti – Family business – עסק משפחתי Asakim karagil – Business as usual – עסקים כרגיל Shivaa yemei askaim – Seven business days – שבעה ימי עסקים Yom asakim – Business day – יום עסקים Iskei avir (luftgeschäft, לופטגעשעפט) – “Air business” – עסקי אוויר Yesh lecha esek iti – You’ve got a business with me – יש לך עסק איתי Hu yode’a im mi yesh lo esek – He knows with whom he’s got business – הוא יודע עם מי יש לו עסק   Playlist and Clips: Esek-asakim – TV ad Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) WhatsApp iski Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha-gav (lyrics) Leily – Shiv’ah yemei asakim (lyrics) Ep. number 343

The Hebrew word להגיש is a verb with several different meanings. Food, university papers and TV shows — these are all things we can להגיש. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehapil – To drop – להפיל, נפל Lehasi’ah – To drive someone somewhere – להסיע, נסע Lehagish bakasha – To submit a request, an application, or to apply for something – להגיש בקשה Kupat Holim – A national health insurance company – קופת חולים Eich lehagish bakasha le-tofesh 17 – How to apply for and receive form number 17 – איך להגיש בקשה לטופס 17 Lehagish tluna ba-mishtara – To file a police report or complaint – להגיש תלונה במשטרה Ani tsricha lehagish avoda ba-universita mahar – I have a paper due at the university tomorrow – אני צריכה להגיש עבודה באוניברסיטה מחר Yesh li hagasha machar – I have a deadline for a presentation or project I need to submit tomorrow – יש לי הגשה מחר Mo’ed hagasha – The submission deadline – מועד הגשה Efshar lehagish – You can serve it – אפשר להגיש Lehagish ochel – To serve food – להגיש אוכל Lehagish cham – Served hot – להגיש חם “Magishim le-tsad salat ha-kruv u-melafefonim hamutsim” – You serve it alongside coleslaw and pickles -מגישים לצד סלט הכרוב ומלפפונים חמוצים Hotchim – You cut – חותכים Metagnim – You fry – מטגנים Magishim – You serve – מגישים Ze mugash cham – It’s served hot – זה מוגש חם Eich ze mugash? – How is it served? – איך זה מוגש “Anavim adumim yavshilu ad ha-erev ve-yugshu tsonenim la-shulchan” – Red grapes will ripen by evening, and will be served chilled to the table – ענבים אדומים יבשילו עד הערב ויוגשו צוננים לשולחן Hatsaat hagasha – Serving suggestion – הצעת הגשה Magash – Tray – מגש Lehagish tochnit televizya – To present a TV show – להגיש תוכנית טלוויזיה Magish/magisha – TV host – מגיש/מגישה Magish/magishat hadashot – News anchor – מגיש/מגישת חדשות Ha-tochnit mugeshet be-chasut – This show is brought to you by… – התוכנית מוגשת בחסות Hagasha – Delivery (music/theater) – הגשה “Ahavti meod et ha-hagasha” – I liked how that was delivered – אהבתי מאוד את ההגשה   Playlist and Clips: Lehagish bakasha Hummus recipe with Max Malkiel Chef Moshe Segev  Ilanit – Ba-shana Ha-ba’ah (lyrics)   Ep. 186 about נסע Max Malkiel’s Youtube Channel

In Hebrew, מתוק means sweet or sweetie. You might also hear מתוק used passive-aggressively by a person standing in a Tel Avivi line. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Matok, matok hu ta’am ha-hayim” – Sweet, sweet is the taste of life – מתוק, מתוק, הוא טעם החיים Matok li – It’s too sweet – מתוק לי Matok/Metuka sheli – My darling – מתוק/מתוקה שלי Toda matok/metuka sheli! – Thank you sweetie! – תודה, מתוק/מתוקה שלי Ehhh, metuka sheli, slicha, ani hayiti kodem! – Sorry sweetie pie, I was here first! – מתוקה שלי, סליחה, אני הייתי קודם Shana tova u-metuka – Have a great year – שנה טובה ומתוקה “Motek lo lishloach li uga” – Darling, don’t send a cake to me – מותק, לא לשלוח לי עוגה Motek – Darling – מותק Halomot metukim – Sweet dreams – חלומות מתוקים Mayim metukim – Freshwater – מים מתוקים Mei yam – Sea water – מי ים Dagei yam – Sea fish – דגי ים Dagei mayim metukim – Freshwater fish – דגי מים מתוקים Rotsim lishmo’a al ha-metukim shelanu? – Do you want to hear about our desserts? – רוצים לשמוע על המתוקים שלנו Lehamtik – To sweeten – להמתיק Eich at mamtika? Eich ata mamtik? – How do you sweeten (your drink)? – איך אתה ממתיק, איך את ממתיקה Ani lo shote/shota im sukar – I don’t add sugar – אני לא שותה עם סוכר Kapit sukar – One teaspoon of sugar – כפית סוכר Shtayim sukar – Two teaspoons of sugar – שתיים סוכר Mamtik – Sweetener – ממתיק Lehamtik et haglula ha-mara – To sweeten a bitter pill – להמתיק את הגלולה המרה Onsho humtak – His sentence was commuted – עונשו הומתק Mamtakim – Sweets, candies – ממתקים Hanut mamtakim – Candy store – חנות ממתקים Bonboniera – Bonbonnière, candy box – בונבוניירה Mashka’ot memutakim – Sugary drinks, soft drinks – משקאות ממותקים Metikoot – Sweetness – מתיקות Oy metikooooot – How sweet! – אוי מתיקות Bi-mtikoot – Sweetly – במתיקות Ledaber be-metek sfatayim – To sweet talk – לדבר במתק שפתיים   Playlist and Clips: Yigal Bashan & Lahakat Pikud Tsafon – Matok Matok (Lyrics) Aviv Geffen – Ilana (Lyrics) Uzi Fuchs – Ein Lach Ma Lid’og (Lyrics) Meir Ariel – Mayim Metukim (Lyrics) Mashka’ot memutakim – Sugary drinks Erik Berman – Ha-metukot Ha-achronot (Lyrics)   Ep. 22 about darling Ep 65 about don’t worry Ep. 122 about stuff waiters say in Israel Episode number 199 about halomot metukim Ep. 305 about Ve and U-

You’re home, in front of the TV screen, watching one of the most important football games in the world cup. Suddenly, your team goes on the offensive. This could be the big moment. What Hebrew words and phrases do you shout in order to help bring them to victory? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yalla – Yalla – יאללה Nu – Come on – נו Yeshhhhhhhhh – Yeaaaaaah! – יששששש Ta’avir ta’kadur – Pass the ball – תעביר ת’כדור Timsor ta’kadur – Pass the ball – תמסור ת’כדור Ta’avir kadima – Move the ball forward – תעביר קדימה Kadima – Go forward – קדימה Hinne – Here it is – הינה Yofi! – Great! – יופי Ten! – Give! – תן   Playlist and Clips: Shlomi Arbeitman – Pass pass, it’s a come Elai Botner & Yaldei Ha-huts – Kadima Hal’ah (lyrics) Matti Caspi – Hinne-Hinne (lyrics) Roni Dalumi – Ten (lyrics)   Ep. no. 42 about yalla Ep. no. 51 about yofi Ep. 83 about ten and latet Ep. 208 about masar Ep. 328 about kadima Ep. 334 about taavir

The words להזהיר and אזהרה are used to warn someone of something or someone. We have many Hebrew expressions with אזהרה, warning, including the saying, רְאו הוזהרתם. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehazhir – To warn – להזהיר “Ani mazhira otcha” – I am warning you – אני מזהירה אותך Lehazahir mishehu mi-mashehu – To warn someone of something – להזהיר מישהו ממשהו Hizharti ota me-hem – I warned her of them – הזהרתי אותה מהם Lehazhir mishehu she-ulai ze lo yaavod – To warn someone that it might not work – להזהיר מישהו שאולי זה לא יעבוד Azhara – Warning – אזהרה Azhara: alul lehachil egozim – Warning: May contain nuts – אזהרה: עלול להכיל אגוזים “Ba-hayim ha-amitiym lo tamid nidleket nurat azahara” – In real life you can’t always get a warning light – בחיים האמיתיים לא תמיד נדלקת נורת אזהרה Ba-oto yesh lanu nurot azhara – In the car we have warning lights – באוטו יש לנו נורות אזהרה Paamonei azhara – Alarm bells – פעמוני אזהרה Tamrur azhara – Warning sign – תמרור אזהרה Yeriyat azahara – Warning shot – יריית אזהרה Azharat trigger, – Trigger warning – אזהרת טריגר Azharat masa – Travel advisory – אזהרת מסע Hu huzhar – He was warned – הוא הוזהר Re’oo huzhartem – Consider yourselves warned – רְאו הוזהרתם Re’eh huzharta – See yourself warned (m.) – רְאה הוזהרתָ Re’i huzhart – See yourself warned (f.) – רְאי הוזהרתְ   Playlist and Clips: Efraim Shamir – Mazhir Otach (lyrics) Nurat azhara – warning light  Ehud Banai – Al Tif’had (lyrics) Re’oo huzhartem

How would you warn a friend who is about to be hit by an electric bike speeding on the sidewalk? We would shout, !זהירות The Hebrew word זהירות is an important word to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zehirut – Caution, care, watch out – זהירות “Adoni, hizaher, al tiga ba-iris” – Be careful, Sir, don’t touch the iris – אדוני, היזהר, אל תיגע באיריס Tizaher! – Careful – תיזהר Tizaher/tizahari/tizaharu sham – Be careful there – תיזהר/תיזהרי/תיזהרו שם Tizaher mimena – Be cautious of her – תיזהר ממנה Lehizaher mi-mishehu – To be cautious of someone – להיזהר ממישהו Tizaher me-emailim ka’ele – Be careful of these kinds of emails – תיזהר מאימיילים כאלה Tizaher me-hodaot ka’ele – Be careful of text messages like these – תיזהר מהודעות כאלה Tizaher im ha-kosot – Be careful with the cups – תיזהר עם הכוסות Zehirut im ha-kosot – Be careful with the cups – זהירות עם הכוסות “Rak eh, zehirut im ha-kosot” – Just be careful with the cups – רק אה, זהירות עם הכוסות Zahir – Cautious – זהיר Nahag zahir – Careful driver – נהג זהיר Zehirut ba-drachim – “Caution on the road” – זהירות בדרכים   Playlist and Clips: Jane Bordeau & Aya Zehavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome’ach (lyrics) Subliminal & Lior Farhi (lyrics) Alona Daniel – Tizaher Mi-nesichot (lyrics) Ep. 4 about Ima Polanyia Ep. 364 about asur

How could it be that we still didn’t dedicate an entire episode to the Hebrew word כסף, money? Let’s correct that wrong. Guy explains the slangy term for someone who is “loaded” with cash, and will also teach a special ‘blessing’ directed towards someone who stole from us. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kesef – Money – כסף Haavarat ksafim – Money transfer – העברת כספים Lehaavir kesef – To transfer money – להעביר כסף Laasot kesef – To make money – לעשות כסף Hu ose kesef mi-ze? – Does he make money from it? – הוא עושה מזה כסף Walla, efshar laasot mi-ze kesef? – Really, you make money from it? – וואלה, אפשר לעשות מזה כסף Tachun (be-kesef) – Loaded – טחון בכסף Lachsoch kesef – To save money – לחסוך כסף Lekabel kesef mi-mishehu – To receive money from someone – לקבל כסף ממישהו “tekablu kesef mi-makor bilti yadu’a” – You’ll receive money from an unknown source – תקבלו כסף ממקור בלתי ידוע Lehachlif kesef – To change money – להחליף כסף Lihyot hayav le-mishehu kesef – To owe money to someone – להיות חייב למישהו כסף Kama (kesef) ani hayav lecha? – How much do I owe you? – כמה (כסף) אני חייב לך “Et Hakesef!” – Show me the money! – את הכסף Samankal ksafim – CFO – סמנכ”ל כספים Kaspi – Financial – כספי Hechzer kaspi – Refund – החזר כספי Zikuy – Credit – זיכוי Be’aya kaspit – Financial problem – בעיה כספית Kaspit, ha-kol beseder – Financially, everything is fine – כספית, הכל בסדר Kesef kal – Easy money – כסף קל Kesef – Silver – כסף Medalyat kesef – Silver medal – מדליית כסף She-yihye lo (kesef) le-trufot – May he use the money for medication – שיהיה לו (כסף) לתרופות   Playlist and Clips: Rami Fortis – Ein Kesher (lyrics) Haavarat Ksafim  Micha Shitrit – Et Ha-kesef (lyrics) Matti Caspi – Be-leilot Ha-kayits Ha-chamim (lyrics) Episode no. 113 about kesef le-trufot Episode no. 265 about lehachlif kesef Ep. no. 321 about lisrof kesef Ep. no 334 about haavarat ksafim

Using banking apps in a foreign language is not the easiest thing. Guy is here to help. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Aplikatsyat tashlumim – Payment application – אפליקציית תשלומים Lo naim ledaber al kesef? – Does it feel awkward to talk about money? – לא נעים לדבר על כסף Heshbon over va-shav – Current account – חשבון עובר ושב Kartisei Ashrai – Credit cards – כרטיסי אשראי Matbe’a zar – Foreign Currency – מטבע זר Anachnu mitchayvim le-maane mi-bankai ba-aplikatsya be-toch sha’ah gag – We commit to a personal response from a banker via the app within one hour max – אנחנו מתחייבים למענה מבנקאי באפליקציה בתוך שעה גג Sha’ah gag – One hour tops – שעה גג Shem mishtamesh – Username – שם משתמש Kod mishtamesh – User code – קוד משתמש Sisma – Password – סיסמה Shachachti sisma – I forgot my password – שכחתי סיסמה Shichzur sisma – Reset password – שחזור סיסמה Meida – Information – מידע Meida ishi – Personal info – מידע אישי Pe’ula – Action, operation – פעולה Amlat pe’ula – Operation commission – עמלת פעולה Lehitmake’ach – To bargain – להתמקח   Playlist and Clips: Aplikatsyat tashlumim  Aplikatsyat Discount Ma’ane ad sha’ah gag Shachachti shem mishtamesh Doron Miran – Kesef Kesef Ep. No. 125 about heshbon Ep. No. 146 about websites Ep. No. 152 about na’im and lo na’im Ep. No. 262 about revach, profit Ep. No. 334 about lehaavir kesef, transfer money Ep. No. 348 about ishur, confirmation

A Listener from Kansas City asked whether we use AM/PM in Hebrew. Here is the answer. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: 4 pm = 16:00 6 pm = 18:00 8 pm = 20:00 Nifgashim be-shesh? – Are we meeting at six? – נפגשים בשש נפגשים ב6 נפגשים ב-6 נפגשים ב-18:00 Sheva ba-boker – 7 am – שבע בבוקר Az amarnu be-arba, ken? – So we said at four, right? – אז אמרנו בארבע, כן Tsohorayim – The hot hours of the day – צוהריים Daber iti ba-tsohorayim – Talk to me at the early afternoon – דבר איתי בצוהריים Ahar ha-tsohorayim – Late afternoon – אחר הצוהריים, אחה”צ Ani er me-arba ba-boker, benadam – I’ve been up since 4am – אני ער מארבע בבוקר, בנאדם   Playlist and Clips: Nunu – Living the Dream (Lyrics) Episode 12 about tsohorayim Episode no. 84 about zman Episode no. 142 about Whatsapp Hebrew Episode no. 138 about shalosh, three. Episode no. 179 about arba, four.  Episode no. 225 about hamesh and hamsa.  Episode no. 267 about shesh, six.  Episode no. 130 about sheva, seven. Episode no. 100 about me’a, hundred.

How do we say, “Oops, I’m sorry, I must have dialed the wrong number,” in Hebrew? Guy continues to explain the root ב.ל.ב.ל, this time in binyan pu’al and hitpael. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ani mevulbal – I am confused – אני מבולבל Eize mevulbali/tooshtoosh ata – You got a bit confused, sweetie pie – איזה מבולבלי/טושטוש אתה Mevulbalim? – Are you all confused? – מבולבלים? Hitbalbel – He got confused, he got mixed up – התבלבל Hannah’le hitbalbela – Hanna’le got mixed up – חנה’לה התבלבלה Oops, hitbalbalti ba-mispar – Oops, I got the number wrong – אופס, התבלבלתי במספר “Oy slicha, hitbalbalti ba-mispar, sori” – Oh, sorry, I dialed the wrong number – אוי סליחה, התבלבלתי במספר, סורי Lehitbalbel ba-shem – To get the name wrong – להתבלבל בשם Lehitbalbel ba-yom – To get the day wrong – להתבלבל ביום ‘Ata mitbalbel’ – You’re getting it wrong – אתה מתבלבל Ata ose et ha-sgira hayom, nachon? – You’re supposed to close tonight, right? – אתה עושה את הסגירה היום, נכון Ata mitbalbel, ata tsarich laasot et hasgira – You’re getting it wrong, you’re the one who is supposed to do the closing – אתה מתבלבל, אתה צריך לעשות את הסגירה “Aval mami, kashe li lirot otcha kacha velo lechabek” – But darling, it’s hard for me to see you like this and not hug you – אבל ממי, קשה לי לראות אותך ככה ולא לחבק Hitbalbalta – al mi ata tso’ek – You got it wrong, who are you shouting at? – התבלבלת, על מי אתה צועק   Playlist and Clips: Eden Hasson – Ani Mevulbal Pirsomet – Mevulbalim? Rami Danoch & Tslilei Ha-ood – Hannah’le Hitbalbela (Lyrics) Daklon & Haim Moshe – Hannah’le Hitbalbela (Lyrics) Gilad Segev & Matbooha Project – Hannah’le Hitbalbela (Lyrics) Odeya – Ohevet Otcha Be-ta’ut Ep. 329 in English and in Hebrew

How do you say confusion, a bother, a mess in Hebrew? And what does it mean when we say, להיות בבלבלה? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon     New Words and Expressions: Bilbul – Confusion – בלבול Haya bilbul – There was a mixup – היה בלבול Bilbul moach – A bother, a nuisance – בלבול מוח Bilbul moach echad gadol – One helluva mambo jumbo – בלבול מוח אחד גדול Levalbel – To confuse – לבלבל Balbeli Oto – Confuse him! – בלבלי אותו Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo’ach – Stop annoying and nagging me – אל תבלבל לי יותר את המוח Al tevalbel et ha-moach – Stop with this nonsense, this is ridiculous – אל תבלבל את המוח Al tevalbel et ha-mo’ach →> Al’tbalbel-ta’mo-ach – אל תבלבל ת’מוח Al tevalbeli et hamoach →> Al’tbalbeli-ta’mo-ach – אל תבלבלי ת’מוח Tagid lo she-lo yebalbel ta-mo’ach – Tell him to cut it out – תגיד לו שלא יבלבל ת’מוח She-lo yevalbelu otcha – Don’t let them pull one over you – שלא יבלבלו אותך Rega, al tevalbel oti (Al t’balbel oti) – Wait, don’t confuse me – רגע, אל תבלבל אותי Ze ma-ze mevalbel – It’s so confusing – זה מה-זה מבלבל Balbala (Ar.) – Confusion – בלבלה Lihyot be-balbala – To be in disarray – להיות בבלבלה Hu be-balbalot – He’s in a state of confusion, he’s out – הוא בבלבלות “Halo achi, ata be-balbalot retsiniyot” – Dude, you’re disoriented, you didn’t understand the issue here – הלו אחי, אתה בבלבלות רציניות Ani kuli be-balbalot – I am really confused here – אני כולי בבלבלות Atem be-balbalot im atem hoshvim kacha – You guys are delusional if you think this way – אתם בבלבלות אם אתם חושבים ככה Kol ha-shuk be-balbala, tsnichot ve-yeridot – The whole stock market is in a mess, free-falls and decreases – כל השוק בבלבלה, צניחות וירידות   Playlist and Clips: Kobi Peretz – Balbeli Oto (lyrics) Peled – Balbala (lyrics) Gina Joy & Shimshon Bar-noi – Al Tevalbel Li Yoter Et Ha-mo’ach (lyrics) Ep. 175 about al, don’t. English version. Hebrew version

Who’s last in line? You are? So I’m after you. Today, Guy explains the different uses of אחרון, meaning last or lately, including the saying, last but not least. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Slicha, mi acharon? – Who’s last in line? – סליחה, מי אחרון Slicha, ata acharon? – Are you the last? (M.) – סליחה, אתה אחרון  Slicha, at achrona?’ – Are you the last? (F.) – סליחה, את אחרונה Az ani acharecha/acharayich – So I am after you – אז אני אחריך/אחרייך Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון La-achrona – Lately – בזמן האחרון “La-achrona at mezayefet” – Lately you’ve been faking it – לאחרונה את מזייפת “Ve-yadati she-ha-paam bli safek” – And I knew that that time, without a doubt – וידעתי שהפעם בלי ספק “Zot ha-paam ha-achrona” – It was the last time – זאת הפעם האחרונה Zot hayta ha-paam ha-achrona – It was the last time – זאת הייתה הפעם האחרונה Zot ha-paam ha-achrona – This is the last time – זאת הפעם האחרונה Pa’am achrona! – This is the last time you do that, or else! – פעם אחרונה Paam achrona she-at lo no’elet et ha-delet – This is the last time you don’t lock the door – פעם אחרונה שאת לא נועלת את הדלת “Matai ba-paam ha-achrona, asita mashehu bishvil mishehu?” – When was the last time you did something for someone else? – מתי בפעם האחרונה, עשית משהו בשביל מישהו Matai haita ha-paam ha-achrona she… – When was the last time that… – מתי הייתה הפעם האחרונה ש Tagid li kama milim achronot – Tell me a few last words – תגיד לי כמה מילים אחרונות Ha-gam ata Brutus? – Et Tu Brute? – הגם אתה ברוטוס Yedioth Ahronot – “Latest news” – ידיעות אחרונות Ha-seu’da ha-achrona – The Last Supper – הסעודה האחרונה Acharon acharon haviv – Last but not least (M.) – אחרון אחרון חביב Achrona achrona haviva – Last but not least (F.) – אחרונה אחרונה חביבה Ve-acharon acharon haviv… Tomer – And last but not least, Tomer – ואחרון אחרון חביב, תומר Ve-achrona achrona haviva, Mika – And last but not least, Mika – ואחרונה אחרונה חביבה, מיקה   Playlist and Clips: Idan Amedi – Ba-zman Ha-acharon (lyrics) Eden Hason – Bo’i Nishan Al Ze Rona Keinan – Ha-pa’am ha-achrona (lyrics) Danny Bassan – Kichlot ha-kol ve-hatmuna (lyrics) Zehava – Milim Achronot (lyrics) Jane Bordeaux – Ha-pa’am ha-achrona (lyrics) Episode number 164, ‘The Ruthless Israeli Line: How to hold your own’; Hebrew version.  Episode no. 323 about laughing; Hebrew version Episode no. 188 about le’acher, to be late

What does this mean in Hebrew: חברים, רגע, אל תתפזרו לי. We use it to say, “let’s get back on track!” On this episode, Guy talks about all things that can scatter, including people and the fog. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-arafel hitpazer – The fog cleared – הערפל התפזר Ha-arafel yitpazer machar – The fog will clear tomorrow – הערפל יתפזר מחר Lehitpazer – To be scattered, to be all over the place – להתפזר Hu nora mitpazer, Hi nora mitpazeret – They are all over the place – הוא נורא מתפזר, היא נורא מתפזרת Al titpazer – Don’t scatter – אל תתפזר Al titpazer midai – Stay focused on the main points – אל תתפזר מדיי “Hevre, eh, haverim, shhh, rega, al titpazru li – “Guys, don’t get all scatterbrained on me” – חבר’ה, אה, חברים, ששש, רגע, אל תתפזרו לי Hitpazrut – Scattering – התפזרות  Hitpazrut ha-knesset – Dissolving of the parliament – התפזרות הכנסת “Et ha-geshem ten rak be-ito” – Give us rain at its time – את הגשם תן רק בעיתו “U-va-aviv pazer lanu prachim” – And in the spring, sprinkle flowers around us – ובאביב פזר לנו פרחים   Playlist and Clips: Weather forecast (Ynet) Shlomo Artzi – Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Translation of the lyrics to English Ep. 70 in English and in Hebrew

The Hebrew word לפזר means to distribute, to spread, to dissolve, and is used in many different contexts including, לפזר את הילדים. Oh, and by the way, has anyone seen my phone? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Eich nachon lefazer et ha-kompost” – How to correctly spread the compost – איך נכון לפזר את הקומפוסט “Anachnu natchil lefazer et ha-kompost” – We’re going to start to spread the compost” – אנחנו נתחיל לפזר את הקומפוסט “Ani pashut mefazer me-al ha-lachmaniyot be-nedivut” – I simply sprinkle generously over the bread rolls – אני פשוט מפזר מעל הלחמניות בנדיבות “Hamon hamon parmigiano reggiano megorad” – A lot of grated parmesan – המון המון פרמיג’אנו רג’אנו מגורד “Ani pashut mefazer et ha-gvina kacha la-orech” – I simply spread the cheese like this, along the dough – אני פשוט מפזר את הגבינה ככה לאורך Lefazer et ha-yeladim la-ganim – Dropping off the kids at their respective kindergartens – לפזר את הילדים לגנים Lefazer la-misgarot – Dropping them off to schools – לפזר למסגרות Pizur gvina – Spreading of cheese – פיזור גבינה Pizur ha-kompost – Spreading of the compost – פיזור הקומפוסט Pizarta / Pizart kvar? – Have you taken them to school or kindergarten? – פיזרת כבר Ani ba-pizurim, ani etkashar achar kach – I am doing the school rounds, I’ll call you later – אני בפיזורים, אני אתקשר אחר כך Pizur ha-parlament – Dissolving the parliament – פיזור הפרלמנט Pizur ha-knesset – Dissolving the Knesset – פיזור הכנסת Hem rotsim lefazer et ha-parlament – They want to dissolve the parliament – הם רוצים לפזר את הפרלמנט 21:00, Pizur – 9pm, End of program – תשע, פיזור Be-se’ar pazur / Lefazer et ha-se’ar – To wear your hair down – בשיער פזור / לפזר את השיער Se’ar asuf – Hair up – שיער אסוף Pizur da’at – Absent mindedness – פיזור דעת Mefuzar – Scattered / Absent minded – מפוזר Ha-sfarim mefuzarim be-kol ha-bayit – The books are scattered all over the house – הספרים מפוזרים בכל הבית Ani ma-ze mefuzeret ha-yom, mishehu ra’ah et ha-telefon sheli? – I am so absent minded today, has anyone seen my phone? – אני מה-זה מפוזרת היום, מישהו ראה את הטלפון שלי Ha-knesset hitpazra – The knesset was dissolved – הכנסת התפזרה Lehitpazer le’orech ha-ratsif – Please spread out along the platform – להתפזר לאורך הרציף Holchim makot – Beating each other up – הולכים מכות Titpazru miyad / Yalla lehitpazer – Break it up – תתפזרו מייד / יאללה להתפזר Teh be-tifzoret – Tea in bulk – תה בתפזורת Tifzoret – Word Search, Word Finding – תפזורת Pazran – Big spender – פזרן Pazranoot – Spending too much money – פזרנות   Playlist and Clips: Lefazer kompost Ani mefazer gvina Haim Dadon & Bambook Jiny – Be-se’ar Pazur Rita – Ani chaya li mi-yom le-yom (lyrics)

The Hebrew word לצעוד means to march. But it can also mean to walk or to advance. No wonder politicians love this verb! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lits’od – To march – לצעוד “Gvirti Ha-nava” – My Fair Lady – גבירתי הנאווה “La-hatuna ets’ad ha-boker” – To the wedding I’ll march this morning – לחתונה אצעד הבוקר “Leolam lo Tis’adi Levad” – You’ll never walk alone – לעולם לא תצעדי לבד “Ani tso’edet ba-rhovot be-gav zakuf ve-ge’eh” – I march in the streets with a straight and proud back – אני צועדת ברחובות בגב זקוף וגאה “Anachnu tsoadim le’ever idan hadash” – We’re marching towards a new era – אנחנו צועדים לעבר עידן חדש “Aanachnu muchrachim lits’od kadima” – We must step forward – אנחנו מוכרחים לצעוד קדימה Anachnu hayavim lits’od im ha-zman – We must advance with the time – אנחנו חייבים לצעוד עם הזמן “Ani gam ba-derech, tso’ed” – I am also on the way, walking – אני גם בדרך, צועד Ani ba ba-regel – I am coming by foot – אני בא ברגל Tse’ida tsva’it – Army march – צעידה צבאית Ani be-tse’ida – I am doing a walk – אני בצעידה Natchil be-tse’ida mehira – We’ll start with fast-paced walking – נתחיל בצעידה מהירה Na’avor le-ritsa – We’ll switch to running – נעבור לריצה Ve-nachzor le-halicha – And we’ll return to walking – ונחזור להליכה Ha-tosadim be-mits’ad ha-gaavah – The people marching in the gay pride parade – הצועדים במצעד הגאווה Ha-tsava tso’ed al keivato – An army marches on its stomach – הצבא צועד על קיבתו   Playlist and Clips: Bomba Tzur (1964) – La-hatuna Ets’ad Ha-boker (Gvirti Ha-nava) (Lyrics) Arik Lavie (1986) La-hatuna ets’ad ha-boker (Gvirti Ha-nava) Stanley Holloway – Get Me To The Church On Time Tse’ida tsva’it Ep. 51 Ep. 156

Tens of thousands marched in this year’s מצעד הגאווה, gay pride parade, in Tel Aviv, which gave us a good excuse to talk about the Hebrew word מצעד and its root צ.ע.ד. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mitsa’ad ha-ga’avah – The gay pride – מצעד הגאווה Mits’ad ha-pizmonim / ha-shirim – Hit music parade – מצעד הפזמונים / השירים Ha-mits’ad ha-shnati – The year-end top music hits countdown – המצעד השנתי Beit Meshuga’im – Madhouse – בית משוגעים Tse’ada – A march, a walk – צְעדה Tse’adat ha-Gilboa – The Mount Gilboa hike – צעדת הגלבוע “Tsa’ad tsa’ad hi mitkarevet” – She’s getting nearer, one step at a time – צעד צעד היא מתקרבת Rega, tsa’ad-tsa’ad, le’an ata memaher? – One step at a time, where are you rushing to? – רגע, צעד-צעד, לאן אתה ממהר Kama tse’adim tsarich lalechet be-yom kedei lishmor al ha-briut? – How many steps do you need to walk each day in order to keep healthy? – כמה צעדים צריך ללכת ביום כדי לשמור על הבריאות Tse’adim pshutim – Simple steps – צעדים פשוטים Eich limtso ahavat emet be-hamisha tse’adim pshutim – How to find true love in five simple steps – איך למצוא אהבת אמת בחמישה צעדים “Ha-geshem shelanu karev be-tsa’adei anak” – “Our rain is getting nearer by leaps and bounds” – הגשם שלנו קרב בצעדי ענק Tsaadei ha-memshala – Steps taken by the government – צעדי הממשלה Ha-memshala noketet tse’adim – The government is taking steps – הממשלה נוקטת צעדים Be-tsaadei tsav – At a snail’s pace – בצעדי צב Tsaad kadima, shnayim achora – One step forward, two steps back – צעד קדימה, שניים אחורה Tsa’ad teimani – Yemenite step – צעד תימני Rikudei am – Folk dance – ריקודי עם   Playlist and Clips: Ha-mits’ad Ha-shnati 1978  Ran Danker – Beit Meshuga’im (lyrics) Benny Amdursky – Ha-na’arah mi-ipanema (lyrics) Kama tse’adim tsarich lalechet be-yom? Yael Levy – Geshem Hakshev La-nashim (lyrics) Tsa’ad Teimani – Yemenite Step Episode no. 136 Episode no. 289

The word מפריע means ‘bother’, and is used in polite sentences like, “סורי אם אני מפריע”. But politeness is not what you’ll find when searching for מפריע on Twitter. Guy explains and gives some examples from the Twitterverse.   Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon     New Words and Expressions: Mafri’a – Disturbing, bothering – מפריע MafRIah (m.), mafriAH (f.), mafri’im (pl., m.), mafri’ot (pl., f.) – מפריע, מפריעה, מפריעים, מפריעות Yeled she-mafri’a ba-shi’ur – A a kid who disrupts the lesson – ילד שמפריע בשיעור Mishehu she-ose balgan ba-shi’ur – Someone who disrupts the lesson – מישהו שעושה בלגן בשיעור Ze mamash mafri’ah – It’s disturbing – זה מפריע Ani mafri’ah? – Am I disturbing you? – אני מפריע Sori im ani mafri’a ba-emtsa – Sorry if I am bothering you in the middle of something – סורי אם אני מפריע באמצע Mafriah lachem? Az tafsiku lehagia. – Does it bother you? Then stop going there – מפריע לכם? אז תפסיקו להגיע Ze ma she-mafri’ah lecha ba-hayim? – This is what bothers you in life? – זה מה שמפריע לך בחיים Ah, pit’om lo mafri’a lecha she… – Oh, suddenly it doesn’t bother you that… – אה, פתאום לא מפריע לך ש Eich lo mafriah lecha she… – Why doesn’t it bother you when… – איך לא מפריע לך ש Ani lo ro’eh she-ze mafri’a lach! – I don’t see that this bothers you – אני לא רואה שזה מפריע לך Mafriah lecha mashehu? – Anything bothering you? (what’s your problem, man?) – מפריע לך משהו Li lo mafriah – I don’t find it problematic – לי לא מפריע Im ze kol kach mafriah lach, ma tagidi al…? – If this bothers you so much, what would you say about… – אם זה כל כך מפריע, מה תגיד על Mishehu mafri’a lecha laasot et ze? – Is anyone holding you back from doing this? – מישהו מפריע לך לעשות את זה Mashehu mafri’ah le-mishehu – Something is bothering someone – משהו מפריע למישהו Mafriah lecha she…? – Does it bother you that… – מפריע לך ש Ata mafri’a li laavod – You are disrupting my work – אתה מפריע לי לעבוד Ze mafri’a li lishon – It bothers my sleep – זה מפריע לי לישון Tagid, yafri’ah lecha im ani aavod po?’ – Will it bother you if I work here? – יפריע לך אם אני אעבוד פה Lo, lo, mamash lo yafri’a li – Not at all, it won’t bother me – לא, לא, ממש לא יפריע לי Banim, yafri’ah lachem im ha-heder shelanu ktstat yalduti? – Boys, will it bother you if our bedroom is a bit childish? – בנים, יפריע לכם אם החדר שלנו קצת ילדותי Ani lo hifrati lecha, ata al tafri’ah li – I didn’t interrupt you when you were speaking, now, don’t interrupt me – אני לא הפרעתי לך, אתה אל תפריע לי Al tafri’oo la lirkod – Don’t disturb her dance – אל תפריעו לה לרקוד Mi-bli lehafri’ah et shlom ha-tsibur – Without disturbing the public peace – מבלי להפריע את שלום הציבור Na lo lehafriah – Please do not disturb – מבלי להפריע את שלום הציבור Tamid ze hifriah li she-atem metsalmim oti me-haprofil – It always bothered me that you photographed me from the side – תמיד זה הפריע לי שאתם מצלמים אותי מהפרופיל Kol ha-hayim hifria li ha-af – All my life my nose bothered me – כל החיים הפריע לי האף   Playlist and Clips: Roy Sandler – Al Tafri’oo (lyrics) Arik Einstein – Mi-bli lehafri’ah (lyrics) Koka be-am reality show – קוקה בע”מ Episode 211 Episode 218

The Hebrew word להקפיץ means to cause something to jump. But how else can we use it? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-aba makpits et ha-tinok al ha-birkayim – The father is bouncing the baby up on his knees – האבא מקפיץ את התינוק על הברכיים Lehakpits et ha-regel – To move your foot restlessly – להקפיץ את הרגל Muzika makpitsa – Music that makes you jump, or dance – מוזיקה מקפיצה Shirim makpitsim – Songs that make you stand up and dance – שירים מקפיצים Wow hikpatsta/hikpatst oti’, – You made me jump, you startled me – וואו, הקפצת אותי Hikpits li et ha-fuse – He burned my fuse, made me angry – הקפיץ לי את הפיוז Ata yode’a ma hikpits oti? – Do you know what irked me? – אתה יודע מה הקפיץ אותי Lehakpits mishehu le-anshehu – To drive someone to a place nearby – להקפיץ מישהו לאנשהו “Yesh matsav she-at makpitsa oti la-tahana?” – Could you drop me off at the station? – יש מצב שאת מקפיצה אותי לתחנה Ata yachol lehakpits li et ha-sefer? – Could you bring me the book? – אתה יכול להקפיץ לי את הספר Ha-tochnit she-takpits lachem et ha-mechirot – The program that will boost your sales – התוכנית שתקפיץ לכם את המכירות Ha-sod she-yakpits lachem et ha-esek – The secret that will boost your business – הסוד שיקפיץ לכם את העסק Ha-aplikatsyot she-yakpitsu lachem et ha-biznes – The apps that will boost your business – האפליקציות שיקפיצו לכם את הביזנס Lehakpits – To stir fry – להקפיץ Ha-yom nilmad lehachin mukpats crunchy – Today we’ll learn how to make a crunchy stir fry – היום נלמד להכין מוקפץ קראנצ’י Mukpats be-baguette – Stir fried vegetables, thai style, in a baguette – מוקפץ בבאגט Eich lehakpits yerakot – How to stir fry vegetables – איך להקפיץ “Bo’u nakpits ve-nikpots al mana mushlemet” – Let’s stir fry and jump on a perfect dish – בואו נקפיץ ונקפוץ על מנה מושלמת “Ani loke’ach kusbara” – I take coriander/cilantro – אני לוקח כוסברה Hakpatsa – Stir frying – הקפצה Hakpatsa (army) – Rousting, sudden wake-up call – הקפצה Hu hukpats la-basis – They suddenly called him back to the base – הוא הוקפץ לבסיס   Playlist and Clips: Liad Meir – Lehakpits ta’regel Noa Kirel & Ilan Peled – Trililili Tralala Chef Segev Moshe – Mukpats Hakpatsa in Wikipedia

The Hebrew word לקפוץ means to jump. But its root has many more uses than just that. For instance, there's a common phrase that's used to describe the actions of a person who has no shame: להשתין מהמקפצה. The phrase involves a diving board and… urine. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Kol ha-yeladim koftsim rokdim” – All the kids are jumping and dancing – כל הילדים קופצים רוקדים Likpots (Coll.: Likfots) – To jump – לקפוץ Kafatsti rega la-super – I popped into the supermarket for a sec. – קפצתי רגע לסופר Ani kofets rega la-rofe – I am going for a quick doctors’ visit – אני קופץ רגע לרופא Kafats al ha-hizdamnoot – He jumped at the opportunity – קפץ על ההזדמנות Kafats kita – He skipped a grade – קפץ כיתה Kofetset li po hatra’ah – I have an alert popping up here – קופצת לי פה התראה Kofets li po eize halon – There’s some kind of popup window – קופץ לי פה איזה חלון Kfots li, kfetsi li, kfetsu li – Bite me – קפוץ לי, קפצי לי, קפצו לי She-yikfots, she-tikfots, she-yikfetsu li – I couldn’t care less about them – שיקפוץ, שתקפוץ, שיקפצו לי Hu yachol likfots, hi yechola likfots, hem yecholim likfots – They can go to hell – הוא יכול לקפוץ, היא יכולה לקפוץ, הם יכולים לקפוץ She-yikfots kol ha-olam – The whole world can go take a hike, see if I care – שיקפוץ העולם Koftsim le-Eilat – We’re hopping over to Eilat – קופצים לאילת Ve-she-kulam yikpetsu – And everyone else can go take a hike – ושכולם יקפצו Kfitsa, kfitsot – Jumping – קפיצה, קפיצות Kitsa la-mayim – Diving – קפיצה למים Kfitsa la-gova – High jump – קפיצה לגובה Kfitsa la-rohak – Long jump – קפיצה לרוחק Kfitsa le-hul – A short visit abroad – קפיצה לחו”ל Kafatsti le-hul la-sofash / Natati kfitsa le-hul ba-sofash – I went abroad for the weekend – קפצתי לחו”ל לסופ”ש / נתתי קפיצה לחו”ל בסופ”ש Likfots la-mayim – To try a new task you’re not familiar with – לקפוץ למים Yalla, kfots/kfetsi kvar la-mayim – Come on, take the plunge already – יאללה, קפוץ/קפצי כבר למים Makpetsa – Diving board, springboard – מקפצה Lehashtin me-ha-makpetsa – To pee from the springboard (To do something which is immoral or forbidden, without feeling any shame or regret about it) – להשתין מהמקפצה  Keresh kfitsa – Springboard (stepping stone) – קרש קפיצה   Playlist and Clips: Shotei Ha-nevu’ah – Ha-yeladim Koftsim (lyrics) Linoy – She-yikfots Kol Ha-olam Eilat Campaign  Noa Kirel – Trilili Tralala (lyrics)

It’s not always easy to host people. On the flip side, it's also important to know how to be good guests. Guy explains the secrets behind Israeli hospitality using the Hebrew root ארח, and covers common mistakes often made with similar sounding words. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ore’ach – Guest – אורח Orchim – Guests – אורחים “Im ba-sha’ar yesh ore’ach… ma natsi’ah la-ore’ach?” – If there’s a guest standing at the door, what shall we offer him? – אם בשער יש אורח, מה נציע לאורח  Yesh li orchim / Ba’im elai orchim – I have guests – יש לי אורחים / באים אליי אורחים Yesh li orchim al ha-rosh – I have guests “on my head” – יש לי אורחים על הראש Eize ore’ach! Eize orachat! Eize orchim! – What a guest/guests – איזה אורח, איזה אורחת, איזה אורחים Ore’ach ha-kavod – Guest of honor – אורח כבוד Hachnasat orchim – Hospitality – הכנסת אורחים Machnis orchim – Hospitable person – מכניס אורחים Bet ha’aracha – Guesthouse – בית הארחה Hadar eru’ach (Tsimmer) – Bed and Breakfast – חדר אירוח Orchan – Wayside rest stop – אורחן Tagid, kama orchim hezmantem lachatuna? – How many guests did you invite for the wedding? – תגיד, כמה אורחים הזמנתם לחתונה Ore’ach le-rega, ro’eh kol pega – A momentary guest can see all imperfections – אורח לרגע, רואה כל פגע אַ גאַסט אויף אַ ווײַל זעט אויף אַ מײַל – Yiddish version of the proverb Le’arech – To host – לארח “Tip la-gvarim: kshe-atem me’archim bachura lishon etslechem, tid’agu she-tihye gumiya la-se’ar” – Tip for men: When you host a woman to spend the night at your place, make sure there’s a hair tie – טיפ לגברים: כשאתם מארחים בחורה לישון אצלכם, תדאגו שתהיה גומייה לשיער Ani me’areach et ha-mishpacha sheli – I’m hosting my family – אני מארח את המשפחה שלי Me’are’ach, Me’arachat – Host, hostess – מארח, מארחת Na lehamtin la-me’arachat’ – Please wait for the hostess – נא להמתין למארחת Eru’ach – Hosting, hospitality, accommodation – אירוח Eru’ach mefanek be-malon – Pampering hospitality – אירוח מפנק במלון Eru’ach mushlam – Perfect hosting – אירוח מושלם Eru’ach ke-yad ha-melech – Royal hospitality – אירוח כיד המלך Ha-eruach haya al ha-panim – Horrible service – האירוח היה על הפנים Eru’ach bedui otenti – Authentic Bedouin hospitality – אירוח בדואי אותנטי Tochnit eru’ach – Talk show – תוכנית אירוח Lehit’arech – To be hosted – להתארח Hit’arachti etsel haverim – I stayed at my friends’ place – התארחתי אצל חברים Ani mitareach etsel haverim – I am staying at my friends’ place – אני מתארח אצל חברים Hit’arachnu ba-malon shelachem – We stayed in your hotel – התארחנו במלון שלכם Arucha – Meal – ארוחה Ore’ach – Guest – אורח Orach – Way, Style – אורח Orach hayim – Lifestyle – אורח חיים Orech – Length – אורך Erech – Value – ערך   Playlist and Clips: Ha-kol Over Habibi – Ha-ore’ach (lyrics) Lahakat Ha-nachal – Be-he’achzut Ha-nachal Be-sinai (lyrics)

The Hebrew word אסור means forbidden, must not. Its root, אסר, provides us all sorts of ways to say, “we shouldn’t do that.” So let’s try to follow the rules because otherwise we might end up as an אסיר! Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Asur – Forbidden, unauthorized, must not – אסור Ze asur – It’s not allowed, it’s forbidden – זה אסור Asur le-mishehu laasot masaheu – It’s not allowed for someone to do something – אסור למישהו לעשות משהו Asur lachem lefasfes et ha-katava ha-zo – You guys must not miss this story – אסור לכם לפספס את הכתבה הזו Asur lefasfes – Not to be missed – אסור לפספס Asur likpots mi-koma gvohah – You must not jump from a high floor – אסור לקפוץ מקומה גבוהה Asur latset le-hadar madregot afuf ashan ve-asur lehishtamesh ba-maalit – You must not go down a smokey staircase, and you must not use the elevator – אסור לצאת לחדר מדרגות אפוף עשן ואסור להשתמש במעלית Ha-knisa asura – Entry Forbidden, No Entry – הכניסה אסורה Ha-hanaya asura – Parking Forbidden – החנייה אסורה Ha-s’chiya asura – Swimming is not allowed – השחייה אסורה Ha-ishun asur – Smoking is forbidden – העישון אסור Asur le’ashen – No smoking – אסור לעשן Asur lehachnis ochel ve-shtiya – You’re not allowed to bring in food or beverages – אסור להכניס אוכל ושתייה Asur la shokolad – She mustn’t have chocolate – אסור לה שוקולד  Asur lo halav – He mustn’t have milk – אסור לו חלב Asur lahem sukar – They shouldn’t have sugar – אסור להם סוכר Bi-britanya hichlitu le’esor al hazrakot botox lifnei gil 18 – In the UK they decided to prohibit botox injections before the age of 18 – בבריטניה החליטו לאסור על הזרקות בוטוקס לפני גיל 18 Le’esor al mishehu laasot mashehu – To forbid someone from doing something – לאסור על מישהו לעשות משהו Le’esor al + noun – To ban something – לאסור על + שם עצם Hu asar aleyhem – He forbade them – הוא אסר עליהם Ima sheli asra alai – My mom forbade me – אמא שלי אסרה עליי Katav-Katuv – Wrote-Written – כתב-כתוב Asar-Asur – He banned-Banned – אסר-אסור Ne’esar – Banned, incarcerated – נאסר Le’he’aser – To be banned, incarcerated – להיאסר Isur – Prohibition, ban – איסור Isur ka’aku’a – Tattoo prohibition – איסור קעקוע Asir – Prisoner – אסיר Ma’asar – Imprisonment – מאסר Ma’asar olam – Life sentence – מאסר עולם   Playlist and Clips: Mergui – Asur (lyrics) Asur likpots mi-koma gvohah Le’esor – To forbid Jane Bordeaux & Aya Zahavi Feiglin – Vals le-haganat ha-tsome’ach (lyrics) Ep. 363 Mutar

Israelis google lots of questions with the word מותר. To whom are they turning for answers? Doctors, experts, rabbis and others knowledgeable people. They want to know what’s allowed and what’s forbidden. Sometimes you get the strangest questions… Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mutar – Authorized, allowed, permitted – מותר Mutar le-mishehu laasot masheu – Someone is allowed to do something – מותר למישהו לעשות משהו “Mutar le’ehov” – It’s allowed to love – מותר לאהוב Kama shaot be-yom mutar le-yeladim lehishtamesh be-masachim? –  How many hours a day should children be allowed to use screens? – כמה שעות ביום מותר לילדים להשתמש במסכים Mutar li lehachmi lach? – Am I allowed to compliment you? – מותר לי להחמיא לך Mutar lehagid? – Are we allowed to say? – מותר להגיד Mutar li laasot mashehu? – Am I allowed to do something? – מותר לי לעשות משהו Asur lishtot mashkaot hamim – You’re not allowed to consume hot drinks – אסור לשתות משקאות חמים Mayim, mutar – מים, מותר – Water is allowed Mutar yain ba-herayon? – Is wine allowed during pregnancy? – מותר יין בהריון Kama sukar mutar be-yom? – How much sugar are you allowed to consume per day? – כמה סוכר מותר ביום Mutar ananas le-klavim? – Are you allowed to give dogs pineapple? – מותר אננס לכלבים Lama la mutar? – How come she is allowed? – למה לה מותר Lama lahem mutar? – How come they are allowed? – למה להם מותר Lahem mutar hakol! – They are allowed to do everything! –  להם מותר הכל Rak Lecha Mutar? – Only you’re allowed? – רק לך מותר Rak lachem mutar? – Only you’re allowed? – רק לכם מותר Mutar li rak tipa – I am allowed just a tiny bit – מותר לי רק טיפה   Playlist and Clips: Hava Alberstein – Ha’omnam (lyrics) Eretz Nehederet – Mutar Liraz Charhi – Rak Lecha Mutar? (lyrics) Riki Gal – Yeled Asur, Yeled Mutar (lyrics) Ep. No. 268 about how to refuse  

How do we give something to someone in Hebrew? To give is לתת, but in some structures it could mean something else entirely. And what is לתת בראש – ‘to give in the head’? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Natati la chayay – I gave her my life – נתתי לה חיי Past: Natati, natata, natat, natan, natna, natanu, natatem, natnu – נתתי, נתתָ, נתתְ, נתן, נתנה, נתַנו, נתתם, נתְנו Present: Noten, notenet, notnim, notnot – נותן, נותנת, נותנים, נותנות Imperative: Ten, tni, tnu – תן, תני, תנו Ten li daka, tni li daka – Give me a sec – תן לי דקה, תני לי דקה Ten li et mispar teudat ha-zehut shelcha – Give me your ID no. – תן לי את מספר תעודת הזהות שלך Tavi li – Give me (slang) – תביא לי Tni li le’ehov otach – Let me love you – תני לי לאהוב אותך Ten li rega lir’ot – Let me see for a sec. – תן לי רגע לראות Hi natna li lehavin she… – She let me understand that… – היא נתנה לי להבין ש… Slicha, mi natan lachem lehikanes le-po? – Excuse me, who let you in here? – סליחה, מי נתן לכם להיכנס לפה? Infinitive: Latet – To give – לתת Latet et ha-neshama ve-et halev – To give your soul and heart – לתת את הנשמה ואת הלב Latet ba-rosh – To do something well/intensively – לתת בראש Ha-rolling stones natnu ba-rosh – The Rolling Stones gave a helluva show – הרולינג סטונז נתנו בראש Ha-poel holchim latet ba-rosh hayom – Ha’poel football team are going to score today – הפועל הולך לתת בראש היום Natata ba-rosh etmol? – Did you do it all night yesterday? (sexual) – נתת בראש אתמול? Netina – giving – נתינה Lavo mi-makom shel netina – To come from a place of giving – לבוא ממקום של נתינה Natun – given – נתון Natun she-X shave chamesh – It’s given that X is five – נתון שאיקס הוא חמש Netunim – Data – נתונים Nitan lehasig – It’s possible to get – ניתן להשיג Lo hayiti noten lecha shloshim – I wouldn’t give you thirty – I would never think you’re thirty – לא הייתי נותן לך שלושים   Playlist and Clips: Kaveret – Natati La Chayay (lyrics) Roni Dalumi – Ten (lyrics) Eti Ankri – Ad Matai (lyrics) Eyal Golan – Tni Li Le’ehov Otach (lyrics) Mike Brant – Laisse-moi T’aimer Boaz Sharabi – Latet (lyrics) Ep. 78 about yad Ep. 342 about New Age – (English) (Hebrew)

The Hebrew word לתאר means to describe. It can also mean to imagine. Guy explains how to use the verb לתאר and teaches a slang term to use when rolling your eyes at someone out of disbelief from what they just said. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “At yafa she-kashe leta-er” – You’re pretty that it’s hard to describe – את יפה שקשה לתאר Leta’er – To describe, to imagine – לתאר Ein li milim leta’er lach – I don’t have words to describe this to you – אין לי מילים לתאר לך “Lo, ein leta’er” – Undescribable, unbelievable – לא, אין לתאר “Teta’aru Lachem olam yafe” – Imagine a beautiful world – תתארו לכם עולם יפה Ani meta’er/meta’eret le’atsmi – I imagine/I would imagine – אני מתאר/מתארת לעצמי Ata mt’aer le-atsmecha ma ze? – Can you imagine a thing like that? – אתה מתאר לעצמך מה זה Mi haya metaer le-atsmo davar kaze? – Who would have imagined a thing like this? – מי היה מתאר לעצמו דבר כזה Ani lo te’arti le-atsmi she-ze yihye kacha – I didn’t imagine that it would be like this – אני לא תיארתי לעצמי שזה יהיה ככה Te’ur – Description – תיאור Te’ur mutsar – Product description – תיאור מוצר Ta’er – Describe (M., Imperative) – תָּאֵר Aneh – Answer (M., imperative) – עָנה Hasber – Explain (M., Imperative) – הַסבר Anu – Answer (Pl., Imperative) – ענו Hasbiru – Explain (Pl., Imperative) – הַסבירו Ta’aru – Describe (Pl., Imperative) – תארו   Playlist and Clips: Lee Biran – Yafa She-kashe Leta’er (lyrics) Daniel Salomon & Dana Adini – Ahuvi (lyrics) Shlomo Artzi – Teta’aru Lachem (lyrics) The Voice Israel – Ani lo Te’arti le-atsmi she-ze yihye kacha Ep. no. 126 about ledamyen, to imagine Ep. No. 151 about intensifiers Ep. no. 158 about lehaamin, to believe

A listener wrote to us asking, “what can we say in Hebrew when we see the horrendous footage from Ukraine?” Guy explains some of the words and phrases we can use, and what to say when we are left speechless. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Nora – Terrible, horrible, awful – נורא “Pashut nora, ma she-kore sham” – It’s simply horrible, the things happening there – פשוט נורא, מה שקורה שם Ze nora, pashut nora, mamash nora – It’s just horrible – זה נורא, פשוט נורא, ממש נורא Ayom – Horrible – איום Ze ayom ve-nora – It’s horrible – זה איום ונורא Machrid – Terrifying, shocking – מחריד Harada – Anxiety – חרדה Ze meza’azeh, ma she-kore sham” – It’s shocking, what’s happening there – זה מזעזע מה שקורה שם Leza’ah’ze’ah – To shake, to shock – לזעזע Zva’ah – Horror – זוועה “Ze zva’ah ma she-holech sham” – It’s horror what’s going on there – זה זוועה מה שהולך שם Ze pashut zva’ah – It’s just horror, it is horrifying – זה פשוט זוועה Lo ye’amen – It’s unbelievable – לא ייאמן Ha-lev nishbar – The heart is breaking – הלב נשבר Helem – Shock – הלם Ani be-helem/be-shock – I am shocked – אני בהלם, אני בשוק Ein milim – There are no words – אין מילים “Ein li ma lehagid” – I have nothing to say – אין לי מה להגיד Ma yesh lehagid? – What can one say? – מה יש להגיד Elohim adirim – God Almighty – אלוהים אדירים Ya allah – Oh god – יא אללה Atsuv – Sad – עצוב Ze kol kach atsuv – It’s so sad – זה כל כך עצוב   Playlist and Clips: Oshik Levy – Ze Mi-kvar (lyrics) Elohim – Ep. no. 34  Horror – Ep. no 182 Lo ye’amen – Ep. no. 279

I need to make some בירורים, inquiries about someone, לברר a few things about him. This is Guy’s second episode dedicated to the root ב-ר-ר. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Daber barur – Speak clearly – דַּבֵּר ברור Daber barur, ata tsarich kesef? – Speak clearly, do you need money? – דַּבֵּר ברור Lashir barur – To sing with good diction – לשיר ברור Levarer – To inquire – לברר Shalom, ratsiti levarer im ani yachol lavo machar bimkom ha-yom – I wanted to check whether I could come tomorrow instead of today – שלום, רציתי לברר אם אני יכול לבוא מחר במקום היום Ratsivi levarer, shilamti online, aval lo kibalti mail ishur – I paid online but I didn’t get a confirmation email – רציתי לברר, שילמתי אונליין, אבל לא קיבלתי מייל אישור “Tevarer ba-kabala, ulai hem mats’u et ha-kartis shelcha” – Check with reception, perhaps they found your card – תברר בקבלה, אולי הם מצאו את הכרטיס שלך Tevarer im ha-hevra – Check with the company – תברר עם החברה Tevarer im Michael – Check with Michael – תברר עם מייקל Tevareri itam – Check with them – תבררי איתם “Ken, berarti, ze yihye bet cafe” – Yes, I inquired, and it’s going to be a cafe – כן, ביררתי, זה יהיה בית קפה “Ani kvar mevareret ve-hozeret elayich” – I’m checking and will get back to you – אני כבר מבררת וחוזרת אלייך Berur – Inquiry (n.) – בירור Ha-nose be-verur – This topic is under inquiry – הנושא בבירור “Hi amra li be-verur” – She told me explicitly – היא אמרה לי בבירור Berur yitra – Balance inquiry (bank) – בירור יתרה Berur refui – Medical investigation – בירור רפואי “Ten li laasot kama berurim ve-lahzor elecha” – Let me make some inquiries and get back to you – תן לי לעשות כמה בירורים ולחזור אליך “Asiti kama berurim alav” – I did some inquiries about the guy – עשיתי כמה בירורים עליו Telefon le-berurim – Telephone number for inquiries – טלפון לבירורים Livror – To sort, to separate – לברור Livror orez – To sort the rice – לברור אורז “Ha-borer” – The Arbitrator – הבורר Borerut – Arbitration – בוררות Brera – Option, choice – ברירה En brera – There’s no choice – אין ברירה Hitbarer she- – It turned out that… – התברר ש Hitbarer li she- – It became clear to me – התברר לי ש   Playlist and Clips: Ha-borer TV show Rona Keinan – Mot Ha-tapuz (lyrics) Coffee ad

In Hebrew, ?הייתי ברורה means ,“was I clear?” Guy’s school principal would lecture him and his peers after they did something wrong, and she would end with “?הייתי ברורה”. This episode is dedicated to the word ברור. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Barur – Clear, clearly, of course – ברור Barur ka-shemesh – It’s crystal clear – ברור כשמש Barur! – Got it – ברור Ha-kol barur? She’elot? – Is everything clear? Any questions? – הכל ברור, שאלות Baroooor – Duh, of course – ברוווור “She-nazmin et ha-tiramisù? Baroooor – Shall we get the tiramisù? Of course – שנזמין את הטירמיסו? ברווווור “Sure barur” – Sure, of course – שור-ברור Rak she-yihye barur – Just to make it clear – רק שיהיה ברור “She-yihye barur, ani lo nish’ar achrey ha-avoda ha-yom” – Just to make it clear, I am not doing overtime today – שיהיה ברור, אני לא נשאר אחרי העבודה היום She-yihye lecha barur – Let me make this clear to you (m.) – שיהיה לךָ ברור Sheyihye lach barur – Let me make this clear to you (f.) – שיהיה לךְ ברור Barur she-ani agi’a machar – Of course I am coming tomorrow – ברור שאני אגיע מחר “Barur she-hi-tech hu olam me’atger” – Of course, hi-tech is a challenging world – ברור שהייטק הוא עולם מאתגר “Aval mashehu ba-avira kan ninoach u-mishpachti” – But something with the atmosphere here is laid-back and feels like family – אבל משהו באווירה כאן נינוח ומשפחתי Barur lama, ken? – It’s clear why I say this, right? – ברור למה, כן  Lo barur lama – It’s unclear why – לא ברור למה Ve-az hu azav ha-kol ve-nasa le-mexico, lo barur lama – And then he left everything and went to Mexico, it’s unclear why – ואז הוא עזב הכל ונסע למכסיקו, לא ברור למה Achshav yoter barur? – Is it clearer now? – עכשיו יותר ברור Ma yoter barur, ze o ze? – With which do you see clearer, this one or that one? – מה יותר ברור, זה או זה “Hayiti brura?” – Was I clear? – הייתי ברורה Klalim brurim – Strict rules – כללים ברורים Yesh klalim brurim legabei ze – There are strict rules about it – יש כללים ברורים לגבי זה   Playlist and Clips: Yirmi Kaplan – Hi Ha-achat (lyrics) Hi-tech bi-yerushalayim1 Hi-tech bi-yerushalayim2 Dudu Tassa – Yoter Barur (lyrics) Israeli brevity in ep. 157

How do you translate the word nice to Hebrew? Well, it depends on the context. Guy explains when we can use נעים and when we must opt for a more appropriate Hebrew word. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Na’im – Nice, pleasant – נעים Na’im lehakir – Nice to meet you – נעים להכיר Nice to see you – Tov lir’ot otcha/otach – טוב לראות אותך Hi ma-ze nechmada – She is such a nice person – היא מה-זה נחמדה Hu ma-ze nechmad – He is such a nice person – הוא מה-זה נחמד Mi ha-benadam hachi nechmad she-pagashta/she-pagasht ei paam? – Who’s the nicest person you’ve ever met? – מי הבנאדם הכי נחמד שפגשת אי פעם Eize kelev yafe! – Nice dog! – איזה כלב יפה Wow, eize kef lishmo’a – Oh wow, that’s really nice to hear!’ – וואו, איזה כיף לשמוע Eize yafe mitsidam – It’s so nice of them – איזה יפה מצידם Eize hamudim! – They are so nice – איזה חמודים Meri’ach po mamash tov – It smells so nice in here – מריח פה ממש טוב Nice (slang) – Nice – נייס, ניייייייייייס Lo naim li levakesh kesef me-anashim – I feel uncomfortable asking people for money – לא נעים לי לבקש כסף מאנשים Sheyihye sofash naim – Have a nice weekend – שיהיה סופ”ש נעים   Playlist and Clips: Na’im – Episode number 153 Lo na’im met mi-zman in Ep. 58  Sofash na’im in Ep. 96 Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na’im (lyrics)

We pick up where we last left off with the root יצר. This time, we focus on the nifal, piel and pu’al verb formats. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Keitsad notsar kadur ha-arets? – How was planet earth formed? – כיצד נוצר כדור הארץ Notsar – Formed, created, made – נוצר Eich notsarim yeladim – How are babies created – איך נוצרים ילדים  Eich notsra ha-shemesh – How was the sun formed – איך נוצרה השמש Eich notsru harei-gaash – How were volcanoes formed – איך נוצרו הרי הגעש Lehivatser – To be formed – להיווצר “Alul lehivatser zihum” – There’s a high chance of infection – עלול להיווצר זיהום “Alul lehivatser matsav lo na’im” – This might result in an unpleasant situation – עלול להיווצר מצב לא נעים Notsra hizdamnut – Opportunity presented itself – נוצרה הזדמנות Notsra lanu hizdamnut – We happen upon an opportunity – נוצרה לנו הזדמנות Hivatsroot – Formation – היווצרות “Ezrach israeli meyatser bi-memutsa kilogram va-hetsi shel ashpa be-yom” – An Israeli citizen produces on average 1.5 kilograms of garbage each day – אזרח ישראלי מייצר בממוצע קילוגרם וחצי של אשפה ביום Meyatser – Produces, manufactures – מייצר Leyatser – To produce, to manufacture – לייצר Yitsur – Manufacture, production – יצור Meyutsar – Manufactured – מיוצר Yatsran – Manufacturer – יצרן Yatrsranit telefonim nayadim – Cellular phone manufacturer – יצרנית טלפונים ניידים Yatsranyot ha-mazon – The food manufacturers – יצרניות המזון Mutrsrei halav – Milk products – מוצרי חלב Mutsar – Product – מוצר Mutsrei yesod – Basic goods – מוצרי יסוד Totseret ha-aretz – Made in israel – תוצרת הארץ Totseret sin – Made in China – תוצרת סין Totseret mokomit – Local produce – תוצרת מקומית Totseret hoots – Made overseas – תוצרת חוץ Yetsur – Creature, organism – יצור Totsar leumi golmi (talag) – Gross National Product (GNP) – תוצר לאומי גולמי, תל”ג Totsar mekomi golmi (tamag) – Gross domestic product (GDP) – תוצר מקומי גולמי, תמ”ג Yetser – Urge, drive – יצר Yetser ha-ra – Evil inclination – יצר הרע Tetsura, konfiguratsia – Configuration, formation – תצורה, קונפיגורציה   Playlist and Clips: Keitsad notsar kadur ha-arets? Kama ashpa meyatsrim ha-israelim? Mutsrei halav – Milk products Arik Einstein – Totseret Ha-arets (lyrics) Totsar Leumi Golmi (GNP)  Yetsur in ep. 185 Double yud in ep. 313

A listener wrote to ask, “how do you say creative in Hebrew?” Wow, there is so much to cover with the root י.צ.ר that it requires two full episodes! So roll up your sleeves and prepare your notebook and pencil because we’re about to get our creative juices going. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Yetsira – Creation, piece, work – יצירה Yetsirat omanut – A piece of art, a work of art, a composition – יצירת אמנות “Yetsirot Nivcharot be-tarbut ha-maarav” – Selected pieces of the western culture – יצירות נבחרות בתרבות המערב Yetsira muzukalit – Musical piece – יצירה מוסיקלית Litsor – To create, make, produce – ליצור “Anu mamlitsot lehachin et ha-yetsirot be-livuy ha-horim” – We recommend to prepare the pieces accompanied by your parents – אנו ממליצות להכין את היצירות בליווי ההורים “Tir’eh et ha-yetsira shel ha-bat sheli” – Look at my child’s craft – תראה את היצירה של הבת שלי Sadnat yetsira li-yeladim – Art creativity workshop for kids – סדנת יצירה לילדים Yotser, yotseret, yotsrim, yotsrot – Author, maker – יוצר, יוצרת, יוצרים, יוצרות Malchinim – Composers – מלחינים Tsayarot – Painters – ציירות Yotsrei sdarot televizya – TV series makers – יוצרי סדרות טלוויזיה Litsor – To make, to produce – ליצור Yetsirat mofet – Masterpiece – יצירת מופת “Yetsirat mofet mishpachtit” – A family masterpiece – יצירת מופת משפחתית Mechonit mishpachtit – Station wagon – מכונית משפחתית Yetisrat kesher – Contact us – יצירת קשר Tsor kesher – Contact – צור קשר Yetsirati – Creative – יצירתי Creativity – Yetsiratiyoot – יצירתיות Yetsiratiyut ba-hinuch – Creativity in education – יצירתיות בחינוך Ktiva yotseret – Creative Writing – כתיבה יוצרת   Playlist and Clips: Yetsirot Nivcharot Be-sifrut Ha-ma’arav Cecilia Bartoli – Amarilli Mia Bella Mesibat Yetsira  Yetsirat mofet – pirsomet Yetsiratiyoot ba-hinuch Shir Ha’yetsira

An Argentinean architect listener of the podcast wrote to say that we had to do an episode about the word לבנות (livnot), which means to build. We don’t have it in us to tear down his hopes. So today we check out the root בנה. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Adrichal – Architect – אדריכל Hu bana – He built – הוא בנה Baniti – I built – בניתי [Like kaniti, ratsiti, bachiti – קניתי, רציתי, בכיתי] “Kan noladeti, kan noldu li yeladai” – I was born here, my children as well – כאן נולדתי, כאן נולדו לי ילדיי “Kan baniti et beiti bi-shtei yadai” – This is where I built my house with my own two hands – כאן בניתי את ביתי בשתי ידיי Harkada – Israeli dancing gathering – הרקדה Ha-bonim ha-hofshiyim – Freemasonry – הבונים החופשיים Bikoret bona – Constructive criticism – ביקורת בונה Bné, bni, bnu – Build (Imperative) – בנה, בני, בנו Bné betcha – Build your (own) home – בנה ביתך Bniya – Construction – בנייה Atar bniya – Construction site – אתר בנייה Atarei bniya – Construction sites – אתרי בנייה Betichut be-atarey bniya – Worker safety on construction sites – בטיחות באתרי בנייה “Kablan, kshe-ata bona bayit, al taharos bayit acher” – Contractor, when you build a house, don’t destroy another one – קבלן, כשאתה בונה בית, אל תהרוס בית אחר Bniyat atarim – Building websites – בניית אתרים Bniyat bayit – Building a house – בניית בית Bniyat beit ha-mikdash – (Re)building of the temple in Jerusalem – בניית בית המקדש Bniyat tsipornayim – Nail building – בניית ציפורניים Bniyat deck – Building a deck – בניית דק Bniyat tabun – Building a tabun – בניית טאבון Bniya yeruka – Green construction – בנייה ירוקה Harigot bniya – Deviation from the construction permit – חריגות בנייה Banui – Built (Past participle) – בנוי Ani lo bnuya le-ze – I am not cut out for this – אני לא בנויה לזה “Anu banu artsa livnot u’lehibanot ba” – We came to the land to build it and to be built – אנו באנו ארצה לבנות ולהיבנות בה Holechet lehibanot po sifriya – A library is going to be built here – הולכת להיבנות פה ספרייה Holech lehibanot po binyan gavoha – A tall building will be built here – הולך להיבנות פה בניין גבוה Binyan, binyanim – Building, buildings / Verb formats – בניין, בניינים Mivne – Structure, building – מבנה Mivni – Structural – מבני Shinuy mivni – Structural change – שינוי מבני Banai – Builder – בנאי Tavnit – Pattern – תבנית Tavnit afiya – Baking pan – תבנית אפייה “Ha-uga halcha ba-derech la-mesiba” – The cake was destroyed on the way to the party – העוגה הלכה בדרך למסיבה   Playlist and Clips: Orna & Moshe Datz – Kan (lyrics) Israel in Eurovision 1991 Atarei bniya – Construction sites Ha-yehida 2 – Lo bnuya le-ze Ha-gevatron – Anu Banu Artsa (lyrics) Tavniyot afia – Baking Pans

How do we congratulate a friend who closed on a new house? How about someone who just landed a new job? New partner? Today Guy explains תתחדש. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehitchadesh – To be renewed; to be resumed – להתחדש “Acharei ha-chagim yitchadesh ha-kol” – After the holidays everything will resume – אחרי החגים יתחדש הכל “Yitchadshu ve-yashuvu yemei ha-hol” – The regular weekdays will also return” – יתחדשו וישובו ימי החול “Gam ata titchadesh” – You too will return renewed – גם אתה תתחדש Hitchadshut ironit – Urban renewal, urban regeneration – התחדשות עירונית Energia mitchadeshet – Renewable energy – אנרגיה מתחדשת Misrad ha-energia – Ministry of Energy – משרד האנרגיה Energiot mitchadshot – Renewable energies – אנרגיות מתחדשות Ha-energiot ha-mitchadshot – The renewable energies – האנרגיות המתחדשות Mitchadesh ha-masa u-matan – The negotiations have resumed – מתחדש המו”מ Mitchadshim ha-maga’im ben ha-medinot – The talks between the countries have resumed – מתחדשים המגעים בין המדינות Mitchadeshet ha-srefa – The fire has resumed – מתחדשת השריפה Ha-tnu’a hitchadsha – Traffic has resumed – התנועה התחדשה Titchadesh, titchadshi, titchadshu – Enjoy your new X – תתחדש, תתחדשי, תתחדשו Mishlochim be-natanya – Deliveries in the city of Netanya – משלוחים בנתניה Titchadesh al ha-oto – Congrats on the car – תתחדש על האוטו Titchadshi al ha-dira – Congrats on your new apartment – תתחדשי על הדירה Titchadshu al ha-bayit – Congrats on the house – תתחדשו על הבית “Titchadshu al she-hichnastem et bar ha-mayim” – Congratulations for starting to use the new water bar – תתחדשו על שהכנסתם את בר המים “Titchadshu al ha-tammy-arba” – Congrats on the Tammy-4 – תתחדשו על התמי-4 Mabrouq al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוק על הדירה החדשה Shamati she-yesh lecha haver hadash, titchadesh! – I heard you have a new boyfriend, congrats! – שמעתי שיש לך חבר חדש, תתחדש Hitchadashnu be-mechonit chadasha – We got ourselves a new car – התחדשנו במכונית חדשה “Nireh she-ze ha-shavu’a shel Goldberg” – It seems that it’s Goldberg’s week – נראה שזה השבוע של גולדברג “She-rak shilshom hitchadesh be-havera chadasha” – Who only a day before yesterday got himself a new girlfriend – שרק שלשום התחדש בחברה חדשה Kshé-ba lachem lehitchadesh – When you feel like getting new stuff for yourselves – כשבא לכם להתחדש   Playlist and Clips: Lahakat Ha-nachal – Hitchadshut (lyrics) Energia Mitchadeshet  Titchadshu! Titchadshu al X Ikea Yael Nussbaum – Titchadshi Ep. no 96 about mabrouk Ep. no. 128 about “Mazal tov al ha-job ha-chadash”, congrats on landing the new job Ep. no. 257 about ir and hitchadshut ironit

In Hebrew, רופא (doctor) means “healer.” So how do you bless someone to get well soon? And how is the first name Raphael related to all this? In this episode Guy Sharett explains all things medical. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon   New Words and Expressions: Refu’ah – Medicine, cure – רפואה Refu’ah alternativit – Alternative medicine – רפואה אלטרנטיבית Refu’ah shlema – (May you reach) full recovery – רפואה שלמה Baruch rofe holim – Blessed is he who cures the sick – ברוך רופא חולים Ein al pney kadur ha-aretz hesed li-rfuah – Nowhere on the planet can one find a tiny bit of kindness – אין על פני כדור הארץ חסד לרפואה Refu’i/t – Medical – רפואית Tayarut refu’it, tayarut marpe – Medical tourism – תיירות רפואית, תיירות מרפא Cannabis refu’i – Medical cannabis – קנאביס רפואי Rofe – Doctor – רופא Rof’aa, rof’im, rof’ot – Doctor (f.), doctors (m., f.) – רופאה, רופאים, רופאות Nirpa – It was cured – נרפא Lerape ke’eva – To heal her pain – לרפא כאבה Ripuy – Treatment, therapy – ריפוי Ripuy be-isuk – Occupational therapy – ריפוי בעיסוק Ve-halev mitrape – And the heart is recovering – והלב מתרפא Hitrape – Recovered – התרפא Lehitrape – To recover – להתרפא Mirpa’a – Clinic – מרפאה Trufa – Medication – תרופה Ein li kesef li-trufot – I don’t have money for medications – אין לי כסף לתרופות Trufati – Medicinal – תרופתי Tipul trufati – Medicinal treatment – טיפול תרופתי   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Boker Yom Rishon (Lyrics) Mati Caspi – Od Tir’i Et Ha-derech (Lyrics) The Idan Raichel Project – Yesh Bi Od Ko’ach (Lyrics) Rami Kleinstein – Hutz Mimech Klum (Lyrics)

We all know the symptoms: Runny nose, cough, and headaches. What do Israelis say when they go to see their family doctor? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ani mekorar, mekoreret – I have a cold – אני מקורר, אני מקוררת Ani metsunan, metsunenet – I have a cold – אני מצונן, אני מצוננת Hatafti tsinun – I caught the cold – חטפתי צינון Ani metsunan/metsunenet kvar kama yamim – I’ve been having this cold for a few days – אני מצונן, מצוננת כבר כמה ימים  Yesh li tsinoon she-lo over – I have a cold that won’t go away – יש לי צינון שלא עובר Yesh hom? – Do you have a fever? – יש חום Shi’ul – A cough – שיעול Shi’ul yavesh – Dry cough – שיעול יבש Shi’ul lach - “Humid” cough - שיעול לח Leicha – Mucus – ליחה Shiul she-lo over – A cough that won’t go away – שיעול שלא עובר Lehishtael – To cough – להשתעל Ata mishtael, at mishtaelet? – Do you have a cough? – אתה משתעל, את משתעלת Tishtael rega, tishta’ali rega – Cough please – תשתעל רגע, תשתעלי רגע Nazelet – Runny nose – נזלת “Ha-shafan ha-katan shachach lisgor ha-delet” – The little rabbit forgot to close the door – השפן הקטן שכח לסגור הדלת “Hitstanen, ha-misken, ve-kibel nazelet” – The poor thing got a cold and a runny nose – הצטנן המסכן וקיבל נזלת Ani menuzal, ani menuzelet – I have a runny nose – אני מנוזל, אני מנוזלת “Kartis?” – Card – כרטיס “Ken, ani itcha/ani itach” – Yes, I am with you – כן, אני איתך Linshom amok, tinshom amok, tinshemi amok – Take a deep breath – לנשום עמוק, תנשום עמוק, תנשמי עמוק Po, koev? – Does it hurt here? – פה, כואב Ani roshem lecha/lach antibiotika – I am prescribing you antibiotics – אני רושם לך אניטיביוטיקה Tihye bari! Tihyi bri’ah – Be well – תהייה בריא, תהיי בריאה Ha-ba ba-tor! – Next in line – הבא בתור Mi achshav – Who’s now? – מי עכשיו   Playlist and Clips: Shi’ul – Cough Miriam Avigal – Ha-shafan Ha-katan (lyrics) Hanna Aharoni – Ha-shafan Ha-katan Mike Burstyin – Ha-shafan Ha-katan (lyrics) Ep. 3 about Tihye bari, be well Ep. 113 about rofe, doctor Ep. 177 about himum, heating Ep. 210 about lahtof, to grab Ep. 230 about misken, poor thing Ep. 278 about getting well soon Ep. 280 about chilly & chill Ep. 289 about hom, fever  Zemereshet, documenting old Hebrew songs

What happens when there’s a disagreement between us and a service provider about money, arrival time, or about their deadline to finish the work? We check what was agreed upon and point to the facts. Today Guy explains how we do it in Hebrew. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Titalem mimenu – Ignore him – תתעלם ממנו Lesakem – To summarize / To agree on something – לסכם Lo sikamnu be-tesha? – Didn’t we agree on 9 o’clock? – לא סיכמנו בתשע Lo kavanu be-tesha? – Didn’t we say 9 o’clock? – לא קבענו בתשע Lo sikamnu al elef? – Didn’t we agree on 1,000 shekel? – לא סיכמנו על 1,000 “Rak etmol sikamnu she-hakol shtuyot” – Only yesterday we agreed that everything was nonsense – רק אתמול סיכמנו שהכל שטויות Aval sikamnu!’ – But we agreed on that – אבל סיכמנו “Az anachnu mesakmim al 300 shekel” – So we agree on 300 shekel – אז אנחנו מסכמים על 300 שקל “Az anachnu mesakmim she-ata mesayem lifney yom shishi” – So we agree that you will finish the work by Friday – אז אנחנו מסכמים שאתה מסיים לפני יום שישי “Al tichle’uni be-shum kluv” – Don’t put me in any cage – אל תכלאוני בשום כלוב Al tesakmu oti be-wikipedia – Don’t summarize me on Wikipedia – אל תסכמו אותי בוויקיפדיה Lesakem shi’ur – To summarize a lesson – לסכם שיעור Mesakem / Mesakemet – ‘Summarizer’ – מסכם, מסכמת Sikumei shi’ur – Lesson summaries – סיכומי שיעור Sikum Olami – World summary – סיכום עולמי Sikumei ha-shana – End of year reviews – סיכומי השנה Sikum ha-shana ba-kalkala – Economy year end summary – סיכום השנה בכלכלה Sikum shnati ba-musika – Music year end summary – סיכום שנתי במוסיקה Skhum, skhumim – Sum, sums – סכום, סכומים “Ata tsarich leshalem skhum shel 3,000 shekel” – You need to pay a sum of 3,000 shekel” – אתה צריך לשלם סכום של 3,000 שקל Mis’chak skhum efes – Zero sum game – משחק סכום אפס Ha-skhum ha-meduyak – The exact sum – הסכום המדוייק “Ani roah she-nichnesu lecha kama skhumim gdolim” – I see that you had a few big deposits come in – אני רואה שנכנסו לך כמה סכומים גדולים Ktsat gadol alai ha-skhum ha-ze – It’s a bit too much for me, this sum – קצת גדול עליי הסכום הזה Ze skhum-skhum – It’s a bit steep! – זה סכום-סכום Sukam – It was agreed upon / Summarized – סוכם Az sukam she-… – So it was agreed that… – אז סוכם ש Al kama sukam? Sukam al alpayim – On how much was it agreed? It was agreed on 2,000 shekel – על כמה סוכם? סוכם על אלפיים Ha-homer mesukam tov – The material is well summarized – החומר מסוכם טוב Le-sikum – Finally, in conclusion – לסיכום Bo-u nesakem – Let’s sum it up – בואו נסכם Be-sikumo shel davar – In short – בסיכומו של דבר   Playlist and Clips: Eden Hason – Kapiyot (lyrics) Hanan Ben-Ari – Wikipedia (lyrics) Sikum olami – World roundup Webinar: A Tour of the Tel Avivi Linguistic Landscape Ep. 123 – Kavanu Ep. 226 – Hagbel skhum Ep. 298 – Hagbalat skhum Ep. 345 – Just ignore him!

In Hebrew, עצור means stop!, imperative. When driving in Israel, if you suddenly hear עצור בצד (atsor ba-tsad) blaring from a loudspeaker, you better know what to do. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Tamrur atsor – Stop sign – תמרור עצור Tamrur – Road sign – תמרור Ktov – Write! (Imp. m.) – כתוב “Atsor ba-tsad” – Pull over to the side – עצור בצד “Volkswagen atsor ba-tsad – Volkswagen, stop on the side – פולקסווגן עצור בצד Atsor li po vaksha’ – Please stop so that I can get off here – עצור לי פה (ב)בקשה Lo tsarich laatsor lefanav – No need to stop in front of it – לא צריך לעצור לפניו Laatsor – To stop – לעצור Otsrim – Stopping – עוצרים Atsor, atsor, atsor, rega, lo hevanti – Stop stop stop, I didn’t get it – עצור, עצור, עצור, רגע, לא הבנתי Taatsru et ha-olam, ani rotse laredet – Stop the world, I want to get off – תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת Atsru, taatsru – Stop (Imp., pl.) – עצרו, תעצרו Atsri, taatsri – Stop (Imp., f.) – עצרי, תעצרי Laatsor – To arrest, to detain – לעצור Ha-mishtara atsra hashud – The police arrested a suspect – המשטרה עצרה חשוד Maatsar – Detention – מעצר Maatsarim – Arrests – מעצרים Atsira – A stop – עצירה Ha-shotrim atsru hashud – The policemen arrested a suspect – השוטרים עצרו חשוד Ha-hashud ne’etsar – The suspect was arrested – החשוד נעצר Atsiroot – Constipation – עצירות Otser – Curfew – עוצר Atsur – Detainee – עצור Hayavim laatsor et ze – We’ve got to stop this! – חייבים לעצור את זה   Playlist and Clips: Tamrur ‘atsor’ Ivri Lider – Taatsru et Ha-olam (lyrics) Atsirut – Constipation  Eden Hasson – She-mishehu Yaatsor Oti Ep. 10 about bevakasha Ep. 183 about hafsakat pipi

In Hebrew, עין הרע means the Evil Eye. There are folks here in Israel who perform ceremonies to get rid of עין הרע. On this episode, Guy explains the word רע (ra), and also discusses nasty gossip and the campaign to rid our society of it. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ro’ah – Evil – רוע Kama ro’ah – So much evil – כמה רוע “Kama ro’ah efshar livlo’a” – How much evil can you swallow – כמה רוע אפשר לבלוע Ro’ah lev – Wickedness – רוע לב Ra, ra-ah – Bad, mean – רע, רעה Yeled ra – Bad boy – ילד רע Ha-yeled ha-ra shel ha-sport ha-israeli – L’enfant terrible, the bad boy of the Israeli sport – הילד הרע של הספורט הישראלי “Ma ra be-lihyot nesichat pop?” – What’s wrong with being a pop princess, pop star? – מה רע בלהיות נסיכת פופ Leshon ha-ra – Evil speech – לשון הרע Hok isoor leshon ha-ra – Libel law – חוק איסור לשון הרע Leshon ha-ra, lo medaber elai – Gossip, it doesn’t speak to me – לשון הרע לא מדבר אליי “leshon ha-ra lo medaber elai, aval mazda ken medaberet elay” – Evil gossip doesn’t speak to me, but mazda cars do – לשון הרע לא מדבר אליי, אבל מאזדה כן מדברת אליי Lo ra means – Not bad – לא רע Eich haya ha-seret? Lo ra – How was the movie? Not bad – איך היה הסרט? לא רע Ayin ha-ra / Ayin ra’ah – Evil eye – עין הרע, עין רעה Ma osim neged ayin ha-ra? – What can I do against the evil eye? – מה עושים נגד עין הרע Lehare’ah – To harm – להרע Hara’ah – Worsening – הרעה Ha-ra’ah be-matsavo shel mishehu – Worsening of his situation – הרעה במצבו של מישהו Matsavo hura – His situation worsened – מצבו הורע   Playlist and Clips: Ha-dag Nachash – Shirat Ha-sticker (lyrics) Riki Gal – Yeled Ra (lyrics) Noa Kirel & Roni Duani – Nesichat Pop (lyrics) Omer Adam – Leshon ha-ra Lo Medaber Elai Leshon Ha-ra, Lo Medaber Elai – David Halperin Dani Sanderson – Lo Ra (lyrics) Ha-buzaglos – Ayin ha-ra – Evil eye Lashon Ha-ra (Wikipedia)

The Hebrew word טוב means good. How would we use טוב when speaking to a well-behaving female dog? How about a male dog? The difference, as it turns out, is more than just changing the feminine/masculine form. And how about the saying, ‘for your own good,’ in Hebrew? There’s a lot of goodness in this episode and Guy explains it all. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8   New Words and Expressions: Tov – Good – טוב Tov, ma yihye? – What’s the deal? – טוב, מה נהיה Tovvvvvv – Okaaaaay – טווווווב Ba li eize pizza tova, eize miklachat tova, eize bira tova – I feel like a pizza, shower, beer – בא לי איזה פיצה טובה, איזה מקלחת טובה, איזה בירה טובה Lo tsarich tovot – I don’t need any favors – לא צריך טובות Taase li tova, taasi li tova – Do me a favor – תעשה לי טובה, תעשי לי טובה  Ta’ase / Ta’asi li tova – Come on, give me a break – תעשה / תעשי לי טובה Ose li tov – It does me good, I enjoy it – זה עושה לי טוב ze ma-ze ose li tov, ze mamash ose li tov – It really does me good – זה מה-זה עושה לי טוב, זה ממש עושה לי טוב Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This weird guy does you good – הדפוק הזה עושה לך טוב Kalba tova / Tova! – Good dog (f.) – כלבה טובה / טובה Kelev tov – Good dog (m.) – כלב טוב Mi tova – Who is good? – מי טובה Letovat mishehu – In favor of, for the sake of someone – לטובת מישהו Letovat ele she-lo mevinim ivrit, ani atargem – For the sake of those who do not understand Hebrew, I am going to translate – לטובת אלה שלא מבינים עברית, אני אתרגם Yom yavo ve-ata tir’eh, she-kol ma she-asiti, ha-kol, haya letovatcha – was for you, for your sake. – A day will come and you’ll see that everything I did, everything, was for your sake – יום יבוא ואתה תראה שכל מה שעשיתי, הכל, היה לטובתך Ani mekave, letovatcha, she-heveta et ha-kesef – I hope, for your own good, that you brought the money – אני מקווה, לטובתך, שהבאת את הכסף Tovat ha-yeled – The interest of the child – טובת הילד Kol toov – All the best – כל טוב Kol tov, toda, shalom! – All the best, thanks, goodbye! – כל טוב, תודה, שלום Toda, kol tov! – Thanks, all the best – תודה, כל טוב Tevasri li bsorot tovot – Give me some good news – תבשרי לי בשורות טובות Bsora tova – Good news – בשורה טובה   Playlist and Clips: Tamuz – Holech Batel (lyrics) Ben Zini & Shilo Ben-Saadon – Ose Li Tov Yirmi Kaplan – Ha-dafuk Ha-ze Ose Lach Tov (lyrics) Kalba Tova! – Good dog (f.)! Letovatcha – For your sake Hanan Ben-Ari – Bsorot Tovot (lyrics)   Further Listening: Ep. no. 3 about sign-offs  Ep. no. 23 about the imperative and how to talk to dogs  Ep. no. 128 about Mazal tov Ep. no. 144 about nihya  Ep. 172 about dafuk Ep. 185 about muzar Ep. No. 235 about common mistakes in Hebrew

The Hebrew word אישור can mean to “green light” a new project. So what does a friend request on social media have to do with it? Guy explains. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-boss noten ishur le-proyekt – The boss gives the green light to start a new project – הבוס נותן אישור לפרוייקט Ishur – Certificate of approval, confirmation – אישור Ishur nihul heshbon – Account management certificate – אישור ניהול חשבון Ishur avoda – Work permit – אישור עבודה Ishur bniya – Construction permit – אישור בנייה Ishurei hagaah – RSVPs for events – אישורי הגעה Pi’el formula: Ledaber-dibbur, Le’asher-ishur, lesaper-sipur Le’asher- To confirm, to approve, to okay – לאשר Na le’asher haga’ah ad taarich…’ – Please confirm your arrival no later than… – נא לאשר הגעה עד תאריך Le’asher et ha-hagaah shelahem – To confirm their arrival – לאשר את ההגעה שלהם Ishur horim – Parental consent – אישור הורים Bli ishur – Without approval – בלי אישור “Bli ishur horim lo tese la-tiyul” – Without parental approval, you won’t go on the school trip – בלי אישור הורים לא תצא לטיול Mishehu she’ani lo makira shalach li bakashat haverut be-instagram – Someone I do not know sent to me a friend request on Instagram – מישהו שאני לא מכירה שלח לי בקשת חברות באינסטגרם Isharti – I approved – אישרתי Aval ein li musag mi ze – But I don’t have a clue who it is – אבל אין לי מושג מי זה Lishloach lo ba-prati ‘mi ze’ – Should I send him a private message asking “who is it”? – לשלוח לי בפרטי מי זה Ishur bakashat haverut – Approval of a friend request – אישור בקשת חברות “Az bo’u te’ashru oti” – So come on approve me – אז בואו תאשרו אותי Ani me’asher la-ben sheli latset la-tiyul – I authorise my son to go on the trip – אני מאשר לבן שלי לצאת לטיול Mi isher lecha – Who authorised you to…? – מי אישר לך  Ani isharti lecha? Ani isharti lach? – Did I allow that? – אני אישרתי לך Ze be-ishur ha-horim? Ha-horim yod’im mi-ze? – Is this authorised by your parents? Do they know about it? – זה באישור ההורים? הם יודעים מזה? Ishrur – Reconfirmation – אישרור Le’ashrer – To reconfirm – לאשרר Ani rak rotse/rotsa le’ashrer – I’d just like to reconfirm – אני רק רוצה לאשרר Osher – Happiness – אושר Me’ushar – Happy – מאושר   Playlist and Clips: Ishurei hagaah Ishur horim – Parents’ approval Yuval Mantsura – Te’ashru Oti (lyrics) Ep. No. 29 about bureaucracy Ep. No. 39 about connections

Does it make sense to dedicate an entire podcast episode to… nothing? Yes, yes it does! The word כלום, which means “nothing,” often comes in the form of a double negative. Guy explains. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kloom lo noge’a bi – Nothing touches me – כלום לא נוגע בי Kloom lo kore li – Nothing happens to me – כלום לא קורה לי Kloom lo over oti – Nothing goes through me – כלום לא עובר אותי Kloom lo ta’im me-az she-hu azav – Nothing tastes good since he left – כלום לא טעים מאז שהוא עזב Ein li chuts mimech kloom – I have nothing but you – אין לי חוץ ממך כלום Yesh ochel ba-bayit? Ein kloom – Is there any food at home? There’s nothing – יש אוכל בבית? אין כלום At lo omeret kloom – You say nothing – את לא אומרת כלום Amarta mashehu? Lo, kloom – Did you say anything? no, nothing – אמרת משהו? לא, כלום Ma ratsita kodem? Kloom – What did you want before? Nothing – מה רצית קודם? כלום Ani lo poched kvar mi-kloom – I am not afraid of anything anymore – אני לא פוחד כבר מכלום Lifhod/lefahed mi-mashehu – To be afraid of something – לפחוד/לפחד ממשהו Asiti aruchat erev mi-kloom – I made dinner out of nothing – עשיתי ארוחת ערב מכלום At mitsa’eret al mashehu? – Do you regret anything? – את מצטערת על משהו Lo, ani lo mitstaeret al kloom – No, I don’t regret anything – לא, אני לא מצטערת על כלום Kloomnik, kloomnikit – A nobody, a loser – כלומניק, כלומניקית   Playlist and Clips: Efrat Gosh – Kmo She-ze Haya (lyrics) Keren Peles – kloom Lo Ta’im (lyrics) Rami Kleinstein – Huts Mimech kloom (lyrics) Dana Berger – At Lo Omeret kloom (lyrics) Shlomo Gronich & Danny Robas – An’lo Poched Kvar Mi-kloom (lyrics) Kibbutznikim – Kloomnik Arik Einstein – Biglalech (lyrics) Ep. 136 – Double negative

Every so often, Israeli tax authorities launch a public campaign targeting tax evaders. So how do we say in Hebrew evaders, evade, evasion, and other goodies from root עלמ in the hif’il verb format? Guy explains. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ma’alim – Hiding something, evading – מעלים Ma’alimei mas – Tax evaders – מעלימי מס “Kshe-ata ma’alim mas, ata pog’ea ba-hinuch, ba-bri’ut, ve-ba-bitachon shelanu” – When you evade tax, you harm our education system, our health system and our national security – כשאתה מעלים מס, אתה פוגע בחינוך, בבריאות, ובביטחון שלנו Ma’alim – 1. Evading, verb, present tense, hif’il, masculine, singular 2. Evader, noun, masculine, singular. Mivtsa neged ma’alimei mas – An operation against tax evaders – מבצע נגד מעלימי מס “Zchor, ha’alamat mas hi pesha chevrati” – Remember, tax evasion is a social crime – זכור, העלמת מס היא פשע חברתי Ha’alama – Evasion – העלמה Ha’alamat mas – Tax evasion – העלמת מס Ha’alamot mas – Tax evasions – העלמות מס Zichru – Remember (Imp. pl.) – זכרו Bo’u nizkor – Let’s remember – בואו נזכור Anashim she-ovdim be-shachor – People who work in black, without giving receipts – אנשים שעובדים בשחור Hem ma’alimim esrot miliardei shkalim – They evade tens of billions of shekels – הם מעלימים עשרות מיליארדי שקלים Lehazmin mishehu – To invite someone – להזמין מישהו Lehazkir mashehu – To mention something – להזכיר משהו Hoshev leha’alim mas? Tachshov shuv – Thinking about evading tax? Think again – חושב להעלים מס? תחשוב שוב Leha’alim ayin – To look the other way, to willingly ignore – להעלים עין Al ta’alimu ayin mi-ze – Don’t ignore this – אל תעלימו עין מזה Lifamim tsarich lada’at leha’alim ayin – Sometimes you need to know to look the other way – לפעמים צריך לדעת להעלים עין Eich ma’alimim chatchkunim – How can we hide pimples – איך מעלימים חצ’קונים Eich ma’alimim kmatim ba-panim – How do you hide face wrinkles – איך מעלימים קמטים בפנים Ze mamash he’elim li et ha-kmatim – It really banished my wrinkles – זה ממש העלים לי את הקמטים Eich ma’alimim sritot ba-rechev – How can I remove the scratches from the car? – איך מעלימים שריטות ברכב Eich ani ma’alim et ze – How do I make it go away? – איך אני מעלים את זה Mi he’elim li ta-i-pad? / Mishehu he’elim li ta-ipad – Who/Someone took my ipad without my permission? – מי העלים לי ת’אייפד/מישהו העלים לי ת’אייפד Ha’alamat re’ayot – Withholding evidence – העלמת ראיות Mishehu he’elim et ha-re’ayot – Someone withheld the evidence – מישהו העלים את הראיות Ha-re’ayot hu’almu – The evidence was withheld – הראיות הועלמו   Playlist and Clips: Anti tax evasion campaign 1 Anti tax evasion campaign 2 Anti tax evasion campaign 3 Meir Ariel – Avarnu et Par’oh, Naavor gam et Ze (Lyrics) Ep. 311 – Lifgo’a  

The word נעלם means ‘disappeared’ or ‘is missing.’ In hitpael, the meaning becomes ‘to ignore,’ useful when you need to ignore someone, some thing, or more specifically in our case, dogs. We’ll also cover what to do when you accidentally send someone a text message meant for someone else entirely. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Gidi ata mit’alem mimeni” – Gidi, you’re ignoring me – גידי, אתה מתעלם ממני Lehit’alem mi-mishehu o mi-mashehu – To ignore someone or something – להתעלם ממישהו או ממשהו Hit’almut mi-klavim – Ignoring dogs – התעלמות מכלבים Hitchadshoot – Regeneration – התחדשות Lehit’alem me-ha-kelev – To ignore the dog – להתעלם מהכלב Nichnasim ha-bayita ve-pashut mit’almim – When you come home, just ignore them – נכנסים הביתה ופשוט מתעלמים Im atem mit’almim me-ha-be’aya, atem helek mimena – If you ignore the problem, you’re part of it – אם אתם מתעלמים, אתם חלק מהבעיה Mi-samim lo mit’almim – You don’t ignore drugs – מסמים לא מתעלמים Tit’alem, tit’almi, tit’almu – Ignore (Imperative) – תתעלם, תתעלמי, תתעלמו Titalem mimenu – Ignore him – תתעלם ממנו Sori, shalachti be-ta’ut, tit’alem/tit’almi/titalmu – Sorry, I sent it by mistake, ignore it – סורי, שלחתי בטעות, תתעלם/תתעלמי/תתעלמו Nehag, al titalem me-holech ha-regel – Driver, don’t ignore the pedestrians – נהג, אל תתעלם מהולך הרגל Maarechet yechasim alima ve-mesukenet – A violent and dangerous relationship – מערכת יחסים אלימה ומסוכנת Al tit’almi – Don’t ignore – אל תתעלמי Al tit’almi me-ha-simanim – Don’t ignore the signs – אל תתעלמי מהסימנים   Playlist and Clips: Sharon Lifshitz – Gidi (lyrics) Hit’almut me-ha-kelev – Ignoring the dog Mi-samim lo mit’almim Al tit’alem me-holech ha-regel – Don’t ignore the pedestrians Al tit’almi – Don’t ignore this Yoni Bloch – Ahrayut (lyrics)

The Hebrew word נעלם means ‘disappeared’ or ‘is missing,’ and in order to use it in different contexts, you’ll need to know how to conjugate it. Also, what can science tell us about creating a real cloak of invisibility? Please don’t disappear on us! As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery’s full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ne’elam li ha-nayad – My phone has disappeared – נעלם לי הנייד Mishu ra’a oto – Has anyone seen it? – מישהו ראה אותו Ne’elma li ha-mitriya – My umbrella disappeared – נעלמה לי המטרייה Ne’elmu li ha-maftechot – I can’t find my keys – נעלמו לי המפתחות Koev li ha-rosh – I have a headache – כואב לי הראש Ne’elam lo ha-sha’on – His watch disappeared – נעלם לו השעון Gvarim she-ne’elamim – Men who disappear – גברים שנעלמים Shtei mishva’ot im shnei ne’elamim – Two equations with two variables – שתי משוואות עם שני נעלמים Lle’an ne’elamta? – Where did you disappear – לאן נעלמת “Efo ne’elamta/ne’elamt/ne’elamtem” (Slang) – Where did you disappear? – לאן נעלמת, נעלמת, נעלמתם “Lehealem bach” – To disappear in you – להיעלם בך Nif’al: Nichnas, lehikanes – נכנס, להיכנס Le-he-a-lem – To disappear – להיעלם Le-he-a-nesh – To be punished – להיענש Le-he-a-rech – To be conducted – להיערך Le-he-a-sot – To be done – להיעשות Ha-negif tsarich le’he’alem min ha-olam – The virus should disappear from the face of the earth – הנגיף צריך להיעלם מן העולם Ha-nehagim tsrichim lehealem min ha-olem – Drivers should disappear from the face of the earth – הנהגים צריכים להיעלם מן העולם Al te’alem, al ta’uf – Don’t disappear, don’t fly off – אל תיעלם, אל תעוף He’almut – Disappearance – היעלמות Glimat he’almut – A cloak of invisibility – גלימת היעלמות   Playlist and Clips: Ha-bachur ne’elam (The guy disappeared) Ne’e’lamim (math) Avraham Tal & Marina Maximilian Bloomin – Lehe’alem Bach (lyrics) Noa Kirel – Hatsuf (lyrics) Glimat He’almut

The Hebrew word נסיעה, which means a ride, drive, or trip, comes in handy in a country like Israel, where it often seems like everyone’s away on a trip or they can’t stop talking about planning their next one. As part of our podcast’s 8th birthday celebrations, we are giving all Streetwise Hebrew podcast listeners $50 USD towards Ruben Adery's full Hebrew pronunciation course. The course consists of 4 modules, 31 high-definition videos, and a bonus vowel audio course with 400+ common daily practice words. Check out the course material and have the $50 discount applied automatically at to tlv1.fm/happy8 Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Masa (m.), masa’ot – Journey, journeys – מסע, מסעות Mas’ot ha-tslav – The Crusades – מסעות הצלב Linso’a – To travel – לנסוע Nesi’ah tova – Have a good trip – נסיעה טובה Yesh li nesi’ah me-ha-avoda – I have a work-related trip – יש לי נסיעה מהעבודה Nesi’at asakim – Business trip – נסיעת עסקים Masa asakim – Business trip (archaic) – מסע עסקים Ani be-nesiah karega – I am driving right now – אני בנסיעה כרגע “Tagid shalom le-Moshe, hu po iti ba-oto” – Say hi to moshe, he’s with me in the car – תגיד שלום למשה, הוא פה איתי באוטו Nesi’at mivchan – Test drive – נסיעת מבחן Hi kol ha-zman be-nesi’ot – She’s away all the time – היא כל הזמן בנסיעות Doch nesi’ot – Travel report – דו”ח נסיעות Bituach nesi’ot le-chul – Travel insurance – ביטוח נסיעות   Playlist and Clips: Sagiv Cohen & Tal Segev – Nesi’ah Tova (lyrics) Nesiat mivchan Bituach nesiot Ep. 186 – English version; Hebrew version

Have you been to an inner-child workshop? If not, I think the universe is trying to tell you something. How does the new age lingo of spiritual enlightenment sound in Hebrew? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ze lo kara stam’- It didn’t happen just because – זה לא קרה סתם Ruach – Wind, spirit, ghost – רוח Ruchani – Spiritual – רוחני Ruchniki – New agey – רוחניקי Dibur ruchniki – New agey talk – דיבור רוחניקי Ruchnikiyoot – New age-ism – רוחניקיות Ruchnik – New age-ist – רוחניק “Mu’arim be-am” – Enlightened Ltd. – מוארים בע”מ “Ani isha, ani ela” – I am a woman, I am a goddess – אני אישה, אני אלה “Ani kosemet, ani machashefa, ani feia” – I am a magician, I am a witch, I am a fairy – אני קוסמת, אני מכשפה, אני פיה “Ani bidiyuk mesayemet nikuy shel 21 yom” – I am just finishing a 21 day long cleansing – אני בדיוק מסיימת ניקוי של 21 יום Shake-im – Shakes – שייקים “Bli she-tichnanti ze yatsa bul al yom kippur” – Without any foresight, it fell smack on yom kippur – בלי שתכננתי זה יצא בול על יום כיפור “Ein, ha-chayaim ha-ele mesunchranim she-ze mashehu” – This life is synchronized, it’s incredible – אין, החיים האלה מסוכרנים שזה משהו “Sholachat lecha energia shel hizuk, ahava ve-tmicha” – I am sending you energy of strength, love and support – שולחת לך אנרגיה של חיזוק, אהבה ותמיכה “Tsarich lekabel ma she-ha-yekum shole’ach” – We need to accept what the universe throws our way – צריך לקבל מה שהיקום שולח Yekum – Universe – יקום Elohima – God (f.) – אלוהימה Sadna, sadna’ot – Workshop, workshops – סדנה, סדנאות Sadnat ha-yeled ha-pnimi – The inner child workshop – סדנת הילד הפנימי Sadnat ts’chok – Laughter workshop – סדנת צחוק He-ara – Enlightenment – הארה Tikshur – Communicating with spirits or ghosts – תקשור Shefa – Abundance – שפע Lehitchaber la-shefa – To connect to the abundance – להתחבר לשפע Masa – journey – מסע Assiti massa madhim! – I’ve made an incredible journey – עשיתי מסע מדהים   Playlist and Clips: Mu’arim be-am Mu’arim be-am Youtube Channel Mosh Ben-Ari – Kach Mimeni Ha-Kol Ep. no. 66 – Ru’ach

These days, it seems as if everything is measured by ratings and rankings. Businesses ask us to rate them even before we’ve left their doors. It’s all a bit too much sometimes. So how do we rank something in Hebrew? Guy explains the root דרג which includes within it the Hebrew words for army rank, escalators and the highest echelons. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Az erkod al madregot ha-rabanut – I’ll dance on the rabbinate stairs – אז ארקוד על מדרגות הרבנות Madrega, madregot – Steps, stairs – מדרגה, מדרגות Hadar madregot – Staircase – חדר מדרגות Madregot naot  – Escalator – מדרגות נעות, דרגנוע Darga, dargot – Rank, ranks – דרגה, דרגות Derug – Rating, ranking – דירוג Derug FIFA – FIFA rankings – דירוג פיפ”א Derug ashrai – Credit rating – דירוג אשראי Ledareg – To rank – לדרג Atem muzmanim ledareg otanu – You’re invited to rate us – אתם מוזמנים לדרג אותנו Israel medorget ba-makom ha-shmini be-hityakrut dirot ba-shana ha-achrona – Israel is ranked eighth in the world for its increased real estate prices in the past year – ישראל מדורגת במקום השמיני בהתייקרות דירות בשנה האחרונה Medoreget – Ranked (f.) – מדורגת Anachnu rotsim lir’ot eich hem medoragim – We want to see how they are rated – אנחנו רוצים לראות איך הם מדורגים Yotskim et ha-shament ha-chama al hakaramel behadraga – Gradually pour the hot cream on the caramel – יוצקים את השמנת החמה על הקרמל בהדרגה Be-hadraga – Gradually – בהדרגה Ve-toch kedei irbuv – And while mixing – ותוך כדי ערבוב Shidrug – Upgrade – שדרוג Lachzor – To go back – לחזור Leshachzer – To reconstruct – לשחזר Mishtadregim – Getting upgraded – משתדרגים Midrug – Rating (TV) – מדרוג “Ba-dragim ha-gvohim” – In the highest echelons – בדרגים הגבוהים   Playlist and Clips: Ha-kol Over Habibi – Blues Madregot Ha-rabanut (lyrics) Ha-yechida – Darga, dargot – Rank Israel medorget ba-makom ha-shmini Be-hadraga – Gradually Meshudragot – Pirsomet Danny Robas – Ani Ba Habaita Me-halaila (lyrics) Ep. 89 – Summer holiday

The Hebrew word נוגע means touching and, just like in English, it has both a physical and emotional meaning. The root starts with the letter נ (nun), but in certain words based on this root, the נ disappears! Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Nag’ah ba-shamayim” – She touched the sky – נגעה בשמיים Hu naga – He touched – הוא נגע Hi nag’ah – She touched – היא נגעה “Kashe biladecha” – It’s hard without you – קשה בלעדיך  Ki nagata bi – Because I was moved by you – כי נגעת בי “Bach lo nogea” – It doesn’t touch you – בך לא נוגע Ze lo noge’a lecha/lach – It doesn’t concern you – זה לא נוגע לך Be-noge’a le-mashehu – Concerning something – בנוגע למשהו “Shalom, ze be-noeg’ea la-dira” – Hi, it’s about the apartment – שלום, זה בנוגע לדירה “Shalom, ze be-nog’ea la-oto” – Hi, it’s about the car – שלום, זה בנוגע לאוטו Noge’a la-lev – Touching, moving – נוגע ללב Mi naga li ba-dvarim? – Who touched my stuff? – מי נגע לי בדברים Al tiga, al tig’ee, al tig’u – Don’t touch – אל תיגע, אל תגעי, אל תגעו Al tisa – Don’t go (by vehicle) – אל תיסע Al tiga bi – Don’t touch me – אל תיגע בי “At lo yechola lagaat be-ke’ev” – You are not able to touch pain – את לא יכולה לגעת בכאב Na lo lagaat – Please do not touch – נא לא לגעת Negi’ah – Touching – נגיעה  “Tavshil im negiot limon” – A stew with a touch of lemon – תבשיל עם נגיעות לימון Maga – Touch (N.) – מגע Masach maga – Touch screen – מסך מגע Adshot maga – Contact lenses – עדשות מגע Le-lo maga yad adam? – Without human contact – ללא מגע יד אדם   Playlist and Clips: Mashina – Nag’ah ba-shamayim (lyrics) Sharon Lifshitz – Kashe biladecha (lyrics) Yehudit Ravits – Bach Lo Noge’a (lyrics) Polyakovim – At lo yechola lagaat be-ke’ev  Adshot maga – Contact lenses commercial Ep. 317 – Shomer Negi’ah

The Hebrew dictionary says that מוצלח means “successful, accomplished.” But as Guy explains, מוצלח has some interesting nuanced uses that you really should discover. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Yossi, yeled sheli mutslach” – Yossi, my perfect boy – יוסי, ילד שלי מוצלח Lehatsliach (Hif’il) – To succeed – להצליח Mutslach – Good, excellent, perfect, successful – מוצלח “Eich legadel yeladim mutslachim yoter” – How to raise outstanding children – איך לגדל ילדים מוצלחים יותר “Ha-achayot ha-mutslachot sheli” – My perfect sisters – האחיות המוצלחות שלי Hinne shuv achalti yoter midai – Here again, I ate too much – הנה שוב אכלתי יותר מדיי Im lo hayiti kacha, ulai hayiti mutslachat – If I wasn’t like that, I might have been a better person – אם לא הייתי ככה, אולי הייתי מוצלחת Ha-date haya mamash mutslach – The date was really great – הדייט היה ממש מוצלח Ha-date lo haya mutslach – The date was not great – הדייט לא היה מוצלח Ha-yeshiva hayta mutslachat – The meeting was great – הישיבה הייתה מוצלחת Ha-yeshiva lo hayta mutslachat – The meeting was not great – הישיבה לא הייתה מוצלחת Ze lo seret mutslach – This movie is not great – זה לא סרט מוצלח Zot taarucha lo mutslachat – This exhibition is not great – זאת לא תערוכה מוצלחת  Ze lo haya raayon kaze mutslach – It wasn’t such an amazing idea – זה לא היה רעיון כזה מוצלח Ze atar pachot mutslach – This website is not great – זה אתר פחות מוצלח “Lihyot be-tik-tok ze lo omer she-hacheshbon mutslach” – To be on Tik-Tok doesn’t mean that the account is successful – להיות בטיקטוק זה לא אומר שהחשבון מוצלח Maavar mutslach! – Have a good move! – מעבר מוצלח Misada mutslachat meod – A great restaurant – מסעדה מוצלחת מאוד “Lo tsalachti et ha-perek ha-rishon” – I didn’t get through watching the first episode – לא צלחתי את הפרק הראשון Lo tsalachti et ha-sefer – I didn’t get through this book – לא צלחתי את הספר   Playlist and Clips: Ha-tarnegolim – Yossi, Yeled Sheli Mutslach (lyrics) Yeladim mutslachim yoter Ha-achayot ha-mutslachot sheli – trailer Aya Korem – Hinne Shuv (lyrics) Ep. 151 – Intensifiers and superlatives Ep. 223 – Eich

The Hebrew word להצליח means to succeed, but there’s much more to it than just that. In past tense, we use הצליח to compliment a baker on their delicious cake, the owner of a well-behaved dog and even a parent whose child is an absolute sweetheart. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehatsliach – To succeed in doing something – להצליח “Ya binti tatslichi” – My daughter (Ar.), you’ll make it – יא בנתי תצליחי Tatslichi! Tatsliach! – Good luck – תצליחי, תצליח Ani me’achel lach she-tatslichi / lecha she-tatsliach – I wish you to be successful – אני מאחל לך שתצליחי, שתצליח Behatslacha – Good luck – בהצלחה Ani batuach she-tatsliach – I am sure you’ll succeed – אני בטוח שתצליח “She-tatsliach amen”, “She-tatslichi amen” – May you succeed – שתצליח אמן, שתצליחי אמן Halevai she-tatsliach – May you succeed – הלוואי שתצליח Lehatsliach be-gadol – To make it bigtime – להצליח בגדול Elef kabaim lo yatslichu lechabot oti – One thousand firefighters won’t succeed in putting out my fire – אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי “Eich tatslichi leshanot et atsmech” – How will you succeed in changing yourself? – איך תצליחי לשנות את עצמך Im at ro’a she-at lo matslicha lehagi’a, lo chashuv – If you see that you cannot make it, no worries – אם את רואה שאת לא מצליחה להגיע, לא חשוב Ata batuach she-tatsliach? – Are you sure you’ll be able to make it? – אתה בטוח שתצליח Eich lehatsliach be-ritsot arukot – How to succeed in long runs – איך להצליח בריצות ארוכות Eich lehatsliach ba-limudim – How to succeed in school – איך להצליח בלימודים Eich lehatsliach ba-hayim – How to succeed in life – איך להצליח בחיים Eich lehatsliach ba-asakim – How to succeed in business – איך להצליח בעסקים Eich lehatsliach be-instagram – How to succeed on Instagram – איך להצליח באינסטגרם Eich lehatsliach im ugat gvina – How to succeed with cheesecake – איך להצליח עם עוגת גבינה Eich lehatsliach im haverim – How to succeed with friends – איך להצליח עם חברים Eich lehatsliach im banot – How to succeed with girls – איך להצליח עם בנות Hitsliach lecha! Hitsliach lach! Hitsliach lachem! – You did a great job – הצליח לך! הצליח לכם! Hitsliach lo itach – He lucked out with you – הצליח לו איתך Matslichan, matslichanit – Successful person – מצליחן, מצליחנית   Playlist and Clips: Sarit Hadad – Ani Od Zocheret (lyrics) Doda – Elef Kaba’im (lyrics) Gali Atari – Ha-shir she-yavi lach ahava (lyrics) Eich Lehatsliach be-ritsot arukot Ep. 29 – Shitat Matsli’ach Ep. 276 – Lechabot

Nothing pairs better with a hot and humid Israeli summer than מזגן, air conditioning. So what should we say to the taxi driver who's got all the windows rolled down? And why did the air temperature in our trains make such big national headlines? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mazgan – Air conditioning – מזגן “Erkondishen” – “air condition” – אייר קונדישן “Efshar mazgan?” – Could you put on the aircon? – אפשר מזגן Ata yachol lasim mazgan ‘vaksha? – Could you put the mazgan please? – אתה יכול לשים מזגן ‘בקשה Yesh mazgan? – Is there aircon? – יש מזגן Efshar lehadlik mazgan? – Could you turn the air conditioner on? – אפשר להדליק מזגן Efshar lechabot et ha-mazgan? – Could you turn off the air conditioner? – אפשר לכבות את המזגן Ha-mazgan hachi chadshani – The most innovative air conditioner – המזגן הכי חדשני Mazgenei tornado, Mazganim shel chevrat tornado – Tornado air conditioning units – מזגני טורנדו, מזגנים של חברת טורנדו Kar li ba-mazgan tamid – I am always cold in the air conditioner – קר לי במזגן תמיד “Ha-olam ktsat mitnahel lefi ha-banim” – The world is run according to the guys – העולם קצת מתנהל לפי הבנים Matkinei ha-mazganim – The aircon installers – מתקיני המזגנים Matkin – Installer – מתקין Hatkana – Installation – התקנה Technai mazganim – Aircon repairman – טכנאי מזגנים Shalat – Remote control – שלט Mizug avir – Air conditioning – מיזוג אוויר Takala be-maarechet mizug ha-avir – Fault in the air conditioning system – תקלה במערכת מיזוג האוויר Yesh be-aya ba-mizug – There’s a problem with the mizug – יש בעיה במיזוג   Playlist and Clips: Mazgan – Pirsomet Mazgan in Arabic Mazgan – Pirsomet The Minister of Transport about Mazgan Matkinei ha-mazganim Noa Kirel & Agam Buchbut – Etsel Ha-doda Ve-ha-dod (lyrics) Ep. 207 – Lehadlik Ep. 252- Shalat Ep. 276 – Lechabot

What does the phrase תן לו להתבשל (‘ten lo lehitbashel’) mean? As Guy will explain, we can use the verb להתבשל, which means to let something cook, not only when speaking about vegetables, but also about… people! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Ke-chol she-tachtechu yoter katan, ze yitbashel yoter maher” – The smaller you cut it, the faster it will cook – ככל שתחתכו יותר קטן, זה יתבשל יותר מהר Marak katom – Orange soup – מרק כתום Ha-yerakot sheli mamash hitbashlu – My vegetables cooked really well – הירקות שלי ממש התבשלו Tnu le-ze lehitbashel al esh ktana – Let it cook on a low flame – תנו לזה להתבשל על אש קטנה “Ten lo lehitbashel” – Let him marinate in his own juices, let him simmer down – תן לו להתבשל “Ani mitbashelt le’at” – I simmer slowly – אני מתבשלת לאט “Eize erev mitbashel po” – What an evening is being cooked up here – איזה ערב מתבשל פה Ha-pri hivshil – The fruit ripened – הפרי הבשיל He’edim – He became red – האדים Hilbin – He became white, turned white – הלבין  Hishmin – He gained weight – השמין Bashel – Ripe, mature – בשל “kablu tip”- Here’s a tip – קבלו טיפ “Klipat avocado bashel tamid tihye mavrika” – The peel of a ripe avocado will always be shiny – קליפת אבוקדו בשל תמיד תהיה מבריקה Pri bashel – Ripe fruit – פרי בשל Hu od lo bashel la-tafkid – He’s not yet ready for the job – הוא עוד לא בשל לתפקיד Od lo hivshilu ha-tna’im – All the pieces have yet to fall in their place – לא הבשילו התנאים Mivshala – Brewery – מבשלה Mivshelet bira – Beer brewery – מבשלת בירה Tavshil – Stew – תבשיל   Playlist and Clips: Jeki Azulay’s Cooking Show Tair Haim – Mitbashelet Le’at (lyrics) Static & Ben-El Tavori with Eden Ben Zaken and Stephane Legar – Yassou (lyrics) Gaby Shushan – Bereshit (lyrics) Avocado bashel – Pirsomet Ep. 201 – Ta’am Ep. 202 – Ochel Ep. 263 – Does it come with a side dish? Ep. 283 – Falafel

The Hebrew word בישול means cooking, but it is also used on the football field and in police investigations. Interesting, right? Bonus: A special Israeli-Berliner way to ask for the bill. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon https://www.patreon.com/posts/52521863   New Words and Expressions: Levashel – To cook – לבשל Ha-yom kulanu nidrashim levashel harbe yoter ba-bayit – Today we all have to cook much more at home – היום כולנו נדרשים לבשל הרבה יותר בבית Ve-be-yichud bishvilchem yatsarnu et mitcham “zman bishulim” be-atar “bishulim” – And just for you we created a page called Zman Bishulim, on the Bishulim website – ובייחוד בשבילכם יצרנו את מתחם “זמן בישולים” באתר בישולים  Atar ha-matsi’a ra’ayonot yichudiyim le-bishul im yeladim – A website which offers unique ideas for cooking with children – אתר המציע רעיונות יחודיים לבישול עם ילדים Bishul – Cooking – בישול Bishulim beitiyim – Home cooking – בישולים ביתיים Ani be-emtsa ha-bishulim – I am in the middle of cooking – אני באמצע הבישולים Sadnat bishul – Cooking workshop – סדנת בישול Sadna’ot bishul – Cooking workshops – סדנאות בישול Sir bishul – cooking pot – סיר בישול “Bishul sheni shel Sallalich” – A second assist by Sallalich – בישול שני של סלליך Levashel shaar – To assist in the scoring of a goal – לבשל שער Bishulim (football) – Assists – בישולים Bashlan – An amateur chef – בשלן Mishehu bishel et ha-clip ha-ze – Someone ‘cooked’ this video clip – מישהו בישל את הקליפ הזה Zeitim mevushalim be-signon marokai – Moroccan style cooked olives – זיתים מבושלים בסגנון מרוקאי Ha-zeitim bushlu – The olives were cooked – הזיתים בושלו “Bishul tigun, Betsalel Bitton!” – Cooking, frying, Betsalel Bitton – בישול-טיגון, בצלאל ביטון “Entschuldigung, bezahlen bitte” (Ger.) – “Excuse me, I’d like to pay”   Playlist and Clips: Bishulim – Pirsomet Bishul shaar (kaduregel) Bashlaniyot Zeitim mevushalim HaTikvah 6 – Po Kavur Ha-kelev (lyrics)

The Hebrew word העברה (ha’avara) means a transfer of something or someone, usually from one place to another. The transfer could involve money, digital files, and even… football players! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon https://www.patreon.com/streetwisehebrew   New Words and Expressions: Ha’avara – Transfer, transferring, removing – העברה Ha’avarat ksafim be-touch – Money transfer with one click – העברת כספים בטאץ’ Haavarot ksafim – Money transfers – העברות כספים Taase / taasi li haavara, Taavir / taaviri li – “Make me a money transfer” – תעשה/תעשי לי העברה, תעביר/תעבירי לי  Haavarot sachkanei kaduregel – Transfers of football players from one football club to another – העברות שחקני כדורגל Lo kolel haavarot – Not including transit to the hotel – לא כולל העברות Haavarat sichot – Transferring calls, call-forwarding – העברת שיחות Haavarat tmunot me-hanayad ha-yashan la-hadash – Transferring photos from the old smartphone to the new one – העברת תמונות מהנייד הישן לחדש Lehaavir data / Laasot haavarat data, haavarat netunim – להעביר דאטה, לעשות העברת דאטה, העברת נתונים Haavarat kvatsim – File transfer – העברת קבצים Haavarat chok ba-knesset – The passing of a bill in the knesset – העברת חוק בכנסת Haavarat hiluch – gear shift – העברת הילוך Haavarat bikoret – Criticizing, passing of criticism – העברת ביקורת Haavara – Transference (Psy.) – העברה Ha-kesef hu’avar / Ha-ksafim hu’avru – The money was transferred – הכסף הועבר, הכספים הועברו Arba’ah shortrim huavru mi-tafkidam – Four policemen were transferred from their positions – ארבעה שוטרים הועברו מתפקידם Hu huavar mi-tafkido, hi huavra mi-tafkida, hem huavru mi-tafkidam – He/She/They were moved from their position – הוא הועבר מתפקידו, היא הועברה מתפקידה, הם הועברו מתפקידם Ha-tochnit mu’averet be-shidur yashir – the TV programme is brought to you via live broadcast – התוכנית מועברת בשידור ישיר Ha-mischak yu’avar be-shidur hai – The match will be broadcast live – המשחק יועבר בשידור חי   Playlist and Clips: Ha-avarat ksafim Haavarot sachkanei kaduregel Shotrim hu-avru mi-tafkidam Daily front pages in Hebrew Kolel, ep. 124

The Hebrew word להעביר is a verb we use a lot. It helps us pass our מונית שירות fare to the driver, forward emails to colleagues, transfer money to friends or family, and even nudge our significant other to change the TV channel. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Monit sherut – Shared taxi – מונית שירות Ata yachol lehaavir vakasha? – Could you please pass it on? – ?את יכול להעביר בבקשה At yechola lehaavir vaksha? – Could you please pass it on? – ?את יכולה להעביר בבקשה Efshar lehaavir? – Could you pass it forward? – ?אפשר להעביר Lehaavir kesef – To transfer money – להעביר כסף Ata yachol lehaavir et ha-salat? – Could you pass the salad please? – אתה יכול להעביר את הסלט At yechola lehaavir et ha-melach – Could you pass the salt? – את יכולה להעביר את המלח “lehaavir vish al ha-shulchan” – Wipe the table down – להעביר ויש על השולחן Ata yachol lehaavir li po vish katan? – A quick wipe here would be nice – אתה יכול להעביר לי פה ויש קטן Lehaavir et kita yud-bet ba-zoom ze pashut siyut – Spending 12th grade on Zoom is just a nightmare – להעביר את כיתה י”ב בזום זה פשוט סיוט Lehaavir et ha-zman – Pass the time – להעביר את הזמן Hu stam maavir et kol ha-yom mul ha-machshev – He spends the whole day in front of the computer – הוא סתם מעביר את כל היום מול המחשב “Ze rak hergel yashan she-maavir li ta-boker” – It’s just an old habit that helps me pass my morning – זה רק הרגל ישן שמעביר לי ת’בוקר Tov, taavir / taaviri oti la-menahel vaksha – Transfer me to the manager please – טוב, תעביר/תעבירי אותי למנהל בבקשה Al taaviru li sichot – Hold my calls – אל תעבירו לי שיחות “Taaviru” – Pass it on – תעבירו Hu lo he’evir oti/Hi lo he’evira oti – He/she didn’t give me a passing grade – הוא לא העביר אותי/היא לא העבירה אותי Hem maavirim et ha-chok ba-knesset – (Members of knesset) try to get a bill voted through – הם מעבירים את החוק בכנסת Hem lo he’eviru et ha-chok ba-sof – They didn’t get the bill voted through – הם לא העבירו את החוק בסוף “Taavir, taavir” / “Taaviri, taaviri” – Change (the channel) – תעביר, תעביר / תעבירי, תעבירי Lehaavir aruts – To change the channel – להעביר ערוץ Taavir / taaviri kadima ktsat – Fast forward a bit – תעביר/תעבירי קדימה קצת Ata yachol lehaavir tachana vaksha? – Could you change stations? – ?אתה יכול להעביר תחנה בבקשה Lehaavir hiluch – To shift gear – להעביר הילוך Taavir li et ha-pratim – Send me the details – תעביר לי את הפרטים Taavir li et ha-kovets – Forward the file to me – תעביר לי את הקובץ Taase li haaver – Forward it to me – תעשה לי העבר Lehaavir bikoret – To pass judgement – להעביר ביקורת Shutafim – Flatmates – שותפים “Ata mevakesh she-hu yaavir lecha et ha-kesef bilchitsa” – You ask him to transfer you the money with a single click – שיעביר לך את הכסף בלחיצה   Playlist and Clips: Moniyot sherut  Lehaavir kesef Lehaavir et kita yud bet ba-zoom ze pashut siyut Idan Yaniv – Motsa’ei Shabbat (lyrics) “She-yaavir lecha et ha-kesef bilchitsa” Nurit Galron & Shlomo Artzi – Ha-mistikanim Ha-sinim (lyrics) Ep. 57 about stam Episode 218 on how to deal with Israeli taxi drivers

We pick up from where we last left off with the Hebrew root ע.ב.ר. And in this episode, we focus on verbs from binyan paal. Plus, Guy reveals a special mantra to recite when driving through an intersection, just as your traffic light is about to turn red. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon   New Words and Expressions: “Hi lo yodaat ma over alai” – She doesn’t know what I am going through – היא לא יודעת מה עובר עליי Ma over aleicha/alayich, ha-kol beseder? – What’s going on with you, is everything ok? – מה עובר עלייך/עליך “Mi yode’a ma avar alay, ma avar alayich” – Nobody knows what I’ve been going through, what you’ve been going through – מי יודע מה עבר עליי, מה עבר עליך “Nira li over alav mashu” – I think he’s going through hard times – נראה לי עובר עליו משהו Ha-zman over le’at – Time is passing slowly – הזמן עובר לאט Ha-zman over – The time is passing by – הזמן עובר Zmancha avar – Your time has passed – זמנך עבר Ha-zman avar – Time is up – הזמן עבר “Laavor me-android le-iphone” – Move from Android to iphone – לעבור מאנדרואיד לאייפון Ta’avru le-Yes – Switch to YES – תעברו ליס Taavor, taavri, taavru – Switch (imperative, m., f., pl.) – תעבור, תעברי, תעברו La’avor dira – To move to a new house – לעבור דירה Hu over le-yerushalaim – He moves to Jerusalem – הוא עובר לירושלים Hi overet le-tel aviv – She moves to The Viv – היא עוברת לתל אביב Laavor etsel mishehu – To pass by someone’s place – לעבור אצל מישהו “Taavor etsli hayom” – Drop by my shop today – תעבור אצלי היום “Taavri etsli ba-derech ha-chutsa”- Pass by my office on your way out – תעברי אצלי בדרך החוצה Laavor al ha-chok – To break the law – לעבור על החוק “Od lo avarti al ha-mailim sheli” – I still haven’t gone over my emails – עוד לא עברתי על המיילים שלי La’avor et ha-rechov – To cross the street – לעבור את הרחוב Hu avar be-adom – He passed an intersection during a red traffic light – הוא עבר באדום “Shlomo Sharett Over” – Shlomo Sharett clears it – שלמה שרת עובר Ze over/avar kol gvul – It crossed the line – זה עובר/עבר כל גבול Avir – Passable – עביר Rechev im avirut gvoha – All-terrain vehicle, with high clearance level – רכב עם עבירות גבוהה Bilti avir – Impassable – בלתי עביר   Playlist and Clips: Shlomo Artzi – Hi Lo Yodaat Ma Over Alai (lyrics) Eden Hasson – Ma Avar Alay Omanei Israel – Katan Aleinu (lyrics) Shlomo Gronich – Ha-zman Over (lyrics) Ehud Banai – Zmancha Avar (lyrics) Ta’avru le- – Switch to (pirsomet)

There is a lot of ground to cover with the Hebrew root ע.ב.ר., so we will dedicate the next few episodes to it. This episode is all about its nouns. We talk about the weather, border crossing, chord transitions, allergies, airport transit, and even cover some history about immigrants from the 1950’s. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Avar – Past tense – עבר Hu avar – He passed, crossed – הוא עבר Maavar Taba – The Taba Crossing – מעבר טאבה Maavar gvul – Border crossing – מעבר גבול Onat maavar – Spring or fall – עונת מעבר Maavar chatsiya – Crosswalk – מעבר חצייה “Maavar dira be-click” – Moving apartments with one click – מעבר דירה בקליק Nos’im be-maavar – Transit passengers – נוסעים במעבר Moshav ba-maavar – Aisle seat – מושב במעבר “Efshar chalon?”, “efshar maavar?” – Could I have a window/aisle seat? – אפשר חלון, אפשר מעבר Maavarim – Passages, transitions – מעברים “Maavarim chalakim ve-neimim ve zormim bein accord le-accord” – Smooth, nice, flowing transitions between chords – מעברים חלקים ונעימים וזורמים ונשמעים טוב בין אקורד לאקורד Maavaron – Short clip between radio or television programs – מעברון Me’ever – Beyond, on the other side of – מעבר “Lif’amim mashehu tov yoter mechake lachem mamash me’ever la-pina” – Sometimes something better is waiting for you just around the corner” – לפעמים משהו טוב יותר מחכה לכם ממש מעבר לפינה Maabara – Immigrant camps – מעברה Maaboret – Ferry – מעבורת Avera – Criminal offence – עבירה Averot tnu’ah – Traffic violations – עבירות תנועה Avarayn, avaryanit – Felon – עבריין, עבריינית   Playlist and Clips: Maavar Taba Onat Maavar Maavar chatsiya Maavar dira Mazi Cohen – Maavarim (lyrics)  Maavar bein Accordim Me’ever la-pina (commercial) Maabara Averot tnu’ah Maabarot (Wikipedia)

After the terrible tragedy in Har Meron, public calls to find those responsible, האשמים, grow louder. In order to better understand what’s going on in Israeli media, Guy felt it was necessary to cover the word אשמה and its shoresh אשמ. This episode is all about blame, guilt, charges and allegations. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Ani achrai, aval achrayut ein perusha ashma” – I am responsible, but responsibility does not mean blame – אני אחראי, אבל אחריות אין פירושה אשמה Ashma – Blame, fault, charge – אשמה Rigshot ashma – Feelings of guilt – רגשות אשמה Ze be-ashmatech – It’s your fault – זה באשמתך Ha-sar omer she-ze lo be-ashmato – The minister says it’s not his fault – השר אומר שזה לא באשמתו Be-ashmat mi ze – Whose fault is it? – ?באשמת מי זה “Ze lo ashmati!” – It’s not my fault! – זה לא אשמתי Mode ba-ashma – Guilty as charged – מודה באשמה Lehodot ba-ashma – To plead guilty – להודות באשמה “Achra’im, lo ashemim” – Responsible, not guilty – אחראים, לא אשמים Ashem, ashema – Guilty – אשם, אשמה Ne’esham, ne’eshemet – Defendant – נאשם, נאשמת Hu ne’esham be- – He’s accused of… – הוא נאשם ב Ani ma’ashim – I accuse (J’accuse) – אני מאשים Leha’ashim – to accuse – להאשים “Ha-psicholog he’eshim et ha-horim” – The psychologist blamed the parents – הפסיכולוג האשים את ההורים “Ha-tichon he’eshim et ha-horim” – The highschool blamed the parents – התיכון האשים את ההורים “Ha-horim he’eshimu oti kacha be-kol minei dvarim” – The parents blamed me for all sorts of things – ההורים האשימו אותי ככה בכל מיני דברים Hu he’eshim – He accused – הוא האשים Hu he’echil – He fed – הוא האכיל Hu he’ezin la-radio – He listened to the radio – הוא האזין לרדיו Ha’ashama – Accusation, allegation – האשמה Ha’ashamot chamurot – Severe allegations – האשמות חמורות   Playlist and Clips: Noam Kleinstein – Be-ashmatech Dani Sanderson – Mode Ba-ashma (lyrics) Ani ma’ashim – J’accuse Gil Vain – Lo Maspik Tov (lyrics) Israeli front pages – May 2nd 2021 Episode no. 247

This episode is all about the location of the stress we place on spoken Hebrew words and names, and what happens when we shift that emphasis around. Guy explains why the way Israelis and Americans say “Mazal Tov” differs so greatly, and how these shifts in stress play out in the spoken language. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon   New Words and Expressions: Ta’am – Word stress, emphasis – טעם MoSHE – Stressed at the end of the word MOshe – Stressed in the beginning of the word Hat’ama – Accentuation – הטעמה YAkov / ya-ah-KOV – Jacob – יעקב BAruch / baRUCH – ברוך YAniv / yaNIV – יניב DAvid / daVID – דויד Ashdod version of French names: JACqueline, RObert, BAbette, MIchel, MOrris  French version: JacqueLINE, roBERT, BaBETTE, miCHEL, moRRIS MAzel toff (Yiddish) – Congratulations – מזל טוב maZAL tov (IL) – Congratulations – מזל טוב shiv’AH (IL) – Shiva – שבעה SHIva (US) – Shiva – שבעה ooGA – Cake – עוגה OOga (child language) – Cake – עוגה MashkanTA (formal) – Mortgage – משכנתאMashKANta (colloquial) – Mortgage – משכנתא   Playlist and Clips: Laladin – YAkov (lyrics) Ya’aKOV Eilon Julie Andrews – Jewish Wedding Song Itzik Shamli – Mazal Tov (lyrics) Uga, Uga (lyrics) Mashkanta – Mortgage 1 Mashkanta – Mortgage 2 Mashkanta – Mortgage 3 Ep. #128 Ep. #130

This is the fourth and final episode dedicated to ק-ד-מ, the root that keeps on giving. How do we say, “right of way,” “unprecedented prices” and the “Pre-Eurovision contest” in Hebrew? Or how about, “I was here before you, lady!”? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kadima – Forward, onward – קדימה Zchut kdima – Right of way – זכות קדימה Matan zchut kdima – Giving the right of way – מתן זכות קדימה Kodem – Before – קודם Ani hayiti kodem – I was here first – אני הייתי קודם Kdimut – Priority – קדימות Yesh lahem kdimut, hem ovdim be-beit cholim – They have priority, they work in a hospital – יש להם קדימות, הם עובדים בבית חולים Takdim – Precedent – תקדים Takdim mishpati – Legal precedent – תקדים משפטי Mechir hasar takdim – Unprecedented price –  מחיר חסר-תקדים Hasar takdim, harsrat takdim, hasrei tadkim, hasrot takdim – חסר תקדים, חסרת תקדים, חסרי תקדים, חסרות תקדים Mechina kdam tsva’it – Pre-army preparatory program – מכינה קדם-צבאית Kdam Eurovision – Pre-Eurovision – קדם-אירוויזיון Yemei-kedem – Ancient times – ימי קדם Ma kadam le-ma – What preceded what – מה קדם למה Ancient – קדום Kidma – Progress – קדמה Kidma technologit – Technological progress – קדמה טכנולוגית Human progress – Kidma enoshit – קדמה אנושית Mikdama – Down payment – מקדמה   Playlist and Clips: Ilay Botner & Yaldei Ha-chuts – Kadima Hal’ah (lyrics) Zchut kdima – Right of way Hasar takdim – Unprecedented Kdam-Eurovision 1985 Ilan Wirtzberg  & Shimon Gelbetz – Shir Kdam-shnati (lyrics) Ep. 164

Believe it or not, we Israelis aren’t always running late. Some of us even tend to arrive ahead of schedule. Yes, you read that right! In Hebrew, we have a special verb which means to arrive ahead of time. Guy explains. Hear the All-Hebrew Version of this Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehakdim – To be early, to show up early – להקדים Lif’amim anachnu makdimim – Sometimes we arrive ahead of time – לפעמים אנחנו מקדימים Efshar ulai lehakdim tipa? Ze beseder im ani akdim tipa? – Is it possible to arrive earlier? – אפשר אולי להקדים טיפה Yesh mashehu yoter mukdam? – Is there something earlier than this? – יש משהו יותר מוקדם Hikdamti tipa – I’m here a bit early – הקדמתי טיפה Ani makdim tipa – I am running a bit early – אני מקדים טיפה Ani akdim tipa – I’ll be a bit early – אני אקדים טיפה Tuchal/tuchli lehakdim tipa? – Would you be able to arrive a bit earlier? – תוכל, תוכלי להקדים טיפה Yesh lecha tor be-eser, ata yachol lehakdim tipa? – You’ve got an appointment for 10am, would you be able to come earlier? – יש לך תור בעשר, אתה יכול להקדים טיפה? Yesh lach tor be-eser, at yechola lehakdim tipa? – You’ve got an appointment for 10am, would you be able to come earlier? – יש לך תור בעשר, את יכולה להקדים טיפה Hakdimu (takdimu) et ha-torim shelachem – Move your doctor appointments up the queue – הקדימו (תקדימו) את התורים שלכם She-nakdim? – Shall we meet earlier? – שנקדים Ha-yeshiva/ha-pgisha hukdema – The meeting was moved up – הישיבה/הפגישה הוקדמה Lo amru lecha? – Didn’t they tell you? – לא אמרו לך Ha-tisa hukdema be-eser dakot – The flight was moved up by ten minutes – הטיסה הוקדמה בעשר דקות Ata holech lishon mukdam – You go to bed early – אתה הולך לישון מוקדם Giluy mukdam – Early detection – גילוי מוקדם Giluy mukdam shel sartan ha-shad yachol lehatsil chayim – Early detection of breast cancer can save lives – גילוי מוקדם של סרטן השד יכול להציל חיים Be-mukdam o bim’uchar – Sooner or later – במוקדם או במאוחר Hakdama – Introduction, preface – הקדמה Bli hakdamot meyutarot – Without further ado – בלי הקדמות מיותרות Ba-hekdem ha-efshari – ASAP – בהקדם האפשרי Ta’ase et ze ba-hekdem ha-efshari – Please do it asap – תעשה את זה בהקדם האפשרי   Playlist and Clips: Hakdimu et ha-torim shelachem Nurit Galron – Ata Holech Lishon Mukdam (lyrics) Giluy mukdam – Early detection Be-mukdam o bim-uchar – Sooner or later

“Hey! Check out my Facebook page, and my Twitter, oh, and my TikTok account, and don’t forget my Instagram page.” In Hebrew this is called קידום עצמי, self promotion. On this episode, Guy explains words and phrases related to promotion, all derived from the root ק-ד-מ. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kidum – Promotion – קידום Hu kibel kidum, hi kibla kidum – He/She got a promotion – הוא קיבל קידום, היא קיבלה קידום Kidum mechirot – Sales promotion – קידום מכירות Kidum no’ar – Youth development – קידום נוער Kidum atarim – Website optimization – קידום אתרים Kidum digitali, kidum be-google – Search engine optimization – קידום דיגיטלי, קידום בגוגל Kidum atsmi – Self promotion – קידום עצמי Ata chayav lekadem organit et ha-atar shelcha – You have to promote your website organically – אתה חייב לקדם אורגנית את האתר שלך Lekadem et tahalich ha-shalom – To advance the peace process – לקדם את תהליך השלום Ani rotse lekadem bi-vracha et… – I’d like to give a warm welcome to… – אני רוצה לקדם בברכה את… Tochen mekudam – “Promoted content” – תוכן מקודם Post mekudam – Promoted post – פוסט מקודם Tsiyuts mekudam – Promoted tweet – ציוץ מקודם Hi kudma le-tafkid bachir – She was promoted to a senior position – היא קודמה לתפקיד בכיר Hu kudam le-tafkid bachir – He was promoted to a senior position – הוא קודם לתפקיד בכיר Kudamti ba-avoda – I was promoted at work – קודמתי בעבודה Kudamti la-makom ha-shmini – I was moved up to the 8th place on the list – קודמתי למקום השמיני   Playlist and Clips: Kidum noar – Youth development Lekadem atarim Yoni Rechter – Pnina

There’s a fairly new Hebrew slang term out in the wild which means “move on!” We Israelis say, תתקדם! The root קדמ in the binyan hitpael form will be our focus today, as Guy explains what advanced level courses and a mobile app upgrade have to do with קדמ. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Mitkadem – Advanced – מתקדם Yoel mesamen she-kedai lehitkadem le’evran – Yoel signals we should start moving towards them – יואל מסמן שכדאי להתקדם לעברן Titkadem, titkadem, ata ro’e oti? Ani ro’e otcha – Keep going, keep going, do you see me? I can see you – תתקדם, תתקדם, אתה רואה אותי? אני רואה אותך Nu, eich ze mitkadem? – So, how is it coming along? – נו, איך זה מתקדם Kurs mitkadem – Advanced- קורס מתקדם Ramat matchilim – Beginner level – רמת מתחילים Rama beinonit – Intermediate level – רמה בינונית Ramat mitkadmim – Advanced level – רמת מתקדמים Hitkadem le-, Titkadem le- – Move to the next stage – התקדם ל-, תתקדם לי Bo’u nitkadem – Let’s continue going forward / Let’s advance to the next stage – בואו נתקדם Anachnu rotsim lehitkadem – We’d like to move forward – אנחנו רוצים להתקדם Yalla, bo’u nitkadem – Let’s move forward – יאללה, בואו נתקדם “Titkadem” – Move on – תתקדם Hitkadmut – Progress, advance – התקדמות Hitkadmut ha-machala – The progression of the disease – התקדמות המחלה Yesh hitkadmut – There’s progress – יש התקדמות Eize hitkadmut! – What a progress – איזה התקדמות Kol ha-kavod, eize hitkadmut – Well done, what a progress – כל הכבוד, איזה התקדמות   Playlist and Clips: Gazoz – Tesha Ba-kikar (lyrics) Bo’u nitkadem – let’s go forward (commercial) Ofira Assayag – Titkadem

Everyone’s talking about חיסונים, vaccinations, and so will we! Guy uses this trending topic as another opportunity to review the Hebrew verb format combo we all should know by heart: piel-pual-hitpael. To get your weekly dose, just press play! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Chisun – Vaccine – חיסון Shtei menot chisun – Two vaccine doses – שתי מנות חיסון Mana – Portion, dose – מנה “Ha-choref chashuv Lechasen et ha-yeladim” – This winter it’s important to vaccinate the kids – החורף חשוב לחסן את הילדים Mechasnim et ha-yeladim – Vaccinating the children – מחסנים את הילדים “Amadti be-khol ke’ev mimech” – I’ve withstood all the heartache you’ve caused me – עמדתי בכל כאב ממך “Aval adayin lo mechusan” – But I’m still not immune – אבל עדיין לא מחוסן Saudia hodi’ah hayom – Saudi Arabia announced today – סעודיה הודיעה היום She-te’afsher haga’a le-mecca be-onat ha-hajj – That it will allow the arrival of pilgrims to mecca during the hajj season – ‘שתאפשר הגעה למכה בעונת החג Rak le-oley regel mechusanim – Only for vaccinated pilgrims – רק לעולי רגל מחוסנים Hu mechasen – He vaccinates – הוא מחסן Hu mechusan – He is vaccinated – הוא מחוסן Hu chusan – He was vaccinated – הוא חוסן Matai chusanta/chusant? – When were you vaccinated – מתי חוסנת Titchatni iti – Will you marry me? – תתחתני איתי Titchasni iti – Will you get vaccinated with me? – תתחסני איתי Barur she-ani etchasen itcha, chayim sheli – Of course I’ll go and get vaccinated with you, my darling – ברור שאני אתחסן איתך, חיים שלי Etchaten itcha – I’ll get married to you – אתחתן איתך Lechu lehitchaten – Go and get married – לכו להתחתן Lechu lehitchasen – Go and get vaccinated – לכו להתחסן Nu, hitchasanta/hitchasant? – So, did you get the vaccine? – נו, התחסנת Mitchasnim ve-chozrim la-hayim – Getting vaccinated and getting back to our lives – מתחסנים וחוזרים לחיים Mitnagdei chisunim – Opposers of vaccines – מתנגדי חיסונים Makchishey corona – Denyers of COVID-19 – מכחישי קורונה  Chisun neged shapaat – Anti flu vaccination – חיסון נגד שפעת Hitchasanti neged shapaat – I got the anti flu vaccination – התחסנתי נגד שפעת Ata lo mechusan mi-ze – You’re not immune to this – אתה לא מחוסן מזה Chasinut – Immunity, amnesty – חסינות Chasinut ha-eder – Herd immunity – חסינות העדר Chason – Strong – חסון Chosen – Strength – חוסן Lo le-olam chosen – Nothing lasts forever – לא לעולם חוסן   Playlist and Clips: Shtei menot chisun Lechasen Shlomo Artsi – Hof Azuv Me-ahavot (lyrics) Oley regel mechusanim Lechu lehitchasen! Mitchasnim ve-chozrim la-hayim Chasinut-ha’eder

There are so many ways to say, “You’ve gotta be kidding me,” in Hebrew. In this episode, we’ll learn a few of them and learn how we write LOL in Hebrew. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lits’hok – To laugh – לצחוק Tsochek mi she-tsochek aharon – He who laughs last, laughs best – צוחק מי שצוחק אחרון Al titschak/titschaki alai – Don’t laugh at me – אל תצחק/תצחקי עליי Litshok al mishehu – To laugh at someone – לצחוק על מישהו Ata tsohek alai? – Are you kidding me? – ?אתה צוחק עליי Listhok im mishehu – To laugh with someone – לצחוק עם מישהו Anachnu tsochakim itcha, lo aleicha – We’re laughing with you, not at you! – אנחנו צוחקים איתך, לא עליך Dai, nu, tsochakim itcha – Come on, I am joking with you – די, נו, צוחקים איתך Ata tits’chak / At titschaki – You’re going to laugh – אתה תצחק, את תצחקי “Kama rachok hayitem muchanim lalechet kedei lehatschik?” – How far would you go in order to make people laugh? – ?כמה רחוק הייתם מוכנים ללכת כדי להצחיק Mi matschik otach kamoni? – Who makes you laugh like me? – ?מי מצחיק אותך כמוני Ze matschik oti – It makes me laugh – זה מצחיק אותי Matschik t’atsmo – He makes himself laugh – מצחיק ת’עצמו LOL – חחח “Matschik me’od” – Not funny – מצחיק מאוד Matschik ad dma’ot – Hysterical – מצחיק עד דמעות Shofech, kore’a – Hilarious – שופך, קורע Matschikan – Comedian – מצחיקן Dai ya matschikan – Don’t be silly – די, יא מצחיקן Matschikonet – Comedian (f.), funny woman – מצחיקונת Hu matschikul kaze – He’s a funny guy – הוא מצחיקול כזה Eize matschikul ata – You can’t be serious – איזה מצחיקול אתה Hitschakta oti! Hitschakt oti! – You gotta be kidding me /  yeah, right – הצחקת אותי   Playlist and Clips: Tsevet Havai Handasa Kravit – Tsochek Mi She-tsochek Acharon (lyrics) Dani Sanderson – Al Titschak (lyrics)  Lehatschik Haim Dadon & Dekel Vaknin – Mi Matschik Otach Matschikan ha-shana Matschikonet Ep. 149 Ep. 183

The Hebrew word צחוק means laughter. We combine צחוק with different verbs and prepositions to express how hard we laughed at something or just how funny something is. But as is often the case with Hebrew slang, when used in the right context, and with the appropriate intonation and word-pairing, the word צחוק can be no laughing matter. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ts’chok – Laughter – צחוק Eize ts’chok – That’s hilarious – איזה צחוק Ts’chok-ts’chok – Joking aside – צחוק-צחוק Ts’chok ha-goral – The irony of life – צחוק הגורל Tireh ma ze ts’chok ha-goral, hu haya menahel bank, ve-achshav hu ba-kele – Look at this cosmic irony, he was once a bank manager and now he’s in jail – תראה מה זה צחוק הגורל, הוא היה מנהל בנק, ועכשיו הוא בכלא La’asot ts’chok me-avoda – To turn something into a laughing matter – לעשות צחוק מעבודה Ata ose ts’chok me-avoda – Are you kidding me? You’re not doing what you’re supposed to be doing) – אתה עושה צחוק מעבודה Ma ze, hu ose ts’chok? – What’s that? He can’t be serious – ?מה זה, הוא עושה צחוק At osa me-atsmech ts’chok – You’re making a fool of yourself – את עושה מעצמך צחוק Be-ts’chok – Jokingly – בצחוק Stam, betschok! / Dai, nu, be-tschok! – Come on, I am joking – סתם, בצחוק / די, נו, בצחוק Nishpachnu mi-ts’chok – We were all laughing really hard – נשפכנו מצחוק Shofech mi-tschok – It’s hilarious – שופך מצחוק Met mi-tschok – Laughing really hard – מת מצחוק Nikra mi-tschok – Laughing really hard – נקרע מצחוק Ts’chokim be-tekes sof shana – Gags at the highschool graduation ceremony – צחוקים בטקס סוף שנה Hayu sham ts’chokim – It was hilarious, we couldn’t stop laughing – היו שם צחוקיםTs’chokim muklatim – Laugh track – צחוקים מוקלטים   Playlist and Clips: Peter Roth – Ts’chok Ha-goral (lyrics) Ts’chok me-avoda Standup Show At osa me-atsmech ts’chok Ravid Plotnik – New Day Ep. 285

The Hebrew word שרוף means burnt, and its root takes us on an exciting semantic road trip. Guy covers everything from a burning sensation to diehard football fans, seared vegetables to wasting time and money. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ze soref li ba-einayim – My eyes are burning – זה שורף לי בעיניים Soref le-someone ba+body part – My X is burning – שורף למישהו משהו Koev li ha-rosh – I have a headache – כואב לי הראש Ze yisrof tipa – It will burn a bit – זה ישרוף טיפה Oi, ha-tost saruf – Oh, the toast is burnt – אוי, הטוסט שרוף Ani saruf aleha – I am crazy for her – אני שרוף עליה  Maarits saruf – Diehard fan – מעריץ שרוף Ohed saruf – Big fan (football) – אוהד שרוף “Bibistim srufim” – Diehard Bibi supporters – ביביסטים שרופים Ata saruf etsli, at srufa etsli, atem srufim etsli – I’m finished with you – אתה שרוף אצלי, את שרופה אצלי, אתם שרופים אצלי Kabab al yerakot srufim – Kebab on a bed of seared vegetables – קבב על ירקות שרופים Liklot – To roast – לקלות Lisrof zman – To waste time – לשרוף זמן Stam lisrof kesef – To waste money for no good reason – סתם לשרוף כסף “Nnisrof ta-mo’adon’ (nisrof et ha-mo’adon) – We’ll burn down the football club – נשרוף ת’מועדון “Ha-toast nisraf” – The toast was burned – הטוסט נשרף Ha-toast saruf – The toast is burnt – הטוסט שרוף “Nisraf li ha-moach, kol hayom hayiti ba-machshev” – My brain is fried, I spent all day on the computer – נשרף לי המוח, כל היום הייתי במחשב “Ha-matara sheli hi she-ha-omelette lo yisaref li” – My aim is for the omelette not to burn – המטרה שלי היא שהאומלט לא יישרף לי Nif’al past: Nisraf, present: nisraf, future: yisaref – נשרף, נשרף, יישרף She-yisaref ha-olam – Even if the world is on fire, I will not do it – שיישרף העולם “Ani lo one, she-yisaref ha-olam” – I am not going to answer, the world can be on fire, for all I care – אני לא עונה, שיישרף העולם She-tisaref, she-tisarfi, she-tisarfu (halevai amen!) – May you burn in hell – שתישרף, שתישרפי, שתישרפו  Lehisaref – To be burned – להישרף Srefa – Fire – שריפה Srefat shumanim – Burning fat – שריפת שומנים Srefat caloriot – Burning calories – שריפת קלוריות   Playlist and Clips: Eden Ben-Zaken – Soref Li Ba-einaim Ani saruf aleha Yehuda Amar – Yerakot srufim Ha-Gashash Ha-Hiver – Anachnu nisrof ta’moadon Max Malkiel – She-lo yisaref Ira Dolphin – Srefat ha-shuman https://en.wikipedia.org/wiki/HaGashash_HaHiver

The Hebrew word קטן looks small but its root holds a large number of slang expressions and verbs. Here’s an example: what does קטן עליי, literally “small on me,” mean in slang? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Katan – Small – קטן Ze katan aleinu – Yes, we can do it – זה קטן עלינו Katan alai – Easy as pie – קטן עליי Katan aleycha, katan alayich – You can do it! – קטן עליך, קטן עלייך Ba-ktana – A bit, small size of something – בקטנה “Cottage baktana” – Mini-cottage-cheese – קוטג’ בקטנה Shtuyot, ba-ktana – It’s not a big deal – בקטנה Artsenu ha-ktantonet – Our tiny country – ארצנו הקטנטונת Ktantan, ktantonet, ktantanim – Small and cute – קטנטן, קטנטונת, קטנטנים Ktantanim – Toddlers – קטנטנים Lehaktin – To reduce, minimize, decrease – להקטין Taktin/taktini shniya – Minimize it for a sec. – תקטין, תקטיני שנייה Lehaktin rosh (to be rosh katan) – Do the minimum – להקטין ראש Nu, dai lehaktin rosh – Come on, stop doing the minimum – נו, די להקטין ראש Nitu’ach le-haktanat chaze – Operation for breast reduction – ניתוח להקטנת חזה Degem muktan – Miniature – דגם מוקטן Katin, ktina, ktinim – Minor, underaged – קטין, קטינה, קטינים Katonti miledaber ba-inyan – Who am I to talk about this topic? – קטונתי   Playlist and Clips: Omanei Israel – Katan Aleinu (lyrics) Cottage ba-ktana Aruchat gvina ba-ktana Halva, ba-ktana Achla ba-ktana Yoplait ba-ktana Axe bossem, ba-ktana Lahakat Pikud Ha-tasfon – Od Lo Tamu Kol Pla’ayich (lyrics) Ktantanim – Pirsomet Lehaktin chaze Degem muktan – Miniature Yonatan Razel – Katonti (lyrics)

Sometimes we just gotta be honest with ourselves and say, “אני לא סובל אותו” (I can’t stand him). Guy explains the Hebrew root סבל, which means suffering or misery, and how it is linked to muscular endurance, horrible traffic jams and passive verbs. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Sevel – Suffering, misery – סבל “Ata garamta li sevel ve-yisurim” – You caused me misery and agony – אתה גרמת לי סבל ויסורים Eize sevel – Such misery – איזה סבל Lisbol – To suffer – לסבול Lama lisbol? – Why suffer? – ?למה לסבול Ani lo sovel oto – I can’t stand him – אני לא סובל אותו Lisbol mishehu – To put up with someone – לסבול מישהו Ani lo sovel she-medabrim be-tse’akot ba-nayad – I can’t stand it when people shout on the phone – אני לא סובל שמדברים בצעקות בנייד Sovel mi-mashehu – Suffers from something – סובל ממשהו Hu sovel mi-sukeret – Suffers from diabetes – הוא סובל מסוכרת Ata sovel mi-ze? At sovelet mi-ze? – Do you suffer from it? – ?אתה סובל מזה? את סובלת מזה Ani sovel be-sheket – I suffer quietly – אני סובל בשקט Pkakim bilti nisbalim – Unbearable traffic jams – פקקים בלתי נסבלים Nisbal – Bearable – נסבל Havaiat ha-nesi’a hafcha lihyot bilti nisbelet – The driving experience has become unbearable – חוויית הנסיעה הפכה להיות בלתי נסבלת Pkakim bilti nisbalim – Unbearable traffic jams – פקקים בלתי נסבלים Savlanut – Patience – סבלנות Be-savlanut – Patiently – בסבלנות Sovlanut – Tolerance – סובלנות Erech ha-sovlanut – The value of tolerance – ערך הסובלנות Savlan, savlani – Patient – סבלן, סבלני  Sovlani – Tolerant – סובלני Sibolet (svolet) – Endurance – סיבולת Sibolet shrir – Muscular endurance – סיבולת שריר Sibolet lev re’a –  Cardio-vascular endurance – סיבולת לב-ריאה Pa’il – Active (Grammar) – פעיל Savil – Passive (Grammar) – סביל Ishun passivi – Passive smoking, second-hand smoking – עישון פסיבי Sabal – Porter – סבל   Playlist and Clips: Zehava Ben – Sevel Ve-yesurim (lyrics) Lama lisbol? – Commercial Lo sovel oto (Aba Metapelet) Pkakim bilti-nisbalim Miki Gavrielov – Savlanut (lyrics) Sovlanut Ko’ach sevel – endurance Savil – Passive (Grammar) Ishun passivi – Passive smoking David Broza – Sigaliyot (lyrics) Thursday Jan. 21 talk

Is it okay to save an open parking spot for someone, shooing away other drivers? Well, that’s what many Tel-Avivim do. It’s called לשמור חניה, and it happens all the time. On this episode, Guy continues with the root שמר, explaining how to say ‘watch your mouth?’ in Hebrew and why you should never really say it. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Elohim Yishmor – Good lord – אלוהים ישמור Oy, elohim yishmor – Good lord – אוי, אלוהים ישמור Shmor/shimri/shimru merchak – Keep distance – שמור, שמרי, שמרו מרחק Tishmeri/shmeri merchak – Keep distance (fem. coll.) – תשמרי/שמרי מרחק Ani shomer merchak mimenu/mimena – I keep my distance from him/her – אני שומר מרחק ממנו/ממנה Tishmor al ha-olam, yeled – Take care of the world, kiddo – תשמור על העולם, ילד Lishmor al yeladim – Take care of children – לשמור על ילדים Mi yachol lishmor li al ha-chatul – Who can look after my cat – מי יכול לשמור לי על החתול Na lishmor al ha-nikayon/sheket – Please keep the place clean/please keep quiet – נא לשמור על הניקיון, נא לשמור על השקט “Shmor li al ze shniya” – Could you hold this for a second? – שמור לי על זה שנייה Shmor al ha-pe sh’cha – Watch your mouth – שמור על הפה ש’ך Lishmor be-kerur – keep refrigerated – לשמור בקירור Al tishmor dvarim ba-beten – Don’t keep things in the stomach, much better out than in – אל תשמור דברים בבטן Lishmor hanaya – To keep parking – לשמור חניה Ani shomer hanaya le-aba sheli, hu kvar magi’a – I keep parking for my Dad, he’s coming just now – אני שומר חניה לאבא שלי Laasot shmirot – Guarding duties in the army – לעשות שמירות   Playlist and Clips: Ha-tikva Shesh – Ha-dor Ha-ze Shelanu Shimru Merchak – Keep distance David D’or – Shmor al ha-olam (lyrics) Pablo Rosenberg – Al Tid’agi Li Ima (lyrics) Margalit Tsanani – Shmor Oti (lyrics)

The Hebrew words שומר, משמרת, שמירה, משמר, all come from the same shoresh, שמר. On this episode, Guy continues where he left off in the previous episode with the shoresh שמר and, along the way, explains how to avoid embarrassing moments when you’re about to shake hands in Israel. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Strudel – @ sign – שטרודל  Shomrim – Guards – שומרים Shmira – Guarding, keeping – שמירה Shmirat shabbat – Keeping the Sabbath – שמירת שבת Shmirat negi’ah – Not touching a member of the opposite sex –  שמירת נגיעה Shomer negi’ah – A person who does not touch a member of the opposite sex – שומר נגיעה Shmira al kesher – Keeping in touch – שמירה על קשר Lishmor al kesher – Keep in touch – לשמור על קשר Kelev shmira – Guard dog – כלב שמירה Mishmeret laila – Night shift – משמרת לילה Be-mishmarot – In shifts – במשמרות Mishmeret bet / mishmeret shniya – Second shift – משמרת ב’, משמרת שנייה Hi ovedet (be-)mishmarot – She works in shifts – היא עובדת משמרות Ha-avoda be-mishmarot – The work is in shifts – העבודה במשמרות Shmurat teva – Nature reserve – שמורת טבע Pakach shmurat teva – Park ranger – פקח שמורת טבע Rashut Ha-teva ve-ha-ganim – Israel Nature and Parks Authority – רשות הטבע והגנים Ha-mishmar ha-ezrachi – Neighbourhood watch – המשמר האזרחי Laamod al ha-mishmar – To stand guard – לעמוד על המשמר Shmardaf – Sleeve for papers – שמרדף   Playlist and Clips: Idan Raichel’s Project – Hinech Yafa (lyrics) Shomer negi’ah Benzin – Mishmeret Laila (lyrics) Be-mishmarot – In shifts Shmurat teva – Nature reserve Ha-mishmar ha-ezrachi – Neighborhood watch Mishmar Ha-mifrats – Bay Watch  Shmirat negi’ah – Wikipedia

The Hebrew word שימור (shimur) is an interesting one. We use שימור to say canned goods, the preservation of historic buildings, and even customer retention. Guy explains. Bonus: A rare Yemenite song for Hanukkah. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Galut – Exile, diaspora – גלות Shimur ha-tarbut ha-teimanit – Conservation of the Yemenite culture – שימור התרבות התימנית Meshamer – Conserving – משמר Meshamer et avodat ha-tsorfut ha-atika shel yehudei teiman – He conserves the ancient goldsmith craft of the Yemenite Jews – משמר את עבודת הצורפות העתיקה של יהודי תימן Leshamer et ha-tarbut ha-teimanit – To conserve the Yemenite culture – לשמר את התרבות התימנית Shimur mivnim – The conservation of historic buildings – שימור מבנים Mivne le-shimur – A building for conservation – מבנה לשימור Kufsaot shimurim (‘Shimurim’) – Canned food – קופסאות שימורים “Shimurei nun, re’uyim le-emun” – “The Noon preserved foods deserve your trust” – שימורי נון, ראויים לאמון Shimurei tiras – Canned corn – שימורי תירס Kufsat shimurei tiras – A tin of preserved corn – קופסת שימורי תירס Slicha, efo ha-shimurim? – Excuse me, where is the row with the preserved food? – ?סליחה, איפה השימורים Homer meshamer – Preservative – חומר משמר Lelo homer meshamer – Without preservatives – ללא חומר משמר Shimur lakochot – Client retention – שימור לקוחות Hem menasim leshamer lakochot be-chol mechir – They try to retain customers at all costs – הם מנסים לשמר לקוחות בכל מחיר   Playlist and Clips: Zot Ha-moreshet Sheli – Yemen Shimur mivnim in TLV Pirsomet – Shimurim (1963) Pirsomet – Le-lo homer meshamer A Yemenite song for Hanukkah

In Hebrew, שירה means singing. It can also be used to mean poetry. It depends on the context. On this episode, Guy reviews the words that stem from the root ש/י/ר and several well-known phrases that make use of them. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Nurit – Buttercup – נורית Agav – Speaking of, apropos – אגב Shira – Singing, Poetry – שירה Shira be-tsibur – Singalong – שירה בציבור Ha-cohenet ha-gdola – The high priestess – הכוהנת הגדולה Meshorer, meshoreret – Poet – משורר, משוררת Le-ma Hitkaven Ha-meshorer? – What did the poet mean? – ?למה התכוון המשורר Festival Ha-Zemer Ve-ha-pizmon Ha-israeli – The Israel song festival – פסטיבל הזמר והפזמון הישראלי Zemer – A song – זמר Pizmon – The chorus section of a song – פזמון “Ve-ha-zamar yezamer” – And the singer will sing – והזמר יזמר Zamar, zameret – Singer – זמר, זמרת Hu yezamer ba-chakira – He’s going to sing like a bird in the interrogation – הוא יזמר בחקירה Machazemer (pl. machazot zemer) – A musical (machaze+zemer) – מחזמר Mizmor – Hymn, chant – מזמור Zamrir – Jingle – זמריר   Playlist and Clips: Nurit Galron – Ma Yihye Be-sofenu (lyrics) Sarale Sharon – Shira be-tsibur Eliyahu Ha-cohen’s post Einat Saruf – Shira be-tsibur Leah Goldberg – Mechora Sheli Le-ma Hitkaven Ha-meshorer Festival Ha-Zemer Ve-ha-pizmon Ha-israeli The Israel Song Festival (Wikipedia) The Revivo Project – Od Yom Yavo (lyrics) Hanny Nahmias – Dvarim She-oti Mesamchim (lyrics)   Shlishiyat Af-Ozen-Garon – Sarah shara shir same’ach (lyrics) Guy’s playlists Ep. 219 (negina)

What do courage, poor acting, and pet adoption have to do with one other? They have the same Hebrew root אמצ. On this episode, Guy explains the word אומץ, courage, and its root. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Omets – Courage – אומץ Kibalti/tafasti/azarti omets – I mustered up my courage – קיבלתי אומץ Eize omets – How brave – איזה אומץ Ein li et ha-omets lehagid lach – I don’t have the courage to tell you – אין לי את האומץ להגיד לך Kama she-ani ohev otach – how much I love you – כמה שאני אוהב אותך Yesh lecha omets laasot mashehu – You’ve got the courage to do something – יש לך אומץ לעשות משהו Ein li omets – I have no stomach for something, I don’t dare to do it – אין לי אומץ Mivchan omets – A dare – מבחן אומץ Amits, amitsa – Brave – אמיץ, אמיצה Ma’amats acharon – Last effort – מאמץ אחרון Lehafsik le’amets et ha-kol – Stop straining your voice – להפסיק לאמץ את הקול Imuts klavim – Adoption of dogs – אימוץ כלבים Le’amets klavim – To adopt dogs – לאמץ כלבים “Ben adam, tit’amets” – “Dude, strive higher!” – בנאדם, תתאמץ Lehitamets – To endeavor, to strain oneself – להתאמץ Al tit’amets/tit’amtsi/titamtsu – Don’t work too hard, don’t put too much work into it – אל תתאמץ, תתאמצי, תתאמצו “Freestyle, ma she-ba” – Freestyle, whatever comes” – פריסטייל, מה שבא Lo mit’amets yoter midai – I don’t try too hard – לא מתאמץ יותר מדיי Eich efshar la’asot look she-nir’ah super mit’amets, aval be-efes ma’amats – How you can create a great look, but with zero effort – איך אפשר לעשות לוק שנראה סופר מתאמץ, אבל באפס מאמץ Ha-mis’chak mit’amets midai – The acting was not natural – המשחק היה מתאמץ מדיי Hu Tipa mit’amets midai – He’s trying a bit too hard – הוא טיפה מתאמץ מדיי   Playlist and Clips: Shlomo Artsi – Omets (lyrics) The Ultras – Ein li et ha-omets (lyrics) Amitsa – Brave, trailer Shlomo Gronich & Shva Choir – Ha-masa Le-erets Israel (lyrics) Lehafsik le’amets et ha-kol Imuts klavim – to adopt dogs Arik Einstein – Sus Ets (lyrics) Lo mit’amets yoter midai Look she-nir’ah mit’amets, be-efes ma’amats (makeup)

There are several confusing verbs in Hebrew. Some are even spelled the same. This is an episode that you will want to follow along with the show notes as you listen. We wouldn’t want to cause any more confusion! Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon New Words and Expressions: “Tamid ohev, tamid nifga” – He always loves, he always gets hurt – תמיד אוהב, תמיד נפגע Nifga, he gets hurt, nif’al, present, 3rd person, singular, masculine, shoresh: פגע Ma na’ase achshav, nipaga o nitgaber – What shall we do now, will we get hurt or overcome – מה נעשה עכשיו, ניפגע או נתגבר Nipaga, we will get hurt, ניפגע, nif’al, future, 1st person, plural, shoresh: פגע “Kol echad yelamed echad” – Each person will teach another – כל אחד ילמד אחד Yelamed, ילמד, he will teach, piel, future, 3rd person, singular, shoresh: למד “Mi she-yilmad eich lilmod, yisrod” – A person who will learn how to learn, will survive – מי שילמד איך ללמוד, ישרוד Yilmad, ילמד, he will learn, pa’al, future, 3rd person, singular, shoresh: למד Kol lekach ve-lekach yilamed – Every lesson will be learned – כל לקח ולקח יילמד Yilamed, will be learned, יילמד: Nif’al, future, 3rd person, singular, shoresh: למד  Kol de’a tishama – Every opinion will be heard – כל דעה תישמע   Playlist and Clips: Iggi Waxman – Tamid Ohev, Tamid Nifga (lyrics) Shai360 & Chulu – Kol Echad Yelamed Echad (lyrics) Mi she-yilmad eich lilmod, yisrod Kol lekach yilamed The Academy of the Hebrew Language – Verbs Conjugation

In Hebrew, we say, ?נפגעת ממני (Were you offended by me?) We can also say, ?פגעתי בך (Did I offend you?) And even though these two basically mean the same thing, the way we use them in spoken Hebrew determines who is to blame, the speaker or the spoken to. Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hu nifga – He was hit, hurt – הוא נפגע Nifga, nifga’im – Casualty, casualties – נפגע, נפגעים Yesh nifgaim – There are casualties – יש נפגעים “Mi-tchilat ha-shana ha-nochechit, nifge’u ke-2000 rochvei ofanayim ve-korkinetim hashmaliyim” – Since the beginning of this year, were hit all throughout Israel, about two thousand riders of bicycles and electric scooters” – מתחילת השנה הנוכחית נפגעו כ-2000 רוכבי אופניים וקורקינטיים חשמליים “Me’a achuz me-hanifga’im, she-niftgeu kashe, im habalt rosh kasha, lo havshu kasda” – 100 per cent of the casualties who were badly hit, resulting in severe head injury, were not wearing a helmet” – מאה אחוז מהנפגעים שנפגעו קשה, עם חבלת ראש קשה, לא חבשו קסדה “Ha-im sam ha-ecstasy yachol lesaye’a be-tipul be-nifge’ei post trauma?” – Can the drug ecstasy help in treatment of post trauma patients? – ?האם סם האקסטזי יכול לסייע בטיפול בנפגעי פוסט טראומה Yom ha-zikaron le-halalei ma’archot israel u-le-nifg’ei peulot ha-eiva – The memorial day for the Fallen Soldiers of the Wars of Israel, and for the Victims of Actions of Terrorism – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה Nifgeot tkifa minit – Sexual assault victims – נפגעות תקיפה מינית Nifgati – I was hurt, offended – נפגעתי Nifgati mi-mishehu – I was offended by someone – נפגעתי ממישהו Hu ma-ze nifga – He was so offended – הוא מה-זה נפגע Hi ma-ze nifge’a mi-ma she-hu amar – She was so offended by what he said – היא מה-זה נפגעה ממה שהוא אמר  Nifgata / Nifgat mimeni? – Were you hurt by me? – ?נפגעת ממני Pagati becha / bach? – Did I offend you? – ?פגעתי בך Lehipaga – To be hurt – להיפגע Lo tsarich lehipaga – One doesn’t need to get hurt – לא צריך להיפגע Ma yesh li lehipaga? – Why should I be offended? – ?מה יש לי להיפגע Timchak, efshar lehipaga mi-davar kaze – Delete (the tweet), one might be offended by this – תמחק, אפשר להיפגע מדבר כזה   Playlist and Clips: Nifga’im, casualties – KAN TV Nifge’ei trauma – KAN TV Nifge’ei peulot ha-eiva Nifgaot tkifa minit Nifgati – I was offended Arkadi Duchin – Heder Mi-sheli (lyrics) Rita – Mechaka (lyrics)

How do we say, “I don’t want to offend you” in Hebrew? How about “bullseye”? Or perhaps “fragile”? On this episode, Guy covers the verb לפגוע (lifgo’a), meaning to hurt, and its usage in everyday Hebrew. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Pachot ve-adayin, adayin poge’a” – It’s hurting less, but it’s still hurting – פחות ועדיין, עדיין פוגע Pagata be-emun ha-tsibur – You hurt, you undermined, the public’s  trust – פגעת באמון הציבור Pagata be-khol ma she-efshar – You hurt, you hit every possible thing – פגעת בכל מה שאפשר Lifgoa be-mishehu – To hurt someone – לפגוע במישהו Pagata bi – You hurt me – פגעת בי Ani lo rotse lifgoa becha/bach – I don’t want to hurt you – אנ’לא רוצה לפגוע בך An’lo rotse/rotsa lifgo’a o mashu – I don’t want to offend or something – אנ’לא רוצה לפגוע או משהו Slicha im pagati – Sorry if I hurt you – סליחה אם פגעתי Te’unot paga u-varach – Hit and run accidents – תאונות פגע וברח Te’unat paga u-varach – Hit and run accident – תאונת פגע וברח Pgi’ah – Harm, injury – פגיעה Pgi’ah ba-gav – Back injury – פגיעה בגב Pgi’ah yeshira – Direct hit – פגיעה ישירה Pagu’a – Hurt – פגוע “Pagu’a ve-koev” – “Hurt and hurting” – פגוע וכואב Pgu’a nefesh, mitmoded nefesh – A person with mental disabilities – פגוע נפש, מתמודד נפש Pagi’a, pgi’ah – Vulnerbable – פגיע, פגיעה Shavir – Fragile – שביר Zamin – Available – זמין Hu lo mesugal lifgo’a be-zvuv – He couldn’t hurt a fly – הוא לא מסוגל לפגוע בזבוב Paga bul – Hit the target directly, spot on, bingo – פגע בול Pega ra – Pest – פגע רע   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Pachot Aval Ko’ev (lyrics) Underdos – Slicha Im Pagati Te’unat paga u-varach Pgi’ah yeshira – Direct hit Avi Biter – Pagu’a Ve-ko’ev (lyrics) Dudu Tassa – Ani Rats (lyrics)

What do we mean when we say קפה מחוזק (roughly translated as strengthened coffee), and is it legitimate to drink it at 1:30 PM? Or when we say הוא מתחזק (he’s getting stronger) about someone? It’s not what you might think. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Eich lechazek et kol ha-rosh – How to strengthen the head voice – איך לחזק את קול הראש Lehazek – Strengthen – לחזק Tsarich lechazek et ha-shimshiya lifnei ha-sufa – We need to tie the parasol down before the storm – צריך לחזק את השמשייה לפני הסופה Lehazek haver be-sha’ah kasha – To support a friend during hard times – לחזק חבר בשעה קשה Hizuk hiyuvi (het-het) – Positive reinforcement – חיזוק חיובי Idud talmidim – Encouraging students – עידוד תלמידים Matan hizukim – Giving validations – מתן חיזוקים “Yafe yonatan, tsarich lehatchil mi-ze” – Good job, Yonatan, this is where you need to start – יפה, יונתן, צריך להתחיל מזה “Nachon, metsuyan, toda raba” – Correct, excellent, thanks – נכון, מצויין, תודה רבה Mechuzak – Strengthened, fortified, reinforced, empowered – מחוזק “Pizza mechuzeket” – Upgraded pizza – פיצה מחוזקת Pizza mishpachtit – Family-sized pizza – פיצה משפחתית La-batsek ha-chadash hosifu agvaniyot meyubashot – To the new dough they added sun dried tomatoes – לבצק החדש הוסיפו עגבניות מיובשות Hizku – They strengthened – חיזקו Ledaber-dibru; Lechazek-hizku Medubar-Mechuzak “13:30 ba-tsohorayim zo sha’ah legitimit le-kafe mechuzak, nachon?” – 1:30pm is a legit time for coffee with a splash of alcohol, right?” – ?אחת וחצי בצוהוריים זו שעה לגיטימית לקפה מחוזק, נכון Hozer bi-tshuva – A person who becomes religious – חוזר בתשובה Ha-rechev hitchazek – This car’s engine got stronger – הרכב התחזק Hu hitchazek – This secular person become more religious – הוא התחזק Ha-shekel hitchazek – The shekel got stronger – השקל התחזק “Az ha-geshem hitchazek ba-sha’ot ha-achronot” – “So the rain got stronger in the last few hours” – אז הגשם התחזק בשעות האחרונות “Aval hu yitchazek be-tsura mashma’utit yoter” – “But it will get stronger, significantly” – אבל הוא יתחזק בצורה משמעותית יותר “Ad machar bi-sh’ot ha-tsohorayim” – “Until tomorrow afternoon” – עד מחר בשעות הצוהוריים Hitchazkut – Getting stronger/becoming more religious – התחזקות “Ze mitchaber le-megama shel hitchazkut” – “It connects to this tendency of the increase in the number of people who are becoming religious” – זה מתחבר למגמה של התחזקות   “Hem mesachkim po al ha-double-meaning shel ha-tarbut ha-israelit” – They are playing on the duality of the israeli culture – הם משחקים פה על הדאבל-מינינג של התרבות הישראלית   Playlist and Clips: Eich lechazek et kol ha-rosh Hizuk hiyuvi Commercial: Pizza mechuzeket Ofer Levy – Mitchazek (lyrics) Hitchazek – Car commercial Hitchazek – Car commercial 2 Ha-shekel hitchazek – The Shekel got stronger Ha-geshem yitchazek – Weather forecast Talking about the car commercial Arkadi Duchin – Merov Ahavati (lyrics)

It’s asked as a question but it’s actually a statement: ?תחזיק רגע That’s how we ask a friend to hold our bags while we run into another store to buy something. And how would we say, “I think highly of him” (or not so highly)? Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Tachzik/tachziki/tachziku rega – Hold this for a sec. – תחזיק/תחזיקי/תחזיקו רגע ‘Tachzik rega neshama’ – Hold it for a sec., darling – תחזיק רגע, נשמה Tachzik shniya – Hold it for a sec. – תחזיק שנייה Tachziku oti! – hold me, guys! – תחזיקו אותי Tachziki/tachzik ma’amad – Hang in there – תחזיקי/תחזיק מעמד Lehachzik yadaim – To hold hands – להחזיק ידיים Lehachzik hazak – To hold tight – להחזיק חזק Tachzik/tachziki/tachziku hazak – Hold tight – תחזיק/תחזיקי/תחזיקו חזק Lehachzik mi-mishehu – To think highly of someone – להחזיק ממישהו Ani machzik mimcha ish hagun – I respect you as a sincere person – אני מחזיק ממך איש הגון Ani machzik mimech isha inteligentit – I see you as an intelligent woman – אני מחזיק ממך אישה אינטליגנטית [Ani machzik mi-someone + Noun]  Davka mimena ani machzik – Actually it is her that I look up to – דווקא ממנה אני מחזיק Hu ma-ze machzik me-atsmo – He is so full of himself – הוא מה-זה מחזיק מעצמו Hi ma-ze machzika me-atsma – She is so full of herself – היא מה-זה מחזיקה מעצמה Hu machzik me-atsmo minimum elohim – He thinks he’s no less than god himself – הוא מחזיק מעצמו מינימום אלוהים Ani lo machzik mimeno mi-yode’a-ma – I don’t think too highly of him – אני לא מחזיק ממנו מי-יודע-מה Lehachzik mishehu katsar – To keep someone on a tight leash – להחזיק מישהו קצר Af echad lo machzik otcha po be-koach – Nobody is keeping you here against your will – אף אחד לא מחזיק אותך פה בכוח Machzik maftechot – Keyholder – מחזיק מפתחות Machzikei maftechot – Keyholders – מחזיקי מפתחות Eich lehachin machzikei maftechot be-tsurat perot – How to make fruit-shaped keyholders – איך להכין מחזיקי מפתחות בצורת פירות Hu muchzak be-ma’atsar – He is in a police detention center – הוא מוחזק במעצר Ha-gav muchzak – The back is ‘held’ – הגב מוחזק Ha-beten muchzeket – The stomach is held – הבטן מוחזקת Ve-hakol muchzak – And everything is “held” – והכל מוחזק   Playlist and Clips: Tachzik rega, neshama (commercial) Ha-hatser ha-achorit – Kol ha-optsiyot al ha-shulchan (lyrics) Mercedes Band – Tachziki Ma’amad Daniel Salomon – Adif (lyrics) Maor Titon – Tachzik Hazak Ania Bukstein – Af echad (lyrics) Machzikei Maftachot – Key holders Yitzhak Klepter – Machzik Ma’amad (lyrics)

Israelis sometimes use a single word to review a movie or tv series: “!חזק” In Hebrew, חזק (pronounced hazak) means strong. So what are they trying to convey and how else can we use the word חזק? Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hazak – Strong – חזק Klaf hazak – High card – קלף חזק Hazak! – Deep, intense, powerful, moving – !חזק Hazak be- mashehu – Expert on something, has a special ability in a specific field – חזק במשהו “Hazak be-ke’evim hazakim” – Has a special ability to deal with strong pain – חזק בכאבים חזקים “Hu hazak be-matematika” – He is strong in math – הוא חזק “Ze hazak mimeni” – It’s stronger than me, I can’t help it – זה חזק ממני Timshoch hazak – Pull it strongly – תמשוך חזק  Nafalta hazak – You fell hard – נפלת חזק Yashanti hazak, lo shamati klum – I slept deeply, I didn’t hear a thing – ישנתי חזק, לא שמעתי כלום Tihye hazak lemala – Be strong above – תהיה חזק למעלה Tihye hazak, tihyi hazaka, tihyu hazakim – Be strong – תהיה חזק, תהיי חזקה, תהיו חזקות “Nekudat ha-turpa shel ha-hore, hi nekudat ha-hozek shel ha-yeladim” – The vulnerable point of the parent is the point of strength of the children – נקודת התורפה של ההורה, היא נקודת החוזק של הילדים Eize hozek – What a strength – איזה חוזק Hozka – strongness, strength – חוזקה Ma ha-hozkot shelach? Ma ha-hulshot shelach? – What are your strengths, what are your weaknesses? – מה החוזקות שלך, מה החולשות שלך Hezka – To the power of – חזקה 3 beHezkat 4 – 3 to the power of 4 – שלוש בחזקת ארבע Tahzuka – Maintenance – תחזוקה   Playlist and Clips: Astar Shamir – Klaf Hazak (lyrics) Hazak be-ke’evim hazakim – Commercial Tislam – Radio Hazak (lyrics) Eifo Ha-yeled – Nafalta Hazak (Lyrics)  Aviv Geffen – Livkot Lecha (lyrics) Michal Dalyot (Israeli Super Nanny) Gali Atari – Hazaka Me-ha-ru’ach (lyrics) Ep. No. 176 Ep. No. 218 Ep. No. 118

The Hebrew word לחפש means “to search for.” So what does “המורה סתם מחפש אותי” or “לכי חפשי ת’חברים שלך” mean? Both are slang and they don’t mean what you might think they mean! On this episode, Guy covers the root ח.פ.ש and explains several ways to say, “take a hike!” Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Lechapes – To search for, to look for – לחפש Chipus ba-reshet – Internet search – חיפוש ברשת Mano’a chipus – Search engine – מנוע חיפוש Chapsu et arizot Tnuva – Look for the Tnuva milk containers – חפשו את אריזות תנובה Lechi chapsi et elohim kol sof shavu’a – Go search for god every weekend – לכי חפשי את אלוהים כל סוף שבוע Lech chapes mi yena’ane’a otcha – Go find someone who would ‘shake’ you – לך חפש מי ינענע אותך Te’alat biyuv – Sewage canal – תעלת ביוב Pa’atei ha-ir tel aviv – In the outskirts of Tel Aviv – בפאתי העיר תל אביב Lech chapes ta-haverim sh’cha – Go look for your friends – לך חפש ת’חברים ש’ך Lechi chapsi ta-haverim sh’lach – Go look for your friends – לכי חפשי ת’חברים שלך Amarti lo she-yelech (le)chapes – I told him to go take a hike – אמרתי לו שילך ‘חפש Amarti la sh’telech t’chapes – I told her to go take a hike – אמרתי לה שתלך תחפש Chipus mishtarti – Police search – חיפוש משטרתי Tsav hipus – search warrant – צו חיפוש Ha-mora stam mechapeset oti – The teacher picks on me for no good reason – המורה סתם מחפשת אותי Ha-mishtara stam mechapeset oti – The cops always hassle me for no obvious reason – המשטרה סתם מחפשת אותי “Chapes Oti Be-rishon” – Find me in Rishon – חפש אותי בראשון Ha-mishtara orechet chipusim acharav – The police is conducting a search after him – המשטרה עורכת חיפושים אחריו Ani adayin be-chipusim – I am still looking for… – אני עדיין בחיפושים Od lo matsati klum – I haven’t found anything yet – עוד לא מצאתי כלום   Playlist and Clips: Tnuva – Pirsomet (Commercial) Rami Kleinstein – Al Ha-gesher Ha-yashan (lyrics) Lech chapes mi yena’ane’a otcha Lech chapes Chipus mishtarti Agas Kimmel – Chapes Oti Be-Rishon (lyrics) Episode no. 16 Episode no. 146 Episode no. 241

The Hebrew word לנסות, to try, is very handy in everyday conversation. People always say, “try this,” “don’t try that,” “try these pants on,” “try this dish.” On this episode, Guy tries to explain it all. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Nasui – Married – נשוי Linso’a – To travel – לנסוע “Nisiti meod lehilachem ba-ruchot” – I really tried to fight the winds – ניסיתי מאוד להילחם ברוחות Nisiti (Piel, נסה) – I tried – ניסיתי Giliti – I found out – גיליתי Nikiti – I cleaned – ניקיתי Kiviti – I hoped – קיוויתי Shiniti – I changed – שיניתי Nisiti + Inf./noun  Nisita pa’am X? – Have you ever tried X? – ניסית פעם X “Menasim limtso miklat ha-laila” – Trying to find shelter for the night – מנסים למצוא מקלט הלילה Ma ata menase lehagid? – What are you trying to say? – מה אתה מנסה להגיד? Sha’a she-ani menase lehasig otcha – I have been trying to reach you for an hour – שעה שאני מנסה להשיג אותך Ach sheli, al mi ata menase la’avod? – Bro, who are you trying to fool? – אח שלי, על מי אתה מנסה לעבוד? Tit’am, tit’ami, tit’amu – Try (food, imp.) – תטעם, תטעמי, תטעמו Timdod, timdedi, timdedu – Try on (clothes, imp.) – תמדוד, תמדדי, תמדדו Tenase ledaber itam – Try to talk to them – תנסה לדבר איתם Tenasi et ze – Try this one (f., imp.) – תנסי את זה Timdod et ha-michnasayim – Try these pants on – תמדוד את המכנסיים Ulai tenase medium – Maybe you should try medium size – אולי תנסה מדיום? Tenase/tenasi lechabot ve-lehadlik – Try to turn off and turn on again – תנסה/תנסי לכבות ולהדליק Tenasi ba-atar – Try on the website – תנסי באתר Tenasu ba-aplikatsia – Try on the app. – תנסו באפליקציה Al tenasu et ze ba-bayit – Don’t try this at home – אל תנסו את זה בבית Nisuy – Experiment – ניסוי Nisuyim be-ba’aley chaim – Animal testing – ניסויים בבעלי חיים Nisayon – Experience, attempt, test trial – ניסיון Ha-nisayon ha-ze hu lo pashut kaze – This trial is not that simple – הניסיון הזה הוא לא פשוט כזה La’amod ba-nisayon – To overcome temptation – לעמוד בניסיון  Nisioni – Experimental – ניסיוני Trufa nisionit – Experimental drug – תרופה ניסיונית Menuse/menusa – Experienced, seasoned – מנוסה Hu hitnasa be- – He had experience with – הוא התנסה ב- Hitnasut – Internship, training – התנסות Tkufat nisayon/hitnasut – Trial period in a new job – תקופה ניסיון/התנסות Nisuy u-te’iya – Trial and error – ניסוי וטעייה Playlist and Clips: Shlomo Artzi & Dudu Tassa – Latet Ve-lakachat (lyrics) Idan Amedi – Menasim (lyrics) Ishay Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics) Nisuy U-te’iya – Trial and Error Episode # 201 Episode # 289

Vé- (and in Hebrew) is sometimes pronounced Va- or Oo-, depending on the usage. So when is the letter ו at the beginning of a word pronounced Vé, Va or Oo? And should Hebrew learners invest their time to learn these elaborate rules? Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Ve – And – ו (letter vav) “Al safsal ba-gan yoshevet, u-frachim bi-se’ara” – “She’s sitting on a bench, with flowers in her hair” – על ספסל בגן יושבת, ופרחים בשערה Vav + בומ”פ letters = U U-fra-chim – And flowers (archaic) – ופרחים “U-shku’a ba-halomot” – “And submerged in her dreams” – ושקועה בחלומות “Va-ani tsipor” – “And I am a bird” – ואני ציפור Masa-u-matan – Negotiations – משא ומתן Basar va-dam – Flesh and blood – בשר ודם “Mita va-hetsi” – “A bed and a half” – מיטה וחצי Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי Shesh va-reva – Quarter past six o’clock – שש ורבע Yomam va-laila – Day and night – יומם ולילה “Esrim ve-arba sheva” – 24-7 – עשרים וארבע שבע Ze mamash yom va-laila eich she’hu hishtana – It’s amazing how this person changed – זה ממש יום ולילה איך שהוא השתנה   Playlist and Clips: Be’ad o neged – בעד או נגד Gali Atari – Yesh Lecha Shemesh (lyrics) Gali Atari – Derech Aruka (lyrics) Masa u-matan (KAN TV) Ayala Ingedashet – Basar va-dam (lyrics) Mita va-hetsi – A bed and a half Shtayim – Shesh Va-reva (lyrics) Corinne Alal – Sfat Imi (lyrics) Kaveret – Ba-yom u-va-laila (lyrics)

The word נגד means against, and its root gives us the Hebrew words for contrast, contradiction and conflict. We’ll also head over to the Knesset in Jerusalem to hear an up or down vote take place. Hear the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Neged – Against, nay – נגד  Be’ad – For, yea – בעד Hatsba’ah ba-knesset – A vote in the knesset – הצבעה בכנסת Haver knesset – Member of Knesset – חבר כנסת Lihyot be’ad/neged – To be for or against – להיות בעד/נגד Ani be’ad/neged – I am for/against – אני בעד/נגד Hayiti be’ad/neged – I was for/against – הייתי בעד/נגד Trufot savta neged hitkarerut – Grandma’s remedies against the cold – תרופות סבתא נגד התקררות Kampeyn neged shtiya – A campaign against drinking – קמפיין נגד שתייה Holech neged ha-ru’ach – Going against the wind – הולך נגד הרוח Neged declined with pronouns:  Negdi – Against me -נגדי Negdecha, negdech, negdo, negda, negdenu, negdechem, negdam – נגדך, נגדך, נגדו, נגדה, נגדנו, נגדכם, נגדם Lama kulam negdi – Why is everybody against me – למה כולם נגדי Hem hayu negdi – They were against me – הם היו נגדי Hu yatsa negdi – He spoke against me – הוא יצא נגדי Latset neged mishehu – To talk against someone – לצאת נגד מישהו Ha-olam kulo negdenu – The whole world is against us – העולם כולו נגדנו Ein li shum davar ishi negdecha – I don’t have anything personal against you (m.) – אין לי שום דבר נגדך Ein li shum davar ishi negdech – I don’t have anything personal against you (f.) – אין לי שום דבר נגדך O she-ata itam, o she-ata negdam – You’re either for them, or against them – או שאתה איתם, או שאתה נגדם Mi neged mi – Who is playing against whom – מי נגד מי “Ha-shniya higati, ten li daka lishtot cafe, lehavin mi neged mi” – “I just got to the office, let me get some coffee and see what’s going on” – השנייה הגעתי, תן לי דקה לשתות קפה, להבין מי נגד מי Negdi – Counter, opposing – נגדי Ba-kivun ha-negdi – In the other direction – בכיוון הנגדי Omes daroma – Heavy traffic southbound – עומס דרומה Ba-kivun ha-negdi patuach – Traffic in the other direction is flowing – בכיוון הנגדי פתוח Rak mul hitnagdut tsomchim – You can grow only against opposition – רק מול התנגדות צומחים Yeled she-mitnaged la-horim – A kid who is against his parents – ילד שמתנגד להורים Yesh mitnagdim? – Anyone against? – ?יש מתנגדים Hitnagdut le- – Opposition to, resistance against – התנגדות ל Nigud – Contrast, opposite – ניגוד Be-nigud le- – As opposed to – בניגוד ל Ze be-nigud la-hok – It’s against the law – זה בניגוד לחוק Ze be-nigud la-heskem beineinu – It goes against our agreement – זה בניגוד להסכם בינינו Nigud inyanim – Conflict of interest – ניגוד עניינים Ke-neged kol ha-sikuyim – Against All Odds – כנגד כל הסיכויים   Playlist and Clips: Be’ad o neged – בעד או נגד Shalom Hanoch – Neged Ha-ru’ach (lyrics) Lo hitnagadta, lo tsamachta – לא התנגדת, לא צמחת Nigud inyanim – Conflict of interest Ep. no. 280 about Kar, cold Ep. no. 251 about Shtiya, drinking Ep. no. 188 about Being late, le’acher Streetwise Hebrew Facebook Page

In this episode, Guy covers the different words and meanings derived from the root ק.ר.א, like how to say, “Call an ambulance”, “Let’s call a spade a spade,” and perhaps most useful sentence of all, “Let me read to you the text he sent me.” He’ll also introduce you to the girl who currently holds the record for the youngest, most prolific reader of the city of Tel Aviv-Jaffa. Listen to the All-Hebrew Episode New Words and Expressions: Colloquial names of Hebrew letters – Daled, Hey, Yud, Pei, Tsadik, Kuf, Taf – ד, ה, י, פ, צ, ק, ת Si’anit ha-kri’a ha-tseira shel tel aviv-yafo – The youngest record holder reader of the city of Tel Aviv-Jaffa – שיאנית הקריאה הצעירה של תל אביב יפו Kef li likro sifrei fantazia, aval ani ohevet gam sifrei mada bidyoni – Reading fantasy books is fun, but I also like science fiction – כיף לי לקרוא ספרי פנטזיה, אבל אני אוהבת גם ספרי מדע בדיוני Structure: Kef le + mishehu + Inf.  Hi koret be-chelek gadol me-ha-zman she-hi era – She reads during a big part of the time in which she’s awake – היא קוראת בחלק גדול מהזמן שהיא ערה Tsarich likro la kama pe’amim le-aruchat erev – We need to call her a few times for dinner – צריך לקרוא לה כמה פעמים לארוחת ערב Mi-ma’amakim – Out of the depth – ממעמקים Mikra – Bible – מקרא Kri’ah achrona – Last call (airport) – קריאה אחרונה Kibalnu kri’ah – We (the call center) got a call for help – קיבלנו קריאה Tikre’u le-ambulans – Call an ambulance – תקראו לאמבולנס Tikre’u la-mishtara – Call the police – תקראו למשטרה Kri’ah le-ezra – A call for help – קריאה לעזרה Karata li mami sheli – You called me “mami sheli” (my darling) – קראת לי מאמי שלי Karati lecha nishmati – I called you “nishmati” (my soul) – קראתי לך נשמתי Kara le mishehu X – He called someone X – קרא למישהו + שם Kor’im li ba-shchuna malkat ha-shoshanim – They call me in the neighborhood the rose queen – קוראים לי בשכונה מלכת השושנים “Lo be’emet kor’im li Johnny” – Johnny is not my real name – לא באמת קוראים לי ג’וני Ha-horim sheli kar’u li Yonatan Binyamin – My parents called me Yonatan Binyamin – ההורים שלי קראו לי יונתן בנימין Eich kor’im lecha/lach – What’s your name? – ?איך קוראים לך Ma shimcha/shmech? – What’s your name? (formal) – ?מה שמך Likro le-mishehu al shem mishehu – To name someone after someone – לקרוא למישהו על שם מישהו Kar’u la al shem ha-savta – They named her after her grandmother – קראו לה על שם הסבתא Kor’im la ya’el al shem ha-savta – She’s called Yael after her grandmother – קוראים לה יעל על שם הסבתא Al shem – Called after, in the name of – על שם, ע”ש Hi kruya al shem ha-savta – She’s called after her grandmother – היא קרויה על שם הסבתא Hu karuy al shem ha-saba – He’s called after his grandfather – הוא קרוי על שם הסבא Kar’u lecha al shem mishehu? – Did they name you after someone? – ?קראו לך על שם מישהו Al shem mi kar’u lecha/lach? – After whom did they name you? – ?על שם מי קראו לך Eich ze nikra be’ivrit – How is it called – איך זה נקרא Eich kor’im le-ze be’ivrit – How do you call it in Hebrew – איך קוראים לזה בעברית “This is what I call globalization” – Le-ze ani kore globalizatsia / ze ma she-nikra globalizatsia – לזה אני קורא גלובליזציה / זה מה שנקרא גלובליזציה Lehakri sipur – To read aloud a story to someone – להקריא סיפור Lehakri sipur lifnei ha-shena – To read a story before bedtime – להקריא סיפור לפני השינה “Bo ani akri lecha ma hu katav” – Let me read to you what he wrote – בוא אני אקריא לך מה הוא כתב Takri/Takri-ee li rega et ha-hoda’a – Read me the message for a sec. – תקריא/תקריאי לי רגע את ההודעה Bo nikra la-yeled bi-shmo – Let’s call a spade a spade – בוא נקרא לילד בשמו   Playlist and Clips: Ynet – Si’anit hash’alot ha-sfarim Idan Raichel’s Project – Mi-ma’amakim (lyrics) Kri’ah achrona – Last Call (commercial) Eden Ben Zaken – Mexico (lyrics under Youtube clip) Eden Ben Zaken – Malkat Ha-shoshanim (lyrics)  KAN TV – Eich Bocharim Shem Chiba? – How do you choose a nickname? Eich lehakri sipur la-yeladim – Commercial Mecha’at ha-michnasayim ha-ktsarim – “The shorts protest” Ep. no. 22

In Hebrew, נחמה (nechama) means consolation, comfort. It’s also a woman’s first name. The difference comes down to pronunciation. Today Guy explains how to give your condolences and how to jokingly comfort a friend who was delivered a cold pizza. Bonus: How do we say “Misery loves company”? How about comfort food? LISTEN TO THE ALL-HEBREW VERSION OF THIS EPISODE   New Words and Expressions: Ko zkukim le-nechama – We really need consolation – כה זקוקים לנחמה Nechama – Comfort, consolation – נחמה NeCHAma – Female first name – נחמה MenaCHEM – He comforts – מנחם MeNAchem – First name – מנחם Ochel menachem – Comfort food – אוכל מנחם Ha-ochel mesapek chavaya chushit neima, menachemet – This food provides a pleasant sensual experience, comforting – האוכל מספק חוויה חושית נעימה, מנחמת Aruchat boker menachemet – Comforting breakfast – ארוחת בוקר מנחמת Aval ani menachemet et atsmi be-kafe – But I comfort myself with coffee – אבל אני מנחמת את עצמי בקפה Bamba haita menachemet oti achshav – Bamba would have comforted me right now (if only I had some) – במבה הייתה מנחמת אותי עכשיו Ase she-lo et’ave kol kach lihyot menucham ela menachem – Please let me not seek as much to be consoled as to console – עשה שלא אתאווה כל כך להיות מנוחם אלא מנחם Alcoholistim Anonimiyim – Alcoholics Anonymous – אלכוהוליסטים אנונימיים Hem menachamim oto/ota – They comfort him/her – הם מנחמים אותו/אותה Menachamim – People who pay their condolences – מנחמים Bikur nichumim – A condolence visit – ביקור ניחומים Tanchumai – My condolences – תנחומיי Pras nichumim – Consolation prize – פרס ניחומים Titnachem/titnachmi be-ze she- – Take comfort in the fact that… – תתנחם/תתנחמי בזה ש… Lehitnachem be-shokolad – Take comfort in Chocolate – להתנחם בשוקולד Tsarat rabim – hatsi nechama – Misery loves company – צרת רבים – חצי נחמה Tsarat rabim nechamat shotim/tipshim – The troubles of many are the consolation of the fool – צרת רבים – נחמת שוטים/טיפשים   Playlist and Clips: Ilanit – Nechama (lyrics)  Nechama Hendel – Dona, Dona (lyrics) Nechama Hendel Wikipedia Menachem Begin 1977 Menachem Begin Wikipedia Ochel menachem – Comfort Food (KAN TV) Shuly Nathan – Ana Eli (lyrics) Francesco d’assisi – Preghiera Shuly Nathan – Yerushalayim Shel Zahav (lyrics) Pras nichumim – KAN TV Avigail Roz – Hatsi Nechama (lyrics) Streetwise Hebrew ep. no. 117 – Ya Habibi Taarovet Eskot – Ve-Ulai Tavo Eizo Nechama (lyrics)

For the first time in its history, the Eurovision Song Contest was cancelled. But hopefully only this year. Many other events, both global and local, were also cancelled, all because the Coronavirus. How do we say “to cancel” in Hebrew, in the present? How about in the past? And what army radio comm talk breached the divide and made its way to civilian slang? Guy explains the root ב.ט.ל. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Bitul ha-hofesh ha-gadol – Cancellation of the summer school holiday – ביטול החופש הגדול Va’ada – Committee – ועדה “Kabel/kabli bitul” – Scratch that, abort – קבל/קבלי ביטול Kabel bitul al ha-kafe, tsats mashehu – Abort the coffee, something came up – קבל ביטול על הקפה, צץ משהו Kaftor bitul – Cancel button – כפתור ביטול Mediniut bitulim – Cancellation policy – מדיניות ביטולים Dmei bitul – A cancellation fee – דמי ביטול Bitulim – Cancellations – ביטולים Levatel et ha-hafsakot – To cancel school breaks – לבטל את ההפסקות Slicha, ani tsarich/tsricha levatel – Sorry, I must cancel – סליחה, אני צריך/צריכה לבטל Ani rotse/rotsa levatel – I’d like to cancel – אני רוצה לבטל “Be-chol 64 shnot kiyum ha-eurovision, me-olam lo butla tacharut” – “During the entire 64 years of conducting the Eurovision, never before was the competition cancelled” – בכל 64 שנות קיום האירוויזיון, מעולם לא בוטלה תחרות Ha-eru’a butal – The event (m.) was cancelled – האירוע בוטל Shnehem butlu – Both were cancelled – שניהם בוטלו Mevutal, mevutelet, mevutalim, mevutalot – Cancelled – מבוטל, מבוטלת, מבוטלים, מבוטלות Ha-tacharut mevutelet – The contest is cancelled – התחרות מבוטלת Ha-kenes butal lifnei kama yamim – The conference was called off a few days ago – הכנס בוטל לפני כמה ימים Ha-kenes hitbatel biglal ha-corona – The conference got cancelled because of the Coronavirus – הכנס התבטל בגלל הקורונה Hitbatel li mashehu, az yesh li zman – Something got cancelled for me, so I have time. – התבטל לי משהו, אז יש לי זמן Hitbatla li pgisha – A meeting was cancelled for me – התבטלה לי פגישה Hitbabtlu li pgishot – Meetings were cancelled for me – התבטלו לי פגישות Hitbatel li tor la-rofa – A doctor appointment was cancelled for me – התבטל לי תור לרופא Hitbatlu li kama torim la-rofa – A few doctor appointments were cancelled for me – התבטלו לי כמה תורים לרופא  Lehitbatel – To chill, to slack – להתבטל “Ha-boker hashavti lehitbatel” – “This morning I planned on doing nothing” – הבוקר חשבתי להתבטל Ma at osa? Mitbatelet be-kef – What are you doing? Nothing, just chilling – מה את עושה? מתבטלת בכיף  Hu ma-ze mitbatel befnei ha-boss shelo – He really caves in front of his boss – הוא מה-זה מתבטל בפני הבוס שלו Muvtal – Unemployed – מובטל “Hu kitsets be-daka shlosha mif’alim” – “He axed within a minute three factories” – הוא קיצץ בדקה שלושה מפעלים “Ve-400 ish hafchu muvtalim” – “And 400 people became unemployed” – ו-400 איש הפכו מובטלים Avtala – Unemployment – אבטלה Ledaber le-mishehu be-bitul – To talk to someone dismissively – לדבר למישהו בביטול   Playlist and Clips: Bitul ha-hofesh ha-gadol (KAN TV) Bitulim – Rakevet Ha-tacharut butla Gusto – Hashavti Lehitbatel (lyrics) Tislam – Partsufa Shel Ha-medina (lyrics) Tamuz – Holech Batel (lyrics)

Join us in celebrating our 300th episode with the best פספוסים (fisfusim), bloopers, by Hebrew learners from around the world. Learning Hebrew can be difficult. And we Israelis, who often swallow certain letters when we speak or don’t pronounce our words clearly, sure don’t make it any easier. So as a student trying to understand and speak the language, you’re bound to make mistakes. And that’s okay. The most important part is not letting your fear stop you from trying. Speaking Hebrew is and forever will be fun and exciting.   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Yare’ach – Moon – ירח Re’ach – Smell – ריח Ke’ev garon – Throat ache – כאב גרון Ga’on – Genius – גאון Ani shmena – I am fat – אני שמנה Shament – Cream – שמנת Shament chamutsa – Sour cream – שמנת חמוצה Ani mechoeret – I am ugly – אני מכוערת Ani me’acheret – I am late – אני מאחרת Le’acher – To be late – לאחר Rachatsti – I washed – רחצתי Ratsachti – I murdered – רצחתי Lachfof se’ar – To wash the hair – לחפוף שיער Milga – Scholarship – מילגה Achayot – Sisters – אחיות Chayot – Animals, pets – חיות Yesh li kalba ktana – I have a small dog (f.) – יש לי כלבה קטנה Aravim – Arabs – ערבים Arevim – Guarantors – ערבים Minyan – Minimum 10 men needed for prayer in synagogue – מניין Me’anyen – Interesting – מעניין Yain lavan – White wine – יין לבן Dam – Blood – דם Yain adom – Red wine – יין אדום Lehorid et ha-michnasayim – To take off his pants – להוריד את המכנסיים Lehorid et ha-mishkafayim – Take off his glasses – להוריד את המשקפיים Chut dentali – Dental floss – חוט דנטלי Chutini – G-string – חוטיני Horim – Parents – הורים Chorim – Holes – חורים Chaki li / techaki li – Wait for me – חכי לי / תחכי לי Lechakot le-mishehu – To wait for someone – לחכות למישהו Lechakot mishehu – To imitate someone – לחקות מישהו Hayiti rotsa linso’a le-Tel Aviv – I would like to go to Tel Aviv (very polite) / I would have loved to go to Tel Aviv (but I can’t) – הייתי רוצה לנסוע לתל-אביב “Az tis’ee” – “So just go there!?” – !אז תסעי “Ze le-Tel Aviv?” – Is it going to Tel Aviv? – ?זה לתל-אביב Malon – Hotel – מלון Milon – Dictionary – מילון Lehitkale’ach – To take a shower – להתקלח Hitkalachti – I took a shower – התקלחתי Hitlakachti – I caught on fire – התלקחתי “Cham li” in episode no. 177 Haticha in episode no. 242 Gever – Man – גבר Mitz gezer – Carrot juice – מיץ גזר   Playlist and Clips: Gazoz – Cafe Ba-tachtit (lyrics) Lilit Nagar – Tsel Etz Tamar Ve-or Yare’ach (lyrics) Avi Toledano – La Boheme (lyrics) Ha-ofarim – Huts Mi-ze Ha-kol Beseder (lyrics)

When job hunting, the Hebrew word דרושים, wanted, is what you’ll find written on job ads. Guy also talks about a slang term that, well, doesn’t hold anything back. A real hitter, one could say.   Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Ha’am doresh tsedek hevrati – The people (sg.) demands social justice – העם דורש צדק חברתי Lidrosh mashehu mi-mishehu – Demand something from someone – לדרוש משהו ממישהו Anashim dorshim ha’alaat sachar – People demand a pay raise – אנשים דורשים העלאת שכר Hi doreshet leshalem la – She demands to be paid – היא דורשת לשלם לה Hi doreshet she-yeshalmu la – She demands to be paid – היא דורשת שישלמו לה Doresh/doreshet stira – “Begs to be smacked” – דורש/דורשת סטירה Partsuf doresh stira – A face in need of a slap (Backpfeifengesicht) – פרצוף דורש סטירה Drisha, drishot – Request, demand – דרישה, דרישות Drishat tashlum – Payment request – דרישת תשלום Lavo le-mishehu be-drishot – To come to someone with demands – לבוא למישהו בדרישות Drishot ha-tafkid – The job requirements – דרישות התפקיד Drishot hova – Mandatory requirements – דרישות חובה Drishot yitaron – Advantage requirements – דרישות יתרון Darush – Needed – דרוש Modaot drushim – Wanted ads – מודעות דרושים Darush chaver – A friend is needed – דרוש חבר Drushim ovdim – Staff needed – דרושים עובדים Darush chatan – A groom is needed – דרוש חתן Drusha shutafa – A female roommate is needed – דרושה שותפה “Ma nidrash kedei lihyot mefate’ach tov” – What’s needed in order to be a good developer – מה נדרש כדי להיות מפתח טוב “Ve-ma nidrash kedei lehitkabel la-avoda” – And what’s needed to get a job – ומה נדרש כדי להתקבל לעבודה Drasha – Sermon – דרשה Drashat bat mitzva / Drashat bar mitzva – A bat/bar mitzva speech – דרשת בת מצווה, דרשת בר מצווה Midrasha – Seminary, college – מדרשה Madrasa (Ar.) – School – מדרסה, בית ספר – مدرسة   Playlist and Clips: Ha-am Doresh Tsedek Hevrati Drishot hova Modaot drushim – Wanted ads Daniel Salomon – Darush Chaver (lyrics) Aya Korem – Yonatan Shapira (lyrics) Ma nidrash Drashat Bar/Bat mitzvah Dyler – MadrasaHa-dag Nachash – Shirat Ha-sticker (lyrics)

The Hebrew word גבול means border, boundary, and limit. Its root provides us words like restrictions, limitations, and disabilities. So how would we say, “this offer is available for a limited time only”? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Gvul (m.) (pl. gvulot) – Border, boundary, frontier, limit – גבול, גבולות Gvulot be-beit ha-sefer – Boundaries at school – גבולות בבית הספר Az ani bati ve-amarti “rabotai, yesh gvulot” – And I came and said, “gentlemen, there are boundaries” – אז אני באתי ואמרתי, “רבותי, יש גבולות” “Kshe-samim lo gvulot, ein shum siba ba-olam, she-hu yamshich lehitnaheg be-ofen lo na’im ve-lo yafe” – When you set boundaries for him, there is no reason in the world that he will continue to misbehave – כששמים לו גבולות, אין שום סיבה בעולם שהוא ימשיך להתנהג באופן לא נעים או לא יפה Lehatsiv/lasim gvulot le-mishehu – To set boundaries for someone – להציב/לשים גבולות למישהו “Ein shum ra’ash she-ya’atsor o yagbil oti” – There is no noise that will stop me or will limit me – אין שום רעש שיעצור או יגביל אותי Yagbil oti – Will limit me – יגביל אותי Yagbil sounds like yazmin (he will invite) – יגביל, יזמין “Ha-kadursal higbil oti” – Basketball limited me – הכדורסל הגביל אותי Magbit – Limiting – מגביל Lehagbil – To limit – להגביל Lehagbil masachim – To limit screen time for children – להגביל מסכים “Achat le-eize zman mugbal” – once every period of time – אחת לאיזה זמן מוגבל Ha-mivtsa mugbal be-zman/Mivtsa le-zman mugbal – The special deal is available for a limited time only – המבצע מוגבל בזמן / מבצע לזמן מוגבל Mivtsa mugbal le-yechida achat le-lako’ach – The offer is limited to one unit per customer – מבצע מוגבל ליחידה אחת ללקוח Mahadura mugbelet – Limited edition – מהדורה מוגבלת Bira be-mahadura mugbelet be-itsuv meyuchad – A limited edition beer with special design – בירה במהדורה מוגבלת בעיצוב מיוחד Heshbon bank – Restricted bank account – חשבון בנק Be-eravon mugbal – Limited, Ltd. – בערבון מוגבל, בע”מ Lakachat mashehu be-eravon mugbal – Take something with a grain of salt – לקחת משהו בערבון מוגבל Kach/k’chi/k’chu et ze be-eravon mugbal – Take it with a grain of salt – קח/קחי/קחו את זה בערבון מוגבל Mugbalut, mugbaluyot – Disability, disabilities – מוגבלות, מוגבלויות Anashim im mugbaluyot / ba’alei mugbaluyot – People with disabilities – אנשים עם מוגבלויות, בעלי מוגבלויות “Tachat migbalot corona” – Under Corona restrictions – תחת מגבלות קורונה “Ba-migbalot” – In the given circumstances – “במגבלות” “Ma nishma? beseder, ba-migbalot” – “How are you? Ok, given the limitations” – “מה נשמע? בסדר, במגבלות” Hagbalat gil/Migbalat gil – Age minimum or limit – הגבלת גיל/מגבלת גיל Yesh hagbalat gil? – Is there an age restriction? – יש הגבלת גיל? Hagbalat s’chum, hagbel s’chum – Limit the total sum – הגבלת סכום, הגבל סכום Hu avar kol gvul – He crossed the line – הוא עבר כל גבול   Playlist and Clips: Rabotai, yesh gvulot (KAN TV) Yonatan Razel – Achshav Ani Af (lyrics) Ha-kadursal higbil oti – Basketball limited me (KAN TV) Meir Ariel – Neshel Ha-nachas (lyrics) Mivtsa le-zman mugbal Mahadura mugbelet – Limited edition Anashim ba’alei mugbaluyot – People with disabilities (KAN TV) Tachat migbalot Corona – Under the Corona restrictions (KAN TV) Ep. #226

Using pronouns in conversation is easy when speaking our mother tongue. But in Hebrew, it might be more difficult. In this episode, Guy explains the mechanism of Hebrew pronouns which, in turn, will help you sound more natural and casual. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Lama ze magi’a lanu? – Why do we deserve it? – למה זה מגיע לנו? Ze magi’a le-mishehu/lo – Serves him right – זה מגיע למישהו/לו Magi’a le-eli – Eli deserves it – מגיע לאלי Lo yafe, lama ata omer she-magi’a lo – It’s not nice to say these things, why do you say he deserves it – לא יפה, למה אתה אומר שמגיע לו Lama ze magi’a li – Why do I deserve it – למה זה מגיע לי Lo higi’a la – She didn’t deserve it – לא הגיע לה Shanim she-lo shamati shum davar mimena – For years I haven’t heard a thing from her – שנים לא שמעתי שום דבר ממנה Lo shamati me-Racheli klum – I haven’t heard anything from Racheli – לא שמעתי מרחלי כלום Gam ani lo shamati klum mimena – I, too, haven’t heard anything from her – גם אני לא שמעתי כלום ממנה Lishmo’a mashehu mi-mishehu – To hear something from someone (To know how they are doing) – לשמוע משהו ממישהו Eifo od timtsa achat kamoni she-tavin otcha – Where else can you find someone like me who would understand you – איפה עוד תמצא אחת כמוני שתבין אותך Eifo od emtsa echad kamocha she-mevin oti – Where else could I find someone like you who understands me – איפה עוד אמצא אחד כמוך שמבין אותי Kmo Benny – Like Benny – כמו בני Kamohu – Like him – כמוהו (formal: Kmoto) Kamoni, kamocha, kamoch, kamohu, kamoha, kamonu, kamochem, kamohem – Like me, you, etc. – כמוני, כמוך, כמוך, כמוהו, כמוה, כמונו, כמוכם, כמוהם “Kamoni – kamocha” – I am like you – כמוני – כמוך Anachnu sofrim tsiporim ki anachnu kol ha-zman rotsim levadé she-(ha)tsiporim nish’arot itanu – We count birds, because we want to make sure all the time, that the birds stay with us – אנחנו סופרים ציפורים כי אנחנו כל הזמן רוצים לוודא ש(ה)ציפורים נשארות איתנו Im (with) + anachnu (us) = Itanu – עם + אנחנו = איתנו Ani margisha she-li pi million yoter kashe me-hem – I feel that for me, it’s million times more difficult than it is for them – אני מרגישה שלי פי מיליון יותר קשה מהם Yoter kashe li mi-le-mishehu acher – It’s harder for me than it is for someone else – יותר קשה לי מלמישהו אחר Pi shtayim – Twice as much – פי שתיים Pi million – A million times – פי מיליון Ani lo rotsa she-yihyu kalim klapai – I don’t want them to make it easier for me – אני לא רוצה שיהיו קלים כלפיי   Playlist and Clips: Daniel Barzilai – Lama Ze Magi’a Lanu (lyrics) Rami Kleinstein – Al Ha-gesher Ha-yashan Liran Danino – Achat Kamoni (lyrics) Hen nish’arot itanu – They stay with us (bird counting in Israel) Li pi million yoter kashé me-hem

In Hebrew, תרגיל means an exercise. This episode includes many תרגילים, of all kinds. Guy also explains the difference between לְ and לַ. And as a bonus: a song in Ladino, the language of the Spanish Jews.   Send Guy your audio message guy@tlv1.fm   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Targil – Exercise – תרגיל Targilei neshima – Breathing exercises – תרגילי נשימה  Targilei kol – Voice exercises – תרגילי קול Hayom anachnu na’ase kama targilim bi-myuchad la-davar ha-ze – Today we’ll do a few exercises, especially for this thing – היום אנחנו נעשה כמה תרגילים, במיוחד לדבר הזה Ze targil tov le-chizuk ha-beten – This is a good exercise to strengthen the stomach – זה תרגיל טוב לחיזוק הבטן “Tsarich laasot gam kama targilei squatim ve-mishkolot” – You also need to do a few squat and weight lifting exercises – צריך לעשות גם כמה תרגילי סקוואטים ומשקולות Lo chayavim la-targil ha-ze mishkolot bichlal – One doesn’t need weights for this exercise at all – לא חייבים לתרגיל הזה משקולות Ha-yeled ha-katan – The small kid – הילד הקטן Lé – to/for a – ל La – to/for the – ל Bé – in a – ב Ba – in the – ב Asa le-mishehu targil – He tricked someone – עשה למישהו תרגיל Hu asa li ma-ze targil, hi asta li ma-ze targil, hem asu li ma-ze targil – He/She/They pulled a trick on me – הוא עשה לי מה-זה תרגיל, היא עשתה לי מה-זה תרגיל, הם עשו לי מה-זה תרגיל Targil meluchlach/masri’ach – Dirty trick – תרגיל מלוכלך/מסריח Hem metargelim – They exercise – הם מתרגלים Hem metargelim hilutz – They are practicing a rescue – הם מתרגלים חילוץ Tirgul – Exercise (noun) – תרגול Letargel – To exercise, to practice – לתרגל Ata kvar meturgal – You know the drill – אתה כבר מתורגל Ani lo meturgal be-dvarim ka-ele – I am not used to these things – אני לא מתורגל בדברים כאלה   Playlist and Clips: Kenan (in ladino) Targilei neshima Targilei beten – Stomach exercises Metargelim Bnaya Berrebi – Achrei She-yigamer Yehoram Gaon – Avre Tu Puerta Cerrada

‘Eich omrim be-ivrit?’ means ‘how do you say in Hebrew?’. Today Guy explains the impersonal in Hebrew. What linguistic tools do we have to say generic things about everybody and anyone?   Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Guf stami – The Impersonal (gramm.) – גוף סתמי Matchilim me-chadash – Starting anew – מתחילים מחדש Lo ichpat li – I don’t care – לא אכפת לי Ma omrim alai – What they say about me – מה אומרים עליי Eich omrim “wi-fi” be-ivrit? – How do you say ‘wi-fi’ in Hebrew? – ?איך אומרים ויי-פיי בעברית Yesh Dvarim she-lo osim – There are things you shouldn’t do – יש דברים שלא עושים Lo ochlim lifnei she-shotfim yadayim – You don’t eat before washing your hands – לא אוכלים לפני ששוטפים ידיים Lo no’alim sandalim al ha-garbayim – You don’t wear sandals on your socks – לא נועלים סנדלים על הגרביים Nish’arim ba-bayit, nish’arim ba-chayim – Staying at home, staying alive – נשארים בבית, נשארים בחיים Lo me’archim, lo mit’archim – You are not to host others, you are not to be hosted by others – לא מארחים, לא מתארחים Lo yot’sim le-picnicim – You shouldn’t go out on a picnic – לא יוצאים לפיקניקים   Playlist and Clips: Omanei Israel – Matchilim Me-chadash Noa Kirel – Medabrim (lyrics) Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Ha-tikva 6 – Ha-ivrit Ha-chadasha (lyrics) Omer Adam – Yesh Dvarim She-lo Osim (lyrics) Misrad Ha-bri’ut – Nish’arim ba-bayit, staying at home Ruben’s accent course – https://tlv1.fm/happy6 Ep. 161 – Omrim

This is the second episode on the Hebrew word מלא (malé), meaning full. Derived from מלא is the slang word מלאנתלפים (malantalafim). What does it mean and how do we say “a stuffed eggplant”? Guy gives a full explanation.   Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: “Shesh-esré mal’u la-na’ar” – The boy has reached the age of 16 – שש עשרה מלאו לנער Mal’u + le-mishehu + age  Mal’u lo shloshim – He turned 30 – מלאו לו 30 Mal’u li arba’im – I turned 40 – מלאו לי 40 Mal’u la shesh – She turned six – מלאו לה שש Hu ben 40 – He is 40 – הוא בן 40 Hu chogeg 40 – He is celebrating 40 – הוא חוגג 40 Hu higi’a le-gil 40 – He reached the age of 40 – הוא הגיע לגיל 40 20 shana mal’u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden – 20 years since the signing of the peace treaty between Israel and Jordan – 20 שנה מלאו לחתימה על הסכם השלום עם ירדן Memalé makom – Substitute, stand-in – ממלא מקום Lemalé – To fill – למלא Makom – place – מקום Lemalé tofes – To fill out a form – למלא טופס Temalé et ha-tofes – Fill out the form (m.) – תמלא את הטופס Temal’i et ha-tofes – Fill out the form (f.) – תמלאי את הטופס Tsarich lemalé et ha-tofes – You need to fill out the form – צריך למלא את הטופס Madrich le-milui tofes – Manual for filling out a form – מדריך למילוי טופס Bitu’ach leumi – Israel’s national social security – ביטוח לאומי Miluy – Filling – מילוי “Be-zman she-ha-batsek mitkarer” – While the dough is chilling – בזמן שהבצק מתקרר Ani osé et ha-miluy – I am making the filling – אני עושה את המילוי Hatsil memula – Filled eggplant – חציל ממולא Hatsil memula be-basar – Eggplant stuffed with meat – חציל ממולא בבשר Hatsilim memula’im – Stuffed eggplants – חצילים ממולאים Memula’im – Stuffed vegetables – ממולאים Galbi malan – My heart is full (Ar.) – גלבי מלאן – قلبي ملان Malan (Ar.) – Full – מלאן – ملان Malantalafim – Gazillion – מלאנתלפים Malan (lots) + ta + alafim (thousands) Shvatalafim 7000 – Seven thousand – שבעת אלפים Shmonatalafim 8000 – Eight thousand – שמונת אלפים Tik 1000 (Tik elef) – Case no. 1000 – תיק אלף Sherut milu’im – Reserve service – שירות מילואים Hayal miluim / milu’imnik – Reservist – חייל מילואים, מילואמניק Avoda be-misra mele’a – Full time job – עבודה במשרה מלאה Mishehu she-malé me-atsmo – Someone who is full of himself – מישהו שמלא מעצמו Mele’ah me’atsma – Full of herself – מלאה מעצמה   Playlist and Clips: Gabi Shushan – 16 Mal’u La-na’ar (lyrics) 20 shana mal’u la-hatima al heskem ha-shalom im yarden Milui tofes Miluy – Filling (food) Hatsil memula – Filled eggplant Galbi Malan (Ar.) – My Heart is full –  قلبي ملان Malantalafim – Gazillion Sherut milu’im – Reserve service Ariel Horovitz – Sigal Nahmias (lyrics) Tik 1000 (Tik elef) wikipedia https://en.wikipedia.org/wiki/Investigations_involving_Benjamin_Netanyahu#Case_1000

In Hebrew, מלא (malé) means full, just like how we feel after eating too many french fries. So what does the phrase מודה בפה מלא, literally, I admit with a full mouth, mean?   On this episode, Guy explains the root מ.ל.א   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions:   Malé, mele’ah – Full – מלא, מלאה   “Ani zocher be-leilot shel yare’ach malé” – I remember, on full moon nights – אני זוכר בלילות של ירח מלא   “Ani makpida lehagid she-ani shmena, ani lo mele’a, o mele’a ba-mekomot ha-nechonim” – I insist on saying that I am fat, I am not chubby, or full in the right places.” – אני מקפידה להגיד שאני שמנה, אני לא מלאה במקומות הנכונים   Bachur malé – Chubby guy – בחור מלא   Bachura mele’ah – Chubby girl – בחורה מלאה   “Banot pashut hayu yoter mele’ot” – Girls simply used to be curvier – בנות פשוט היו יותר מלאות   “Ve-ze nechshav la-yofi ha-ultimativi” – And it was considered the ultimate beauty – וזה נחשב ליופי האולטימטיבי   Mele’im ad efes makom – Filled to capacity – מלאים עד אפס מקום   Ha-ganim ha-leumiyim mele’im ad efes makom – The national parks are filled to capacity – הגנים הלאומיים מלאים עד אפס מקום   Tfusa mele’a – Full occupancy – תפוסה מלאה   Modé be-fe malé – I fully admit – מודה בפה מלא   Ledaber be/im pe malé – To speak with your mouth full – לדבר ב/עם פה מלא   Asita malé ta’uyot – You made lots of mistakes – עשית מלא טעויות   Hayu sham malé anashim – There were lots of people there – היו שם מלא אנשים   Ani save’a/sve’ah – I am full (food) – אני שבע/שבעה   Ani malé/mele’ah – I am full (food, coll.) – אני מלא/מלאה   “Slicha, ani ma-ze malé/mele’ah, lo mesugal/mesugelet” – Sorry, I am so full, I just can’t – סליחה, אני מה זה מלא/מלאה, לא מסוגל/ת   “Yashavnu ve-achalnu, hitmaléti chips” – We sat and ate, I filled myself with chips – ישבנו ואכלנו התמלאתי צ’יפס   “Al titmal’u, tash’iru makom la-ochel” – Don’t get too full, leave some room for the food – אל תתמלאו, תשאירו מקום לאוכל   “Al titmal’u yoter midai, yesh harbe ochel” – Don’t get too full, there’s a lot of food – אל תתמלאו יותר מדיי, יש הרבה אוכל   “Yow, ma-ze hitmaleti” – Wow, I am so full – יואו, מה זה התמלאתי   Ha-otobus hitmalé – The bus became full – האוטובוס התמלא   Otobus Ha-shabat – The shabbat bus – אוטובוס השבת   Playlist and Clips:   Knesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (lyrics)   Ani lo mele’ah – KAN TV   Mele’im ad efes makom – Filled to capacity   Ishai Ribo – Ha-nisayon ha-ze (lyrics)   Sarit Avitan – Lo Mat’imim (Lyrics on youtube)   Shalom Hanoch – Tiyul Le-Yafo (lyrics)   Otobus ha-shabat – KAN TV

What are your plans for the weekend? What are your plans for next year? Planning anything? Was this planned? Hey, any plans? On this episode, Guy explains the Hebrew root ת.כ.נ and how to say that something was unplanned.   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח Tochnit – Program, plan – תוכנית “Ha-sha’a shmone, ein li tochniyot” – It’s eight o’clock, I don’t have plans – השעה שמונה, אין לי תוכניות Ma ha-tochniyot? – What are the plans? – מה התוכניות “Tiyul, avoda, limudim” – Trip, work, studies – טיול, עבודה, לימודים Tochnit radio – Radio show – תוכנית רדיו Tochnit televizya – TV program – תכנית טלוויזיה Tochniyot metsi’ut – Reality show – תוכנית מציאות “Lama at mit’akeshet letachnen li ta-chayim” – Why do you insist on planning my life – למה את מתעקשת לתכנן לי ת’חיים Letachnen – To plan – לתכנן Tichnun – Planning, designing – תכנון Ma ha-tichnunim le-shabbat – What are the plans for Saturday – מה התכנונים לשבת Ma ha-tichnunim la-shana ha-ba’a – What are the plans for next year – מה התכנונים לשנה הבאה Metuchnan – Planned – מתוכנן Ha-herayon haya metuchnan – The pregnancy was planned – ההריון היה מתוכנן “Mikriyut mevorechet” – Blessed coincidence – מקריות מבורכת She’ela ishit – Personal question – שאלה אישית Ma metuchnan le-shabbat – What’s planned for Saturday – מה מתוכנן לשבת Tochna – Software – תוכנה Handasat tochna – Software engineering – הנדסת תוכנה Tochnat zoom – The Zoom software – תוכנת זום Lama tsarich lilmod tichnut – Why does one needs to learn programming – למה צריך ללמוד תיכנות To program – Letachnet – לתכנת Metachnet, tochnitan – Programmer – מתכנת, תוכניתן Tochen – Content – תוכן Tochen ha-inyanim – The table of contents – תוכן העניינים Tchuna – Feature, attribute – תכונה   Playlist and Clips: Mati Caspi – Yom Shishi Chazar (lyrics) Daniel Sergi – Ma Ha-tochniyot (Spoken Word)  Josie Katz – Tni Li Lehachlit (lyrics) Herayon lo metuchnan – Unplanned pregnancy (Go to min. 11.30) Tochna – Software  Tochnat Zoom – Tutorial  Letachnet, tichnut  Max Malkiel – Recipes 

The Hebrew word כוח means power, strength, or energy. Other than the frequently used saying, אין לי כוח, there are other words and expressions that we must cover, like “super powers,” “evil forces” and “gravity.” Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ten li koach – Give me strength – תן לי כוח Yesh bi od koach – I still have strength – יש בי עוד כוח Ein li koach – I don’t have the energy – אין לי כוח Ein li koach elav/eleha – I don’t have energy for him/her – אין לי כוח אליו/אליה Yesh lecha/lach koach liftoach et ze? – Are you strong enough to open this? – יש לך כוח לפתוח את זה? Ein li koach le-mischakim – I don’t have the energy for games – אין לי כוח למשחקים Mis’chakim shel koach / mis’chakei koach – Power games – משחקים של כוח, משחקי כוח Hetsi ko’ach – “Half power”, disappointing – חצי כוח Koach elyon – Force majeure – כוח עליון Yishar koach – Good job, well done – יישר כוח Yishar koach > shokoyach (Yiddish) – Good job – יישכוייח, יישר כוח Koach ha-meshicha – Gravity – כוח המשיכה Shatfu be-khol ha-koach – Share with all your might – שתפו בכל הכוח Yipuy koach – Power of attorney – יפוי כוח Kochot tsava – Army forces – כוחות צבא Kochot mishtara – Police forces – כוחות משטרה Kochoteinu – Our forces, our soldiers – כוחותינו Ze lo kochot – It’s an uneven situation, a mismatch – זה לא כוחות Be-kochot atsmi – On my own, by myself – בכוחות עצמי Kochot-Al – Super powers – כוחות-על Act kochani – Aggressive act – אקט כוחני Kochanut – Aggressiveness – כוחנות Koach adam – Human resources (HR) – כוח אדם Kochot hashuk – Market forces – כוחות השוק Be-kochot mechudashim – “In regained forces”, revitalized, recharched – בכוחות מחודשים Ani mekave lachzor la-avoda achrei ha-hofesh be-kochot mechudashim – I hope to get back to work with renewed vigor after the holiday – אני מקווה לחזור לעבודה אחרי החופש בכוחות מחודשים Kochot ha-resha – Evil forces – כוחות הרשע Playlist and Clips: Ariel Zilber – Ten Li Koach (lyrics) Idan Raichel’s Project – Yesh Bi Od Ko’ach (lyrics) Margalit Tsan’ani – Ein li koach le-mischakim (lyrics) Rita – Bo’ (lyrics) Shkoyach – Shtisel Ronit Roland – Ha-sipur (lyrics) Yipuy koach – Power of Attorney Meir Ariel – Laila Shaket Avar Al Kochoteinu (lyrics) Einav Jackson-Cohen – Ze Lo Kochot (lyrics) Itay Levy – Ba-sha’ot Ha-metot (lyrics) Kochot-Al – Super powers Act kochani – An aggressive act

How do we say the words contagious and infect in Hebrew, and how are they related to the Hebrew word for glue? Bonus: We’ll learn how to say sticky rice! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Devek - Glue - דבק Hu nidbak be-Corona - He was infected with Corona - הוא נדבק בקורונה Yesh sham nidbakim - There are infected people there - יש שם נדבקים Ha-im nitan lehidabek me-havilot she-magi’ot mi-sin? - Could we get infected from packages that arrive from China? - ?האם ניתן להידבק מחבילות שמגיעות מסין Lehidabek be-Corona me-havilot - To get Corona from packages - להידבק בקורונה מחבילות Lehidabek be-X mi-Y - To get X from Y - להידבק במשהו ממישהו Tizaher/tizahari lo lehidabek - Be careful as to not get infected - תיזהר/תיזהרי לא להידבק Ani lo rotse/rotsa lehidabek - I don’t want to be infected - אני לא רוצה להידבק Lehibadek - To be tested - להיבדק Hadbaka - Contagion - הדבקה Hayu mikrim shel hadbakot - There were cases of contagion - היו מקרים של הדבקות Otsrim et sharsheret ha-hadbaka - Putting an end to the chain of contagion - עוצרים את שרשרת ההדבקה Mikrei hadbaka - Infection cases - מקרי הדבקה Lehadbik mishehu be-Corona - To infect someone with Corona - להדביק מישהו בקורונה Ba’alei hayim yecholim lehadbik otanu be-Corona? - Could pets infect us with Corona? - בעלי חיים יכולים להדביק אותנו בקורונה “Im ha-devek she-shamarti li ba-megera” - With the glue I kept in my drawer - עם הדבק ששמרתי לי במגירה “Et kol ha-halakim sheli hidbakti hazara” - I glued together all my (broken) pieces - את כל החלקים שלי הדבקתי חזרה Ha’atek hadbek - Copy and paste - העתק הדבק Hedbek - Collage - הדבק Nasa’im - Carriers (virus) - נשאים Ani nose - I carry - אני נושא Laset - To carry - לשאת Davik - sticky - דביק Orez davik - Sticky rice - אורז דביק Madbeka - Sticker - מדבקה Lihyot davuk le-mishehu - To be stuck to someone’s back - להיות דבוק למישהו Dai lehidabek elai - Stop sticking to my back - די להידבק אליי Hu nidbak elai - He’s sticking to me - הוא נדבק אליי Ze ts’hok midabek - Infectious laugh - צחוק מידבק Machala midabeket (Coll. medabeket) - Contagious disease - מחלה מידבקת Playlist and Clips: SWH on Spotify Nidbak be-Corona - KAN TV Lehidabek be-X mi-Y - To get infected with X from Y Hadbaka - KAN TV Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Arabic) Sharsheret ha-hadbaka - The contagion chain (Russian) Mi yachol lehadbik et mi? Jane Bordeau - Kviyot (lyrics) Nasa, nasa’im - Carrier Ts’hok midabek

The מדחום (thermometer) could be our best friend or worst nightmare. For some, it determines whether they can go out or must stay quarantined. So on this episode Guy covers the Hebrew words and phrases you need to know about למדוד חום, to take one's temperature, and other useful idioms during these crazy days of Corona. Stay safe! Listen to The Promised Podcast Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Madchom - Thermometer - מדחום “Anachnu omrim le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom…” - We tell all the people who have a fever... - אנחנו אומרים לכל האנשים שיש להם חום Yesh/Ein li chom - I have a fever/I have no fever - יש / אין לי חום “Kshe-at modedet kama ani noten” - When you measure how much I give - כשאת מודדת כמה אני נותן Limdod chom - To check the temperature - למדוד חום Medidat chom - Temperature check - מדידת חום Ta medida - Fitting room - תא מדידה Medidat chom / Bdikat chom - Checking the temperature - מדידת חום / בדיקת חום Bo ani emdod lecha chom, Boi ani emdod lach chom - Let me check your temperature - בוא/י אני אמדוד לך חום Yesh lecha/lach chom? - Do you have a fever? - ?יש לך חום Madadta/madadet chom? - Did you take your temperature? - ?מדדת חום Yesh li chom namuch/gavoha - I have a low/high fever - יש לי חום נמוך/גבוה “Ha-yeled ben shloshim, yesh lo chom gavoha” - “The kid who is 30 year old, he’s got a high fever” - הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה Madad Dow Jones - The Dow Jones index - מדד דאו-ג’ונס Madad yuli - The month of July index - מדד יולי Efshar limdod? - Could I try it on? - ?אפשר למדוד Madadti (madati) et ze - I tried it on - מדדתי את זה Madadt (madadet) et ze - You (f.) tried it on - מדדת את זה Eich modedim hatslacha shel ha-shivuk? How do you measure the success of the marketing? - איך מודדים הצלחה של השיווק Bi-drom tsarfat nimdedu 40 ma’alot - In the south of France, 40 degrees were measured - בדרום צרפת נמדדו 40 מעלות Playlist and Clips: Le-kol ha-anashim she-yesh lahem chom - KAN TV Yirmi Kaplan - Modedet (lyrics) Ehud Banai - Mahari Na (lyrics) Madad - Index Eich modedim hatslacha Nimdedu 40 ma’alot Streetwise Hebrew Ep. #177 Streetwise Hebrew Ep. #65

The Hebrew word בידוד, quarantine, will likely be the word of the year. So it's appropriate that Guy discusses its root, ב.ד.ד, and covers some of the Hebrew words derived from it, like isolation, insulation and solitude. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ani be-bidud ba-bayit - I am in quarantine at home in Shanghai - אני בבידוד בבית Hesger - Quarantine - הסגר “Ne’elatsim lehikanes le-bidud” - We have to get into quarantine - נאלצים להיכנס לבידוד “Ve-im kvar bidud, az she-yihye be-style” - If it’s already quarantine, it should be with style - ואם כבר בידוד, אז שיהיה בסטייל “Anachnu mevudadim me-ha-olam” - We’re isolated from the world - אנחנו מבודדים מהעולם “Aval yesh lanu et ha-teva shelanu” - But we have our piece of nature - אבל יש לנו את הטבע שלנו “Mevudadim” - People who are in quarantine - מבודדים Bayit mevudad - Isolated house - בית מבודד Levoded - To isolate - לבודד Bidud - Isolation, quarantine, insulation - בידוד Hu/hi be-bidud - He/she is in quarantine - הוא/היא בבידוד Anachnu nichnasim le-bidud - We’re getting into quarantine - אנחנו נכנסים לבידוד “Bidud hamisha kochavim” - Five star quarantine - בידוד חמישה כוכבים “Ein psharot ba-bidud, ze hayav lihyot barur” - There is no compromise in quarantine, it has to be clear - אין פשרות בבידוד, זה חייב להיות ברור Badad (flowery) - Alone - בדד “Levad, al ha-gag, shabatot ve-hagim” - Alone, on the rooftop, on weekends and holidays - לבד, על הגג, שבתות וחגים “Mi-bdidut ha-anashim hofchim kashim” - Because of loneliness people become difficult - מבדידות האנשים הופכים קשים Mishehu margish boded - Someone feels lonely - מישהו מרגיש בודד Hayal boded - Lone soldier - חייל בודד Ee boded - Desert island - אי בודד Gerev boded(a) - Lonely sock - גרב בודד/ה Boded - Alone, single - בודד “Hayo haya panas boded” - once upon a time there was a single streetlight - היה היה פנס בודד Kartis boded - Single ticket - כרטיס בודד Notru kartisim bodedim - There are only a few tickets left - נותרו כרטיסים בודדים Lehitboded - To isolate oneself - להתבודד Hitbodedut - Seclusion - התבודדות   Playlist and Clips: Lehikanes le-bidud - KAN TV Ein psharot ba-bidud Zohar Argov - Badad (lyrics) Yehudit Ravits - Shabatot Ve-hagim (lyrics) Ktsat Acheret - Shir Bein Arbayim (lyrics) Hayalim bodedim Gerev bodeda Ha-tarnegolim - Panas Boded (lyrics)

What does it mean when an Israeli says, זרום איתי (zrom iti), flow with me? And what is זרם הגולף? Guy goes with the flow and explains it all. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lizrom - To flow - לזרום “Hashmal Zorem Be-chapot yadeicha” - Electricity flows in your hands - חשמל זורם בכפות ידיך “Taamin she-hayim zormim” - Just believe that life goes on - תאמין שהחיים זורמים Mayim zormim - Running water - מים זורמים Mayim omdim -Stagnant water - מים עומדים Lenahel sicha zoremet - To have a flowing conversation - לנהל שיחה זורמת Ani rotsa she-toridu et ha-filterim, ve-kacha ha-sichot shelachem yihyu harbe yoter zormot ve-me’anyenot - I’d like you to take off the filters, and in this way your conversations will be more flowing and interesting - אני רוצה שתורידו את הפילטרים וככה השיחות שלכם יהיו הרבה יותר זורמות ומעניינות Ani zorem - I am flexible, I “flow” - אני זורם Nu, zrom iti - Come on, work with me here - נו, זרום איתי Zirmi > Zremi - Flow (Imp. F.) - זרמי Zirmu > Zremu - Flow (Imp. Pl.) - זרמו Lizrom im mishehu - To agree to courting - לזרום עם מישהו “Bachura zoremet” - A girl who goes with anyone (derog.) - בחורה זורמת Mishehu hifsik et ha-zerem ba-snif ha-merkazi - Someone stopped the current in the main branch - מישהו הפסיק את הזרם בסניף המרכזי Zerem hashmali - Electric current - זרם חשמלי Zramim - Currents, streams - זרמים Zerem yam - Ocean current - זרם ים Zerem ha-golf - Gulf Stream - זרם הגולף Zrima yafa be-kol ha-nechalim - Nice water-flow in all the rivers - זרימה יפה בכל הנחלים Machsom Ktiva - Writer’s block - מחסום כתיבה Zrima ba-ktiva - Flow in the writing - זרימה בכתיבה Lehazrim - “To cause flowing” / To transfer large quantities of liquid or info - להזרים Hazramat ha-gaz le-yarden - The transfer of the (natural) gas le-yarden - הזרמת הגז לירדן Huzram - Was made to flow - הוזרם   Playlist and Clips: Ruti Navon - Hashmal Zorem Be-chapot Yadeicha (lyrics) Sarit Hadad - Zormim (lyrics) Mayim Zormim - Kan Hadashot Sicha Zoremet - tips Tamouz - Panas Ha-rchov (lyrics) Zerem Ha-Golf Zrima ba-nechalim - Kan Hadashot Hazramat Gaz - Ynet

What’s לקנפג (lecanfeg) in Hebrew? What’s לסמס (lesames)? And what do we Israelis mean when we ask you to give us your ‘mail’? Guy explains what happens to foreign words when they start feeling comfortable in their new Israeli home. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Homo’im - Gays - הומואים Ha-homo’im ve-ha-lesbiot tsa’adu ha-yom be-tel aviv’ - The gays and lesbians marched today in Tel Aviv - ההומואים והלסביות צעדו היום בתל אביב Hamburger, Hamburgerim - Hamburger, hamburgers - המבורגר, המבורגרים Radiatorim - Radiators - רדיאטורים Snob, Snobit, Snobim, Snobiyot - Snob - סנוב, סנובית, סנובים, סנוביות Mail, mailim - E-mail, e-mails (also: E-mail address) - מייל, מיילים “Im mishehu mishtalet lanu al ha-mail” - “If someone takes over our email” - אם מישהו משתלט לנו על המייל “Hu yachol lehishtalet lanu al ha-hayim dei be-kalut” - “He can take control of our life quite easily” - הוא יכול להשתלט לנו על החיים די בקלות Kuger, kugeriyot - Cougar, cougars - קוגר, קוגריות Milfiyot - MILFs - מילפיות Lecanfeg - To configure - לקנפג Cinfug - Configuration - קנפוג Leshadreg - To upgrade - לשדרג ״Wats’ep li ve-ered״ - Whatsapp me and I’ll come down - ווטסאפ לי וארד Pableki - Make it public (F.)! - פבלקי Sames li hoda’a - Send me a message - סמס לי הודעה Lesames - To send a message on the cellular phone - לסמס Simasti/Ani mesames lecha et ha-mispar - I sent/ I am sending you the number on sms. - סימסתי/אני מסמס לך את המספר Histamasnu - We sent each other messages - הסתמסנו Histamasnu kol ha-laila - We corresponded via messages all night - הסתמסנו כל הלילה Shivuk, Marketing - Marketing - שיווק, מרקטינג   Playlist and Clips: Paul Taylor - Stand up, Franglais Homo’im Mail, mailim Kugeriyot ve-milfiyot Eich lecanfeg router? Erez Lev - Haim Be-toch Masach (lyrics) Histamasnu Ha-tikva 6 - Ha-ivrit Ha-chadasha

Slang usage of the word קרוע (ka’rua), literally meaning ‘torn’, is fascinating because when someone says it about themselves, it means one thing, and when the same is said about them behind their back, it means something completely different. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Kara - He tore - קרע Kara - He read - קרא “Bachur ehad kara et sharvuli” - One guy tore my sleeve - בחור אחד קרע את שרוולי U-me-az ha-sharvul sheli karu’a - And since then, my sleeve is torn - ומאז השרוול שלי קרוע Meitar karu’a - A torn string - מיתר קרוע Hu ma-ze karu’a - He’s a bit crazy - הוא מה-זה קרוע Ani karu’a me-ayefut - I am dead tired - אני קרוע מעייפות Ha-lev sheli nikra le-shnayim - My heart is/was torn in two - הלב שלי נקרע לשניים Lehikara - To be torn - להיקרע Rak she-lo yikara - I just hope it won’t tear - רק שלא ייקרע Ze yikara ba-sof - It will tear at the end - זה ייקרע בסוף Mashehu kore’a - Something funny - משהו קורע Kore’a mi-ts’hok - Hilarious - קורע מצחוק Eize kore’a haya - It was so funny - איזה קורע היה Hu ma ze kore’a - He is hilarious - הוא מה-זה קורע Nikrati mi-ts’hok - Laughed my head off - נקרע מצחוק Likro’a le-mishehu et ha-tsura - To beat someone up badly - לקרוע למישהו את הצורה Kar’u lo et ha-tsura - They beat him up real bad - קרעו לו את הצורה. Ma-ze kar’u oti ba-amlot - They really overcharged me with horrible fees - מה-זה קרעו אותי בעמלות Likro’a et ha-ir - To go bar hopping - לקרוע את העיר Kol ha-shavu’a karati ta’tachat - All week I worked my butt off - כל השבוע קרעתי ת׳תחת Likro’a et ha-tachat - To work hard - לקרוע ת׳תחת Likro’a le-mishehu et ha-tachat - To make someone work really hard - לקרוע למישהו ת׳תחת Kera, kra’im - A tear, tears - קרע, קרעים Ha-kera ba-hevra ha-israelit - The rift within Israeli society - הקרע בחברה הישראלית Salat im kir’ei pasta - Salad with torn pieces of pasta - סלט עם קרעי פסטה Pasta im kir’ey dag barramundi be-rotev bechamel - Pasta with pieces of Barramundi fish in bechamel sauce - פסטה עם קרעי דג ברמונדי ברוטב בשמל Gnocchi be-rotev agvaniyot beiti - Gnocchi in a homemade tomato sauce - ניוקי ברוטב עגבניות ביתי Im kire’i mozzarella she-gam ha-yeladim yohavu - With tears of mozzarella that the kids will love, too - עם קרעי מוצרלה שגם הילדים יאהבו Kr’ia - Tearing, ripping - קריעה Likro’a kri’a - To perform the kri’a - לקרוע קריעה Kri’at tachat - Tough job - קריעת תחת Eize kri’a ha-yom ha-ze - What a hard day - איזה קריעה היום הזה Kri’at yam suf - The parting of the Red Sea - קריעת ים סוף   Playlist and Clips: Margalit Tsan’ani - Yamma (lyrics) Daniel Salomon - Meitar Karu’a (lyrics) Ishay Ribo - Ha-lev Sheli (lyrics) Shai Sol - Kshe-yavo Ha-zman Katav hadashot nikra mi-ts’hok (Hadashot 12) Ha-pusi shel Lucy - Vodka Redbull

Guy demonstrates how to use 4 valuable online tools he thinks every Hebrew learner should know. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   Tools & Examples: Morfix Example: Yishte, he will drink Reverso Example: Sirton, film/footage Somebody posted some old footage of me from the '80s on YouTube - מישהו העלה ליוטיוב סרטון ישן שלי משנות השמונים Sirton avtacha - Security footage - סרטון אבטחה Sirton interneti - Internet footage - סרטון אינטרנטי Sirton ta’amula - Propaganda footage - סרטון תעמולה Sirtonei hadracha - Training videos - סרטוני הדרכה Wikipedia in Hebrew Example: שנת צהריים שנת צהריים היא נמנום קצר, לרוב לאחר ארוחת צהריים. בחלק מהתרבויות היא חלק בלתי נפרד מסדר היום הקבוע. שנ״צ “Ha-comeback shel ha-shnats” - The comeback of the siesta - הקאמבק של השנ״צ Google in Hebrew Search “davka tlv1” Search “intonation tlv1” Search “accent tlv1” Playlist and Clips: Arik Einstein - Don Quixote (lyrics)

Ordering falafel in Israel may seem simple. But when learning Hebrew, the many different options and the barrage of short and direct questions from the seller could make the whole experience a bit stressful. On this episode, Guy explains how to keep calm through the mayhem of an Israeli falafel stand at lunch time. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6 Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Mana falafel - A portion of falafel (in a pita) - מנה פלאפל Hatsi mana - Half a portion - חצי מנה Ten li mana falafel vaksha - Please give me a portion of falafel please - תן לי מנה פלאפל (ב)בקשה Falafel be-tsalahat - Falafel on a plate - פלאפל בצלחת Ten li mana falafel lakachat vaksha - Please give me a portion of falafel to go - תן לי מנה פלאפל לקחת (ב)בקשה Ta’aroz/ta’arzi li vaksha - Please pack it for me - תארוז/תארזי לי (ב)בקשה La’aroz lecha? - Shall I pack it for you? - ?לארוז לך Lasim - To put - לשים Ma lasim lecha/lach? - What shall I put in the pita, for you? - ?מה לשים לך Ma limro’ach? - What to spread? - ?מה למרוח T’china - Tahini - טחינה Kruv adom - Red cabbage - כרוב אדום Salat - Salad - סלט Tasim li ktsat - Please put some for me - תשים לי קצת Hummus - lasim lecha/lach? - Hummus - should I put for you in the pita? - ?חומוס לשים לך Hummus - lasim? - Hummus, to put? - ?חומוס לשים Shum, lasim - Garlic, to put? - ?שום לשים Sim/simi li ktsat petrozilia - Put some parsley for me - שים/שימי לי קצת פטרוזיליה Lo harbe, zehu - Not much, that’s it - לא הרבה, זהו Al tasim/tasimi li batsal - Don’t put onions - אל תשים/תשימי לי בצל Harif? - Spicy? - ?חריף Kadurei falafel (falafelim) - Falafel balls - כדורי פלאפל Rak be-zehirut ki ze ta’im me’od - Be careful because this is delicious! - רק בזהירות כי זה טעים מאוד Salatim - Salads - סלטים S’hug - A spicy yemenite sauce - סחוג Salatim? - How about salads - ?סלטים “be-mehir shel falafel - tisot le-eropa be-hatsi hinam” - For the price of falafel, flights to europe really cheap - במחיר של פלאפל, טיסות לאירופה בחצי חינם   Playlist and Clips: Lahakat Ayalon - Shir Ha-falafel (lyrics) Manat ha-falafel ha-tova ba-aretz Rak be-zehirut ki ze ta’im me’od Low cost flights be-mechir shel falafel Nissim Garame - Shir Ha-falafel (lyrics)

Many podcast listeners have written to ask, “How can I improve my Hebrew?” Some live in Israel. Others, abroad. But each has their individual linguistic needs on which they need to focus. So on this episode, Guy provides 7 tips that will help anyone, from those highly proficient to those just getting started, improve their spoken Hebrew.   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   Tip #1: Watch KAN TV on youtube Clip 1 Clip 2 Kan News Tip #2: Listen to songs in Hebrew Ruchama Raz - Halomot Shmurim (lyrics) Tip #3: Listen to the international news in your language, then switch to the news in Hebrew .היום חגגו שערי הצהובונים, את האש חטפה בעיקר מייגן, מי שנתפסת כמי שהפרידה בין הנסיך למשפחתו Tip #4: Find Hebrew content and material about something you absolutely love Met-al-metal Metal Music Podcast Compost & permaculture Training dogs Tip #5: Listen to the Hebrew version of our podcast, Streetwise Hebrew Plus Linso’a - Hebrew version Ashkara - Hebrew version Tip #6: Find someone to chat with on a regular basis, even if by Skype Tip #7: Try to read JPost's IVRIT Check out IVRIT, the Jerusalem Post magazine in simple Hebrew

The Hebrew word הרי (harei) is a tiny elusive word used to emphasize the words that follow it. Listen to the examples Guy prepared to help explain this somewhat fancy word. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Ata harei yode’a - You surely know - אתה הרי יודע Harei lama hem asu et ze - Well, you know why they did it, right? - ?הרי למה הם עשו את זה Hu harei lo holech limkor et ha-bait - Surely he’s not going to sell the house - הוא הרי לא הולך למכור את הבית Az zehu she-ken - Actually, he would - אז זהו, שכן Hu harei rak yeled - He is, after all, only a child - הוא, הרי, רק ילד Hu harei lo yachol lifgo’a be-zvuv - He wouldn’t hurt a fly - הוא הרי לא יכול לפגוע בזבוב Hi harei lo yechola lifgo’a be-zvuv - She wouldn’t hurt a fly - היא הרי לא יכולה לפגוע בזבוב The most famous harei is probably this one: Harei at mekudeshet li be-taba’at zo - With this ring be thou consecrated unto me as my wife - הרי את מקודשת לי בטבעת זו Hareini mekabel al atsmi - I hereby take upon myself - הריני מקבל על עצמי Harei ani hizmanti oto! - You do realize that I was the one who invited him - !הרי אני הזמנתי אותו Harei lo hivtachti she-ehye kan be-shesh - After all I didn’t promise I’d be here at six - הרי לא הבטחתי שאהיה כאן בשש   Playlist and Clips: Nurit Galron - Ata Harei Yode’a (lyrics) Ofer Levy - Eize Min Olam (lyrics) Shlomi Shabat - Harei At Mekudeshet Li (lyrics) Ravid Plotnick - Hareni

It’s winter time for us in the northern hemisphere. It is also the time we start over-using the Hebrew word קר (cold) because, for us Israelis, 14-17 degrees celsius (57-63 degrees fahrenheit) is considered cold. To get us ready for cooler temperatures, Guy prepared warm-up exercises consisting of words and phrases from the root ק.ר.ר that cover all things chill, cooling and our beloved refrigerators. Ruben's Pronunciation Course: https://tlv1.fm/happy6   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Perek horpi - Wintery episode - פרק חורפי Kar ba-leilot - It’s cold at night - קר בלילות Mamshich lihyot kar - It continues to be cold - ממשיך להיות קר Eize kor ba-huts - How cold it is outside - איזה קור בחוץ Kach sveder, kar ba-huts - Take a sweater, it’s cold outside - קח סוודר, קר בחוץ Kor klavim - It’s freezing - קור כלבים Ha-ru’ach ha-krira - The chilly wind or breeze - הרוח הקרירה Karir - Chilly - קריר “Kshe-beineinu karir” - When it’s cold between us - כשבינינו קריר Krirut - Coldness - קרירות Kerur - Cooling / refrigeration - קירור Lishmor be-kerur le’achar ha-pticha - Keep refrigerated after opening - לשמור בקירור לאחר הפתיחה Technai mekarerim - Fridge technician - טכנאי מקררים Mekarer - Refrigerator - מקרר Lekarer - To chill - לקרר Lechamem - To heat up - לחמם Efshar lekarer li et ze tipa? - Is it possible to make it a bit colder for me? - ?אפשר לקרר לי את זה טיפה Efshar lechamem li et ze tipa? - Is it possible to heat it up a bit for me? - ?אפשר לחמם לי את זה טיפה Mekorar - Chilled / caught a cold - מקורר Ani mekorar / Ani metsunan - I got a cold - אני מקורר / אני מצונן Trufot savta neged hitkarerut - Grandma’s remedies against the cold - תרופות סבתא נגד התקררות Kamim ba-boker, ein hitkarerut - You wake up in the morning, there’s no cold - קמים בבוקר, אין התקררות Hitkarerut - Drop in temperature - התקררות Hitchamemut - Heating - התחממות   Playlist and Clips: Kar ba-leilot Noy Fadlun - Sveder (lyrics) Shalom Hanoch - U-kshe-beineinu Karir (lyrics) Technai mekarerim Hava Alberstein - Shir Tishrey (lyrics) Trufot savta neged hitkarerut

The Hebrew word סיפור (sipur) means a story. Though in certain situations סיפור could also mean a matter, a thing, or a mess. The root ס.פ.ר acts a bit funny in some of its verb formats. No need to worry because on this episode Guy explains it all. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode https://tlv1.fm/happy6 New Words and Expressions: Ze haya sipur shel horef - It was a winter (love) story - זה היה סיפור של חורף Sipur ahava - Love story - סיפור אהבה Haya li sipur ito/ita - I had a (love) story with him/her - היה לי סיפור איתו/איתה Eize sipur achshav - What a mess - איזה סיפור עכשיו Festival mesaprei sipurim - Storytelling festival - פסטיבל מספרי סיפורים Lesaper sipur - To tell a story - לספר סיפור Saper ma nishma, saper eich haya - Tell me how you’re doing, tell me how it went - ספר מה נשמע, ספר איך היה Saper, sapri, sapru - Tell (Imp., m., f., pl.) - ספר, ספרי, ספרו Al tesaper la - Don’t (m.) tell her - אל תספר לה Al tesapri lo - Don’t (f.) tell him - אל תספרי לו Al tesapru lahem - Don’t tell them - אל תספרו להם Ma ata mesaper / ma at mesaperet - What are you telling, what do you have to say, what’s new? - מה אתה מספר/מה את מספרת Ma hu m’saper? - What’s new with him? - ?מה הוא מספר Haya li sipur im X - I had a problem with X - היה לי סיפור עם מישהו/משהו Haya li sipur im hevrat hashmal - I had an issue with the electricity company - היה לי סיפור עם חברת חשמל Haya li eize sipur ba-avoda - I had some kind of an issue at work - היה לי איזה סיפור בעבודה Sipurim, sipurim, sipurim - They always got stories… - סיפורים, סיפורים, סיפורים Ha-sipur supar - The story was told - הסיפור סופר Mesupar - Told - מסופר Mesupar she… - It is told that - ...מסופר ש Mesupar al rabbi X, she… - It is said that rabbi X... - ...מסופר על רבי איקס ש Lo ye’uman ki yesupar - It’s unbelievable - לא יאומן כי יסופר Tisporet - Haircut - תספורת Ani tsarich/tsricha lehistaper - I need to get a haircut - אני צריך/צריכה להסתפר Histaparta? Histapart? - Did you get a haircut? - ?הסתפרת Lispor - To count - לספור Sfira - Counting - ספירה Nispar - It was counted - נספר Playlist and Clips: Nataly Peretz - Ata Lo Amin Miki Gavrielov & Smadar Vimzer (lyrics) Festival mesaprei sipurim Yossi Alfi Arik Einstein - Kama Tov She-bata Ha-baita (lyrics) Mesupar al... Shmulik Kraus - Sapri Li (lyrics)

Hebrew provides plenty of ways to wish someone well, and they all depend on the severity of the illness. So what should we say to someone with a cold? How about the flu? Pneumonia? This winter, Guy provides a linguistic toolkit for all you well-wishers to use in almost any circumstance. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode https://tlv1.fm/happy6 Bassa ep. 108 Tihye Bari ep. 3 Polish Mother ep. 4 New Words and Expressions: Hachlaka al ha-kerach - Ice skating - החלקה על הקרח Paam rishona ba-chayim - For the first time in my life - פעם ראשונה בחיים Tihye bari / tihyi bri’a - May you be healthy - תהיה בריא / תהיי בריאה “Refu’a shlema” -Full recovery - רפואה שלמה Hachlama mehira - Speedy recovery - החלמה מהירה Lehachlim - To recover - להחלים Nu, hichlamta? Hivreta? - So, did you recover? (m.) - נו, החלמת? הבראת? Hichlamt, hivret - Did you recover? (f.) - החלמת? הבראת? Ani machlim karega - I recover these days - אני מחלים כרגע Hu machlim mi-shapa’at - He’s recovering from the flu - הוא מחלים משפעת Zo hachlama aruka - It’s a long recovery - זו החלמה מהירה Targish / Targishi / Targishu tov - Feel well (imp.) - תרגיש/תרגישי/תרגישו טוב Wai, targish tov, yo’w - Oh no, be well, wow - וואי, תרגיש טוב, יואו She-ya’avor maher - May it pass quickly - שיעבור מהר She-ya’avor maher, ma ani agid lecha - May it pass quickly, what can I tell you - שיעבור מהר, מה אני אגיד לך Shmor al atsmecha / Tishmeri al atsmech / Tishmeru al atsmechem - Take good care of yourself/yourselves - שמור על עצמך / תשמרי על עצמך / תשמרו על עצמכם “Rak bri’ut” - Wishing you nothing but health - רק בריאות! Ha-ikar ha-bri’ut - The most important thing is health - העיקר הבריאות Playlist and Clips: Yaakov Shwekey & Baruch Levin - Refu’ah Hachlama Mehira Arik Einstein & Shalom Hanoch - Shmor Al Atsmecha (lyrics) Harel Skaat & Yehuda Poliker - Gibor (lyrics)

Get the special course and at a special price by visiting https://tlv1.fm/happy6 The podcast recently celebrated its 6th birthday. And as part of our celebrations, Guy asked Ruben Adery to put together a special introductory online course for Streetwise Hebrew listeners. The course goes through the most mispronounced sounds in Hebrew. It combines explanatory videos with longer practice videos and provides downloadable word-lists that guide your pronunciation practice. The online course would have been regularly priced at $147US but listeners can access it for $66 as part of our podcast’s 6th birthday celebrations. Get it at https://tlv1.fm/happy6 The course helps your spoken Hebrew sound more like Israeli Hebrew. And we truly hope that the special offer will provide the course at a price that will allow more people to access it.

The Hebrew word פיצוץ (pitsuts) means explosion but is also used in the same fashion as the English phrase, “a blast,” meaning incredible or highly entertaining. And did you know that our neighborhood corner store is called a פיצוצייה (pitsutsiya)? Today, Guy covers the root פ.צ.צ, which is the foundation for many slang words and phrases to say things like, “I'm loaded with money” or “this cafe is packed.” Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Latet la-rosh lanu’ach me-ha-pitutsim - To let the head rest from the explosions - לתת לראש לנוח מהפיצוצים Ptsatsa - Bomb - פצצה Ptsatsa metakteket - A ticking time bomb - פצצה מתקתקת Yerushalayim, ir shava pitsuts - Jerusalem, a city worth an explosion - ירושלים, עיר שווה פיצוץ Eich haya ha-seret? Pitsuts - How was the movie? A blast - איך היה הסרט? פיצוץ Mehir pitsuts - A helluva price - מחיר פיצוץ Haya beneihem pitsuts - They had a fall out - היה ביניהם פיצוץ Pitsutsiya - Corner shop - פיצוצייה Lefotsets - To blow something up - לפוצץ Ha-va’ad potsets et ha-pgisha - The union stopped the meeting abruptly - הוועד פוצץ את הפגישה Hu potsets et ha-sipur - He revealed the story - הוא פוצץ את הסיפור Halas benadam, potsatsta li ta’mo-ach - Stop it, man, you blew up my brain - ח’אלס בנאדם, פוצצת לי ת’מוח Lefotsets et ha-iska - To call off a business agreement at the last moment - לפוצץ את העסקה Lefotsets mishehu be-makot - To beat the hell out of someone - לפוצץ מישהו במכות Mefutsats be-kesef - Loaded with money - מפוצץ בכסף Mefutsats be-anashim - Packed with people - מפוצץ באנשים Halachti la-cafe aval haya mefutsats be-anashim az chazarti habaita - I went to the cafe but it was packed, so I went back home - הלכתי לקפה אבל היה מפוצץ באנשים אז חזרתי הביתה Ha-telefon sheli mefutsats be-hoda’ot - My cellphone is full of messages - הטלפון שלי מפוצץ בהודעות Hu pit'om hitpotsets alai - He suddenly exploded on me - הוא פתאום התפוצץ עליי Lehaftsits - To bombard - להפציץ Bo’na ata maftsits - Dude, you’re “bombarding” - בוא’נה אתה מפציץ   Playlist and Clips: Arik Einstein - Pesek Zman (lyrics) Ha-hatser ha-achorit - Ptsatsa Metakteket (lyrics) Ha-dag nachash - Hinne Ani Ba (lyrics) Pitsutsiya Subliminal - Toro (lyrics)

What does an Israeli judo champion mean when she says, האש כבתה לגמרי (“ha-esh kavta legamrei”)? And how do you tell a technician that your laptop keeps dying on you? In Hebrew, לכבות (“lechabot”) means to extinguish and to turn off. So please turn off all cell phones and listen as Guy explains all things כ.ב.ה. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lechabot et ha-esh - To extinguish the fire, to put out the flames - לכבות את האש “Panas ha-rchov kiba atsmo lada’at” - “The street light turned itself off” - “פנס הרחוב כיבה עצמו לדעת” Ibed atmo lad’aat - Committed suicide - איבד עצמו לדעת Ani mevakesh lechabot telefonim - I ask you to turn off your cellphones - אני מבקש לכבות טלפונים Leha’avir telefonim le-shaket - Switch to silent - להעביר טלפונים לשקט Kibit ta’telefon? Kibita ta-telefon? - Did you turn off your cellphone? - ?כיבית ת’טלפון Techabe ta-telefon - Turn off your cellphone - תכבה ת’טלפון Mi kiba et ha-mazgan? - Who turned off the air conditioning? - ?מי כיבה את המזגן Mi shachach lechabot et ha-mazgan? - Who forgot to turn off the air conditioning? - ?מי שכח לכבות את המזגן Kibui orot - Lights out - כיבוי אורות Mechabei esh - Fire department - מכבי אש Kaba’ut ve-hatsala le-israel - Fire fighting and rescuing for Israel - כבאות והצלה לישראל Titkasher/Titkashri le-mechabei-esh - Call the fire dept. - תתקשר/תתקשרי למכבי אש Ha-esh kavta - The fire went out - האש כבתה “Ha-esh kavta legamrei” - The fire within me, my drive, completely stopped burning - האש כבתה לגמרי Kavu ha-orot - The lights went out - כבו האורות Kabai, kaba’im - Fire fighter - כבאי, כבאים Lohamei esh - Fire fighters - לוחמי אש “Elef Kaba’im lo yatslichu lechabot oti” - 1,000 fire fighters, won’t put out the fire I have (towards you) - אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי Kaba’it - Fire truck - כבאית “Sho’alim oti: eich nachon lehar’ot et ha-bayit, ha-im kshe-ha-orot kvuyim, o kshe-ha-orot dolkim?” - People ask me: what’s the right way to show off the house, when the lights are out, or when they are on?” - שואלים אותי: איך נכון להראות את הבית, האם כשהאורות כבויים, או כשהאורות דולקים? Kavui - Extinguished, no longer burning (also depressed) - כבוי Mechube - It’s off, extinguished - מכובה Nichba - Keeps going out all the time - נכבה Ha-machshev nichba li kol hazman - My computer dies on me all the time - המחשב נכבה לי כל הזמן Ani madlik, ve-ze nichba - I turn it on and it goes out - אני מדליק, וזה נכבה Mataf kibui esh - Fire extinguisher - מטף Kibui Srefot - “Putting out fires” - כיבוי שריפות   Playlist and Clips: Tamouz - Panas Ha-rchov (lyrics) Ha-kol Over Habibi - Ha-hagiga Nigmeret (lyrics) Mechabei esh Ha-esh kavta legamrei Yoni Rechter - Kavu Ha-orot (lyrics) Doda - Elef Kaba’im (lyrics) Orot dlukim o kvuyim? Mataf Ilanit - Kvar Aharei Hatsot (lyrics)

How do you say “buzz off” or “beat it” in Hebrew? And how might it relate to paying off your mortgage? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lesalek - To remove, get rid of, expel - לסלק Lesalek et kol ha-regashot ha-meyutarim - To remove all unnecessary feelings - לסלק את כל הרגשות המיותרים Lesalek metachim - To get rid of tension - לסלק מתחים Lesalek chatulim - To kick cats out - לסלק חתולים Siluk - Removing, clearing - סילוק Siluk re’alim me-ha-guf - Clearing toxins from the body - סילוק רעלים מהגוף Siluk ayin ha-ra - Removing the evil eye - סילוק עין הרע Siluk yonim - Removing pigeons - סילוק יונים Siluk ptsatsot - Removing bombs - סילוק פצצות Siluk mashkanta - Mortgage clearing - סילוק משכנתא Hadas mesuleket ad le-hoda’a hadasha - Hadas is dismissed from school until further notice - הדס מסולקת עד להודעה חדשה Mi she-silku oto - The one who was kicked out - מי שסילקו אותו Mesulak - Expelled - מסולק Hem mesalkim oto, hu mesulak - They kick him out, he is expelled - הם מסלקים אותו, הוא מסולק Ha-chov sulak - The debt was cleared - החוב סולק Lehistalek - To leave, to go away - להסתלק Tistalek mi-po, ‘Stalek mi-po - Buzz off, beat it - תסתלק מפה, ‘סתלק מפה ‘Stalek mi-po o she-ani mitkasher la-mishtara - Beat it or I’ll call the police - סתלק מפה או שאני מתקשר למשטרה Slik, slikim - Hidden storage place for weapons that were used illegally under British rule - סליק, סליקים Lehaslik - To stash - להסליק Haslaka - Stashing - הסלקה Hu hislik et ha-samim be-hafisat shokolad - He stashed the drugs in a chocolate bar - הוא הסליק את הסמים בחפיסת שוקולד Histalek min ha-olam - Died - הסתלק מן העולם Selek - Beetroot - סלק   Playlist and Clips: Eich lesalek metachim Siluk re’alim Mesuleket ad le-hoda’a hadasha Gali Atari - Od Yom (lyrics) Slik

Israelis need everything here and now, immediately. Preferably yesterday. That's why the Hebrew word זריז (zariz), quick or quickly, is constantly in use. This episode is a crash course (קורס מזורז) on the root ז.ר.ז. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Zariz - Speedy, quick - זריז Kaduri zariz mahir - My ball is quick and fast - כדורי זריז מהיר Kinu’ach shokolad zariz - A quick chocolate dessert - קינוח שוקולד זריז Li dubon zariz va-kat - I have a small and agile teddy bear - לי דובון זריז וקט Ze haya zariz” - That was quick - זה היה זריז Hipus zariz ba-internet - A quick internet search - חיפוש זריז באינטרנט Miklachat zriza (adj.) ve-magia - Quick shower and I am there - מקלחת זריזה ומגיע Miklachat ba-zariz (adv.) ve-magia - Quick shower and I am there - מקלחת בזריז ומגיע Aval zariz/yalla, zariz - Ok, quick - אבל זריז/יאללה, זריז Bi-zrizut - Quickly - בזריזות Eize zariz ata/eize zriza at - You’re so quick - איזה זריז אתה/איזה זריזה את Wow, eize zrizut - Wow, so quick - וואו, איזה זריזות Wow, zariz, toda - Wow, so quick, thanks - וואו, זריז, תודה Kesem - Magic trick - קסם Zrizut yadaim - Sleight of hand - זריזות ידיים Targilei zrizut - Agility exercises - תרגילי זריזות Lezarez yerida ba-mishkal - To expedite weight loss - לזרז ירידה במשקל Homets tapuchim - Apple cider vinegar - חומץ תפוחים Efshar lezarez et ze tipa? - Is it possible to speed it up a bit? Could you try to bring my dish out soon? - ?אפשר לזרז את זה טיפה Ani enaseh lezarez et ze - I’ll try to speed it up - אני אנסה לזרז את זה Tezarez/tezarzi/tezarzu otam - Hurry them up! - תזרז/תזרזי/תזרזו אותם Zeruz leida - Injection given for induction of labor - זירוז לידה Halich mezoraz - Expedited procedure - הליך מזורז Ata rotse course mezoraz she-yasbir lecha eich lenashek oti? - Do you want a crash course that would teach you how to kiss me? - אתה רוצה קורס מזורז שיסביר לך איך לנשק אותי? Hu mizdarez limzog la Stella - He hurries to pour her a Stella - הוא מזדרז למזוג לה סטלה Lehizdarez - To hurry, to act quickly - להזדרז Ani mamlits lehizdarez ve-liknot - I recommend to hurry up and buy - אני ממליץ להזדרז ולקנות Tsarich lehizdarez ve-liknot kartisim hayom - We should hurry and buy tickets today - צריך להזדרז ולקנות כרטיסים היום Hevre bo’u nizdarez, ha-shemesh shoka’at - Let’s hurry up, the sun will set soon - חבר’ה בואו נזדרז, השמש שוקעת Tizdarzu - Hurry up (pl.)! - תזדרזו Zaraz, katalizator - Catalyst - זרז, קטליזטור   Playlist and Clips: Yafa Yarkoni - Ha-kadur Kal ve-zariz Yafa Yarkoni - Dubon Yumbo (lyrics) Zrizut Yadayim Lezarez yerida ba-mishkal Ata rotse course mezoraz be-eich lenashek oti? Mercedes Band - Sophie (lyrics) Shmulik Kraus & Josie Katz - Nitpayesa (lyrics)

In Hebrew, גנב (ganav) is a thief. Perhaps you already know its Yiddish pronunciation, ganef (גאַנעוו). But there are other, more exciting words that belong to the Hebrew root גנב, including several slang uses. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode  New Words and Expressions: Ganav - Thief - גנב Ganef - Thief (Yiddish) - גאַנעוו Lignov - To steal - לגנוב Ganav sidrati - Serial thief - גנב סדרתי Al rosh ha-ganav bo’er ha-kova - On the head of the thief the hat is in flames - על ראש הגנב בוער הכובע Gneva - Theft - גניבה Gnevot ha-sisma’ot - The password thefts - גניבות הססמאות “Ve-al tezalzelu bi-fritsa la-mail ha-prati shelachem” - And don’t underestimate a break in to your personal email - ואל תזלזלו בפריצה למייל הפרטי שלכם Pritsa - Burglary - פריצה Lifrots - To break in - לפרוץ Ani megala she-ganvu li et ha-zehut - I realise that someone stole my identity - אני מגלה שגנבו לי את הזהות Gnevat zehoot - Identity theft - גניבת זהות Medabrim al ze harbe la-achrona - They talk a lot about it lately - מדברים על זה הרבה לאחרונה Nignav - Stolen - נגנב Nignav li ha-nayad - My cellular phone was stolen - נגנב לי הנייד Nigneva la ha-zehut - My identity was stolen - נגנבה לי הזהות Nignav li ha-oto - My car was stolen - נגנב לי האוטו Nigneva li ha-mechonit - My car was stolen - נגנבה לי המכונית Nignevu li ha-ofanayim - My bicycle was stolen - נגנבו לי האופניים Nigneva lecha ha-mechonit? - Was your car stolen? - נגנבה לך המכונית Ganuv - Stolen - גנוב Rechev ganuv - A stolen vehicle - רכב גנוב Sufgi, ya gnuva, ma at osa kan? - Hey donut, are you out of your mind? What are you doing here? - ?סופגי, יא גנובה, מה את עושה כאן Ma, ata ganuv? - Are you out of your mind? Don’t be silly - ?מה, אתה גנוב Lehagniv - To sneak something in - להגניב Lehagniv ochel la-kolno’a - To sneak food into the cinema - להגניב אוכל לקולנוע Magniv - Cool - מגניב Lehagniv mishehu al mashehu - To excite someone about something - להגניב מישהו על משהו Hu higniv oti al cuba - He got me excited about Cuba - הוא הגניב אותי על קובה Hi higniva oti al sidra - She was raving about a TV series and now I am hooked - היא הגניבה אותי על הסדרה Hitganev - He snuck into - התגנב Hitganvut - Sneaking into - התגנבות Gunav le-oznai she… - It was brought to my attention that... - גונב לאוזניי ש Ganavti kama dakot, asiti siesta - I stole a few minutes and had a siesta - גנבתי כמה דקות   Playlist and Clips: Lior Narkis - Ganavim (lyrics) Ha-gneva ha-gdola beyoter Gnevat zehut - Identity theft Nignav li ha-telefon Ya gnuva (Eretz Nehederet)

The Hebrew words סביב (saviv), סביבה (sviva), מסביב (misaviv), סבב (sevev), all come from the ס.ב.ב root. They also come in very handy in spoken Hebrew. So today, Guy explains the many words and phrases that stem from this interesting root. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Saviv – Around – סביב Tistakel kama lirdim mi-saviv – See how many hot guys there are around – תסתכל כמה לירדים מסביב Tavo mi-saviv – Come from the other side – תבוא מסביב Habet saviv – Look around you – הבט סביב Sviv ha-habayit yesh gina – Around the house there’s a yard – סביב הבית יש גינה Mi-saviv la-bayit yesh gina – Around the house there’s a yard – מסביב לבית יש גינה Ani omedet ba-ma’agal u-mabita svivi – I stand in the circle and look around me – אני עומדת במעגל ומביטה סביבי Tistakel (‘stakel) misvivcha – Look around you (m.) – תסתכל מסביבך, ‘סתכל מסביבך Tistakli (‘stakli) misvivech – Look around you (f.) – תסתכלי מסביבך, ‘סתכלי מסביבך Tistaklu (‘staklu) misvivchem – Look around you (pl.) – תסתכלו מסביבכם, ‘סתכלו מסביבכם ‘Stakel rega, ‘stakli shniya – Have a look – סתכל רגע, ‘סתכלי שנייה Ovdim misaviv la’sha’on – We’re working around the clock – עובדים מסביב לשעון Sivuv – A round – סיבוב Sha’ashu’onim – Gameshows – שעשועונים Sivuv rishon – first round – סיבוב ראשון Nitsachta et ha-sivuv, yihye lecha yitaron ba-sivuv ha-ba – You won this round, you’ll have an advantage in the next round – ניצחת את הסיבוב, יהיה לך יתרון בסיבוב הבא Sivuvim shel ha-rosh – Turns of the head – סיבובים של הראש Sivuvim shel kaf ha-regel – Spins of the foot – סיבובים של כף הרגל Yatsati le-sivuv im ha-kelev – I went around the block with the dog – יצאתי לסיבוב עם הכלב Miko, ta’ase sivuv – Miko, spin around – מיקו, תעשה סיבוב Ta’ase/Ta’asi sivuv – Take a look around – תעשה/תעשי סיבוב Ani ose sivuv ve-chozer / ani osa sivuv ve-chozeret – I am going round the block and am coming back – אני עושה סיבוב וחוזר/וחוזרת Eich she-galgal mistovev lo – What goes around comes around – איך שגלגל מסתובב לו Lehistovev – To turn around, to wander around – להסתובב Mistovevet ba-olam – Wandering around in the world – מסתובבת בעולם Delet mistovevet – Revolving door – דלת מסתובבת Efo ata? Stam, mistovev – Where are you? Nowhere special, wondering around – איפה אתה? סתם, מסתובב Tistovev rega (‘Stovev rega), Tistovevi rega (‘Stovevi rega) – Turn around for a sec. – תסתובב רגע, תסתובבי רגע Hu mesovev oti – He spins me around – הוא מסובב אותי Hu mesovev oto al ha-etsba ha-ktana shelo – He’s got him wrapped around his finger – הוא מסובב אותו על האצבע הקטנה שלו Hu mesuvav al kol harosh – He’s crazy – הוא מסובב על כל הראש Hi mesuvevt al kol harosh – She’s crazy – היא מסובבת על כל הראש Sviva – Environment, surroundings, milieu – סביבה Ha-misrad le-haganat ha-sviva – Ministry of Environment- המשרד להגנת הסביבה Sevev shemot/hekerut – When everyone in the group says their name in turn – סבב שמות/היכרות   Playlist and Clips: Omer Adam feat. Arisa – Tel Aviv (lyrics) Ehud Banai – Zmancha Avar (lyrics) Hanna Aharoni – Ani Omedet Ba-ma’agal (lyrics) Matan Ajami – Misaviv La-sha’on (lyrics) Ba-sivuv ha-ba – On the next round (Gameshow) Miko, ta’ase sivuv – Make a turn Shmulik Kraus – Eich Ha-galgal Mistovev (lyrics) Alon Olearchik – Hi Holechet Ba-drachim (lyrics) The Idan Raichel Project – Delet Mistovevet (lyrics) Jane Bordeau – Rokdim Tsmudim (lyrics)

We all deserve to receive good customer service and to be treated with respect. But let's be real – that's not always the case. The Hebrew word יחס means treatment, attention and service, while the plural יחסים means relations. There's lots to cover so pay close attention as Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Tni li ktsat yachas cham, po va-sham - Give me some warm attention, affection, here and there - תני לי קצת יחס חם, פה ושם Milat yachas/milot yachas - Preposition(s) - מילת יחס/מילות יחס Yachas ishi - Individual attention - יחס אישי Yachas meyuchad - Special treatment - יחס מיוחד Lakebel yachas garu’a - To be mistreated - לקבל יחס גרוע Eize yachas, al ha-panim - Horrible service - איזה יחס, על הפנים Eize yachas, fantasti, eize sherut! - Amazing service - איזה יחס, פנטסטי, איזה שירות Halo, yachas - Hello, are you there? - ?הלו, יחס “Yachas gorer yachas” - You reap what you sow - יחס גורר יחס Yachas shel echad le million - A ratio of one to a million - יחס של אחד למיליון Yechasim - Relations - יחסים Ma’arechet yechasim - Relationship - מערכת יחסים Ma’arechet - System - מערכת Yachasei min - Sexual relations - יחסי מין Yechasim diplomatiyim - Diplomatic relations - יחסים דיפלומטיים Yachasei enosh - Interpersonal relations - יחסי אנוש Human Resources (HR) - Mash’abei enosh/Ko’ach adam - משאבי אנוש/כוח אדם Efes Be-yachasei Enosh - Zero in interpersonal relations - אפס ביחסי אנוש Yachasei tsibur - Public relations (PR) - יחסי ציבור, יח”צ Yachtsan/yachtasanit - PR person - יח”צן, יח”צנית Sichat yachaseinu le’an? - Conversation of “where this relationship is going” - שיחת יחסינו לאן Bi-zman shel sichat yachaseinu, le’an at holechet - At the time of our ‘sichat yachaseinu le’an’, where are you going? - ?בזמן של שיחת יחסינו, לאן את הולכת Yachasi - Relative (adj.) - יחסי Yerida nikeret be-ofen yachasi le-ma she-haya lanu hayom - A significant decrease (in temperatures) relatively to what we had today - ירידה ניכרת באופן יחסי למה שהיה לנו היום Ele ha-yamim ha-nochim yachasit shel ha-kayits - These are the relatively comfortable days of the summer - אלה הימים הנוחים יחסית של הקיץ Ma nishma? Tov, yachasit - How are you? Good, relatively speaking - מה נשמע? טוב יחסית Leyaches - To attribute - לייחס Leyaches le-mishehu mashehu - To attribute something to someone - לייחס למישהו משהו Yichus (Yiddish: Yiches) - Attribution, pedigree - ייחוס, ייחעס Lehityaches el mishehu - To be nice to someone - להתייחס אל מישהו Tityachsu elav yafe - Treat him nicely - תתייחסו אליו יפה Hityachasut - Treatment, reference, reaction - התייחסות Hityachsut rishona shel sa’udia - A first Saudi reaction - התייחסות ראשונה של סעודיה   Playlist and Clips: Dani Litani - Yachas Ham (lyrics) Milot Yachas be-arvit - Prepositions in Arabic Yachas ishi - Personal attention Halo, yachas - Hello, are you there? Ma’arechet Yechasim - Relationship Efes Be-yachasei Enosh (Zero Motivation) - Trailer Yachasei Tsibur Omer Adam - Zorek Ta’aniva (lyrics) Be-ofen yachasi - Relatively Yom yachasit no’ach - A relatively nice day Hityachsut rishona - First reaction

“You decide.” “No you decide.” “No no, you decide!” So many decisions to make. On this episode, Guy talks about Hebrew words and phrases related to decision-making. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lehachlit - To decide - להחליט Ze ha-zman lehachlit - This is the time to make a decision - זה הזמן להחליט Hu hichlit - He decided - הוא החליט Tsahal hichlit - The Israeli army decided - צה”ל החליט Hichlit > Hechlit Eich mekablim hachlatot? - How does one make a decision? - ?איך מקבלים החלטות Me-ha-rosh o me-ha-lev? - From the head (brain) or from the heart? - ?מהראש או מהלב Lehachlit/Lekabel hachlata - To reach a decision - להחליט/לקבל החלטה Lakachat hachlatot - To take decisions - לקחת החלטות Hachlata - Decision - החלטה Kabalat hachlatot - Decision making - קבלת החלטות Ma Hayita Machlit? - What would you (m) decide? - ?מה הייתה מחליט Ma hayit machlita? - What would you (f.) decide? - ?מה היית מחליטה Ma hayitem machlitim? - What would you (pl.) decide? - ?מה הייתם מחליטים At lo machlita alai - You (f.) don’t decide for me (slang) - את לא מחליטה עליי At lo machlita legabai - You don’t decide for me - את לא מחליטה לגביי At lo tachliti alay - You (f.) won’t decide for me - את לא תחליטי עליי Ata lo tachlit alai - You (m.) won’t decide for me - אתה לא תחליט עליי Tachliti at - You (f.) decide - תחליטי את Tachlit ata - You (m.) decide - תחליט אתה Tachlitu atem - You guys decide - תחליטו אתם Nu, tachlit/tachliti/tachlitu kvar - Come on, make up your mind - נו, תחליט/תחליטי/תחליטו כבר Huchlat - It was decided - הוחלט Huchlat she- - It was decided that… - ...הוחלט ש Huchlat lalechet - It was decided to go - הוחלט ללכת Huchlat - ein harakot ba-kalno’iot - It was decided, no wild driving with the electric scooters - אין חרקות בקלנועיות Ma huchlat? - What was decided? - ?מה הוחלט Muchlat - Absolute - מוחלט Ani omer lecha et ze be-bitachon muchlat - I am telling you this with full confidence - !אני אומר לך את זה בביטחון מוחלט Benadam hechleti - Decisive person - בנאדם החלטי Hechletiyut - Decisiveness - החלטיות Behechlet - Definitely, certainly - בהחלט   Playlist and Clips: Ze ha-zman lehachlit Hichlit - KAN TV Eich mekablim hachlatot - Commercial Keren Peles - Tkufa shel Shinuyim (lyrics) Ma atem hayitem machlitim la’asot? At lo machlita alai - Commercial Tachlitu atem - Commercial Huchlat - Commercial Shtisel - Behechlet

What Hebrew words and phrases can we use to disagree with someone? Which can be written in a reply online but not said to someone face to face? And which can be said but not written, and what intonation will give that extra oomph? On this episode, Guy goes over how to disagree with someone in written and spoken Hebrew. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Mamash lo - Totally not - ממש לא Ata pashut to’eh/At pashut to’ah - You’re simply wrong - אתה פשוט טועה / את פשוט טועה Ata to’eh, u-vegadol - You’re wrong, bigtime (m.) - אתה טועה, ובגדול At to’ah, u-vegadol - You’re wrong, bigtime (f.) - את טועה, ובגדול Ata to’eh u-mat’eh - You’re wrong and you’re misleading (m.) - אתה טועה ומטעה At to’ah u-mat’ah - You’re wrong and you’re misleading (f.) - את טועה ומטעה Lehat’ot - To mislead - להטעות Hefech - Opposite - הפך Lehefech - On the contrary - להפך Be’emet - Really? - באמת Nu be’emet (nubemet) - Come on, give me a break - נו, באמת Dai kvar - Enough already! - !די כבר Ein milim - No words, I’m left speechless - אין מילים Lo leha’amin - Unbelievable - לא להאמין Eize shtut/shtuyot - How silly - איזה שטות/שטויות Kama shtuyot - So many stupid things - כמה שטויות Ein matsav - No way - אין מצב Kama aluv - How pathetic - כמה עלוב Efes - Zero, Nobody - אפס Ani rak she'ela - Me, I am just a question - אני רק שאלה Lo hevanti - I didn’t get it - לא הבנתי Be-naalei bayit - “In slippers”, At ease - בנעלי בית   Playlist and Clips: Hagar Yanai - Ata Hai Be-halom (lyrics) Yosef & Yonatan Raz’el - Be’emet (lyrics) Alon Ole’arhcik - Shtuyot (lyrics)

Sometimes people offer us things that we simply don’t want. Telemarketing? No thanks. A leaflet about a new yoga studio around the corner? No thank you. What about an offering of a slice of cheesecake baked by your friend when you're on a diet? How do we decline an offer (politely or impolitely) in Hebrew? On this episode, Guy supplies you with a toolkit for those moments when you need to decline an offer. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Alonim - Leaflets - עלונים Lo, toda - No, thanks - לא, תודה Toda, lo me’unyan/me’unyenet - Thanks, I am not interested - תודה, לא מעוניין/מעוניינת Sori, lo karega - Sorry, not right now - סורי, לא כרגע Slicha, lo! - Sorry, no! - !סליחה, לא Lo mat’im - Not ‘fitting’, not interested - לא מתאים Amarti she-ze lo mat’im - I said that I wasn’t interested - אמרתי שזה לא מתאים Lo rotse, lo rotsa - I don’t want - לא רוצה Slicha, ani be-pgisha - Sorry, I am in a meeting - סליחה, אני בפגישה Lo toda, shalom! - No thanks, shalom! - !לא תודה, שלום Lo toda, bye - No thanks, bye - לא תודה, ביי Lo me’unyan, lo me’uneyent - I am not interested - לא מעוניין, לא מעוניינת Lo mat’im li/lanu - Not interested - לא מתאים לי, לא מתאים לנו Slicha, ani be-emtsa mashehu - Sorry, I am in the middle of something - סליחה, אני באמצע משהו Ani mevakesh/mevakeshet lo lehitkasher elai yoter - I ask not to call me again - אני מבקש/ת לא להתקשר אליי יותר Lo toda, tihye bari/tihyi bri’a - No thanks, be well - לא תודה, תהיה בריא/תהיי בריאה Slicha, anachnu lo me’unyanim - Sorry, we’re not interested - סליחה, אנחנו לא מעוניינים Slicha, dai - Sorry, that’s enough - סליחה, די Nudnik - Someone who is a nuisance - נודניק Takrit - Incident - תקרית Mamash toda, aval ani lo ochel/ochelet mutsrei halav - Thanks so much, but I don’t eat dairy products - ממש תודה, אבל אני לא אוכל/אוכלת מוצרי חלב Sori, ani tiv’oni - Sorry, I am vegan - סורי, אני טבעוני Ma-ze sori, ani shomer, toda raba - So sorry, I am keeping a diet - מה-זה סורי, אני שומר, תודה רבה Nu, haticha ktana - Come on, just a small piece - נו, חתיכה קטנה Asur li - I am not allowed, I must not - אסור לי Ze nir’e mehamem - It looks amazing - זה נראה מהמם Slicha, yesh li kvar mashehu - I already have something - סליחה, יש לי כבר משהו Ani lo yachol, slicha, mamash toda al ha-hazmana - I can’t, sorry, but thank you so much for the invitation - אני לא יכול, סליחה, ממש תודה על ההזמנה Hayiti met lavo, aval an’lo yachol - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מת לבוא, אבל אנ’לא יכול Hayiti meta lavo, aval an’lo yechola - I would die to be there, but I cannot make it - הייתי מתה לבוא, אבל אנ’לא יכולה Inyan, interest, ep. #110 Tihye bari, ep. #3 Pachot, less, ep. #162   Playlist and Clips: Sarit Haddad - Lo Toda (lyrics) Arik Einstein - Nudnik (lyrics)

This week we celebrate our podcast’s sixth anniversary. Can you believe it? Six years, שש שנים. It's a good excuse to talk about שש, six, and its family of Hebrew words. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Kvish shesh - Highway six - כביש שש Kvish hotse Israel - Cross Israel highway - כביש חוצה ישראל Kav shesh - Bus no. 6 - קו שש Hayinu shisha - We were six (pl. m.) - היינו שישה Shisha chaverim - Six friends (m.) - שישה חברים Shisha yeladim - Six kids (m.) - שישה ילדים Shisha banim - Six boys - שישה בנים Hayinu shesh - We were six (pl. f.) - היינו שש Shesh chaverot - Six friends (pl. f.) - שש חברות Shesh nashim - Six women - שש נשים Six girls - Shesh banot - שש בנות Adom, aduma, adumim - Red (m., f., pl.) - אדום, אדומה, אדומים Ez/Izim - Goat/goats - עז, עיזים The six friends - Sheshet ha-chaverim - ששת החברים Milchemet sheshet hayamim - The 6 Day War - מלחמת ששת הימים Shesh ha-chaverot - The six friends (f.) - שש החברות Shesh ha-nashim - The six women - שש הנשים Shesh ha-banot - The six girls - שש הבנות Shesh va-hetsi ba-boker - 6.30am - שש וחצי בבוקר Shesh ba-erev - 6pm - שש בערב Re’iya shesh-shesh - 6 over 6 vision (US: 20 20) - ראייה שש-שש Shnot ha-shishim - The sixties - שנות השישים Shnot ha-shloshim - The thirties - שנות השלושים Shnot ha-shmonim - The eighties - שנות השמונים 600 - Shesh me’ot - שש מאות 6,000 - Sheshet alafim - ששת אלפים 60,000 - Shishim elef - שישים אלף 600,000 - Shesh me’ot elef - שש מאות אלף 6,000,000 - Shisha milion - שישה מיליון 6,000,000,000 - Shisha miliard - שישה מיליארד   Playlist and Clips: Kvish 6 Ha-tikva 6 - Ha-ivrit Ha-chadasha (lyrics) Shlomo Artzi - Shisha (lyrics) Milchemet Sheshet Ha-yamim - 6 Day War Yehuda Poliker - Boker Yom Rishon (lyrics) Shesh-shesh Shlomo Artzi - Lev Shavur Li-resisim (lyrics)

How would we say, “you really scared me,” in Hebrew? How about a horror film? A coward? This week, Guy doesn't share his deepest fears but rather explains the Hebrew root פחד and its many words and phrases. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Mafchid - Scary - מפחיד Ze ma-ze mafchid - It’s really scary - זה מה-זה מפחיד Ze haya ma-ze mafchid - It was really scary - זה היה מה-זה מפחיד Seret mafchid - Scary movie - סרט מפחיד Seret eima - Horror film - סרט אימה Ha-eima - The horror - האימה Ta’am mafchid - The taste is “scary” - טעם מפחיד Hifchadta/hifchadet oti - Oh, you scared me! - הפחדת אותי Ma-ze hifchadta/hifchadet oti, at/a lo normali/t - You really scared me, you’re insane - מה זה הפחדת אותי, את/ה לא נורמלי/ת Mi-ma at mefachedet? - What are you scared of? - ?ממה את מפחדת Lefached mi-mashehu - To be afraid of something - לפחד ממשהו Mi-ma atem mefachdim? - What are you guys afraid of? - ?ממה אתם מפחדים Pachad - Fear - פחד Eize pachad - How scary - איזה פחד Nahagti Berechev Be-Italia, yow eize pachad - I drove a car in Italy, wow, that was so scary - נהגתי ברכב באיטליה, יואו איזה פחד P’chadim - Fears - פחדים Leshakshek - To shake - לשקשק Meshakshekim? - Are you guys shaking? - ?משקשקים Shikshaknu merov she-ze ta’im - We were shaking as it was so delicious - שקשקנו מרוב שזה טעים Behala - Panic - בהלה Lehav’hil mishehu - Lehafchid oto - To scare someone - להבהיל מישהו, להפחיד אותו Pachdan - Coward - פחדן Ya pachdan! - You coward! - !יא פחדן   Playlist and Clips: Ta’am mafchid Idan Raichel’s Project - Halomot shel Acherim (lyrics) Yael Naim - Pachad (lyrics) Meshakshekim? How To Find Episode Notes in Apple Podcasts App

So you're on summer holiday. Do you stay at a hotel or go for a house swap? Will you exchange currency? Who is filling in for you at work while you're gone? The Hebrew root חלפ is the focus of this week's episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lehachlif - To exchange, to replace, to swap - להחליף Atsa, atsot - Seaweed - אצה, אצות Ha-atsa yechola lehachlif basar - The seaweed can replace meat - האצה יכולה להחליף בשר Hi yechola lehachlif helbon min ha-hai - It can replace protein from animals - היא יכולה להחליף חלבון מן החי Kaniti et ze po, ani rotse lehachlif et ze - I bought it here, I’d like to exchange it - קניתי את זה פה, אני רוצה להחליף את זה Efshar lehachlif li et ze vaksha? - Could you please exchange it for me? - ?אפשר להחליף לי את זה (ב)בקשה Samti petek hachlafa - I put an exchange note - שמתי פתק החלפה “Hachlafot” - Trading (kids) - החלפות Dira lehachlafa - House swap - דירה להחלפה Hachlafat kesef - Currency exchange - החלפת כסף Ani tsarich lehachlif kesef - I need to exchange currency - אני צריך להחליף כסף Hamarat matbe’a - Currency conversion - המרת מטבע More machlif/Mora machlifa - Substitute teacher - מורה מחליף/מורה מחליפה Mi machlif et Dani? - Who is filling in for Danny? - ?מי מחליף את דני Mi machlif et Orna? - Who is filling in for Orna? - ?מי מחליף את אורנה Mi ha-machlif? - Who is the replacement? - ?מי המחליף Tsarich machlif - We need a replacement - צריך מחליף Hichlafti mishmeret im Eli - I swapped shifts with Eli - החלפתי משמרת עם אלי Matai machlifim sha’on? - When do we change the clock? - מתי מחליפים שעון Sha’on kayits - Daylight saving - שעון קיץ Sha’on horef - Winter clock - שעון חורף Eich lehachlif hitul le-tinok - How to change a baby’s diaper - איך להחליף חיתול לתינוק Stam, stam, lo kore klum - Just kidding, nothing happens - סתם, סתם, לא קורה כלום Tahlif lo - Change (m.) it for him - תחליף לו Tahlifi la - Change (f.) it for her - תחליפי לה Tahlif hitul la-yalda/yeled - Change the diaper for him/her - תחליף חיתול לילד/לילדה Tsarich lehachlif et ha-nura - We need to change the light bulb - צריך להחליף את הנורה Hu hichlif tsva’im - He changed colors, he was scared - הוא החליף צבעים Huchlaf - It was replaced/changed - הוחלף Musach - Garage - מוסך “Nurat or ahori - huchlefa” - “Back light bulb - replaced” - נורת אור אחורי - הוחלפה Halafim - Spare parts - חלפים Tachlif - Substitute, replacement - תחליף Halufa - Alternative - חלופה Tachlufa gvoha - High turnover - תחלופה גבוהה Lehitchalef - To exchange, to be changed - להתחלף Hitchalafnu ba-mishmarot - We swapped shifts - התחלפנו במשמרות Hitchalafti im Eyal ba-mishmeret - I switched shifts with Eyal - התחלפתי עם אייל במשמרת Lehitnashek - To kiss each other - להתנשק Lehitkatev - To correspond - להתכתב Hitchalef lo ha-kol - His voice changed - התחלף לו הקול Yeled pele - Wunderkind - ילד פלא Ha-kol shel ha-yeladim ha-ele mit’chalef - The voice of these kids change - הקול של הילדים האלה מתחלף “Lo hayiti mitchalef ito” - “I wouldn’t change places with him” - לא הייתי מתחלף איתו “Slicha, efshar lehachlif/leha’avir tachana?” - “Excuse me, could you please change the radio station?” - ?סליחה, אפשר להחליף/להעביר תחנה   Playlist and Clips: Atzot yecholot lehachlif basar? Machlifim sha’on Lehachlif hitul Yedidia Weksler - Ahavti

There are times in life when we are left disappointed (me’uchzavim) and it would be helpful to know how to express this disappointment in Hebrew. On this episode, Guy covers this special four letter root אכזב and checks Twitter to see what disappoints Israelis the most. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Achzava - Disappointment - אכזבה Le’achzev mishehu - To disappoint someone - לאכזב מישהו Nachon, ze me’achzev - It’s true, it’s disappointing - נכון, זה מאכזב Lakum me-achzavot - To rise after the disappointment - לקום מאכזבות Mehuzakim yoter - more reinforced - מחוזקים יותר Nechushim yoter - more determined - נחושים יותר Meuchadim yoter - more united - מאוחדים יותר Ve-re’evim yoter - And hungrier - ורעבים יותר Ze ma-ze me’achzev she-hamiflaga lo nitscha ba-bchirot - It’s so disappointing that this party didn’t win the election - זה מה-זה מאכזב שהמפלגה לא ניצחה בבחירות Mis’ada me’achzevet - Disappointing restaurant - מסעדה מאכזבת Seret me’achzev - Disappointing movie - סרט מאכזב Me’achzev ladaat she-le-olam lo achtoch yerakot be-mehirut kmo ha-shefim ha-miktso’iyim - It’s disappointing to know that I will never be able to cut vegetables like professional chefs - מאכזב לדעת שלעולם לא אחתוך ירקות במהירות כמו השפים המקצועיים Ichzavt/a be-gadol - You disappointed me - You really let me down - איכזבת בגדול Al te’achzev/i oti - Don’t disappoint me - אל תאכזב/י אותי Tsar li leachzev otcha, aval nigmar ha-kafe - Sorry to disappoint you, but we’re out of coffee - צר לי לאכזב אותך, אבל נגמר הקפה Anachnu me’uchzavim mikem - We’re disappointed by you - אנחנו מאוכזבים מכם Hayiti meuchzav - I was disappointed - הייתי מאוכזב Eheye meuchzav - I will be disappointed - אהיה מאוכזב Mecha’at ha-agalot - The stroller protest - מחאת העגלות Me’uchzavot - Disappointed (F., Pl.) - מאוכזבות Lehit’achzev mi- To become disappointed by - להתאכזב מ Lemud/at achzavot - Experienced with disappointments - למוד/ת אכזבות   Playlist and Clips: Mashina - Achzava (lyrics) Nachon, ze me’achzev - It’s true, it’s disappointing Eyal Golan - Mischakim shel Kavod (lyrics) Yael Levy - Al Te’achzev oti (lyrics) Tsar Li Leachzev otcha - Sorry to disappoint you Me’uchzavim (m. pl.) Me’uchzavot - Disappointed (f. pl.) Nurit Galron - Ra’iti (lyrics)

Ok, so you know how to order schnitzel in an Israeli restaurant. But what about asking for an extra plate? For a non-spicy dish? Extra parsley? Or maybe you need to notify the kitchen of a food allergy. This is serious stuff. Guy delivers the #Hebrew language goods on this week's episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Efshar od petrozilia vaksha? - Could I please have more parsley? - ?אפשר עוד פטרוזיליה (ב)בקשה Efshar od tsalahat vaksha? - Could we have an extra plate please? - ?אפשר עוד צלחת (ב)בקשה Bishvili ha-salat, efshar bli batsal? - For me, the salad, without the onions please? - ?בשבילי הסלט, אפשר בלי בצל Alergi/t le-egozei melech - Allergic to walnuts - אלרגי/ת לאגוזי מלך Yesh li alergia le-egozim - I have a nut allergy - יש לי אלרגיה לאגוזים Midat asiya - Level of doneness - מידת עשייה Medyum, Well done (Asui tov), Rer (na, hai) - מדיום, וול-דאן (עשוי טוב), רר (נא, חי) Eich ze ba? - What sides come with the dish? - ?איך זה בא Ze ba im - It comes with… - זה בא עם Ze ba al - It comes on… - זה בא על Yesh lachem ulai X? - Do you happen to have X? - יש לכם אולי X? Ma efshar bimkom X? - What could I have instead of X? - מה אפשר במקום X? Ma yesh bimkom X? - What do you have instead of X? - מה יש במקום X? Slicha, lo kibalnu et ha-uga - Sorry, we didn’t get the cake - סליחה, לא קיבלנו את העוגה Ma im ha-uga? - What’s with the cake? - ?מה עם העוגה Efshar livdok li? - Is it possible to check on it for me? - ?אפשר לבדוק לי Ze harif? - Is it spicy? - ?זה חריף Ha-mana ha-zo harifa? - Is this dish spicy? - ?המנה הזו חריפה Efshar lo harif? - Is it possible to have it not spicy? - ?אפשר לא חריף   Playlist and Clips: Arkadi Duchin & Micha Shitrit - Beit Cafe shel Dinozaurim (lyrics) Alergi le-egozim Midat asiyat ha-steak Ivri Lider - Batei Kafe (lyrics)   Ep. 119 Ep. 122 Ep. 157

The word revach רווח means profit, gain, benefit, and a few other things. You'll benefit greatly from learning the root רוח, we promise. Learn phrases like “chill on the sofa,” “beware of the gap,” and “make sure to leave a margin of safety.” Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Revah - Profit, gain, space - רווח La’asot revahim - To make a profit - לעשות רווחים Revach bein ha-milim - Space between words - רווח בין המילים Makash ha-revach - Space key - מקש הרווח Ha-revach bein ha-rakevet la-ratsif - Gap between the train and the platform - הרווח בין הרכבת לרציף Revach ve-hefsed - Gain and loss - רווח והפסד Revach naki - Net profit - רווח נקי Revachim - Profits - רווחים Rivchei ha-bank - The bank’s profits - רווחי הבנק Profitable - Rivchi - רווחי Revacha - Welfare, wellbeing, comfort - רווחה Medinat revacha - Welfare state - מדינת רווחה Halonot ptuchim lirvacha - Wide open windows - חלונות פתוחים לרווחה Lifto’ach et ha-delet lirvacha - Open the door wide open - לפתוח את הדלת לרווחה Lerave’ach - To space out - לרווח Rivu’ach - Spacing - ריווח Meruvach - Spacious - מרווח Hadar shena meruvach - Spacious bedroom - חדר שינה מרווח Salon meruvach - Spacious living room - סלון מרווח Mirvach - Margin, hiatus - מרווח Mirvach betichut - Safety margin - מרווח בטיחות Lehitrave’ach al ha-sapa - To chill on the sofa - להתרווח על הספה Titrave’ach, targish be-no’ach - Relax, feel at home - תתרווח, תרגיש בנוח Leharviach - To earn, to gain - להרוויח Kama ata marvi’ach be-hodesh - How much do you earn per month? - ?כמה אתה מרוויח בחודש Kama ata hosehv ani marvi’ach al ze? - How much profit do you think I make from this? - ?כמה אתה חושב אני מרוויח על זה Tevatri al ha-ego, tarvihi ahava - Give up the ego, gain love - תוותרי על האגו, תרוויחי אהבה Leharvi’ach mi-mashehu - To benefit from something - להרוויח ממשהו Tni yachas mechabed ve-tov, tir’i eich tarvichi mi-ze - Be respectful, and you’ll see just how much you’ll gain from it - תני יחס מכבד וטוב, תראי איך תרוויחי מזה Az ma hervachta mi-kol ha-sipur? - So what did you gain from all of this? - אז מה הרווחת מכל הסיפור Hevrot ha-bitu’ach hirvichu - The insurance companies made profit - חברות הביטוח הרוויחו Hem marvichim esrim ahuz - They make a profit of twenty percent - הם מרוויחים עשרים אחוז Esrim ahuzim revach - Twenty percent profit - עשרים אחוז רווח Tamid amarnu, leharvi’ach ken, hazirut lo - We always said, to make profit yes, piggery, no - תמיד אמרנו, להרוויח כן, חזירות לא Tarvi’ach - Make a profit (imp.) - תרוויח She-yarvi’ach/She-tarvi’ach - May he/she profit - שירוויח/שתרוויח Hirvachta et ze be-yosher - you’ve earned it - הרווחת את זה ביושר Murvach - Gained - מורווח Yatsati murvach - I came out on top - יצאתי מורווח   Playlist and Clips: Rivchei ha-bank - The bank’s profits Medinat Revacha Tslil Mechuvan - Yamim Levanim (lyrics) Hevrot ha-bitu’ach hirvichu - Insurance companies made a profit Lilia - Ha-revach bein ha-gever la-hultsa (lyrics)

How do we agree with someone in Hebrew? How do we say, I hear you, totally, yeah, right, spot on, exactly? Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Bool ma she-amart/amarta - Exactly what you’ve said - בול מה שאמרת Bool - Spot on, absolutely - בול Bool ba-zman - Right on time - בול בזמן Maskim - I agree - מסכים Maskim itcha lahalutin - I totally agree with you - מסכים איתך לחלוטין Legamray, maskim itcha la-halutin - Totally, I totally agree with you - לגמרי, מסכים איתך לחלוטין Diyuk - Precision - דיוק Bidiyuk, bidyuk, maskim itcha, bidiyuk - Exactly, I agree with you, right - בדיוק, בדיוק, מסכים איתך, בדיוק Bidiyuk/mamash kacha - Exactly like this - בדיוק/ממש ככה Tachles - Cut to the chase/I hear you - תכל’ס Nachon - Right, correct - נכון Ze nachon ma she-amart - It’s true what you said - זה נכון מה שאמרת Baroor - Clearly/It’s clear - ברור Betach - Sure - בטח Todarling - Toda+darling - תודרלינג   Playlist and Clips: Ariel Zilber – Milliard Sinim (lyrics) Efraim Shamir – Nachon At Yaffa (lyrics) Dudu Tassa - Yoter Barur (lyrics)

In Hebrew, סוף סוף (sof-sof) means at last. Sof-sof can also mean finally, but not in all situations. Confusing, right? And how would we say final and infinite in Hebrew, which are derived from the word סוף, end? On this episode, Guy is going to clarify the appropriate usage of סוף סוף – finally. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Sof-sof - At last - סוף סוף Sof la-sipur - An end to the story - סוף לסיפור Sof onat ha-tapuzim - The end of the orange season - סוף עונת התפוזים Mechirei sof ha-ona - Prices of end of the season - מחירי סוף העונה Mivtsa’im - Sales - מבצעים Ata holech la-sof ona? - Are you going to the sales? - אתה הולך לסוף עונה? Yesh sof ona - There’s a sale - יש סוף עונה Sof sof (at) ona - At last you answer the phone - סוף סוף (את) עונה Sof ona - End of season (sale) - סוף עונה Oh, sof sof higata - At last you are here - או, סוף סוף הגעת! Ba-sof/be-sofo shel davar hem higi’u le-NY - At the end - בסוף/בסופו של דבר הם הגיעו לניו יורק Le-siyum/lifney siyum, ani rotse lehodot le-Jerry - And finally, I’d like to thank Jerry - לסיום/לפני סיום, אני רוצה להודות לג’רי Sof-sof! - At last! - סוף סוף Sof pasuk - End of story - סוף פסוק Mi-bhinata ze sof pasuk - from her side, it’s her last word - מבחינתה זה סוף פסוק Sofi - Final - סופי Tahana sofit - Terminal station - תחנה סופית Tshuva sofit -Final answer - תשובה סופית Wow, uga sof! - Wow, what an amazing cake! - וואו, עוגה סוף Sof ha-derech - Amazing - סוף הדרך Einsof - Infinity - אינסוף Einsofi - Infinite - אינסופי Sof tov - ha-kol tov - All's Well That Ends Well - סוף טוב הכל טוב   Playlist and Clips: Yehudit Ravitz - Sof La-sipur (lyrics) Tamuz - Sof Onat Ha-tapuzim (lyrics) Sof sof ona! Sof pasuk Rami Fortis - Tahana Sofit (lyrics)

How do we greet a stranger in the elevator, in Hebrew? How about a neighbor from our building? Could we perhaps just look down and not say anything at all? Guy presents a concise guide to Israeli elevator etiquette 101. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Ze yachol lehechashev lo menumas - It might be considered impolite - זה יכול להיחשב לא מנומס Hagana atsmit - Self defence - הגנה עצמית Shalom - Hi, hello - שלום Shalom, shalom, hopa! Ma itcha, ma ata ose po? - Hey, hey! What’s going on, what are you doing here? - שלום, שלום, הופה! מה איתך, מה אתה עושה פה? Hi - Hi - היי Ahlan - Hi - אהלן Ma kore? - What’s happening? - מה קורה? Ahlan, ma kore? - Hi, how are you? - אהלן, מה קורה Hi, ma kore? - Hi, how are you? - היי, מה קורה Boker tov - Good morning - בוקר טוב ...Kertov - Kertov - קרטוב “Boker!” - Morning! - בוקר! Tsohorayim tovim - Greeting used around 1pm - צהריים טובים Aahar tsohorayim tovim - Good afternoon - אחר צוהוריים טובים Erev tov - Good evening - ערב טוב Laila tov - Good night - לילה טוב Hi-oosh - Hi (cutsy) - היוש   Playlist and Clips: Shokolad-Menta-Mastik - Emor Shalom (lyrics) Shem-tov Levy - Hit’orerut (lyrics) Ariel Zilber - Shemesh Shemesh (lyrics) Tislam - Boker shel Kef (lyrics)

Letting go of someone or something can be a difficult thing to do. How do we let it all go, in Hebrew? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lo ozev et ha-ir - I am not leaving town - לא עוזב את העיר Hu ozev - He is leaving, letting go - הוא עוזב Azva et ha-ima ve-ha-mishpachca - She left her mom and the family - עזבה את האמא והמשפחה Azva et ha-bayit ve-ha-meltacha - She left the home and the wardrobe - עזבה את הבית והמלתחה Azva et Sonia ve-et ha-dira - She left Sonia and the apartment - עזבה את סוניה ואת הדירה Azva mish’enet ve-havera - She left her support, her friend - עזבה משענת וחברה La’azov mishehu - To let go of someone - לעזוב מישהו Azov/azvi/azvu oto - Leave him alone - עזוב/עזבי/עזבו אותו Ta’azov/ta’azvi/ta’azvu oto - Leave him alone - תעזוב/תעזבי/תעזבו אותו Azov/azvi et ze - Leave it alone - עזוב את זה Azov, alai - Let it go, it’s on me - עזוב, עליי Azov/azvi, hishtagat? - Forget it, are you out of your mind? - עזוב/עזבי, השתגעת? Azov/azvi shtuyot - Stop the nonsense - עזוב/עזבי שטויות Azov otcha me-ahava - Stop worrying about love - עזוב אותך מאהבה Azov otcha mi+something/azvi otach mi-something - No need to do something - עזוב אותך מ+משהו/עזבי אותך מ+משהו Azov otcha me-ha-bachur ha-ze - No need to think about this guy - עזוב אותך מהבחור הזה Azvi otach mimenu - No need to think about him - עזבי אותך ממנו La’azov - To leave, to let go - לעזוב La’azov et ha-bayit - To leave home - לעזוב את הבית La’azov mishehu/mishehi - To leave your partner - לעזוב מישהו Hem nifredu - They broke up - הם נפרדו Hu azav ota - He left her - הוא עזב אותה Hi azva oto - She left him - היא עזבה אותו Lo hevanti, mi azav et mi - I didn’t get it, who left whom? - לא הבנתי, מי עזב את מי? Izvi et ha-kol - Leave everything (Arch. Imp. F.) - עזבי את הכל Azov/Azvi/Azvu ha-kol - Leave everything (Coll.) - עזוב/עזבי/עזבו הכל Azuv - Neglected - עזוב Azuva - Neglect (n.) - עזובה “Leha’aziv mishehu” - To cause someone to leave his job - “להעזיב מישהו” He’ezivu oto - They made him leave - העזיבו אותו Azov oti be-ima sh’cha (azovoti be’imash’cha) - I beg you, leave me alone - עזוב אותי באמאש’ך Izavon - Inheritance - עיזבון   Playlist and Clips: Shlomo Artzi - Lo Ozev et Ha-ir (lyrics) Gazoz - Tsipi Primo (lyrics) Carolina - Mul Ha-yam (lyrics) Alon Olerachik & Yifat Taasa - Azov Otcha Me-ahava (lyrics) Ehud Banai - Ha-tsemachn (lyrics) Shlomo Artzi - Hof Azuv Me-ahavot (lyrics) Ben Franco - Azov Oti be-imash’cha

Guy noticed that even his most advanced students have problems with the Hebrew words for city, town, and municipality, so he decided to dedicate this episode to these words, once and for all. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Ir gdola - Big city - עיר גדולה Ir hachama - Smart city - עיר חכמה Arim gdolot - Big cities - ערים גדולות Arim yafot - Beautiful cities - ערים יפות Arim hachamot - Smart cities - ערים חכמות Arim te’omot - Twin cities - ערים תאומות Ayara, ayarot - Town, towns - עיירה, עיירות Ayarot pitu’ach - “Development towns” - עיירות פיתוח Iriya - Municipality - עירייה Iriyat Tel Aviv - Municipality of Tel Aviv - עיריית תל אביב Rosh ha-ir/ha-iriya - Mayor (m.) - ראש העיר/העירייה Roshat ha-ir/ha-iriya - Mayor (f.) - ראשת העיר/העירייה Ironi - Of the city, urban - עירוני, אורבני Sifriya ironit - Municipal library - ספרייה עירונית Moked ironi, ha-moked ha-ironi, moked 106 - City hotline - מוקד עירוני, המוקד העירוני, מוקד 106 Hitchadshut ironit - Urban renewal - התחדשות עירונית Iyur - Urbanization - עיור Ir le-lo hafsaka - A city that never stops (The ‘Viv) - עיר ללא הפסקה   Playlist and Clips: Oshik Levy - Yonatan, Sa Ha-baita (lyrics) Ir hachama - Smart city Arim Hachamot - Smart cities Arik Sinai - Im ata ba-sviva (lyrics) Ayarot pitu’ach Ayarot pitu’ach - Wikipedia Hitchadshut ironit - Urban Renewal Ehud Banai - Ayara Ba-darom (lyrics)

Reflecting on the recent decision in Israel to go to elections again only months after the last, US President Trump said that Israeli politics are messed up and that the country needs to “get its act together.” One Hebrew translation of Trump’s quote read: “hem tsrichim lehit’apes al atsmam” (הם צריכים להתאפס על עצמם), which is extremely slangy and highly appropriate for the moment. So on today's episode Guy talks about the verb להתאפס. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: She-yit’apsu sham - They should get their act together, there - שיתאפסו שם Hem tsrichim lehit’apes al atsmam - They need to get their act together - הם צריכים להתאפס על עצמם Lehit’apes - To get one’s act together - להתאפס Efes - Zero - אפס Ani efes - I am a nobody - אני אפס Le’apes - To calibrate, to reset - לאפס Le’apes stopper - To reset a stopwatch - לאפס סטופר Le’apes et ha-neshek - To adjust or calibrate a rifle - לאפס את הנשק Ipus neshek - weapon recalibration - איפוס נשק Hu me’apes et ha-hayalim - He disciplines the soldiers - הוא מאפס את החיילים Hem me’upasim - They are disciplined - הם מאופסים Mishehu tsarich le’apes otam - Someone needs to discipline them - מישהו צריך לאפס אותם Ha-neshek me’upas - The weapon is adjusted - הנשק מאופס Ani lo me’upas, Ani lo meupeset - I can’t think straight - אני לא מאופס/ת Lehit’apes = Le’apes et asmecha, to reset yourself, to recover or get back to your previous state - להתאפס, לאפס את עצמך Ten li shniya lehit’apes - Give me a second to get back to my senses - תן לי שנייה להתאפס “She-yit’apsu sham” - They should get back to their senses there - שיתאפסו שם Hem tsrichim lehit’apes al atsmam - They need to get their act together - הם צריכים להתאפס על עצמם Hu hit’apes al atsmo, hi hit’apsa al atsma - He/She got back to their senses - הוא התאפס על עצמו / היא התאפסה על עצמה Tit’apes al atsmecha, tit’apsi al atsmech - Get your act together - תתאפס על עצמך, תתאפסי על עצמך Israel tsricha lakachat et atsma ba-yadayim - Israel needs to pull itself together - ישראל צריכה לקחת את עצמה בידיים Od lo hit’apasti me-az she-hazarti mi-hul - I still haven’t gotten back to my senses since returning from abroad - עוד לא התאפסתי מאז שחזרתי מחו”ל Shoef le-efes - Approaching zero - שואף לאפס Et’apes - I’ll get back to my senses - אתאפס Etafes - I will be caught - איתפס   Playlist and Clips: Ben Artsi - Efes (lyrics) Alma Zohar - Shir Ahava Indiani (lyrics) Meir Ariel - Shoef Le-efes (lyrics)

There is a small yet significant difference between the Hebrew words פוטרתי and התפטרתי which share the common root פ.ט.ר. The former means “I was fired” and the latter means “I quit.” On this episode, Guy covers all things פ.ט.ר, including the words for exemption, resignation, and dismissal. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: “Ani putarti, lo hitpatarti” - “I was fired, I didn’t quit” - “אני פוטרתי, לא התפטרתי” Yesh hevdel bein ‘putarti’ le-ven ‘hitpatarti’ - There is a difference between ‘I was fired’ and ‘I quit’ - יש הבדל בין ‘פוטרתי’ לבין ‘התפטרתי’ Putarti - I was fired - פוטרתי Hitpatarti - I resigned - התפטרתי “Hitputar” - Someone that was made to quit - “התפוטר” Lefater - To fire - לפטר Ata mefutar/At mefuteret - You’re fired - אתה מפוטר / את מפוטרת Hu putar - He was fired - הוא פוטר Ata putarta - You were fired - אתה פוטרת Ani putarti - I was fired - אני פוטרתי Piturim - Dismissal - פיטורים Michtav piturin - A letter of dismissal - מכתב פיטורין Michtavei piturin - Dismissal letters - מכתבי פיטורין Tiftor oti vaksha me-hasipur ha-ze - Please help me to get rid of this story - תפטור אותי בבקשה מהסיפור הזה Liftor mishehu mi-mashehu - To exempt someone from something - לפטור מישהו ממשהו Ata patur/At ptura/Atem pturim - You are exempted - אתה פטור/את פטורה/אתם פטורים Past participles in pa’al: Katuv (written), Patur (exempted), Sagur (closed), Shamur (kept) - כתוב, פטור, סגור, שמור Sagarti et ha-halon - Ha-halon sagur - I closed the window, the window is closed - סגרתי את החלון, החלון סגור Patarti otcha - I exempted you - פטרתי אותך Ata patur - You’re exempted - אתה פטור Ptor, ptorim - Exemption - פטור Giyus le-kulam - Military draft for all - גיוס לכולם Ptor le-kulam - Exemption for all - פטור לכולם Lehotsi ptor - To issue an exemption pass - להוציא פטור Ptornik - A guy that have lots of ptorim - פטורניק Ptor me-anglit ba-universita - Exemption from English at university - פטור מאנגלית באוניברסיטה Ptor mi-mas - Exemption from tax - פטור ממס Ptor mi-sherut tsav’i, ptor me-hatsava - Exemption from serving in the army - פטור משירות צבאי ,פטור מהצבא Patur - Exempted - פטור Ptor - Exemption - פטור Lehipater mi-mashehu - To get rid of something - להיפטר ממשהו Lehipater mi-mishehu - To get rid of someone - להיפטר ממישהו Niftar - Got rid of / deceased - נפטר Hu niftar mehagitara - He got rid of the guitar - הוא נפטר מהגיטרה Hu niftar - He passed away - הוא נפטר Haverimot - Haverim and haverot, friends (pl. m., f.) - חבריםות   Playlist and Clips: Kan TV report Ariel Zilber - Muvtal Blues (lyrics) Michtavei piturin Ha-dag Nachash - Shirat Ha-sticker (lyrics)

In order to say “that's irritating” or “I'm irritated” in Hebrew, we first need to learn the root ע.צ.ב, which gives us the word עצבים (nerves). Now imagine this scenario... you're at the office, hard at work. You ask a colleague to grab you coffee from the kitchen. But walking over to the other side of the office is the last thing they want to do. So they give you that look. You know the look. What do you say now? Hebrew slang to the rescue! Guy explains the proper usage of נו, אל תעצבן (nu, al te’asben). Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Atsabim - Nerves - עצבים Eize atsabim - How irritating; What a bummer - איזה עצבים Eize atsabim itcha - You’re irritating - איזה עצבים איתך Eize basa - What a bummer - איזה באסה Hu hataf atsabim - He got angry - הוא חטף עצבים Hu hataf alai atsabim - He got angry at me - הוא חטף עליי עצבים Ole li al ha-atsabim - It gets on my nerves - עולה לי על העצבים ha-muzika ha-zo ola li al ha-atsabim - This music is getting on my nerves - המוזיקה הזו עולה לי על העצבים Hu/hi olim li al ha-atsabim - He/She gets on my nerves - הוא/היא עולים לי על העצבים Ha-yamim ha-arukim ha-atsuvim - The long sad days - הימים הארוכים העצובים Atsuv - Sad - עצוב Yom sheni - atsbani - Monday, I am nervous - יום שני, עצבני Atsbani - Restless, nervous, anxious, worried; irritable, jumpy - עצבני “Atsban” - Nervous, irritated - “עצבן” Al tihye atsban, al tihye atsbani - Don’t be nervous, irritated - אל תהיה עצבן, אל תהיה עצבני Atsbanut - Restlessness, Nervousness - עצבנות Dika’on - Depression - דיכאון Le’atsben - To irritate - לעצבן Mi itsben otcha? - Who irritated you? - מי עצבן אותך? Wai, mishehu mamash itsben otcha - Dude, obviously someone rubbed you the wrong way - וואי, מישהו ממש עצבן אותך Me’atsben - Irritating (pi’el) - מעצבן Me’utsban - Irritated (pu’al) - מעוצבן Hit’atsben - Became annoyed - התעצבן Al tit’atsben, ze lo shsave et ze - Don’t get irritated, it’s not worth it - אל תתעצבן, זה לא שווה את זה Al tit’asben, aval… - Don’t get angry at me, but.. - אל תתעצבן, אבל... Ze ma-ze me’atsben - It’s really irritating - זה מה-זה מעצבן Ma me’atsben otcha? - What irritates you? - מה מעצבן אותך? Nu, al te’asben - Come on, don’t be irritating (m.) - נו, אל תעצבן Dai, al te’asbeni - Stop it, don’t be irritating (f.) - די, אל תעצבן Ani lo mit’asben - I am not getting annoyed/mad - אני לא מתעצבן An’lo mit’asben - I am not getting annoyed (sl.) - אנ’לא מתעצבן Hu hit’atsben alai - He got mad at me - הוא התעצבן עליי Hi hit’atsbena al mashehu - She got irritated by something - היא התעצבנה על משהו Ma ata mit’asben? - What are you getting angry about? - מה אתה מתעצבן? Ma at mit’asbenet mimenu bichlal? - Why do you even get mad by him? - מה את מתעצבנת ממנו בכלל? Im atem mit’atsbenim be-kalut - If you get irritated easily - אם אתם מתעצבנים בקלות Al titspu ba-sirton ha-ze - Don’t watch this clip - אל תצפו בסרטון הזה   Playlist and Clips: Arik Einstein - Ha-yamim Ha-arukim Ha-atsuvim (lyrics) Benzin - Yom Shishi (lyrics) Kaveret - Sherut Atsmi (lyrics) Lo la-mit’atsbenim be-kalut

The Hebrew root ת.ל.ה gives us the words לתלות (to hang), תלה (hung), and תלוי (hangs). So why does זה תלוי mean “it depends”? On this episode, Guy won't leave you hanging as he explains all things ת.ל.ה. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Taluy - It depends - תלוי Hu tala - He hung - הוא תלה Litlot - To hang - לתלות Litlot kvisa - To hang the laundry - לתלות כביסה Taliti kvisa al ha-hevel - I hung the laundry on the clothesline - תליתי כביסה על החבל Baniti - I built - בניתי Ratsiti - I wanted - רציתי Likhtov - to write, katuv - written; Litlot - to hang, talui, hung - לכתוב, כתוב; לתלות, תלוי Ha-poster talui al ha-kir - The poster hangs on the wall - הפוסטר תלוי על הקיר Talui be- - Depends on - -תלוי ב Ze talui rak banu - It only depends on us - זה תלוי רק בנו Tire/Tir’i, ze talui - Look, it depends - תראה/תראי, זה תלוי Be-ma ze talui? - What does it depend on? - ?במה זה תלוי Ha-kol taluy be… - It all depends on… - -הכל תלוי ב Ze lo taluy bi - It’s not up to me - זה לא תלוי בי Aval ze meod tlui regashot - But it’s highly dependent on feelings - אבל זה מאוד תלוי רגשות Shchor zanav - Black tailed X - שחור זנב Tlui tarbut - Culture dependent - תלוי תרבות Talui mi sho’el - Depends who’s asking - תלוי מי שואל Tlut - Dependence - תלות Ha-im ha-tlut bein artsot ha-brit le-israel hi hadadit? - Is the dependence between Israel and the US mutual? - ?האם התלות בין ארה”ב לישראל היא הדדית O she-anachnu tluyim ba-amerika’im - Or are we dependent on the americans - או שאנחנו תלויים באמריקאים Tlut be-samim - Substance dependence - תלות בסמים Tluti - Dependent - תלותי, תלותית Hu/hi ma-ze tluti/t - He/she is very dependent on someone - הוא/היא מה-זה תלותי/ת Tipim le-tliyat tmunot ba-bayit? - Tips for hanging pictures at home - טיפים לתליית תמונות בבית Ahava she-eina tluya be-davar - Unconditional love - אהבה שאינה תלויה בדבר Ahava ha-tluya be-davar - Conditional love - אהבה התלויה בדבר   Playlist and Clips: Dana Berger & Itay Pearl - Pa’amonim Ba-ru’ach (lyrics) Gidi Gov - Ze Talui Rak Banu (lyrics) Tluy regashot Static & Ben-El, Eden Ben Zaken - Yaso (lyrics) Tlut - dependence Tipim le-tliyat tmunot ba-bayit Mati Caspi - Ha-ahava Sheli Eina Tluya Be-davar (lyrics)

Shlita (שליטה) means control. So why do some people graffiti שולט or שולטת on walls? And how do we say, “where's the remote?” in Hebrew? Guy takes control of the situation and explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Efo ha-shalat? - Where is the remote? - ?איפה השלט Shalat rachok - Remote control - שלט רחוק Shalit - Ruler, leader - שליט Le-shlita muhletet be-mezeg ha-avir - For complete control of the weather - לשליטה מוחלטת במזג האוויר Lishlot - To control - לשלוט Shlita - Control (n.) - שליטה “Sholtim be-mezeg ha-avir” - “Controlling the weather” - שולטים במזג האוויר Bo ne’abed shlita - Let’s lose control - בוא נאבד שליטה Ha-kol be-shlita means - Everything is under control - הכל בשליטה Hi sholetet ba-pratim - She knows all the details - היא שולטת בפרטים Hi sholetet ba-homer - She knows her stuff inside out - היא שולטת בחומר Hu sholet be-tsarfatit - He’s fluent in French - הוא שולט בצרפתית ‘Adam sholet’ - ‘Adam rules’ - אדם שולט Hishtaltut - Taking over, gaining control - השתלטות Lehishtalet al mashehu - To gain control of something/cope with something - להשתלט על משהו Hu ma-ze mishtalet - He’s so dominant - הוא מה-זה משתלט Shtaltan/shtaltanit - Dominant - שתלטן/שתלטנית Shtaltanut - Being too dominant - שתלטנות Nu, tishtalet kvar al ha-balagan ba-bayit - Come on, gain control of your mess at home - נו, תשתלט כבר על הבלגן בבית Tishtalti al ze kvar - Cope with it - תשתלטי על זה כבר   Playlist and Clips: Abba - Mamma mia Shalit Luv Muammar Gaddafi Sholtim be-mezeg ha-avir - Commercial 1 Sholtim be-mezeg ha-avir - Commercial 2 Elad Levy & Lihi Benin - Le’abed shlita (lyrics) Hishtaltut be-lev yam

Shtiya means drinking, but it could also means beverages. In the last Israeli elections, political pundits spoke about shtiyat kolot, ‘votes drinking.’ What does it mean, and how did this saying make the jump from army slang to civilian slang? Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Shtiya - Drinking, beverages - שתייה Hu shata - He drank - הוא שתה Lishtot - To drink - לשתות Shata-Lishtot; Ratsa-Lirtsot; Bana-Livnot Efo ha-shtiya - Where are the drinks? - ?איפה השתייה Ma lehavi? - What should I bring? - ?מה להביא Falafel plus shtiya 20 shekel - Falafel plus drink for 20 shekel - פלאפל פלוס שתייה 20 שקל Shtiya kala - Soft drinks - שתייה קלה Yesh shtiya kala? - Are there any soft drinks? - ?יש שתייה קלה Mashka’ot, shtiya - Beverages - משקאות, שתייה Shtiya charifa - Alcoholic drinks - שתייה חריפה Mechonat shtiya - Beverage vending machine - מכונת שתייה Kampeyn neged shtiya - A campaign against drinking - קמפיין נגד שתייה Im shotim, lo nohagim - If you drink, you don’t drive - אם שותים, לא נוהגים Ma nishte, kafe o te? - What will we drink, coffee or tea? - ?מה נשתה, קפה או תה Ma tishte/tishti/tishtu? - What would you like to drink? - ?מה תשתה/תשתי/תשתו Ma ba lachem lishtot? - What do you feel like drinking? - ?מה בא לכם לשתות Ma shotim? - What are we drinking? - ?מה שותים Tishtu mashehu? - Would you like to drink anything? - ?תשתו משהו Tishte, ata me’abed nozlim - Drink, you’re losing liquids - תשתה, אתה מאבד נוזלים “Shtiyat kolot” - When one political party absorbs the votes of another - שתיית קולות Lishtot le-mishehu mashehu - To steal something from someone - לשתות למישהו משהו Shatu li et ha-sakash - Someone took/stole my sleeping bag - שתו לי את השק”ש Mi shata li et ha-sakash? - Who took/stole my sleeping bag? - ?מי שתה לי את השק”ש “Achlu li, shatu li” - Always excuses/complaints - אכלו לי, שתו לי Ze mei shtiya? - Is this drinking water? - ?זה מי שתייה   Playlist and Clips: Im shotim lo nohagim Campaign neged shtiya Isolierband - Kafe o te? (lyrics) Tishtu mashehu? - Pirsomet Sarit Haddad - Achlu Li Shatu Li (lyrics)

In Hebrew dugma (דוגמה) is “an example,” and ledugma (לדוגמה) means “for example.” This root, d-g-m, is quite handy and from it we derive words and phrases like fashion model, sample, and the perfect husband. In this episode Guy provides many examples using the root ד.ג.מ. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Ledugma, lemashal - For example - לדוגמה, למשל Dugma, dugma’ot - Example, examples - דוגמה, דוגמאות Notnim lach elef dugma’ot - They give you one thousand examples - נותנים לך אלף דוגמאות Ten/Tni dugma - Give an example - תן/תני דוגמה Ba’al le-dugma - A model husband - בעל לדוגמה Mishpacha ledugma - The perfect family - משפחה לדוגמה Haver ledugma - Model friend, exemplary friend - חבר לדוגמה Dira le-dugma - A sample apartment - דירה לדוגמה Dugma ishit - Personal example - דוגמה אישית Dgima - Sample - דגימה Dgimat rok - Saliva sample - דגימת רוק Dgimat dam - Blood sample - דגימת דם Lidgom - To sample - לדגום “Ani rak dogem/dogemet” - I am just sampling - אני רק דוגם/דוגמת Degem, dgamim - Model, models - דגם, דגמים Eize degem/model ze? - Which model is it? - איזה דגם/מודל זה? Digmei 2016 - The 2016 models - דגמי 2016 Digmei 2016 nahatu be-Israel - The 2016 models have landed in Israel - דגמי 2016 נחתו בישראל Hi medagmenet - She is modelling - היא מדגמנת Dugman, dugmanim - Model, models (m.) - דוגמן, דוגמנים Dugmanit, dugmaniyot - Model, models (f.) - דוגמנית, דוגמניות Ledagmen - To do modelling - לדגמן Lifnei ha-dugmanut yesh kodem kol et ha-zugiyut - Relationship comes way before the modelling - לפני הדוגמנות יש קודם כל את הזוגיות Dugmanut - Modelling - דוגמנות Salat medugam - A perfect salad - סלט מדוגם Eize digum! - Perfect! - איזה דיגום! Lehadgim - To demonstrate - להדגים Hadgama - Demonstration - הדגמה   Playlist and Clips: Dana International - Ha-kol ze letova (lyrics) Ofra Haza - Shir Ha-frecha (lyrics) Mishpacha ledugma - Model family Dira le-dugma Dugma ishit Dgima - Sample Digmei Audi Hi medagmenet Salat medugam Mati Caspi - Bayit Ledugma (lyrics)

How many followers (עוקבים) do you have on Facebook? What about Instoosh? Twitter? And what do high heels (עקבים) have to do with social networks? Well, not much except that they share a common Hebrew root. Follow closely as Guy talks about followers, following, follow up, and so much more. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Hu akav - He followed - הוא עקב Mi lo rotse od okvim ve-od laikim? - Who doesn’t want more followers and more likes? - מי לא רוצה עוד עוקבים ועוד לייקים? Okev, okvim - Follower, followers - עוקב, עוקבים Lo la’akov ahrei me’al 150 anashim - Don’t follow more than 150 people - לא לעקוב אחרי מעל 150 אנשים Kedei she-lo yagidu ‘hu okev aharei male, az okvim aharav male’ - So people won’t say, “he follows many people, so many people follow him” - כדי שלא יגידו ‘הוא עוקב אחרי מלא, אז עוקבים אחריו מלא’ Hem okvim aharav - They follow him - הם עוקבים אחריו Ma’akav - Surveillance, tracking - מעקב Keitsad okvim aharei havilot - How one follows packages - כיצד עוקבים אחרי חבילות Lefi mispar maakav - According to a tracking number - לפי מספר מעקב Lehisha’er be-ma’akav - Stay under supervision - להישאר במעקב Akev - Heel - עקב Na’alei akev - High heel shoes - נעלי עקב At tikansi la-hupa im akevim - Will you get into the huppah with high heels - את תיכנסי לחופה עם עקבים Baharti oto (ke-dei) she-ani uchal lasim akevim leyado - I chose him (so that) I’d be able to to put high heels shoes next to him - בחרתי אותו כדי שאני אוכל לשים עקבים לידו Akevot - Traces, footsteps - עקבות Akevot ba-hol - Footprints in the sand - עקבות בחול Be-ikvot - Following - בעקבות Tiyulim be-ikvot ha-beatles - Trips following the footsteps of the Beatles - טיולים בעקבות הביטלס Ve-az nos’im be-ikvotehem - And then we travel following them - ואז נוסעים בעקבותיהם Ha-aviv tso’ed be-ikvota’ich - The spring is following you (f.) - האביב צועד בעקבותיך Be-ikvot/Ekev ha-matsav ha-bitchoni - Due to the security situation - בעקבות המצב הבטחוני   Playlist and Clips: Okvim, followers ba-instagram Mispar ma’akav - Tracking number Karin Ben-Avi - Na’alei Akev ‘Lasim akevim’ David D’or - Akevot ba-hol (lyrics) Sherry - Le’olam be-ikvot ha-shemesh (lyrics) Tiyul be-ikvot ha-beatles - Kan Ilan & Ilanit - Be-ikvota’ich (lyrics)

We're getting ever closer to elections day in Israel. So over the past few weeks, every time we turned on the news we would hear politicians calling one another a liar. How do we say liar in Hebrew? How do we say white lies? Guy tells the truth, the whole truth, and nothing but the truth about the root sheker (ש.ק.ר). Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Sheker, shkarim - Lie, lies - שקר, שקרים Sheker lavan - White lie - שקר לבן Sheker gas - Blunt lie - שקר גס Sheker ve-kazav - Downright lie - שקר וכזב Shkarim ktanim - Small lies - שקרים קטנים Leshaker le-mishehu - To lie to someone - לשקר למישהו Hu shiker li ba-panim - He lied to my face, bluntly - הוא שיקר לי בפנים Al teshakri oti - Don’t lie to me - אל תשקרי אותי Shakran - Liar - שקרן Eize shakran/shakranit - What a liar - איזה שקרן/שקרנית Dai, ya shakran/shakranit - Stop it, you liar - די, יא שקרן/שקרנית Ata im ha-hamtsa’ot shelcha - You and your inventions - אתה/את עם ההמצאות שלך Ata oved alai/At ovedet alai - You’re kidding me - את עובדת עליי Shakran sidrati - Serial liar - שקרן סדרתי Shakran patologi - Pathological liar - שקרן פתולוגי Ariza - Pack, packaging - אריזה Ramai - Cheater, swindler - רמאי   Playlist and Clips: Shlomo Artzi - Tagidi (lyrics) Kan - Shkarim levanim Yehudit Ravits - Ahava Yomyomit (lyrics) Shalom Hanoch & Arik Einstein - Al Tevatri Alai (lyrics) Kan - Arizot shakraniyot Ep. 13 Kombina Ep. 63 Emet Ep. 111 Mis’hak Ep. 117 Ya habibi

It's time we talk about our emotions, our feelings. On this episode, Guy sets aside his feelings to talk about the Hebrew root r-g-sh. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Regesh, regashot - Emotion, emotions - רגש, רגשות Regashot me’oravim - Mixed feelings - רגשות מעורבים Rigshot ashma - Guilt - רגשות אשמה Ani be-se’arat regashot - I am on an emotional roller coaster - אני בסערת רגשות Ragish - Sensitive - רגיש Ata pashut ragish midai - You’re just too sensitive - אתה פשוט רגיש מדיי Regishut - Sensitivity - רגישות Regishut le-gluten - Sensitivity to gluten - רגישות לגלוטן Avoda rigshit - Emotional work - עבודה רגשית Rigshi - Emotional - רגשי Inteligentsia rigshit - Emotional intelligence - אינטליגנציה רגשית Hu afilu lo nisa la’asot alenu rigshi - He didn’t even try to manipulate us - הוא אפילו לא ניסה לעשות עלינו ‘רגשי’ La’asot rigshi le/al mishehu - To use emotional manipulation on someone - לעשות ‘רגשי’ על/ל מישהו Dai laasot li/alai rigshi - Enough with this emotional manipulation - די לעשות לי/עליי ‘רגשי’ Rigshi - Someone who is too sensitive - ‘רגשי’ Bli rigshi achshav - Come on, don’t get offended - בלי ‘רגשי’ עכשיו Lehargish - To feel - להרגיש Eich margishim kshe- - How does one feel when… - איך מרגישים כש… Eich ata margish - How do you feel - איך אתה מרגיש Ze margish li kmo… - To me it feels like... - זה מרגיש לי כמו... Eich ze margish lecha - How does it feel to you? - איך זה מרגיש לך? Hargasha - Feeling - הרגשה Yesh li hargasha ktsat meshuna - I have a strange feeling - יש לי הרגשה קצת משונה Eich ha-hargasha? - What’s the feeling like? - איך ההרגשה? Ha-regashot - The emotions - הרגשות Hargashot - Feelings - הרגשות Meragesh - Exciting, moving - מרגש Mitragesh - Excited, anxious - מתרגש Rigashta, rigasht - What you wrote touched me - ריגשת Merugash - Excited - מרוגש Mitrageshet - Anxious, excited - מתרגשת Yesh la parparim ba-beten - She has butterflies - יש לה פרפרים בבטן Hu margish - He feels - הוא מרגיש Murgash - It is felt, noticeable - מורגש Murgash she-ata ohev ofna - One can tell you like fashion - מורגש שאתה אוהב אופנה Ha-taam shel ha-batzal meod murgash ba-salat - The flavor of the onion is very noticeable in the salad - הטעם של הבצל מאוד מורגש בסלט Ha-yam ragash - The sea was stormy - הים רגש Nirgash - Excited, agitated - נרגש Ragshan - Sentimental - רגשן Ragshanut - Sentimentality - רגשנות   Playlist and Clips: Ophir Somberg - Regashot Me’oravim (lyrics) Rigshot ashma, guilt Eti Bitton - Se’arat Regashot (lyrics) Dafna Armoni - Ragish Midai (lyrics) Regishut le-gluten Avoda rigshit - emotional work ‘Rigshi’ Shlomo Artzi - Eich Margishim Kshe-yesh Ahava (lyrics) Sylvan & Yair - Etslech Kmo Tamid (lyrics) Meragesh - Exciting (Guy Pines’ show) Yetsi’at Herum - Nehederet (lyrics)

The Hebrew root מ.ש.כ (mashach) pulls together seemingly unrelated matters like gravity, ATMs, and the act of stalling for time. Mashach is highly resourceful and provides plenty of interesting uses and meanings. As always, Guy provides some serious slang insight. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Hu mashach - He pulled - הוא משך Zochrim et ha-tkufa ha-hi - Do you remember back in the day - זוכרים את התקופה ההיא She-ashkara hayinu tsrichim kartis - When we really had to have a card - שאשכרה היינו צריכים כרטיס Kedey limshoch kesef me-ha-caspomat - In order to withdraw money from the ATM - כדי למשוך כסף מהכספומט Limshoch kesef - To withdraw money - למשוך כסף Meshichat mezuman - Cash withdrawal - משיכת מזומן Meshicha minit - Sexual attraction - משיכה מינית Pahot meshichot - Less pulling -פחות משיכות Ko’ach ha-meshicha - Gravity - כוח המשיכה Limshoch zman - To buy time - למשוך זמן Timshoch od ktsat - Hang in there just a little longer - תמשוך עוד קצת Gever moshech - Attractive man - גבר מושך Isha moshechet - Attractive woman - אישה מושכת “Ani nimshach la-pitayon shelach” - I am attracted to your bait - אני נמשך לפתיון שלך Lehimashech le-mashehu/lemishehu - To be attracted to something or to someone - נמשך למשהו/למישהו Ze nimshach kim’at shavu’a - It’s been going on for almost a week - זה נמשך כמעט שבוע Kama kol ze yimashech - How long will all this go on - כמה כל זה יימשך The show must go on - Ha-hatsaga hayevet lehimashech - ההצגה חייבת להימשך Meshech - Duration - משך Be-meshech ha-zman - Over time - במשך הזמן Mamshich linso’a - I continue to drive - ממשיך לנסוע Tamshich/tamshichi yashar - Keep on going straight - תמשיך/תמשיכי ישר Tsarich lehamshich lalechet - We need to keep on going - צריך להמשיך ללכת “Ve-ha-drech od moshechet” - The road keep pulling you forward - והדרך עוד מושכת Dai... tamshich/tamshichi - Stop it... go on - די, תמשיך/תמשיכי Hemshech - Continuation - המשך Hemshech yavo - To be continued - המשך יבוא Hemshech yom na’im - Have a good day - המשך יום נעים Hemshech avoda ne’ima - Enjoy your work - המשך עבודה נעימה Ba-hemshech - Later - בהמשך Matai ba-hemshech? - When ‘later’? - מתי בהמשך? Sipur be-hemshechim - Something going on for a long time - סיפור בהמשכים Aval she-ze lo yihye sipur be-hemshechim - I don’t want it to go on forever - אבל שזה לא יהיה סיפור בהמשכים Ze hitmashech ve-hitmashech - It went on and on and on - זה התמשך והתמשך   Playlist and Clips: Limshoch kesef - To withdraw money Meshichat yeter - Overdraft Ariel Zilber - Ba-hevra le-haganat ha-teva (lyrics) Pahot meshichot - Less pulling (Dog trainer) Limshoch zman (Knesset) - To buy time Daniel Ben-Haim - Al Tishberi Li et Ha-lev (lyrics) Arkadi Duchin - Heder Mi-sheli (lyrics) Ehud Banai - Mamshich Linso’a (lyrics) Ha-kol over habibi - Siman she-od lo higanu (lyrics) Paginas da Vida - Brazilian Telenovela (Trailer, Heb. subtitles) Lahakat Hel Ha-avir - Muchrachim Lehamshich Lenagen (lyrics)

How does the Hebrew language integrate foreign words into its vocabulary? And how do we Israelis manipulate English words, like coupons and cupcakes, in order to make them sound natural alongside native Hebrew words? Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Shipur dramati - A dramatic improvement - שיפור דרמטי Globalizatsia - Globalization - גלובליזציה Democratizatsia - Democratization - דמוקרטיזציה Interpretatsia - Interpretation - אינטרפרטציה Diktsia - Diction - דיקציה Ha-medina ha-modernit - The modern state - המדינה המודרנית Kayom yesh ba-olam yoter demokratiot ve-pahot diktaturot - Today in the world there are more democracies and less dictatorships - כיום יש בעולם יותר דמוקרטיות ופחות דיקטטורות Milhama klasit - A classic war - מלחמה קלאסית Klasa - ‘Class’ - קלאסה At hevet et ha-klasa - You brought class - את הבאת את הקלאסה Kulam yoshvim kacha be-klasa- Everybody is sitting in style - כולם יושבים ככה בקלאסה Cupcake-im - Cupcakes - קאפקייקים Couponim - Coupons - קופונים Radiatorim - Radiators - רדיאטורים Tipim - Tips - טיפים Homo’im - Gays (m.) - הומואים Lesbiot - Lesbians - לסביות Homo-iyoot - ‘Gayness’ - הומואיות Ha-akademia la-lashon ha-ivrit - The Academy of the Hebrew language - האקדמיה ללשון העברית Zlolet - Junk food - זלולת Tikunai - Handyman - תיקונאי Ugonit - Cupcake - עוגונית   Playlist and Clips: Dahlia Scheindlin Salomon Shasha - Klasa Lihi Greener Erev Tov im Guy Pines - TV show Ha-akademia la-lashon ha-ivrit

Shabbat (שבת) in Hebrew means Sabbath. In a religious context, it’s the time span between Friday afternoon and Saturday evening. In secular terms, it's Saturday, the day of the week. So how do we tell them apart? It depends whether you've been invited Le-Shabbat or Be-Shabbat. And let's not forget the words we derive from the same root, like sabbatical, paralyzed, and strike. On this episode, Guy takes a closer look at שבת. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Bo elai le-shabbat - Come to me for a Shabbat - בוא אליי לשבת Bo nipagesh be-shabbat - Let’s meet on Saturday - בוא ניפגש בשבת Motsa’ei shabbat, motsash - Saturday night - מוצאי שבת, מוצ”ש Mahar, omnam, ze nehlash - Indeed, tomorrow it (the rain) will weaken - מחר, אמנם, זה נחלש Aval be-shabat hu shuv mithazek - But on Saturday it will intensify again - אבל בשבת הוא שוב מתחזק Datiyim lo yodu she-hem mehubarim be-shabbat - Religious people will not admit that they are connected on Shabbat - דתיים לא יודו שהם מחוברים בשבת Shabbat shalom - Have a nice Shabbat - שבת שלום Sofash na’im - Have a great weekend - סופ”ש נעים Achla sofash - Have a great weekend - אחלה סופ”ש Shabbat, shabbatot - Saturdays - שבת, שבתות Levad al ha-gag - Alone on the rooftop terrace - לבד על הגג Yom shabbaton - A day of holiday - יום שבתון Ha-bchirot ba-aaretz hen yom shabbaton - Elections in Israel are a holiday day - הבחירות בארץ הן יום שבתון Latset le-shnat shabbaton - To go on a sabbatical - לצאת לשנת שבתון Ha-rof’im shovtim me-ha-boker - The doctors have been striking since this morning - הרופאים שובתים מהבוקר Lishbot - To be on strike - לשבות Ha-talmidim yashbitu mahar et ha-limudim - The students will stop school - התלמידים ישביתו מחר את הלימודים Hashbata - ‘Causing strike’ - השבתה Mashbit smachot - Ruins the fun - משבית שמחות Me-ha-yom she-bat ha-rosh mushbat - From the day you arrived, my head stopped working - מהיום שבאת הראש מושבת Ha-mahshev mushbat - The computer is not working - המחשב מושבת Hu mushbat - He’s sick at home - הוא מושבת Ma’alit mushbetet - Non functioning elevator - מעלית מושבתת Emdat meida mushbetet - Unmanned information desk - עמדת מידע מושבתת Shvitat ra’av - Hunger strike - שביתת רעב Shovetet ra’av - She is on hunger strike - שובתת רעב   Playlist and Clips: Tahazit le-Shabbat - Weather forecast for Saturday Smartphone be-shabbat Yehudit Ravitz - Shabatot ve-chagim (lyrics) Yom Shabbaton - Omri Engel Ha-rof’im shovtim me-haboker Lehashbit Mashbit smachot Itsik Kala - Esh Be-einayich (lyrics) Shvitat ra’av - Hunger strike Yehudit Ravitz - Shabatot ve-chagim (lyrics)

Lehipared (להיפרד) means ‘to break up’ but can also be used to say goodbye. The root פרד is your foundation for the words you'll need to request the salad dressing on the side or to explain that you and a friend are paying separately. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lehipared mi-mishehu - To break up with someone / say goodbye to someone - להיפרד ממישהו Shir preda - Break up song - שיר פרידה Preda, predot - Parting, breaking up - פרידה, פרידות Ani lo tov be-predot - I am not good in goodbyes - אני לא טוב בפרידות Nifradnu - We parted ways, we broke up - נפרדנו Nifradnu kach - This is how we broke up - נפרדנו כך Hem nifredu - They broke up - הם נפרדו Ze lo hegyoni lihyot be-nifrad - It’s not logical to live separately - זה לא הגיוני לחיות בנפרד Efshar et ha-rotev be-nifrad/ba-tsad/leyad? - Could I have the sauce on the side? - אפשר את הרוטב בנפרד/בצד/ליד Be-yahad o be-nifrad? - Together or separately? - ביחד או בנפרד? Ha-hof ha-nifrad - The “separate” beach - החוף הנפרד Hipardut me-ha-palestina’im - Separation from the Palestinians - היפרדות מהפלשתינאים Haschan - Saver - חסכן Bazbezan - Spender - בזבזן Ha-im nafrid ben ha-heshbonot? - Should we separate the accounts? - האם נפריד בין החשבונות? Ani Afrid benechem! - I will separate between you two! - אני אפריד ביניכם! Lehafrid helbonim me-helmonim - To separate egg white from yolk - להפריד חלבונים מחלמונים Hafrada migdarit - Gender separation - הפרדה מגדרית Migdar - Gender - מגדר Migdari - Gender-based (adj.) - מגדרי Hafrada - Separation - הפרדה Eru’a mufrad - A ‘separate’ event - אירוע מופרד Mufrad, nifrad - Separate (adj.) - מופרד, נפרד Ha-salon mufrad/nifrad me-hamitbach - The living room is separate from the kitchen - הסלון מופרד/נפרד מהמטבח Gader ha-hafrada - The separation wall - גדר ההפרדה Hafred u-mshol - Divide and rule - הפרד ומשול   Playlist and Clips: Arik Sinai - Shir Preda (lyrics) Avner Gadasi - Nifradnu Kach (lyrics) Osher Cohen - Lihyot Be-nifrad (lyrics) Ha-hof ha-nifrad Ehud Barak - Hipardut me-ha-palestina’im Ha-im nafrid ben he-heshbonot? Lehafrid helbonim me-helmonim Hafrada migdarit - Gender separation Gader ha-hafrada Ha-halonot Ha-gvohim - Zemer Nuge (lyrics)

Lachtoch (לחתוך) means ‘to cut,’ like when we cut onions. But in slang, this word and its root ח.ת.כ can be used in many ways to mean many different things. From ‘breaking up’ to ‘you clean up nice,’ or ‘a hunk‘ and ‘a hottie.’ Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lachtoch - To cut - לחתוך Eich hotchim batsal? - How do you cut onions? - איך חותכים בצל Eich lachtoch batsal bli dma’ot - How to cut onions without tears - איך לחתוך בצל בלי דמעות Ani hotech la-rochav dak dak dak - I cut it to the width thinly - אני חותך לרוחב דק-דק-דק Ani ose kama hatachim - I make a few cuts - אני עושה כמה חתכים Hatach, hatachim - Cut, cuts - חתך, חתכים Hituch - Cutting - חיתוך Hituchei ets - Wood carving - חיתוכי עץ Oto hituch dibur - We speak the same way - אותו חיתוך דיבור Hatachta mukdam - You left early - חתכת מוקדם Ki avar alecha yom kashu’ach - Because you had a rough day - כי היה לך יום קשוח Hatachti mi-sham - I am out of there - חתכתי משם Nira li ani hotech/hotechet - I am out, I think I am going to make a move - נראה לי אני חותך/חותכת Bo’i pashut nachtoch - Let’s just be decisive (and break up) - בואי פשוט נחתוך Nire’ li she-ani hotechet mimeno, bishvil ma lechakot? - I think I am going to leave him, why should I wait? - נראה לי שאני חותכת ממנו, בשביל מה לחכות? Ani hotechet ve-dai - I am cutting it and that’s the end of it - אני חותכת ודי Lifnei she-hu ya’ase et ze - Before he will do it - לפני שהוא יעשה את זה Ha’im gever amiti haya omer li she-ze lo mat’im lo ve-hotech? - Would a real man tell me he’s not into me and cut out? - האם גבר אמיתי היה אומר לי שזה לא מתאים לו וחותך? O she-ze gam beseder lahtoch le-lo hoda’a? - Or is it also ok to bail on me without a message? - או שזה גם בסדר לחתוך ללא הודעה? Ata yachol lachtoch mi-Allenby - You can cut through Allenby Street - אתה יכול לחתוך מאלנבי Hu hatach oti ba-kvish - He cut me off on the road - הוא חתך אותי בכביש Lachtoch mishehu - To stop someone in mid sentence - לחתוך מישהו Nechtachti ba-gilu’ach - I cut myself while shaving - נחתכתי בגילוח Lehechatech - To be cut - להיחתך Nechtachti ba-etsba - I got a cut on my finger - נחתכתי באצבע Haticha - Piece - חתיכה Hatichat shamayim - “A a piece of sky” - חתיכת שמיים Hatich - Hunk - חתיך Haticha - Attractive woman - חתיכה Hatichat zevel (hat’chat zevel) - (You) piece of trash - חתיכת זבל, חת’כת זבל Hitchatachti - I groomed myself - התחתכתי Aval at lo ba-inyan - But you’re not into me - אבל את לא בעניין Ma kara hitchatachta? - Why are you all dressed up? - מה קרה התחתכת?   Playlist and Clips: Lahakat Pikud Merkaz - Anachnu Me-oto Ha-kfar (lyrics) Nofar Salman - Boom Ba-lev (lyrics in YouTube description) Shir Preda Hatach oti ba-kvish Lior Porat - Nechtachti Ba-gilu’ach Lea Shabat - Hatichat Shamayim (lyrics) Lior Narkis - At Lo Ba-inyan (lyrics) Eich hotchim batsal? - How do you cut onions? Meir Ariel - Terminal (lyrics)

What’s the difference between lilmod and lelamed? What’s the difference between limud and limudim? And how could we have possibly missed the Hebrew root ל.מ.ד on a podcast meant to teach Hebrew?! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Anahnu lomdim ivrit be-yahad kvar hamesh shanim - We’ve been learning Hebrew together for more than five years now - אנחנו לומדים עברית ביחד כבר חמש שנים Ma lamadeta ba-gan ha-yom - What did you learn in kindergarten today, my little boy? - מה למדת בגן היום, ילד קטן שלי Lamadeta, lamadet - You (m.), (f.) You learned - למדת Lomedet lalechet - Learning to walk - לומדת ללכת Hi lomedet Anglit - She learns English - היא לומדת אנגלית Lomdim lihyot im ze kacha - One learns to live it like that - לומדים לחיות עם זה ככה. Matai ochlim? - When do we eat? - מתי אוכלים? Eich omrim be-ivrit - How do you say it in Hebrew? - איך אומרים בעברית... Lilmod - To learn, to study - ללמוד Lelamed - To teach - ללמד Anachnu nelamed ota eich lehitgalgel - We’re going to teach her how to roll over - אנחנו נלמד אותה איך להתגלגל Nilmad - We will learn - נלמד Nilmad lichyot - We will learn to live - נלמד לחיות Lomed - Learning - לומד Melamed - Teaching - מלמד Limud - Teaching, learning, studying - לימוד Ze kurs le-limud italkit - This is an Italian course - זה קורס ללימוד איטלקית Ba-limudim - At school - בלימודים Ahrei ha-limudim - After school hours - אחרי הלימודים Hi ba-limudim - She’s at school/university - היא בלימודים Ani mazmina manot she-lo klulot be-arucha iskit - I order dishes which are not included in the set lunch menu - אני מזמינה מנות שלא כלולות בארוחה עסקית Hitlamdut (“Stage.”, pronounced stazh) - Apprenticing stage - התלמדות Lo shilmu lachem? - They didn’t pay you? - ?לא שילמו לכם Ratsiti lelamed etchem lekach - I wanted to teach you a lesson - רציתי ללמד אתכם לקח Lilmod lekach - To learn a lesson - ללמוד לקח Lelamed lekach - To teach someone a lesson - ללמד לקח   Playlist and Clips: Ha-dudai’m - Ma Lamadeta Ba-gan Hayom (lyrics) Nasrin Qadri - Lomedet Lalechet (lyrics) Yehuda Poliker - Pahot Aval Od Ko’ev (lyrics) Dog trainer Dani Sanderson - Nilmad Lichyot (lyrics) Learning Italian in Hebrew Agas Kimel (lyrics) Hitlamdut Ein davar kaze hitlamdut Lilmod/Lelamed Lekach - To learn/teach a lesson Dani Sanderson - Galshan (lyrics)

“Eize bushot” (איזה בושות) is what we Israelis say when we witness an embarrassing event. Remember the time your mother commented on a Facebook photo of you? איזה בושות! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lama ani tsricha lehitbayesh? - Why should I feel ashamed? - למה אני צריכה להתבייש? Ze lo busha lihyot atsuv - One shouldn’t be ashamed for being sad - זה לא בושה להיות עצוב BuSHA! - Shame on him/her/them - בושה! Ha-israeli ha-mecho’ar - The ugly israeli - הישראלי המכוער Ha-im la-orchim ha-ele ein tipat busha? - Don’t these guests have a drop of shame? - האם לאורחים האלה אין טיפת בושה? Hu asa li bushot - He embarrassed me - הוא עשה לי בושות Al ta’ase/ta’asi/ta’asu li bushot - Don’t embarrass me - אל תעשה/תעשי/תעשו לי בושות Hityashavti la ba-makom - I (mistakenly) sat in her place - התיישבתי לה במקום Eize bushot - How embarrassing - איזה בושות Titbayesh lecha - Shame on you - תתבייש לך Titbayshi lach - Shame on you (f.) - תתביישי לך Titbayshu lachem - Shame on you (pl.) - תתביישו לכם She-yitbayshu - May they be ashamed of themselves - שיתביישו Ani be’emet smecha she-bat - I am very happy you came - אני באמת שמחה שבאת Zo be’aya she-harbe nashim sovlot mimena - It’s a problem many women suffer from - זו בעיה שהרבה נשים סובלות ממנה Aval hen mitbayshot ledaber aleha - But they are ashamed to talk about it - אבל הן מתביישות לדבר על זה Al titbayshu - Don’t be shy - אל תתביישו Lehitbayesh be-mashehu/be-mishehu - To be ashamed of someone of or something - להתבייש במישהו/במשהו Biyush - Shaming - ביוש La’asot shaming, levayesh mishehu - To shame someone - לעשות שיימינג, לבייש מישהו Al tvayesh ah? - “Don’t shame us, hey?’ - אל תבייש, אה? Bayshan, bayshanit - Shy - ביישן, ביישנית Bayshanut - Shyness - ביישנות   Playlist and Clips: Arik Einstein - Ze Lo Busha Lihyot Atsuv (lyrics) Ha-israeli ha-mecho’ar (The Ugly Israeli), TV10 Eize bushot Titbayesh lecha! “She-yitbayshu!” Harbe nashim mitbayshot Biyush = Shaming Arik Einstein & Shalom Hanoch - Tafasti Rosh al ha-bar (lyrics) Mili Miran - Ho, marganit (lyrics) Further listening: Ep. 143 fadiha

The word פשוט (pashut) means “simple” in Hebrew. Knowing that, how would you attempt to say “simplify”, “simplicity,” or “simpleton”? Guy explains all the complexities behind the seemingly simple root פשט. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lamdeni et ha-shir ha-pashut - Teach me the simple song - למדני את השיר הפשוט Ze shir ahava pashut - It’s a simple love song - זה שיר אהבה פשוט Pashut shir ahava - Simply a love song - פשוט שיר אהבה Kacha ani ohevet otcha, pashut - This is simply how I love you/This is how I love you, in a simple way - ככה אני אוהבת אותך, פשוט Pashut bati/Bati, pashut - I just came - פשוט באתי/באתי, פשוט Bayit pashut - A simple house - בית פשוט Pashut bayit - Simply, a house - פשוט בית Pashut, pshuta, pshutim, pshutot - Simple - פשוט, פשוטה, פשוטים, פשוטות Shi’ur moledet - “Homeland class” - שיעור מולדת “Kach ze haya, pashtut raka” - This is how it was, tender simplicity - כך זה היה, פשטות רכה Lefashet - To simplify - לפשט Ten li lefashet lecha et ze - Let me simplify it for you - תן לי לפשט לך את זה Lehitpashet - To get undressed - להתפשט Elef israelim higi’u le-hof sagur be-yam ha-melach ve-hitpashtu - 1000 Israelis arrived to a closed beach in the dead sea and got undressed - אלף ישראלים הגיעו לחוף סגור בים המלח והתפשטו Ha-esh mitpashetet - The fire is spreading - האש מתפשטת Lehafshit - To take off someone's clothes - להפשיט Mufshat - abstract - מופשט Tsiyur mufshat - Abstract painting - ציור מופשט Omanut mufshetet - Abstract art - אמנות מופשטת “Ya pshuta” - You simpleton (f.) - יא פשוטה   Playlist and Clips: Nurit Galron - Lamdeni et Ha-shir ha-pashut (lyrics) Aya Korem - Shir Ahava Pashut (lyrics) Shiri Maimon - Kacha pashut (lyrics) Kaveret - Shi’ur Moledet (lyrics) Efraim Shamir - Interview Spencer Tunick in the Dead Sea Ha-haverim shel Natasha - Al titpashti li (lyrics) Nitan Ben-Ari - Ha-ish Ha-pashut (lyrics)

What can we learn from the music-listening habits of Israelis in 2018? Lots of interesting uses of Hebrew words and phrases! The internet music service Spotify just published data on the most popular music listened to by Israelis in 2018. We take a look at these songs and revisit our archives in order to remind ourselves when and why we used these songs in previous episodes. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   Spotify Music Lists: https://open.spotify.com/playlist/37i9dQZF1DX7Ey5mhiAT5Z https://open.spotify.com/playlist/37i9dQZF1DXbt72Q24ypTa https://open.spotify.com/playlist/37i9dQZF1DX7aj32Qvs6xX https://open.spotify.com/playlist/37i9dQZF1DWULoGdcP6ILX New Words and Expressions: Kmo shnei meshuga’im - Like two crazy people - כמו שני משוגעים Ani mode - I thank - אני מודה (episode #100) Mami ze nigmar - Honey it’s over - מאמי זה נגמר (episode #121) Hu gamar - He finished - הוא גמר Habibi - My darling - חביבי (episode #117) Yesh od anashim ba-reshima - There are more people on the list - יש עוד אנשים ברשימה Bo’i, tni li yad ve-nelech - Come, give me your hand and we’ll go - בואי, תני לי יד ונלך (episode #184, episode #78) Al tevatri - Don’t give up - אל תוותרי (episode #175) Al tagid - Don’t say - אל תגיד Halomot tovim - Good dreams - חלומות טובים (episode #199) Pesek zman - Time out / time off - פסק זמן (episode #48) Lehafsik - To stop - להפסיק Hafsaka - Break - הפסקה Sa le’at - Drive slowly - סע לאט (episode #186) Sa (m.), se’i (f.), s’oo (pl.) - ‘Go!’ - סע, סעי, סעו Lifrok - To unload, to unpack - לפרוק (episode #212) At poreket kartonim - You’re unloading, unpacking cardboards - את פורקת קרטונים Lahzor bahazara - To come back - לחזור בחזרה (episode #227) Kor’im li ba-shchuna malkat ha-shoshanim - They call me in the neighborhood the queen of roses - קוראים לי בשכונה מלכת השושנים Arba lifnot boker lo nirdemet - 4am, I cannot fall asleep - ארבע לפנות בוקר לא נרדמת (episode #179) Arba’a haverim - Four friends (m. pl.) - ארבעה חברים Arba haverot - Four friends (f. pl.) - ארבע חברות Misken - Poor - מסכן (episode #230) Nu dai lehitmasken - Stop complaining - נו, די להתמסכן Lo yoda’at ma kore li - I don’t know what’s happening to me - לא יודעת מה קורה לי (episode #36) Ma kara? - What happened? - מה קרה? Ani ma'amin she- - I believe that… - אני מאמין ש... (episode #158)   Playlist and Clips: Omer Adam - Shnei Meshuga’im (lyrics) Omer Adam - Mode Ani (lyrics) Omer Adam - Mami Ze Nigmar (lyrics) Omer Adam - Tel Aviv (lyrics) The Idan Raichel Project - Bo’i (lyrics) Eyal Golan - Tslil Meitar (lyrics) Eyal Golan - Halomot (lyrics) Arik Einstein - Pesek Zman (lyrics) Arik Einstein - Sa Le’at (lyrics) Tuna & Nechi Nech - Olam Meshuga (lyrics) Eden Ben-Zaken - Ad she-tahzor ba-hazara (lyrics) Eden Ben-Zaken - Malkat Ha-shoshanim (lyrics) Yuval Dayan - She’erioth shel Ha-hayim (lyrics) Yehudit Ravits - Arba Lifnot Boker (lyrics) Jane Bordeaux - Rotza Livkot (lyrics on YouTube) Sarit Hadad - Kshe-ani Itcha Ani Kmo Dag (lyrics) Ha-dag Nachash – Ani Ma'amin (lyrics) Netta - Toy (lyrics)

Dropped your phone? Did the screen crack? The phone needs fixing! The Hebrew word you'll need to know is tikun, from the root תקנ. Use it when something needs to be fixed. Tikunim (plural of tikun) also means corrections, amendments, alterations. Not familiar with the תקנ root and its related words? We can fix that! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Tikunchik, hendimen - Handyman - תיקונצ’יק, הנדימן Tikun, tikunim - Repair, repairs, corrections - תיקון, תיקונים Im at margisha mekulkelet, ani ha-tikun shelach - If you feel broken, I am your fix, your repair - אם את מרגישה מקולקלת, אני התיקון שלך Tikun ta’ut - Error correction - תיקון טעות Tikunim - Amendments, alterations - תיקונים Tikkun olam - “Repair of the world” - תיקון עולם Letaken - To repair, to fix - לתקן Ani lo yachol letaken et ha-olam - I cannot repair the world - אני לא יכול לתקן את העולם Tsarich letaken et ha-tanur - We need to fix the oven - צריך לתקן את התנור Mi yachol letaken li et ha-tris - Who could fix my window blinds - מי יכול לתקן לי את התריס Tukan - Fixed / It was fixed - תוקן Ha-takala tukna - The fault was fixed - התקלה תוקנה Takalat ha-itut tukna - The signaling fault was fixed - תקלת האיתות תוקנה Tuknu - They were fixed - תוקנו Madrich hatkanat ma’arechet bayit chaham - Manual for a smart home system installation - מדריך התקנת מערכת בית חכם Hatkana - Installation - התקנה Lehatkin - To install - להתקין Matkin - Installer - מתקין Hutkan - It was installed - הותקן Mutkan - Installed - מותקן Lo mutkenet li ha-aplikatsia - The app is not installed (on my device) - לא מותקנת לי האפליקציה Takin - Normal, ok - תקין Ha-kol takin - Everything is ok - הכל תקין Bdikat dam - Blood test - בדיקת דם Yesh sham mashehu lo takin - There is something that is not okay - יש שם משהו לא תקין Ze lo takin - It’s not ok - זה לא תקין   Playlist and Clips: Tikunchik Tamir - Commercial Itay Pearl - Ha-tikun (lyrics) Tikkun Olam - Rabbi Jill Jacobs Tikkun olam, Wikipedia Maor Edry - Letaken et ha-olam (lyrics) Ha-takala tukna - The fault was fixed Hatkana - Installation Boaz Shar’abi - Tikunim

Gather = lerakez. Center = merkaz. Concentrated = merukaz. Coordinator = merakez. All these words share a common Hebrew root: רכז. Put aside all possible distractions because today's episode is laser-focused on the root RKZ. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode Check out TLV1's WhyWhyWhy! True Stories from Israel podcast  New Words and Expressions: Rikuz - Concentration - ריכוז Yesh yetsirot retsinioyt she-mevakshot rikuz male be-ozniyot - There are serious works (of music), that demand full concentration, with earphones - יש יצירות רציניות שמבקשות ריכוז מלא באוזניות Ehad mi-kol asara yeladim sovel me-hafra’at keshev ve-rikuz - One in every 10 children suffers from ADD Attention deficit disorder - אחד מכל עשרה ילדים סובל מהפרעת קשב וריכוז Mahane rikuz - A concentration camp - מחנה ריכוז Lerakez - To gather, to assemble - לרכז Merakez - He gathers / Coordinator - מרכז Rakaz - Coordinator - רכז Merkaz - Center - מרכז Merukaz - Concentrated - מרוכז Ani be-emtsa mashehu, ani lo merukaz - I am in the middle of something, I cannot focus right now - אני באמצע משהו, אני לא מרוכז Amart she-ani tamid merukaz be-atsmi - You said that I am always concentrated on myself (self-centered) - אמרת שאני תמיד מרוכז בעצמי Gel super merukaz - Super concentrated laundry gel - ג’ל סופר מרוכז Lehitrakez be-mashehu - To concentrate on something - תתרכז במשהו Titrakez “retsach” - Try hard to concentrate - תתרכז רצח Titrakzi (f.), titrakzu (pl.) - Concentrate! - תתרכזי, תתרכזו Ani rotse she-ha-shavu’a nitrakez be-ze - This week I’d like us to focus on this - אני רוצה שהשבוע נתרכז בזה Lehitmaked - To focus - להתמקד Moked sherut lakochot - Customer service center - מוקד שירות לקוחות Merkazi - Central - מרכזי Ha-tahana ha-merkazit - The central bus station - התחנה המרכזית   Playlist and Clips: Mati Caspi - Shirim be-mitz agvaniyot (lyrics) Hafra’at keshev ve-rikuz - ADD - TV1 Machane rikuz - Concentration Camp Nadav Guedj - Ulai Nedaber (lyrics on YouTube) Jel Merukaz - Concentrated gel commercial Anahnu ba-mapa - Titrakez, concentrate, imperative, masculine Zaguri Imperia - Titrakzi, concentrate, imperative, feminine Nestea - Titrakzu, concentrate, imperative, plural Ha-tahana ha-merkazit - The Central Bus Station (Kan TV) Lahakat Ha-nachal - Sarit Ha-saparit (lyrics) TLV1's WhyWhyWhy! Podcast

We often hear the same errors made over and over again by those learning to speak Hebrew. Some sound worse than others. But once pointed out, they'll be easy to fix. On this episode, Guy explains some of these common mistakes — why they happen and how to correct them. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Toda al X - Thanks for X - תודה על משהו Toda al ha-prachim - Thanks for the flowers - תודה על הפרחים Toda al ha-shi’ur - Thanks for the lesson - תודה על השיעור Toda al mi she-at - Thanks for being who you are - תודה על מי שאת Toda le-itai shelem, al ha-hafaka - Thanks Itai shelem for the production - תודה לאיתי שלם על ההפקה Toda le-Shai al ha-quiche - Thanks Shai for the quiche - תודה לשי על הקיש Toda al something, toda le someone Toda lach mami al ha-yom she-bo hiskamt lihyot ha-ima li-yeladai - Thank you darling for the day on which you agreed to become the mother of my children - תודה לך מאמי על היום שבו הסכמת להיות האמא לילדיי Toda al ha-cafe - Thanks for the coffee - תודה על הקפה Toda she-shalachta - Thanks for sending - תודה ששלחת Ra’iti be-youtube - I saw it on youtube - ראיתי ביוטיוב Karati ba-iton - I read in the newspaper - קראתי בעיתון Shamati ba-radio - I heard it on the radio - שמעתי ברדיו Shamati ba-hadashot - I heard it on the news - שמעתי בחדשות Ha-turkit sheli lo tova - My Turkish is not good - הטורקית שלי לא טובה Aval ha-shir hamud - But the song is cute - אבל השיר חמוד Ha-ivrit sheli lo tova - My Hebrew is not good - העברית שלי לא טובה Ha-hindi sheli lo tova - My Hindi is not good - ההינדי שלי לא טובה Ani lo medaber sinit tov - I don’t speak Chinese well - אני לא מדבר סינית טוב Ha-turkit sheli lo tova - My Turkish is not good - הטורקית שלי לא טובה Ahrei she-bati - After I came - אחרי שבאתי Lifnei she-halacht - Before you went - לפני שהלכת Lifnei ha-geshem - Before the rain - לפני הגשם Ahrei ha-geshem - After the rain - אחרי הגשם   Playlist and Clips: Kobi Peretz - Toda Lach Mami (lyrics on YouTube) Shlomo Artzi - Erets Hadasha (lyrics) Gülşen - Bangır Bangır (Turkish) Kuch Kuch Hota Hai - Shahrukh Khan, Kajol & Rani Mukerji (Hindi) Natan Goshen - Lifnei she-ahava tipol (lyrics on YouTube) Ronit Shachar - Ahrei she-at Tivki Yam (lyrics) Guy’s links and tips page

Did you know that “I loved her” in Hebrew can be expressed using only a single word? On this episode, Guy talks love. “Loving”, “in love”, “falling in love”, “love me, love me not”... he covers all the bases. We're pretty sure you're going to love this episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Ani ohev shokolad - I like chocolate - אני אוהב שוקולד Ohevet lo ohevet - She loves me, she doesn’t love me - אוהבת לא אוהבת “Lo ohev” - I don’t like it - לא אוהב Zachiti le’ehov - I was fortunate to get the opportunity to love someone - זכיתי לאהוב Le’ehov - To love - לאהוב Ani shuv mit’ahev - I am falling in love again - אני שוב מתאהב Lehit’ahev be-mishehu - To fall in love with someone - להתאהב Mitlabesh - I am getting dressed - מתלבש Lehitkatev - To correspond - להתכתב Hit’ahavti ba-ktsina sheli - I fell in love with my officer - התאהבתי בקצינה שלי Yesh la yofi teimani - She’s got a Yemenite beauty - יש לה יופי תימני Hi ve-ani be-tkufat hit-ahavoot - She and I are in a period of falling in love - היא ואני בתקופת התאהבות Ha-hit-a-ha-voot - The process of falling in love - ההתאהבות Meohav, meohevet - In love - מאוהב, מאוהבת Nira li she-ani meohevet be-Yiftach - I think I’m in love with Yiftach - נראה לי שאני מאוהבת ביפתח Ma yesh bo she-kulchen me-ohavot bo? - What has he got that all the girls are in love with him? - מה יש בו שכולכן מאוהבות בו Vaksha al tagidi li she-yesh lach eize crush alav - Please don’t tell me you’ve got a crush on him - בבקשה אל תגידי לי שיש לך איזה קראש עליו Ahavtiha (Ahavti ota) - I loved her - אהבתיה   Playlist and Clips: Ha-keves Ha-Shisha-Asar - Ani Ohev (lyrics) Arkadi Duchin - Ohevet Lo Ohevet (lyrics) Ivri Lider - Zachiti Le’ehov (lyrics) Gidi Gov - Ani Shuv Mit’ahev (lyrics) Moti Taka - Hit’ahavti Ba-Ktsina Sheli (lyrics on YouTube) Ben Artzi - Bediyuk (lyrics) Ha-hit-ah-ha-voot - Dr. Liat Yakir Meohav, meohevet - Ha-hamama TV show Shlomo Artzi - Ahavti’ha (lyrics)

In Hebrew, צד is side. And what about its plural צדדים, sides? It's a bit of a mouthful. Today Guy explains the different sides of צד, as well as useful expressions like, “fine by me” and “there are two sides to every story.” Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Tsad, tsdadim - Side, sides - צד, צדדים Le-shnei ha-tsdadim - To both sides - לשני הצדדים “Birds-dadim” > (bir)ds-dadim > tsdadim Hatsida - Towards the side - הצידה Mi-tsad el/le tsad - From one side to the other - מצד אל צד, מצד לצד Mi-tsad ehad… Mi-tsad sheni - On one hand, on the other hand - מצד אחד, מצד שני Le-chol matbe’a yesh shnei tsdadim - There are two sides to every story - לכל מטבע יש שני צדדים Le-tsidech - On your (f.) side - לצידך Al tefani li makom le-tsidech - Don’t make room for me by your side - אל תפני לי מקום לצידך Ze lo yafe mi-tsidech - It’s not a nice thing to do by you - זה לא יפה מצידך Mamash lo yafe mi-tisdo/mi-tsida - It’s not a nice thing to do from his/her side - ממש לא יפה מצידו/מצידה Zo hutzpah mi-tsido - It’s a hutzpah thing to do on his part - זו חוצפה מצידו Mi-tsidi she-haproyekt ha-ze lo yihye - For me, this project can be cancelled - מצידי, שהפרוייקט זה לא יהיה Mi-tsidi ein be’aya - On my part, no problem - מצידי אין בעיה Mi-tsidi sababa - From me it’s ok - מצידי סבבה Tsad gimel - Third party - צד ג Ba-tsad shel ha-tovim - On the side of the good guys - בצד של הטובים Avoda tsdadit - Side gig - עבודה צדדית Had tsdadi - One sided - חד-צדדי Hachlata had tsdadit - One sided decision - החלטה חד-צדדית   Playlist and Clips: Yishai Levy - Mi-tsad le-tsad (lyrics) Imun sport Ha-haverim shel Natasha - Yesh Zman (lyrics) Matityahu Rozen - Mi-tsad Ehad, Mi-tsad Sheni (lyrics on YouTube) Dor Daniel - Makom le-tsidech (lyrics) Sheygets - Ha-milim hachi yafot (lyrics) Ron Hulda’i, mayor of Tel Aviv Tsad Gimel Rona Keinan - Ba-tsad shel ha-tovim (lyrics) Hachlata had tsdadit - TV2

In Hebrew, mefunak is spoiled (as in a spoiled kid) while lefanek is to spoil. On this episode, Guy explains how to spoil someone rotten and how to deal with spoiled brats. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Mefunaki, pinuki - Spoiled person/kid - מפונקי, פינוקי Dai, tafsik leyalel, mefunaki - Stop wailing, mefunaki - די, תפסיק ליילל, מפונקי Ani medaberet al otam elu she-hem mefunakim - I speak about those who are spoiled - אני מדברת על אותם עלו שהם מפונקים Shiluv katlani - Lethal combination - שילוב קטלני Horim she-mefankim ad bli gvul - Parents who spoil to no end - הורים שמפנקים עד בלי גבול Eizo mefuneket - What a spoiled girl - איזו מפונקת Eich oti at mefaneket - How you spoil me - איך אותי את מפנקת Havayat tisa mefaneket - Pampering flight experience - חוויית טיסה מפנקת Sherut mefanek - A service that pampers you - שירות מפנק Lehit’orer le-boker mefanek - Wake up to a gratifying morning - להתעורר לבוקר מפנק Shokolad rach yoter, mefanek yoter - A chocolate which is softer and more satisfying - שוקולד רך יותר, מפנק יותר Pashut lehenot mi-pinuk amiti - To simply enjoy a real pampering - פשוט להנות מפינוק אמיתי Pinuk - Indulgence - פינוק Eize pinuk - How spoiled he is - איזה פינוק Wow eize pinuk - What a treat - וואו, איזה פינוק Lefanek mishehu be-kafe la-mita - To pamper someone by bringing them coffee in bed - לפנק מישהו בקפה למיטה Lehafnik et ha-yeladim sheli be-uga - Pamper my children with a cake - להפניק את הילדים שלי בעוגה Bran flakes pinukim - Bran flakes indulgence - ברנפלקס פינוקים Be-tosefet perot mefankim - With extra gratifying fruits - בתוספת פירות מפנקים Mitpaneket - Spoiling herself rotten - מתפנקת Kmo hataltula - Like a kitten - כמו חתלתולה Lehitpanek - To spoil yourself rotten, to indulge - להתפנק Efo ata? - Mitpanek li ba-mita - Spoiling myself in bed - איפה אתה? מתפנק לי במיטה   Playlist and Clips: Mefunakim nim’astem Stalos & Oren Hen - Mefuneket (lyrics) Tisa mefaneket Boker mefanek Shokolad mefanek Pinuk amiti Danit - Pinukim (Subtitles in English) Liora Gonzalez - Mitpaneket (lyrics on YouTube) Pinuki Spot in the Woods

The word mag’il in Hebrew means disgusting. And even though we're keeping it clean on the podcast, the topic of disgust might not be for everyone. That said, knowing how to say eeew gross in Hebrew is critical! We think you'll be fine as long as you're not eating lunch. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Achil - Edible - אכיל Mag’il - Disgusting - מגעיל Ze mag’il oti - It disgusts me - זה מגעיל אותי Go’al nefesh - Disgusting - גועל נפש “Roletat go’al nefesh” - “Disgusting roulette” - רולטת גועל נפש Go’al nefesh shel ben adam/anashim - Disgusting person/people - גועל נפש של בנאדם/אנשים Go’ali - Revolting - גועלי Doche, docha - Repulsive - דוחה Kshe-anachnu nig’alim mi-mashehu - When we are disgusted by something - כשאנחנו נגעלים ממשהו Lehigael mi-mashehu - To be disgusted by something - להיגעל ממשהו Lehag’il mishehu - To disgust someone - להגעיל מישהו Ichs, ichsa, ich - Eww - איכס, איכסה, איך If/ichs/ich eize re’ach - Eew, what a smell - איף/איכס/איך איזה ריח Dai, ya mag’il - Stop it, you’re disgusting - די, יא מגעיל Dai, ya doche/docha - Stop it, you’re disgusting - די, יא דוחה   Playlist and Clips: Achil o mag’il Rouletat go’al nefesh Tochnit “Docha” - Educational TV Ichs - Reality Show Poliana Frank - Ziva (lyrics) For advanced listeners (stand-up comedy)

What do we say to a friend who's in bed with high fever? And to someone who got a minor scratch? And to that one person who keeps on complaining but has no right to complain? Oy misken! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Misken Juanito - Poor Juanito - מסכן חואניטו Misken Jerry, shamat ma kara lo? - Poor Jerry, did you hear what happened to him? - מסכן ג’רי, שמעת מה קרה לו? Oy misken/miskena/miskenim/miskenot - You poor thing - אוי מסכן, מסכנה, מסכנים, מסכנות Oy miskenon/miskenonet sheli - Oh my poor little thing - אוי מסכנון/מסכנונת שלי Oy, miskenonet sheli, lehavi lach marak? - Oh you poor little thing, shall I get you some soup? - אוי מסכנונת שלי, להביא לך מרק? Miskenchik, miskenon, miskeni, miskenoni - Poor thing (m.) - מסכנצ’יק, מסכנון, מסכני, מסכנוני Miskenonet - Poor thing (f.) - מסכנונת Miskenoni ktana - Poor thing (f.) - מסכנוני קטנה Ba li lihyot miskenoni ve-lo lalechet machar la-avoda - I feel like being miskenoni and not go to work tomorrow - בא לי להיות מסכנוני ולא ללכת מחר לעבודה Oof miskenoni sheli - Oh no, my poor thing - אוף מסכנוני שלי Oi miskenoni - You poor thing (sarcastically) - אוי מסכנוני Se’adia ha-misken - Poor se’adia - סעדיה המסכן Hitstanen ha-misken - The poor (rabbit) got a cold - הצטנן המסכן Miskenoot - Poorness - מסכנות Tacharut miskenoot - Poorness competition - תחרות מסכנות Lehitmasken - To pretend to be miserable - להתמסכן Nu dai lehitmasken - Come on, stop complaining - נו, די להתמסכן Hitmaskenoot - Pretending to be a poor thing - התמסכנות Maskin/a (Arabic) - Poor (Arabic) - מסכין, מסכינה   Playlist and Clips: David Broza - Ha-isha she-iti (lyrics) Joan Manuel Serrat - La mujer que yo quiero Miskenchik Shlomo Makoa - S’eadia Ha-misken Ha-shafan Ha-katan - Children song (lyrics) Matsav Ha-uma TV show - Miskenoot Jane Bordeaux - Rotza Livkot (lyrics below clip on youtube) Maskina - Abd el Aziz Louis Arik Einstein - Sa Le’at (lyrics)

In Hebrew, “Nim’as li kvar” means I just can’t take it anymore, I am so fed up. The root, mem-alef-samech, is an interesting one and can be used in all sorts of ways, like in the translated sentence, “Are you fed up with ’butterflies’?” What does that even mean?! Guy explains. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Nim’as li - I am fed up with something - נמאס לי Nimas le-someone from something Dai, nim’as li mi-shkarim - I am fed up with lies - די, נמאס לי משקרים Nim’asta kvar alai - I am already fed up with you - נמאסת כבר עליי Nimas conjugated + al someone Hu nim’as alai - I am fed up with him - הוא נמאס עליי Hi nim’asa aleha - She’s fed up with her - היא נמאסה עליה Nim’asti al atsmi - I got fed up with myself - נמאסתי על עצמי Dai nim’asta - Enough already, I am fed up with you - די, נמאסת Ts, dai nim’as - Enough already - טסס, די, נמאס Nim’as lachem she-melachlechim lachem et ha-shati’ach? - Are you fed up when people dirty up your carpet? - נמאס לכם שמלכלכים לכם את השטיח? Nim’as lach mi-parparim - Are you fed up with ’butterflies’? - נמאס לך מ’פרפרים’? Parpar - Butterfly, Don juan, womanizer - פרפר, רודף שמלות Tagidu, lo nim’as lachem le’echol ota? - Tell me, aren’t you sick and tired of being suckers? - תגידו, לא נמאס לכם לאכול אותה? Mush’chatim nim’astem! - You the corrupted, we’re fed up with you! - מושחתים נמאסתם! Ani a’ase et ha-kol al menat leham’is alehem et ha-shehut ba-aretz - I will do everything in order to make their stay in Israel miserable - אני אעשה את הכל על מנת להמאיס עליהם את השהות בארץ Leham’is shir hadash - To overplay a song - להמאיס שיר חדש Leham’is ochel al mishehu - To make someone tired of eating the same thing - להמאיס אוכל על מישהו Ma ze nim’as li mimenu - I am so fed up with him - מה-זה נמאס לי ממנו Lo yima’es lecha/lach mi-ze ahrey yom-yomayim? - Won’t you be fed up with it after a day or two? - לא יימאס לך מזה אחרי יום-יומיים? Nim’asa alay kvar ha-avoda hazoti - I am really fed up with this job - נמאסה עליי כבר העבודה הזאתי   Playlist and Clips: Ofer Levy - Dai nim’as li (lyrics) Margalit Tsan’ani - Al Tagid Li Bye (lyrics) Matti Caspi - Zemer Mapuhit (lyrics) Mazi Cohen & Yoel Lerner - Dai (lyrics) Commercial - Nim’as lachem Nim’as lach mi-parparim? Tagidu, lo nim’as lachem…? Mush’chatim nim’astem Eli Yishai about Sudanese in Israel Noa Kirel, Stephane Legar & Arisa (lyrics)

We talk a lot about lahats (stress, pressure) in Israel. You'll often hear, “ma ata lahuts?”, why are you stressed, and “ein lahats”, there’s no pressure, just as your stress level is hitting its all-time high. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Lahats - Pressure, stress - לחץ Ani ma-ze be-lahats ha-shavu’a – I am really stressed this week - אני מה-זה בלחץ השבוע Al tilahtsu - Don’t get stressed - אל תילחצו Ein lahats - There’s no pressure - אין לחץ Lahats dam gavoha - High blood pressure - לחץ דם גבוה Kibalti lahats dam gavoha - I got high blood pressure - קיבלתי לחץ דם גבוה Lahats dam namuch - Low blood pressure - לחץ דם נמוך Yeshnam alai lechatsim she-ani ashuv lechahen ke-rosh iriyat yerushalayim - There’s pressure on me to return and serve as the mayor of Jerusalem - ישנם עליי לחצים שאני אשוב לכהן כראש עיריית ירושלים Lehaf’il lahats al mishehu laasot mashehu / she-hu yaase mashehu - To put pressure on someone to do something / that he’d do something - להפעיל לחץ על מישהו לעשות משהו / שהוא יעשה משהו Lilhots al kaftor - To press a button - ללחוץ על כפתור Lehitsa - Pressing - לחיצה Lehitsat yad - Handshake - לחיצת יד Lehitsa aruka - Long press (on button) - לחיצה ארוכה Lehitsa pa’amayim - Pressing twice - לחיצה פעמיים Ze lohets li - It’s too tight - זה לוחץ לי Na’alayim lohatsot - Tight shoes - נעליים לוחצות Eifo lochets lecha? Po. Baregel - Where is it pressing you? Here, in my foot - איפה לוחץ לך? פה, ברגל Lahuts - Stressed, anxious - לחוץ Nilhats - Easily pressured - נלחץ Lahits - Pressable, easily influenced by pressure - לחיץ Ya lahuts - You’re so stressed! - יא לחוץ Ya lehutsa, rega! - You’re so stressed, wait a sec. - יא לחוצה, רגע Lahuts-bayit - “Home-stressed” soldier - לחוץ-בית, לחוצת בית Lehitsoot-bayit - “Home-stressed-ness” by soldiers - לחיצות-בית Lahuts-hatuna, Lehutsat-hatuna - Wedding-obsessed person - לחוץ-חתונה, לחוצת חתונה Hi ma-ze lehutsat-hatuna - She’s so obsessed with getting married - היא מה-זה לחוצת חתונה Lehalhits mishehu - To pressure, rush, worry someone - להלחיץ מישהו Hilchits oti ktast - He worried me a bit - הלחיץ אותי קצת Metavchim - Real estate agents - מתווכים Ani lo rotse lehalchitz otcha - I don’t want to pressure you - אני לא רוצה להלחיץ אותך Aval yesh od anashim she-hit’anyenu ba-dira - But there are more people interested in the apartment - אבל יש עוד אנשים שהתעניינו בדירה Al talchits/talchitsi oti - Don’t pressure me - אל תלחיץ/תלחיצי אותי Ma ha-lahats? - What’s the stress about? - מה הלחץ?   Playlist and Clips: Berry Sakharof - Lahats (lyrics) Jacky Mekaiten - Ha-me’antezet (lyrics) “Yeshnam alay lechatsim” - I am being pressured (Kikar Ha-shabat) Boaz Banai - Lilhots al Kaftor (lyrics) Lehitsat Yad - Handshake Ariel Sharon about Netanyahu: Lahuts ve-nilhats (TV10) Lahits Danny Robas - Hine Ani (lyrics)

How do you say rehearsal in Hebrew? And what do the Hebrew words for tax-refund and rabbi-preacher have in common? A root, of course! Guy returns for another Streetwise Hebrew lesson. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Rehearsal - Hazara - חזרה Choir rehearsal - Hazarat mak’hela - חזרת מקהלה Hazara generalit - Dress rehearsal - חזרה גנרלית Hazara la-limudim - Back to school - חזרה ללימודים Lahzor - To go back, to return - לחזור Ha-hazara le’anshehu - The returning somewhere - החזרה לאנשהו Ani loke’ach ba-hazara dvarim kashim nora she-amarti lach - I take back harsh things that I said to you - אני לוקח בחזרה דברים קשים נורא שאמרתי לך Lakahat be-hazara - To take back - לקחת בחזרה Neshikot (be)hazara - Kisses back - נשיקות (ב)חזרה Lashuv ba-hazara - To return - לשוב בחזרה Ad she-tahzor ba-hazara - Until you come back - עד שתחזור בחזרה Hozer bi-tshuva - A person who is becoming religious - חוזר בתשובה Hazara bi-tshuva - Becoming religious - חזרה בתשובה Lahzor be-she’ela - Becoming secular - חזרה בשאלה Haloch-hazor / haloch va-shov - Back and forth - הלוך-חזור/הלוך ושוב Kartis haloch-hazor / haloch va-shov - Return ticket - כרטיס הלוך-חזור/הלוך ושוב Hechzer mas - Tax refund - החזר מס Lehachzir sefer lehaver - To return a book to a friend - להחזיר ספר לחבר Mivtsa hachzarat tsiyud tsva’i - “Returning Military Equipment” campaign - מבצע החזרת ציוד צבאי Machzirim bi-tshuva - Rabbi-preachers who lecture on getting back to religion - מחזירים בתשובה Huchzar - It was returned - הוחזר Yuchzar X, Tuchzar Y - Bring back X/Y - יוחזר X, תוחזר Y Kaspechem yuchzar lachem - Your money will be returned to you - כספכם יוחזר לכם Mihzur - Recycling - מיחזור Lemachzer - To recycle - למחזר   Playlist and Clips: TV2 news report - Hazara Generalit TV10 - Hazara la-limudim Yehuda Poliker - Lo Yode’a (lyrics) Arik Einstein - Shabat ba-boker (lyrics) Eden Ben-Zaken - Ad she-tahzor ba-hazara (lyrics) Kan TV - Hozrim bi-tshuva, people who become religious Idan Reichel’s Project - Ha-baita Haloch-Hazor (lyrics) Hechzer mas - Tax refund Hachzarat tsiyud - Returning military equipment to the army TV10 - Mahzirim bi-tshuva (rabbi-preachers) Kaspechem yuchzar lachem - You money will be returned Doron Mazar - Ani hozer ha-baita (lyrics)

Full service or self service? Diesel or regular? When pulling up to the pump, what Hebrew words and phrases do you need in order to successfully navigate an Israeli gas station? On this episode, Guy tops off the linguistic tank. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Tahanat delek - Gas station - תחנת דלק Otsrim letadlek - Stopping to refuel - עוצרים לתדלק Letadlek - To refuel the car - לתדלק Hayav/hayevet rega la’atsor letadlek - I must stop for a sec to refuel - חייב/חייבת רגע לעצור לתדלק Lemale delek - To fill up gas - למלא דלק Ha-oto metudlak - The car is refueled - האוטו מתודלק Sherut male - Full service - שירות מלא Sherut atsmi - Self service - שירות עצמי Kartis ashrai - Credit card - כרטיס אשראי Sherut male be-mehir namuch mi-sherut atsmi - Full service at a lower price than that of self service - שירות מלא במחיר נמוך משירות עצמי Sug ha-delek - The kind of fuel - סוג הדלק Diesel o ragil? - Diesel or regular? - דיזל או רגיל Male - Full - מלא Meichal male - Full tank - מיכל מלא Hatsi meichal - Half tank - חצי מיכל Metadlek - Gas station attendant - מתדלק Male vaksha - Full please - מלא (ב)בקשה Hatsi meichal vaksha - Half tank please - חצי מיכל (ב)בקשה Tidluk - Refueling - תדלוק Shihzer - Reenacted - שחזר Hazar - Returned - חזר Ten/tni li be-matayim - Please give me 200 worth of X - תן/תני לי ב-200 Hagbel schum - Limit sum - הגבל סכום Nesi’a tova - Have a safe journey - נסיעה טובה   Playlist and Clips: Pirsomet - Delek Metadlekim Pirsomet - Ten Pirsomet - Sonol Shemen-Mayim Mashina - Mechonit (lyrics)

The Hamsa symbol, a hand with five fingers, is believed to bring good luck and keep away the evil eye. In Arabic, hamsa is the number five, which just happens to be the number of years we've been making our Streetwise Hebrew podcast! We celebrate this grand occasion with a special episode on all things hamesh (חמש). Pssstttt... have a listen to how you too can keep away the evil eye! Listen to the All-Hebrew Version of this Episode New Words and Expressions: Yomuledet hamesh - 5th birthday - יומולדת חמש Hamesh shanim - Five years - חמש שנים Shana, shanim - Year, years - שנה, שנים Hamisha gvarim ve-isha - “Five men and a woman” - חמישה גברים ואישה Hameshet ha-rochvim - The five riders - חמשת הרוכבים Hameshet ha-gvarim - The five men - חמשת הגברים Hameshet ha-hushim - The five senses - חמשת החושים Hamisha kilogramim/kilo - Five kg. - חמישה קילוגרמים, חמישה קילו “Hamesh kilo” - Five kg. (slang) - “חמש קילו” Hamisha shkalim (“Hamesh shekel” in slang) - 5 shekel - חמישה שקלים (חמש שקל, סלנג) Pi hamisha (“pi hamesh”, slang) - Fivefold - פי חמישה (פי חמש, סלנג) Hamisha kochavim - Five stars - חמישה כוכבים Malon hamisha kochavim, melonot hamisha kochavim - Five star hotel/s - מלון חמישה כוכבים, מלונות חמישה כוכבים Hamsin - Heatwave - חמסין Hamishim - Fifty - חמישים - Arabic: Hamsin Hamishim Gvanim shel Afor - 50 shades of grey - חמישים גוונים של אפור Hamsa - Five (arabic) - חמסה Hamsa aleicha - May you be protected from any harm - חמסה עליך Hamsa-hamsa - “Touch wood” - חמסה-חמסה Emuna tfela - Superstition - אמונה טפלה Hu pote’ach alai ayin - He brings the evil eye - הוא פותח עליי עין   Playlist and Clips: Yafa Yarkoni - Hamesh Shanim al Michael (lyrics) Hamisha Gvarim Ve-isha (telenovela) Arik Einstein - Ha-balada al Moshe Yoel Salomon (lyrics) Couscous in NY (Kan TV) Lahakat Pikud Merkaz - Hamsinim Ba-mishlat (lyrics) Hamishim Gvanim shel Afor (Kan TV) Sarit Hadad - Hamsa (lyrics) Hummus Hamsa commercial Hamesh-Hamesh movie soundtrack (lyrics)

What do we mean when we say hu af al atsmo (הוא עף על עצמו), he flies on himself? How about oof li me-ha-einayim (עוף לי מהעיניים), fly off my eyes? On this episode, Guy explains all things la’oof, to fly. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Ani af elayich - I am flying to you - אני עף אלייך Oof, oof beteruf - Fly, fly, insanely - עוף, עוף בטירוף Oof, oofi, oofoo - Fly! (Imp., m., f., pl.) - עוף, עופי, עופו Ten la-neshama la-oof - Let the soul fly - תן לנשמה לעוף La-oof - To fly (birds) - לעוף Latoos - To fly (planes) - לטוס Oof mi-po - Get out of here - עוף מפה Ta’oof mi-po - Get out of here - תעוף מפה Oof, oofi, oofu mi-po - Get out of here (m., f., pl.) - עוף, עופי, עופו מפה Yalla, afti mi-po - I am out of here - יאללה, עפתי מפה Oof li me-ha-einayim - Get out of my face - עוף לי מהעיניים Hu af mi-kurs tayis - He flunked the pilot course - הוא עף מקורס טיס La’uf al mashehu - To love something - לעוף על משהו Ani af al ha-schnitzel ha-ze - I love this schnitzel - אני עף על השניצל הזה Af al atsmo - He’s so full of himself, brags - עף על עצמו Hu ma-ze af al atsmo - He’s so pretentious - הוא מה-זה עף על עצמו Hi ma-ze afa al atsma - She’s so full of herself - היא מה-זה עפה על עצמה Ha-sefer af me-ha-madafaim - The book flew off the shelves - הספר עף מהמדפים Afifon - Kite - עפיפון Afifon / me’ofef - Someone who is daydreaming, not all there - עפיפון / מעופף Tsalachat me’ofefet - Flying saucer - צלחת מעופפת Le’ha-if afifonim - To fly kites - להעיף עפיפונים He-afti et ha-televizya, nim’as li - I threw away my TV, I am fed up with it - העפתי את הטלוויזיה, נמאס לי Hi he’ifa oto me-ha-shi’ur - She threw him out of the classroom - היא העיפה אותו מהשיעור Ze ya’if otcha - This will blow your mind - זה יעיף אותך Leha’if mabat - To glance - להעיף מבט Ata yachol rega leha’if mabat po? - Could you (m.) look at this for a sec.? - אתה יכול רגע להעיף מבט פה? At yechola rega leha’if mabat po? - Could you (f.) look at this for a sec.? - את יכולה רגע להעיף מבט פה?   Playlist and Clips: Lior Narkis - Ani Af Elayich (lyrics) Sarit Hadad - La’uf (lyrics) ‘Kfula’ TV series (KidZ) Mika Sade - Oof Li Me-ha-einayim (lyrics) La’uf al Africa - Trailer (Hebrew) Ha-sefer af me-ha-madafaim - The book flew off the shelves Shlomo Yidov - Afifon (lyrics) Yonatan Razel - Achshav Ani Af (lyrics)

Eich (איך), Hebrew for “how”, is a tiny word used very often in spoken Hebrew and in many different contexts. On this episode, Guy explains these uses through several examples from everyday life in Israel. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Eich - How - איך Eich shir nolad - How is a song born? - איך שיר נולד Eich haya? - How was it? - איך היה? Eich sham? - How is it there? - איך שם? Eich? - How are you? (sl.) - איך? Tagid eich ata / Tagidi, eich at - How are YOU doing? - תגיד, איך אתה / תגידי, איך את Eich omrim la she-hakol nigmar - How does one tell her that it’s all over - איך אומרים לה שהכל נגמר Eich omrim be-ivrit to go? Lalechet - How do you say in Hebrew ‘to go’? lalechet - איך אומרים בעברית ‘טו גו’? ללכת Eich omrim… (+ expression) - As one says - איך אומרים + ביטוי Eich kor’im la-hi/la-hu - What was the name of that girl/guy? - איך קוראים להיא/להוא? Eich she-pagashti ota, yadati - The moment I met her, I knew - איך שפגשתי אותה, ידעתי Eich she-nichnasti, raiti oto - The moment I got in, I saw him - איך שנכנסתי, ראיתי אותו Eich she-at yafa - How pretty you are - איך שאת יפה Kama (she) at yafa - How pretty you are - כמה (ש)את יפה Eich ta’im - It’s so tasty - איך טעים Eich ze she-kochav echad levad me’ez - How come one lonely star dares? - איך זה שכוכב אחד לבד מעז Eich ze she… - How come…? - איך זה ש…? Eich ze she-ein lecha havera? Bachur kamocha, kaze nechmad - How come you don’t have a girlfriend? A guy like you, so nice - איך זה שאין לך חברה? בחור כמוך, נחמד Eich ze she-bachura kamoch, chachama, yafa, levad? - How come a girl like you, clever, pretty, is alone? - איך זה שבחורה כמוך, חכמה, יפה, לבד? Eich she-ata rotse/she-at rotsa - As you wish - איך שאתה רוצה/שאת רוצה Eich she-ba lecha - Whatever you feel like - איך שבא לך Eich ose kelev - How does a dog go? - איך עושה כלב?   Playlist and Clips: Ha-keves ha-shisha-asar - Eich Shir Nolad (lyrics) Matti Caspi & Shlomi Shabbat - Eich Omrim La (lyrics) Moshe Peretz - Eich She-at Yafa (lyrics) Matti Caspi - Eich Ze she-Kochav (lyrics) Eich ose kelev

You're busy. I'm busy. We're all extremely busy these days. The Hebrew word for busy is עסוק. What would you say to your friend if you might not be able to make it to their party? Guy sets aside time from his busy schedule to explain. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Ein li zman linshom - I don’t have time to breathe - אין לי זמן לנשום Asuk, asuka, asukim, asukot - Busy - עסוק, עסוקה, עסוקים, עסוקות Ani ma-ze/mamash asuk - I am really busy - אני מה-זה/ממש עסוק Ani asuka be-teruf - I am insanely busy - אני עסוקה בטירוף Ata suk be-atsmecha - You’re busy with yourself - אתה עסוק בעצמך Hu ma-ze asuk be-atsmo, Hi ma-ze asuka be-atsma - He/she is so busy with herself - הוא מה-זה עסוק בעצמה/ היא מה-זה עסוקה בעצמה Ani asuk be-proyekt - I am busy with a project - אני עסוק בפרוייקט Ani asuka im ha-proyekt ha-hadash - I am busy with the new project - אני עסוקה עם הפרוייקט החדש Be-lahats - Stressed - בלחץ Ani ma-ze be-lahats ha-shavu’a - I am really stressed this week - אני מה-זה בלחץ השבוע Az shavu’a ha-ba adif - So next week is preferable - אז שבוע הבא עדיף Lama lanu lirdof ahrei ha-zanav shel atsmenu? - Why should we chase our own tail? - למה לנו לרדוף אחרי הזנב של עצמנו? Ani rats ahrei ha-zanav shel atsmi - I am running after my own tail - אני רץ אחרי הזנב של עצמי Im ani agi’a le-ze - If I get to it - אם אני אגיע לזה Bo/Boi nire’ be-hemshech ha-shavu’a - Let’s see later this week - בוא/י נראה בהמשך השבוע Ha-shavu’a (kvar) lo yetse - It won’t happen this week - השבוע כבר לא ייצא Sori, ani be-teruf ha-shavu’a - Sorry, I am really busy this week - סורי, אני בטירוף השבוע Asuk? Tagid ksh-yesh lecha daka - Busy? Tell me when you’ve got a sec. - עסוק? תגיד כשיש לך דקה Asuka? Tagidi kshe-yesh lach daka - Busy (f.)? Tell (f.) me when you’ve got a sec. - עסוקה? תגידי כשיש לך דקה Tagid kshe-yeshcha daka (coll.) - Tell me when you’ve got a sec. - תגיד כשיש’ך דקה Panuy - Available, free - פנוי   Playlist and Clips: Idan Amedi - Zman Linshom (lyrics) Matan Agami - Asuk Be-atsmecha Teapacks - Shir be-lahats (lyrics) Hanan Ben-Ari - Lama Lanu Lirdof (lyrics) Hava Alberstein & Arik Sinai - Shuv (lyrics)

Why do Israelis say, “hu taka li berez” (הוא תקע לי ברז), which roughly translates to, “he jammed a faucet on me”? And how do we say in Hebrew, “I'm stuck in the middle seat again”? On this episode, Guy explains the word litko’a (לתקוע), to stick into, and delves into the nooks and crannies of hardcore Israeli slang. Language warning: things are about to get explicit. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Hu taka masmer ba-kir - He stuck a nail in the wall - הוא תקע מסמר בקיר Litko’a berez le-mishehu - To evade responsibility or duty - לתקוע ברז למישהו Hu taka/dafak li berez - He stood me up - הוא תקע/דפק לי ברז Litko’a - To hold up, to delay, to jam - לתקוע Hu stam toke’a et ze - He just jams it - הוא סתם תוקע את זה Ha-medina toka’at et kol ha-sipur - The state jams the entire thing - המדינה תוקעת את כל הסיפור Ma hu taka otanu po? - Why are we stuck here? - מה הוא תקע אותנו פה? Lama takati pizza be-12 ba-laila? - Why did I down a pizza at midnight? - למה תקעתי פיצה ב-12 בלילה? Kama haverim tak’u sakin ba-gav - A few friends stuck a knife in the back, betrayed - כמה חברים תקעו סכין בגב Tki’a ba-shofar - Blowing the shofar - תקיעה בשופר Litko’a ba-shofar - To blow the shofar - לתקוע בשופר Austin Powers, ha-meragel she-taka oti - Austin Powers, the Spy who Shagged me - אוסטין פאוורס, המרגל שתקע אותי Meragel - Spy - מרגל Litko’a mishehu - To nail someone (sex.) - לתקוע מישהו Taku’a - Stuck - תקוּע Yesh anashim she-margishim tku’im be-hakol - There are people who feel stuck in everything - יש אנשים שמרגישים תקועים בהכל Tki’ut - Stuckness - תקיעוּת Shit, anahnu tku’ot - Oh no, we’re stuck (f. pl.) - שיט, אנחנו תקועות Nitka - Got stuck - נתקע Hen nitke’u ba-ma’alit - They got stuck in the elevator - הן נתקעו במעלית Hu nitka im ha-oto - He got stuck with the car - הוא נתקע עם האוטו Ha-mahshev nitka - The computer got stuck - המחשב נתקע Lehitaka - To get stuck - להיתקע Nitka li shir ba-rosh - A song got stuck in my head - נתקע לי שיר בראש Taku’a li shir ba-rosh - A a song is stuck in my head - תקוע לי שיר בראש Oy lo, achshav ha-shir ha-ze yitaka li ba-rosh kol ha-yom - Oh no, now this song will get stuck in my head the whole day - אוי לא, עכשיו השיר הזה ייתקע לי בראש כל היום Ma nitkata al ze? Ma nitkat al ze? Ma nitkatem al ze? - Why are you so hung up on this? - מה נתקעתָ על זה? מה נתקעת על זה? מה נתקעתם על זה? Teka - Electric plug - תקע Sheka - Socket - שקע   Playlist and Clips: Ha-meli’a tak’a sakin ba-gav Tki’a ba-shofar (Yemen) Tki’a ba-shofar (Uzbekistan) Austin Powers - Ha-meragel she-taka oti Tki’ut - how not to feel stuck Tku’ot (Kfula TV series) Sexta - Ani Osa Li Manginot (lyrics) Kate & Or - Ha-lahit shel ha-medina

Simha (שמחה) in Hebrew is happiness or joy, but it can also mean a happy event. How would you say “to make someone happy” in Hebrew? Guy explains all things שמח on this extra joyful episode. Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Simha - Happiness - שמחה Eize yom sameach li hayom - What a happy day I am having today - איזה יום שמח לי היום Esther Roth-Shachamorov Ani smeha she-ha-heseg ha-ze naasa mul einay - I am happy that this achievement was made before my eyes - אני שמחה שההישג הזה נעשה מול עיניי Sameach, smecha, smechim, smechot - Happy (adj. m., f., pl. m., pl. f.) - שמח, שמחה, שמחים, שמחות Yeladim ze simha - Children are happiness - ילדים זה שמחה Hi smeha - She is happy - היא שמחה Simha - Happy event - שמחה Yesh li simha ha-erev - I have an event tonight - יש לי שמחה הערב Yesh li eru’a - I have an event - יש לי אירוע Simha-Smahot - Joy, joys - שמחה, שמחות Smachot ktanot - Small joys - שמחות קטנות Ha-banot smechot - The girls are happy - הבנות שמחות Of simhes (Yiddish) - May we meet in happy events - אוף שימחעס Bi-smachot - May we meet in happy events - בשמחות Lismoach - To be happy - לשמוח Samachti - I was happy - שמחתי Samachti al mishehu - I counted on someone - סמכתי על מישהו Ma-ze samachti - I was extremely happy, overjoyed - מה-זה שמחתי Mamash toda, ma-ze samachti - Thanks so much, I was overjoyed - ממש תודה, מה-זה שמחתי Lesame’ach - To make someone happy - לשמח Lesameach mishehu im mashehu - To make someone happy with something - לשמח מישהו עם משהו Lesame’ach et ben ha-zug o et bat ha-zug im prahim - To make the partner happy with flowers - לשמח את בן הזוג או בת הזוג עם פרחים Bsora mesamahat - Happy news - בשורה משמחת Ta’ase mashehu she-mesame’ach oti - Do something that would cheer me up - תעשה משהו שישמח אותי Ata yachol liknot li iphone-7? - Could you buy me iphone seven? - אתה יכול לקנות לי אייפון-7? Simhat zkenti - I don’t care - שמחת זקנתי   Playlist and Clips: Shula Hen - Eize Yom Sameach (lyrics) Esther Roth-Shachamorov (Kan TV) Ha-breira Ha-tiv’it – Yeladim Ze Simha (lyrics) Ilanit - Shir shel Yom Hulin (lyrics) Kobi Peretz & Of-Simhes - Israel (lyrics) Daklon - Samahti Tsafuf - Mashehu mesame’ach

In addition to calling and texting, your smartphone is also a fancy nagan-em-pi-shalosh (נגן אם-פי-3). What's that? Well, without this capability you wouldn't be able to listen to this podcast on the move! Today's episode is all about the root נ.ג.נ, out of which Hebrew words like ניגון, מנגינה, and נגינה are constructed. Listen to the all-Hebrew version of this episode. New Words and Expressions: Niggun, niggunim - Inflection (linguistics), Nigun - ניגון Paytan - A person who writes/sings a piyyut - פייטן Mangina - Melody, tune - מנגינה Manginat he-halil - The melody of the flute - מנגינת החליל Negina - Playing music - נגינה Shi’ur negina be-psantar, Shi’ur psanter - Piano lesson - שיעור נגינה בפסנתר, שיעור פסנתר Lenagen - To play (music) - לנגן Az kol mi she-menagen al gitara - So anyone who plays guitar - אז כל מי שמנגן על גיטרה Afilu im hu menagen lo harbe zman - Even if he plays not for a long time - אפילו אם הוא מנגן לא הרבה זמן Ze shir (she)dei pashut lenagen (oto) - It’s a song that is pretty easy to play - זה שיר שדי פשוט לנגן Dudu Tassa melemed eich lenagen et ha-shir - Dudu Tassa teaches how to play the song - דודו טסה מלמד איך לנגן את השיר Menugan - Being played (music) - מנוגן Ha-shir ha-ze menugan be-gitara - This song is played on guitar - השיר הזה מנוגן בגיטרה Nagan - Player - נגן Nagan gitara - Guitar player - נגן גיטרה Nagan MP3 - MP3 player - נגן אם-פי-3 Ata yachol lasim et X / At yechola lasim et X - Could you put on X? - אתה יכול לשים את ‘שם השיר’? את יכולה לשים את ‘שם השיר’? Hangana - Intonation - הנגנה, אינטונציה   Playlist and Clips: Nehama Hendel - Nigunim (lyrics) Rabbi Haim Louk - Nigunim (lyrics) Hava Alberstein - Od Hozer Ha-nigun (lyrics) Barry Saharoff - Od Hozer Ha-nigun (lyrics) Shlomo Bar & Ha-brera Ha-tiv’it - Od Hozer Ha-nigun (lyrics) Dudu Tassa teaches how to play his song, Ha-gole Sexta - Ani Osa Li Manginot (lyrics)

There are several ways to ask an Israeli taxi driver to lower the volume on the radio that won't result in nasty looks. Today, Guy discusses these sayings and other words related to radio, like the Hebrew word for podcast. Listen to the all-Hebrew version of this episode   New Words and Expressions: Havita - Omlette - חביתה Aruhat boker israelit - Israeli breakfast - ארוחת בוקר ישראלית Pirsomot - Commercials - פרסומות Efshar lehahlish tipa? - Is it possible to turn it down a bit? - אפשר להחליש טיפה? Ata yachol lehahlish (be)vakasha? - Could you turn it a bit down please? - אתה יכול להחליש (ב)בקשה? Ze ma-ze hazak, efshar lehalish? - It’s really loud, could you turn it down a bit? - זה מה-זה חזק, אפשר להחליש? Lehagbir - To turn up the volume - להגביר Tagbir, tagbir - Turn it up! - תגביר, תגביר Leha’avir tahana - To switch to another station - להעביר תחנה Ata yachol leha’avir tahana? - Could you change the channel? - אתה יכול להעביר תחנה? Tahanat radio - Radio station - תחנת רדיו Podcast - Podcast - פודקסט Radio interenti - Internet radio - רדיו אינטרנטי Hesket - Podcast - הֶסכֵּת Leha’azin la-radio - To listen to the radio (archaic) - להאזין לרדיו Shamati ba-radio - I heard it on the radio - שמעתי ברדיו Takshiv rega la-radio - Listen to the radio for a sec. - תקשיב רגע לרדיו Lehakshiv - To listen - להקשיב Ani shome’a et ha-tochnit - I listen to the show - אני שומע את התוכנית Ani makshiv la-tochnit - I listen to the show - אני מקשיב לתוכנית Mivzak hadashot - News flash - מבזק חדשות Azkara - Commemoration (jahrzeit) - אזכרה   Playlist and Clips: Tislam - Radio Hazak (lyrics) Galey Tsahal - 7:07 Yoman Tsohorayim - Reshet Bet Mahsanei Hashmal - commercial Pipsim - Kol Israel Pipsim 2 - Kol Israel Mivzak hadashot - Galei Tsahal Rig’ey Kesem - Reshet Bet Yael Levy - Tmuna Alex Ansky Kol Israel

The Hebrew word for partner or flatmate is שותף, and its root ש.ת.פ is especially relevant when trying to get your social media posts to go viral. On this episode, Guy shares his linguistic expertise on all things shareable. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Shutaf, shutafim - Partner/s, flatmate - שותף, שותפים Shutafut - Partnership - שותפוּת Leshatef - To share - לשתף Eich leshatef tmunot me-ha-instagram - How to share photos from Instagram - איך לשתף תמונות מהאינסטגרם Harbe mikem kvar yod’im et ze, ki shitafti et ze male ba’avar - Many of you already know this, because I shared this a lot in the past - הרבה מכם כבר יודעים את זה, כי שיתפתי את זה מלא בעבר Teshatef/teshatfi oti be-ma she-over alecha/alayich - Share with me what’s going on with you - תשתף/תשתפי אותי במה עובר עליך/עלייך Hu lo meshatef oti/Hi lo meshatefet oti - He/she doesn’t share (much) with me - הוא לא משתף אותי/היא לא משתפת אותי Shatfu, teshatfu - Share (imp. pl.) - שתפו/תשתפו Teshatfu bevakasha - Please share - תשתפו בבקשה Leshatef - To include - לשתף Teshatfu oto - Include him (in the game, ask him to join the game) - תשתפו אותו Lama atem lo meshatfim ota? - Why are you not including her? - למה אתם לא מְשתפים אותה? Anahnu holkim salat - We are sharing a salad - אנחנו חולקים סלט Shituf - Sharing - שיתוף Tsarich like-im, tsarich shitufim - We need likes, we need shares - צריך לייקים, צריך שיתופים Kama shitufim hayu - How many shares were there? - כמה שיתופים היו? Lehishtatef - To participate - להשתתף Hishtatfut hova - Mandatory participation - השתתפות חובה Meshutaf - Common, shared, joint - משותף Shituf pe’ula - Cooperation - שיתוף פעולה Po’alim bi-mshutaf - Acting jointly - פועלים במשותף Meshatef/meshatfei pe’ula - Collaborator/s - משתף/משתפי פעולה Mashtap/mashtapim - Collaborator/s - משת”פ Mechane meshutaf - Common denominator - מכנה משותף Shituf kvatsim - File sharing - שיתוף קבצים Hishtatfut atsmit - Insurance co-payment - השתתפות עצמית Kalkala shitufit - Sharing economy - כלכלה שיתופית   Playlist and Clips: Arik Einstein - Shutafim (lyrics) Eich leshatef Ashley - Shitafti Psychologist - Leshatef Shitufim - Eldad Yaniv Po’alim bi-mshutaf - acting jointly Meshatfei pe’ula - collaborators

Most furniture from Ikea comes with assembly instructions. On this episode, Guy provides us with an instructions manual for the root רכב, which can be found in the word להרכיב, to assemble. No assembly required on this podcast! Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Rachav - He rode - רכב Rochev - He’s riding - רוכב Hem rochvim - They ride - הם רוכבים Rochev - He rides/he is riding/rider - רוכב Rechiva - Riding - רכיבה Hadracha - Instruction - הדרכה Hadrachat rechiva - Riding instruction - הדרכת רכיבה Ez Harim - Mountain goat - עז הרים Rochvim meyumanim - Skilled riders - רוכבים מיומנים Rechiva al ofanayim - Bike riding - רכיבה על אופניים Rechiva al susim - Horse riding - רכיבה על סוסים Rechev - Vehicle - רכב Rechev hevra - Company car - רכב חברה Rakevet, rakavot - Train, trains - רכבת, רכבות Tarkiv oti - Give me a ride on the back of your bike - תרכיב אותי Leharkiv someone on something - To let a friend ride on the back of your bicycle - להרכיב מישהו על משהו Leharkiv - Assemble, install, put up - להרכיב Lenasot leharkiv et ha-ohel ba-bayit - To try to put together the tent at home - לנסות להרכיב את האוהל בבית Leharkiv lego/puzzle/mishpatim - To assemble lego/puzzle/sentences - להרכיב לגו/פאזל/משפטים Assembling - Harkava - הרכבה Horaot harkava - Assembly instructions - הוראות הרכבה Kol hayay murkavim me-alfey nits’honot - All my life is made of thousands of victories - כל חיי מורכבים מאלפי נצחונות Murkav - Complicated, consists of, installed, complex - מורכב Ze murkav - It’s complicated - זה מורכב Sipur murkav - Complex story - סיפור מורכב Ben adam murkav - A complicated person - בנאדם מורכב Shnitzelim - Schnitzels - שניצלים Rechivim - Ingredients - רכיבים Me’a ahuz rechivim tiv’iyim - 100 percent natural ingredients - מאה אחוז רכיבים טבעיים Rechivim Electroniyim - Electronic ingredients - רכיבים אלקטרוניים   Playlist and Clips: Ha-duda’im - Shayeret Ha-rochvim (lyrics) Ez Harim - Rechiva technit Eretz Nehederet - Rechev Hevra Rakevet Israel Dani Robas - Rakavot 68-80-88 (lyrics) How to put up a tent Raz Hadad - Al Tivki (lyrics) Shnitzelim - Commercial

Many things in life are complicated, including some people's relationship status on Facebook. How do we say “it’s complicated” in Hebrew? And what saying do we use as something gets more and more complicated? Bonus: we've included a short clip from the Hebrew version of this episode. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Mesubach - Complicated - מסובך ‘It’s complicated’ - Ze mesubach - זה מסובך Mesubechet (f.) - Complicated - מסובכת Ata mesubach im atsmecha - You’re complicated - אתה מסובך עם עצמך Hi mesubechet im atsma - She is complicated - היא מסובכת עם עצמה Hem mesubachim im atsmam - They’re complicated - הם מסובכים עם עצמם At mevina oti pashut, az lama lesabech - You understand me, so why make things complicated - את מבינה אותי פשוט, אז למה לסבך Lama lesabech ta-hayim, lama? - Why complicate life, why? - למה לסבך את החיים, למה? Ma sibachta/sibacht oti achshav? - Why did you get me involved in this? - מה סיבכת אותי עכשיו? Sibuchim refu’iyim - Medical complications - סיבוכים רפואיים Mistabech ve-holech - It’s getting more and more complicated - מסתבך והולך Lehistabech im mashehu - To face difficulties - להסתבך עם משהו Histabachti im ze kol ha-erev - I was caught up in it the entire evening - הסתבכתי עם זה כל הערב Al tistabech im ze yoter miday - Don’t get into too much trouble - אל תסתבך עם זה יותר מדיי Hu histabech - He got into trouble with the law - הוא הסתבך Histabchut be-africa - Entanglement in Africa - הסתבכות באפריקה Tisbochet - Tangle - תסבוכת   Playlist and Clips: Dudu Aharon & Julietta - Laila Mesubach (lyrics) Mango - Gara Be-sheinkin (lyrics) Eden Ben-Zaken - Pisa Mi-zichroni (lyrics) Idan Yaniv - Ken La-ahava (lyrics) Mati Caspi - Mistabech ve-holech (lyrics) Histabchut be-Africa - Hinuchit TV Tisbochet

How do we say “I want to improve my Hebrew” in Hebrew? How about “improvements”? And what's the connection to the popular supermarket chain Shufersal? Guy explains. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Leshaper mashehu - To improve something - לשפר משהו Ani rotse leshaper et ha-ivrit sheli - I want to improve my Hebrew - אני רוצה לשפר את העברית שלי Nehagim matkinim shipurim - Drivers install improvements - נהגים מתקינים שיפורים Tse’irim she-meshaprim et bitsua ha-mechoniyot - Young people who improve the performance of the cars - צעירים שמשפרים את ביצוע המכוניות Ha-ikar she-harechev shelahem yihiye hachi meshupar - The main thing is that their car will be the most improved - והעיקר שהרכב שלהם יהיה הכי משופר Ha-mechoniyot she-shupru - The cars that were improved - המכוניות ששופרו Shupar - It was improved - שופר Girsa meshuperet - Improved version - גרסה משופרת Telefon meshupar - An “improved” mobile phone - גרסה משופרת Matsavo mishtaper - His situation is getting better - מצבו משתפר Lehishtaper - To get better - להשתפר Ha-ivrit shelo mamash hishtapra - His Hebrew has really gotten better - העברית שלו ממש השתפרה Hu shiper et ha-ivrit shelo - He improved his Hebrew - הוא שיפר את העברית שלו Shapir (Aramaic) - Good - שפיר Gidul shapir - Benign tumor - גידול שפיר Shapira - “The Good” (Aramaic) - שפירא Shufra deshufra - Creme de la creme - שופרא דשופרא Shufersal (Old name: Shufra-sal) - Name of a supermarket chain - שופרסל   Playlist and Clips: Meshaprim mechoniyot (TV2) Matsavo mishtaper (Kan TV) Ambassador Dan Shapiro Shufersal commercial Shufersal - History Gazoz - Cafe Ba-tahtit (lyrics)

Israel has just won the Eurovision Song Contest thanks to Netta Barzilai and her incredible song Toy. Guy walks you through parts of the song's Hebrew lyrics and reviews some of Israel's past Eurovision winners. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Ero-viz-yon - Eurovision - אירוויזיון Taharut zemer, taharut shirim - Song contest - תחרות זמר Nitsachon - Victory - ניצחון Ani lo buba - I am not a doll - אני לא בובה Biryonut - Bullying - בריונות Ani lo hafachti lihyot yafa - I didn’t become pretty - אני לא הפכתי להיות יפה Ani tamid hayiti - I have always been (pretty) - אני תמיד הייתי Ha-davar ha-yachid she-hishtana - The only thing that has changed - הדבר היחיד שהשתנה Ze ha-yedi’a sheli, ze ha-havana sheli - is my understanding - זה הידיעה שלי, זה ההבנה שלי She-magi’a li - That I deserve it - שמגיע לי Ve-ze tsarich lihyot kacha - And it should be this way - וצריך להיות ככה Hit’hashla - She was toughened up - התחשלה Kirkur tarnegolet - Cluck of a chicken - קרקור תרנגולת Pahdanut - Cowardice - פחדנות Stefa - Stack of banknotes, a wad of cash - סטֵיפה Kapara aleichem - See ep. 22 Nits’ha - (she) won - ניצחה   Playlist and Clips: Netta - Toy (lyrics) Ilanit - Ei Sham (lyrics) Yizhar Cohen - Abanibi (lyrics) Gali Atari - Halleluya (lyrics) Dana International - Diva (lyrics) Netta - Interview Guy Pines’ Show Netta in Lisbon Netta - Toy final

What's the Hebrew language connection between the following: a book chapter, devouring an entire pizza, and the Soviet Union's breakup? Guy explains it all on today's episode. Click Here for the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Perek, prakim - Episode, chapter - פרק Liftoah perek hadash - To start a new chapter - לפתוח פרק חדש Ba-prakim ha-baim - On the next episodes - בפרקים הבאים At Poreket kartonim - You are unloading cardboards - את פורקת קרטונים Lifrok - To unload - לפרוק Porkim mecholot me-oniya - Unloading containers from a ship - פורקים מכולות מאונייה Pakach, ani porek s’hora - Dear inspector, I am unloading merchandise - פקח, אני פורק סחורה Lifrok regashot/ka’as/lahats - Unload emotions/anger/stress - לפרוק רגשות/כעס/לחץ Prika - Unloading - פריקה Lefarek - To disassemble, to dismantle - לפרק Aanahnu mefarkim ta’arucha - We dismantle an exhibition - אנחנו מפרקים תערוכה Lefarek mishehu be-makot - To beat up someone - לפרק מישהו במכות Lefarek of - To devour a chicken - לפרק עוף Pirakti achshav pizza - I just downed a pizza - פירקתי עכשיו פיצה Lefarek et ha-havila - To break up - לפרק את החבילה Peruk - Dismantling - פירוק Hevra be-peruk - A company in liquidation - חברה בפירוק The Liquidator - Ha-mefarek - המפרק Meforak - Dismantled, taken apart - מפורק Kabab meforak - “Deconstructed kebab” - קבב מפורק Ani meforak me-ayefut - I am dead tired - אני מפורק מעייפות Ha-kol hitparek mi-bifnim - Everything fell apart from within - הכל התפרק מבפנים Hitparkut brit ha-moatsot - Dissolution of the Soviet Union - התפרקות ברית המועצות Lehitparek be-mishak kaduregel - Release tension by playing a football game - להתפרק במשחק כדורגל Mitparek - Collapsible - מתפרק Sori she-ze mitparek ktsat - Sorry it’s coming apart a bit (cake) - סורי שזה מתפרק קצת   Playlist and Clips: Ba-perek ha-ba Tuna & Nechi-Nech - Olam Meshuga (lyrics) Assi Cohen & Guri Alfi - Pakach ani porek s’hora (lyrics) Lefarek he ha-havila Kabab Meforak - Chef Assaf Granit Asaf Erlich - Emtsa Ha-haim (lyrics) Dudu Aharon - Kshe-elech (lyrics)

Imagine this… you’re riding on a bus in Tel Aviv. Next to you is someone talking on their cellphone much too loud. How should you ask them to “keep it down”? Today we’ll talk about those who talk too much and discuss the possible ways to ask them to stop, politely and impolitely. Click here for the all-Hebrew version of this episode   New Words and Expressions: Shotkim – We are silent – שותקים Shatak – He was quiet – שתק Lishtok – To be quiet – לשתוק Shtok/shteki/shteku shniya – Shut up for a sec. – שתוק/שתקי/שתקו שנייה Hu/hi lo shatak/shatka – He/she didn’t shut up – היא/הוא לא שתק/שתקה Stom/Stemi/Stemu – Shut up (imp.) – סתום/סתמי/סתמו Stom/Stemi ta’pe – Shut your mouth – סתום/סתמי ת’פה Bo’na hu lo satam kol ha-nesi’a – He wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה הוא לא סתם כל הנסיעה Bo’na hi lo satma kol ha-nesi’a – She wouldn’t shut up the entire ride – בוא’נה היא לא סתמה כל הנסיעה Sheket – Silence – שקט Sheket bevakasha – Quiet please – שקט בבקשה Slicha, efshar tipa yoter be-sheket? – Is it possible to do it a tad more quietly? – סליחה, אפשר טיפה יותר בשקט? Kashkeshan – Blabbermouth – קשקשן Dai, ya kashkeshan – Stop it, you’re just talking – די, יא קשקשן Dai, shamanu – Ok, we heard you – די, שמענו Dai, shamanu otcha/otach – Enough already, we’ve heard you – די, שמענו אותך Dabran, Dabranit – Chatterbox – דברן, דברנית Hu medaber ve-medaber ve-medaber – He talks and talks and talks – הוא מדבר ומדבר ומדבר Hi medaberet ve-medaberet ve-medaberet – She talks and talks and talks – היא מדברת ומדברת ומדברת At hoferet – You are going on and on – את חופרת   Playlist and Clips: Hava Alberstein – Perach Ha-lilach (lyrics) Koki Livne – Sheket (lyrics) Idan Yaniv – Mi Im Lo Idan Yaniv (lyrics) Dabranit (Commercial) Shai Yom-Tov – At Hoferet Matsav Ha-uma – Shtok, stom

This episode is about the root .ח.ט.פ, which is used in the Hebrew words חטף (snatch), החטיף (beat up), and חטיף (snack). Why is this root used in the word for snacks? Because they're something you can grab and eat on the go. Now grab a seat and enjoy another deliciously appetising episode of Streetwise Hebrew. Listen to the all-Hebrew version here: www.patreon.com/streetwisehebrew   New Words and Expressions: Hataf – He grabbed, snatched – הוא חטף Lahtof – To grab, snatch – לחטוף Hatafti pizza – I had some pizza (I grabbed a pizza) – חטפתי פיצה Hatafti mashehu katan – I had (eaten) something small – חטפתי משהו קטן Hatifa – Grabbing, kidnapping, hijacking – חטיפה ​Matos hatuf – Hijacked plane – מטוס חטוף Nehtaf – Was hijacked – נחטף Hatufim – Abductees – חטופים Mabat hatuf – Brief look – מבט חטוף Hotef – Kidnapper – חוטף Awo, hatafti maka – Ouch, I hit (my foot) – אאו, חטפתי מכה Hatafti shok – I was shocked – חטפתי שוק Hatafti janana – I became crazy, angry – חטפתי ג’ננה Hu hataf janana / ta-janana – He got crazy, angry – הוא חטף ג’ננה/ת’ג’ננה Hatafti harara / hom – I got crazy, angry – חטפתי חררה / חום Hu hihtif makot – He beat up – הוא החטיף מכות Hu mahtif makot – He beats up – הוא מחטיף מכות Hatif – Snack – חטיף Hatif bri’ut – Health snack – חטיף בריאות Hatif energia – Energy snack – חטיף אנרגיה Mehtaf – Fast unfair political move – מחטף Politikaim she-asu mehtaf – Politicians did a quick unfair move – פוליטיקאים שעשו מחטף Ba-hataf – Hastily, in a hurry – בחטף Hi amra li shalom ba-hataf – She said hi to me in a hurry – היא אמרה לי שלום בחטף Haper – ‘Snatcher’ (Yiddish) – חאפר Haperiyut / hap-lap – Lousy unprofessional work – חאפריוּת / חאפ-לאפ   Playlist and Clips: Matos Hatuf Hatufim TV series Homeland (Italian) Arik Einstein – Mekofef Ha-bananot (lyrics) Shlomo Artzi & Dudu Tassa – Latet ve lakachat (lyrics) Hatifei bri’ut ​Mehtaf Haperim at TLV airport

The root חב"ר is rich. It's used in the Hebrew words for “composing”, “connecting”, “joining”, “adding”, and many more. In this episode, Guy explains this root and teaches us how to say the ever-important phrase, “I can't connect to the internet.” We also learn the difference between מחברת and חוברת. Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew  New Words and Expressions: Targilei hibur - Addition exercises - תרגילי חיבור Lehaber - To add, connect, join - לחבר Shtayim ve’od shtayim shave arbe - Two plus two equals four - שתיים ועוד שתיים שווה ארבע Hibur - Essay, composition, connection - חיבור Hibur la-hashmal - Connection to the electricity - חיבור לחשמל Livdok et ha-hiburim - To check the connections - לבדוק את החיבורים Ani ro’a she-at mehuberet - I can see you’re connected - אני רואה שאת מחוברת At yechola lehaber oti le-mishehu be-X? - Could you put me in touch with someone at X? - את יכולה לחבר אותי למישהו ב-איקס? Mamash toda al ha-hibur - Thanks so much for the connection - ממש תודה על החיבור Hibur la-internet - Connection to the internet - חיבור לאינטרנט Lehithaber la-internet - To get connected to the internet - להתחבר לאינטרנט Ani lo matsliach lehithaber la-internet - I cannot get myself connected to the internet - אני לא מצליח להתחבר לאינטרנט Hit’habarti - I got connected - התחברתי Mamash hithabarti la-seret - I really connected with this movie - ממש התחברתי לסרט Lo hit’habarti la-seret - I didn’t connect with the movie - לא התחברתי לסרט Lehithaver - To make friends - להתחבר Kashe lo lehithaver le-yeladim ba-gan - It’s hard for him to make friends in the kindergarten - קשה לו להתחבר לילדים בגן Mahberet, mahbarot - Notebook, notebooks - מחברת, מחברות Hoveret, hovrot - Booklet/s - חוברת, חוברות Hovrot avoda - Work booklets - חוברות עבודה Hevra - Company, society - חֶברה Hevrat/Hevrot te’ufa - Airline/s - חברת/חברות תעופה Hevrot ha-te’ufa ha-gru’ot be-yoter ba-olam - The worst airlines in the world - חברות התעופה הגרועות ביותר בעולם Ha-hevra ha-israelit - The Israeli society - החברה הישראלית Murkevet me-arba’a migzarim - is made up of four sectors - מורכבת מארבעה מגזרים Ve-im nirtse - And if we want - ואם נרצה Arba’a shvatim merkazyim - Four main tribes - ארבעה שבטים מרכזיים Hilonim - Secular (pl.) - חילונים Datayim le’umiyim - Religious zionist - דתיים לאומיים Haredim - Ultra orthodox - חרדים Aravim - Arab - ערבים Tahbura - Transportation - תחבורה Misrad ha-tahbura - Ministry of transportation - משרד התחבורה Mahapechat ha-tahbura - The transportation revolution - מהפכת התחבורה Hevre - ‘Guys’ - חבר’ה   Playlist & clips:  Targilei hibur Hibur la-reshet Carolina - Af Ehad Lo Ba Li (lyrics) Hevrot ha-te’ufa ha-gru’ot be-yoter ba-olam - The worst airlines in the world President Reuven Rivlin: Ha-hevra ha-israelit Israeli President: The four tribes of Israeli Society Misrad Ha-tahbura - Ministry of Transportation Maor Cohen - Hevre (lyrics)

Meser is defined as message or theme, as in the meser of a story, or the main idea behind the text. But it also relates to text messages and to tradition. Guy explains this and more on today's episode. Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew  New Words and Expressions: Ha-hazai moser et ha-tahazit - The weatherman delivers the forecast - החזאי מוסר את התחזית Limsor mismachim - To give documents - למסור מסמכים Tsarich limsor et ha-bakasha - One needs to physically hand over the application. - צריך למסור את הבקשה Hi moseret gura - She gives away a female puppy - היא מוסרת גורה Limsor gur le-imutz - To give away a puppy for adoption - למסור גור לאימוץ Limsor kadur - Pass the ball - למסור כדור Kaduregel - Football, soccer - כדורגל Timsor, timseri, timseru - Pass (the ball) (imp.) - תמסור, תמסרי, תמסרו Lama lo masarta/masart/masartem? - Why didn’t you pass the ball? - למה לא מסרתָ/מסרתְ/מסרתם? Mesira - A pass of the ball - מסירה Eize mesira! - What a pass! - איזה מסירה! Limsor dash - To send regards to - למסור ד”ש Efshar lekabel et Sara? - May I speak to Sarah? - אפשר לקבל את שרה? Hi lo nimtset - She’s not in - היא לא נמצאת Limsor la mashehu? - Should I tell her something? - למסור לה משהו? Ma limsor? - What should I pass on? - מה למסור? Efshar limsor la vaksha she-Guy hitkasher? - Could you please tell her Guy called? - אפשר למסור לה בבקשה שגיא התקשר? Timsor lo she- - Tell him that - תמסור לו ש Timseri la she- - Tell her that - תמסרי לה ש Katavenu moser - Our correspondent says - כתבנו מוסר Meser - Main idea - מֶסֶר Lehagdir et ha-meser she-anachnu rotsim le-ha’avir be-emtsa’ut ha-mitug - Define the message that we want to convey through the branding - להגדיר את המסר שאנחנו רוצים להעביר באמצעות המיתוג Shi’uri sifrut - Literature lessons - שיעורי ספרות Ma ha-meser ba-sipur - What’s the idea behind the story - מה המסר בסיפור Misron - SMS - מסרון Hitmaser - Devoted oneself - התמסר Hem hitmasru - They played ‘catch’ - הם התמסרו Masur - Devoted - מסוּר Masoret - Tradition - מסורת Masoret yehudei maroko - The tradition of Moroccan Jews - מסורת יהודֵי מרוקו Nimsar - What was passed on, delivered - נמסר Me-av livno - From father to son - מאב לבנו   Playlist and clips: Gali Atari - Od Yom (lyrics) Galila moseret gura Football: Limsor kadur Football: What a pass Israeli Radio news: Katavenu moser Tipim: Meser, message, theme Misronim Tislam - Boker shel Keif (lyrics) Masoret Yehudei Maroko - Jo Amar Jo Amar

The words daluk, nidlak, and lehadlik are all related to turning on electric devices. However, they could also mean ‘turn on’ in the sensual sense. To complicate things further, the word letadlek, from the same root, is to ‘refuel’ as well as slang for ‘to drink alcohol.’ Perhaps this week’s show is not the most kid-friendly of episodes.   Patrons can find the all-Hebrew version of this episode on http://patreon.com/streetwisehebrew   New Words and Expressions: Al ha-mahane nidlak yare’ah - Over the camp the moon is lit - על המחנה נדלק ירח Nidlakim ha-orot ba-hadarim - The lights are lit in the rooms - נדלקים האורות בחדרים Ha-oto lo nidlak li - The car wouldn’t start - האוטו לא נדלק לי Ha-mahshev lo nidlak - The computer wouldn’t turn on - המחשב לא נדלק Lehidalek - To be ignited, to be turned on - להידלק Nidlak me’atsmo - Turned on by itself - נדלק מעצמו Ma nidlakta/nidlakt/nidlaktem achshav? - What are you on about now? - מה נדלקת/נדלקתם עכשיו? Daluk - Turned on, switched on - דלוק Oy lo, hish’arti et ha-boiler daluk - Oh no, I left the hot water boiler on - אוי לא, השארתי את הבויילר דלוק Tsarich lehadlik et ha-boiler, im ein maspik shemesh - One needs to turn on the boiler, if there’s not enough sun - צריך להדליק את הבויילר, אם אין מספיק שמש Lama kol ha-orot dlukim? - Why are all the lights on? - למה כל האורות דלוקים? Anahnu lo rothschild - We are not Rothschild - אנחנו לא רוטשילד Daluk al mishehu/mishei - Has a crush on s.o - דלוק על מישהו/מישהי Daluk alayich esh - I have a huge crush on you (f.) - דלוק עלייך אש Eich lada’at im hu daluk alay? - How can I know if he’s got a crush on me? - איך לדעת אם הוא דלוק עליי? Daluk - High on drugs - דלוק Hu niraa daluk - He looks wasted - הוא נראה דלוק Lehadlik - To switch on - להדליק Techabe ve-tadlik (m.), Techabi ve-tadliki (f.), techabu ve-tadliku (pl.) - Turn it off and turn it on again - תכבה ותדליק, תכבי ותדליקי, תכבו ותדליקו Mehake lach lehadlik oti - Waiting for you to turn me on - מחכה לך להדליק אותי Hi madlika oti - She turns me on - היא מדליקה אותי Yeziza sheli kvar lo madlika oti - My “friend with benefits” doesn’t do it for me anymore - יזיזה שלי כבר לא מדליקה אותי Madlik - Groovy, great - מדליק Mudlak - Turned on - מודלק Ha-mahshev mudlak aval lo oved - The computer is turned on but doesn’t seem to work - המחשב מודלק אבל לא עובד Delek - Fuel, gas - דלק Tahanat delek - Gas station - תחנת דלק Letadlek - To refuel, also: to drink alcohol - לתדלק Metudlak - Drunk, tipsy - מתודלק Ha-oto metudlak - The car is refuled - האוטו מתודלק   Playlist and Clips: Lahakat Ha-nahal - Shalva (lyrics) Gidi Gov - Shetach Ha-hefker (lyrics) Lidor Yosefi - Daluk Alayich Esh (lyrics) Idan Yaniv - Lehadlik Oti (lyrics) Ha-pliz - Al Techabi Oti (lyrics) Keren Levy - Ata Madlik

"Lahshov" means to think, a crucial word and root. From "One could think" to "without thinking twice" and "think about it", this episode teaches all the thought-related expressions you can, well, think of. Pro tip: "Let me think about it" is a perfect phrase to use with pushy marketing people.   Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew   New words and expressions: Lahshov – To think – לחשוב Lakachat pesek zman ve-lo lahshov – To take some time off and not to think – לקחת פסק זמן ולא לחשוב Ve-hu hoshev she-yeladim ma'aminim la-ze – And he thinks that kids believe in that – והוא חושב שילדים מאמינים לזה Mishehu hoshev aleicha (m.)/alayich (f.) – Someone is thinking about you – מישהו חושב עליךָ/עליךְ Ten/Tni/Tnu li lahshov al ze – Let me think about it – תן/תני/תנו לי לחשוב על זה Lahshov mi-hutz la-kufsa – To think outside of the box – לחשוב מחוץ לקופסה Bli lahshov paamayim – Without thinking twice – בלי לחשוב פעמיים Efshar lahshov – One would think… (It’s not such a big deal) – אפשר לחשוב Efshar lahshov, ma kvar asiti – What did I do, it's not such a big deal – אפשר לחשוב, מה כבר עשיתי Al ma at/a hoshev/et? – What are you thinking about? – על מה את/ה חושב/ת? Ma ata hoshev (ma’ta’hshev)? – What do you think? (m.) – מה אתה חושב? Ma at hoshevet (ma at’hshevet)? – What do you thinki? (f.) – מה את חושבת? Al ma hashavta/hashavt? – What did you have in mind? – על מה חשבת? Al mi at hoshevet? – Who are you thinking of? – על מי את חושבת? Hashavti lehatsi'a lach lehisha'er – I thought to offer you to stay – חשבתי להציע לךְ להישאר Hashavti lalechet la-mesiba, basof lo yatsa – I thought of going to this party, at the end it didn't happen – חשבתי ללכת למסיבה, בסוף לא יצא Ma hashavti le-atsmi? - What was I thinking? - מה חשבתי לעצמי? Ma hashavta le-atsmecha, ma hashavt le-atsmech? - What were you thinking? - מה חשבת לעצמך? Hoshev et atsmo, hoshevet et atsma – He/she thinks highly of himself/ herself – חושב את עצמו, חושבת את עצמה Hu ma-ze hoshev ta'tsmo, hi ma-ze hoshevet ta'tsma - He/she is so full of himself/herself – הוא מה-זה חושב ת’עצמו, היא מה-זה חושבת ת’עצמה Tahshov/tahshevi rega – Think about it for a sec. – תחשוב/תחשבי רגע Mi bichlal hashav al ze – Who even thought about this – מי בכלל חשב על זה Tahshov/tahshevi be-gadol – Think big – תחשוב/תחשבי בגדול La'asot hoshvim – To stop and rethink – לעשות חושבים Bo’u na’ase rega hoshvim – Let’s stop and do some thinking – בואו נעשה רגע חושבים Mahshava – A thought – מחשבה Tahshevi mahshavot – Think (imp. f.) (‘Think thoughts’) – תחשבי מחשבות   Playlist and clips:  Arik Einstein – Pesek Zman  (lyrics)  Shalom Hanoch – Laila (lyrics) Hava Alberstein – Shir Tishrei (lyrics) Kipa, efshar lahshov Gil Nissan – Al Ma At Hoshevet [Lyrics beneath clip] Dudu Tassa – Hashavti (lyrics) Meir Alfi – Ma Hashavti Le'atsmi [Lyrics beneath clip] Ha-duda’im & Ha-parvarim – Tilbeshi Lavan (lyrics) Idan Yaniv & Lior Datauker – Hoshev Aleha (lyrics)

"Lo ichpat li" -- I don’t care -- is a very useful expression. It is used for all things caring, like: "Do you even care?" and "You don’t care about me?" It is especially useful with drama queens of all sorts. Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew   New words and expressions: Ichpat - care - אכפת Li ze lo ichpat - I don’t care - לי זה לא אכפת Lo ichpat li ma omrim alai - I don’t care what they say about me - לא אכפת לי מה אומרים עליי Lo ichpat li ma hoshvim alai - I don’t care what they think about me - לא אכפת לי מה חושבים עליי Lo ichpat lecha - You don’t care (m.) - לא אכפת לךָ Lo ichpat lach - You don’t care (f.) - לא אכפת לךְ Ichpat lecha / Ichpat lecha + Inf. - Do you mind / Could you - אכפת לך / אכפת לך + שם פועל Ichpat lecha? Ken, ha-emet ichpat li - Do you mind? Yes, actually I do mind - אכפת לך? כן, האמת אכפת לי Ichpat lecha lifto’ach et ha-halon vaksha - Do you mind opening the window please? - אכפת לך לפתוח את החלון בבקשה? Az im ichpat lachem - So if you (pl.) care - אז אם אכפת לכם Atem muzmanim lizom, lehitnadev, litrom ulehashpia - You’re invited to initiate, to volunteer, to contribute and to influence - אתם מוזמנים ליזום להתנדב, לתרום ולהשפיע Ma ichpat la-tsipor - What does the bird care - מה אכפת לציפור She-ha-etz hu yarok - That the tree is green - שהעץ הוא ירוק Ma’chpat’cha (coll.) - Ma ichpat lecha - Why would you (m.) care? - מה’כפתך - מה אכפת לך Ma’chpat lach (coll) - Ma ichpat lach - מה’כפת לך - מה אכפת לך Bichlal lo ichpat lecha mimeni - You don’t care about me at all - בכלל לא אכפת לך ממני Ichpat lecha bichlal? - Do you even care? - אכפת לך בכלל? Lo ichpat lach mi-klum - You don’t care about anything - לא אכפת לך מכלום Ichpat lecha me-ha’acherim yoter me-asher mimeni - You care more about the others than you care about me. - אכפת לך מהאחרים יותר מאשר ממני Lo ichpat li me-hem - I don’t care about them - לא אכפת לי מהם Ichpat li mimcha - I care about you - אכפת לי ממך Nu, ma’chpat’cha - Come on, would you mind? - נו, מה’כפת לך Lo ichpat lo mi-klum - He doesn’t care about anything - לא אכפת לו מכלום Le-mi ichpat - Who cares? - למי אכפת Ma she-haya, haya - Whatever happened, happened - מה שהיה, היה Haya kol kach yafe - It was so beautiful - היה כל כך יפה Le-mi ichpat bichlal - Who cares anyway - למי אכפת בכלל Ma she-yihye - About the future - מה שיהיה Ichpati - Caring, involved - אכפתי Ichpatiut - Concern, consideration - אכפתיוּת   Playlist and clips:  Poliana Frank - Ziva (lyrics) Noa Kirel - Lo ichpat li (Lyrics below clip on youtube) Hevra ezrahait (Civil Society) Aharit Ha-yamim - Ha-etz Hu Havo’ha (lyrics) Mati Caspi - Ein Shalva (lyrics) Ha-gevatron - Ve-im Yavo Ha-yom (lyrics) У нас под Куйбышевом (Original Russian song)

"Linhog" means to drive, but when its root nun-hey-gimmel is taken to other verb formats, it takes on new meanings that tell us how to behave, how to lead, and more. This episode is dedicated to our dear listener Naomi Wrubel who passed away last week in NY. Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew New words and expressions: Anachanu mishtatfim be-tsa’ar ha-mishpacha - We pay our condolences (literally: “We share the grief of the family”) - אנחנו משתתפים בצער המשפחה Nehag - Driver - נהג Nahag hadash - New driver - נהג חדש Naheget - Driver (f.) - נהגת Nahag, ha-delet - נהג, הדלת! - Driver, the door! Nahag shodim - “Robberies driver” - נהג שודים Nahag toran - Driver on duty / designated driver - נהג תורן Nehiga - Driving - נהיגה Nehigat laila - Night driving - נהיגת לילה Nehiga mona’at - Traffic school - נהיגה מונעת Linhog - To drive - לנהוג Mi noheg - Who’s driving? - מי נוהג? Ani enhag - I will drive - אני אנהג Eglatcha - Your carriage - עגלתך Hu nahag agalot - He drove carriages - הוא נהג עגלות Lehitnaheg - To behave - להתנהג Hitnahagut - Behavior - התנהגות Hitnahagut neota - Appropriate behavior - התנהגות נאותה Manhig - Leader - מנהיג Manhig hazak - A strong leader - מנהיג חזק Le-atid israel - For the future of Israel - לעתיד ישראל Lehanhig - To lead - להנהיג Hanhaga - Leadership - הנהגה Hanhagat ha-medina - The state leadership - הנהגת המדינה Hanhagat ha-ihud ha-eropi - The European Union leadership - הנהגת האיחוד האירופי Nohag - Habit - נוהג Minhag, minhagim - Custom, customs - מנהג, מנהגים     Playlist and clips: Livuy La-haim - Nehiga ba-laila Nahag Toran campaign Ester Ofarim - Hayu Leilot (lyrics) Israel Railway campaign Likud election campaign 1999 Gilad Segev - Shtei Dakot (lyrics)

Today we are covering the root shavar, which gives Hebrew its words for break, broke, broken. There are plenty of unexpected phrases to learn with this root, one of which is not for kids, so please listen to the episode without them first.   Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew   New words and expressions: Shavar - He broke - שבר Lishbor - To break - לשבור Shoveret levavot - Heartbreaker (f.) - שוברת לבבות Lishbor et ha-kelim - To break the rules (of a game) - לשבור את הכלים Shavru et ha-kelim ve-lo mesahakim - They broke the rules, we stop playing - שברו את הכלים ולא משחקים Nekudat shvira - Breaking point - נקודת שבירה Shvirat ha-tsom - End of the fast - שבירת הצום Shvirat ha-kos ba-hatuna - Breaking the glass in a wedding - שבירת הכוס בחתונה “Shovrim shtika” - “Breaking the silence” - “שוברים שתיקה” Hevrat Apple shoveret si - The Apple company breaks a record - חברת אפל שוברת שיא Lishbor si Guiness - To break a Guinness record - לשבור שיא גינס Lishbor et ha-shinayim - To break the teeth - לשבור את השיניים Shover galim - Breakwater, seawall - שובר גלים Shover et ha-shuk - “breaking the market” - שובר את השוק Nishbar li mi- – I am fed up with something/someone - נשבר לי מ- Nishbar li mi-menu - I am sick and tired of him - נשבר לי ממנו Nishbar li ha-zayin mi- (vulgar) - I am sick and tired of... - נשבר לי הזין ממנו Dai, nishbar hazayin (vulgar) - Enough already, I am completely fed up - די, נשבר הזין Nishbar li ha-lev - My heart was broken - נשבר לי הלב Ma la’asot im nishbar li ha-lev - What can I do if my heart is broken? - מה לעשות אם נשבר לי הלב? Nishbar li mi-matematika - I am fed up with math - נשבר לי ממתמטיקה Nishbar ha-sharav - The heatwave has ended - נשבר השרב Lehishver - To be/get broken - להישבר Lo lehishaver - Don’t give up - לא להישבר Shavir - Fragile - שביר Shavriri - Frail - שברירי Lo Shever, mashber - Not a fracture, but a crisis - לא שבר, משבר Shever ba-yehasim - Rift in the relationship - שבר ביחסים   Playlist and clips: Yitshak Klepter - "Tslil Mechuvan" (lyrics) Dionne Warwick - "Heartbreaker" Batsal Yarok - "Shavru et Ha-kelim" (lyrics) Mabat (TV11) Shovrim Shtika (TV11) Most difficult Polish words Hava Alberstein - "Pit’om Nishbar Li" (lyrics) Shalom Hanoch - "Shir Derekh" (lyrics) Arik Einstein - "Shavir" (lyrics) Ha-haverim shel Natasha - "Lo shever, mashber" (lyrics)

How do you say Thai food in Hebrew? How about “I don’t eat coriander?” This episode is a feast of tasty eating-related words and phrases. Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon at patreon.com/streetwisehebrew New words and expressions: Ochel - Food - אוכל Ochel, kadima, ochel - Food, let’s go for it, food! - אוכל, קדימה, אוכל! Ein ochel ba-bayit - There’s no food at home - אין אוכל בבית Yesh melafefonim - There are cucumbers - יש מלפפונים Yesh agasim metsuyanim - There are great pears - יש אגסים מצויינים Ha-mekarer malé kol tuv - The fridge is full with an abundance of goodies - המקרר מלא כל טוב Ken, aval ze lo ochel - Yes, but it’s not food - כן, אבל זה לא אוכל Ochel mevushal - Cooked food - אוכל מבושל Madaf hatifim - “Snack shelf” - מדף חטיפים Ochel tailandi - Thai food - אוכל תאילנדי Ochel tsimhoni - Vegetarian food - אוכל צמחוני Ochel tiv’oni - Vegan food - אוכל טבעוני Ochel bari - Healthy food - אוכל בריא Ochel rehov - Street food - אוכל רחוב Trendi - Trendy - טרנדי Ochel - Food - אוכל Ochel - He’s eating - אוכל Hu ochel achshav - He’s eating right now - הוא אוכל עכשיו Ani lo ochel/ochelet kusbara - I don’t eat coriander - אני לא אוכל/ת כוסברה Hadar ochel - Dining room - חדר אוכל Traumat hadar ochel - Dining room trauma - טראומת חדר אוכל Ochlim t’alev (ochlim et ha-lev) - “Eating their heart” (regretting) - אוכלים ת’לב Le’echol et ha-lev - “To eat the heart”, to regret - לאכול את הלב Hayech, achalta ota - Smile, you’ve been had - חייך, אכלת אותה Le’echol mishehu hai - To eat someone alive - לאכול מישהו חי Ochel sratim - Stressing about sth, stressed - אוכל סרטים Achalti sratim kol ha-laila biglal ze - I was stressed out all night because of it - אכלתי סרטים כל הלילה בגלל זה Ze kmo leha’achil dagim ba-akwarium - it’s like feeding fish in the aquarium - זה כמו להאכיל דגים באקווריום Hu he’echil et ha-yeled - He fed the kid - הוא האכיל את הילד Hu he’echil oti sratim - He stressed me out - הוא האכיל אותי סרטים Achil - Edible - אכיל Ze lo achil - It’s not edible - זה לא אכיל Lo Le-ma’achal - Not edible - לא למאכל   Playlist and clips: Bomba Tsur - Ochel (lyrics) Yoman (TV11) - Ochel Rehov (Streetfood) Arik Einstein - Sa Le’at (lyrics) Yigal Bashan - Hayech, achalta ota (lyrics) Yoni Grave - Shesh Ba-erev (lyrics) Rona Keinan - Ata Mit’orer (lyrics) Madrich le-Slime achil (Eden)

We don’t talk enough about food on our podcast. The Hebrew word טעים means tasty, and its root, טעמ, makes up a whole family of culinary terms that are important to know. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ta’im lecha, ta’im lach, ta’im lachem – Is it tasty (for you)? – טעים לךָ? טעים לךְ? טעים לכם? Ta’im she-ein dvarim ka-ele – So delicious that there are no things like it – טעים שאין דברים כאלה Ta’am, pl. Te’amim – Taste, flavor, sense, reason – טעם, טעמים Al ta’am ve-al re-ach ein lehitvake’ach – There’s no right or wrong when it comes to taste – על טעם ועל ריח אין להתווכח Ani yoda’at she-yesh be-ze ta’am – I know there’s sense in it – אני יודעת שיש בזה טעם Ein ta’am la’asot mashehu – There’s no point to do something – אין טעם לעשות משהו Kshe-at lo iti, ein ta’am kim’at – When you’re not with me, there’s hardly any point (to life) – כשאת לא איתי, אין טעם כמעט Ein ta’am she-evke / Ein ta’am livkot) – There’s no point in crying – אין טעם שאבכה / אין טעם לבכות Ein ta’am – No point – אין טעם Titkasher elehem achshav! Lo, ein ta’am, hem od lo pat’hu – Call them up now! No, no sense in doing that, they haven’t opened the office yet – תתקשר אליהם עכשיו! לא, אין טעם, הם עוד לא פתחו Achshav ba-te’amim tapuz… etc. – Now in the flavors of: orange etc. – עכשיו בטעמים: תפוז… Be-te’amim hadashim – In new flavours – בטעמים חדשים Be-ta’am – With good taste, elegantly, tastefully – בטעם Mamash be-taam – (It was done) really with taste – ממש בטעם Hoser ta’am – Lack of taste – חוסר טעם Eize hoser ta’am – What a lack of taste – איזה חוסר טעם Ta’am – Lexical stress – טעם Mi-ta’am – On behalf of – מִטעם Pras mi-ta’am emi – Prize from the Israeli Union of Performing Artists – פרס מטעם אמ”י Omanut mi-ta’am – Propaganda – אמנות מטעם Ze post mi-ta’am X – That’s a post sponsored by X – זה פוסט מטעם א Hush ha-ta’am – Taste (sense) – חוש הטעם Mat’am, mat’amim – Delicacy, delicacies – מטעם, מטעמים Hu asa mi-ze mat’amim – “He made delicacies out of it” – הוא עשה מזה מטעמים Hem asu mi-ze mat’amim – “They made delicacies out of it” – הם עשו מזה מטעמים Lit’om – To taste – לטעום Efshar lit’om – May I taste? – אפשר לטעום? Tit’am! Tit’ami! Tit’amu – Taste it (imp.) – תטעם, תטעמי, תטעמו Ta’am – Taste / He tasted – טעם   Playlist and Clips: Streetwise Hebrew Episode 122: Waiter Talk… Is Everything OK? Streetwise Hebrew Episode 151: Like Nothing Else: Intensifiers and Superlatives Lilit Nagar & Jacques Cohen – Al Ta’am ve-al Re’ach (lyrics) Dana Berger – Yesh Be-ze Ta’am (lyrics) Matti Caspi & Yehudit Ravitz – Samba bi-shnayim (lyrics) Lahakat Hel Ha-yam – Hasake (lyrics) Ice cream commercial Mabat – Pras mi-ta’am (“prize on behalf of”) Nurit Galron – Kulanu Zkukim Le-hesed (lyrics)

To mark the 200th episode of Streetwise Hebrew, learn to say matayim, two hundred in Hebrew, and to talk about this special suffix for pairs, ‘ayim’. Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon. New words and expressions: Perek matayim - Episode number 200 - פרק 200 Me’a, meot - Hundred, century/centuries - מאה, מאות Matayim - Two hundred - מאתיים Alpayim - Two thousand - אלפיים Elef - One thousand - אלף Anachnu achshav be-alpayim u-shmone-esre - We’re now in 2018 - אנחנו עכשיו באלפיים וּשמונֶה-עשרֶה Alpayim ve-shmona-esre (coll.) - 2018 - אלפיים וְשמונָה-עשרה Yad, Yadaim - Hand, hands - יד, ידיים Yadaim lemala - Hands up - ידיים למעלה Einayim yafot - Beautiful eyes - עיניים יפות Lehayaim smukot - Blushing cheeks - לחיים סמוקות Sfatayim adumot - Red lips - שפתיים אדומות Oznayim gdolot - Big ears - אוזניים גדולות Raglayim se'irot - Hairy legs - רגליים שעירות Naalayim - Shoes - נעליים Garbayim - Socks - גרביים Magafayim - Boots - מגפיים Michnasayim - Pants - מכנסיים Tsarich Letsaltsel Pa'a'mayim - You need to ring twice - צריך לצלצל פעמיים Pa'am - Once (one time) - פעם Pa'amayim - Twice - פעמיים Shalosh pe'amim - Three times - שלוש פעמים Yomayim - Two days - יומיים Yom-yomayim - A a day or two - יום-יומיים Ten/tni li yom yomayim - Give me a day or two - תן/תני לי יום-יומיים Ve-ani achzor elaich - And I’ll get back to you (f.) - ואני אחזור אליך Shvua'im - Two weeks - שבועיים Shavua - A week - שבוע Hodesh - A month - חודש Hodshayim – Two months - חודשיים Shnatayim - Two years - שנתיים Shana - Year - שנה Shana-shnatayim - A year or two - שנה-שנתיים Le-kama zman at nosa'at? - How long are you (f.) going for? - לכמה זמן את נוסעת? Ofanayim (pl. m.) - Bicycle - אופניים Mishkafayim (pl. m.) - Glasses - משקפיים Mishkafey-shemesh yafim - Nice sunglasses -משקפי שמש יפים Wow, eize mishkafayim yafot (coll.) - Wow, beautiful glasses - וואו, איזה משקפיים יפות Shahar, shaharein (Ar.) - Month, two months - שהר, שהרין - شهر, شهرين Bas yomein (Ar.) - Only two days - بس يومين - באס יומין Playlist and clips: Sexta – Noladti La-shalom (lyrics) Knessiyat Ha-sechel – Yadaim Lemala (lyrics) Kaveret – Ha-magafayim shel Baruch (lyrics) Shoshana Damari – Tsarich Letsaltsel Pa'a'mayim (lyrics) Riki Gal – Yeled Ra (lyrics) Sivan Shavit – Kartis Tisa (lyrics) Lior Yainy – Bo'i le-Eilat (lyrics) David Broza – Yihye Tov (lyrics) Tsvika Pik – Ahava be-Sof ha-Kaiyts (lyrics) Sarit Hadad – Ba-hom shel Tel Aviv (lyrics) A-WA – Habib Galbi Qasem Al-Sultan – Bas Yomein

Halom is a dream in Hebrew, plural, Halomot. There’s lots of songs about halomot. But how is it related to Guy’s grandpa? Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon. New words and expressions: Halom, halomot - Dream - חלום Halomot be-aspamya - Unrealistic dreams - חלומות באספמיה He-hayit o halamti halom - Did you (f.) exist or was I just dreaming? - ההיית או חלמתי חלום? Rachel ha-meshoreret - Rachel the poet - רחל המשוררת Kvutsa - Group - קבוצה Kibbutz - Kibbutz - קיבוץ Ha-halomot she-anahnu holmim - The dreams which we dream - החלומות שאנחנו חולמים Holmim be-hakits - Daydreaming - חולמים בהקיץ Halomot be-hakits - Daydreams - חלומות בהקיץ Lahlom - To dream - לחלום Halomot paz - Sweet dreams - חלומות פז Be-halom ha-laila - In your dreams - בחלום הלילה Tamshich/i lahlom - Keep dreaming - תמשיך/תמשיכי לחלום Lif’amim halomot mitgashmim - Sometimes dreams come true - לפעמים חלומות מתגשמים Halom ratuv - A wet dream - חלום רטוב Playlist & clips: Ruhama Raz - Halomot (lyrics) Eyal Golan - Halomot  Alma Zohar - Nad Ned (lyrics) Ester Ofarim - Ve-ulai (lyrics) Eifo Ha-yeled - Olam lelo Halomot (lyrics) Halomot Paz Harel Skaat, Harel Moyal & Adi Cohen - Lif’amim Halomot Mitgashmim (lyrics) Yizhar Cohen - Halomot Shmurim (lyrics)    

The Tel Aviv municipality launched a new campaign to encourage people to pick up after their dogs. ‘Tarimu’ means ‘pick up’, imperative, plural. But it has another meaning in the Tel Avivi gay lingo. What does it mean? Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon. New words and expressions: Merimim et ha-yadayim gavoha la-shamayim - Raising their hands up to the sky - מרימים את הידיים, גבוה לשמיים Leharim - To pick up, to lift - להרים Tarimu - Pick up (imp., pl.) - תרימו Ya’chti - Hey sister (Ar.) - יא’חתי Im anachnu holchot achshav ba-mits’ad - If we’re walking right now in the parade - אם אנחנו הולכות עכשיו במצעד Ve-yesh eize mishehi kacha yabsha - And there’s this girl who’s a bit ‘dry’, idle - ויש איזה מישהי ככה יאבשה Tagidi la ‘yachti, tarimi’ - Tell her ‘sister, lift it up’ - תגידי לה “יאח’תי, תרימי' Leharim et matsav ha-ruach - To lift up the mood - להרים את מצב הרוח Ucht’ch tarimi - Sister, lift it up - אוחץ’ תרימי Tel Aviv, ir merima - Tel Aviv, a city which picks up - תל אביב, עיר מרימה Ani kapai arima - I’ll lift up my hands (arch.)- אני כפיי ארימה Ani arim et ha-yadaim - I will lift my hands (mod.) - אני ארים את הידיים Ani heramti yadayim - I gave up - אני הרמתי ידיים Lehitromem - To rise up - להתרומם Mitromemet - She is getting up - מתרוממת Tsipor mitromemet la’uf - A bird is getting up to fly - ציפור מתרוממת לעוף Mitromem - He is getting up; Gay (derog.) - מתרומם Harama - Lifting - הרמה Harama le-hanchata - “Setting up for going down” - הרמה להנחתה Leharim le-hanchata - “To set up for someone” - להרים להנחתה Heramta li le-hanchata - You totally set that up for me - הרמת לי להנחתה Rama - Height, level - רמה Ramat Ha-golan - Golan Heights - רמת הגולן Ramat ha-ivrit shelcha - The level of your Hebrew - רמת העברית שלך Tat rama - Sub-standard; Of poor quality, horrible - תת-רמה Tat-tarbut - Subculture - תת-תרבות Playlist & clips: Shotei Ha-nevu’a - Ha-yeladim Koftsim (lyrics) Adir Bublil - Tarimu Golstar reality TV show Tarimu Campaign Ilanit - Shana Tova (lyrics) Shiri Maimon - Kvar Lo Shelcha (lyrics) Yehudit Ravitz - Derech Ha-meshi (lyrics) Mabat - Siyur be-ramat ha-golan Hayom ha-ze - Tat rama

The root חל”ק has so many meanings. It has to do with separation, borders and partitions, so you can imagine how popular it is here in the Middle East. But it has more meanings, for example at the hair stylist, in a stadium or even on a banana peel. Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon.   New words and expressions:  Tochnit ha-haluka - The partition plan - תכנית החלוקה Halukat itonim - Newspaper distribution - חלוקת עיתונים Mehalek itonim - Newsboy - מחלק עיתונים Shimon Peres yehalek et yeurshalayim - Shimon Peres will divide Jerusalem - שמעון פרס יחלק את ירושלים Lahlok mashehu im mishehu - To share something with someone - לחלוק משהו עם מישהו Anahnu nahlok lasagna - We’ll be sharing a lasagna - אנחנו נחלוק לזניה Mat’im lahlok - Sharable - מתאים לחלוק Lahlok al mishehu - To disagree with someone - לחלוק על מישהו Mahloket - Controversy, disagreement - מחלוקת Mahleket assakim - Business class - מחלקת עסקים Mahlaka - Class, dept., unit, platoon, ward - מחלקה Memshalot ve-generalim she-hilku lanu et ha-nof - Governments and generals who divided our landscape - ממשלות וגנרלים שחילקו לנו את הנוף Lehahlik - To straighten - להחליק Kama ze pashut lehahlik se’ar im mahlik se’ar - How easy it is to straighten the hair, with a hair straightener - כמה זה פשוט להחליק שיער עם מחליק שיער Hahlaka al ha-kerach - Ice skating - החלקה על הקרח Mahlika al kerah - Ice skater - מחליקה על קרח Tahlik et ze - Let it slide - תחליק את זה Halak - Smooth - חלק Halaklak - Slimy - חלקלק Hichlakta al ha-sechel (coll.: Hitchalakta al ha-sechel) - Are you out of your mind? (lit. “did you slip on your mind?”) - החלקת על השכל, התחלקת על השכל Helek, halakim - Part, parts - חלק, חלקים Shnei halakim be-toch ha-shalem - Two parts inside one - שני חלקים בתוך השלם Me’unan helkit - Partly cloudy - מעונן חלקית   Playlist and clips: Partition plan, Tochnit ha-haluka Uri Hizkiya mehalek itonim Kotrot He-avar, past headlines Mahleket asakim, business class David Broza - Yihye Tov (lyrics) Eich lehahlik se’ar - How to smooth out or straighten your hair Paul Simon - Slip Sliding Away Rafi Perski - Million Dollar (lyrics) Alon Olearchik - Shnei Halakim Be-tokh Ha-shalem (lyrics) Gazoz - Shir Avoda (lyrics)

Almost everybody knows the word chutzpah, audacity, brash behaviour. When is it positive and when is it negative? And what’s hutzpah israelit? Looking for the full Hebrew version of this episode? You'll find it on Patreon.  New words and expressions: Hatichat hatsuf - You cheeky bastard - חתיכת חצוף Limhok - to erase - למחוק Titbayesh lecha - Shame on you - תתבייש לך Ata pashut hatsuf - You’re just cheeky - אתה פשוט חצוף Na’ara yechola lihyot hatzufa - A girl can be audacious, brash - נערה יכולה להיות חצופה Hutspan - A rude person - חוצפן Hu ma-ze hutspan, hi ma-ze hutspanit - he’s so brash, she’s so brash - הוא מה-זה חוצפן, היא מה-זה חוצפנית Ha-yeladim mithatsfim elay - The kids “talk back” to me - הילדים מתחצפים אליי Lehithatsef le-mishehu - To be cheeky toward someone - להתחצף למישהו Hayeled hithatsef la-mora - The kid was impolite, cheeky, toward the teacher - הילד התחצף למורה Ha-yeled diber eleha be-hutzpah - The kid talked to her with hutzpah - הילד דיבר אליה בחוצפה Messer kaful - Double message - מסר כפול Hutzpah israelit - Isreali Hutzpah - חוצפה ישראלית Ratsiti lehachnis et ha-hutzpah ha-israelit - I wanted to introduce the israeli hutzpah - רציתי להכניס את החוצפה הישראלית Le’ha-ez - To dare - להעז   Playlist and clips: Irit Linur - Galey Tsahal Radio Irit Linur - TV20 Rami Kleinstein - "Hanichi Li" (lyrics) Balagan - "Huts La’aretz" (lyrics) Ma osim kshe-ha-yeled mithatsef - Reshet Alef Radio Michal Hil - Israeli Hutzpah Exhibition (Ha-televizia Ha-hinuhit) Hutzpah Israelit Exhibition (HIT) Limor Ben Yosef, Israeli designer in NY - Walla Ahmad Tibi - Arutz Ha-knesset Shlishiyat Gesher Ha-yarkon - "Siman She-ata Tsa’ir" (lyrics)

English has ‘like’ and ‘kinda’. What do Hebrew speakers use as fillers? And what did we borrow from Arabic? Guy explains. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Em - Umm - אֶם Achshav ani margish - Now I feel - עכשיו אני מרגיש Ke’ilu lo yode’a klum - As if I know nothing - כאילו לא יודע כלום Ke’ilu (kilu) - As if - כאילו, כילו Zot omeret (ztomeret, stomeret) - It means - זאת אומרת, זתומרת, סתומרת Az - So, then - אז Ya’ani - Like, As if (arabic) - יעני Ya’ani, yaa’nu - Like - יעני, יענו Be-kitsur, hakitser - To cut a long story short - בקיצור, הקיצר Kiviachol - So to speak, allegedly - כביכול Ani mechabedet ota - I respect her - אני מכבדת אותה  Playlist and clips: Dafni Liff interview (Hinuchit TV) Shlomo Artzi - "Hi Lo Yoda’at Ma Over Alai" (lyrics) X-Factor - Orian Rakia Meir Ariel - "Shoef Le-efes" (lyrics) Shoshana Damari - "Zot Omeret" (lyrics) Idan Amedi - "Az" (lyrics) Ziad Al-Saleh - "Ya’ani" Latifa - "Ya’ani eih" Murat Dalkılıç - "Yani" Rabbi Amnon Yitshak Arik Einstein - "Shavir" Hatunot (Reshet TV) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Today, um, Guy talks, um, about fillers like ‘Eh’ in Hebrew and about other things we say when we try to think and talk at the same time. Learn why this is important, especially for people who want to improve their Hebrew. New words and expressions: Eh - Um - אֶה Ve… - And - ו… Ve-tagidi - And tell me (f.)… - ותגידי Ve-tagid li - And tell me (m.) - ותגיד Yoter eh kashim - More, um, difficult - יותר, אֶה, קשים Al mashehu she… - About something that… - על משהו ש... Legamgam - To stutter - לגמגם Gimgum - A stutter - גמגום Lemalmel - To mumble - למלמל   Playlist and clips: Anwar Sadat’s visit Sadat Interview Husni Mubarak interview Jacques Chirac interview MK Shelly Yachimovich interview Eretz Nehederet - Vetagid li Noa Kirel - interview (TV2) Ilan Wierzberg & Shimon Gelbets - "Lo Yacholti Laasot Klum" (lyrics) Ilan & Ilanit - "Tfila shel Yom Atsuv" (lyrics) Efrat Gosh - "Ah Ah Ah" (lyrics)   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

We were all kids once, and at least in Israel, during the summer holiday, we used to tell our parents, mesha’amem li, I am bored. Answers varied, as you can imagine, but let’s talk for a sec about boredom-bored-boring in Hebrew. Words and expressions discussed: Mesha'amem - Boring - משעמם Mesha'mem li - I am bored - משעמם לי Mesha’amem la’allah / me-sha’amem ticho / ma-ze mesha’amem - It’s so boring - משעמם לאללה / משעמם טיכו / מה-זה משעמם Meshu'amam - Bored - משועמם Shiamum - Boredom - שעמום Shi'amum amiti - A real boredom - שעמום אמיתי Ani met mi-shiamum - I am dying of boredom - אני מת משעמום Eize shi’amum - How boring - איזה שעמום Shi'amumon - A really boring thing - שעמומון Mishta'amem - Getting bored - משתעמם Matsati et atsmi levad mishta'amem li - I found myself alone getting bored - מצאתי את עצמי לבד משתעמם לי Mechamem - Slang for ‘mesha’amem’ - מצ’עמם Lehishta’amem - To get bored - להשתעמם Shnuya be-mahloket - Controversial - שנויה במחלוקת Al gvul ha-giz’anut - On the verge of racism - על גבול הגזענות Hafla - Party (Arabic) - חפלה “Haflizatsia” - Turning something into a party - “חפליזציה” Playlist and clips: Ha-tarnegolim – Mesha'amem (lyrics) Micha Shitrit – Mesha’amem (lyrics) Teapacks – Eize Olam (lyrics) Arkadi Duchin & Meir Shitrit – Beit Kafe shel Dinozaurim (lyrics) Benzin – Yom Shishi (lyrics) Assaf Amdurski – Ahava Hadasha (lyrics) Arnon Tsadok interview – Hinuchit TV Omer Adam – Bucharest (lyrics) Bar Mitzva (Erez Nehederet parody show) Time Out Tel Aviv (Hebrew) about “Israeli Trash” Gary Eckstein – Haya Li Tov (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

How do you say ‘about 30 people’ in Hebrew? How about ‘around the 7th or the 8th’? He’s about 50-60 year old? Today Guy talks about "around", "about", "8-ish" and more. Words and expressions discussed: Haya od or, hamesh be’erech – It was still light, it was about five – היה עוד אור, חמש בערך Erech, arachim – Value, values – ערך Be’erech assara, esrim – About 10-20 – בערך עשרה Be’erech be-emtsa November – Around mid November – בערך באמצע נובמבר Ha’aracha – Estimation – הערכה Ze yihye ba-shvi’i o ba-shmini – It’s going to be on the 7th or 8th – זה יהיה בשביעי או בשמיני Ha’aracha sheli – My estimation – הערכה שלי Ani ma’arich/a – I estimate – אני מעריך/מעריכה Kashe li lehaarich – It’s hard for me to estimate – קשה לי להעריך Leha’arich – To estimate, appreciate and evaluate – להעריך Be-svivot – Around – בסביבות Be-ezor – Around – באזור Besvivot shesh – Around 6pm – בסביבות שש Be-ezor shesh-sheva – Six-sevenish – באזור שש-שבע O mashehu (mashu) kaze – Or something like that – או משהו כזה Az be-shmone? Ken, mashu kaze – So at eight? yes, something like that – אז בשמונה? כן, משהו כזה Kama ze ya’ale li? Mashehu kmo alpayim – Something like two thousands – כמה זה יעלה לי? משהו כמו 2000 Ben kama hu? 20 kaze – How old is he? Around twenty – בן כמה הוא? 20 כזה Matai lavo? Shmone tesha kaze – When should I come? Eight nine-ish – מתי לבוא? שמונה-תשע כזה Tavi eize shnei kilo. – Get around 2 kg. – תביא איזה שני ק”ג Hayu sham eize matayim ish – There were like 200 people there – היו שם איזה מאתיים איש Ulay eize matayim – Maybe about 200 – אולי איזה מאתיים Kacha hi ba-emtsa – She’s kinda in the middle – ככה היא באמצע Kama kufsa’ot ata rotse? Tavi kacha 20 – How many boxes do you want? Why won’t you get about 20 – כמה קופסאות אתה רוצה? תביא ככה 20 Tavi 20 kacha – Get around 20 – תביא 20 ככה Nire li (Nirali) – It seems to me – נראה לי Hamishim-shishim nirali – 50-60 it seems to me – חמישים-שישים נראה לי Nirali hamishim-shishim – It seems to me 50-60 – נראה לי חמישים-שישים Ani lo yode’a / Ani yode’a? – I don’t know (m.) / How would I know? – אני לא יודע / אני יודע? Ani lo yoda’at / Ani yoda’at? – I don’t know (f.) – אני לא יודעת / אני יודעת? Ani hoshev / hoshevet – I think – אני חושב / חושבת Playlist and clips: Shlomo Artzi – Kmo Az (lyrics) Arutz ha-knesset – Interview with MK Avi Gabai  Teapacks – Od Shabbat (lyrics) Kaveret – Kacha Hi Ba-emtsa (lyrics) Rotem Cohen – Ani Yode’a (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Gay marriage is new to the world, and Hebrew, a gender-based language, has to face the music and find new ways to talk about it. On this episode, Guy talks about an email from a married gay listener. Looking for the Hebrew versions of our episodes or other Patron-only content? Head over to Patreon, become a patron, and receive access to many more episodes. Words and expressions discussed: Lahatab – LGBT – להט”ב – לסביות, הומואים, טרנס, בי Zeh ishi – This is my man – זה אישי Zeh ba’ali – This is my husband – זה בעלי Zeh ben hazug sheli / Ze haben-zug sheli – זה בן הזוג שלי / זה הבנזוג שלי U-ma im ba’ala yod’ea – And what if her husband knows – ומה אם בעלה יודע Ba’al – Husband, owner – בעל Ba’al ha-bait (Balabayit) – Landlord, business owner, boss – בעל הבית Ba’ali – My husband – בעלי Liv’ol – To have intercourse with someone – לבעול Be’ila – Intercourse – בעילה Bba’alo – His husband – בעלו Ishta – Her wife – אישתה Efshar ledaber im ha-balabayit? – May I speak to the owner? – אפשר לדבר עם הבעלבית Ba’al ha-bayit hishtage’a – The landlord became crazy – בעל הבית השתגע Ba’al hayim – Animal – בעל חיים Ba’aley hayim – Animals – בעלי חיים, בע”ח Be’alim – Owner (also: husbands) – בעלים Ata ha-be’alim – You are the owner – אתה הבעלים Efo ha-be’alim? – Where is the owner/Where are the owners? -איפה הבעלים? Efo ha-ba’al? – Where is the husband? – איפה הבעל? Az kach ba’alut al ha-neches shelcha – So take ownership of your asset – אז קח בעלוּת על הנכס שלך Ba’alut – Ownership – בעלוּת Lakachat ba’alut – To take ownership – לקחת בעלוּת Playlist: David Broza – Sigaliyot (lyrics) Omer Adam – Wai Li (lyrics) Eden Ben Zaken – Ba Li Od (lyrics) Animals (ba’aley hayim) for kids Manual for home ownership (ba’alut) Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebookand Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

The word ‘shavé’ means ‘equal,’ but in slang it also means ‘worth it’, and sometimes ‘cool,’ ‘amazing,’ or ‘good looking.’ How do we ask, ‘Is it worth it?’ in Hebrew, and why is there a bleep censor in this episode? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shavé, shava, shavim, shavot – Equal – שוֶוה, שוָוה, שווים, שוות Shneinu shavim, pahot o yoter – We’re both equal, more or less – שנינו שווים, פחות או יותר Hu lo shavé et ha-ke’ev – He’s not worth the pain – הוא לא שווה את הכאב Az ma shavé kol sipur ha-ahava ha-ze? – So what does this love story worth? – אז מה שווה כל סיפור האהבה הזה? Ma shava kazo ahava? – What is a love like this worth? – מה שווה כזו אהבה? Shavé lenasot – It’s worth trying – שווה לנסות Shavé bdika – Worth checking – שווה בדיקה Shavé, shava (ziyun) – Great, good looking, cool – (שווה (זיון Mesiba shava – Great party – מסיבה שווה Mis’ada shava – Great restaurant – מסעדה שווה Shavé – Equals (math) – שווה Shivyon – Equality, tie score – שוויון Shivyon bein ha-minim – Gender equality – שוויון בין המינים Shivyon ba-netel – ‘Carrying the load equality’ – שוויון בנטל Ee-shivyon – Inequality – אי-שוויון Meha’at ha-frayerim – ‘The Suckers Protest’ – מחאת הפראיירים Hashva’a – comparison – השוואה Lehashvot – to compare – להשוות Playlist: Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics) Rami Kleinstein – Tapuhim u-Tmarim (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurei Ahava Ktanim (lyrics) Idan Yaniv & Dana International – Seret Hodi (lyrics) Shavé lenasot Shavé bdika – TV1 Lior Shlein – Ee-shivyon Atseret Ha-freierim – TV2 Basketball shivyon (tie) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

You’ll hear it all the time — when you’re handed a music show ticket, getting the menu, or receiving your shopping bag from the cashier: ‘tehenu’ means ‘enjoy.’ Today Guy explains how to use this word and teaches us more words from the same root. Bonus: this root exists also in Arabic, so we can learn some greetings to use with Arabic speakers as well! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Tehene me-ha-hayim shelcha – Enjoy your life – תהנה מהחיים שלך Tehene, teheni, tehenu – Enjoy (m., f., pl.) – תהנה, תהני, תהנו Tehene, ze ma she-nish’ar – Enjoy, that is all that remains – תהנה, זה מה שנשאר Teheni! – Enjoy! (f.) – תהני Va-yomer Adonai, tehenu, taasu haim, tochlu eize Roquefort tov – And God said, enjoy, have fun, eat a good Roquefort cheese – ויאמר אדוניי, תהנו, תעשו חיים, תאכלו איזה רוקפור טוב Hana’ah, Hana’ot – Enjoyment/s – הנאה, הנאות Ein kmo ha-hana’ot ha-pshutot shel ha-haim – There’s nothing like the simple enjoyments of life – אין כמו ההנאות הפשוטות של החיים Lehenot + mi – To enjoy -להנות מ- La-hana’atchem – For your enjoyment – להנאתכם Neheneiti nora – I really enjoyed myself – נהניתי נורא Mamash/ma-ze neheneti – I really enjoyed myself – ממש/מה-זה נהניתי Tahanina (Arabic) – Congratulations – تهانينا Bil-hana wa-l-shifa (Arabic) – Bon appetit – بالهنا والشفا Playlist: Carolina – Mul Ha-yam (lyrics) Avraham Tal – Festival Malchut Ha-hermon (lyrics) Yoni Bloch – Ahrayut (lyrics) Tom Yaar (Stand-up comedy) Ha-breira Ha-tiv’it – Yeladim Ze Simha (lyrics) Bamba Snack commercial Kaveret – Nechmad (lyrics) Kol Ha-musika Yetsi’at Herum – Neheneti Nora (lyrics) Rami Muhammad – Tahanina (Arabic: Congratulations) Arabic lesson by Maha Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Aharei ha-hagim, “after the holidays” is almost here. That’s a good enough reason to talk about the root alef-het-resh, which means after, late, and tardiness. Plus a tip: how do you make sure your Israeli friends will make it on time to your event? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Acharei ha-hagim – After the holidays – אחרי החגים Et ha-otobus lo le’acher – Not to be late to catch the bus – את האוטובוס לאחר Lo le’acher – Don’t be late – לא לאחר Al te’acher/te’achri/te’achru – Don’t be late – אל תאחר/תאחרי/תאחרו Slicha al ha-ichur – Sorry I am late – סליחה על האיחור Ha-mora rotsa ledaber itchem al ha-ichurim shel ha-yeled – The teacher wants to talk to you about the tardiness of the kid – המורה רוצה לדבר אתכם על האיחורים של הילד Ha-sha’a me’ucheret – The hour is late – השעה מאוחרת Me’uchar! – It’s late – מאוחר! Me’uchar miday – Too late – מאוחר מדיי Etslenu holchim lishon me’uchar – At ours we go to bed late – אצלנו הולכים לישון מאוחר Ata metsaltsel be-ichur – You’re calling late – אתה מצלצל מאוחר Magi be-ichur – I am arriving late – מגיע באיחור Higati be-ichur – I arrived late – הגעתי באיחור Ani magi’a be-ichur – I am going to be late – אני מגיע באיחור Icharti? – Am I late? – איחרתי? Sori, me’acher/me’acheret – Sorry, I am running late – סורי, מאחר/מאחרת Ani karuch achreha – I am attached to her, following her – אני כרוך אחריה Gever holech aharav – A man is walking behind him – גבר הולך אחריו Aharai – After me – אחריי Playlist: Ofra Haza – Hitchadshut (lyrics) Gazoz – Shir Avoda (lyrics) Shalom Hanoch – Neged Ha-ru’ach (lyrics) Carol King – It’s Too Late Eyal Golan – Metis’ut Aheret (lyrics) Supermarket Campaign Rona Keinan – Ata Mit’orer (lyrics) Mashina – Anna (lyrics) Ariel Zilber – Ve-eich she-lo (lyrics) Yoni Rechter & Avner Kenner – Kol Od (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

‘Ashkara’ could mean ‘totally’ or ‘literally’ in American slang. Let’s work on examples that will teach you how to use this word in modern Hebrew slang, plus a bonus: a clip from an Afghani talk show! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני Playlist: Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starter (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

המילה "אשכרה" היא מילה חשובה בסלנג הישראלי העכשווי. איך משתמשים בה? ואיך כל זה קשור לתכנית בידור בטלוויזיה האפגנית? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ze ashkara lehikanes halak im mafteach – It’s literally getting in smoothly with a key – זה אשכרה להיכנס חלק עם מפתח Ani ashkara matsati et atsmi menake et ha-bait be-arba ba-boker – I literally found myself cleaning my house at 4am – אני אשכרה מצאתי את עצמי מנקה את הבית בארבע בבוקר Ata ashkara tavo mahar? – Will you really come tomorrow? – אתה אשכרה תבוא מחר? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Hu ashkara amar lach et ze? – Did he really tell this to you? – הוא אשכרה אמר לך את זה? Doesn’t this guy look like Michael Jackson? Ashkara. – Totally. – אשכרה Ashkara, gam ani – Totally, me too – אשכרה, גם אני Playlist: Yves Montand – Sous le Ciel de Paris Afghani TV Ehud Banai – Starter (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

עכשיו החגים, אז כולם בנסיעות, או שממש חזרו מנסיעה, או שהם לקראת נסיעה. בואו נדבר על השורש הזה, נ.ס.ע, נלמד כמה ביטויים חדשים, ונשמע כמה הודעות ממטוסים ורכבות בעברית. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו Sa li me-ha-einayim – Get away from my face (“drive away from my eyes”) – סע לי מהעיניים Linso’a – To travel by a vehicle – לנסוע Ani rotse lalechet la-ta’arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו Nesi’a – Journey, trip – נסיעה Yesh anashim she-tamid be-nesi’ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות Playlist: Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics) El Al flight Israeli Railways Nose’a matmid (frequent flyer) – TV11 Vardina Cohen – Nosa’at Be-ikvot Ha-ahava (lyrics) Arik Einstein – Sa Le’at (lyrics) Micha Shitrit – Tveria (lyrics) Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Everybody is going somewhere for the high holidays here in Israel! This is a good opportunity to talk about trips, passengers, driving, and other key Hebrew words. Bonus: How do you help someone park in a tight parking spot? Looking to support the show? Learn how on Patreon. New Words and Expressions: Shneynu nos’im ba-mchonit – We’re both driving in the car – שנינו נוסעים במכונית Le’an nos’im? – Where are we going? – לאן נוסעים? Nos’im yekarim/nichbadim – Dear passengers – נוסעים נכבדים Li-tsumat lev ha-nos’im – Your attention please (“For the attention of the passengers”) – לתשומת לב הנוסעים Tsumat lev – Attention – תשומת לב Moadon ha-nose’a ha-matmid – Frequent flyer program – מועדון הנוסע המתמיד Nosa’at be-ikvot ha-ahava – Traveling in pursuit of the love – נוסעת בעקבות האהבה Nos’im ba-mechonit ha-yeshana – Driving in the old car – נוסעים במכונית הישנה Sa/S’ee – Go! Drive! – סע/סעי Sa, yesh’cha yarok/S’ee, yesh lach yarok – Go, you’ve got green (light) – סע, יש’ך ירוק/סעי, יש לך ירוק Sa, sa, sa, zehu – Go, go, go, that’s it – סע, סע, סע, זהו Sa li me-ha-einayim – Get away from my face (“drive away from my eyes”) – סע לי מהעיניים Linso’a – To travel by a vehicle – לנסוע Ani rotse lalechet la-ta’arucha ha-zo – I want to go to this exhibition – אני רוצה ללכת לתערוכה הזו Nesi’a – Journey, trip – נסיעה Yesh anashim she-tamid be-nesi’ot – There are people who are always on trips, always traveling – יש אנשים שתמיד בנסיעות Playlist and Clips: Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics) Israeli Railways Vardina Cohen – Nosa’at Be-ikvot Ha-ahava (lyrics) Arik Einstein – Sa Le’at (lyrics) Micha Shitrit – Tveria (lyrics) Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

לפעמים אנחנו נתקלים באנשים או בדברים שהם טיפה מוזרים, לא נורמליים. מה אנחנו אומרים עליהם? ברוב המילים אפשר להשתמש גם ברצינות, אבל גם בצחוק, עם חברים, אז שימו לב. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה Olam muzar – Strange world – עולם מוזר Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע Likro’a – To tear – לקרוע Kri’aa – Tearing – קריעה Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא Ya karu’a – You freak – יא קרוע lo ba li lihyot normali – I don’t feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק Bo’na ata mahuk – Dude, you’re tired/drunk/crazy – בוא’נה אתה מחוק Gazur – Cut (passive) – גזור Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך Hazui – “hallucinated”, crazy – הזוי Benadam hazui – Weirdo person – בנאדם הזוי Mis’ada hazuya – Strange, crazy restaurant – מסעדה הזויה Yetsur – Creature – יצור Hu yetsur – He’s a “creature” – הוא יצור Wow, eize yetsur – Wow, what a creature. – וואו, איזה יצור Ze haya ktsat wirdi, hasipur haze – It was a bit weird, this story – זה היה קצת וירדי, הסיפור הזה Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This weirdo is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב Playlist: Boaz Sharabi – Mish’ala (lyrics) Daniel Solomon – Meitar Karu’a (lyrics) Ha-mechachshefot – Ad Ha-oneg Ha-ba (lyrics, Wikipedia) Ido B & Zooki Ft. E-Z – Lo Normali (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Asi Li et Ha-mavet (lyrics) Yisrael Bar-on – Hineni Mats’hir Ba-zot (lyrics) Shlomi Shaban – Motek At Etsli Ba-rosh (lyrics) Gazoz – Halalit (lyrics) Yirmi Kaplan – Hadafuk Haze (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Life in Israel is always exciting! Often we meet weird people and encounter strange situations. How do we talk about these things? What do we tell our best friends after stepping out from the wierdest meeting ever? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Muzar, meshune – Strange, weird – מוזר, משונה Olam muzar – Strange world – עולם מוזר Meitar karua – Torn string – מיתר קרוע Likro’a – To tear – לקרוע Kri’aa – Tearing – קריעה Ad ha-oneg ha-ba – Until the next pleasure – עד העונג הבא Ya karu’a – You freak – יא קרוע lo ba li lihyot normali – I don’t feel like being normal – לא בא לי להיות נורמלי Lo normali – Abnormal, crazy – לא נורמלי Shney srutim ve-psichi – Two crazy guys, and a nutcase – שני שרוטים ופסיכי Ani harei mahuk – I am dead tired/drunk/crazy – מחוק Bo’na ata mahuk – Dude, you’re tired/drunk/crazy – בוא’נה אתה מחוק Gazur – Cut (passive) – גזור Ani gazur alaich – I am crazy about you – אני גזור עליך Hazui – “hallucinated”, crazy – הזוי Benadam hazui – Weirdo person – בנאדם הזוי Mis’ada hazuya – Strange, crazy restaurant – מסעדה הזויה Yetsur – Creature – יצור Hu yetsur – He’s a “creature” – הוא יצור Wow, eize yetsur – Wow, what a creature. – וואו, איזה יצור Ze haya ktsat wirdi, hasipur haze – It was a bit weird, this story – זה היה קצת וירדי, הסיפור הזה Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This weirdo is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב Playlist: Boaz Sharabi – Mish’ala (lyrics) Daniel Solomon – Meitar Karu’a (lyrics) Ha-mechachshefot – Ad Ha-oneg Ha-ba (lyrics, Wikipedia) Ido B & Zooki Ft. E-Z – Lo Normali (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Asi Li et Ha-mavet (lyrics) Yisrael Bar-on – Hineni Mats’hir Ba-zot (lyrics) Shlomi Shaban – Motek At Etsli Ba-rosh (lyrics) Gazoz – Halalit (lyrics) Yirmi Kaplan – Hadafuk Haze (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

הפועל 'לבוא' הוא פועל חשוב בעברית. כולנו הולכים ובאים לאנשהו כל הזמן. מה קורה כשמוסיפים לו פועל, כמו "בוא נגיד", ומה קורה כשמישהו פשוט אומר לכם "בואי!"? בונוס: איך אפשר לענות למישהו שעושה לכם הסגברה (mansplaining)? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד Bo netse – Let’s go out – בוא נצא Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי Ata ba lehasbir li? – You’re telling me? – ?אתה בא להסביר לי Ata ba li tov – I like you/what you’re doing – אתה בא לי טוב Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך Lavo? – Should I come? – ?לבוא Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג’ינס Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה Ani ba la-malon, ve-ma ani ro’e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה Playlist: Lior Yayni – Bo’i Le-Eilat (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics) Micha from Shenkar (Tom Yaar) Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics) Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics) Daniel Ben–Haim – Lavo Ela’yich (lyrics) Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics) Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics) Ofira Gluska – Oniya im Aruba Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo’i (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

The verb ‘lavo,’ meaning ‘to come,’ is an important verb in Hebrew. This week, Guy teaches a few handy expressions with it. How do we say, “let’s say…” or, “you’re getting carried away”? Bonus: What do you say to someone who is mansplaining to you? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lavo – To come – לבוא Bo, bo’i, bo’u – Come (imperative, m., f., pl.) – בוא, בואי, בואו Bo hena – Come here – בוא הנה Bo’i le-Eilat – Come to Eilat – בואי לאילת Bo’u nashir – Let’s sing – בואו נשיר Bo nagid – Let’s say – בוא נגיד Bo netse – Let’s go out – בוא נצא Bo’i lo nisachef – Come on, let’s (f.) not get carried away – בואי לא ניסחף Bo’i! (abbreviation of the former) – Let’s not get carried away – !בואי Lo, bo’i – Right, you’re way over the top – לא, בואי Ata ba elai – You’re coming to me – אתה בא אליי Ata ba le’echol? – Are you coming to eat (with me)? – ?אתה בא לאכול Ata ba la’azor li rega? – Do you have a sec to help me here? – ?אתה בא לעזור לי רגע Ata ba lehagid li? – You’re telling me? – ?אתה בא להגיד לי Ata ba lehasbir li? – You’re telling me? – ?אתה בא להסביר לי Ata ba li tov – I like you/what you’re doing – אתה בא לי טוב Hayiti rak rotse lavo elaich – I would love just to come to you – הייתי רק רוצה לבוא אלייך Lavo? – Should I come? – ?לבוא Matai lavo? – When should I come? – ?מתי לבוא Eich lavo? – How do I get there? – ?איך לבוא Eich lavo, efshar be-jeans? – How should I dress, is it okay to wear jeans? – ?איך לבוא, אפשר בג’ינס Lavo? – [Is it worth leaving home for?] – ?לבוא Ani ba ha-baita – I coming home – אני בא הביתה Ani ba la-malon, ve-ma ani ro’e? – I am coming to the hotel, and what do I see? – ?אני בא למלון, ומה אני רואה Hu, ha, mi ze ba, rosh ha-memshala ha-ba! (chant used in demonstrations) – Hu-ha, who is coming, the next prime minister! – !הו-הא, מי זה בא, ראש הממשלה הבא Hu-ha, mi ze ba, oniya im aruba – Hu-ha, who is coming, a ship with a chimney – !הו-הא, מי זה בא, אונייה עם ארובה Playlist: Lior Yayni – Bo’i Le-Eilat (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir al Ha-aretz (lyrics) Micha from Shenkar (Tom Yaar) Sharon Lifshitz – Ata Ba Elai (lyrics) Eden Ben Zeken – Bahur mi-zaha (lyrics) Daniel Ben–Haim – Lavo Ela’yich (lyrics) Danny Robas – Ani Ba Ha-baita Me-halaila (lyrics) Amir Dadon – Mitgalgelim (lyrics) Ofira Gluska – Oniya im Aruba Ha-proyekt Shel Idan Raichel – Bo’i (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

מה אנשים אומרים כשהם צריכים ללכת לשנייה לשירותים? ולמה אנשים כותבים "פיפי" כתגובה למשהו נורא מצחיק שהם רואים באינטרנט? בואו נלמד. הפרק לא מתאים למאזינים שיש להם בעיה עם הנושא.   Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Pipi – pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny – זה היה מה שנקרא ‘פיפי’. מצחיק בטירוף “Pipi!” – Hilarious – “פיפי!” Ko’ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה”פיפי” Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון Lehashtin – To urinate – להשתין Ani holech lehashtin rega – I am going to take a leak – אני הולך להשתין רגע Ani holechet la’asot pipi – I am going to pee – אני הולכת לעשות פיפי Ani ma-ze tsarich/tsricha pipi – I really need to pee – אני מה-זה צריך/צריכה פיפי Ani hayav/hayevet lehashtin – I must pee – אני חייב/חייבת להשתין Ani tsarich (lalechet) la-sherutim – I need to go to the bathroom – אני צריך (ללכת) לשירותים Lehit’apek – To restrain oneself/to “hold it” – להתאפק Lehitpanot – To clear oneself, to evacuate oneself – להתפנות Lefanot – To evacuate, to clear – לפנות Slicha, efshar latset lehitpanot? – Excuse me, may I go to the bathroom? – סליחה, אפשר לצאת להתפנות? Playlist: Yossi Banai – Ma’azan Ha-ahavot (lyrics) Georges Brassens – Le Pornographe Shay Elbaz – Yesh Li Pipi Dahuf Noa Kirel – Guy Pines’ show Halutsei He-halal – Shan Dubi (lyrics) Brihat Sheten – Klalit Lehit’apek o lo lehit’apek? Hadshot 2: North Korea Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Fair warning: this episode is not for everybody. We’re talking about body fluids, especially ‘number 1’ in the bathroom. Hey, it’s important to know how to ask for a urine test, how to say ‘to hold it,’ and to say politely that you have an urgent need. If you’re uncomfortable hearing about bodily fluids and their organs, then feel free to skip this episode. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Pipi – Pee – פיפי Sheten – Urine – שתן Bdikat sheten – Urine test – בדיקת שתן Shniya, ani osa pipi ve-az nedaber od – Just a sec, I am making “pipi” and then we’ll talk more – שנייה, אני עושה פיפי ואז נדבר עוד Pipi rega, pipi shniya – I am going to the bathroom for a sec. – פיפי רגע, פיפי שנייה Hafsakat pipi – Pipi break – הפסקת פיפי La’atsor le-pipi – To stop for pipi – לעצור לפיפי Pipi dahuf – Urgent “pipi” – פיפי דחוף Yesh li pipi – I gotta pee – יש לי פיפי Ze haya ma she-nikra ‘pipi’. Mats’hik be-teruf – This was what is called ‘pipi’. Insanely funny – זה היה מה שנקרא ‘פיפי’. מצחיק בטירוף “Pipi!” – Hilarious – “!פיפי” Ko’ev li ha-pipi (Child language) – My x hurts – כואב לי ה”פיפי” Pipi ve-lishon – Go to the bathroom and to bed – פיפי ולישון Lehashtin – To urinate – להשתין Ani holech lehashtin rega – I am going to take a leak – אני הולך להשתין רגע Ani holechet la’asot pipi – I am going to pee – אני הולכת לעשות פיפי Ani ma-ze tsarich/tsricha pipi – I really need to pee – אני מה-זה צריך/צריכה פיפי Ani hayav/hayevet lehashtin – I must pee – אני חייב/חייבת להשתין Ani tsarich (lalechet) la-sherutim – I need to go to the bathroom – אני צריך (ללכת) לשירותים Lehit’apek – To restrain oneself/to “hold it” – להתאפק Lehitpanot – To clear oneself, to evacuate oneself – להתפנות Lefanot – To evacuate, to clear – לפנות Slicha, efshar latset lehitpanot? – Excuse me, may I go to the bathroom? – סליחה, אפשר לצאת להתפנות? Playlist: Yossi Banai – Ma’azan Ha-ahavot (lyrics) Georges Brassens – Le Pornographe Shay Elbaz – Yesh Li Pipi Dahuf Noa Kirel – Guy Pines’ show Halutsei He-halal – Shan Dubi (lyrics) Brihat Sheten – Klalit Lehit’apek o lo lehit’apek? Hadshot 2: North Korea Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

ישראלים, כמו כולם, אוהבים להתלונן. "סיוט" הוא חלום רע, אבל אפשר גם להשתמש בו כדי לתאר תור נוראי בסניף הדואר המקומי. באילו עוד מילים אפשר להשתמש? בואו להתלונן איתנו. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lehitlonen – To complain – להתלונן Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת Lekater – To whine – לקטר Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת? Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים Tluna – Complaint – תלונה Netsiv tlunot ha-tsibur – Ombudsman – נציב תלונות הציבור Siyut – Nightmare – סיוט Inuy/yim – Torture/s – עינוי/יים Le-anot – To torture – לענות Gehenom – Hell – גהנום Shoa – Holocaust – שואה “Ha-wege lo tofet?” – Does my face look horrible? – הווג’ לא תופת? Tofet – Inferno – תופת Zva’a – Horror – זוועה Zva’at olam – Mega horror – זוועת עולם Zva’a shel ha-hayim – Mega horror – זוועה של החיים Zva’a shel ha-laif – A real nightmarish experience – זוועה של הלייף Tse’aka mahrida – Terrifying scream – צעקה מחרידה Nora – Horrible, awful – נורא Playlist: Pe’er Tassi – Derech Ha-shalom (lyrics) Shmulik Kraus & Josie Katz – Shuv (lyrics) Matsav Ha-uma TV show – Channel 2 (Reshet) Misrad Mevaker Ha-medina A question to the rabbi about Gehenom (hell) Micha mi-shenkar – Tom Yaar Hadshot ha-shabat – Zva’ot be-irak Sagiv Cohen – Gali Oti (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Sometimes one needs to whine ('lekater') and to go over the top. Israelis love to complain and use words like inferno, hell, nightmare, torture, and other flowery terms to describe another horrible queue at the bank. Let’s add some phrases to our Streetwise Hebrew complaint toolkit with today's episode. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lehitlonen – To complain – להתלונן Hu mitlonen al mashehu/mishehu – He complains about something/someone – הוא מתלונן על משהו/מישהו Mitlonenet al ha-hom – She is complaining about the heat – מתלוננת על החום Haya li kashe, ani lo mitlonenet – It was hard for me, I am not complaining – היה לי קשה, אני לא מתלוננת Lekater – To whine – לקטר Eize kef lekater al ha-matsav ha-kalkali – How fun it is to whine about the economic situation – איזה כיף לקטר על המצב הכלכלי Ma ata mekater, lama at mekateret? – Why are you whining? – מה אתה מקטר, למה את מקטרת? Kitur, kiturim – Whine/s – קיטור, קיטורים Tluna – Complaint – תלונה Netsiv tlunot ha-tsibur – Ombudsman – נציב תלונות הציבור Siyut – Nightmare – סיוט Inuy/yim – Torture/s – עינוי/יים Le-anot – To torture – לענות Gehenom – Hell – גהנום Shoa – Holocaust – שואה “Ha-wege lo tofet?” – Does my face look horrible? – הווג’ לא תופת? Tofet – Inferno – תופת Zva’a – Horror – זוועה Zva’at olam – Mega horror – זוועת עולם Zva’a shel ha-hayim – Mega horror – זוועה של החיים Zva’a shel ha-laif – A real nightmarish experience – זוועה של הלייף Tse’aka mahrida – Terrifying scream – צעקה מחרידה Nora – Horrible, awful – נורא Playlist: Pe’er Tassi – Derech Ha-shalom (lyrics) Shmulik Kraus & Josie Katz – Shuv (lyrics) Matsav Ha-uma TV show – Channel 2 (Reshet) Misrad Mevaker Ha-medina A question to the rabbi about Gehenom (hell) Micha mi-shenkar – Tom Yaar Hadshot ha-shabat – Zva’ot be-irak Sagiv Cohen – Gali Oti (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

‘Haver,’ the Hebrew word for ‘friend,’ has had quite an amazing comeback to modern Israeli lingo. How do we use it in this day and age and how do we differentiate between a platonic friend and a serious partner? Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר Ze Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום? Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות Playlist: Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver Teapacks – Yesh Li Havera (lyrics) Heye Li Haver, Heye Li Ach – Netanela (lyrics) Agam Rodberg – Guy Pines   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

בישראל הסוציאליסטית של שנות ה-50 "חבר" הייתה מילה חשובה. כשהפכנו לקפיטליסטים היא נשארה מאחור. בשנים האחרונות היא חזרה אלינו, והמלצר בבית קפה תל אביבי יקרא לכם "חברים, השולחן שלכם מוכן". קאמבק.   Looking to support the show? Learn how on Patreon.   Words and expressions discussed: Shalom haver – Goodbye friend – שלום חבר Heye li haver – Be a friend for me – הייה לי חבר Tihye/Tihyi/Tihyu – Be! (Imperative) – תהיה/תהיי/תהיו Ze Ben, haver – This is Ben, a friend – זה בן, חבר ֿZe Ben, haver yakar – This is Ben, a dear friend –זה בן, חבר יקר Ze Ben ha-haver sheli – This is Ben, my boyfriend – זה בן, החבר שלי Ze Ben, ha-haver – This is Ben, the friend/boyfriend – זה בן, החבר Ze Ben, ha-ben zoog – This is Ben, my partner –זה בן, הבן זוג Hu haver-haver o…? – Is he boyfriend or just a friend? – הוא חבר-חבר, או…? Ken, ze ha-haver – Yes, this is the boyfriend/the friend – כן, זה החבר Hu haver mamash tov – He’s a really good friend – הוא חבר ממש טוב Anachnu yedidim – We’re (just) friends – אנחנו (רק) ידידים Kama ha-haver lo ratsa lavo lekan hayom? – How much did the friend not want to come here today? – כמה החבר לא רצה לבוא לכאן היום? Ben ha-zoog, Ha-ben zoog – The partner (m.) – בן הזוג, הבן זוג Bat ha-zoog, Ha-bat zoog – The parnter (f.) – בת הזוג, הבת זוג Haver shel ha-mishpacha, haver tov shel ha-mishpacha, havera tova shel ha-mishpacha – Family friend – חבר (טוב) של המשפחה Haverimot – Friends (m.+f.) – חברים/ות, חברים.ות, חבריםות, חברימות Playlist: Bill Clinton speech (1995) – Shalom Haver Teapacks – Yesh Li Havera (lyrics) Heye Li Haver, Heye Li Ach – Netanela (lyrics) Agam Rodberg – Guy Pines Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Do you know how to say ‘a good catch’ in Hebrew? How about ‘virtual reality’? And ‘sense of direction’? This episode is all about the nuances of an interesting word for all these contexts. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ani holech lesham ve-lo motse – I am going there, and I don’t find – אני הולך לשם ולא מוצא Metsi’ah/ot – Finding/s – מציאה/מציאות A groysé metsi’é (Yiddish) – A big catch (not!) – א גרויסע מציעא Hu lo kazé groysé metsié – He’s not such a good catch – הוא לא כזה גרויסע מציעא Gam ken groysé metsié – Another good catch (not!) – גם כן גרויסע מציאע Shuk ha-metsi’ot – The bargain market – שוק המציאוֹת Metsi’ut aheret – Another reality – מציאוּת אחרת Metsi’ut meduma – Virtual reality – מציאוּת מדומה Metsi’ut – Reality – מציאוּת Ze (lo) motsé hen be-enay – I (don’t) like it – זה (לא) מוצא חן בעיני Matsa chen be-enaych/enecha? – Did you like it? – מצא חן בעיניך/בעינייך? Efo at/a nimtsa/nimtset? – Where are you located? – איפה את/ה נמצא/ת? Hi lo nimtset karega – She’s not in right now – היא לא נמצאת כרגע Slicha, Carmella nimtset? – Excuse me, is Carmella in? – סליחה, כרמלה נמצאת? Ani mitmatsé be-X – I have knowledge about X– אני מתמצא במשהו Lehitmatsé – to be familiar with – להתמצא Ani lo mitmatsé be-ze – I am not an expert on this – אני לא מתמצא בזה Hitmats’ut – Orientation, knowing your way around – התמצאות Hush hitmats’ut – Sense of direction – חוש התמצאות Lehamtsi – To invent – להמציא Hamtsa’a – Invention – המצאה Hu mamtsi – He is inventing, he’s making things up – הוא ממציא Al tamtsi’i shum teruts – Don’t invent any excuses – אל תמציא שום תירוץ Dai lehamtsi terutsim – Stop inventing excuses – די להמציא תירוצים Tagid she-ata lo rotse – Just say that you don’t want to – תגיד שאתה לא רוצה Nu tamtsi/’i kvar mashehu ve-bo/i – Come on, make up something and come – נו, תמציא/י כבר משהו ובוא/י Mimtsa’im archeologiyim – Archaeological findings – ממצאים ארכיאולוגים Playlist: Matti Caspi – Yemey Binyamina (lyrics) Yona Atari & Ili Gorlitsky – Shuk Ha-metsi’ot (lyrics) Nathan Alterman – Wikipedia (En.) Yona Atari – Wikipedia (Heb.) Ili Gorlitski Wikpedia (Heb.) Eyal Golan – Metsi’ut Aheret (lyrics) Arkadi Duchin – At Lo Nimtset (lyrics) Ha-dorbanim – Im Rak Tedabri (lyrics) Matti Caspi – Kama Shirim Efshar Lehamtsi Bichlal (lyrics) Gidi Gov – Bo’i Nishaer (lyrics) Mimtsa Archeologi (TV1) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

StreetWise Hebrew gets scientific: host Guy Sharett is conducting an experiment with brand new podcasts. Meant for listeners who want to develop their advanced language skills, these episodes are entirely in Hebrew. Have a listen and let us know what you think. Should we keep it going? Let us know. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Playlist: Nechi Nech – all this time / נצ’י נצ’ – כל הזמן הזה (lyrics)  Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Four years ago, we aired our first show, and this month, in August 2017, we are celebrating more than 1.4 million downloads. So for our fourth birthday, let’s learn the word ‘arba,’ which means ‘four’ in Hebrew, and its root. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Arba lifnot boker lo nirdemet – 4 am, I cannot sleep – ארבע לפנות בוקר לא נרדמת Arba – Four (f.) – ארבע Arba’a – Four (m.) – ארבעה Arba’a haverim – Four male friends – ארבעה חברים Arba haverot – Four female friends – ארבע חברות Revi’iya – Quartet – רביעייה Revi’iyat meitarim – String quartet – רביעיית מיתרים Revi’iat haverim – Four close friends – רביעיית חברים Revi’iyat binyanim – Four buildings compound – רביעיית בניינים Reva – Quarter – רבע Shalosh va-reba – Quarter past three – שלוש ורבע Reva le-hamesh – It’s quarter to five – רבע לחמש Ten li reva paprika – Give me a quarter of paprika – תן לי רבע פפריקה Shlosha reva’im – Three quarters – שלושה רבעים Shlosht riv’ei (shloshtreve) – Three quarters (smichoot) – שלושת רבעי Michnasei shloshtrevei – Three quarter pants – מכנסי שלושת רבעי Eich efshar le’atsev rib’uim ba-beten? – How can I get a sixpack? – איך אפשר לעצב ריבועים בבטן? Kubiyot – Cubes – קוביות Ribu’a, ribu’im – square, squares – ריבוע, ריבועים Ha-mitpachot ha-meruba’ot shel ha-eser shekel – The 10 shekel square head scarves – המטפחות המרובעות של העשר שקל Meruba – Square; A square person – מרובע Hu ma ze meruba – He is so square – הוא מה-זה מרובע Rova, reva’im – Quarter, neighborhood – רובע, רבעים Playlist: Yehudit Ravitz – Arba Lifnot Boker (lyrics) Chopin – Piano Concerto No. 1, Revi’iyat meitarim Itzuv Ribu’im ba-beten – Sixpack Yodfat – Religious headscarves La Guardia – Robotim (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

So you went to buy clothes in a Tel Avivi shop. The next thing you know, the customer next to you, while trying on a dress, says that you shouldn’t wear red. Ever. Let’s talk about what just happened here and learn some phrases in clothes shopping lingo. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lakachti le-baali kazé – I took one just like this for my husband – לקחתי לבעלי כזה Lakachti le-achoti kazé – I took one just like this for my sister – לקחתי לאחותי כזה Ahoti gam kanta kazé – My sister also bought one like this – אחותי גם קנתה כזה Kazé – Like this – כזה Yesh kazé aval gadol? – Do you have one like this, but bigger? – יש כזה אבל גדול? Yesh kazé be-od tsva’im? – Do you have one like this, in additional colors? – יש כזה בעוד צבעים? Yesh kaze be-kahol? – Do you have one like this in blue? – יש כזה בכחול? Efshar limdod? – May I try it on? – אפשר למדוד? Ta medida – Fitting room – תא מדידה Mamash mat’im lecha/lach – It really suits you – ממש מתאים לך Gadol miday (alay) – It’s too big – גדול עליי Katan miday (alay) – It’s too small – קטן עליי Mida – Size – מידה Eizo mida at/a? – Which size are you? – איזו מידה את/ה? Nashim be-midot gdolot – Women in big sizes – נשים במידות גדולות Yesh et ze be-small/medium/large? – Do you have this in small/medium/large? – יש את זה בסמול/מדיום/לארג’? Yesh et ze be-mida yoter gdola? – Do you have this in a bigger size? – יש את זה במידה יותר גדולה? Eich ze? – How is it? – איך זה? Ze yoshev alayich/alecha bool – It sits on you ‘spot on’ – זה יושב עליך/עלייך בול Al tikchi et ze, ze gadol alayich – Don’t take it, it’s too big on you – אל תקחי את זה, זה גדול עלייך Aval lama adom mami? – But why red, darling? – אבל למה אדום, ממי? Slicha she-ani omeret – Sorry I say this – סליחה שאני אומרת Music: Efraim Shamir & Astar Shamir – Erev shel Yom Bahir (lyrics) Yossi Banai – Ani Ve-simon ve-moise ha-katan (lyrics) Gidi Gov – Im Yivaled Li Yeled (lyrics) Nashim be-midot gdolot – TV1 Arik Einstein – Mazal (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

It's so hot in Tel Aviv, you cannot believe it. Ham! But if you want to say, "I am hot", don't translate directly from English to Hebrew. Listen to this episode first. Without your kids. You'll understand in a minute. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ham – Hot, angry, horny – חם Haya ham – It was hot – היה חם Yihye ham – It will be hot – יהיה חם Ham! – It’s hot – חם! Ha-bos sheli ham alay – My boss is angry at me – הבוס שלי חם עליי Hu ham esh, Hi hama esh – He’s horny, she’s horny – הוא חם אש, היא חמה אש Haya li ham – I was hot – היה לי חם Ham li – I am hot – חם לי Ani ham – I am horny – אני חם Haya li ham – I was hot – היה לי חם Gal hom – Heatwave – גל חום Hom – Heat, fever – חום Yesh lo hom gavoha – He’s got high fever – יש לו חום גבוה Mehamem eize marak kufsaot – I am heating up canned soup – מחמם איזה מרק קופסאות Lehamem – To warm, heat up, to stir up, to inflame – לחמם Tehamem ta’shnitzel – Heat up the schnitzel – תחמם ת’שניצל Ma at/a mehamem/et? – Why are you stirring things up? – מה אתה מחמם? מה את מחממת? Himum – Heating, Warming – חימום Himum koli – Vocal warmup – חימום קולי Lehithamem – To get hot / to become angry – להתחמם Ma ata mit’hamem – Why are you getting so angry? – מה אתה מתחמם? Ham, ham, mithamem – Warm, warm, getting warmer – חם, חם, מתחמם Hamam (Arabic) – Bathroom – חמאם, حمام Music: Yuval Banai – Makat Shemesh (lyrics) Danny Litani – Yahas Ham (lyrics) Gary Eckstein – Haya Li Tov (lyrics) Shlomo Artzi – Hom Yuli August (lyrics) Ehud Banai – Mahari Na (lyrics) Gidi Gov – Erev Avud (lyrics) Shiran Yosef – himum koli (vocal warm-up) Israeli Ministry of Health – Heatwave campaign Zehava Ben – Ahava Asura (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

A teenager in central Tel Aviv said something to his friend on the phone that made Guy think: How do we say 'whiner' and 'to whine' in Hebrew? Today's episode is about the word 'bachyan' and its variations. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Hu bacha – He cried – הוא בכה Livkot – To cry – לבכות Bachiti – I cried – בכיתי Eineni tinok bachyan – I am not a whining baby – אינני תינוק בכיין Bachyan – Whiner – בכיין Bachyanut – Whining (noun) – בכיין Hu stam mitbachyen – He’s just whining – הוא סתם מתבכיין Lehitbachyen – To whine, to complain while feeling sorry for oneself – להתבכיין Mitbachyen – Whining – מתבכיין Dai, ya mitbachyen – Enough already, you whiner – די, יא מתבכיין Hitbachyenut – Whining – התבכיינות Music: Aviv Geffen – Livkot Lecha (lyrics) Dudu Tassa – Bachiti Ahuva Tsadok – Dani Gibor (lyrics) Teapacks – Hora Nadlanim (lyrics) The Knesset TV Channel MK Shelly Yachimovich – TV2 interview Idan Raichel’s Project – Min’i Kolech Mi-bechi Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

How do you tell someone not to do something in Hebrew? Use ‘al’ (that’s A-L), which means ‘don’t.’ On this episode, Guy explains how to use this little word, and how to say ‘just don’t.’ Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Al tid’agu li – Don’t worry about me – אל תדאגו לי Rak al tagid li – Just don’t tell me – רק אל תגיד לי Ata al tagid li ma laasot – You (m.) don’t tell me what to do – אתה אל תגיד לי מה לעשות At al tagidi li ma laasot – You (f.) don’t tell me what to do – את אל תגידי לי מה לעשות Al tivke – Don’t cry – אל תבכה Al na tivki argentina – Please don’t cry Argentina – אל נא תבכי ארגנטינה Al na tomar li shalom – Don’t say to me “shalom”, say just “lehitraot” – אל נא תאמר לי שלום, אמור רק להתראות Lo, al tevatri – No, don’t give up – לא, אל תוותרי Al tishkechi – Don’t forget (f.) – אל תשכחי Al tishkach – Don’t forget (m.) – אל תשכח Al tishkechu – Don’t forget (pl.) – אל תשכחו Al tbalbel ta’moach – Don’t drive me crazy / Don’t waste my time – אל תבלבל ת’מוח Al teshage’a oti – Don’t drive me crazy – אל תשגע אותי Al taase / taasi tovot – Don’t do me any favors – אל תעשה / תעשי טובות Al taase shtuyot – Don’t do anything foolish – אל תעשה שטויות Al taase mi-ze inyan – Don’t make such a big deal out of it – אל תעשה מזה עניין Al tagzim, al tagzimi – Don’t get carried away – אל תגזים / תגזימי Pashut al! / Az al! – Just don’t! – פשוט אל / אז אל Music: Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-shara (lyrics) Incognito – Don’t You Worry About a Thing Maya Buskila – Rak Al Tagid Li (lyrics) Gali Atari – Mekits el Halom (lyrics) Omer Adam – Al Tivki (lyrics) Arik Einstein – Al Tivki Yalda (lyrics) Riki Gal – Al Na Tivki Argentina Yaffa Yarkoni – Al Na Tomar Li Shalom (lyrics) Eyal Golan – Tslil Meitar (lyrics) Yizhar Ashdot – Yesh Lach Oti (lyrics) Sarit Hadad – Al Tohav Oti (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.  

'Nehmad' means 'nice' or 'lovely', but often 'nice' is just not enough for what we want to say. How do we give it a boost to emphasize what we really mean? We can also say 'nehmad,' but in fact mean the opposite! And what do we say about a waiter who is 'too nice'? Guy gives us the nuances of 'nehmad' in this week's episode.  Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Nehmad – Nice, lovely – נחמד Lahmod – To covet – לחמוד Haya mamash nehmad – It was really nice – היה ממש נחמד Hikarti mishehu mamash nehmad – I met someone really nice – הכרתי מישהו ממש נחמד Ata nir’e nehmad – You look nice – אתה נראה נחמד Ma ha-kavana shela? – What’s her intention? – מה הכוונה שלה? Ach be-kupat holim nisa lehathil iti o she-hu stam haya nehmad? – Was a male nurse in the clinic trying to hit on me, or was he just being nice? – אח בקופת חולים ניסה להתחיל איתי או שהוא סתם היה נחמד? Eich ladaat im hu stam nehmad o ba-keta? – How can I know if he’s just nice, or into me? – איך לדעת אם הוא סתם נחמד או בקטע? Sviva nehmada – Nice surroundings, nice neighborhood – סביבה נחמדה El mi hayinu nehmadim? Rak le-dodim ule-dodot – To whom were we nice (kids)? Only to uncles and aunts – אל מי היינו נחמדים? רק לדודים ולדודות Lihyot nehmad el – To be nice to someone – להיות נחמד אל Hu lo nehmad eleha – He’s not nice to her – הוא לא נחמד אליה Lama ata lo nehmad elav? – Why aren’t you nice to him? – למה אתה לא נחמד אליו? Haveri ha-yakar – My dear friend – חברי היקר Hem einam bahurim nehmadim – They are not nice guys – הם אינם בחורים נחמדים Hem lo nehmadim – They are not nice – הם לא נחמדים Ha-panterim ha-sh-horim – The black panthers – הפנתרים השחורים Parpar nehmad – Lovely butterfly – פרפר נחמד Nehmadut – Niceness – נחמדוּת Hu amar et ze be-nehmadut – He said it in a nice way – הוא אמר את זה בנחמדות Shalahti hoda’a be-nehmadut la-ex sheli – I sent a nice message to my ex – שלחתי הודעה בנחמדות לאקס שלי Lehitnahmed – To be artificially nice – להתנחמד Mitnahmedet – Trying to be nice, too nice – מתנחמדת Music: Kaveret – Nehmad (lyrics) Ha-halonot Ha-gvohim – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics) Yizhar Cohen – Abanibi (lyrics) Golda Me’ir – Hem Lo Nehmadim Ilanit – Parpar Nehmad (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

‘Hamud,’ which means ‘cute’ or ‘sweet,’ could be used in several ways, depending on the context and intonation. But just like in English, calling someone ‘sweetie’ in Hebrew isn’t always a good thing! Listen to Guy explain how ‘hamud’ can be either endearing or angry on today’s episode. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Hamud – Cute, cutie, sweet, sweetie – חמוד Lahmod – To covet – לחמוד Alhamdullila – Praise be to god – אלחמדוללה – الحمد لله Hamd (Ar.) – Praise – حمد She-yihyu lecha male yeladim hamudim – May you have a lot of cute kids – שיהיו לך מלא ילדים חמודים Ma kara lach, hamuda? – What happened to you, sweetie? – מה קרה לך, חמודה? Hamuda – Sweetie (f.) – חמודה Hammudi (Ar.) – Nickname for Muhammad, Ahmad & Mahmoud – חמודי Hamudi – Sweetie (for boys) – חמודי Omrim li she-ani hamud – They tell me I am “hamud” – אומרים לי שאני חמוד Status hamud – Cute FB status – סטטוס חמוד Shir hamud – Sweet song – שיר חמוד Kelev hamud – Cute dog – כלב חמוד Yeled hamud ba-kita – A cute boy in the class – ילד חמוד בכיתה Eize hamud Justin Bieber – How cute is Justin Bieber – איזה חמוד ג’סטין ביבר Music: Opick feat. Amanda – Alhamdulillah Efrat Gosh – She-yihye Lecha Tov (lyrics) Rami Kleinstein – Tapuhim u-tmarim (lyrics) Haparlament TV show – Hamuda episode Majid Al Muhandas – Hamudi Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

The word 'lidfok' in Hebrew is to knock or hit. As you might imagine, it means some more explicit things too. In this episode, Guy explains why words like 'dafuk' and 'dfika' are difficult to use but important to understand. And how some words just shouldn't be used at all. Warning: This episode is not child friendly! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Dafak – He knocked – דפק Ha-geshem dofek – The rain is banging – הגשם דופק Dfok dfok dfok al daltei marom – Knock, knock, knocking on heavens door – דפוק דפוק דפוק על דלתי מרום Dofek ba-delet – Knocking on the door – דופק בדלת Dafku lanu od knas – They slammed us with another fine – דפקו לנו עוד קנס Dafku li doch / tluna – They slammed me with a police report / complaint – דפקו לי דו”ח / תלונה Dafku lo makot – They beat him up – דפקו לו מכות Dafak et someone – Had sex with someone (hardcore slang ) – דפק את מישהו / מישהי Dafku oti – They took advantage of me – דפקו אותי Lidfok et mishehu – To take advantage of someone – לדפוק את מישהו Hi dafka oti, az ani edfok ota behazara – She “destroyed” me, I’ll get back at her – היא דפקה אותי, אז אני אדפוק אותה בחזרה She-lo yidfeku otanu – So that they won’t rip us off – שלא ידפקו אותנו Nidfakti – I was taken advantage by someone – נדפקתי Dafak ta’rosh – He became stoned/drunk/crazy – דפק ת’ראש Lo dafak heshbon le-mishehu – He didn’t give a damn – לא דפק חשבון למישהו Ata margish et dfikot ha-lev – You feel the heart beats – אתה מרגיש את דפיקות הלב Dfika, dfikot – Sexual intercourse/s – דפיקה, דפיקות Dafuk – “Knocked”, miserable, not right in the head, crazy, ruined, terrible, oppressed – דפוק Ha-dafuk ha-ze ose lach tov – This ‘not right in the head’ guy is doing you good – הדפוק הזה עושה לך טוב Ya dafuk, lama lo amarta li? – You silly, why didn’t you tell me? – ?יא דפוק, למה לא אמרת לי Ani ma-ze dafuk – I am so stupid – אני מה-זה דפוק Sipart she-miyaldut at kvar dfuka – You told me you were “dfuka” since your childhood – סיפרת שמילדות את כבר דפוקה Etmol dafakti shney hamburgerim ve-lazanya – Yesterday I pounded two hamburgers and a lasagna – אתמול דפקתי שני המבורגרים ולזניה Hu dafak sham ne’um – He gave there a helluva speech – הוא דפק שם נאום Dafakti avoda – I succeeded to do some work, I cranked out some work – דפקתי עבודה Dafaknu avoda huh? – We got some work done, hey? – ?דפקנו עבודה, אה Music: Ruti Navon – Geshem Be-ito (lyrics) Me'ir Ariel – Tuk Tuk Tuk al Daltei Marom (lyrics) Eli Luzon – Eizo Medina (lyrics) Pe’er Tassi – Dfikot Ha-lev (lyrics) Yirmi Kaplan – Hadafuk Ha-ze (lyrics) Dani Litani – Mashber Emun (lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Litpos in formal Hebrew and litfos more colloquially both mean 'to catch', but the word has a whirlwind of other meanings, like to comprehend, take up space, or think highly of someone. Guy nearly gets lost in the possibilities, and he even finds a Yiddish connection. But don't take his word for it! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Af ahat lo tafsa et ha-makom sheli ba-lev shelcha – Nobody took my place in your heart – אף אחת לא תפסה את המקום שלי בלב שלך Af ahat lo titpos et ha-makom sheli ba-lev shelcha – No one will catch my place in your heart – אף אחת לא תתפוס את המקום שלי בלב שלך Titpos (form.), titfos (Coll.) – She will catch – תתפוס Shum ahava lo titfos et mekoma – No love will catch her place – שום אהבה לא תתפוס את מקומה Titfos li makom leyadcha – Save me a spot next to you – תתפוס לי מקום לידך At yechola litfos li makom leyadech? – Can you save a spot next to you? – ?את יכולה לתפוס לי מקום לידך Al titfos oti ba-mila – Don’t take my word for it – אל תתפוס אותי במילה Ma, od lo tafasta? – What, you still didn’t get it? – ?מה, עוד לא תפסת Tafasti rosh al ha-bar – I was having a great time at the bar – תפסתי ראש על הבר Tafasti merhak – I moved away – תפסתי מרחק Tafasti otcha – Gotcha! (Tag, you're it!) – !תפסתי אותך Tafasti oto al ham – I caught him red-handed – תפסתי אותו על חם Tafasti atsabim – I got angry – תפסתי עצבים Tafasti ometz – I mustered the courage – תפסתי אומץ Ze lakach la ktsat zman litpos et ha-inyan – It took her some time to get it – זה לקח לה קצת זמן לתפוס את העניין Tafas tahat – He thinks he’s someone big – תפס תחת Hu tofes alai tahat – He's acting like my boss – הוא תופס עליי תחת Tafas lo fraier / tafsa la fraier – He got himself a sucker / She got herself a sucker – הוא תפס לו פראייר /היא תפסה לה פראייר Ha-shulhan tofes hatzi heder – The table takes up half the room – השולחן תופס חצי חדר Lo hitzlachti litfos oto – I wasn't able to catch a hold of him – לא הצלחתי לתפוס אותו Tafasti monit – I got a taxi – תפסתי מונית Ze lo tafas – It didn't catch – זה לא תפס Podkastim ze lo mashehu she-mamash tafas ba-aretz – Podcasts haven’t really caught on in Israel – פודקסטים זה לא משהו שממש תפס בארץ Hi tofeset me-atsma – She thinks highly of herself – היא תופסת מעצמה Ani ma-ze tofes mimena (Ani mahzik mimena) – I think really highly of her – אני מה-זה תופס ממנה, אני מחזיק ממנה Hu ma-ze tofes me-atzmo – He really thinks highly of himself – הוא מה-זה תופס מעצמו Yeladim mesahkim tofeset – Kids are playing “tag” – ילדים משחקים תופסת Tafus – Occupied, taken, busy – תפוס Slicha, ze tafus? – Is this (seat) taken? – ?סליחה, זה תפוס Hitkasharti aval tafus kol ha-zman – I called but it’s busy all the time – התקשרתי אבל תפוס כל הזמן Ze lo nitpas –Inconceivable – זה לא נתפס Tfusa – Capacity, occupancy – תפוסה Ahuzei tfusa – Occupancy rates – אחוזי תפוסה Music: Miri Massika – Af Ahat (lyrics) Dudu Tassa – Ani Shar (lyrics) Beit Ha-bubot – Shuv Ha-hiyuch (lyrics) Shalom Hanoch – Tafasti Rosh al Ha-bar (lyrics) Dana Berger – Lomedet La'uf (lyrics) Eti Ankri – Milionim (lyrics) Shai Haim – Tofeset Me-atsma (lyrics) Kensiyat Ha-sechel – Tagidi She-tov (lyrics)   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

We always talk about what's around the corner or why it's a bad idea to cut them, but never the corner itself. So on this episode, Guy gives corners, 'pinot' in Hebrew, the attention they deserve! Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: La-kova sheli shalosh pinot – My hat has three corners – לכובע שלי שלוש פינות Pina, pinot – Corner, corners – פינה, פינות Pinat lituf – Petting corner – פינת ליטוף Lelatef – To pet, caress – ללטף Me'ever la-pina - Beyond the corner – מעבר לפינה Pinot ha-ir – The corners of the city – פינות העיר Café pinati – Corner café – קפה פינתי Shulchan pinati – Corner table – שולחן פינתי "Pinati" – A name of a famous Jerusalem restaurant – פינתי Pinat/pinot ishun – A smoking corner/s – פינת/פינות עישון Le'agel pinot – To cut corners – לעגל פינות Hu me'agel pinot – He cuts corners – הוא מעגל פינות Litfos pina – To catch a corner, means to grab a chair and sit somewhere quiet to do something – לתפוס פינה Tfos pina, ve-tigmor lichtov – Grab a corner and finish writing – תפוס פינה ותגמור לכתוב Achshav le-pinat ha-mahshevim shelanu – And now to our segment on computers – עכשיו לפינת המחשבים שלנו Pina be-inyanei mashehu – A segment about something – פינה בענייני משהו Music: Uzi Hitman – La-kova Sheli (lyrics) Sarit Hadad – Ahava Me'ever La-pina (lyrics) Rivka Zohar – Al Kapav Yavi (lyrics) Rami Kleinstein – Adayin Kayemet (lyrics) Pinati restaurant Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

So you're shopping around for a short-sleeved shirt, and stop for an espresso. Or the boss says don't take shortcuts, but a friend's constant adventures stresses you out so much it practically shortens your life! For a lesson in all things 'katsar', short in Hebrew, listen to this episode. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Katsar – Short – קצר Espresso katsar – Short espresso – אספרסו קצר Michnasayim ktsarim – Short pants – מכנסיים קצרים Ahava ktsara – Short love (story) – אהבה קצרה Seret katsar – Short film – סרטים קצרים Katsar, aval – But let's do it quickly – קצר אבל Yesh lach zman le-kafe? Ken, katsar aval – Do you (f.) have time for coffee? Yes, but for a quick one – יש לך זמן לקפה? כן, קצר אבל Katsarchik – Diminutive of katsar – קצרצ'יק Sirton katsarchik – Teeny weeny clip – סרטון קצרצ'יק Lekatser – To shorten – לקצר Lekatser drachim – To shorten ways – לקצר דרכים Mekatseret hatsa'it – She is shortening a skirt – מקצרת חצאית Lekatser hatsa'it / michnasayim – To shorten a skirt / pants – לקצר חצאית / מכנסיים Eich lekatser be-hetzi et zman bishul ha-pasta – How to cut in half the pasta cooking time – איך לקצר בחצי את זמן בישול הפסטה Ata mekatser li et ha-hayim – You shorten my life – אתה מקצר לי את החיים Tekatser / tekatsri / tekatsru – Make it shorter – תקצר / תקצרי / תקצרו Ha'im sichatacha nehutsa? – Is your call necessary? – האם שיחתך נחוצה? Bo/Bo'i nekatser – Let's cut it short – בוא/י נקצר Kitsur – Abbreviation, Shortening – קיצור Be-kitsur – In short, in a nutshell, to cut a long story short – בקיצור More versions: Ha-kitsur, ha-kitser, kitser, hakits, ha-kitskits – הקיצור, הקיצר, קיצר, הקיץ, הקיצקיץ Hakitskits, ba-sof hi lo ba'a – In short, she didn't make it at the end – הקיצקיץ, בסוף היא לא באה Kitsurim – Abbreviations – קיצורים Ha-hayalim medabrim be-kitsurim – The soldiers speak in abbreviations – החיילים מדברים בקיצורים Kitsur derech – Shortcut – קיצור דרך Ein etsli kitsurey derech – I don't do shortcuts – אין אצלי קיצורי דרך Mekutsar – Shortened, abbreviated – מקוצר Hitkatser li ha-hofesh – My holiday was cut short – התקצר לי החופש Ketser hashmali – Short circuit – קצר חשמלי "Ketser" – Misunderstanding, lack of communication – קצר Ptil katsar – Short fuse – פתיל קצר Yesh lo ptil katsar – He's got a short fuse – יש לו פתיל קצר Katsranut – Stenography, shorthand – קצרנות Music: Hava Alberstein – Espresso Katsar (lyrics) Arik Einstein – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Meir Banai – Ahava Ktsara (lyrics) Shlomo Artzi – Be-matos Silon (lyrics) Ha-tarnegolim – Shir Ha-shchuna (lyrics) Pasta tip Arik Einstein – Shavir (lyrics) Ariel Schlichter, Sahar Amar, Uri For – Ke'ilu Ein Mahar Metropolin – Ptil Katsar   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

One of your friends or colleagues is talking your ear off - blabbering, nagging, or over analyzing. In Hebrew, you would kindly ask that person to stop being a 'hafran,' or literally, 'digger.' Guy explains how and when to use this illustrative slang. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Hofer – Digging, excavating – חופר Lahpor (lahfor) – To dig – לחפור Lahfor bor – To dig a hole – לחפור בור Orly lo mafsika lahfor li – Orly does not stop "lahfor" in my ear – אורלי לא מפסיקה לחפור לי Tagidu la, giveret, at hoferet, kol ha-zman medaberet – Tell her, lady, you're "hoferet", you're speaking all the time – תגידו לה, גברת, את חופרת Ma ata hofer? – Why are you "hofer"? – ?מה אתה חופר Dai lahfor – enough digging – די לחפור Dai lahfor li – Stop digging in my ear – די לחפור לי Hafarti? – Did I talk too much? – ?חפרתי Hafira, hafirot – Excavation, digging – חפירה, חפירות Hafira archi'ologit – Archaeological excavation – חפירה ארכיאולוגית Hafran, hafranit – A blabber – חפרן, חפרנית Hafrawi – Hafran – חפראווי Hafarperet – Mole, double agent – חפרפרת Music: E-Z – Kolboinikit (lyrics) Shai Yom Tov – At Hoferet Archaeology in Jerusalem Yeled hafran (kid's monologue)   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

There's so much more to learning a language than studying grammar and vocabulary. The melodies of a language, Guy says, are equally as important. So join him on this short journey through Israel's many voices to learn a thing or two about Hebrew intonation. No need to think, analyze or translate. Just listen. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Intonatsyot – Intonations – אינטונציות Music: It’s Okay, That’s Love (Korean TV drama) Julieta movie trailer “Hayati” Moroccan TV series Dr. Gilad Goldshmidt, Galey Tsahal Radio interview Static and Ben-El Tavori, interviewed by Ba-tribuna Muhammad Kaabiya, TV1 Katya Kupchik, Ha-televizia Ha-hinuchit, show about 2nd generation immigrants from Russia Ahuvya Malkin, Hahagana Israel News (1958) Big Brother, Israeli channel 2, (2016) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Think you already know Hebrew inside out? Well, the words for 'inside' and 'out' in Hebrew may stump you yet. Guy explains them and other tricky, related phrases. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Chutz, Bahutz – Outside – חוץ, בחוץ Pnim, Bifnim – Inside – פנים, בפנים Ata rotse lashevet bifnim o bahutz? – Do you want to sit inside or outside? – ?אתה רוצה לשבת בפנים או בחוץ Hahutsa – Out, towards the outside – החוצה Pnima – Inside, towards the inside – פנימה Ani yotse hahutsa – I am going out – אני יוצא החוצה I am getting in – Ani nichnas pnima – אני נכנס פנימה Ha-tikva – The Hope – התקווה Kol od ba-levav penima – As long as in the heart, within – כל עוד בלבב פנימה Ve-im etse ha-hutsa – And if I get out – ואם אצא החוצה Ha-matzav rak yahamir – The situation will only deteriorate – המצב רק יחמיר Ani yotse ksat hahutsa – I am going outside for a while – אני יוצא קצת החוצה Ein li hutz mimech klum – I don't have anything but you – אין לי חוץ ממך כלום Hutz mi- – Except for, apart from – חוץ מ- Hutz mi-ze ha-kol beseder – Apart from this, everything is fine – חוץ מזה הכל בסדר Ma hutz? – What else is new? – ?מה חוץ Hutz la'aretz, hul – Abroad – חוץ לארץ, חו"ל Tachshov she-ze hutz laaretz – Think that you're abroad – תחשוב שזה חוץ לארץ Yoshvim be-beit café – We sit in a café – יושבים בבית קפה Vermargishim kmo be-hul – And we feel as if we're abroad – ומרגישים כמו בחו"ל Mas nesi'ot – Tax on travel abroad – מס נסיעות Im kvar anachnu lomdim "hutz" – If we are already learning "hutz" – "אם אנחנו כבר לומדים "חוץ Matbe'a hutz – Foreign currency – מטבע חוץ Sar ha-hutz – The Foreign Minister – שר החוץ Misrad ha-huts – The Foreign Ministry – משרד החוץ Yeled hutz – "Outside kid" in a kibbutz – ילד חוץ Yoffi pnimi – Inner beauty – יופי פנימי Yoffi hitzoni – External beauty – יופי חיצוני Music: Israeli National Anthem Mashina – Rakevet Laila Le-Kahir (lyrics) Rami Kleinstein – Ein li hutz mimech klum (lyrics) Ha-ofarim – Hutz mi-ze Ha-kol Beseder (lyrics) Ray Ventura – Tout va très bien, Madame la Marquise Balagan – Hutz La'aretz (lyrics) Teapacks – Yoshvim Be-beit Café (lyrics) Sar Ha-huts – Mabat, TV1 (Israel) Shahar Hasson Stand-up comedy Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

The Hebrew word “sagur” means closed, but is also ever useful in making deals and plans, even satisfying your hunger. Today Guy explains this word and its artful expressions about closing, finalizing, and wrapping things up. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Lisgor – To close – לסגור Lisgor delet – To close a door – לסגור דלת Lisgor misradim – To close down offices – לסגור משרדים Ba-lev sheli yesh hor – In my heart there’s a hole – בלב שלי יש חור She-i efshar lisgor – That you cannot close – שאי אפשר לסגור Lisgor mashehu im mishehu – To finalize something with someone – לסגור משהו עם מישהו Ma sagarta ito? – What did you finalize with him? – ?מה סגרת איתו Anachnu sogrim ito al mahar be-tesha – We’re confirming with him for tomorrow at nine – אנחנו סוגרים איתו על מחר בתשע Ha-kol sagur – It’s all set – הכל סגור Ze od lo sagur – It's not final yet – זה עוד לא סגור Sagur! – Deal! Finalized! – !סגור Ze bichlal od lo sagur – It's not finalized yet at all – זה בכלל עוד לא סגור Ulai tagidi ma nisgar – Maybe you'll tell what's going on – אולי תגידי מה נסגר Ha-halon nisgar – The window was closed – החלון נסגר Ma nisgar ba-sof im ha-mesiba? – What’s happening with the party? – ?מה נסגר בסוף עם המסיבה Ma nisgar im mishehu? – What's happening with someone? – ?מה נסגר עם מישהו Ma nisgar im ha-hu/hi ba-sof? – What happened to that guy/girl at the end? – ?מה נסגר עם ההוא/ההיא בסוף Ma nisgar? – What the hell? – ?מה נסגר Ma nisgar im ha-bank ha-ze? – What's happening with this bank? – ?מה נסגר עם הבנק הזה Ma nisgar im ha-rofe ha-ze? – What's going on with this doctor? – ?מה נסגר עם הרופא הזה Lisgor pina – “to close a corner” – לסגור פינה Sagarta li et ha-pina – This is exactly what I needed – סגרת לי את הפינה Achi, sagarta li et ha-pina im ha-pizza hazot – Dude, this pizza was exactly what I needed – אחי, סגרת לי את הפינה עם הפיצה הזאת Ze yisgor li et ha-pina, o she-zo mana mamash ktana? – Will I be full from this, or this is a small dish? – ?זה יסגור לי את הפינה או שזה מנה ממש קטנה Yesh li rak kama she'elot, lisgor et ha-pina ha-zot shel ha-tiyul – I just have a few question to finalize the last details about the trip – יש לי רק כמה שאלות, לסגור את הפינה הזאת של הטיול Sgor li rega ta’pina – Help me to wrap this up – סגור לי רגע ת’פינה Mesugar – Introspective – מסוגר Histager – Closed himself up – הסתגר Hu sagar et ha-basta – He died/wrapped it up/went bankrupt – הוא סגר את הבסטה Sagarnu ta-basta – That’s a wrap – סגרנו ת’בסטה Music: Dudu Tassa – Ani Ratz (lyrics) Sarit Haddad – Ha-kol Sagur (lyrics) Gil Korach – Ma Nisgar (lyrics) Bago Dago – Halo Halo (lyrics)   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

It happens all the time. Someone cut you in the line at a Tel Avivi market, just stepped right in front. What do you say to put them back in their place? That is, back behind you in the queue. Let's learn what Israelis say in this situation, paying special attention to delicate intonations that make all the difference. Looking to support the show? Learn how on Patreon. Words and expressions discussed: Ze rak she'ela – It's just a question – זה רק שאלה Slicha – Sorry / Excuse me – סליחה Ani hayiti kodem - I was (here) before – אני הייתי קודם Chutspa – Nerve – חוצפה Halo-halo! – Hey! – הלו-הלו Halo, ma niya? – What's going on? – ?הלו, מה נהיה Lo lo lo / Lo lo lo lo lo – No, no, no – לא לא לא / לא לא לא לא לא Achshav ani – Now it's my turn – עכשיו אני Achi / Haver / Gever / Adoni – Dude / mate / man / Sir – אחי / חבר / גבר / אדוני Hayita po? – Were you here? – ?היית פה Gvirti slicha, ani kodem – Ma'am excuse me, I am first – גבירתי סליחה, אני קודם Episode 144 on 'nihya' Music: Matti Caspi - Slicha (lyrics) Amir Benayoun - Mehila (lyrics) George Bar – Halo, halo Shotei Ha-nevu'a - Yefehfiya (lyrics) Rivka Michaeli & Ran Eliran – Lo Lo Lo (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Achshav Ani (lyrics) Tsipi Shavit – Gveret Shokolada (lyrics)   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Some say kissing is a universal language. "What makes a good kisser?" certainly begs an answer from teens in all parts of the world. But what about giving passionate French smooches or just a peck in Hebrew? Guy divulges the details. Words and expressions discussed: Matai nitnashek? – When will we kiss? – ?מתי נתנשק Lehitnashek – To kiss – להתנשק Lehitkalech – To shower – להתקלח Lehitlabesh – To get dressed – להתלבש Lehitnashek – To kiss each other – להתנשק Hem hitnashku – They kissed each other – הם התנשקו Hitnashaktem? – Did you guys kiss? – ?התנשקתם Hitnashakt ito – You (f.) kissed him – התנשקת איתו Hitnashakt ita – You (f.) kissed her – התנשקת איתה Nishakt oto – You (f.) kissed him – נישקת אותו Nishakta oto – You (m.) kissed him – נישקת אותו Lenashek mishehu – To kiss someone – לנשק מישהו Ani rotse lishon itach – I want to sleep with you (f.) – אני רוצה לישון איתך Lenashek otach – To kiss you (f.) – לנשק אותך Le'at leat –  Slowly – לאט לאט Eich gormim le-yeled – How do you make a boy – איך גורמים לילד Lenashek oti – To kiss me – לנשק אותי "Bat 12, dahuf" – "A 12 year old girl, urgent" – "בת 12, דחוף" Lo naim li lenashek oto levad – I don't want to be the one kissing him – לא נעים לי לנשק אותו לבד Ki ani rotsa she-hu yenashek oti – Because I want him to kiss me – כי אני רוצה שהוא ינשק אותי Ma ze nashkan tov? – What makes a good kisser? – מה זה נשקן טוב? Neshika rishona – First kiss – נשיקה ראשונה Khi million neshikot – Take (f.) a million kisses – קחי מיליון נשיקות Neshikot! – Kisses! – נשיקות! Hibukim ve-nishukim – Hugs and kisses – חיבוקים ונישוקים Natan li neshika – He gave me a kiss – נתן לי נשיקה Latet neshika – To give a kiss – לתת נשיקה Ten/Tni li neshika – Give me a kiss – תן/תני לי נשיקה Neshika tsarfatit – French kiss – נשיקה צרפתית Lehitnashek neshika tsarfatit – To kiss a French kiss – להתנשק נשיקה צרפתית Tenashek/Tenashki! – Kiss! (Imp.) – !תנשק/תנשקי Habek oti, nashek oti – Hug me, kiss me – חבק אותי, נשק אותי Nashki oti hazak – Kiss (f.) me hard – נשקי אותי חזק Nashki ad she-yich'av – Kiss me until it hurts – נשקי עד שיכאב Kama neshikot mitnashkim ba-aretz? – How many kisses do we kiss each other? – ?כמה נשיקות מתנשקים בארץ Al ha-lehi – On the cheek – על הלחי Mesubach – It’s complicated – מסובך Neshika – The edge of a loaf of bread – נשיקה Music: Evyatar Banai – Matai Nitnashek (lyrics) Matti Caspi – Lo Dibarnu Od Al Ahava (lyrics) Yehoram Gaon – Elef Neshikot (lyrics) Omer Adam – Milion Neshikot (lyrics) Gazoz – Halalit (lyrics) Joe Dassin - L'été indien (French) Septemberwind (German)  Sarit Haddad – Bosem Tsarfati (lyrics) Sivan Shavit – Nashki Oti (lyrics)

Let's face it; you don't want to watch that movie your friends are going to see. So how do you say so without a blunt 'no'? The word 'pahot' in Hebrew means “less”, “minus” and a few other things. Guy explains how to use 'pahot' in conversations when you want to let someone down easily. Words and expressions discussed: Pahot – Less – פחות Yoter – More – יותר Pahot aval od koev – Less, but it still hurts – פחות אבל עוד כואב Shneinu shavim, pahot o yoter  – We're both equal, more or less  – שנינו שווים, פחות או יותר Pahot o yoter – More or less – פחות או יותר Misrad ha'otsar  – The Finance Ministry  – משרד האוצר Da'ag she-ba-pesach ha-ze – Made sure that for this Passover  – דאג שבפסח הזה Teshalmu pahot – You'll pay less – תשלמו פחות Al sal ha-knyot – For your shopping basket – על סל הקניות Ani pahot ko'es – I am less angry – אני פחות כועס Pahot mi-sha'a – Less than an hour – פחות משעה Raheli meshayefet et ha-tsipornayim – Raheli polishes the nails – רחלי משייפת את הציפורניים Sheva Dakot Shlemot – 7 “full” minutes – שבע דקות שלמות Ata yahol ledaber? – Can you talk? – אתה יכול לדבר? Slicha, aval pahot mat'im li karega – Sorry, it's less convenient for me right now. – סליחה, אבל פחות מתאים לי כרגע Ba lecha seret? Pahot – Do you feel like (watching) a movie? “Less” – בא לך סרט? פחות Eich haya ha-seret? Pahot hitchabarti – How was the movie? “I connected to it less” – איך היה הסרט? פחות התחברתי Pahot (math.) – Minus – פחות Music: Yehuda Poliker – Pahot Aval Ko'ev (lyrics) Aviv Geffen – Shneinu Shavim (lyrics) Misrad Ha'otsar (Ministry of Finance) – Pay less this Passover Evyatar Banai – Yesh Li Sikuy (lyrics) Raheli Bar – Nail Artist Rona Keinan – Mabul (lyrics) Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

How do we say "I told you so" in Hebrew? And "Who said?" or "You don't say!" In this episode, host Guy Sharett teaches these useful expressions and more for, well, talking about what people say. They all stem from the root 'amar,' meaning 'he said.' What say you, Guy? Words and expressions discussed: Amar – He said – אמר Amarta – You (m.) said – אמרתָ Amart – You (f.) said – אמרתְ Ma she-ne'emar – What was said – מה שנאמר Amart li etmol – You (f.) told me yesterday – אמרת לי אתמול She-halamt alai ba-laila – That you dreamt about me last night – שחלמת עליי בלילה Kshe'elohim amar – When god said – כשאלוהים אמר Ba-pa'am ha-rishona – In the first time – בפעם הראשונה Mi amar – Who said so? – ?מי אמר Hi amra li – She said to me – היא אמרה לי Az amarti lo – So I told him – אז אמרתי לו Hu amar li – He told me – הוא אמר לי Az ma hu amar – So what did he say? – ?אז מה הוא אמר Ve-ma at amart? – And what did you (f.) say? – ?ומה את אמרת Amarti lecha/lach – I told you so – אמרתי לך Ma amarnu? – What did we say? – ?מה אמרנו Amru lo – They told him – אמרו לו Omrim she-haya po same'ach lifnei she-noladeti – They say that happiness was here before I was born – אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי Ma omrim? – What do you say? – ?מה אומרים Omrim she – They say that – ...אומרים ש Ma at omeret? Ma ata omer? – You don’t say? – ?מה את אומרת? מה אתה אומר Tamshich lahlom – Keep dreaming – תמשיך לחלום Zot omeret – It means – זאת אומרת Maztomeret (Ma zot omeret)? – What does it mean? – (?מזתומרת? (מה זאת אומרת Amur la'asot – Supposed to do – אמור לעשות Hu amur lehagi'a be-shmone – He is supposed to come at eight – הוא אמור להגיע בשמונה Music: Yehudit Ravit – Amarta (lyrics) Avtipus – Tash'iri Li Makom Lehabek Otach (lyrics) Matti Caspi – Kshe'elohim Amar Ba-pa'am Ha-rishona (lyrics) Monica Sex – Maka Afora (lyrics) Etti Ankri – Lech Titragel Ita (lyrics) David Broza – Yihye Tov (lyrics) Arik Einstein – Amru Lo (lyrics) Adriano Celentato – Azzuro Tzlil Mechuvan – Yachol Lihyot She-ze Nigmar (lyrics) Gazoz – Roni (lyrics) Shoshana Damari – Zot Omeret (lyrics) Ehud Banai – Starter (lyrics)  

The most talked about video in Israel right now is of an Israeli Arab teacher singing a catchy Hebrew lesson to her students. Why did the video become so viral? Guy explains the civic discourse surrounding the famed tune and why this teacher is not alone in pronunciation blunders.  Words and expressions discussed: Geshem Geshem Metaftef – Rain, rain pouring down– גשם גשם מטפטף Eizé kef – How fun – איזה כיף Li kanu me'il hadash – They just bought me a new coat – לי קנו מעיל חדש Ve-hayom oto elbash – And today I will wear it – והיום אותו אלבש Giz'ani – Racist – גזעני Nahut – Inferior – נחות Nesi ha-medina – President – נשיא המדינה Beit ha-nasi – President's Residence – בית הנשיא Tarbuyuot – Cultures – תרבויות Ata tsarich lehakir ota – You need to know her – אתה צריך להכיר אותה Metsuyan – Excellent – מצויין Medaber – Speaking – מדבר Music: Jihan Jaber – Geshem Geshem Metaftef (original clip) Channel 2 TV interview with Jihan Soldiers singing Palestinian Musawa TV Eden Ben Zaken Cover By Yves and Lir Trance Remix Bedouin version Version by Israeli Arabic teacher Version by another Israeli teacher Jihan at the Israeli President Residence

Why do we say ‘Ani holech habaita’, I am going home, in Hebrew? What exactly is the funny ending 'habai-ta,' if the word 'bayit' means home? Host Guy Sharett has returned home! On this episode, he explains ‘habaita’ and how to use it. Words and expressions discussed: Lahzor habaita – To come back home – לחזור הביתה Haya mamash keif lifgosh etchem – It was great meeting you – היה ממש כיף לפגוש אתכם Yerushalaima – Towards Jerusalem (biblical) – ירושלימה Le-yerushalaim – Towards Jerusalem (modern) – לירושלים Tsafona – Northbound – צפונה Daroma – Southbound – דרומה Smola – To the left – שמאלה Yamina – To the right – ימינה Kadima – Forward – קדימה Achora – Backword – אחורה Higati habaita – I reached home – הגעתי הביתה Kama tov she-bata habaita – So good that you came back home – כמה טוב שבאת הביתה Israeliyut – Israeliness – ישראליוּת Bo ha-baita – Come home – בוא הביתה Alé habaita – Come up home –עלה הביתה Lech/Lechi/Lechu habaita – Go home – לך/לכי/לכו הביתה Hu halach habaita – He went home – הוא הלך הביתה Nir'eh li she-hu halach ha-baita – I think that he went home (standard) – נראה לי שהוא הלך הביתה Nira li hu halach habaita – I think that he went home (Colloquial) – נראה לי הוא הלך הביתה Music: Arik Einstein – Kama Tov She-bata Ha-baita (lyrics) Shula Hen – Bo Ha-baita (lyrics) Margo Guryan – Sunday Morning Marie Laforêt – Et Si Je T'aime Cottage cheese ad Sarit Hadad – Yalla Lech Habaita Moti (lyrics) Tel Aviv demonstration (2012) Dana Berger & Itai Pearl – Hinne Bati Habaita (lyrics)   Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

If you have ever been to Israel, surely you have heard ‘ta’amin li’, believe me, used by virtually every salesmen who confidently declares that their offered price is the best in the world. The root of the word can be expressed in a plethora of ways, so host Guy Sharett teaches us how. You better believe that Britney makes an appearance. Words and expressions discussed: Ma’azinim yekarim sheli – My dear listeners – מאזינים יקרים שלי Leha’amin – To believe – להאמין Amen – So be it – אמן Halvai amen – May it be like this – הלוואי אמן Tamut halvai amen – May you die! (sl.) – תמות הלוואי אמן Amen she… – I wish that… – אמן ש... Amen she-hakol yistader – May everything turn out fine – אמן שהכל יסתדר Emuna be… – Belief in… – אמונה ב– Ani ma'amin she... – I believe that… – אני מאמין ש... Ani ma'amin ba – I believe in her – אני מאמין בה Achshav kshe-lo notar yoter be-ma le'haamin – Now, when there's nothing left to believe in – עכשיו, כשלא נותר יותר במה להאמין Ta'amin li – Believe me – תאמין לי Leha’amin le – To believe someone – להאמין ל– Ta'amin li, ze mehir tov – Believe me, this is a good price – תאמין לי, זה מחיר טוב Ani ma'amin/a lecha – I believe you – אני מאמין/מאמינה לך Ani lo ma'amina (an’lo ma’amina) – I don't believe it – אני לא מאמינה) אנ’לא מאמינה) Ani od/adayin ma'amin/ma'amina – I still believe – אני עוד/עדיין מאמין/מאמינה Ve-ata od ma'amin lo? – And you still believe him? – ?ואתה עוד מאמין לו Lo ma'aminim? Nasu be'atsmechem – If you guys don't believe it, try it yourselves. – לא מאמינים? נסו בעצמכם Lo ta’amin/ta’amini/ta’aminu ma kara – You won't believe what happened – לא תאמין/תאמיני/תאמינו מה קרה Yagata umatsata ta'amin – If you work hard, you’ll succeed – יגעת ומצאת, תאמין Hu imen mishehu – He trained someone – הוא אימן מישהו Hu uman – He was trained – הוא אוּמן Hu Hit'amen – He exercised – הוא התאמן   Music: Yardena Arazi – Shiru Shir Amen (lyrics) Berry Sakharof – Be-emuna Iveret (lyrics) Ha-dag Nachash – Ani Ma'amin (lyrics) Knesiyat Ha-sechel – Ani Ma'amin (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li al Ha–gav (lyrics) Gali Atari – Bein Ha-esh U-vein Ha-mayim (lyrics) Ilanit – Ani Lo Ma'amina (lyrics) Britney Spears – Baby One More Time   The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store Looking to support the show? Learn how on Patreon. Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

We have all had conversations with Israelis bereft of the common courtesies - thank you, please, or polite excuses. On this episode, host Guy Sharett explains exactly what is going on in the Israeli brain when answering our offers or questions in what seems to be curt, abrupt, and even rude ways. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Nimus – Politeness – נימוס Sicha menumeset – Polite conversation – שיחה מנומסת Efshar espresso vaksha? – May I have an espresso please? – אפשר אספרסו בַקְשָה “Nahutz li gever menumas” – I need a polite man – נחוץ לי גבר מנומס Rotse kafe? Lo – Do you want coffee? No – רוצה קפה? לא Efshar laredet? Ken – May I get off here? Yes – אפשר לרדת? כן Ba lecha mitz? Lo – Do you feel like juice? No – בא לך מיץ? לא Nifgashim ba-spontani? Lo, asuk – Wanna meet now spontaneously? No, I am busy – נפגשים בספונטני? לא, עסוק Ani rotse havita – I’d like an omelet please – אני רוצה חביתה Adoni – Sir – אדוני Gvirti – Maam – גבירתי “Ramkolim menumasim”- Polite loudspeakers – רמקולים מנומסים   Playlist and Clips: Shlomo Artzi & Astar Shamir – Brit Lo Muteret (lyrics) Yossi Banai & Yona Atari – Rina (lyrics) Meir Ariel – Terminal (lyrics)

So you're in Israel. You're chatting away with someone, and then they stop you mid-sentence. Surprise, surprise. How do you tell someone to "wait a minute" or "hold on a second?" Today host Guy Sharett talks about one of the most popular words in Hebrew, rega, moment, but also "just a moment". Words and expressions discussed: Rega, rega’im – Moment/s – רגע, רגעים Rega, nahag – Just a sec., driver – רגע, נהג Efshar rega she'ela? – May I just ask one question? – אפשר רגע שאלה? Rak shniya/daka – Just a second/minute – רק שנייה/דקה Haké , haki, haku – Wait (imperative, m., f., pl.) – חכה, חכי, חכו Haké shniya/rega –  Wait a bit– חכה שנייה/רגע Haké-haké/haki-haki – Just you wait – חכה-חכה/חכי-חכי Tsohek mi she-tsohek aharon – He who laughs last, laughs the best – צוחק מי שצוחק אחרון Ten/tni li daka/shniya – Give me a minute – תן/תני לי דקה/שנייה Ten li daka/rega lir'ot – Give me a moment to see – תן לי דקה/רגע לראות Rak daka/shniya/rega – Just a moment – רק דקה/שנייה/רגע Od rega/shniya/daka – One sec. – עוד רגע/שנייה/דקה Od rega, ha-shakshuka ba-derekh – Just a sec., the shakshuka is on the way – עוד רגע, השקשוקה בדרך Savlanut – Patience – סבלנות Haké be-savlanut ba-tsad – Wait patiently on the side – חכה בסבלנות בצד Music: Ha-tarnegolim – Shir Ha-shchuna (lyrics) Corinne Alal & Inbal Perelmutter – Kshe-ze Amok (lyrics) Mati Caspi – Afilu Daka (lyrics) Trem da Onze – Gal Costa My Fair Lady – Just you wait Hava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (lyrics) Hava Alberstein – Ha-layla hu shirim (lyrics) Shlomo Artzi – La’azazel Eich Lo Yadati (lyrics)   The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store Looking to support the show? Learn how on Patreon.

Laredet, to go down, is the opposite of La’alot, to go up. But the root ירד has so many other meanings. We use it to talk about the rain, internet downloads, mocking our friends, taking shots of alcohol, and more raunchy terms you should definitely know - which is why this episode isn't suitable for younger listeners. Sorry kids!         Words and expressions discussed: Laredet – To go down – לרדת Ma she-ole, hayav laredet – What goes up, must come down – מה שעולה, חייב לרדת Laredet me-ha-otobus / me-ha-rakevet – To get off the bus/train – לרדת מהאוטובוס/מהרכבת Efshar laredet (bevaksha)? – May I get off please? – אפשר לרדת בבקשה? Ta’atsor li kan bevaksha – Please stop here for me – תעצור לי כאן בבקשה Ole hadash, olim hadashim – New immigrant/s to Israel – עולה חדש, עולים חדשים Yored, yordim – Israelis who left Israel (negative) – יורד, יורדים Yerida – leaving Israel – ירידה Yored al mishehu – He’s mocking someone – יורד על מישהו Dai laredet alai – Stop coming down on me/mocking me – די לרדת עליי Yeridot al mishehu – mocking ‘attacks’ on someone – ירידות על מישהו Ata yored alai mul kulam – You’re mocking me in front of everybody – אתה יורד עליי מול כולם Dai im ha-yeridot al ha-marak sheli – Stop mocking my soup – די עם הירידות על המרק שלי Yeridot mehirim – Decrease in prices – ירידות מחירים Yored geshem – It’s raining – יורד גשם Tsarich mitriya – You need an umbrella – צריך מטרייה Etmol lo yarad geshem – Yesterday it didn't rain – אתמול לא ירד גשם Mahar lo amur laredet geshem – Tomorrow it's not supposed to rain – מחר לא אמור לרדת גשם Laredet le- – To go down on someone (sexual) – לרדת למישהו Hu yarad la – He went down on her – הוא ירד לה Hi yarda lo – She went down on him – היא ירדה לו Hu yarad lo – He went down on him – הוא ירד לו Hi yarda la – She went down on her – היא ירדה לה Ba lach laredet li? ba lecha laredet li? – Do you feel like going down on me? –  בא לך לרדת לי? Lehorid – To lower, take off – להוריד Hu horid hultsa – He took off his shirt – הוא הוריד חולצה Torid oti kan bevakasha – Please drop me off here – תוריד אותי כאן בבקשה Ata yachol lehorid oti kan? – Could you please drop me off here? – אתה יכול להוריד אותי כאן? Anashim moridim sratim/aplikatsiot/shirim – People download movies/apps/songs – אנשים מורידים סרטים/אפליקציות/שירים Lehorid shotim/chaserim – To do shots – להוריד שוטים/צ’ייסרים Hem horidu shotim beyachad – They did shots together – הם הורידו שוטים ביחד Bo norid kama shotim – Let's do some shots – בוא נוריד כמה שוטים Lehorid kafa le–mishehu – To give someone a smack on the head – להוריד כאפה למישהו Ze ma–ze horid li mimenu –What he did really put me off – זה מה-זה הוריד לי ממנו Music: Muki – Medabrim al Shalom (lyrics) Arik Einstein – Merahef Ba–halal (lyrics) Jane Bordeau – Geshem Yored Gazoz – Lichvod Ha–kayits (lyrics)

This week we're celebrating 1 million downloads - can you believe it? Let's celebrate together! In Hebrew of course, and talk about the root 'hagag,' חגג, and how we use it. By the way, the cake tasted amazing.     Words and expressions discussed: Anachnu hogegim – We are celebrating – אנחנו חוגגים Lahgog mashehu – To celebrate something – לחגוג משהו Hogegim yomuledet le-mishehu – Celebrating birthday for someone – חוגגים יומולדת למישהו Hagiga – Celebration, party – חגיגה Hagagnu ad or ha-boker – We celebrated until dawn – חגגנו עד אור הבוקר Hagiga Ba-snooker – Party at the snooker – חגיגה בסנוקר Hag – Holiday – חג Hag sameach – Happy holiday – חג שמח Hajj (Arabic) – حج – חג' Nira li mishu hogeg li al ha-kartis – I think that someone is "feasting" on my credit card – נראה לי מישהו חוגג לי על הכרטיס Ani hoshev she-mishehu hogeg li al ha-pelefon – I think that someone is "feasting" on my phone – אני חושב שמישהו חוגג לי על הפלאפון Bon’a, ata hogeg/at hogeget/atem hogegim – Dude, you live the life – בוא'נה, אתה חוגג/את חוגגת/אתם חוגגים Hagiga la-einayim – Site for sore eyes – חגיגה לעיניים Music: Sarit Hadad – Hagiga (lyrics) Hagiga Ba-snooker (cult movie) – חגיגה בסנוקר Explaining the Hajj – CNN Daniel Ben Haim – Hagiga La-einayim (lyrics) Ha-lahaka – Shir Ha-lahaka (lyrics) Nurit Galron – Hagiga Ba-tsameret (lyrics)   The Hebrew Verb Tables app is available to everyone on the iOS App Store and Google Play Store. Looking to support the show? Learn how on Patreon.  

'Nai'm' means pleasant, or nice. Let's learn all about pleasantness - Guy teaches us sentences with this word we use all the time, along with Hebrew names related to its root. Oh, and how do you greet someone who just got a haircut in Arabic? Words and expressions discussed: Kama na'im – How pleasant – כמה נעים Mezeg avir naim – Nice weather – מזג אוויר נעים Naim meod – Very nice (meeting you) – נעים מאוד Na'im lehakir/Na'im li meod – Nice meeting you – נעים להכיר/נעים לי מאוד Ze lo na'im li – I don't like this, I find it awkward – זה לא נעים לי Slicha, mamash lo na'im li, aval… – Excuse me, I feel awful saying this, but… – סליחה, ממש לא נעים לי, אבל... Na'iman (Arabic) – Greeting to someone who finished a shower or got a new haircut – נעימן, نعيماً Ani holem al Naomi – I dream about Naomi – אני חולם על נעמי Names: Na'ama, Naomi (Nomi), Noam – נעמה, נעמי, נועם Ata lo yachol la'asot et ze yoter be-noam? – Can't you do it more pleasantly, quietly? – ?אתה לא יכול לעשות את זה יותר בנועם Noam halichot – Pleasant manners – נועם הליכות Ne'ima – Pleasant (f.), tune, melody – נעימה Biluy naim – Have a nice soirée – בילוי נעים Tisa ne'ima – Have a pleasant flight – טיסה נעימה Music: Ha-halonot Ha-gvohim – Kama Na'im (lyrics) Jana Miqdad – Naiman (Arabic) Yael Naim – New Soul Hedva & David – Ani Holem Al Neomi (lyrics) Yael Levy – Tmuna

Kacha ze, ein ma la’asot, “This is the way it is, there’s nothing you can do about it”, is something you hear a lot in Israel. Today we learn how to use it, and other expressions using the verb la’asot, to do. Make sure you listen well! The episode is short and sweet. Words and expressions discussed: Ma la'asot? – What can you do? – ?מה לעשות Ein ma la'asot – There's nothing you can do about it – אין מה לעשות Kacha ze, ein ma la’asot – This is the way it is, nothing you can do about it – ככה זה, אין מה לעשות Ve-ein li ma la'asot – And I've got nothing to do – ואין לי מה לעשות Ein li ma la'asot im ze – I've got nothing to do with it – אין לי מה לעשות עם זה Mishehu tsarich mechonat kvisa? – Does anyone need a laundry machine? – ?מישהו צריך מכונת כביסה Ein li ma la'asot im ha-mechona ha-yeshana – I've got nothing to do with the old machine – אין לי מה לעשות עם המכונה הישנה Mitsta’arim, ein lanu mamash ma la’asot im ze – Sorry, we don't really have anything we could do with this – מצטערים, אין לנו מה לעשות עם זה Ma osim im…? – What does one do with/What do we do with…? – ?...מה עושים עם Ma osim im kilo agasim? – What does one do with one kilogram of pears? – ?מה עושים עם קילו אגסים Ma Osim Im Kol Ze? – What do you with all this? – ?מה עושים עם כל זה Ma osim kshe-...? – What does one do when…? – ?...מה עושים כש Eich osim pie agasim – How do you make a pear pie? – ?איך עושים פאי אגסים Az ma osim – So what are we going to do? – ?אז מה עושים Ma osim machar? – What are we doing tomorrow? – ?מה עושים מחר Eich osa para? – What sound does a cow make? – ?איך עושה פרה La’asot mishehu/mishehi – To do someone (sex) – לעשות מישהו/מישהי Mi osé ma? – Who is doing what? – ?מי עושה מה Music: Dana International – Ma La'asot (lyrics) Maor Cohen – Ein Ma La'asot (lyrics) Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics) Mosh Ben-Ari – Ma Osim (lyrics)

So you just saw the coolest concert, and then your friend made you the best soup you've ever tasted. The next day you saw the most wonderful film. It's all so fantastic that you want to yell, this is f****** amazing! Sometimes you just need to tell the world. But how do you do it in Hebrew? For starters, use Guy's toolkit of 'intensifiers.' Hear the All-Hebrew Version on Patreon   New Words and Expressions: Haverimot (Haverim+haverot) – Friends (m+f) – חברימות Ein dvarim ka-ele – Amazing (Lit: There are no things like it) – אין דברים כאלה Ein yoter yafa mimech – There’s no one prettier than you – אין יותר יפה ממך Ein dvarim ka-ele ba-olam – There are no things like it in the whole world – אין דברים כאלה בעולם Ta’im she-ein dvarim ka-ele – So delicious that there are no things like it – טעים שאין דברים כאלה Eich at matrifa – How terrific you are – איך את מטריפה Metoraf – Crazy – מטורף Lehatrif mishehu – To drive someone crazy – להטריף מישהו Hamud be-teruf – Crazy cute – חמוד בטירוף Ani machur elaich – I am addicted to you – אני מכור אליך Ba-ramot hachi kashot – So much (Lit: In the most severe levels) –ברמות הכי קשות Be-ramot – Really, so much (Lit: In levels) – ברמות Ta’im be-ramot – So tasty – טעים ברמות Ta’im be-ramot acherot – It’s so tasty (Lit: It’s tasty in other levels) – טעים ברמות אחרות Hi mehamemet be-ramot acheort – She’s on a whole ‘nother level (Lit: She’s amazing in other levels) – היא מהממת ברמות אחרות Madhim, ata lo mevin – Amazing, you don’t realize – מדהים, אתה לא מבין Seret madhim she-ata lo mevin – You cannot realize how amazing it is (Lit: Such a great movie you don’t understand) – סרט מדהים שאתה לא מבין Ata lo ma’amin – You don’t believe – אתה לא מאמין Ta’im she-ata lo mevin – It’s so delicious that you cannot believe it – טעים שאתה לא מבין Sof ha-derech – Amazing (Lit: End of the road) – סוף הדרך Eich ha-marak? – How’s the soup? – ?איך המרק Sof! – Great (Lit: End) – !סוף Haval al ha-zman – Amazing (Lit: It’s a pity about the time) – חבל על הזמן   Playlist and Clips: Nir ve-Gali – Ein Dvarim Ka-ele Avihu Shabat – At Kol Kach Yafa (lyrics) Ron Shoval – Ze Lo Normali  (lyrics) Mofa Ha-arnavot shel Dr. Kasper – Be-simla Aduma (lyrics) Aya Korem – Sheker (lyrics)

If someone pours milk into your tea or coffee in Hebrew, you need to know how to ask for a bit more, a tiny bit more, a pinch more, okay that’s it. Guy teaches us to use 'tipa,' a drop, and its diminutives for when you need just a tiny bit more milk, ask someone to have a little patience, or even when someone needs help parking the car. Exclusive content for Patrons Words and expressions discussed: Tipa, tipot – Drop, drops – טיפה, טיפות Tiponet – A tiny drop – טיפונת Ve-omeret ha-lvana la-ananim – And the moon says to the clouds – ואומרת הלבנה לעננים Tnu tipa ve-od tiponet la-ganim – Give a drop and another droplet to the gardens – תנו טיפה ועוד טיפונת Efshar od tipa halav? – May I have a bit more milk? – ?אפשר עוד טיפה חלב Efshar od tiponet rotev? – May I have a bit more of the sauce? – ?אפשר עוד טיפונת רוטב Tip tipa – A tiny bit – טיפ טיפה Efshar od tipa? Od tip tipa? Zehu – May I have a bit more? A tad more? That’s it – אפשר עוד טיפה? עוד טיפ טיפה? זהו Tipa'le – A tiny bit – טיפה’לה Ze tipa'le mugzam – It's a bit exaggerated – זה טיפה’לה מוגזם Tipa'le yemina, tipa smola, od tipale. Zehu. – A bit to the right, a bit left, a tad more. That’s it – טיפה’לה ימינה, טיפה שמאלה, עוד טיפה’לה. זהו. Elohim, ten li rak tipat mazal – God, give me just a drop of luck – אלוהים, תן לי רק טיפת מזל “Tipat halav” – Baby clinic – טיפת חלב Tachana Livriut Ha-mishpacha – Family Health Clinic – תחנה לבריאות המשפחה Tipat dam – Blood drop – טיפת דם Ein lo tipat busha – He doesn't have a drop of shame – אין לו טיפה בושה Tipat kavod – A drop of respect – טיפת כבוד Tipa savlanut – A bit of patience – טיפה סבלנות Ma bikashti, rak tipa/tipat kavod – What did I ask for, just a bit of respect – מה ביקשתי, רק טיפה/טיפת כבוד Ein po tipat avir, tiftach halon – There's no drop of air here, open the window – אין פה טיפת אוויר, תפתח חלון Tipa ba-yam – A drop in the ocean – טיפה בים Hu nivhal tiponet – He got a bit frightened – הוא נבהל טיפונת Ani tipa ayef – I am a tad tired – אני טיפה עייף Slicha, efshar od tipa halav? – Excuse me, could I have a bit more milk? – ?סליחה, אפשר עוד טיפה חלב Yesh tipa lechem? – Is there’s a bit of bread? – ?יש טיפה לחם Tipot af – Nose drops – טיפות אף Music: Esther Ofarim – Pizmon La-Yakinton (lyrics) Liora Itzhak - Pizmon La-Yakinton (Hindi & Hebrew) Ehud Banai – Tip Tipa (lyrics) Doron Sheffer – Ha-kol Karagil Zehava Ben – Tipat Mazal (lyrics) Ha-yehudim – Tipa Ba-yam (lyrics) Tipot Af

Irony, cynicism, and sarcasm are expressed in all languages, but can sometimes be difficult to learn. How do we say phrases like ‘yeah right’, ‘as if’ or ‘duh’ in Hebrew with friends? Listen to host Guy Sharett explain ways to express these linguistic styles, and even what hand expressions you need to sneer like a smart-alecky teenager.   Words and expressions discussed: Kibalta matana la-chag? - Did you get a present for the holiday? - ?קיבלת מתנה לחג Mamash, bidyuk - Right, exactly - ממש, בדיוק Mamash, hu yiten li matana la-hag - Yeah right, he will give me a present for the holiday (not) - ממש, הוא ייתן לי מתנה לחג Ata amiti? At amitit? - Are you for real? - ?אתה אמיתי? את אמיתית Ei-fo? - Where (Not) - ?איפה Eifo ata hai? Eifo at haya? - “Where do you live?” (You’re way off) - ?איפה אתה חי? איפה את חיה Eize matana? - which gift? - ?איזה מתנה Eize matana eize? - Which gift? - ?איזה מתנה איזה Eize matana ve-eize naalayim? - “Which gift and which shoes?” (Yeah right, he’ll give me a gift) - ?איזה מתנה ואיזה נעליים “Bala X wa-bala batich” (Arabic) - Without X and without a watermelon Hem ba’u ba-sof? - Did they come at the end? - ?הם באו בסוף Eize ‘ba’u’ ve-eize na’alayim - “What ‘they came’ and what shoes” (Of course they didn’t come) - איזה ‘באו’ ואיזה נעליים Ma ata choshev? Ma at hoshevet?  - What do you think? - ?מה אתה חושב? מה את חושבת Duh, barur she-lo - Duh, of course not - דא, ברור שלא Tenachesh / Tenahshi - Take a guess - תנחש / תנחשי Shlosha nichushim - Three guesses (Take a guess) - שלושה ניחושים Hits-hakta / Hits-hakt oti - You made me laugh (Of course not) - הצחקת אותי Lehats-hik - To make someone laugh - להצחיק Ata tsohek, at tsoheket - You’re kidding me - אתה צוחק   Music: Nos’ei Ha-migba’at - Matana La-hag (lyrics) Ha-Gevatron - Bat Shishim (lyrics) Nechi Nech - Cafe ve-sigaria (lyrics) Fares Karam - Bala Hob, Bala Batikh Nurit Galron - Ma Ata Hoshev (lyrics)

While shopping about in Israel, have you ever asked for a discount, הנחה in Hebrew? On this episode, Guy talks about navigating all kinds of shopping interactions, like bargaining your way through a sale and understanding special promotions. Don’t miss the hilarious parody of a quintessential Israeli commercial at the end of the episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Pirsomot – Commercials, ads – פרסומות Hanacha, hanachot – Discount, discounts – הנחה, הנחות 20 achuz hanacha – 20 percent discount –  20 אחוז הנחה Efshar hanacha ulay? – Is there a discount, maybe? – יש הנחה אולי? Hagigat mivtsa’im – A celebration of sales – חגיגת מבצעים Yesh eize mivtsaim? – Are there any sales? – יש איזה מבצעים? Konim X umkablim Y – You buy X and get Y – קונים איקס ומקבלים וואי Hanacha la-kniya ha-ba’a – Discount for the next purchase – הנחה לקנייה הבאה Kabli – Get (imperative, feminine) – קבלי Haziyat femina matana – A Femina bra for free – חזיית פמינה מתנה Betokef ad 30 be-iuni – Valid until the 30th of June – בתוקף עד 30 ביוני O ad gmar ha-mlai – Or until it runs out of stock – או עד גמר המלאי Mechira metorefet – Crazy sale – מכירה מטורפת Be-hanachot anakiyot – In huge discounts – בהנחות ענקיות Slicha, yesh lachem shulchanot? – Excuse me, do you have tables? – סליחה, יש לכם שולחנות? Eifo ani yachol limtso… – where can I find… – איפה אני יכול למצוא… Kama ya’ale li – How much will it cost me…? – כמה יעלה לי…? Efshar be-tashlumim – Can I pay in installments? – אפשר בתשלומים? Ken, aval az yesh ribit – Yes, but then there’s interest – כן, אבל אז יש ריבית   Playlist and Clips: Bitu’ach Yashir – Insurance commercial Life Party – Hagigat Mivtsa’im Femina bra commercial TV Screens commercial Commercials – Parody Shlomo Artzi – Pa’am Tori U-fa’am Torech (lyrics)   Ep. 155 about lehorid Ep. 293 about full1  Ep. 294 about full2 Ep. 295 about the impersonal in Hebrew

Today Guy talks about word eizé, "what a," a word we frequently use in various contexts. How do we use it, and what happens when we add it to mashehu, "something," or mishehu, "someone"?  Exclusive content for Patrons   Words and expressions discussed: Eizé yom – What a day – איזה יום Eizo mis'ada (Slang: Eize mis'ada, sssé mis'ada) – What a restaurant! – איזו מסעדה (סלנג: איזה מסעדה) Eizé basa (Sssé basa) – What a bummer – איזה באסה Eizé ben adam – What a person – איזה בן אדם Eizé fashla – What a mess-up – איזה פשלה Eizé hagzamot! – Such exaggeration! – !איזה הגזמות Eizé hisachfut! – That’s so over-the-top! – !איזה היסחפות Eizé keta/kta’im –  How funny/What a surprise – איזה קטע/קטעים Eizé keif lishmo’a – So happy to hear (the news) – איזה כיף לשמוע Eizé yofi– How great – איזה יופי Eizé nefila – What a flop – איזה נפילה Eizé fisfus – What a bummer – איזה פספוס Wow, eizé rishmiyut – Wow, such formality – וואו, איזה רשמיות Eizé yofi – How great – איזה יופי Eizé hultsa lilbosh, zot o zot? – Which shirt should I wear, this one or that one? – איזה חולצה ללבוש, זאת או זאת? Dibarti im ha-rofe. Eizé rofe? – I spoke to the doctor. Which doctor? – דיברתי עם הרופא. איזה רופא? Be-eizé yom (slang: Eizé yom)? – On which day? – באיזה יום/איזה יום Chikiti eizé sha’a – I waited for like an hour – חיכיתי איזה שעה Tamlitz li al eizé sefer – Could you recommend a book (any book) for me? – תמליץ לי על איזה ספר Haya sham eizé mishehu – There was some guy there – היה שם איזה מישהו Ata rotse lishtot? Tavi eizé mashu – Do you want to drink anything? Ok, get me something – אתה רוצה לשתות? תביא איזה משהו   Music: Dalia Amihud – Eize Ben Adam (lyrics)  Dudu Tassa – Eize Yom (lyrics)  

  How do you say words like download, upload, link and password? Although they may seem technical, Hebrew techie terms are crucial to know in this day and age. On this week's episode, Guy teaches the words you need to know when surfing the web. Any guesses of how to say "to google" in Hebrew? Exclusive content for Patrons   Words and expressions discussed: Tikanes – Get in – תיכנס Tikanes le- – Go to – תיכנס ל Tikanes le “linkim”, ze sham – Click on “links”, it's there – תיכנס ל”לינקים”, זה שם Taklik/takliki/takliku al – Click on (imperative) – תקליק/תקליקי/תקליקו Lehaklik al – To click on –  להקליק על Tsor kesher – Contact – צור קשר Yesh lecha/lach/lachem sham – They’ve got there – יש לך/לכם Yesh lecha sham tafrit – You’ve got a menu there – יש לך שם תפריט Hipus – Search – חיפוש Legagel / Lechapes be-google – לגגל / לחפש בגוגל Tegagel/tegagli/tegaglu et ze – Google it! – תגגל/תגגלי/תגגלו Lechapes ba-atar – Search the website – לחפש באתר Techapes/techapsi/techapsu – Search (imperative) – תחפש/תחפשי/תחפשו She'elot u-tshuvot / She’elot nefotsot – Questions & Answers (FAQ) – שאלות ותשובות / שאלות נפוצות Mapat ha-atar – Site map – מפת האתר Le'ha'alot – To upload – להעלות   Music: Hava Alberstein – Delet Ha-ksamim (lyrics)  Sarit Hadad – Rak she-teda et ha-emet (lyrics) Arkady Duchin – Tembel (lyrics) Shula Chen – Nadneda (lyrics) Ahuva Tsadok - Nadneda (lyrics) Teapacks - Mar Elbaz   

Now that the holidays are behind us, you will likely get asked 'eich haya,' or 'how was it?' Whether your chagim were fabulous, same ol', or just plain rotten, host Guy Sharett gives you 10 expressions to respond with. He even describes how to use 'pach,' the literal word for trash can. Happy small talking!   Exclusive content for Patrons   New words & expressions: 1. Madhim – Amazing – מדהים 2. Al ha-panim – Really bad – על הפנים La-panim – Great – לפנים 3. Stam – "Nothing to write home about" – סתם 4. Nechmad – Nice – נחמד Haya nechmad – It was nice / ok – היה נחמד 5. Metsuyan / Me'ule – Excellent, great – מצויין / מעולה Letsayen – To note – לציין Haya me’ule / haya mamash metsuyan – It was really great – היה מעולה / היה ממש מצויין 6. Pach – Can (garbage can) – פח Pach ashpa – Garbage can – פח אשפה Ani megia'a la-oto – I'm getting to the car – אני מגיעה לאוטו Ve-ani roa oto pach – And I see a shitty car – ואני רואה אוטו פח Ma ze ha-pach ha-ze? – What is this junk? – ?מה זה הפח הזה Eize pach – What a pach (how lousy) – איזה פח Ma kore ya pach – What's up you pach – מה קורה יא פח 7. Sababa legamrei – Totally cool – סבבה לגמרי 8. Murkav – Complicated – מורכב Ha'osher murkav – The happiness is complicated – האושר מורכב Haya murkav – It was complicated – היה מורכב 9. Ata lo mevin / At lo mevina – You don't understand (how good/horrible it is/was) – אתה לא מבין / את לא מבינה 10. Tov – Good – טוב Haya tov (aspirated t)/ To-ov – It was amazing – היה טוב / טו-אוב   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Eric Berman – Yeled Madhim (lyrics) Arik Sinai – Stam Yom shel Hol (lyrics) Parpar Nechmad TV Show theme song Polyakovim Reality TV show – Oto Pach  Shlomi Shabat – Yom Sababa (lyrics) Shlomo Artzi – Shir Ha-kirva (lyrics) Sarit Haddad – Kim'at Holechet (lyrics) Shokolad Menta Mastik – Ze Tov, Ze Tov (lyrics)    

Repeat the mantra: I will become a fluent Hebrew speaker. But how do we say 'become' in Hebrew? 'Nihya,' which is passive of Hebrew verb 'lihyot,' or 'to be.' TLV1's language Jedi Guy Sharett explains.    Exclusive content for Patrons   New words & expressions: Pitom nihya kayits – Suddenly it became summer – פתאום נהיה קיץ Nihya – It has become – נהיה Ma nihya (niya)? – What's going on? – ?מה נהיה Shu sar? (Arabic) – What's happened? – شو صار؟ Shu sar ma'ak? (Arabic) – What's happened with you? – شو صار معك؟ Ma nihya im + mishu –  What's with + someone – מה נהיה עם + מישהו Ma nihya?! – What's going on?! – ?!מה נהיה Tagidi, ma nihya itach – Tell me (f.), what's going on with you – תגידי, מה נהיה איתך Ma nihya itcha, itach, itchem, itchen – What's with you (m.), you (f.), you (pl. m), you (pl. f) – מה נהיה איתך, איתך, איתכם, איתכן Ma nihya mimeni? – What has become of me? – ?מה נהיה ממני Ma nihya ita? – What's with her? – ?מה נהיה איתה Ma nihya mimena? – What's happened to her? – ?מה נהיה ממנה Hu nihya me'atsben ba-zman ha-acharon – He has become irritating lately – הוא נהיה מעצבן בזמן האחרון Hu nihya ben adam – He became a man (mature, adult) – הוא נהיה בן אדם Hi nihyta isha pitom – She suddenly became a woman – היא נהייתה אישה פתאום Hem nihyu bnei adam – They became adults – הם נהיו בני אדם Ma nihyet li lady? – Now you're playing a lady? – ?מה נהיית לי ליידי Hu nihya li angli alek – He's playing a Brit (as if) – הוא נהיה לי אנגלי עאלק Tir'i im ze nihya – See if it's ready – תראי אם זה נהיה   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Eran Zur – Kayits (lyrics) Ehab Qawasmi – Shu Sar Or Fairouz – Shu Sar Ofir Cohen – Tagidi Ma Nihya (lyrics) Liran Aviv – Ma Nihya (lyrics) Shotei Ha-nevu'a – Yefehfiya  (lyrics)

'Fashla' and 'fadiha,' originally Arabic words, are used by Israelis to talk about embarrassing or awkward moments. Host Guy Sharett tells us not only how to avoid awful mess-ups, but also how to fry up the roots of these words in a sizzling Hebrew verb pan. They get juicy - want a bite? Exclusive content for Patrons   New words & expressions: Efshar lishol ma ata ose kan? – May I ask what are you doing here? – ?אפשר לשאול מה אתה עושה כאן Mehake larakevet harishona – Waiting for the first train – מחכה לרכבת הראשונה Efshar lirot teuda mezaha? – May I see an identifying document? – ?אפשר לראות תעודה מזהה Betach –  Sure – בטח Eich kor'im lecha? – What's your name? – ?איך קוראים לך Efo ata gar? – Where do you live? – ?איפה אתה גר Ve-ma ata kotev? – And what are you writing? – ?ומה אתה כותב Ani mechin tochnit la-shavu'a – I am preparing a plan/program for the week – אני מכין תוכנית לשבוע Mamash lo inyancha – Really none of your business – ממש לא עניינך Fashla, fashlot – Mess-up; embarrassing failure; flop – פשלה, פשלות Ze lo fashla sheli – It's not my mess-up – זה לא פשלה שלי Fashla shel ha-hevra – Mess-up of the company – פשלה של החברה Eize fashla – What a mess-up – איזה פשלה Ani aluf be-lefashel – I am a champion in screwing up – אני אלוף בלפשל Fishalt be-gadol – You (f.) blew it big time – פישלת בגדול Fishalti, fishalta, fishalt, fishel, fishla, fishalnu, fishaltem, fishlu – פישלתי, פישלת, פישלת, פישל, פישלה, פישלנו, פישלתם, פישלו Mi fishel po? – Who blew it here? – ?מי פישל פה Mishehu fishel be-gadol – Someone blew it bigtime – מישהו פישל בגדול Mefashel, mefashelet, mefashlim, mefashlot – Mess up (verb) - מפשל, מפשלת, מפשלים, מפשלות Fadiha, fadihot – Awkward moment, 'fashla' – פדיחה, פדיחות Fadiha shel ha-laif – Huge fadiha – פדיחה של הלייף Asita li fadihot ba-schuna – You made fadihot to me in the neighborhood (lit.) - You embarassed me in the neighborhood (fig.) – עשית לי פדיחות בשכונה La'asot fadihot le-mishehu – To embarrass someone – לעשות פדיחות למישהו Ima, al ta'asi li fadihot – Mom, don't embarrass me – אמא, אל תעשי לי פדיחות Asita et ha-fadiha shelcha (Sounds like: 'Asita ta-fadiha sh'cha') – You've done your fadiha – עשית ת'פדיחה ש'ך Lefade'ach mishehu – To embarrass someone – לפדח מישהו Mefade’ach (mfade’ach) – Embarrassing – מפדח Mefudach – Embarrassed – מפודח Lehitfade’ach – To feel embarrassed – להתפדח Ma-ze hitfadachti – I felt so embarrassed – מה זה התפדחתי Ma-ze hitfadachti bishvilo – I felt so embarrassed for him – מה זה התפדחתי בשבילו Fadhan, fadhanit – Someone who embarrasses others all the time – פדחן, פדחנית Dai, ya fadhan – Stop it, you're embarrassing me – די, יא פדחן Fashloner – Someone who always blows it – פשלונר Hu ma-ze fashloner – He always screws up – הוא מה-זה פשלונר     Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Shaygetz – Aluf Belefashel (lyrics) Hemi Rudner – Bo'i Nipared (lyrics) Sarit Haddad - Melech Ha-rechov (lyrics)  

Israelis love WhatsApp groups. It's how journalists receive the latest news updates, it's how sports teams arrange lifts for upcoming matches, it's how school parents communicate about homework, and, of course, it's how friends plan their weekend get-together. So this week, host Guy Sharett explains how Israelis communicate in WhatsApp groups. We use a special brand of concise, efficient Hebrew that should be acknowledged and celebrated! Exclusive content for Patrons   New words & expressions: No'ach le- – Convenient for – -נוח ל Lo no'ach li lavo – It's not convenient for me to come – לא נוח לי לבוא Shmone lo no'ach li – Eight is not good for me – שמונה לא נוח לי No'ach lach machar ba-boker? – Is it convenient for you (f.) tomorrow morning? – ?נוח לך מחר בבוקר No'ach lecha shavu'a ha-ba? – Is it convenient for you (m.) next week? – ?נוח לך שבוע הבא No'ach lachem ha-yom me'uchar ba-layla? – Is it convenient for you (pl.) today late at night? – ?נוח לכם היום מאוחר בלילה Le-Eyal lo no'ach ha-yom – For Eyal it's not convenient today – לאייל לא נוח היום Eyal lo yachol ha-yom – Eyal can't (come) today – אייל לא יכול היום Ze beseder im ani avo im mishehu? – Is it okay if I bring someone along? – ?זה בסדר אם אני אבוא עם מישהו Okei – Okay – אוקיי Li (ze) sababa – For me it's great – לי (זה) סבבה Sababa legamrei – Totally great – סבבה לגמרי Sababs, Sababation – Great – סבבס, סבביישן Sagur – Deal – סגור Mi yachol...? – Who can...? – ?...מי יכול Mi yachol be-shesh? – Who can (meet/do it) at six? – ?מי יכול בשש Yesh mishehu she-yachol…? – Is there someone who can…? – ?...יש מישהו שיכול Sulam, yesh lemishehu? – Ladder, anyone has (one)? – ?סולם, יש למישהו Ha-mispar shel Eli, yesh le-mishehu? – Eli’s number, anyone has (it)? – ?המספר של אלי, יש למישהו Eize kav, mi yode'a? – Which bus line, who knows? – ?איזה קו, מי יודע   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Portrait – Ad Elayich (lyrics) Sarit Haddad – Ha-kol Sagur (lyrics) Nira Rabinowitcz – Mi Yachol Lasim (lyrics)

The letter "resh" (ר) is one of the most difficult ones to pronounce when you start learning Hebrew, and it can continue to plague you even when you become quite fluent. How did Israelis come to pronounce the letter "r" like this, how do we produce the sound, and is it the "resh" our forefathers had in mind? Today host Guy Sharett answers all these questions and more, with tips, tongue-twisters and a touch of socio-linguistics! Exclusive content for Patrons   New words & expressions: Hamudim – Cute (pl. masc.) – חמודים Achshav – Now – עכשיו Barur – Clear – ברור Baruch – Blessed – ברוך Shney shoshanim – Two roses – שני שושנים Tsarich letsaltsel pa'amayim – You need to ring twice – צריך לצלצל פעמיים Shma Israel (the "Shema" prayer) – שמע ישראל "Resh" tongue twister: Parparim rabim pirperu pirpurei pirpurim me'ever le-harim ha-ramim – פרפרים רבים פרפרו פרפורי פרפורים מעבר להרים הרמים Nirga – Calming down/calmed down (masc.) – נרגע Say while "gargling": Israel. Margish ("he feels"). Robert rotse lir'ot chaverim be-yom revi'i – Robert wants to see friends on Wednesday – רוברט רוצה לראות חברים ביום רביעי Eich ata margish hayom? – How are you feeling today? – ?איך אתה מרגיש היום   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Shoshana Damari – Shney Shoshanim (lyrics) Shoshana Damari – Tsarich Letsalsel Pa'amayim (lyrics) Shma Israel – Moshe Hovav (Kol Israel Radio) Gilgula Shel Ha-resh Ha-mitgalgelet (Short documentary about the Israeli "resh") Galey Tsahal IDF Radio news bulletin Gali Atari – Derech Aruka (lyrics) Gali Atari & Sagiv Cohen – Me-hamerchakim (lyrics) Pe'er Tasi – Derech Ha-shalom (lyrics) Nikolai Rimsky Korsakov – Scheherazade Guy's website – Links & Tips

One of the first words Israeli children learn is "kacha" - "like this" - especially when they keep asking "lama?" - "why?" - and their parents don't have the strength to answer. You may even have been told "kacha" by your Hebrew teacher when you asked too many grammar questions. Today host Guy Sharett answers all your questions about "kacha," and gives some examples of how it pops up in Israeli slang. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Atsuv li she-ze kacha – I am sad it's like this – עצוב לי שזה ככה Lama? Kacha – Why? Just because – למה? ככה Kacha ze ba-chayim – C'est la vie – ככה זה בחיים Ma la'asot? – What can you do? – ?מה לעשות Kmo she-ze haya, kacha she-yihye – As it was, may it be – כמו שזה היה, ככה שיהיה Kacha ze mushlam – Like this, it's perfect – ככה זה מושלם Kacha/lo kacha – Like this/not like this – ככה/לא ככה Titkasher elay ba-boker, kacha nuchal latset mukdam – Call me in the morning, that way we can leave early – תתקשר אליי מוקדם, ככה נוכל לצאת מוקדם Kach osot kulan – Così fan tutte – Thus do they all (opera) – כך עושות כולן Kacha hi ba-emtsa – She's kinda in the middle – ככה היא באמצע Kacha lo bonim homa – This is not how you build a wall – ככה לא בונים חומה Kacha lo mitnahagim  – This is not how you behave – ככה לא מתנהגים Ma kacha? – How are things? – ?מה ככה Kacha ah? – So that's the way it is, huh? – ?ככה, הא Kacha stam – Just like that – ככה סתם Kacha kacha – So-so – ככה-ככה   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Omer Adam – Atsuv Li She-Ze Kacha (lyrics) Avi Toledano & Irit Anavi – Lama Kacha (lyrics) Ariel Zilber – Milliard Sinim (lyrics) Jacques Dutronc – Et Moi, Et Moi, Et Moi Efrat Gosh – Kmo She-Ze Haya (lyrics) Kaveret – Kacha Hi Ba-Emtsa (lyrics) Sport commentator Yoram Arbel Ha-Tarnegolim – Kacha Stam (lyrics) Shalom Hanoch – Kacha Ve-Kacha (lyrics)

"Hu ta'an" means "he loaded" or "charged," like charging a phone. But it can also mean "he claimed" or "complained." If you want to avoid panic-inducing low battery when you're in Israel, you'd better learn how to talk about charging your phone in Hebrew. Host Guy Sharett takes us through the root - .ט.ע.נ - from which we also get baggage, loaded questions and much more. Exclusive content for Patrons   New words & expressions: Rak te'anot ve-drishot – Only complaints and demands – רק טענות ודרישות Ein li te'anot – I don't have any complaints – אין לי טענות Lit'on – To claim, charge, load – לטעון Hu to'en le-aflaya – He claims it is discrimination – הוא טוען לאפליה To'en (verb) – Load, charge – טוען Mat’en – Charger – מטען Yesh lachem be-mikra mat'en le-iphone hamesh? – Do you happen to have an iPhone 5 charger? – ?יש לכם במקרה מטען לאייפון חמש Mit'an – Baggage, luggage – מטען Ta mit'an – Trunk (car) – תא מטען Te’ina (pa'al) – Loading, charging – טעינה Hat’ana (hif'il) – Loading, charging – הטענה Ani tsarich lit'on et ha-kartis – I need to charge the card – אני צריך לטעון את הכרטיס Eich lehita’en be-energia – How to be charged with energy – איך להיטען באנרגיה Ani ekdach ta'un ga'aguim – I am a pistol loaded with longing – אני אקדח טעון געגועים Ha-telefon ta'un, kach oto – The mobile is charged, take it – הטלפון טעון, קח אותו Ha-telefon nit'an achshav – The mobile is being charged now – הטלפון נטען עכשיו Hu nit'an – It is/was charged – הוא נטען She’ela te’una – Loaded question – שאלה טעונה Nosé ta’un – Loaded subject – נושא טעון Ze ta’un – It’s a loaded matter – זה טעון Ta’un shipur – Needs improvement – טעון שיפור Hit'in – Charged, loaded – הטעין Ani tsarich lehat'in et ha-pelefon – I need to charge the mobile – אני צריך להטעין את הפלאפון   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Muki – Medabrim Al Shalom (lyrics) Dudu Tassa – Ani Gitara (lyrics) MK Ahmed Tibi to’en (claims) Eich lehita'en be-energia (How to be charged with energy) Shlomo Artzi – Sadot Shel Irusim (lyrics) Itzhak Klepter - Lokeakh Et HaZman (lyrics)

"Sha...losh, it's me, Guy, from Streetwise Hebrew." Yes, you read right. Three years ago we aired our first episode of StreetWise Hebrew on TLV1 Radio. So this week, Guy talks about "shalosh" - three - and all its related words and phrases. We cover everything from basketball, to math, beer and music, plus we even get to hear some iconic Israeli poetry. Exclusive content for Patrons   New words & expressions: Shalosh arba ve… –  Ready, steady, go – ...שלוש ארבע ו Shalosh arba la-avoda – Yalla, let's work – שלוש ארבע לעבודה Shloshha hatulim – Three cats (masculine) – שלושה חתולים Shlish – A third (1/3) – שליש Efshar shlish me-ha-chavit? – Could I have a third of a liter of draft beer? – ?אפשר שליש מהחבית Two thirds – Shney-shlish – שני שליש Shlishi – Third (3rd) – שלישי Yom shlishi – Tuesday – יום שלישי Leshalesh – To triple – לשלש Shlasha – Three-pointer (basketball) – שלשה Ha-shilush ha-kadosh – The Holy Trinity – השילוש הקדוש Ha-av, ha-ben ve-ru'ach ha-kodesh – The Father, the Son and the Holy Spirit – האב, הבן, ורוח הקודש Meshulash – Triangle – Muthalath (Arabic) – مثلث – משולש Meshulash yeshar zavit – Right angle triangle – משולש ישר זווית Meshulash shve shokayim – Isosceles triangle – משולש שווה שוקיים More be-eize kfar ba-meshulash – A teacher in a village in the "Meshulash" – מורה באיזה כפר במשולש Meshulash ahava, meshulash romanti - Love triangle – Muthalath al-hubb (Arabic) – مثلث الحب – משולש אהבה Kfitsa meshuleshet – Triple jump – קפיצה משולשת Shlishiya, shlishiyat – Trio, triplet, ménage à trois – שלישייה Shilshom – The day before yesterday – שלשום Ki-tmol shilshom – Just like yesterday – כתמול שלשום Shirei sof ha-derech – Lea Goldberg: למד את שפתותי ברכה ושיר הלל בהתחדש זמנך עם בוקר ועם ליל לבל יהיה יומי כתמול שלשום לבל יהיה עלי יומי הרגל   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Arik Einstein & Shem Tov Levy – Shalosh Arba La-Avoda (lyrics) Ran Ve-Nama - Balada Al Shlosha Hatulim (lyrics) Father Carlson Meir Ariel - Shir Ke'ev (lyrics) Egyptian couples therapist – Love triangle Israel TV1 News bulletin – Triple jump Advanced Techniques On Triangle (music) Shalosh Trio – Jerusalem State Of Mind Shlishiyat Gesher Ha-Yarkon (live concert) Shem Tov Levy – Shirey Sof Ha-Derech (lyrics)

In Israel you'll come across plenty of people who get carried away, overreact to things, or go over the top. How do you deal with these people? What should you say to them in Hebrew? Host Guy Sharett explains what you should say when you're overcharged for something that should be really cheap, and what you should do with your hands when someone is saying something totally exaggerated. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Al tagzim/i/u! – Don't exaggerate! – !אל תגזימ/י/ו At magzima – You exaggerate – את מגזימה Dai, lo tsarich lehagzim –  Come on, it’s not necessary to exaggerate – די, לא צריך להגזים Hagzama – Exaggeration – הגזמה Ani tsarich lomar, ve-im ktsat hagzama – I must say, and with a bit of exaggeration – אני צריך לומר, ועם קצת הגזמה Eize hagzamot! – Such exaggeration! – !איזה הגזמות Mugzam – Exaggerated – מוגזם Ipur mugzam – Exaggerated makeup – איפור מוגזם Ze ma-ze mugzam – This is so exaggerated / over-the-top – זה מה-זה מוגזם Achalti be-keta mugzam – I overate – אכלתי בקטע מוגזם Ay yai – [An exaggeration exclamation] – איי-יאי Mi she-yishma - What an exaggeration (fig.) Efshar lachshov mi at – One might think you were someone (lit.) What an exaggeration, who do you think you are? (fig.) – מי שישמע, אפשר לחשוב מי את Ani nischefet – I'm getting carried away – אני נסחפת Nischafta – You got carried away – נסחפת Nahar sohef – A river that carries things away – נהר סוחף Eize hisachfut! – What a getting-carried-carried-away! (lit.) That's so over-the-top! (fig.) – !איזה היסחפות Mamash – Yeah, right; As if – ממש Ani yotze be-chamesh ba-boker kedey lihyot batuach she-ani agi'a le-yerushalayim lifnei shmone – I'm leaving at 5am to be sure I’ll make it to Jerusalem before 8 o'clock – אני יוצא בחמש בבוקר כדי להיות בטוח שאני אגיע לירושלים לפני שמונה Ata tagi'a sha'atayim lifney ha-zman – You’re going to get there two hours early – אתה תגיע שעתיים לפני הזמן   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Hava Alberstein – Machshava Tova (lyrics) Ran Efron – Rak Od Yom (lyrics) Yossi Banai – Hatsotsrat Ha-tehila (lyrics) Original song in French: Georges Brassens – Les Trompettes De La Renommée Ahad Ha-am Echad (Reshet TV) Sarit Haddad – Or Kochav (lyrics)

Today we're getting negative. Double negative, in fact. After some Hebrew words like "klum" ("nothing") or "af pa'am" ("never") we also have to use "lo" ("no"). So, unlike in English, we use two negation words. Host Guy Sharett takes us through the rules, mentioning English, French and Portuguese as he goes. Oh, and while we're learning, we also get to listen to some beautiful French and Brazilian songs. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Je n'ai jamais pu t'oublier – I was never able to forget you Me-olam lo shachati otcha - I (have) never forgot(ten) you – מעולם לא שכחתי אותך Af pa'am lo ted'i – Never will you know (f.) – אף פעם לא תדעי Af pa'am lo hayiti be- – I have never been to – -אף פעם לא הייתי ב Af pa'am lo ahavti kach af achat – I have never loved anyone like this – אף פעם לא אהבתי כך אף אחת Af echad lo yodea, af echad lo mevin – Nobody knows, nobody understands – אף אחד לא יודע, אף אחד לא מבין Achshav lo mitgorer bo af echad – Now nobody lives there – עכשיו לא מתגורר בו אף אחד Lo yacholti la'asot im ze klum – I couldn't do anything with it – לא יכולתי לעשות עם זה כלום Im einech le-tsidi az ani lo chlum – If you're not by my side, I am nothing – Sem você, meu amor, eu não sou ninguém – אם אינך לצידי אז אני לא כלום Shum davar lo yadu'a – Nothing is known – שום דבר לא ידוע   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Dalida – Je N'ai Jamais Pu T'oublier Shlomo Artzi – Af Paam Lo Ted'i (lyrics) Dani Robas – Ze Lo Ani (lyrics) Meir Ariel – Af Echad Lo Yode'a (lyrics) Yehudit Ravitz – Balada Al Adon Kim'at Ve-Gveret Kvar (lyrics) Ilan Wirtzberg – Lo Yacholti La'asot Im Ze Klum (lyrics) Mati Caspi & Yehudit Ravitz – Samba Bi-Shnayim (lyrics) Vinicius de Moraes, Maria Creuza & Toquinho – Samba Em Preludio Arik Lavie – Ze Kore (lyrics) Carolina – Af Echad Lo Ba Li (lyrics)

Whether it's telling someone they did well, asking the cost, or lashing out at someone, "yatsata" (from "latset" - to "go out"/"come out") plays an important role in everyday Hebrew slang. Host Guy Sharett teaches us a few of these useful idioms, which you won't find in your dictionary. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Yatsata gadol/anak – You came out great/huge (lit.) You did well (fig.) - יצאת גדול /ענק Yatsata be-zol – You came out of it cheaply (ie. paying a cheap price) – יצאת בזול Od lo yatsa li – It hasn't come out to me yet (lit.) I haven't had the time (to do it) yet (fig.) – עוד לא יצא לי Im yotse lecha – If it comes out to you (lit.) If you get a chance (to do it) (fig.) – אם יוצא לך Ma yatsa lecha mi-ze? – What came out of it for you? (lit.) What did you gain from it? (fig.) – ?מה יצא לך מזה Ma yatsa ba-sof im mashehu/mishehu? – What came out in the end with something/someone (lit.) What happened with something/someone? (fig.) – ?מה יצא בסוף עם משהו/מישהו Kama yatsa basof – How much did it come out as in the end? (lit.) How much was it in the end? (fig.) – ?כמה יצא בסוף Kama kama? – What's the score? (in a sports match) – ?כמה כמה Ma yatsata alai? – Why did you come out at me (lit.) Why did you lash out at me? (fig.) – ?מה יצאת עליי   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Yatsata Tsadik TV Show – Ch. 2 Noam Yakobson – Yatsata Be-Zol (lyrics) Yoav Yitshak – Ma Yatsa Lecha Mi-Ze (lyrics) Ha-Dorbanim – Yatsanu Lirkod (lyrics)

It's not always easy to be "different" - "shoné" - but host Guy Sharett tackles this word and its offshoots head-on. He explains how we get "change" and "strange" from the same root, and how to say "it's all the same to me." Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Shoné – Different – שונה Ze shoné be-ze she…– It's different in that it…– ...זה שונה בזה ש Be-ma ata shoné mimenu? – How do you differ from him? – ?במה אתה שונה ממנו Hayit shona – You were different – היית שונה At hayom shona – Today you're different – את היום שונה Shinuy, shinuyim – Change, changes – שינוי, שינויים Shinuyey mezeg ha-avir – The weather changes – שינויי מזג האוויר Hevdelim – Differences – הבדלים Ata yachol lehagid li she-ze lo meshané  – You can tell me that it doesn't make a difference – אתה יכול להגיד לי שזה לא משנה Leshanot – To change, to make a difference – לשנות Meshané  – He/it changes/changing, makes a difference – משנה (Ze) Lo meshané (li) – It's all the same to me; it doesn't matter – (זה) לא משנה (לי) Hu kol ha-zman meshané et da'ato – He keeps changing his mind – הוא כל הזמן משנה את דעתו Hi kol ha-zman meshana et ha-taarich shel ha-tisa shela – She keeps changing the date of her flight – היא כל הזמן משנה את התאריך של הטיסה שלה [Conjugation of Leshanot] – Shiniti, shinita, shinit, shina, shinta, shininu, shinitem, shinu – שיניתי, שינית, שינית, שינה, שינתה, שינינו, שיניתם, שינו Tagid, ze yeshané  lecha im ze yihye etsli? – Tell me, would it make a difference if it was at my place? – ?תגיד, זה ישנה לך אם זה יהיה אצלי Ze meshuné  – It's strange/weird – זה משונה Meshuné , meshuna, meshunim, meshunot – Strange – משונה, משונה, משונים, משונות Yesh lo drachim meshunot – He's got funny ways – יש לו דרכים משונות Yesh od zman lehishtanot – There's still time to change oneself – יש עוד זמן להשתנות Min ha-katsé el ha-katsé – From one extreme to the other; all the way; completely – מן הקצה אל הקצה Hishtana, mishtané, lehishtanot – To change (become different) – השתנה, משתנה, להשתנות Ha-yeled gadal, hu mamash hishtana – The kid grew up, he has really changed – הילד גדל, הוא ממש השתנה Ha-ir hishtanta – The city has changed – העיר השתנתה Ha-chayim hishtanu – Life has changed – החיים השתנו   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Shimi Tavori – Etmol Hayit Shona (lyrics) Gabi Shushan – Yalda Ktana (lyrics) Shlomo Artzi – Shinuyey Mezeg Ha-avir (lyrics) Dana International – Ani Lo Yechola Bil'adecha (lyrics) Shlomo Artzi – Af Pa'am Lo Ted'i (lyrics) Shlomo Artzi – Gever Holech Le-ibud (lyrics) Gidi Gov – Inyan Shel Zman (lyrics)

We're airing pieces of the Skype chat host Guy Sharett had with some of our Patrons in March. In this, "Part 3" of the chat, we hear different ways to say how tired we are in Hebrew, and our Patrons tell us how difficult they think Hebrew is to learn compared to other languages. If you missed the first two parts, go back and have a listen before continuing with today's show: Part 1; Part 2. Exclusive Content for Patrons

In a country where everybody tells you what to do, how to do it, and when, it's only natural the word "adif" - "it's preferable" - would be a word you hear every day. Host Guy Sharett explores the "adif" family, and shows us the link between preference, priority, and pasta. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Adif – Preferable – עדיף Adif machar – It's better tomorrow – עדיף מחר Az adif lehisha'er – It's better to stay – אז עדיף להישאר Adif lalechet achshav – It's better to go/leave now – עדיף ללכת עכשיו Adif la'asot et ze kacha – It's better to do it this way – עדיף לעשות את זה ככה Adif she… – It's better that... – ...עדיף ש Adif she-telech achshav – You'd better leave now – עדיף שתלך עכשיו Ma adif, ze o ze? – What's better, this or that? –  ?מה עדיף, זה או זה Ha-gvina ha-zo adifa? – Is this cheese better? – ?הגבינה הזו עדיפה Kulam adifim mi-korbanot ha-milchama – They are all better than the victims of war – כולם עדיפים מקורבנות המלחמה Hayiti adifut shniya – I was second priority – הייתי עדיפות שנייה Adifut/Adifuyot – Priority, priorities – עדיפות/עדיפויות Adifut gvoha yoter – Higher priority – עדיפות גבוהה יותר Latet adifut le-mashehu – To give priority to something – לתת עדיפות למשהו Seder adifuyot – List of priorities – סדר עדיפויות Kos mayim ve-heshbon – A glass of water and the bill – כוס מים וחשבון Odef – Change (money), extra, surplus – עודף Yesh lecha odef? – Do you have any change? – ?יש לך עודף Odef mishkal – Overweight – עודף משקל Odafim – Surplus – עודפים Leha'adif – To prefer – להעדיף Ani ma'adifa lishtok – I prefer to keep quiet – אני מעדיפה לשתוק Ma hayita ma'adif, ma hayit ma'adifa? – What would you prefer? – ?מה היית מעדיף, מה היית מעדיפה Ani ma'adif pasta al humus – I prefer pasta over hummus – אני מעדיף פסטה על חומוס Eizo hultsa ata ma'adif? – Which shirt do you prefer? – ?איזו חולצה אתה מעדיף Mu'adaf – Preferred, favored – מועדף Ha'adafa – Preference – העדפה Yesh lecha ha'adafa kolshehi? – Do you have any preference? – ?יש לך העדפה כלשהי Haadafa metakenet – Affirmative action – העדפה מתקנת   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Daniel Solomon – Adif (lyrics) Teapacks – Adif Lalechet Achshav (lyrics) PM Menachem Begin at the Knesset Michael Hen – Tamim Hayiti (lyrics) Tipim la-meltsar (Tips for the waiter) Ninet Tayeb – Medabrim (lyrics) Ma hayita ma'adif MK Akram Hasson Show title: Dudu Tassa - Basof Mitraglim Lehakol (lyrics)

"Keta" means "part," "section," "thing" or "gag," but it also appears in lots of really handy Hebrew slang expressions. Host Guy Sharett explains how we use "keta" to say that we're not into something, or to tell our friend how (un)funny they're being. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Keta, kta'im – Part; section; leg of a trip; thing; gag – קטע/קטעים Yeled shome'a kta'im ba-sicha – A kid hears parts of the conversation – ילד שומע קטעים בשיחה He-keta ba-seret – The part/scene in the movie – הקטע בסרט Ze keta mesukan – It's a dangerous thing – זה קטע מסוכן Lo ahavti et ha-keta – I didn't like this – לא אהבתי את הקטע Lo mevina ta-keta – I don't get it – לא מבינה ת'קטע Makirim et ha-kete she…? – Do you know that thing when…? – ?...מכירים את הקטע ש Haya beynehem keta – There was a thing between them – היה ביניהם קטע At lo mamash ba-kate – You're not really into that – את לא ממש בקטע Hu be-keta shel banim (Hu ba-keta)– He's into guys – הוא בקטע של בנים Ani lo hoshev she-hu ba-keta – I don't think he's into it – אני לא חושב שהוא בקטע Keta tov – Something good that happened – קטע טוב Ani omer et ze be-keta tov – I am saying this in a good way – אני אומר את זה בקטע טוב Hu amar et ze be-keta ra – He said it in a mean way – הוא אמר את זה בקטע רע Eize keta/kta'im –  How funny/What a surprise – איזה קטע/קטעים Eize keta she-gam ata po – How funny that you're also here – איזה קטע שגם אתה פה Kta'im itcha! – You're hilarious! – !קטעים איתך Chma (shma)/Chme'i/Chme'u keta – Listen to this – צ'מע/צ'מעי/צ'מעו קטע Klot/kleti/kletu ta-keta – Do you get this?/ Get this/Look at this – קלוט/קלטי/קלטו ת'קטע Ma ha-keta shla? – What’s her deal? – ?מה הקטע שלה Ma ha-keta sh'cha? – What's your deal? – ?מה הקטע ש'ךָ Yesh la keta – There's something about her – יש לה קטע Ze keta keta – It's quite a thing – זה קטע קטע Asa li keta masri'ach – He played a dirty trick on me – עשה לי קטע מסריח   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Dan Toren – Imperiot Noflot Leat (lyrics) Dani Robas – Keta Mesukan (lyrics) Gani Tamir – Kshe-ata Omer Shalom (lyrics) Ella Fitzgerald – Every Time We Say Goodbye Eric Berman – Ha-sigaria Ha-achrona (lyrics) Noam Partom – Poetube

"Lefargen" is a rather special word with no simple translation into English. It means to express happiness for someone, to encourage and praise them with full empathy. As host Guy Sharett explains, in some cases it can mean to give something out of the goodness of your heart. Get ready for a feel-good episode! Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Lefargen – To express happiness for someone, to encourage and praise them with full empathy – לפרגן Firgun (verbal noun) – The act of "lefargen" – פרגון Farginen (Yiddish) – "Lefargen" – פֿאַרגינען Farginen sich (Yiddish) –זיך  פֿאַרגינען – Lefargen le-atsmo – לפרגן לעצמו – To allow oneself to do something VergÖnnen (German) – To grant someone something Hu firgen le mishehu – He "firgened" (to) someone – הוא פרגן למישהו Fargen lo (imperative) – "Fargen" (to) him! – פרגן לו Az ten kavod, fargen le'atsmecha - So give respect, "fargen" (to) yourself – אז תן כבוד, פרגן לעצמך Zo she-tsricha lilmod lefargen le-atsma – The one (fem.) who needs to learn to "lefargen" (to) herself – זו שצריכה ללמוד לפרגן לעצמה Lefargen le'atsmecha, le'atsmech, le'atsmechem – "Lefargen" to yourself/yourselves – לפרגן לעצמך/לעצמכם Ein kin'a ve-ein tina, rak firgun ve-ahava - No jealousy and no grudge, just firgun, and love – אין קנאה ואין טינה, רק פרגון ואהבה Sihot mefargenot – Positive conversations – שיחות מפרגנות Ben zug mefargen/Bat zug mefargenet – A supportive partner – בן/בת זוג מפרגן/מפרגנת Hu firgen li be-zer prahim madhim – He "firgened" me with an amazing bouquet of flowers – הוא פרגן לי בזר פרחים מדהים Fargen li eize espresso (imperative) – Make me an espresso! – פרגן לי איזה אספרסו Lefargen lecha eize ugat shokolad? – Can I "lefargen" you a chocolate cake? – ?לפרגן לך איזה עוגת שוקולד Toda al ha-firgun – Thanks for the "firgun" – תודה על הפרגון Rak ratziti lefargen – I just wanted to compliment you – רק רציתי לפרגן   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Networking Iski – Firgun Nati Levy – Dai Lisno (lyrics) Tachles – Shuvo Shel Ha-Sachbak (lyrics) Sharon Haziz – Mar'ah, Mar'ah (lyrics) Eti Levy & Zehava Ben – Dam Ehad (lyrics) Etnix – Ha-Tov Kore (lyrics)

StreetWise Hebrew has just reached 700,000 downloads, and host Guy Sharett thinks this is a great reason to talk about the root of number seven in Hebrew - shin beit ayin - and get to learn its other meanings. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Sheva (f.), shiv'ah (m.) – Seven – שבע, שבעה Sheva banot, shiv'aa banim – Seven girls, seven boys – שבע בנות, שבעה בנים Shiv'ah – Seven days of mourning (Judaism) – שבעה Ani holech le-shiv'ah – I am going to a shiv'ah – אני הולך לשבעה Yesh li shivaa shel aba shel haver – I have a shiv'ah for a friend’s father – יש לי שבעה של אבא של חבר Efo ha-shiv'ah? – Where is the shiv'ah? – ?איפה השבעה Lashevet shiv'ah – To sit shiv'ah – לשבת שבעה Efo hem yoshvim shivaa? – Where do they sit shiv'ah? – ?איפה הם יושבים שבעה Shavu’a (m.), shavu'ot – Week/s – שבוע, שבועות Shavu'a tov – (Have a) good week – שבוע טוב Shvu'ayim – Two weeks – שבועיים Shvu’a ha-sefer hitchil – The book week has started – שבוע הספר התחיל Sofshavu'a – Weekend – סופשבוע Shvu'a avoda – Work week – שבוע עבודה Shavua-Shavua – A week of work, then a week of holiday – שבוע-שבוע Ani nishba lach – I swear to you – אני נשבע לך Shvu’a – Oath, pledge – שבועה Lehishava – To swear – להישבע Lehashbi'a – To swear in someone – להשביע Hashba'a – Swearing in – השבעה Save’a –  Full (food), sated – שבע Lisbo’a – To become full after eating – לשבוע   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Oshik Levy – Ze Mi-Kvar (lyrics) Efraiym Di Zahav – Shavu’a Tov (lyrics) Ariel Zilber – Shvu’ayim Be-Ir Zara (lyrics) TV2 Shvu’a Ha-sefer Moshe Peretz – Nishba Lach (lyrics)

Listen up! Today's episode teaches you how to do something very useful on the Israeli streets - to stop someone who's talking at you and tell them "listen!" Pay attention as host Guy Sharett explores this gem of a root. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Takshiv/Takshivi/Takshivu – Listen! / You will listen – תקשיב/תקשיבי/תקשיבו Im takshiv heytav – If you listen well – אם תקשיב היטב Takshiv li – Listen to me – תקשיב לי Takshiv li ve-takshiv li tov – Listen to me and listen good – תקשיב לי ותקשיב לי טוב Aval takshiv rega / Takshiv shniya – But listen for a sec – אבל תקשיב רגע/תקשיב שנייה Hakshev, hakshivi, hakshivu – Listen! (flowery) – הקשב, הקשיבי, הקשיבו Takshiv ma ta'ase – Listen (here's) what you should do (m.) – תקשיב מה תעשה Takshivi ma ta'asi – Listen (here's) what you should do (f.) – תקשיבי מה תעשי Takshivu ma ta'asu – Listen(here's) what you should do (pl.) – תקשיבו מה תעשו Lo hikshavtem li – You didn't listen to me – לא הקשבתם לי Lehakshiv le-sipur – To listen to a story – להקשיב לסיפור Hakshava – Listening (noun) – הקשבה Ata hayav lehakshiv le-ze – You must listen to this one – אתה חייב להקשיב לזה Takshiv leze rega – Listen to this for a sec. – תקשיב לזה רגע Ata tsarich lishmo’a et ha-album ha-chadash shel X – You must listen to the new album by X – אתה צריך לשמוע את האלבום של  Kashuv – Attentive – קשוב Keshev – Attentiveness – קֶשֶב Hafra'at keshev ve-rikuz – Attention deficit disorder – הפרעת קשב וריכוז Kashav, kashevet, kashavim – A monitor (person) – קשב, קשבת, קשבים Kashavenu – Our monitor – קשבנו   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Mati Caspi – Kolot Ha-Sade (lyrics) Milon Ha-Dibur Ha-Pnimi – Educational TV Maya Buskila – Takshivi Li (lyrics) Rita & Gidi Gov – Hayecha Ve-Hayai (lyrics) Arik Einstein – Atur Mitschech (lyrics) Yoni Rechter – Hakshava (lyrics) Dr. Ziva Sagi – Hafra'at Keshev Ve-Rikuz (ADD) Kashavenu Miki Gurdus – Yom Kippur War

Today's episode is all about "mazal tov." How do we congratulate friends who have a newborn baby? And what do you say when you're not sure if it's a boy or a girl, in a gender-based language like Hebrew? Host Guy Sharett has all the answers. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Mazal tov – Congratulations – מזל טוב She-yihie be-mazal (tov) – Congratulations – (שיהיה במזל (טוב Mazal tov la-yomuledet – Happy birthday – מזל טוב ליומולדת Mazal tov al ha-herayon – Congratulaions on the pregnancy – מזל טוב על ההריון Mazal tov al hadira – Congratulations on the apartment – מזל טוב על הדירה Magi'a lecha mazal tov, lo? – You deserve a mazal tov, right? – ?מגיע לך מזל טוב, לא Brachot – Blessings, greetings – ברכות Ani me'achelet lecha she… – I wish that you… – ...אני מאחלת לך ש Eize keif lishmo'a – So happy to hear (the news) – איזה כיף לשמוע Eize yoffie – How great – איזה יופי Be-sha'a tova – May all go well/Congratulations – בשעה טובה Bekarov etslecha/etslech/etslachem – (May we celebrate the same thing) for you soon – בקרוב אצלך/אצלכם Ma ze/mamash samachti lishmo'a she… – I was so happy to hear that… – ...מה-זה/ממש שמחתי לשמוע ש Ratsiti/Ratsinu lehagid mazal tov – I/we wanted to say "mazal tov" – רציתי/רצינו להגיד מזל טוב   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Elad Shodler – Mazal Tov (lyrics) Eric Berman – Beinonimi (lyrics) Sarit Haddad – Me'achelet Lecha (lyrics) Yehuda Sa'ado – Be-tsel Dmuta (lyrics) Tsipi Shavit – Mazal Tov (lyrics beneath clip)

One of the first things we learn to say in a foreign language is "how much does it cost?" But what if we're the ones who are selling? We have to know how to "charge" as well.  Host Guy Sharett helps us get our heads around all these money matters, including how to tell a shopkeeper that we were mistakenly charged for something. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Kama ze ole lanu? – How much does it cost us? – ?כמה זה עולה לנו Ha-shura ha-tachtona – The bottom line – השורה התחתונה Kama ze ole li ba-shura ha-tachtona? – How much does it cost me, bottom line? – ?כמה זה עולה לי בשורה התחתונה Kama ze ala lecha/lach/lachem? – How much did it cost you? – ?כמה זה עלה לך/לכם Kama ola/alta ha-arucha? – How much did/does the meal cost? – ?כמה עולה/עלתה הארוחה Kama olot ha-naalayim? – How much do the shoes cost? – ?כמה עולות הנעליים Kama ola ahava avuda? – How much does a lost love cost? – ?כמה עולה אהבה אבודה Kama ze yaale li? – How much will it (m.) cost me? – ?כמה זה יעלה לי Kama ta’ale li ha-mesiba? – How much will the party cost me? – ?כמה תעלה לי המסיבה Kama yaalu li ha-naalayim? – How much will the shoes cost me? – ?כמה יעלו לי הנעליים Kama ole shi’ur/seshen? – How much is a lesson/session? – ?כמה עולה שיעור/סשן Kama ze shi’ur? – How much is a lesson? – ?כמה זה שיעור Kama at/a loke'ach/lokachat al shiur? – How much do you take for a session? – ?כמה את/ה לוקח/ת על שיעור Kama ani chayav/chayevet/anachnu hayavim lecha – How much do I/we owe you? – ?כמה אני חייב/חייבת/אנחנו חייבים לך Ani chayav lalechet – I must go – אני חייב ללכת Chiyuv – Charge – חיוב Ha-chiyuv shel februar – The february charge – החיוב של פברואר Hatava – Special deal, benefit – הטבה Yesh li hatava bishvilcha – I have a special perk for you – יש לי הטבה בשבילך Ba-chiyuv haba – In the next charge – בחיוב הבא Hiyavtem oti be-200 shekel be-ta’ut – You charged me with 200 shekel by mistake – חייבתם אותי ב-200 שקל בטעות Lechayev – To charge – לחייב Hitchayavut – Obligation; pledge – התחייבות Ta'anug – Pleasure – תענוג Kama hataanug? – How much is the pleasure? – ?כמה התענוג   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Shlomo Artzi – Tachat Shmei Yam Tichon (lyrics) Yehuda Poliker – Romantika Zola (lyrics) Dudu Tassa – Ani Rats (lyrics) Meir Ariel & David Broza – Betsohorey Yom (lyrics)

"You guys look so alike, it's crazy!" The Israeli street is all about exclamations, including strangers telling you how much you resemble someone... or not. It's important to understand what's being said, so today host Guy Sharett focuses on the Hebrew word "domé" and its relatives. And what does this all have to do with virtual reality and imagination? Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Hi lo doma le-af achat acheret - She does not resemble anyone else – היא לא דומה לאף אחת אחרת Hu domé la-ima/la-aba – He looks like his mom/dad – הוא דומה לאמא/לאבא Ata ma-ze domé lo – You look so much like him – אתה מה-זה דומה לו Atem ma-ze domim, mamsh copy – You guys look so much alike, carbon copies – אתם מה-זה דומים, ממש קופי Atem davka lo domim – You actually don't look alike – אתם דווקא לא דומים Hu haya dome le-/hu nir'aa kmo – He looked like – הוא היה דומה ל-/הוא נראה כמו Dmuy or – Leather-like – דמוי עור Ve-ulai ze rak nidme li – And maybe it only seems to me – ואולי זה רק נדמה לי Nidmé li she… – I think that… – ...נדמה לי ש Nidmé lecha! – It might seem so to you! (but it's not the case) – !נדמה לך Haya nidmé li – It seemed to me – היה נדמה לי Ledamot – To visualize, to imagine – לדמות Dimuy – Visualization, image, metaphor – דימוי Dimuy atsmi – Self-image – דימוי עצמי Metsi'ut meduma – Virtual reality – מציאות מדומה Ha-hole ha-medume – The imaginary invalid – החולה המדומה Dimyon – Imagination – דמיון Im zo stam metsi'ut o dimyon – If it's just reality or imagination – אם זו סתם מציאות או דמיון Ba-leilot rak otcha medamyenet – At night I imagine only you – בלילות רק אותך מדמיינת Ledamyen – To Imagine – לדמיין Medumyan – Imagined – מדומיין Dimyoni – Imaginary – דמיוני El hibur dimyoni – To an imaginary connection – אל חיבור דמיוני Dmut, dmuyot – Image, character, figure, personality – דמות, דמויות Hadmaya – Simulation – הדמייה Hadmayat re'idat adama – Earthquake simulation – הדמיית רעידת אדמה   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Arkadi Duchin – Hi Lo Doma (lyrics) Hava Alberstein – Shir Tishrei (lyrics) Dana Berger – Hamimut Holefet (lyrics) Jerusalem Khan Theatre – Le Malade Imaginaire (Hebrew) Ariel Zilber - Rutsi Shmulik (lyrics) Sarit Haddad - Aba (lyrics) Yehuda Poliker - Ha-tsel Ve-ani (lyrics) Natan Goshen – Od (lyrics)  

Asking for the bill is one of the most important things to learn in any language. But "heshbon," in Hebrew, is about much more than just settling the account. On this episode, host Guy Sharett explains how Israelis do self-reflection, how they break even... and how they don't give a damn. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Heshbon, heshbonot (m.) – Account, bill, arithmetic – חשבון, חשבונות Heshbon bank – Bank account – חשבון בנק Heshbon hotsa'ot – Expense account – חשבון הוצאות Heshbon nefesh - Self-examination – חשבון נפש Lehavi/Lakachat be-heshbon – To take into consideration – להביא/לקחת בחשבון Kach/Kchi/Kchu be-heshbon she… – Take into consideration that…– ...קח/קחי/קחו בחשבון ש Lo ba be-heshbon – No way – לא בא בחשבון Lo la'asot/lidfok heshbon – Not to give a damn – לא לעשות/לדפוק חשבון Ma, ata dofek heshbon le-mishehu? – What, do you care? – ?מה, אתה דופק חשבון למישהו Lisgor heshbon – To get even – לסגור חשבון Hisul heshbonot – Settling accounts – חיסול חשבונות Al heshbon shel – At one's expense – על חשבון של Ze al heshboncha? – Is it at your expense? – ?זה על חשבונך Al heshbon ha-bayit – On the house – על חשבון הבית Heshbon aroch – Long unfinished business – חשבון ארוך Be-heshbon pashut – In simple arithmetic – בחשבון פשוט Ro'e heshbon – Accountant – רואה חשבון Heshbona'ut / reiyat heshbon – Accounting – חשבונאות/ראיית חשבון Hanhalat heshbonot – Bookkeeping – הנהלת חשבונות Menahel/Menahelet heshbonot – Bookkeeper – מנהל/מנהלת חשבונות Tavi'i cheshbonit – Bring an invoice – תביאי חשבונית Heshbonit mas – Tax invoice – חשבונית מס Lehashben – To worry too much about what the others might say – לחשבן Lehitchashben –  To settle an account – להתחשבן Bo nitchashben ba-sof – Let's settle the account at the end – בוא נתחשבן בסוף Hitchashbenut – Settling the account – התחשבנות   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Ariel Zilber – Holech Batel (lyrics)Ofra Haza – Shir Ha-frecha (lyrics)Rami Kleinstein & Ha-moatsa – Ha-boker At Holechet (lyrics)Tea Packs & Alma Zak – Perech Ha-shchunot (lyrics)  

Are you playing by the "klalim"? A "klal" is a rule or regulation, and it's a great Hebrew root to devour together. Host Guy Sharett takes us through all the rules, regulations, generalizations, and exceptions. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Klal, Klalim – Rule, regulation – כלל, כללים Klalim lechatsiyat kvish – Rules for crossing the road – כללים לחציית כביש Ve-ha-ikar, lo lefahed klal – And the main thing is not to be afraid at all – והעיקר, לא לפחד כלל Be-derkh klal – Usually, in general – בדרך כלל, בד"כ Yotse min ha-klal - Extraordinary, exception (grammar) – יוצא מן הכלל Bli yotse min ha-klal – Without exception – בלי יוצא מן הכלל Kalal – He included – כלל Ma tsarikh likhlol heskem gerushin? – What should a divorce agreement include? – ?מה צריך לכלול הסכם גירושין Ha-mechir lo kolel sherut – The price does not include service fee – המחיר לא כולל שירות Ze kolel/le kolel X – It includes/doesn't include X – X זה כולל/לא כולל Bichlal – At all – בכלל Ma ata bikhlal yodea al ahava? – What do you know about love at all? – ?מה אתה בכלל יודע על אהבה Kalul – Included – כלול Ha-kol kalul – All included – הכל כלול Nichlal – It was/is included – נכלל Lehakhlil – To generalize – להכליל Hakhlala – Generalization – הכללה Klali – General – כללי Yeda klali – General knowledge – ידע כללי Bchirot klaliyot – General elections – בחירות כלליות Mancal (Menahel Klali) – General manager, CEO – מנכ"ל Klaliuyt – Generalness – כלליות Ba-klali – Generally speaking – בכללי Mikhlala – College – מכללה Mikhlol – Entirety – מכלול Mikhlol ha-gormim – Entirety of factors – מכלול הגורמים   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Tsemed Re'im – Gesher Tsar Me'od (lyrics)Kaveret – Yo-Ya (lyrics)Ma Tsarich Likhlol Heskem Gerushin?Gidi Gov – Ma Ata Bikhlal Yod'ea Al Ahava? (lyrics)Cellcom TV – Ha-kol Kalul

In Hebrew we like to set meetings, rendezvous, appointments. We use likb'oa, the verb to set, for these actions, plus some interesting nouns coming from this family, ק.ב.ע. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Eich kov'im ma yihye godel taktsiv ha-medina? – How do they determine the state budget? – ?איך קובעים מה יהיה גודל תקציב המדינה Likbo'a – To set, to determine – לקבוע Misrad ha-otsar – Finance ministry – משרד האוצר Likbo'a pgisha – To schedule an appointment – לקבוע פגישה Likbo'a tor – To set a doctor (or other treatment) appointment – לקבוע תור Az kavanu leyom hamishi – So we scheduled it for Thursday – אז קבענו ליום חמישי Kavati la'asot mashehu im mishehu – I am going to do something with somone – קבעתי לעשות משהו עם מישהו Kavati lir'ot seret im haver – I am going to watch a movie with a friend – קבעתי לראות סרט עם חבר Kavati kvar mashehu / Yesh li kvar mashehu – I've already got something – קבעתי כבר משהו / יש לי כבר משהו Kavati ito le-shmone – I scheduled it for 8 o'clock with him – קבעתי איתו לשמונה Kavati lecha pgisha im mishehu – I fixed a meeting for you with someone – קבעתי לך פגישה עם מישהו Ma kavanu? – What did we finalize? – ?מה קבענו Az ma kavanu ba-sof? – What did we say at the end? – ?אז מה קבענו בסוף Az eifo kavanu, tazkir li? – So where did we say we'd meet, remind me? – ?אז איפה קבענו, תזכיר לי Az ma kov'im? – So what's the plan? – ?אז מה קובעים Bo/boi/bo'u nikba le-hamesh – Let's meet at 5 o'clock – בוא/בואי/בואו Avoda kvu'ah – Steady job – עבודה קבועה Haver kav'ua - Steady boyfriend – חבר קבוע Ipur kavu'a – Permanent make up – איפור קבוע Yesh li trick kavu'a – I have a trick I always use – יש לי טריק קבוע Ani me-hakvuim – I am one of the regulars – אני מהקבועים Kavu'a (math) – Constant – קבוע Be-ofen kavu'a – Regularly – באופן קבוע Ha-pgisha nikb'ea le-yom hamishi – The meeting was scheduled for Thursday – הפגישה נקבעה ליום חמישי Lekabe'a – To splint (limbs) – לקבע Kibu'a – Splinting – קיבוע Mekuba – Splinted, fixed, rigid – מקובע Haver shel keva – A permanent member – חבר של קבע Tsva keva – Standing Army – צבא קבע Sherut hova – Mandatory Army service – שירות חובה Yeshuvey keva – Permanent communities – ישובי קבע Yeshuvim arai'yim – Nomadic communities – ישובים ארעיים Kib'aon – Fixation – קיבעון Kvi'ut – Tenure – קביעות   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Eich Nikba Godel Taktsiv Ha-Medina? (Israeli Finance Ministry)Ha-dor Ha'avud, Educational TV Dana International – Love Boy (lyrics)Yehudit Ravitz & Yoni Rechter – Shir Hafuch (lyrics)Kibu'a Marpek – Elbow splinting Ariel Zilber – Ba-Hevra Le-haganat Ha-teva (lyrics)

We have already spoken about what you say in a restaurant or at a café, but what would a waiter say to you? Host Guy Sharett prepares us with the lines that will grace our ears as we sit down for a meal or a quick Tel Avivi bite. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Bifnim o ba-huts? – Inside or outside? – ?בפנים או בחוץ Lashevet o lakachat – For here or to go? – ?לשבת או לקחת Tafrit – Menu – תפריט Muchanim lehazmin? – Ready to order? – ?מוכנים להזמין Rotsim lehazmin? – Would you guys like to order? – ?רוצים להזמין Atem yod'im ma atem rotsim? – Do you guys know what you'd like? – ?אתם יודעים מה אתם רוצים Ma lishtot? – What would you like to drink – מה לשתות? Tirtsu ha-kol beyahad? – Would you like everything at once? – ?תרצו הכל ביחד Ma she-yotse – Whatever comes out – מה שיוצא Miyad – Immediately – מייד Techef – In a second – תיכף Ha-salat ba-derech – The salad is on its way – הסלט בדרך Ha-salat kvar magi'a – The salad is just coming now – הסלט כבר מגיע Od rega – Just a minute – עוד רגע Sagur – Sure, You got it – סגור Zehirut, ze ham – Be careful, it's hot – זהירות, זה חם Ha-kol beseder? – Is everything ok? – ?הכל בסדר Ta'im lecha, ta'im lach, ta'im lachem – Is it tasty (for you)? – ?טעים לך? טעים לכם Slicha, lo ta'im li – Sorry, I don't find it tasty – סליחה, לא טעים לי Be-kef – Don't mention it – בכיף Ein be'aya – No problem – אין בעיה Matok, metuka, metukim, metukot – מתוק, מתוקה, מתוקים, מתוקות Metukim – Sweet stuff – מתוקים Kinua'ch, kinuchim – Dessert/s – קינוח, קינוחים Mashehu matok? – Something sweet? – ?משהו מתוק Rotsim lishmo'a al ha-metukim shelanu? – Do you guys want to hear about our desserts? – ?רוצים לשמוע על המתוקים שלנו   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Micha Shitrit – Ha-kol Basar (lyrics)Arik Einstein – Pesek Zman (lyrics)Etnix – Tutim (lyrics)Arik Einstein – Lishrok Ba-Hoshech (lyrics)Josie Katz – Etsli Ha-kol Beseder (lyrics)Rona Kaynan - Ba-Derech Ha-Baita (lyrics)Corinne Alal – Shir Be-Kef (lyrics)Sarit Haddad – Ba-Hom Shel Tel Aviv (lyrics)

"Ligmor" means to finish, but also to reach orgasm. So this episode might not be for everybody! Host Guy Sharett explains how to use the root "g.m.r" while playing it safe. Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Ligmor – To finish / reach orgasm – לגמור Lesayem, siyamti – To finish, I finished (not sexual) – לסיים, סיימתי Gamarta (m.), gamart (f.) – You finished / reached orgasm – גמרתָ, גמרתְ Gmira (colloquial), orgazma (formal) – Orgasm – גמירה, אורגזמה Gomrim holchim – "Once we're done, we can go home" – גומרים הולכים Gamar et ha-kariera – Finished his career – גמר את הקריירה Ha-toster haze gamar et ha-kariera shelo – This toaster has reached the end of its life – הטוסטר הזה גמר את הקריירה שלו Zbeng ve-gamarnu – "Bang and we're done" – זבנג וגמרנו Lo gomer ta-chodesh – Does not make ends meet – לא גומר ת'חודש Beseder gamur – Totally fine – בסדר גמור Gamur – Exhausted; crazy – גמור Mami ze nigmar – Darling it's over – מאמי זה נגמר Lehigamer – To be over – להיגמר She-lo yigamer li ha-layila – May the night not end (for me) – שלא ייגמר לי הלילה Gimur – Finish (furniture, building) – גימור Gimurim achronim – Last touch-ups – גימורים אחרונים "Lehagmir" (sl.) – To make someone reach orgasm – להגמיר Gmar – The final(s) (eg. of a tournament) – גמר Bchinat gmar – Final exam – בחינת גמר Gmar hatima tova – Have a good hatima – גמר חתימה טובה Legamrei – Totally – לגמרי Legamrei bemikre – Totally by chance – לגמרי במקרה   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Sexologist Dr. Daniel DraiArik Lavi – Lo Gomer Ta-chodesh (Lyrics)Zaguri Imperia TV series (HOT Cables)Omer Adam – Mami Ze Nigmar (Lyrics)Ha-neshamot Ha-tehorot – She-lo Yigamer Li Ha-layla (Lyrics)Meir Ariel – Pluga B-kav (Lyrics)  

"She'ar" - "the rest," is our week's theme. From the same root we have "lehash'ir" - "to leave," "lehisha'er" - "to stay," and other useful verbs, and of course some spaghetti leftovers from yesterday; host Guy Sharett explains how it's all connected.   Exclusive Content for Patrons   New words & expressions: Ha-she'ar – The rest – השאר She'ar yerakot –  And other things – שאר ירקות Bein ha-sh'ar – Among other things – בין השאר Ve-kol sh'ar ha-dvarim – And all the rest – וכל שאר הדברים Ha-sheket she-nish'ar – The remaining silence – השקט שנשאר Nish'ar spaghetti me-etmol – There's spaghetti left from yesterday – נשאר ספגטי מאתמול Nishar(a) shtiya – There are drinks left – נשאר(ה) שתייה Nish'ar(u) dapim –  There are papers left – נשאר(ו) דפים Nish'ar ba-hayim – He survived – נשאר בחיים Nish'ar kita – He was held back a year – נשאר כיתה Lo nish'ar li koach – I have no energy left – לא נשאר לי כוח Ma nish'ar od laasot – What's still left to do – מה נשאר עוד לעשות Ktsat meshune she-lo nish'art – It's a bit weird that you didn't stay – קצת משונה שלא נשארת Tisha'er, tisha'ari, tisha'aru – Stay (imperative) – תישאר, תישארי, תישארו Kvar laila, boi nisha'er – It's already night, let's stay – כבר לילה, בואי נישאר Efo atem nish'arim be-london? – Where are you guys staying in London? – ?איפה אתם נשארים בלונדון Hem lo hish'iru li davar – They didn't leave me anything – הם לא השאירו לי דבר Lehash'ir - To leave something behind – להשאיר Ha'im ash'ir eize davar? – Will I leave anything behind? – ?האם אשאיר איזה דבר Lo hish'iru lo breire – They didn't leave him a choice – לא השאירו לו ברירה Efshar lehas'ir hoda'a achrey ha-tsiftsuf – You can leave a message after the beep – אפשר להשאיר הודעה אחרי הצפצוף Mash'ir – Leaving – משאיר Tash'iri li makom lehabek otach ba-halom – Leave me a place to hug you in the dream – תשאירי לי מקום לחבק אותך בחלום Tash'ir li (mashu) – Leave (something) for me – (תשאיר לי (משהו Tash'ir et ha-delet ptucha – Leave the door open – תשאיר את הדלת פתוחה Tash'iru li mafte'ach – Leave me a key – תשאירו לי מפתח Mi hish'ir et ha-halav ba-huts? – Who left the milk out? – ?מי השאיר את החלב בחוץ Hush'ar – It was left – הושאר She'erit – Remnant, remainder – שארית She'erit ha-tom – Remainder of innocence – שארית התום Sh'erit ha-Pletah – The surviving remnant – שארית הפליטה She'eriyot shel ochel – Leftovers – שאריות של אוכל Yesh rak she'eriyot – There are only leftovers – יש רק שאריות She'eriyot shel ha-hayim - Vestiges of life – שאריות של החיים   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Kushiyot Le-pesach Shiri Maymon – Ha-Sheket She-Nish'ar (lyrics)Shlomo Artzi – Ktsat Meshune She-Lo Nish'art (lyrics)Dani Sanderson & Mazi Cohen – Ze Ha-Kol Bishvilech (lyrics)Gidi Gov – Bo'i Nisha'er (lyrics)Netan'ela – Heye Li Haver, Heye Li Ach (lyrics)Avtipus – Tash'iri Li Makom Lehabek Otach Ba-Halom (lyrics)Monika Sex – Ptsa'im U-Neshikot (lyrics) The Idan Raichel Project – She'eriyot Shel Ha-Hayim (lyrics)   

Part of learning a new language is knowing when to speak properly and when you’re free to let loose. Today Guy Sharett explains how to downgrade your upmarket Ulpan Hebrew to street level. EXCLUSIVE CONTENT FOR PATRONS   New words & expressions: Haiyten – You were (pl., f.) – הייתן Ma aten rotsot – What you (pl., f.) want – מה אתן רוצות Eich oto aten mevalbelot – How you (pl., f.) confuse him – איך אותו אתן מבלבלות Tir’u misken – Look at this poor guy – תראו מסכן Ma asiten lo – What you (pl., f.) have done to him – מה עשיתן לו Hayiti rotse lihyot melech shelech – I would have liked to be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Biti, at bocha o tsocheket – My daughter, are you crying or laughing – בתי, את בוכה או צוחקת Netanya (formal) – Natanya (colloquial) – נתניה Nahariya (formal) – Nahariya (colloquial) – נהריה Madu’a – Why – מדוע Madu’a lo bata ata elay – Why didn’t you come to me – מדוע לא באת אתה אליי Heichan – Where – היכן Me’ayin – From where – מאין Ha-im – Question word – האם Ka’asher – When – כאשר Al na tomar li shalom – Kindly don’t tell me farewell – אל נא תאמר לי שלום   Looking for the monologue text? It’s available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Lahakat Hel Hinuch – Horef ’73 (Lyrics)Sarit Hadad – Banot, Banot (Lyrics)Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics)Hava Alberstein – Biti At Bocha o Tsocheket (Lyrics)Netanya CommercialNahariya Housing ProjectYirmi Kaplan – Madu’a Lo Bata (Lyrics)Nechama Handel – Kaasher Ani Va-At (Lyrics)Yafa Yarkoni – Al Na Tomar Li Shalom (Lyrics)

The root "nun-pei-lamed" is all about falling - "lipol" means "to fall." It's used in so many different expressions it can be easy to forget where it came from. Host Guy Sharett takes us through the most common usages, taking us from meteors to waterfalls to shooting down planes.   Exclusive content     New words & expressions: Nafalta hazak – You went down hard – נפלת חזק Kochav nofel – Falling star; shooting star; meteor – כוכב נופל Lipol – To fall – ליפול Ma nafalt alay? – How did you suddenly come into my life? – ?מה נפלת עליי Nafalti al mis'ada tova – I stumbled upon a good restaurant – נפלתי על מסעדה טובה Ma hu nafal alay achshav? – Why did he come to me with this now? (negative) – ?מה הוא נפל עליי עכשיו Ma nafal aleycha ha-yom? – What's the matter with you today? – ?מה נפל עליך היום Nafalta al ha-sechel/ha-rosh? – Are you out of your mind? – ?נפלת על השכל/הראש Ze/hu yipol – It/he will fall – זה/הוא יפול Im yipol ha-kochav sheli – If my star falls – אם ייפול הכוכב שלי Eize nefila – What a flop – איזה נפילה Eich nafalnu im ha-mis'ada ha-zot – What a flop, this restaurant – איך נפלנו עם המסעדה הזו Nefila chofshit – Free-fall – נפילה חופשית Nofel, noflim – Fallen soldier – נופל, נופלים Nafal ba-milchama/ba-krav – He fell in the war/battle – נפל במלחמה/בקרב Kmo hatul ani nofel al ha-raglayim – Like a cat I fall on my feet – כמו חתול אני נופל על הרגליים Nafal lecha ha-kesef – You dropped your money – נפל לך הכסף Nafla lach ha-mitriya – You dropped your umbrella – נפלה לך המטרייה Naflu lachem ha-kartisim – Your tickets fell out – נפלו לכם הכרטיסים Hu hitnapel al mishehu – He went at (ie. "attacked") someone – הוא התנפל על מישהו Eize hitnaplut al ha-ochel, anashim, terag'u, god – What an "attack" on the food, chill people, god – איזה התנפלות על האוכל, אנשים, תירגעו, גוד Lehapil – To drop; to have an miscarriage/abortion; to bring down (eg. a plane) – להפיל Hi hipila – She had a miscarriage/abortion – היא הפילה Hapala – Miscarriage/abortion – הפלה Mapil – Hilarious (causes us to fall down to the floor laughing) – מפיל Ha-matos hupal – The plane was shot down – המטוס הופל Mapal – Waterfall – מפל Nefel – Dud, failure – נפל Eize nefel ata – You're such a failure – איזה נפל אתה   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Eifo Ha-yeled – Nafalta Hazak (Lyrics)Gidi Gov – Yesh Ey Sham (Lyrics)Tofa'at Dopler – Lipol Al Gan Eden (Lyrics)Ben El Tavori – Ole Ole (Lyrics)Ilanit – Im Yipol Ha-kochav Sheli (Lyrics)Yehuda Poliker – Ahava Al Tnai (Lyrics)

The root "het-bet-bet," which gives us the word "habibi," is all about affection. Host Guy Sharett explains what it's got to do with gay Tel Avivi speech and Ashdod in the 80's.   Exclusive content   New words & expressions: Ya habibi – Oh my darling – יא חבּיבּי Habibi - Mate, dude (addressing a man) - חביבי Lird – Good looking guy – לירד Habib/a (Arabic) – Darling – חבּיבּ/ה Haviv/a – Pleasant – חביב/ה Haya haviv – It was nice – היה חביב Acharon acharon haviv – Last but not least – אחרון אחרון חביב Hu hovev tango – He likes tango – הוא חובב טנגו Hu hovev mevugarot – He likes older girls – הוא חובב מבוגרות Hi hovevet ktinim – She likes younger guys – היא חובבת קטינים Zamarim hovevim – Amateur singers – זמרים חובבים Ani dvarim ka'ele mehabev – I like these kinds of things – אני דברים כאלה מחבב Lehabev – To like – לחבב Lehithabev al – To become beloved – להתחבב על Hu hithabev al kulam – He became beloved by everybody – הוא התחבב על כולם Tahbiv – Hobby – תחביב Hiba – Affection – חיבה Shem/Kinuy hiba – Pet name – שם/כינוי חיבה Hubb (Arabic) – Love – חובּ Habub/a – Sweetiepie – חבּובּ/ה   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Omer Adam & Arisa – Tel Aviv (Lyrics)Lahakat Ha-nachal – Achron Haviv (Lyrics)Arik Einstein – Agadat Deshe (Lyrics)Elissa – Halat HubbIlan – Dai Lach Habuba

As soon as you get close to the root קרב ("k.r.b") you realize there's much to learn: From family members to boxing matches to intestines. Host Guy Sharett helps us make sense of it all, including how it relates to the Aussie TV show "Home and Away."   Exclusive content   New words & expressions: Nachon at krova – It's true, you're close – נכון את קרובה Karov, krova, krovim, krovot – Close – קרוב, קרובה, קרובים, קרובות Krov mishpacha (karov) – Family member; relative – קרוב משפחה Ve'ani shoelet oto im hu yachol laazor li limtso et krovey ha-mishpacha shelanu bi-shchem – And I ask him whether he can help me to find our relatives in Nablus – ואני שואלת אותו אם הוא יכול לעזור לי למצוא את קרובי המשפחה שלנו בשכם Kirvat dam – Blood relation – קרבת דם Karov rachok – Distant relative – קרוב רחוק Be-karov – Soon – בקרוב Mi-karov – Closely – מקרוב Lekarev – To bring closer – לקרב Ata yachol lekarev et ha-salat ktsat? – Could you move the salad a bit closer (to me)? – ?אתה יכול לקרב את הסלט קצת Mekoravim – Cronies, close associates – מקורבים Lehitkarev – To approach – להתקרב Hitkarvut – Getting closer (noun), rapprochement – התקרבות Lehakriv – To sacrifice – להקריב Ani muchan lehakriv et ha-avoda sheli lema'an… –  I'm ready to sacrifice my job for... – אני מוכן להקריב את העבודה שלי למען Korban – A sacrifice; victim – קורבן Lehitkarben – To behave as if you're a victim – להתקרבן Hitkarbenut – Behaving like a victim – התקרבנות Ha-korban ha-ultimativi hu adam she-makriv et atsmo lema'an acherim – The ultimate victim is a person who sacrifices himself for the sake of the others – הקורבן האולטימטיבי הוא אדם שמקריב את עצמו למען אחרים Hakrava – Self-sacrifice; sacrificing – הקרבה Krav – Battle; bout – קרב Krav igruf – Boxing match – קרב איגרוף Sde krav – Battle field – שדה קרב Krav Maga (an Israeli martial art) – קרב מגע Du krav – Duel – דו-קרב Hem hayu chayalim kraviyim – They were combat soldiers – הם היו חיילים קרביים Sherut kravi – Combat service – שירות קרבי Kraviyut – Combativeness; argumentation – קרביוּת Kerev – Inside – קרב Be-kerev – Within; among – בקרב Toda mi-kerev lev – Thanks from the bottom of my heart – תודה מקרב לב Kravayim – Intestines – קרביים   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Daniel Salomon – Ahava (Lyrics)Kirvat Dam Documentary Trailer (Heb.) (Eng.)Home and AwayKrovim Krovim SitcomAssaf Amdursky – Yakirati (Lyrics)Arik Einstein – Sus Etz (Lyrics)Al Tihyu Korban – Riki Kitaro (coach)Efrat Gosh – Krav Igruf (Lyrics)Krav MagaDu Krav (Duel) The Voice

The word "miss" has many meanings in English: You can miss a bus, a lesson, miss someone, miss the point, and much more. Hebrew does not use one verb for all of the above, and some acrobatics is needed. Host Guy Sharett explains.   Exclusive content   New words & expressions: I miss you – Ani mitga'a'gea eleycha/elayich – אני מתגעגע אלייך Pashut lehitga'ge'a – Just to miss, to long for – פשוט להתגעגע Hitga'gati az bati – I had a longing, so I came by – התגעגעתי אז באתי Hitga'aganu elayich – We missed you (f.) – התגעגענו אלייך Techsar lanu, techsari lanu, techsaru lanu – We'll miss you – תחסר לנו/תחסרי לנו/תחסרו לנו Chaser – Missing – חסר Ata po chaser li – You're missed by me here – אתה פה חסר לי Lehachsir shi'urim – To miss lessons – להחסיר שיעורים Hichsarta harbe shi'urim – You missed many lessons – החסרת הרבה שיעורים Chisur/im – Absence/s – חיסור/ים Yesh lecha harbe chisurim – You've got many absences – יש לך הרבה חיסורים Fisfasta et ha-otobus - You missed the bus – פספסת את האוטובוס Fisfasta – You missed out – פספסת Fisfasnu echad et hasheni/Hiftasfasnnu – We missed each other – פספסנו אחד את השני / התפספסנו Eize fisfus – What a bummer (too bad this opportunity was missed) – איזה פספוס Mashehu hitfasfes – Something went wrong – משהו התפספס Hichmatsti, lehachmits – I missed/To miss (an event) – החמצתי, להחמיץ Hachmatsa – A missed opportunity – החמצה Ata mefasfes et ha-nekuda – You're missing the point – אתה מפספס את הנקודה Asur lehachmitz, al tachmitsu, lo lefasfes – You can't miss it – אסור להחמיץ, אל תחמיצו, לא לפספס Ani mevateret al ha-chagiga – I am giving the party a miss – אני מוותרת על החגיגה Nire'e li she-ani mevater – I think I am going to give it a miss – נראה לי שאני מוותר Kimat ve-nifga – A near miss – כמעט ונפגע Lo hifsadta harbe – You didn't miss much – לא הפסדת הרבה Hifsadtem! – You guys missed out! – !הפסדתם   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Shlomo Artzi – Ha-ahava Ha-yeshana (Lyrics)Ha-chaverim shel Natasha – Achshav Ani (Lyrics)Miri Masika – Ba'a Eleychem (Lyrics)Nurit Galron – Ata Po Chaser Li (Lyrics)Gazoz – Café Ba-tachtit (Lyrics)Boaz Banai – Paris Ba-choref (Lyrics)Dana Berger – Ba Ve-holech (Lyrics)

You probably know that אוכל כשר means kosher food. But did you know that כשר also means fit, valid, or reliable? And what does the verb להכשיר mean, and how is it all related to talent? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kasher – Kosher, fit, valid, reliable – כשר Mashehu po lo kasher – Something is a bit dodgy here – משהו פה לא כשר Kashrut – Kosherness – כשרות Teudat kashrut – Kosher(ness) certificate – תעודת כשרות Mashgiach kashrut – Kosher(ness) inspector – משגיח כשרות Kosher – Fitness, ability, capability – כושר Madrichat kosher – Fitness instructor – מדריכת כושר Chadar/Machon kosher – Fitness center – חדר/מכון כושר Kosher bituy – Articulation – כושר ביטוי Mishehu im kosher bituy – An articulate person – מישהו עם כושר ביטוי Kosher gufani – Fitness – כושר גופני Kosher sichli – Mental ability – כושר שכלי Kashir – Capable – כשיר Kashir la-avoda – Fit to work – כשיר לעבודה Haya li kisharon gadol – I had a big talent – היה לי כישרון גדול Kishurim – Qualifications – כישורים Pitu’ach kishurim chevratyim – Developing social skills – פיתוח כישורים חברתיים Kishurim – Links – קישורים Lehachshir – To render something kosher, to train, to prepare, to authorize – להכשיר Lehachshir mivne she-kvar nivna – To “kosherize” a building that has already been built – להכשיר מבנה שכבר נבנה Hechsher – “Kosherizing,” authorization – הכשר Hachshara – “Kosherizing” meat; training – הכשרה Hachshara miktso’it – Vocational training – הכשרה מקצועית Huchshar – It was kosherized, authorized; he was trained – הוכשר Ha-basar muchshar be-rega ze – The meat is being kosherized right now – הבשר מוכשר ברגע זה Anna muchsheret, hamon potentsial – Anna is talented, (she’s got) a lot of potential – אנה מוכשרת, המון פוטנציאל Muchshar, muchesheret – Talented – מוכשר, מוכשרת Looking for the monologue text? It’s available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and Clips: Imun kosher male (full fitness workout session) Yossi Banay – Ahava Bat Esrim (Lyrics) Pituach kishurim hevratiyim Ha’im efshar lehachshir mivne MK Shelly Yechimovitch on hachshara miktso’it Mashina – Anna (Lyrics)

In Hebrew, רופא (doctor) means “healer.” So how do you bless someone to get well soon? And how is the first name Raphael related to all this? In this episode Guy Sharett explains all things medical. Listen to the All-Hebrew Version on Patreon   New Words and Expressions: Refu’ah – Medicine, cure – רפואה Refu’ah alternativit – Alternative medicine – רפואה אלטרנטיבית Refu’ah shlema – (May you reach) full recovery – רפואה שלמה Baruch rofe holim – Blessed is he who cures the sick – ברוך רופא חולים Ein al pney kadur ha-aretz hesed li-rfuah – Nowhere on the planet can one find a tiny bit of kindness – אין על פני כדור הארץ חסד לרפואה Refu’i/t – Medical – רפואית Tayarut refu’it, tayarut marpe – Medical tourism – תיירות רפואית, תיירות מרפא Cannabis refu’i – Medical cannabis – קנאביס רפואי Rofe – Doctor – רופא Rof’aa, rof’im, rof’ot – Doctor (f.), doctors (m., f.) – רופאה, רופאים, רופאות Nirpa – It was cured – נרפא Lerape ke’eva – To heal her pain – לרפא כאבה Ripuy – Treatment, therapy – ריפוי Ripuy be-isuk – Occupational therapy – ריפוי בעיסוק Ve-halev mitrape – And the heart is recovering – והלב מתרפא Hitrape – Recovered – התרפא Lehitrape – To recover – להתרפא Mirpa’a – Clinic – מרפאה Trufa – Medication – תרופה Ein li kesef li-trufot – I don’t have money for medications – אין לי כסף לתרופות Trufati – Medicinal – תרופתי Tipul trufati – Medicinal treatment – טיפול תרופתי   Playlist and Clips: Yehuda Poliker – Boker Yom Rishon (Lyrics) Mati Caspi – Od Tir’i Et Ha-derech (Lyrics) The Idan Raichel Project – Yesh Bi Od Ko’ach (Lyrics) Rami Kleinstein – Hutz Mimech Klum (Lyrics)

The shoresh ר.ש.מ is one of those Hebrew roots with so many different words stemming from it, you could easily get baffled. Whether you want to make an impression, write a list, pick up a prescription, register for an event, or create a flow chart, host Guy Sharett will help you make sense of it all.   Exclusive content   New words & expressions: Im yesh lachen she'elot, aten muzmanot lirshom li – If you've got questions you're invited (f.) to write to me – אם יש לכן שאלות אתן מוזמנות לרשום לי Lirshom – To write down; to list; to sketch – לרשום Reshima - List - רשימה Haya roshem be-milono – He used to note in his dictionary – היה רושם במילונו Rishum – Sketch – רישום Rashum – Noted, registered – רשום Kablan rashum – Registered contractor – קבלן רשום Doar rashum – Registered mail – דואר רשום Ma rashum ba-tofes – What's written in the form – מה רשום בטופס Roshem – Impression – רושם Ha-yom anachnu holchot ledaber al eich laasot roshem rishoni hiuvi – Today we're going (f.) to talk about how to make a first positive impression – היום אנחנו הולכות לדבר על איך לעשות רושם ראשוני חיובי La'asot roshem tov – To make a good impression – לעשות רושם טוב Lo ose alay roshem – It doesn't impress me – לא עושה עליי רושם Hu rak rotse la'asot roshem – He only wants to show off – הוא רק רוצה לעשות רושם Od lo nirshamtem? – Haven't you guys registered yet? – ?עוד לא נרשמתם Nirsham, leherashem – He registered, to register/get registered – נרשם, להירשם Nirshamti le-limudim – I registered for studies – נרשמתי ללימודים Hi nirshema le-kurs – She registered for a course – היא נרשמה לקורס Yesh link la-harshama – There's a link for registration – יש לינק להרשמה Harshama – registration – הרשמה Kol mi she-terashem me-rosh tekabel hafta'ot meyuchadot – Everyone (f.) who will register in advance will get special surprises – כל מי שתירשם מראש תקבל הפתעות מיוחדות Ve-leherashem – And to get registered – ולהֵירשם Ze oti marshim / Ze marshim oti – This impresses me – זה אותי מרשים / זה מרשים אותי Hirshim, leharshim – He impressed, to impress – הרשים, להרשים Marshim – Impressive – מרשים Af echad lo hitrashem – Nobody was impressed – אף אחד לא התרשם Hitrashem – He was impressed – התרשם Lehitrashem – To be impressed – להתרשם Ani rak rotse lehitrashem – I just want to get an impression – אני רק רוצה להתרשם Hitrashmut – Impression, feeling – התרשמות Ha-hitrashmut sheli hi she… – My feeling is that… – ...ההתרשמות שלי היא ש Hem nifgeshu be-avira rishmit – They met in a formal atmosphere – הם נפגשו באווירה רשמית Rishmi – Formal, official – רשמי Rishmiyut – Formality – רשמיות Wow, eize rishmiyut – Wow, such formality – וואו, איזה רשמיות Mirshamim le-kanabis refu'i tmurat shochad – Prescriptions for medical cannabis in return for bribe – מרשמים לקנאביס רפואי תמורת שוחד Lirshom trufa le-chole – Prescribe medicine for a patient – לרשום תרופה לחולה Tarshim - Diagram, chart – תרשים Tarshim zrima – Flow chart – תרשים זרימה Mirsham uchlusin – Civil registry – מרשם אוכלוסין   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Make-up artist fan hangoutMatti Caspi - Eliezer Ben Yehuda (Lyrics)Kablan rashum – Registered contractor campaignPositive first impression – tutorialNemesh – Ken ani kaze katanOd lo nirshamtemMashina – Ahake Lach Ba-sadot (Lyrics)Rona Keinan – 10 Shniyot (Lyrics)Teapacks – Rikud Ha-Pasodoble (Lyrics)TV1 report – Doctor cannabis  

The word "mischak" can mean so many things in Hebrew - from a game, a match, or a toy, to acting in a movie or a play. Host Guy Sharett explains this root, שֹחק, and teaches us how to thank a good friend who brought coffee to our office desk without even being asked.   Exclusive content   New words & expressions: Lesachek – To play a game; to play with a toy; to act in a movie or play – לשֹחק Lo lesachek im lev shel gever – Don't play with a guy's heart – לא לשֹחק עם לב של גבר Mesachek be-esh – Playing with fire – משׂחק באש Hu mesachek tafkid – He's playing a role – הוא משׂחק תפקיד Hu mesachek et ha-tafkid shel ha-rasha – He plays the part of the villain – הוא משׂחק את התפקיד של הרשע Sichakt/Sichakta/Sichaktem ota (be'emet) – You've (really) nailed it; good on you – שׂיחקת אותה באמת Wow, achi, sichakta ota, toda! - Wow, dude, you nailed it, thanks! – !וואו, אחי, שׂיחקת אותה, תודה Sichakta ota im ha-espresso ha-ze - You nailed it with that espresso – שׂיחקת אותה עם האספרסו הזה Lesachek ota metumtam – To play the fool – לשׂחק אותה מטומטם Ata tesachek ta-mefager – You, just play the fool! (imperative) – אתה, תשׂחק ת'מפגר Eize sichuk – Wow, we're so lucky; perfect timing; well done – איזה שׂיחוק Ze ha-kol rak mischak shel dma'ot – It's all a game of tears – זה הכל רק משׂחק של דמעות Mesachek – He's playing – משׂחק Mischak – Toy, game, play, match, acting – משׂחק Amru lo she-hachayim ze lo mischak – They told him that life is not a game – אמרו לו שהחיים זה לא משׂחק Mischak kaduregel – Football match – משׂחק כדורגל Mischak klafim – Card game – משׂחק קלפים Mischakei ha-kes – Game of Thrones – משׂחקי הכס Mischak mesukan – Dangerous game – משׂחק מסוכן Mischak machur – Fixed game – משׂחק מכור Mischakiya – Games/toys area – משׂחקייה Sachkan kadurgel/ kolno'a/ teatron – Football player; movie/theater actor – שחקן כדורגל, קולנוע, תיאטרון Ha-seret mesuchak lo tov – The movie is not played well – הסרט משׂוחק לא טוב Ha-mischak lo mashehu – The acting is not all that – המשׂחק לא משהו Ramai – Cheater – רמאי Leramot – To cheat – לרמות Shakran – Liar – שקרן Idiot, debil, mefager, metumtam, dafuk – Jerk –  אידיוט, דביל, מפגר, מטומטם, דפוק   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Eyal Golan – Lev Shel Gever (Lyrics)Arik Einstein – Sus Etz (Lyrics)Nikmat Ha-tractor – Mischak Shel Dma'ot (Lyrics)Arik Einstein – Amru Lo (Lyrics)Azzurro – Adriano CelentanoKanyon Kanaan, Yarka (Commercial)

In Hebrew, עניין (inyan) means matter, business, or thing. Many Hebrew learners confuse מעוניין and מתעניין, often switching between them as if they are one and the same, which they are not. So in this episode, Guy explains these important differences. Oh! and he goes over some useful slang expressions using עניין and ניינים as well!   Exclusive content   New words & expressions: Inyan – Matter – עניין Ma ha-inyanim (manyanim)? – How are things? – ?מה העניינים Yesh lach po inyan im po'alei binyan – You've got business here with builders – יש לך פה עניין עם פועלי בניין Ma ha-inyan? – What's the matter? – ?מה העניין Ze lo inyan shel kesef – It's not a matter of money – זה לא עניין של כסף Ze lo inyani – It's none of my business – זה לא ענייני Ze lo inyancha – This is none of your business – זה לא עניינך La'asot inyan – To make a fuss about/a big deal of (something) – לעשות עניין Hi lo osa li inyanim – She doesn't give me hard time – היא לא עושה לי עניינים Daber la-inyan – Get to the point – דבר לעניין Bachur/bachura la-inyan – Great guy/girl – בחור/בחורה לעניין Lichyot be-katan ze lo la-inyan – Living small is not right – לחיות בקטן זה לא לעניין Ze lo la-inyan – It's not appropriate – זה לא לעניין Nir'aa li she-ze dei barur she-hi ken ba-inyan sheli – I think it's quite clear she's into me – נראה לי שזה די ברור שהיא כן בעניין שלי Ata ba-inyan bichlal? – Are you interested at all? – ?אתה בעניין בכלל Hu be-inyan shel banim o shel banot? – Is he into guys or girls? – ?הוא בעניין שלי בנים או של בנות Tamid nimtsa ba-inyanim – Always in the know – תמיד נמצא בעניינים Hu lo ba-inyanim – He's not up to date – הוא לא בעניינים Yesh li inyanim – I've got things (to do), errands – יש לי עניינים Hayu inyanim – There were "things" – "היו "עניינים Lakachat et ha-inyanim la-yadaim – To take initiative; to take things into your own hands – לקחת את העניינים לידיים Kach/Kchi/Kchu ta'inyanim la-yadaim – Take things into your own hands – קח/קחי/קחו ת'עניינים לידיים Inyani – Practical; matter-of-fact – ענייני Hu haya meod inyani – He was very matter of fact – הוא היה מאוד ענייני Eich le'anyen otach – How to interest you – איך לעניין אותך Efshar le-anyen otcha be… – May I interest you with… – ...אפשר לעניין אותך ב Ani lo me'unyan/me'unyenet – I am not interested – אני לא מעוניין/מעוניינת Ani me'unyan be… – I am interested in… – ...אני מעוניין ב Ani meunyan liknot – I'd like to buy – אני מעוניין לקנות Ani mit'anyen be-kaduregel – I am interested in football – אני מתעניין בכדורגל Ani mitaneyenet be-muzika – I am interested in music – אני מתעניינת במוזיקה Ze me'anyen oti – It interests me/interesting – זה מעניין אותי Ze lo me'anyen oti – I don't care – זה לא מעניין אותי   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Shlishiyat Gesher Ha-yarkon – Ahavat Poalei Ha-binyan (Lyrics) Keren Peles – Itay (Lyrics) Moshik Afya – Osa Inyan (Lyrics) Arik Sinai – Siba Tova (Lyrics) Ehud Banai – Starter (Lyrics) Alifim TV Series (Yes) Arik Einstein – Yoshev Al Ha-gader (Lyrics) Arik Einstein – Af Ehad Lo Mazil Dim'aa (Lyrics) Arik Einstein – Od Nipagesh (Lyrics)  

"I don't know" is one of the most important things you need to know how to say in any language. In this episode Guy Sharett explains how to say you don't have a clue in Hebrew, and even suggests what you should do with your shoulders and bottom lip while saying it.   Exclusive content   New words & expressions: Ani lo yodea, ani lo yodaat – I don't know – אני לא יודע, אני לא יודעת (An')lo yode'a – I don't know – אנ')לא יודע) Ani mamash lo yodea (Anmamashlodea) – I really don't know – אנ(י) ממש ל(א י)ודע Kshe'at omeret "lo" – When you say "no" – "כשאת אומרת "לא Ani kvar lo yodea – I don't know any more – אני כבר לא יודע Kshe-isha omeret lo – When a woman says "no" – "כשאישה אומרת "לא Hi mitkavenet le-"lo" – She means no – "היא מתכוונת ל"לא Me-efo ani yodea – How should I know? – ?מאיפה אני יודע Me-efo li lada'at? – How should I know? – ?מאיפה לי לדעת Me-efo ani eda – How would I know? – ?מאיפה אני אדע Ani yodea, ani? – What do I know? – ?אני יודע, אני Ein li musag ma osim – I don't have a clue what to do – אין לי מושג מה עושים Musag – Term – מושג Ein li musag – I don't have a clue – אין לי מושג Yesh lecha ulay musag – Do you happen to know – יש לך אולי מושג Yesh lecha ulay musag efo... – Do you happen to know where... - ...יש לך אולי מושג איפה Ein li shemetz shel musag – I don't have a shred of a clue – אין לי שמץ של מושג Ana aref? - Do I know? How would I know? m. (Arabic) –  אנא עארף – أنا عارف Ana arfa? f. (Arabic) – אנא עארפה –  أنا عارفه   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips:Ha-tarnegolim – Kshe'at Omeret Lo (Lyrics)Karolina – Machma'ot (Lyrics)Ha-dorbanim – Yatsanu Lirkod (Lyrics)Tamer Hosny – Ya'ani KhalasLatifa – Ana ArfaShalom Hanoch - An'lo Yode'a Eich Lomar Lach (Lyrics)

Sometimes we're just "in basa" - in a state of annoyance, not really angry, but just bummed. Host Guy Sharett teaches us verbs derived from "basa," plus more nouns like "hitba'asut," which could be translated as "the process of getting bummed out." Who said Hebrew isn't a rich language?   Exclusive content   New words & expressions: Basa – A bummer – באסה Eize basa – What a bummer – איזה באסה Eize basa ze she… – What a bummer it is that/when... – ...איזה באסה זה ש Be-basa – "in basa" – בבאסה Kuli be-basa – I am totally in basa – כולי בבאסה Ani al ha-panim – I am *not* doing well – אני על הפנים Meva'es (Mva'es) – A bummer; annoying – מבאס Ze ma ze meva-es (Ze ma-ze mva'es) – That's so annoying – זה מה-זה מבאס Mva'es ta'tachat (Meva'es et ha-tachat) – Really annoying – מבאס ת'תחת Mevo'as, Mevo'eset – Bummed; annoyed – מבואס, מבואסת Ze lo meshane she-chavera shelcha mevo'eset – It doesn't make a difference that your girlfriend is bummed – זה לא משנה שחברה שלך מבואסת Kamuvan hitba'asti she… – Of course I was bummed out that… – ...כמובן התבאסתי ש Hitba'ast/a she-lo hitkasharti? – Where you bummed I didn't call? – ?התבאסת שלא התקשרתי Hitba'asut – The process of getting bummed out – התבאסות Nirshema hitba'asut – An annoyance was registered – נרשמה התבאסות Me'utsban – Pissed/pissed off (more annoyed than just "in basa") – מעוצבן Atsabim – Nerves – עצבים   Playlist and clips:Cohen @ Mushon – Basa (Lyrics)Comedy bar, standup comedy – Eize basaHa-dag Nachash – Lazuz (Lyrics)Walla sports interview with footballer Dor Micha

This week we're celebrating half a million downloads of our podcast, so host Guy Sharett has decided to dedicate this episode to "hatsi/hetsi" - "half" in Hebrew. From telling the time, to sports, to fashion, "hetsi" gets everywhere. But when do we say "hetsi" and when "hatsi"? Listen to find out. Exclusive content New words & expressions: Omrim li she-ani hatsi benadam ve-hi hatsi meshuga'at – They tell me that I am half a person and that she's half crazy – אומרים לי שאני חצי בנאדם והיא חצי משוגעת Hetsi/Hatsi, pl. hatsa'im – Half, halves – חצי, חצאים Hatsi olam sone hatsi – Half the world hates the other half – חצי עולם שונא חצי Tsarat rabim hatsi nechama – Distress of many people is half consolation; "others' troubles are a half-consolation" – צרת רבים חצי נחמה Matsati li heder va-hetsi – I found myself a room-and-a-half – מצאתי לי חדר וָחצי Hamesh va-hetsi – Half past five – חמש וחצי Hatsi daka – Half a minute – חצי דקה Ten li hatsi daka – Give me a second – תן לי חצי דקה Hatsi gmar, hatsi ha-gmar – Semi finals, the semi finals – חצי גמר, חצי הגמר Mahatsit – Half – מחצית Ba-mahatsit ha-rishona – In the first half – במחצית הראשונה Hatsi ee – Peninsula – חצי אי Hetsi ko'ach – Half power; "not so amazing" – חצי כוח Eich lahafoch simla le-hatsait – How to turn a dress into a skirt – איך להפוך שמלה לחצאית Hatsot – Midnight – חצות Kvar aharey hatsot – It's already past midnight – כבר אחרי חצות Ma'avar hatsaya/hatsiya – Pedestrian crossing; zebra crossing – מעבר חצייה Hatsiya – Crossing – חצייה Kavim – Lines – קווים Hatsiyat kavim – Lines crossing; "crossing the line" – חציית קווים Hetsi-hetsi – Half-half; split into halves – חֵצי חֵצי   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Nimrod Lev & Orly Perl – Ze Kol Ha-kesem (Lyrics)Shlomo Artzi – Tachat Shmey Yam Ha-tichon (Lyrics)Yehuda Poliker – Halon La-yam Ha-tichon (Lyrics)Hamesh va-hetsi TV showHa-paytan reality showEich lahafoch simla le-chatsa'it - how to turn a dress into a skirtIlanit – Kvar Acharey Hatsot (Lyrics)Iluf kelev, dog trainingMK Shelly Yehimovich on "hatsiyat kavim"Sadyle – Hetzi (Lyrics)

The Middle East is a place where people swear "on the honor of their mom" without thinking too much. Host Guy Sharett teaches us all the uses of the Hebrew word "kavod" - "honor" - right from the Prime Minister's official title to what you jot on the front of an envelope. Exclusive Content New words & expressions: Kavod – respect, honour – כבוד Kol ha-kavod (lecha, lach, lachem) – Bravo; well done (to you) – (כל הכבוד (לך, לך, לכם Kvodo shachach levarech – Your honor, you forgot to bless – כבודו שכח לברך Ma shlom kvodo? – How are you, your honor? – ?מה שלום כבודו Ze kavod gadol she… – It's a great honor that… – ...זה כבוד גדול ש Ani mitkabed lehazmin – I am honored to invite – אני מתכבד להזמין Ha-rishon she-hevin et godel ha-eru'a – The first to understand the magnitude of what happened – הראשון שהבין את גודל האירוע Kvod rosh memshelet israel – His Excellency, the Prime Minister of Israel – כבוד ראש ממשלת ישראל Kvod ha-shofetet – Your honor (to a female judge) – כבוד השופטת Kvod nesi ha-medina – His Excellency, the President – כבוד נשיא המדינה Lehitkabed be- – To have refreshment – -להתכבד ב Titkabed, titkabdi, titkabdu – Have some refreshment – תתכבד, תתכבדי, תתכבדו Mishakei kavod – Ego games – משחקי כבוד Ani nishba ba-kavod sheli – I swear "on my honor" – אני נשבע בכבוד שלי Bi-sharafak (Arabic, بشرفك) – "On your honor" – בשרפכ Be-kha-vod – Gladly – בכבוד Likhvod – For the attention of; to – לכבוד Likhvodekh – For your sake; in honor of you (f.) – לכבודך Nikiti et ha-bayit likhvodkha – I cleaned the house in your honor (for you) – ניקיתי את הבית לכבודך   Looking for the monologue text? It's available to our patrons at patreon.com/streetwisehebrew.   Playlist and clips: Yehoram Ga'on – Kol Ha-kavod (Lyrics)David Broza – Tio Alberto (Lyrics)Hagiga Ba-snooker (Israeli cult movie)Matsav Ha-uma satirical showDan Kaner, Carmel Mt. ceremonyAriel Israelov & Idan Baranes – Mishakim shel Kavod (Lyrics in YouTube)Avi Biter – Ba-kavod sheli (Lyrics)Roulla Saad – Bi-sharafakGazoz – Likhvod ha-kayits (Lyrics)Shlishiyat Gesher Ha-Yarkon – Likhvodekh (Lyrics)

Even advanced learners have difficulties with the פגש-נפגש verb forms, both meaning ‘he met.’ Guy explains the differences between the two, so you know how to meet up with your best friends as well as how to bump into them. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lo taaminu et mi pagashti – You won’t believe whom I bumped into – לא תאמינו את מי פגשתי Eifo nifgashim – Where do we meet – איפה נפגשים Pagashti oto be-lev ha-midbar – I met him in the middle of the desert – פגשתי אותו בלב המדבר Nifgashnu – We met – נפגשנו Lo pogeshet anashim – (You’re) not meeting people – לא פוגשת אנשים Nifgashten – You met (fem. Pl.) – נפגשתן Me-az nifgashten? – Have you (ladies) met since then? – מאז נפגשתן? Nifgashnu kan be-cheder ha-ipur – We met here in the make up room – נפגשנו כאן בחדר האיפור Pagashnu achat et ha-shniya – We met one another – פגשנו אחת את השנייה Ve-shuv ani nifgash im rega shel atsvut – And again I am meeting a moment of sadness – ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות Az eich ze ba-sof she-kulanu nifgashim im otan ha-haba’ot? – So how come we all meet each other and have the same facial expressions? – ?אז איך זה בסוף שכולנו נפגשים עם אותן ההבעות Ha-goral ha-tov hifgish beynenu – (Good) fate brought us together – הגורל הטוב הפגיש בינינו Hifgashti beynechem – I brought you guys together – הפגשתי ביניכם Lehafgish – To bring people together – להפגיש Pgisha – Meeting, encounter, rendez-vous, appointment – פגישה Mifgash mishpachti – Family gathering – מפגש משפחתי Pegesh – Gathering – פגש Likbo’a pgisha – To set an appointment – לקבוע פגישה   Playlist and Clips: Ktsat Acheret – Ha-nasich Ha-katan (Lyrics) Yitshak Klepter – Nifgashnu (Lyrics) Dana Berger – Mechaka Lo (Lyrics) MK Tzipi Livni meeting MK Shelly Yachimovich Beit Ha-bubot – Beit Ha-bubot (Lyrics) Sarit Haddad – Ha-goral ha-tov (Lyrics) Hanan Yovel – Pgisha, Hatsi Pgisha (Lyrics) – from a poem by Rachel Bluwstein, “The Mother of Hebrew Poetry.” Marcela Sulak about Rachel’s poetry

The word for "support" - "tmicha" - is vastly used in Hebrew, mainly in the context of tech support. The verb is "litmoch." This week, host Guy Sharett has a special message at the end of the show related to this. Curious? Have a listen and click this link: https://www.patreon.com/streetwisehebrew   New words & expressions: Hu tamach be-mishehu/mashehu – He supported someone/something – הוא תמך במשהו Hu dei tamach ba-ra'ayon – He kinda supported the idea – הוא די תמך ברעיון Be-otam mikrim – In those cases – באותם מקרים Dafdefan – Browser – דפדפן Lo tomech be-java script – Does not support java script – לא תומך בג'אווה סקריפט Tomech – He's supporting / support desk agent – תומך Tmicha – Support (noun) – תמיכה Hem natnu lo tmicha – They supported him – הם נתנו לו תמיכה Tmicha mishpachtit – Family support – תמיכה משפחתית Tmicha technit – Technical support – תמיכה טכנית Titkasher la-tmicha – Call the support – תתקשר לתמיכה Tmicha kaspit – Financial support – תמיכה כספית Tmicha me-rachok – Remote support – תמיכה מרחוק Tmicha nafshit – Mental support – תמיכה נפשית Tmicha rigshit – Emotional support – תמיכה רגשית Kvutsat tmicha – Support group – קבוצת תמיכה "Plus tmicha" – "With benefits – "פלוס תמיכה" Nitmach – Supported – נתמך Lehitamech – To to be supported – להיתמך   Playlist and clips: Corinne Alal – Ha-taasiya Ha-abirit (Lyrics)Computer support clipDina Barzilai - Lahakat Ha-nachal (Lyrics)

The word "dkira" - "stabbing" - is unfortunately becoming the soundtrack to our lives here in Israel at the moment. StreetWise Hebrew is not shying away from what's going on, so today host Guy Sharett explains the shoresh (root) "DKR." New words & expressions: Pigua – Terror attack – פיגוע Dkira – Stabbing, prick – דקירה Bo nikach dkira ktana – Let's take a little jab – בוא ניקח דקירה קטנה Mashehu mukar et libi dakar – Something familiar stabbed my heart – משהו מוכר את ליבי דקר Lidkor mishehu – To stab someone – לדקור מישהו Ze doker – It  – זה דוקר Dakru oti be-machat – They pricked me with a needle – דקרו אותי במחט Zo rak dkira ktana – It's just a little prick – זו רק דקירה קטנה Mabata ha-chai haya doker oti la-bechi – Her living stare "is pricking me to tears"  – מבטה החי דוקר אותי לבכי Be-afula emesh nidkar chayal – In Afula a soldier was stabbed – בעפולה אמש נדקר חייל Lehidaker – To be stabbed – להידקר Eich le'echol sabres bli lehidaker – How to eat cactus fruits without getting pricked – איך לאכול סברס בלי להידקר Dikur – Acupuncture – דיקור Ledaker – To perform acupuncture – לדקר Yesh li dikur ha-yom – I've got an acupuncture session today – יש לי דיקור היום Dikur sini – Chinese acupuncture – דיקור סיני Medaker – Acupuncturist – מדקר Medukar – An acupuncture patient – מדוקר Dokranim – Spike strips – דוקרנים Ke-madkerot cherev – "Like sword-stabbings," "like a dagger (in the heart)" – כמדקרות חרב Dkira ba-lev – A stab in the heart – דקירה בלב   Guy’s parting monologue: לא פשוט לגור כאן בימים האחרונים, תחושה קשה של חידלון, של חוסר תקווה, אלימות. אבל לאט לאט שומעים יותר ויותר על יוזמות אזרחיות של אנשים פרטיים, יהודים וערבים, שלא רוצים להיות אוייבים ומבינים שאנחנו הולכים לגור כאן ביחד בארץ הזו, לא משנה מה יהיה. בסוף השבוע היה מסיק זיתים משותף לערבים ויהודים בצפון הארץ. היו הפגנות משותפות שקראו לשלום וברדיו מדברים ילדים ערבים ויהודים שלומדים ביחד בבתי ספר משותפים, ויודעים עברית וערבית. אז יש תקווה   Playlist and clips: TV2 News ReportTofa'at Dopler – Lipol Al Gan Eden (Lyrics)Riki Gal – Tokyo Gdola (Lyrics)Corinne Alal – Te'una (Lyrics)Meir Ariel – Shir Ke'ev (Lyrics)TV1 News ReportHow to eat cactus fruits without getting prickedAcupuncture commercialEhud Banai – Al Tifchad (Lyrics)

We are going through some yamim meshugaim - "crazy days" - in Israel at the moment, so let's talk about how we drive someone crazy in Hebrew (something we cook to perfection!). We promise a special sanity episode once things get back to normal. New words & expressions: Yamim meshugaim – Crazy days – ימים משוגעים Meshuga – Crazy – משוגע Pgu'a nefesh – Mentally ill – פגוע נפש Leshage'a – To drive someone crazy – לשגע Ze ha-erev ha-ze ha-meshge'a – It's this terrific evening – זה הערב הזה המשגע Meshgea – Wonderful, terrific, smashing – משגע Hu meshage'a et kulan – He drives everybody (f. pl.) crazy – הוא משגע את כולן Al teshag'i oti – Don't drive me crazy – אל תשגעי אותי Shige'a – He drove crazy – שיגע Ha-bachura shelcha, hi rak shig'ah otcha – Your girl, she only drove you crazy – הבחורה שלך, היא רק שיגעה אותך Ba'al ha-bayit hishtag'ea – The owner lost his mind – בעל הבית השתגע Yesh tipot shel shiga'on beinenu – There are drops of insanity between us – יש טיפות של שיגעון בינינו Shiga'on – Craziness/groovy – שיגעון Shaga'at, Tarefet – Craziness – שגעת, טרפת Kor'im leze shaga'at, kor'im le-ze tarefet – One calls it craziness, one calls it insanity – קוראים לזה שגעת, קוראים לזה טרפת Metoraf – Crazy – מטורף Meshuge (Yiddish) – Crazy – משוגע Shaja-a (Arabic) – He encouraged – שג'ע – شجع Tashji'a (Arabic) – Encouragement – תשג'יע – تشجيع   Playlist and clips: Matti Caspi – Zemer Mapuhit (Lyrics)Yoni Yosef – Meshage'a et Kulan (Lyrics)Zohar Argov – Al Teshag'i Oti (Lyrics)Avihau Shabbat & Michal Amdursky – Yalla (Lyrics)Omer Adam – Wai Li (Lyrics)La'uf al ha-milion TV show – promoRami Fortis & Barry Saharoff – Chalom Kachol (Lyrics)Benny Bashan – Achla Chamuda (Lyrics)Lior Narkis - Shagaat/Tarefet (Lyrics)Trio Carpion – Push the Button (Lyrics in Yiddish & English in the Youtube clip description)Nancy Ajarm & Cheb Khaled – Shaja Hilmak  

How do we sleep in Hebrew? What about snoozes and power naps? Host Guy Sharett talks about our sacred shnatz, and introduces us to some very sleepy words. New words & expressions: Hu yashen – He’s asleep/sleeping – הוא ישן Yashen, ra’ev, ayef, same’ach – Sleeping, hungry, tired, happy – ישן, רעב, עייף, שמח Yeshena, yeshenim, yeshenot – Sleeping (f., sing.), sleeping (m., pl.), sleeping (f., pl.) – ישנה, ישנים, ישנות Lishon – To sleep – לישון Shoel "gam at yashant?" – I am asking "were you (f.) sleeping as well?" – "שואל "גם את ישנת Yashnuni – Sleepy – ישנוני Sheina – Sleep (noun) – שינה Shnatz, shnat tsohorayim – Afternoon nap – שנ"צ, שנת צהריים Ha-amuta le-kidum tarbut ha-shnatz be-israel – The association for promoting the culture of the shnatz in Israel – העמותה לקידום תרבות השנ"צ בישראל Nedudei sheina – Insomnia – נדודי שינה Nedudim – Wandering, travels – נדודים Ha-koshi leheradem – The difficulty of falling asleep – הקושי להירדם Arba lifnot boker lo nirdemet – 4am, I am not falling asleep – ארבע לפנות בוקר לא נרדמת Ha-yefeifiya ha-nirdemet – The Sleeping Beauty – היפהפייה הנרדמת Radum – Sleepy, drowsy – רדום Tardemet – Coma – תרדמת Lehardim – To put to sleep, to anesthetize – להרדים Hardama – Anesthesia – הרדמה Hardama mekomit – Local anesthesia – הרדמה מקומית Murdam – Anesthetized – מורדם Shir eres – Lullaby – שיר ערש Num, numi, numu – Sleep (Imperative, m., f., pl.) – נום, נומי, נומו Lanum – To sleep (archaic) – לנום Tnuma – A nap – תנומה Nimnum – A short nap – נמנום Ten li lishon al ze – Let me sleep over it – תן לי לישון על זה Yashen be-amida – You’re sleeping standing up (Do something!) – ישן בעמידה   Guy’s parting monologue: השבוע חשבתי על זה שבארץ אנחנו מחליטים החלטות לקראת השנה החדשה בראש השנה ולא באחד בינואר, כמו ברוב העולם. בעצם זה הגיוני גם מבחינת מזג האוויר שמתחיל להשתנות, הקיץ הופך לסתיו, לעומת אחד בינואר שבו החורף פשוט ממשיך. ובאמת אחרי סוכות מתחילים כל מיני קורסים, יש כל מיני יוזמות באוויר, ועד אז אתה שומע כל הזמן את הביטוי 'אחרי החגים' Playlist and clips: Arik Einstein – Agadat Deshe (Lyrics)Shokolad Menta Mastik – Yashnuni (Lyrics)Clip: TV2 shnatz (Shnat Tsohorayim)Clip: Insomnia expertYehudit Ravitz – Arba Lifnot Boker (Lyrics)Yizhar Cohen – Chalomot Shmurim (Lyrics)Yardena Arazi – Shir Eres (Numi, Numi) (Lyrics)Old recordings of Numi, Numi  

This is our 100th podcast episode, and it’s time to say, "toda raba," thanks so much for your support. This is a good opportunity to learn how to thank someone profusely and cynically in Hebrew. New words & expressions: Toda al ha-osher – Thanks for the happiness – תודה על האושר Toda la-el – Thank god – תודה לאל Toda le-X al Y – Thank someone for something – תודה למישהו על משהו Be’emet toda raba – Thank you so much – באמת תודה רבה Toda raba be’emet/ toda raba lecha be’emet – Thanks for nothing – תודה רבה (לך) באמת Mamash/Hamon/Ma-ze toda – Thank you so much – ממש/המון/מה-זה תודה Rav todot – Much obliged – רב תודות Be-toda – With thanks – בתודה (Be)toda me-rosh – Thanks in advance – ב)תודה מראש) Asir toda – Grateful – אסיר תודה Mode Ani – I thank – מודה אני Ein anachnu maspikim lehodot lecha – We cannot thank you enough – אין אנחנו מספיקים להודות לך Hakol nachon, ani mode ba-ashma – Everything is true, I plead guilty – הכל נכון, אני מודה באשמה Lehodot be-mashehu – To admit to doing something – להודות במשהו Ani ma-ze mode lach – I really thank you – אני מה-זה מודה לך Ratsiti lehagid toda – I wanted to say thanks – רציתי להגיד תודה Ratsiti lehodot lachem – I wanted to thank you guys – רציתי להודות לכם Ma omrim? “Toda” – What do we say? “Thank you” – מה אומרים? "תודה" Hodot le – Thanks to – הודות ל- Guy’s parting monologue: בשבוע שעבר חווינו פה סופת חול ואבק ברמות לא מוכרות. זה הגיע עם חום ולחות, והיה ממש קשה לנשום. הסתגרנו בבתים עם המזגנים. מדי פעם יצאתי עם כרמלה הכלבה לטיולים קצרים, אבל גם היא, עם הפרווה שלה, לא נהנתה מהם במיוחד. אנחנו אמנם במזרח התיכון ורגילים למזג אוויר חם, אבל זו אחת מסופות האבק הכי קשות שהיו פה אי פעם. עכשיו, לאט לאט, משתפרת איכות האוויר Playlist and clips: Yishai Levy – Toda (Lyrics)Yoni Rechter – Even min Ha-lev (Lyrics)Boaz Ma’uda – Asir Toda (Lyrics)Omer Adam – Mode Ani (Lyrics)Yonatan Razel – Ilu Pinu (Lyrics)Eviatar Banai – Tipa shel Or (Lyrics) Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Hebrew has this interesting structure: Verb "haya" (past tense of "to be") plus a conjugated verb in the present, like "hayiti holech." It can mean several different things, and host Guy Sharett teaches us all of them, including some conditional phrases. New words & expressions: Hayita bone li kirot – You’d build me walls – היית בונה לי קירות Hayita matkin menorot – You’d install lamps – היית מתקין מנורות She-yihie li or – So that I’d have light – שיהיה לי אור Three options for haya + present: 1. He would. 2. He would have. 3. He used to. Lu hayiti shnei alim ba-stav – If I were two leaves in the fall – לו הייתי שני עלים בסתיו Hayiti nosheret alecha achshav – I’d fall on you right now – הייתי נושרת עליך עכשיו Ma Atem Hayitem Osim? – What would you do? – מה אתם הייתם עושים? Ani zocher be-leilot shel yare’ach male, hayit ba’a elay, lo be-mikre – I remember in full moon nights, you used to come to me, not at random – אני זוכר בלילות של ירח מלא, היית באה אליי, לא במקרה Hayit sholachat yad ve-okeret et ha-pachad – You used to stretch your hand and take away the fear – היית שולחת יד ועוקרת את הפחד Im hayiti yode’a - Had I known – אם הייתי יודע Ilu hayit kan iti, hayiti noten lach mazkeret – If you were with me, I would have given you a souvenir – אילו היית כאן איתי, הייתי נותן לך מזכרת Ilu yacholti hayiti shochachat eich bati le-chan – If I could, I would have forgotten how I got here – אילו יכולתי הייתי שוכחת איך באתי לכאן Im hayita omer li she-ein ochel ba-bayit, hayiti kone mashehu – If you had told me there was no food at home, I would have bought something – אם היית אומר לי שאין אוכל בבית, הייתי קונה משהו   Guy’s parting monologue: אז היום אני רוצה לספר לכם שהלכתי לסרט עם חברה בשבת בצהריים, לא חשבנו שיהיו הרבה אנשים אז לא הזמנו כרטיסים מראש, פשוט הלכנו לקולנוע. כשהגענו ראינו תור מטורף של איזה 30-40 איש, וצעקות עד לב השמיים. אני נשארתי לעמוד בתור וחברה שלי הלכה לראות אם אפשר לקנות כרטיסים מהמכונה שהייתה ליד הקופות. ובאמת היה אפשר והיא קנתה, וזה לקח רק כמה דקות. אבל הייתה שם כזו היסטריה, וצעקות. טוב, החום משפיע, אנשים עצבניים ולא אוהבים לעמוד בתור. Playlist and clips:Eti Ankri – Ro’a Lecha Ba-einayim (Lyrics)Yael Levy – Ee Yarok Ba-yam (Lyrics)Ma Atem Hayitem Osim – TV ShowKnesiyat Ha-sechel – Hayinu Osim Ahava (Lyrics)Eyal Golan – Ha-ahava Ha-yeshana Sheli (Lyrics)Lahakat Pikud Tsafon – Malchut Ha-chermon (Lyrics)Riki Gal – Ilu Yacholti (Lyrics)  

It's been exactly a year since we had Gadi (Grego) in the TLV1 studio for a short conversation. He's made aliyah since then. We wanted to check in with Gadi to see how he's doing and to get some Hebrew speaking tips from him. Last year's interview: http://tlv1.fm/streetwise-hebrew/2014/09/02/how-a-peruvian-interpreter-goes-about-learning-hebrew-streetwise-hebrew

An ozer is an "assistant," but could also mean "he’s helping" - a verb in the present tense. How are you supposed to know which one it is? Host Guy Sharett teaches us how to work it out from the context, and he explains what initials religious people jot on every piece of paper they write on. New words & expressions: Azar – He helped – עזר Shalom, efshar laazor – Hello, may I help? – ?שלום, אפשר לעזור Efshar laazor lecha? – May I help you? – ?אפשר לעזור לך La’azor, laavod, laanot – To help, to work, to answer – לעזור, לעבוד, לענות Ata yachol laazor li bevakasha? At yechola laazor li bevakasha? – Could you help me please? – ?אתה יכול לעזור לי בבקשה? את יכולה לעזור לי בבקשה Ulay at yechola la’azor li – Maybe you can help me – אולי את יכולה לעזור לי Eich ani yachol/yechola laazor lecha? – How can I help you? – איך אני יכול/יכולה לעזור לך? Ze mamash azar li – This really helped me –זה ממש עזר לי Ze lo azar – It didn’t help – זה לא עזר Hayiti be-20 tipulim, shum davar lo azar – I went to 20 sessions, nothing helped – הייתי ב-20 טיפולים, שום דבר לא עזר Lo ya’azor bet din – Even a court won’t help (Nothing will help) – לא יעזור בית דין Lo ya’azor klum – Nothing can help – לא יעזור כלום Ozer – He’s helping / Assistant – עוזר Ozer sar – Assistant to the minister – עוזר שר Ozer bayit / ozeret bayit – Cleaner – עוזר בית / עוזרת בית Ha-natsim ve-ozreyhem – The Nazis and their helpers – הנאצים ועוזריהם Ezra – Help – עזרה Ezra – A guy’s name – עזרא Ezra rishona – First aid – עזרה ראשונה Likro le’ezra – To call for help – לקרוא לעזרה Yafa sheli – My beauty – יפה שלי At chayevet lilmod levakesh ezra – You must learn how to ask for help – את חייבת ללמוד לבקש עזרה Levakesh ezra mi - To ask for help from someone – -לבקש עזרה מ Ha-mishtara mevakeshet et ezrat ha-tsibur – The Police is asking the help of the public – המשטרה מבקשת את עזרת הציבור Be’ezrat ha-shem – With the help of god – בעזרת השם Bi’siata di-shmaya (Basad) – With the help of the sky (god) – (בסיעתא דשמיא (בס"ד Ne’ezer – He was helped – נעזר Ne’ezer be- – To be helped by – -נעזר ב Ani ne’ezer be-milon kedei likro ivrit – I am being helped by a dictionary in order to read Hebrew – אני נעזר במילון כדי לקרוא עברית Lehe’azer be – To be helped, assisted by – להיעזר ב   Guy’s parting monologue: היום אני רוצה לספר לכם שעשיתי סיור בצרפתית בשבת עם כמה עולים חדשים מצרפת. היה ממש כיף. וזה מדהים לראות איך אני שוב ושוב פוגש אנשים שעברו טראומות עם מורים לעברית, ובכלל עם מורים לשפה, לא רק עם עברית. הרבה פעמים זה קשור להגירה, הורים שרוצים קשר למולדת הישנה של המשפחה, ושולחים את הילדים למקום שבו ילַמדו אותם שפה, דת ותרבות. כמו הרבה ילדים, הם סובלים שם, כי הם רוצים להיות כמו כולם במדינה החדשה, והמורים לא בדיוק מתלהבים מללמד שפה, ובמקרה של עברית, רבנים בתלמוד תורה מלמדים בניו-יורק עברית במבטא יידישאי ולא סלנג ישראלי עכשווי כמו שאנחנו לומדים כאן Today I’d like to tell you that I led a tour in French on Saturday with a few new immigrants from France. It was really fun. And it’s amazing to see how, time and again, I meet people who went through traumas with Hebrew teachers, and with language teachers in general, not only with Hebrew. In many cases it’s related to immigration - parents who want a connection to the old homeland of the family, and send the kids to a place where they’ll teach them language, culture and religion. Like many kids, they suffer there because they want to fit in in the new country and because often the teachers are not really enthusiastic about teaching language, and in the case of Hebrew, there are rabbis at Talmud Torah schools in New York who teach Hebrew with a Yiddish accent and not contemporary Israeli slang like we learn here.   Playlist and clips:Noy Alooshe – Shalom, Efshar La’azorDave explains how to deal with stutteringSchuna – Nickelodeon ChannelRona Kenan – Kshe-Hakotsim Hayu Kotsim (Lyrics)Sarit Hadad - Be’ezrat Ha-shem (Lyrics)

Omed, "stands," and omed le-, "is about to," are two different things. Host Guy Sharett teaches us the important words in this shorseh ("root"), ע.מ.ד, one of which is also a sexual term. At the end of the episode, Guy explains how you can learn Hebrew from reading tombstones at an old Tel Aviv cemetery. New words & expressions: Hu amad – He stood – עמד La’amod – To stand – לעמוד Ha-kol omed ba-makom – Everything stands still – הכל עומד במקום Hu omed – He is standing – הוא עומד Omedet, omdim, omdot – עומדת, עומדים, עומדות Hu omed lalechet – He’s about to go – הוא עומד ללכת Omed + infinitive – About to – עומד +שם פועל Hi amda linsoa le-chul – She was about to go abroad – היא עמדה לנסוע לחו"ל Aval ba-sof hi lo nas’aa – But she didn’t go at the end – אבל בסוף היא לא נסעה Ani rotse lada’at eifo ani omed ba-avoda – I want to know my standing at work – אני רוצה לדעת איפה אני עומד בעבודה Omed lo – He’s got an erection – עומד לו Ha-lev sheli lo omed be-ze yoter – My heart cannot stand this – הלב שלי לא עומד בזה יותר Omed be- – To withstand – -עומד ב Ani lo omed be-ze – I can’t stand it, I can’t cope with it – אני לא עומד בזה Amida – Standing – עמידה Tfilat ha-amida – The standing prayer – תפילת העמידה Hayiti ne’emad lo pa’am um-chake la – I would stand waiting for her, not once – הייתי נעמד לא פעם ומחכה לה Ne’emad - To stand up; to stop; to stand still – נעמד Hu ne’emad leyadi – He stood up next to me – הוא נעמד לידי Le’amed – To do the page layout – לעמד Bo’u nir’e eich efshar le’amed be-ezrat ha Word et ha-daf – Let’s see how we can do the page layout with the help of the Word software – בואו נראה איך אפשר לעמד בעזרת הוורד את הדף Amud – Page of a book – עמוד Amud chashmal – An electricity pole – עמוד חשמל He’emid – Positioned, placed something somewhere – העמיד Ata batu’ach she-ata rotse le-haamid et ha-aron po? – Are you sure you want to place the cupboard here? – ?אתה בטוח שאתה רוצה להעמיד את הארון פה Leha’amid le- - To place upright (in all possible meanings) – להעמיד Ma’amid panim – Pretending – מעמיד פנים Ata ma’amid oti be-matsav lo na’im – You’re putting me in an uncomfortable position – אתה מעמיד אותי במצב לא נעים Leha’amid mishehu ba-makom – To put someone in his place – להעמיד מישהו במקום Hu’amad – Was placed - הועמד Hu hu’amad ba-makom – He was put in his place – הוא הועמד במקום Ha-shulchan hu’amad be-emtsa ha-cheder – The table was placed in the middle of the room – השולחן הועמד באמצע החדר Lehatsig et ha-mu’amadim – To introduce the candidates – להציג את המועמדים Mu’amad, mu’amedet, mu’amadim, mu’amadot – Candidate/s – מועמד, מועמדת, מועמדים, מועמדות Emda – Position; work station – עמדה Mahi emdatcha legabei – What’s your position about? – ?מהי עמדתך לגבי Emdat mafte’ach – Key position – עמדת מפתח   Guy’s parting monologue: .אז היום אני רוצה לספר לכם שבשבוע שעבר לימדתי עברית בבית העלמין טרומפלדור, בית הקברות הראשון של תל אביב מ-1902, שבו קבורים לא מעט אנשים מפורסמים. Today I want to tell you that last week I taught Hebrew at the old Trumpeldor Cemetery, the first cemetery of Tel Aviv, from 1902, where lots of celebrities are buried. יש לי סיור שם, שבו אנחנו לומדים עברית מתוך המצבות. יש שם מילים בעברית ישנה, כמעט עברית תנ"כית, וכל מיני קיצורים יהודיים מעניינים, והתלמידים יכולים I have a tour there where we learn tombstone Hebrew. There are words in old Hebrew, almost biblical, and lots of interesting Hebrew acronyms, and the students can take a photo of the tombstones and work on the texts at home. .אבל אפשר גם להכיר את האנשים שחיו בתל אביב לפני יותר ממאה שנה. בסיור קפצנו גם להגיד שלום לכמה בני משפחה שלי, אח של סבא, הסבא-רבא שלי, וזה היה ממש נחמד. But one can also meet the people who lived in Tel Aviv more than 100 years ago. On this tour we dropped by to say hi to a few family members of mine, my grandpa’s brother, my great grandpa, and that was nice. .בשבילי זה לא כל כך מקום של מוות, זה סיור שחוגג את החיים של האנשים האלה, שהשפיעו כל כך על כל מה שקרה כאן For me, it’s so not so much of a place of death; it’s a tour that celebrates these people’s life, people who really influenced everything which happened here.   Playlist and clips:Gali Atari – Ha-kol Omed Ba-makom (Lyrics)Ma’or Daniel – Lo Mevateret (Lyrics)Shlomo Artzi & Arik Einstein – Hozrim Ha-baita (Lyrics)Clip: Imud ha-daf be-Word (page layout in Word)Arik Sinai - Ma'amid Panim (Lyrics)Clip: TV1 Police Chief report

How do you say “have a great day” in Hebrew? In English it’s so easy, but in Hebrew you have to take into account a few different things, like the gender of what you’re wishing. Guy Sharett teaches us some useful formulas, and tells us a story about an interesting wedding that didn’t end like it started… Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: She-yihye lach tov – May you be well – שיהיה לך טוב Ani me’achel lecha she-yihye lecha achla yom – I wish that you have a great day – אני מאחל לך שיהיה לך אחלה יום She-yihye lecha achla yom/she-yihye achla yom/achla yom – May you have a great day ahead – שיהיה לך אחלה יום/שיהיה אחלה יום/אחלה יום Achla shavua – Great week; Have a great week – אחלה שבוע Achla mishmeret – Have a great shift – אחלה משמרת Achla yom she-yihye – Have a great day – אחלה יום שיהיה She-yihye achla tiyul – Have a great trip – שיהיה אחלה טיול She-yihye sofash naim/Sofash naim – Have a great weekend – שיהיה סופ”ש נעים/סופ”ש נעים She-tihye achla mesiba – Have a great party – שתהיה אחלה מסיבה She-tihye achla hufsha/achla hufsha – May you have a great holiday – שתהיה אחלה חופשה/אחלה חופשה She-yihyu shvu’ayim kalim – May you have two easy weeks – שיהיו שבועיים קלים She-yihye rak tov / Rak tov she’yihye lecha – May it be only good – I wish you all the best and nothing but the best – שיהיה רק טוב Ani me’achel, me’achelet, anachnu me’achlim/me’achlot – I wish, we wish – אני מאחל, מאחלת, מאחלים, מאחלות Ani me’achel lecha yomuledet same’ach – I wish you a happy birthday – אני מאחל לך יומולדת שמח Ani me’achelet lecha she – I wish you that… – …אני מאחל לך ש She-ya’avor be-kalut – May it pass easily – שיעבור בקלות Mabruk – Congratulations – מברוכ Mabruk al ha-dira ha-chadasha – Congrats on the new apartment – מברוכ על הדירה החדשה She-yihye rak be-mazal – May it be only with luck –שיהיה רק במזל Tehene/Teheni/Tehenu – Enjoy – תהנה/תהני/תהנו Tevale/Tevali/Tevalu – Have a good time – תבלה/תבלי/תבלו Levalot, biluy – pastime, recreation – לבלות, בילוי   Playlist and Clips: Kobi Aflalo – She-yihye Lach Tov (Lyrics) Dana Lapidot – Rak Tov (Lyrics in clip) Sarit Haddad – Me’achelet Lecha (Lyrics) Itzik Kala – She-yihye Rak Be-mazal (Lyrics) Yoav Yitshak – Tschokam Shel Yeladim (Lyrics)   Glossary: Ulam Smachot – Event Hall – אולם שמחות Tsevet – Team – צוות Nifredet – Separate – נפרדת Haft’aa – Surprise – הפתעה Porka – Was dismantled – פורקה Mehitsa – Barrier – מחיצה

Many things "happen" here in the Holy Land, which is why the root "kara" - ק.ר.ה - with all its derivatives, is so popular. Guy Sharett explains how it's related to murder, earthquakes, and soy milk, and finishes with an anecdote (in Hebrew) about a lady called Carmela. New words & expressions Ma kara la-yeled – What happened to the kid – מה קרה לילד? Ma kara, ma kara? – What on earth is going on? – מה קרה, מה קרה? Ma kore achi – What’s going on dude? – מה קורה אחי? Az ma od kore itach – So what else is happening with you?  – אָז מָה עוֹד קוֹרֶה אִיתָךְ Ma kore im – What’s happening with – מָה קוֹרֶה עִם Ma kara im – What happened to – מָה קָרָה עִם Tagidi ma kore itach? – Tell me, what’s going on with you? – תגידי מה קורה איתך? Ma le’azazel kore itcha? – What on earth is going on with you? – מה לעזאזאל קורה איתך? Ze ma she-kara – This is what happened – זה מה שקרה Ze lo kore li – This is not happening to me – זה לא קורה לי Ze lo yikre shuv – This won’t happen again – זה לא יקרה שוב Nu, ve-kara mashehu? – So, did something happen? – נו, וקרה משהו? Mikre, mikrim – Case, cases – מקרה, מקרים Ani gam kacha mikre avud – Anyway I am lost cause – אני גם ככה מקרה אבוד Mikre katse – Edge case – מקרה קצה Mikre cherum – Emergency – מקרה חירום Be-mikre cherum – In case of an emergency – במקרה חירום Mikrey retsach – Murder cases – מקרי רצח Ani rotse lifgosh ota pit’om be-mikre – I want to meet her suddenly by chance – אני רוצה לפגוש אותה פתאום במקרה Be-mikre – By chance, accidentally – במקרה Ze kara be-mikre – It happened by chance – זה קרה במקרה Yesh lachem be-mikre chalav soya? – Do you have soy milk by any chance? – יש לכם במקרה חלב סויה? Le-mikre she – In case – למקרה ש Be-mikre shel re’idat adama – In case of an earth quake – במקרה של רעידת אדמה Mikri – Random – מקרי Be-chol pgisha mikrit – On every coincidental meeting – בכל פגישה מקרית Mikriyut – Coincidence – מקריות Lach – Humid – לח Siyut – Nightmare – סיוט Amud – Pole – עמוד Mit’osheshet – Recovering (f. sg.) – מתאוששת   Playlist and clips: Matti Caspi – Yemei Binyamina (Lyrics) Shtuyot she-israelim omrim – Nonsense that Israelis say Moshe Peretz – Ma Kore Itach (Lyrics) Ozi Zoltak – Afilu Lo At (Lyrics) Meir Ariel – Pluga Ba-kav (Lyrics) Arik Lavie – Haya o lo haya (Lyrics)

How many times have you called a company or a bank and had to deal with ma’ane koli, or an automated answering service? Today we’ll learn words and terms you’ll be hearing while waiting online, plus a tip how to quickly reach a real live customer service representative. New words & expressions: Ma’ane koli – Automated Answering Service – מענה קולי Kol, koli – Voice, vocal – קולי Hu ana – He answered –הוא ענה La’anot – To answer –לענות Le-ivrit na lehakish 1 – For Hebrew press 1 –לעברית נא להקיש 1 Ana, Na – Kindly –אנא, נא Na hakesh, Na lehakish –נא הקש, נא להקיש Lesherut lakochot – For customer service –לשירות לקוחות Le-siyum hakishu sulamit – To end press star –לסיום הקישו סולמית Le-Siyum – To end – לסיום Sulam – Ladder –סולם Sulamit – Hash key – סולמית Le-sherut lakochot – For customer service – לשירות לקוחות Meyda – Information –מידע Ul-meyda (Ve-le-meyda) – And for information – ולמידע Lintsig sherut hakesh – For a customer service agent press –לנציג שירות הקש Li-tmicha technit – For technical support –לתמיכה טכנית Tmicha – Support –תמיכה Hu tamach – He supported – תמך Hu tomech – He supports –תומך Litmoch be-mishehu – To support someone –לתמוך במישהו Tmicha technit – Technical support –תמיכה טכנית   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram.Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

TLV1 Radio, the home of our podcast, has a few more shows for you to check out. They all focus on Israel in one way or another. For those of you interested in some straight talk about Israeli politics, culture, society, economy, and all the rest, have a listen to The Promised Podcast. You can find the podcast at tlv1.fm/promisedpodcast or search for it on your favorite podcast app.   Teomim are twins, from the root תאמ which is used in Hebrew for anything to do with matching, suiting, fitting, coordinating and more. Let’s learn how to use this family of words in our everyday life. Mat’im lachem? New words & expressions: Teom, te’omim – Twin, twins – תאום, תאומים Zug te’omot siamyot – A pair of Siamese twins – זוג תאומות סיאמיות Migdalei ha-teomim – The twin towers – מגדלי התאומים Ze lo ta’am et ha-tsipiyot – It didn’t match the expectations – זה לא תאם את הציפיות Eich lifgosh ben zug to’em – how to meet a matching partner – איך לפגוש בן זוג תואם Leta’em – To coordinate – לתאם Eich efshar letaem pgisha merubat mishtatfim – How can you coordinate a multi participant meeting – איך אפשר לתאם פגישה מרובת משתתפים Te’amti lecha tor – I’ve coordinated an appointment for you – תיאמתי לך תור Te’amti lach pgisha – I’ve coordinated a meeting for you – תיאמתי לך פגישה Meto’emet lecha pgisha – A meeting is coordinated for you – מתואמת לך פגישה Efshar leta’em li tor im… - Would it possible to coordinate an appointment with... – ...אפשר לתאם לי תור עם Te’um, teumim – Coordination – תיאום, תיאומים Teum bitchoni – Security coordination – תיאום בטחוני Lehat’im odem – To match lipstick – להתאים אודם Hu hit’im – He matched – הוא התאים Mat’im li – That’s good for me – מתאים לי Lo mat’im shmone – Eight is not good for me – לא מתאים שמונה Lo mat’im lecha ha-tseva haze – This color does not agree with you – לא מתאים לך הצבע הזה Ha-chultsa gdola midai, hi lo matima lach – The shirt is too big, it doesn’t suit you – החולצה גדולה מדיי, היא לא מתאימה לך Lo mat’im achshav – I don’t need this now – לא מתאים עכשיו Eich mat’im achshav knafe – A knafe would really hit the spot right now – איך מתאים עכשיו כנאפה Mut’am le – Fitted for – מותאם ל Lehat’im chultsa la-michnasayim – To match a shirt to the pants – להתאים חולצה למכנסיים   Playlist and clips used:TV2 about zug te’omot siamiyot, Siamese TwinsHow to find ben zug to’emHow to coordinate, leta’em, a meeting with many peopleTV1 news report about ha-te’um ha-bitchoniAshley gives tips about how lehat’im odemSharif – Mat’im Li (Lyrics)Duvdevani ve-Kovach – Eich mat’im achshav knafe

The Hebrew word ‘sherut’ means ‘service,’ but the plural – ‘sherutim’ – is more commonly used to mean something quite different. From toilets to angels, Guy Sharett teaches us what else we can learn from this root. Hope you’re happy with our sherut! Listen to the All-Hebrew Version on Patreon   New Words and Expressions: Sherut – Service – שירות Lesharet – To serve – לשרת Hi mesharetet – She serves – היא משרתת Sherut tsva’i – Army service – שירות צבאי Sherut le’umi – National service – שירות לאומי Sherut atsmi – Self service – שירות עצמי Monit sherut –  Shared taxi – מונית שירות Sherut lakochot – Customer service – שירות לקוחות Sherut chadarim – Room service – שירות חדרים Sherutim – Toilets, bathroom – שירותים Sherutim tsiburiyim – Public toilets – שירותים ציבוריים Hayinu me’ashnim be-sherutei ha-banim – We used to smoke in the boys toilets – היינו מעשנים בשירותי הבנים Sheruti – Service-oriented – שירותי Le-sherutcha – At your service – לשירותך Lo kolel sherut – Doesn’t include service – לא כולל שירות Sharat – Computer server; janitor – שרת Mal’achey ha-sharet – Ministering angels – מלאכי השרת Shalom aleychem mal’achey ha-sharet – Peace be upon you, ministering angels – שלום עליכם מלאכי השרת   Playlist and Clips: Arik Einstein – Ani Roe’e Ota Ba-derech La-gimnasya (Lyrics) Monit Sherut TV10 story about public toilets Yehuda Poliker – Sof Ha-zikaron (Lyrics) Sasi Keshset – Shalom Aleychem (Lyrics)

How come some mistakes in a foreign language sound worse than others? It’s unfair, but some things Hebrew learners say sound more grating to the Israeli ear than others. Guy Sharett teaches us what mistakes make Israelis cringe so we can try to avoid them at all costs!   New words & expressions: Kshe – When – כש Ka’asher – When (archaic) – כאשר Kshe-bati ha-bayita matsati et ha-maftechot – When I came home I found the keys – כשבאתי הביתה מצאתי את המפתחות Kshe-halev boche – When the heart is crying – כשהלב בוכה Ima sheli – My mom – אמא שלי Lirot et ha’or –  To see the light – לראות את האור Pagashti et Danny – I met Danny – פגשתי את דני Ani ochel tapu’ach – I am eating an apple – אני אוכל תפוח Ani ochel et ha-tapu’ach – I am eating the apple – אני אוכל את התפוח Hayiti rotse lihyot melech shelach – I wish I’d be your king – הייתי רוצה להיות מלך שלך Hayiti rotsa, hayiti rotse – I would like – הייתי רוצה Ani rotsa cappuccino (be-vakasha) – (אני רוצה קפוצ'ינו (בבקשה Efshar kise – Could I please have a chair? – ?אפשר כסא Efshar ledaber im… – May I speak to… – ...אפשר לדבר עם Efshar yoter le’at? – Could you go slower? – ?אפשר יותר לאט Me-ayin – Where from (archaic) – מאין Me-efo – From where – מאיפה Be-bayit – In a house – בבית Ba-bayit – In the house – בבית Le-bayit – To a house – לבית La-bayit – To the house – לבית Ani holech le-bayit shel chaver – I am going to a friend’s place – אני הולך לבית של חבר Ani holech la-bayit shel Eyal – I am going to Eyal’s house – אני הולך לבית של אייל Ani nose’a le-hofesh (not ‘la-hofesh’) – I am going on holiday – אני נוסע לחופש Sheva banot – Seven girls – שבע בנות Hatzilim – Eggplants – חצילים Hamisha chatsilim – Five eggplants – חמישה חצילים (But you’ll hear "hamesh hatsilim," which is a mistake) Hamisha Asar kilometer – 15 km – חמישה עשר קילומטר (But most Israelis say "hamesh-esre kilometer," which is a mistake) Hu lomed – He studies – הוא לומד Kelev – Dog – כלב Bokker – Morning – בוקר Yomuledet – Birthday – יומולדת   Playlist and clips used: Sarit Haddad – Kshe’halev Boche (Lyrics) Arik Einstein – Ima Sheli (Lyrics) Efrat Gosh – Lir’ot Et Ha-Or (Lyrics) Yizhar Ashdot – Melech Shelach (Lyrics) Har’el Skaat – Kama Od Efshar (Lyrics) Shai Gabso – Arim Roshi (Lyrics) Rita – Yemei Ha-Tom (Lyrics) Shlomo Artzi – Shisha (Lyrics)

Betach or batu’ach - "sure" or "for sure" - are words we hear a lot on the Israeli streets, so we need to know how to use them properly. Guy Sharett does some excavation work so we can see where this root, "bet.tet.chet," comes from.   New words & expressions: Israel betach be-elohim – People of Israel have faith in God – ישראל בטח באלוהים Livto’ach be-mishehu – To trust someone – לבטוח במישהו Batu’ach – Safe, secure – בטוח Ani margish batu’ach – I feel safe – אני מרגיש בטוח Batuach, Betach – For sure, sure thing – בטוח, בטח Betach she-avo – Sure I’ll come – בטח שאבוא Bitu’ach –  Insurance – ביטוח Polisat bitu’ach – Insurance policy – פוליסת ביטוח Bitu’ach leumi – National Insurance – ביטוח לאומי Ha-mosad le-bitu’ach leumi – The National Insurance Institute – המוסד לביטוח לאומי Bi-mdinat Israel kol talmid mevutach be-polisa she-nikret polisat talmidim – In the state of Israel every student is insured with a policy called student policy – במדינת ישראל כל תלמיד מבוטח בפוליסה שנקראת פוליסת תלמידים Hivtachtem yona, ale shel zayit, hivtachtem shalom ba-bayit – You promised a dove, an olive branch, you promised peace at home – הבטחתם יונה, עלה של זית, הבטחתם שלום בבית Lehavtiach – To promise – להבטיח Havtachot tsarich lekayem – Promises one needs to keep – הבטחות צריך לקיים Bitachon – Security – ביטחון Ish bitachon – Security person, guard – איש ביטחון Bitachon atsmi – Self-confidence – ביטחון עצמי Lehazek et ha-bitachon ha’atzmi – To strengthen the self-confidence – לחזק את הביטחון העצמי Misrad habitachon – Ministry of Defense – משרד הביטחון Sherut habitachon ha-klali, shin bet, shabak – The Israel Security Agency – שירות הביטחון הכללי, ש.ב., שב"כ Betichut – Safety – בטיחות Betichut ba-drachim, ba-tisa, ba-internet – Road safety, flight safety, internet safety – בטיחות בדרכים, בטיסה, באינטרנט Daf hanchayot ha-betichut – The safety information card – דף הנחיות הבטיחות Chagorat betichut - Safety belt – חגורת בטיחות   Playlist and clips used: Kobi Peretz & Of Simches – Israel (Lyrics)Regev Hod – Margish Batu’ach (Lyrics)Mosh Ben-Ari – Betach She-Avo (Lyrics)Insurance ad – פרסומת לחברת ביטוחStudent Insurance Policy – פוליסת ביטוח לתלמידיםLahakat Hel Hinuch – Horef 73 (Lyrics)Up Airline Safety Clip – סרטון בטיחות "אפ"

It’s summertime and everybody is going somewhere for hofesh, holiday. That being the case, let’s talk about flights, package deals and checking-in –Hebrew style. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hofesh – Holiday –חופש Ha-hofesh ha-gadol – The summer holiday –החופש הגדול Hofesh ha-dibur – Freedom of speech –חופש הדיבור Hufsha – Vacation –חופשה Hufsha mishpachtit – Family vacation –חופשה משפחתית Hofshi ze legamrei levad – To be free means to be completely on your own –חופשי זה לגמרי לבד Lakachat hofesh – To take days off –לקחת חופש Ani be-hofesh – I am on holiday –אני בחופש Latus, tisa – To fly, flight –לטוס, טיסה Tisa haloch va-shov – A Round trip flight –טיסה הלוך וָשוב Hazmana – Reservation, booking, order, invitation –הזמנה Chevrot hateufa zihu et ha-nekuda ha-regisha etsel ha-nosea ha-israeli, ha-chalom lehisthadreg le-machleket asakim – The airlines recognized the Israeli passenger’s soft spot, the dream to be upgraded to business class – חברות התעופה זיהו את הנקודה הרגישה אצל הנוסע הישראלי, החלום להשתדרג למחלקת עסקים Shidrug – Upgrade –שִדרוג Leshadreg mishehu – To upgrade someone –לשדרג מישהו Shudragti – I was upgraded –שוּדרגתי Lehishtadreg – To be upgraded –להשתדרג Havilat nofesh – Holiday package deal –חבילת נופש Ichur, ikuv – Delay –איחור, עיכוב Linchot, nechita – To land, landing –לנחות, נחיתה Lehmari, hamra’a – To take off, take off –להמריא, המְראה Moshav – Seat –מושב Lehazmin moshav – To reserve a seat – להזמין מושב Kartis aliya la-matos – Boarding pass –כרטיס עלייה למטוס Nose’a – Passenger –נוסע Ani nose’a – I am going –אני נוסע Ani Ha-nose’a – I am the passenger –אני הנוסע Rishum la-tisa – Check-in –רישום לַטיסה Kvuda, Mit’an – Luggage –כבוּדה, מטען Mizvada – Suitcase –מזוודה Tik yad – Hand bag –תיק יד Ma’avar – Transit –מַעֲבר Tisat hemshech – Connecting flight –טיסת הֶמשך   Playlist and Clips: Hava Alberstein – Shir Tishrei (Lyrics) Commercial – Hufsha Mishpachtit Yehuda Poliker – Hofshi Ze Legamrei Levad (Lyrics) Commercial – Haloch Va-shov TV2 Story – Shidrug, Upgrade Shlomo Artzi – Be-matos Silon (Lyrics) David Deor & Arkadi Duchin – Nose’a Tsafona (lyrics) Express Check-in commercial

‘Yeled’ – ‘child’ – comes from the root ‘y.l.d’ – י.ל.ד – which has made a huge career for itself in Semitic languages. This is a great example of how one root behaves in different verb patterns, keeping the stem meaning but then providing us with exciting branches of it. New words & expressions: Yeled – Child, kid, boy – ילד (Arabic ولد, walad) Kulanu yeladim shel ha-chayim – We are all children of the life – כולנו ילדים של החיים Yeled, yeladim – ילד, ילדים Yaldey Ha-yare’ach – Children of the moon – ילדי הירח Hu yaase lach yeled – he’ll make you a child – הוא יעשה לך ילד Ta’ase li yeled – Make me a child, you’re awesome – תעשה לי ילד Yalad – He gave birth – הוא ילד Hi yalda – She gave birth – היא ילדה Yalda – Girl – ילדה Hi yalda bat – She gave birth to a girl – היא ילדה בת Hi yalda ben – She gave birth to a boy – היא ילדה בן Eich shir nolad – How is a song born? – איך שיר נולד? Hu nolad – He was born – הוא נולד Nichtav; niylad>nawlad>nolad Ma nolad? – What was born? – ?מה נולד Nolad lo ben – A son was born to him, he has a son – נולד לו בן Nolda lahem bat – A daughter was born to them, they have a daughter – נולדה להם בת Ani noladti lashalom – I was born to peace – אני נולדתי לשלום Rak etmol nolda – She was just born yesterday – רק אתמול נולדה Yiled – He delivered a baby – יילד Yilda – She delivered a baby – יילדה Meyaledet – She is delivering a baby/Midwife – מיילדת Hi meyaledet tinok achshav – She’s delivering a baby right now – היא מיילדת תינוק עכשיו Leyaled – To deliver a baby – ליילד Lehityaled – To behave like a child – להתיילד Holid – He fathered, it gave rise to – הוליד Ze holid be’ayot chadashot – זה הוליד בעיות חדשות Yaldut – Childhood – ילדוּת Yalduti – My childhood/infantile – ילדותי Yaldutiyoot – Infantility – ילדותיוּת Huledet – birth – הולדת Yom huledet, Yomuledet – יום הולדת, יומולדת Leida – Childbirth, birth – לידה Ta’arich leida – Date of birth – תאריך לידה Yeluda – birth rate – ילוּדה Yaldon, Yaldonet – kiddo (M., F.) – ילדון, ילדונת Yeladim yekarim – Dear children – ילדים יקרים   Playlist and clips used Arik Einstein – Yeladim Shel Ha-chayim (Lyrics) Shlomo Yidov – Yaldei Ha-yare’ach (Lyrics) Shlomo Artzi – Nirkod Nishkach (Lyrics) Ha-keves Ha-shisha-asar – Eich Shir Nolad (Lyrics) Sexta – Noladti La-shalom (Lyrics) Aris San – Rak Etmol Nolda (Lyrics) Mati Caspi – Yalduti Ha-shniya (Lyrics) Uzi Fuchs – Yaldonet (Lyrics)

Enough is enough! Guy Sharett introduces us to the word 'maspik' - 'enough.' We'll also listen to some songs so we can check out how 'maspik' deals with the adjectives, adverbs, and verbs it meets on the way.   New words & expressions: Ze maspik? - Is it enough? - ?זה מספיק Ze lo maspik – It’s not enough – זה לא מספיק Metsuyan – Excellent – מצויין Tov meod – Very good – טוב מאוד Kim’at tov me’od – Almost very good – כמעט טוב מאוד Kim’at tov – Almost good – כמעט טוב Maspik – Sufficient, just about – מספיק Maspik be koshi – Hardly sufficient – מספיק בקושי Bilti maspik – Not sufficient – בלתי מספיק Bilti nisbal – Unbearable – בלתי נסבל Ha-state dipartment natan le-Israel tsiyun bilti maspik be-sovlanoot datit – The State Department gave Israel an 'F' in religious tolerance - משרד החוץ האמריקני נתן לישראל ציון בלתי מספיק בסובלנות דתית Bilti maspik be-matematika, be-historia – בלתי מספיק במתמטיקה, בהסטוריה - Below standard/'F' in mathematics, in history Maspik im – enough with – מספיק עם Maspik im ze ve-dai - enough with it already – מספיק עם זה ודי Maspik le-mishehu – Enough for someone – מספיק למישהו Ze maspik lach? - Is it enough for you? - ?מספיק לך Maspik chacham – Clever enough – מספיק חכם Ve-zo siba maspik tova – And this is a good enough reason – וזו סיבה מספיק טובה Ha-anashim she-amru li she-ani lo shava maspik – Those people who told me I was not good enough - האנשים שאמרו לי שאני לא שווה מספיק Maspik she-shlosha arbaa mikrim yikru – It’s enough that three or four cases will happen – מספיק ששלושה ארבעה מקרים יקרו Kol ha-medina tedaber aleyhem – The whole country will talk about them – כל המדינה תדבר עליהם Lo maspik she… – It’s not enough that… – ...לא מספיק ש Maspik ledaber achshav – Enough with the talking now – מספיק לדבר עכשיו Ani chayav lehaspik – I must do it on time – אני חייב להספיק Lehaspik – To succeed in doing something on time – להספיק Maspik, maspika, maspikim, maspikot – מספיק, מספיקה, מספיקים, מספיקות Ani lo maspik/aspik le’hagia hayom – I won’t make it today – אני לא מספיק/אספיק להגיע היום Ha-ochel ha-ze tsarich lehaspik le-shlosha yamim – This food should suffice for three days – האוכל הזה צריך להספיק לשלושה ימים Sapak internet – Internet provider – ספק אינטרנט Sipuk – satisfaction – סיפוק Aspaka – provision – אספקה Shataknu maspik – We were silent enough – שתקנו מספיק Maspik le-hayom – That’s enough for today – מספיק להיום   Playlist and clips used Ha-dag nachash – Lo Maspik (Lyrics) Religious tolerance in Israel – TV10 Jacky Mekayten – Ha-me’antezet (Lyrics) Monika Sex – Maspik Benadam (Lyrics) Yitzhak Klepter – Tslil Mechuvan (Lyrics) TV2 – Behavior in the Knesset Dudu Tassa – Ani Ratz (Lyrics)  

“Od, od, od!” – we’re always wanting more. How do we ask for more milk, for an encore or for another goal in a football game? You guessed it, we use “od.” Guy Sharett tells us more...   New words & expressions Od? - Some more? - ?עוד Ken, od tipa/ktsat – Yes, just a tiny bit more – כן, עוד טיפה/קצת Efshar od chalav? - May I have more milk? - ?אפשר עוד חלב Efshar od ktsat kafe? - May I have a bit more coffee? - ?אפשר עוד קצת קפה Ma od? - What else? - ?מה עוד Ma od bikasht? - What else did you ask for? - ?מה עוד ביקשת Ma od vaksha? - What else be-vakasha? - ?מה עוד בבקשה Od mashehu? - Something else? - ?עוד משהו Od mashehu motek/mami/gever/ achi? - Anything else darling/mate/dude? - ?עוד משהו מותק/ממי/גבר/אחי Ma od, ata rotse gam café? - What else, do you want a cup of coffee as well? - ?מה עוד, אתה רוצה גם קפה Mi od? - Who else? - ?מי עוד Mi od ba? - Who else is coming? - ?מי עוד בא Tagidi li od paam – Tell me (fem.) once more – תגידי לי עוד פעם Od pa’am – One more time, once more - עוד פעם Od ha-paam (slang) – once more – עוד הפעם Ata od tegalé et ha-olam – You will (yet) discover the world – אתה עוד תגלה את העולם Adayin – Still – עדיין Yesh od zman, yesh adayin zman – There’s still time – יש עוד זמן, יש עדיין זמן Be-od yomaim – In two days – בעוד יומיים Daber iti (be-)od yomaim – Talk to me in two days – דבר איתי בעוד יומיים Od me’at – in a bit – עוד מעט Kol od – As long as – כל עוד Kol od ole ha-boker – As long as the sun goes up – כל עוד עולה הבוקר Kol od nichtav al luach – כל עוד נכתב על לוח – As long stuff is being written on the blackboard Kol od hu medaber kacha, ani lo adaber ito – As long as he talks like that, I won’t talk to him – כל עוד הוא מדבר ככה, אני לא אדבר איתו Od lo tamu kol plaayich – Your wonders are not over yet – עוד לא תמו כל פלאייך Od lo achalti – I haven’t eaten yet – עוד לא אכלתי Eich eda ve-odeni yeled – How would I know, I’m still a kid – איך אדע ועודני ילד   Playlist and clips used Erik Berman – Ma Od Bikasht? (Lyrics) Pablo Rosenberg – Tagidi Li Od Paam (Lyrics) Gidi Gov – Inyan Shel Zman (Lyrics) Yoni Rechter & Avner Kener – Kol Od (Lyrics) Rami Kleinstein – Od Lo Tamu Kol Pla’ayich (Lyrics) Ha-kol Over Habibi – Odeni Yeled (Lyrics)

Host Guy Sharett shares his top 10 tips on how to rejuvenate your linguistic inner self:   1. Find stuff you love and read about it in Hebrew. 2. Songs. Playlists on my website 3. Radio: Israeli National Radio in 14 languages 4. Flash cards all over your home 5. Saying new words out loud. Talk to the Google Translate App. 6. Tandem with a Hebrew speaker. Post your location on our Facebook page if you’re not sure if there’s a Hebrew speaker around you. 7. Facebook your Hebrew. 8. Likpotz la-mayim, לקפוץ למים, jump into the water. 9. Ani rotse/ Ani rotsa ledaber be’ivrit, אני רוצה לדבר בעברית, I want to speak Hebrew. Ani lomed/lomedet ivrit, אני לומד/ת עברית, I learn Hebrew. Ani chayav/chayevet, אני חייב/ת, I must, ledaber ivrit, to speak Hebrew. 10. Magazines, children books, newspaper, websites, inflight magazines. Morfix online dictionary El Al inflight magazine – Eng./Heb.   Playlist and clips used: All Chakras - Meditation, Balancing and Tuning  

Do you have “zman” - time? This root, “z.m.n,” is used in so many words in Hebrew, it definitely merits an episode to itself. Guy Sharett also explains how it’s related to the Arab Spring and Tahrir Square in Cairo. “Zman” to press play… Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ha-zman hu kmo galgal anak – Time is like a ferris wheel – הזמן הוא כמו גלגל ענק Yesh lecha zman machar? – Do you have time tomorrow? – יש לך זמן מחר? Higia hazman – It’s about time – הגיע הזמן Bata ba-zman – You came right on time – באת בזמן Ba-zman ha-acharon – Lately – בזמן האחרון Hayinu yeladim ve-ze haya mizman – We were kids and it was long ago – היינו ילדים וזה היה מזמן Mizman – Long ago – מזמן – من زمان Ha-zman avar ve-lo dibarnu – Time went by and we didn’t speak – הזמן עבר ולא דיברנו Lakach li zman lehavin – It took me some time to understand – לקח לי זמן להבין Ata shayach li – You belong to me – אתה שייך לי Lakach lecha zman – It took you some time – לקח לך זמן Lezamen – To summon – לזַמן Zuman – He was summoned – זומַן Mezuman – Summoned/cash – מזומן Leshalem bi-mzuman – To pay in cash – לשלם במזומן Lehizdamen – To arrive by chance, to happen to come – להזדמן Hizdamen li la’asot et ze – It happened to me to do it – הזדמן לי לעשות את זה Hizdamnut – Opportunity – הזדמנות Lehazmin – To invite, book, reserve, order – להזמין Lehazmin tisa – To book a flight – להזמין טיסה Lehazmin chaver le’aruchat erev – To invite a friend to dinner – להזמין חבר לארוחת ערב Lehazmin shulchan be-misa’ada – To reserve a table in a restaurant – להזמין שולחן במסעדה Hizmantem kvar? – Have you guys ordered yet? – הזמנתם כבר Muzman – Invited/booked/reserved – מוזמן Hashulchan ha-ze muzman – This table is reserved –  השולחן הזה מוזמן Nimtsa avoda zmanit – We’ll find a temporary job – נמצא עבודה זמנית Tachana zmanit – A temporary bus stop – תחנה זמנית Bo-zmani – Simultaneous – בו-זמני Zmaniyut – Temporariness – זמניוּת Omanut bat-zmanenu – Contemporary art – אמנות בת-זמננו Ten li daka – Give me a minute – תן לי דקה Rak shniya – Just a sec – רק שנייה Rak rega – Just a moment – רק רגע Chikiti eize sha’a – I waited for like an hour – חיכיתי איזה שעה   Playlist and Clips: Chalav u-dvash – Galgal Anak; חלב ודבש – גלגל ענק (Lyrics) Rinat Bar – Higia Hazman; רינת בר – הגיע הזמן (Lyrics) Yehudit Ravitz – Lakachta Et Yadi Be-yadcha; יהודית רביץ – לקחת את ידי בידך (Lyrics) Yossi Banai – Ani Ve-Simon U-Moise Ha-katan; יוסי בנאי – אני וסימון ומואיז הקטן (Lyrics) Ya Al-Midan – Cairokee & Aida Al-Ayoubi; كايروكي وعايدة الأيوبي – يا الميدان Shlomi Shabbat – Aba; שלומי שבת – אבא (Lyrics) Monica Sex – Maka Afora; מוניקה סקס – מכה אפורה (Lyrics)

How do we give in Hebrew? 'Latet' is to give, but in some structures it could also mean other things. And what is 'latet barosh' - 'to give in the head'? Let’s find out.   New words & expressions Natati la chayay – I gave her my life – נתתי לה חיי Past: Natati, natata, natat, natan, natna, natanu, natatem, natnu – נתתי, נתת, נתת, נתן, נתנה, נתנו, נתתם, נתנו Present: Noten, notenet, notnim, notnot – נותן, נותנת, נותנים, נותנות Imperative: Ten, tni, tnu – תן, תני, תנו Ten li daka, tni li daka – give me a sec – תן לי דקה, תני לי דקה Ten li et mispar teudat ha-zehut shelcha – Give me your ID no. – תן לי את מספר תעודת הזהות שלך Tavi li – “bring” me – תביא לי Tni li le’ehov otach – Let me love you – תני לי לאהוב אותך Ten li rega lir’ot – Let me see for a sec – תן לי רגע לראות Hi natna li lehavin she… – she let me understand that… – היא נתנה לי להבין ש... Slicha, mi natan lachem lehikanes le-po? Excuse me, who let you in here? סליחה, מי נתן לכם להיכנס לפה? Infinitive: Latet – To give – לתת Latet et ha-neshama ve-et halev – To give your soul and heart – לתת את הנשמה ואת הלב Latet ba-rosh – to do something well/intensively – לתת בראש Ha-rolling stones natnu ba-rosh – The Rolling Stones gave a helluva show – הרולינג סטונז נתנו בראש Ha-poel holchim latet ba-rosh hayom – Ha’poel football team are going to score  today - הפועל הולך לתת בראש היום Natata ba-rosh etmol? – Did you do it all night yesterday? (sexual) – נתת בראש אתמול? Netina – giving – נתינה Lavo mi-makom shel netina – To come from a place of giving – לבוא ממקום של נתינה Natun – given – נתון Natun she-X hu chamesh – It’s given that X is five – נתון שאיקס הוא חמש Netunim – Data – נתונים Nitan lehasig – It’s possible to get – ניתן להשיג Lo hayiti noten lecha shloshim – I wouldn’t give you thirty – I would never think you’re thirty – לא הייתי נותן לך שלושים   Playlist and clips used: Kaveret – Natati La Chayay (Lyrics) Roni Daloomi – Ten (Lyrics) Eti Ankri – Ad Matai (Lyrics) Eyal Golan – Tni Li Le’ehov Otach (Lyrics) Mike Brant – Laisse Moi t’aimer Boaz Sharabi – Latet (Lyrics)

Israelis love tips and recommendations, so it’s no surprise that the word 'kedai' - 'it’s worth it' - has a successful career here. How do we tell our friends they should totally check out a certain bar? And how do we make sure they don’t go and see the new superhero movie? Guy Sharett introduces us to the Israeli dichotomy of 'kedai-lo kedai.'   Summary: Kedai + le + pronoun - kedai lecha.Kedai + infinitive - kedai liknot.Kedai she teda - you’d better know.Questions + kedai + infinitives - ma kedai le’echol.   New words & expressions: Kedai –  it’s worthwhile, worth doing – כְּדַאי Ze lo kedai – it’s not worth it – זֶה לֹא כְּדַאי Kedai lachem – it’s worth your while (pl.) – כְּדַאי לכם Tagid, kedai li liknot nayad chadash? –  tell me, is it worth it for me to buy a new mobile? – תגיד, כדאי לי לקנות נייד חדש kedai li, lecha, lach, lo, la, lanu, lachem, lahem – כדאי לי, לךָ, לךְ, לו, לה, לנו, לכם, להם Baroor, kedai lecha, kedai lach – sure, it’s worth your while – ברור, כדאי לךָ, כדאי לךְ Lo kedai lecha, lo kedai lach – it’s not worth it (m., f.) – לא כדאי לךָ, לא כדאי לךְ Mamash lo kedai lecha – it’s really not worth it – ממש לא כדאי לךָ Mamash kedai lach! – it’s really recommended – ממש כדאי לךְ! Bli shum davar asher kedai lamut lema’ano – without anything worth dying for – בלי שום דבר אשר כדאי למות למענו Kedai lir’ot et ha-seret haze? – is it worth watching this movie? – כדאי לראות את הסרט הזה? Lihyot nechmad kedai – kedai lihyot nechmad – it’s worthwhile to be nice – להיות נחמד כדאי, כדאי להיות נחמד Kedai lachem lichyot – it’s worthwhile for you (pl.) to be alive – כדאי לכם לחיות Kedey – in order to – כְּדֵי Kedai she-tishtok – you’d better shut up – כדאי שתשתוק Kedai she-teda – you should know – כדאי שתדע Kedai meod she-teraga – you’d better chill – כדאי מאוד שתירגע Efo kedai lishon be roma? – where is it worth spending the night in Rome? – ?איפה כדאי לישון ברומא Lama kedai la’asot bituach? – why is it worth it to get travel insurance? – ?למה כדאי לעשות ביטוח Le’an kedai lalechet? – where is it recommended to go? – ?לאן כדאי ללכת Ma kedai (lakachat)? – what should I take? –  ?(מה כדאי (לקחת Keda’iyoot - worthwhileness, profitability – כדאיות Ha-keda’iyoot shel ha-proyekt – the project profitability – הכדאיות של הפרוייקט Tsarich livdok im ze kedai – one needs to check whether it’s worth it – צריך לבדוק אם זה כדאי Tsarich livdok et ha-keda’iyoot –  one needs to check the profitability – צריך לבדוק את הכדאיות   Playlist and clips used: Shalom Chanoch – Haya Kedai – שלום חנוך – היה כדאי (lyrics) Chava Alberstein – Kedai Lachem Lavo La-chagiga Shelanu – חווה אלברשטיין – כדאי לכם לבוא לחגיגה שלנו (lyrics) Ariel Zilber – Ani Shochev Li Al Ha-gav – אריאל זילבר – אני שוכב לי על הגב (lyrics) Shlomo Gronich – Shirim Pshutim – שלמה גרוניך – שירים פשוטים (lyrics) Mitriya Bi-shnayim – Lahakat Ha-nachal – מטרייה בשניים – להקת הנח"ל (lyrics) Chava Alberstein – Chiyuchim – חווה אלברשטיין – חיוכים (lyrics)

What do Israelis mean when they say "ma pit’om"? What about just "pit'om" by itself? We hear it all the time, so Guy Sharett helps us get streetwise.   New words & expressions: Pit’om kam adam ba-boker – suddenly a person wakes up in the morning – פתאום קם אדם בבוקר Pit’om giliti bor anak – suddenly I found a huge pit – פתאום גיליתי בור ענק Ahava, pit’om hi mitparezet kmo lehava – love, suddenly it errupts like a flame – אהבה, פתאום היא מתפרצת כמו להבה. Chazarta pitom – you suddenly came back – חזרת פתאום Ma pit’om ata yoshev – how come you’re sitting – מה פתאום אתה יושב Ma pit’om – no way – מה פתאום Geshem pit’omi – sudden rain – גשם פתאומי Ze haya mavet pit’omi – it was a sudden death – זה היה מוות פתאומי Pit’omiyut – suddenness – פתאומיות Be-fit’omiyut – suddenly – בפתאומיות Be-ofen pit’omi – in a sudden way – באופן פתאומי Be’eize ofen – in which way – באיזה אופן   Playlist and clips used: Shlomo Artzi – Shir Ba-boker ba-boker (Lyrics) – שלמה ארצי – שיר בבוקר בבוקר MK Shelly Yechimovitch – חברת הכנסת שלי יחימוביץ' Daniel Salomon – Ahava (Lyrics) – דניאל סלומון אהבה Chava Alberstein & Arik Sinai – Shuv (Lyrics) – חווה אלברשטיין ואריק סיני – שוב Interview with Yaakov Shweiki – Chasidischkeit 21 – ראיון עם יעקב שוויקי – חסידישקייט 21 Arik Einstein – Gveret im Salim (Lyrics) – אריק איינשטיין – גברת עם סלים Ma Pit’om TV Show – Ha-televizia ha-chinuchit – תכנית הטלוויזיה "מה פתאום" – הטלוויזיה החינוכית Gali Atari – Stav Israeli  (Lyrics)– גלי עטרי – סתיו ישראלי Uzi Chitman & Ha-popolim – Ha-metsi’ot ba’ot be-ofen pit’omi – עוזי חיטמן והפופולים  - המציאות באות באופן פתאומי

You can’t be in the Start-up Nation and not know how to talk tech in Hebrew. Guy Sharett teaches us how to say “attachment,” “text message,” and “chat” in Hebrew, and how to conjugate the verb lesames. StreetWise Hebrew gets geeky! New words & expressions: Telefon nayad, nayad – mobile phone, mobile - טלפון נייד, נייד Pelefon – mobile phone - פלאפון Titkasher elai lanayad – call me on my mobile - תתקשר אליי לנייד Telefon selulari – cellular phone - טלפון סלולרי Talpeni talepni – call! -  טלפני טלפני Letalfen – to call - לטלפן Mitkasher elayich at lo ona – I am calling you, you don’t answer - מתקשר אלייך, את לא עונה Lehitkasher – to call - להתקשר Telefon Kavi – home phone - טלפון קווי Kav – line - קו Titkasheri elai rega la-kavi – call my landline for a sec - תתקשרי אליי רגע לקווי Mekuvan – online - מקוון Ba-boker kibalti e-mail katsar ve-nechmad – in the morning I got a short and nice email - בבוקר קיבלתי אימייל קצר ונחמד E-mail, mail, emailim, mailim – email, emails - אימייל, מייל, אימיילים, מיילים Doar electroni, doel – electronic mail - דואר אלקטרוני, דוא"ל Lishlo’ach – to send - לשלוח Misron – text message, sms - מסרון Ata shloe’ach hoda’a – you are sending a message - אתה שולח הודעה Lesames, simasti, mesames – to send a text message, I texted, I am texting - לסמס, סימסתי, מסמס Lehistames – to exchange text messages - להסתמס Yisum, Yisumon – App - יישום, יישומון Telefon chacham, telefonim chachamim – smart phone, smart phones - טלפון חכם, טלפונים חכמים Leyasem – to implement - ליישם Aplikatsya, aplikatsyot – app - אפליקציה, אפליקציות Lehorid shirim, lehorid applicatsyot – to download songs/to download apps - להוריד שירים, להוריד אפליקציות Horid – he took down, he downloaded - הוריד Patschan – hacker (not vastly used yet) - פצחן Tsroofa – attachement (not vastly used yet) - צרופה Mirshetet – internet (not vastly used yet) - מרשתת Yoman reshet – blog - בלוג bloger, blogerit – blogger - בלוגר, בלוגרית Chat, lechotet – chat, to chat - צ'ט, לצ'וטט   Playlist and clips used: Shlomo Artzi – Talpeni, Talpeni - שלמה ארצי, טלפני, טלפני Doda – Erev Avud - דודה, ערב אבוד  Hot cables commercial - פרסומת לחברת הכבלים הוט Miri Mesika – Af Achat, מירי מסיקה, אף אחת  No driving and texting jingle – Choshvim Chayim campaign לא נוהגים וכותבים מסרונים – ג'ינגל של הקמפיין "חושבים חיים" Sarit Hadad – Choshevet Alecha - שרית חדד, חושבת עליך   

Making your Hebrew sound truly conversational is an important but tricky skill. How do you start a new topic, for instance? How do you urge someone to get to the point? What sounds do you make when you nod attentively? And how do you show shock, excitement, or enthusiasm? Today we work on all those little things you do naturally in your own language, but which you have to learn in your new one. Listen to the all-Hebrew version of this episode   New Words and Expressions: Aha – אָהָה Nachon – נָכוֹן - right Nu, nu kvar – נוּ, נוּ כְּבָר - come on Walla – וָואלָה - really, wow Az ma chadash – ?אָז מָה חָדָש - so what’s new? Ma od bikasht – ?מָה עוֹד בִּיקַשְת - what else did you ask for? Az ma od – ?אָז מָה עוֹד - so what else? Az ma od kore itach – ?אָז מָה עוֹד קוֹרֶה אִיתָךְ - so what else is happening with you? Ma kore im – מָה קוֹרֶה עִם - what’s happening with Ma kara im – מָה קָרָה עִם - what happened to Ma im – מָה עִם - what’s with… Ma im eli, ma im tal, tagid, ma im shai – ?מָה עִם אֵלִי, מָה עִם טָל, תָּגִיד, מָה עִם שַי Ma im ha-chaver – ?מָה עִם הַחָבֵר - what’s with the boyfriend? Ma im ha-tiyul – ?מָה עִם הַטִּיּוּל - what’s (happening) with the trip? Tagid, tagidi, tagidu – תָּגִיד, תָּגִידִי, תָּגִידוּ - say, tell Chutz mi – חוּץ מ - apart from Chutz mi-ze – חוּץ מִזֶּה - apart from that Ma chutz – ?מָה חוּץ - what else? Tagidi, ma chutz mize – ?תָּגִידִי, מָה חוּץ מִזֶּה - tell me, what (else) apart from that? Az kacha – אָז כָּכָה - so here's how it is Lo yode’a, lo yoda’at – לֹא יוֹדֵע, לֹא יוֹדַעַת - I don’t know Tachles ein chadash – תָּכלֵ'ס אֵין חָדָש - actually there's nothing new Ma od – ?מָה עוֹד - what else Ein harbe – אֵין הַרְבֶּה - nothing much Al ta’amini lo, hu lo yavo – אָל תַּאֲמִינִי, הוּא לֹא יָבוֹא - don’t believe him, he’s not going to come Lo ta’amini ma kara – לֹא תַּאֲמִינִי מָה קָרָה - you (f.) won’t believe what happened Ata lo ta’amin ma kara – אָתָה לֹא תַּאֲמִין מָה קָרָה - you (m.) won’t believe what happened Leha’amin – לְהַאֲמִין - to believe. Lo, laaaa – לֹא, לָא - no Ani lo ma’amin, ma’amina – אֲנִי לֹא מַאֲמִין, מַאֲמִינָה WOW, yow, yu – וָואו, יוֹאוּ, יוּ - wow   Playlist and Clips: Eric Berman – Ma Od Bikasht, אריק ברמן – מה עוד ביקשת (lyrics) Shlomo Artzi – Tagidi, שלמה ארצי – תגידי (lyrics) Ha-ofarim – Chutz Mi-ze Ha-kol Beseder, העופרים – חוץ מזה הכל בסדר (lyrics) Dafna Armoni – Ohevet Otcha, Ozevet Otcha, דפנה ארמוני – אוהבת אותך, עוזבת אותך (lyrics) Sexta – Cinderella, סקסטה – סינדרלה (lyrics)

Yad means hand, but also so much more. Let’s find out its other meanings, idioms, and expressions Israelis often use. And what’s yad2?  Host Guy Sharett gives us a hand with the lesson.   New words & expressions: Yad, yadayim – יָד, יָדַיִים Bo’i, tni li yad ve-nelech – בּוֹאִי, תְּנִי לִי יָד וְנֶלֶךְ Ten yad, tni yad – תֵּן יָד, תְּנִי יָד Tavi yad, tavi’i yad – תָּבִיא יָד, תָּבִיאִי יָד Latet yad le-ze – לָתֶת יָד לְזֶה Ani lo rotse latet le-ze yad – אֲנִי לֹא רוֹצֶה לָתֶת לְזֶה יָד Bishvilech ha-yare’ach etslo ba-yadayim – בִּשְׁבִילֵךְ הַיָּרֵחַ אֶצְלוֹ בַּיָּדַיִים Yad shniya – יָד שְׁנִייָה Yesh yad shtayim – יֵשׁ יָד-2 Yad rishona – יָד רִאשׁוֹנָה Eize yad ha-oto – אֵיזֶה יָד הָאוֹטוֹ Al yedei – עָל יְדֵי Al yedei mi – עָל יְדֵי מִי Al yedei david, al yedei ha-yeled – עָל יְדֵי דָּוִד, עָל יְדֵי הַיֶּלֶד Ba-bayit leyad ha-mesila – בַּבַּיִת לְיָד הַמְּסִילָה Leyad, Al yad – לְיָד, עָל יָד Yad va-shem – יָד וָשֵׁם Teivat hiluchim yadanit – תֵּיבַת הִילוּכִים יָדָנִית Rechev yadani – רֶכֶב יָדָנִי Suzuki swift yadanit – סוּזוּקִי סְוִויפְט יָדָנִית Yadit, yadiot – יָדִית, יָדִיוֹת Yadit ha-delet – יָדִית הַדֶּלֶת Avodat yad – עֲבוֹדַת יָד Yad be-yad – יָד בְּיָד Lalechet yad be-yad, lehachzik yadayim – לָלֶכֶת יָד בְּיָד, לְהַחְזִיק יָדַיִים Lilchots yadayim – לִלְחוֹץ יָדַיִים Lechitsat yad – לְחִיצַת יָד Az tikach et atsmecha ba-yadaim – אָז תִּיקָח אֶת עַצְמֵךָ בָּיָדַיִים Lakachat et atsmecha ba-yadaim – לָקַחַת אֶת עַצְמֵךָ בָּיָדַיִים   Leharim yadayim,  yadayim lemala – לְהָרִים יָדַיִים, יָדַיִים לְמָעְלָה Lishlo’ach yadayim – לִשְׁלוֹחַ יָדַיִים Im yad al ha-lev – עִם יָד עָל הַלֵּב   Playlist and clips used: The Idan Raichel Project – Bo’i (lyrics) Leah Shabbat – Yare’ach ba-shamayim (lyrics) Rivka Zohar – Ha-bayit leyad ha-mesila (lyrics) Ofra Haza – Yad be-yad (lyrics) Ninet Tayeb – Be-sof ha-‘olam (lyrics) Yehudit Ravitz – Lakachta et Yadi be-yadcha (lyrics)

This week it’s election day, so we’ll talk about voting in Hebrew and learn how it’s connected to the word for finger, etsba. New words & expressions: Etsba, Etsba’ot – אֶצְבָּע, אֶצְבָּעוֹת Etsbaot li eser yesh, kol davar bonot hen – אֶצְבָּעוֹת לִי עֶשֶׂר יֵשׁ, כֹּל דָּבָר בּוֹנוֹת הֵן Lehatsbia, lehatsbia al mashehu – לְהַצְבִּיעַ, לְהַצְבִּיעַ עַל מַשֶּׁהוּ Zchut hatsba’a – זְכוּת הַצְבָּעָה Ein lachem adayin zchut hatsba’a – אֵין לָכֶם עֲדַיִין זְכוּת הַצְבָּעָה Aval yesh lachem zchut hashpaa – אָבָל יֵשׁ לָכֶם זְכוּת הַשְׁפָּעָה Hatsbaa le – הַצְבָּעָה לְ- Lehatsbia le/avur – לְהַצְבִּיעַ לְ-/עָבוּר Avoor mi ata matsbi’a – עָבוּר מִי אָתָּה מַצְבִּיעַ Le-mi at matsbi’ah – לְמִי אַת מַצְבִּיעָה Hatsba’a ba-bchirot – הַצְבָּעָה בַּבְּחִירוֹת Hatsba’a al ha-hachlata – הַצְבָּעָה עַל הָהַחְלָטָה Lehatsbia al mashehu – לְהַצְבִּיעַ עַל מַשֶּׁהוּ Ani rotse lehatsbia al ha-gormim – אֲנִי רוֹצֶה לְהַצְבִּיעַ עַל הַגּוֹרְמִים Hatsba’a chasha’it – הַצְבָּעָה חֲשָאִית Hatsba’a be’ad/neged – הַצְבָּעָה בְּעַד/נֶגֶד Aval be-hatsba’a! – אָבָל בְּהַצְבָּעָה! Matsbi’a, matsbi’ah, matsbi’im, matsbi’ot – מַצְבִּיעַ, מַצְבִּיעָה, מַצְבִּיעִים, מַצְבִּיעוֹת Sovev oto al ha-etsba ha-ktana shelo – סוֹבֵב אוֹתוֹ עַל הָאֶצְבָּע הַקְּטַנָּה שֶׁלּוֹ Be-eser etsba’ot – בְּעֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת Notnim lo etsba, hu rotse et kol ha-yad – נוֹתְנִים לוֹ אֶצְבָּע, הוּא רוֹצֶה אֶת כֹּל הַיָּד Itsboo’a – אִיצְבּוּעַ Etsba’on – אֶצְבָּעוֹן   Playlist: Uzi Hitman – Esser Etsba’ot  Ruti Navon – Bein Ha-Etsba’ot 

Lior Peleg, our beloved editor and technical producer, is leaving us. As a tribute to him, we’ll explore his full name and learn some cool stuff about it, especially about Or, light. New words & expressions Peleg, plagim – פֶּלֶג, פְּלָגִים Ve-haya ke’etz shatul al palgei mayim – וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פלגי מים Palgei mayim – פַּלְגֵּי מַיִם Ha-peleg ha-matun –הַפֶּלֶג הַמָּתוּן Or, orot –אוֹר, אוֹרוֹת Or – עוֹר Ha-or shelcha, me’ir, adayin zoher –הָאוֹר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין זוֹהֵר Ha-ner shelcha, meir, adayin bo’er –הַנֵּר שֶׁלְךָ, מֵאִיר, עָדַיִין בּוֹעֵר Le’ha’ir –לְהָעִיר Et chadar ha-ambatia –אֶת חֲדַר הָאַמְבָּטְיָה Mumlatz le’ha-ir –מוּמְלָץ לְהָאִיר Bimnorat tikra –בִּמְנוֹרַת תִּקְרָה Le’ha’ir – לְהָעִיר Chalon echad haya mu’ar –חֲלוֹן אֶחָד הָיָה מוּאָר Lehadlik et ha-or –לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר Ata yachol lehadlik et ha-or –אָתָה יָכוֹל לְהַדְלִיק אֶת הָאוֹר Tadlik, tadliki, tadliku –תַּדְלִיק, תַּדְלִיקִי, תַּדְלִיקוּ Lechabot et ha-or –לְכַבּוֹת אֶת הָאוֹר Techabe, techabi, techabu –תְּכַבֶּה, תְּכַבִּי, תְּכַבּוּ Hu kiba, hu mechabe et ha-or –הוּא כִּיבָּה, הוּא מְכַבֶּה אֶת הָאוֹר Or yarok – אוֹר יָרוֹק Kibalti or yarok –קִיבַּלְתִּיאוֹריָרוֹק Hotsa’a la’or –הוֹצָאָה לָאוֹר Lehotsi la’or –לְהוֹצִיא לָאוֹר Motsi la’or –מוֹצִיא לָאוֹר Oru einaiv – אוֹרוּ עֵינָיו

We might not be as polite as the Brits, but we still enjoy talking about the weather while waiting for our favorite Tel Avivi bus.  Host Guy Sharett shares some useful structures and words you can use with the really nice old lady with the red coat and funny hat that speaks to you relentlessly.   Words and expressions discussed: Mezeg avir – מֶזֶג אָוִויר Mezeg – מֶזֶג Avir – אָוִויר Mezeg ha-avir – מֶזֶג הָאָוִויר Mizug avir – מִיזוּג אָוִויר Tachazit mezeg ha’avir –תַּחֲזִית מֶזֶג הָאָוִויר Lachzot –לַחְזוֹת Ha-chazai moser et ha-tachazit –הַחַזַּאי מוֹסֵר אֶת הַתַּחֲזִית Chazai, chaza’it –חַזַּאי, תַּחֲזִית Me’unan –מְעוּנָן Achshav me’unan –עַכְשָׁיו מְעוּנָן Ve-yom chadash matchil, me’unan chelkit im geshem ka-ragil – וְיוֹם חָדָשׁ מַתְחִיל, מְעוּנָן חֶלְקִית עִם גֶּשֶׁם כַּרָגִיל Me’unan chelkit – מְעוּנָן חֶלְקִית Chelek – חֶלֶק Ad machar ba-tsohorayim –עָד מָחָר בַּצָהָרַיִים Tsafuy –צָפוּי Geshem mekomi –גֶּשֶׁם מְקוֹמִי Be’ikar bi-tsfon ha-aretz –בְּעִיקָר בִּצְפוֹן הָאָרֶץ Acahar kach –אָחָר כָּךְ Ya’alu ha-temperaturot be-hadraga –יַעֲלוּ הַטֶּמפֵּרַטוּרוֹת בְּהַדְרָגָה Ve-lo tsafuy geshem –וְלֹא צָפוּי גֶּשֶׁם Aliya –עֲלִייָה Yerida –יְרִידָה Bahir – בָּהִיר Le-lo shinuy mashma’uti ba-temperaturot – לְלֹא שִׁינוּי מַשְמָעוּתִי בַּטֶמְפֵּרָטוּרוֹת Bi-yerushalayim ad 23 ma’alot ha-yom – בִּירוּשָלַיִם עָד 23 מַעֲלוֹת הַיּוֹם   Playlist and clips: Ch. 2 TV – Weather forecast Gali Atari – Od Yom (Lyrics) Aviv Geffen - Achshav me’unan (Lyrics) Gazoz – Shir Avoda (Lyrics) Adi Talmor, Galey Tsahal Radio – News Bulletin (Weather forecast at the end) Robert Ulinsky, Galey Tsahal Radio - The Mythical Weatherman  

It is Memorial Day in Israel. So today we discuss the ins and outs of זיכרון, the Hebrew word for memory. What’s the difference between לזכור and להיזכר, if both of them mean ‘to remember’? And what does a secretary have to do with it? Guy helps jog our memory. Listen to the All Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hu zachar – He remembered – הוא זכר Ani zocher ota – I remember her – אני זוכר אותה Hu achal – He ate – הוא אכל Hu katav – He wrote – הוא כתב Hu Halach – He went – הוא הלך Hu zocher mashehu/mishehu – He remembers something/someone – הוא זוכר משהו/מישהו Zachur li – I remember (“it’s remembered to me”) – זכור לי “Im tizkeri oti, Sivan” – “If you remember me, Sivan” – אם תזכרי אותי, סיוון Tizkor! – Remember this, you owe me one – תזכור Tizkor, ah? – Remember that, okay? – ?תזכור, אה Tizkor she- – Remember that – תזכור ש Lech tizkor – Go remember – לך תזכור Wow, lech tizkor akhshav – Wow, try to remember now – וואו, לך תזכור עכשיו Mi zocher? – Who can remember these things? – ?מי זוכר “U-khshitorarti nizkarti ba-chalom” – “And when I woke up, I suddenly remembered the dream” – וכשהתעוררתי נזכרתי בחלום Nizkar be-mashehu – He got reminded of something – נזכר במשהו Ah nizkarti – Oh, now I remember – אה, נזכרתי Ani zocher otach – I remember you – אני זוכר אותך Nizkarti bach – I suddenly thought about you – נזכרתי בך Lizkor et – To remember – לזכור Lehizakher be- – To be reminded of -להיזכר ב Zikaron, zichronot – Memory, memories – זיכרון, זכרונות “Adam tsover zichronot kmo nemalim” – A person accumulates memories, like ants – אדם צובר זכרונות כמו נמלים Zichrono li-vracha, Zal (acronym) – May his memory be a blessing – זכרונו לברכה, ז”ל Yizkor am israel – May the people of israel remember – יזכור עם ישראל Yom hazikaron lasho’a ve-lagvura – Holocaust Remembrance Day (“Holocaust and Heroism Remembrance Day”) – יום הזיכרון לשואה ולגבורה Yom hazikaron lechalaley maarchot Israel u-lnifge-ey peulot haeiva – Memorial day (“Memorial Day for the Fallen Soldiers of Israel and Victims of Terrorism”) – יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ולנפגעי פעולות האיבה Lehazkir – To remind – להזכיר Tazkir li – Remind me – תזכיר לי Mazkir/mazkira – Secretary – מזכיר/מזכירה Zachir – Catchy, memorable – זכיר Shir zachir – Catchy song – שיר זכיר Tizkoret – Reminder – תזכורת   Playlist and Clips: Yigal Bashan – Sivan (Lyrics) Uzi Chitman – Ratsiti She-teda (Lyrics) Avraham Tal – Adam Tsover Zichronot (Lyrics) Yizkor – Dan Caner

Lots of Hebrew learners find it hard to discern between 'speak,' 'talk,' and 'tell' when they talk with their Israeli friends, colleagues, classmates, and flatmates. It's time, once and for all, for Guy Sharett to imprint it on our memories. Don’t worry, it’s not difficult!   Words and expressions discussed: Ledaber – לְדַבֵּר Ani medaber, medaberet – אֲנִי מְדַבֵּר, מְדַבֶּרֶת Ani medaber ivrit – אֲנִי מְדַבֵּר עִבְרִית Ani medaber im... – ...אֲנִי מְדַבֵּר עִם Anachnu medabrim, medabrot – אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים, מְדַבְּרוֹת Hu amar – הוּא אָמַר Hu omer – הוּא אוֹמֵר Ani omer, ata omer, at omeret, anachnu omrim, hen omrot – אֲנִי אוֹמֵר, אָת אוֹמֶרֶת, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים, הֵן אוֹמְרוֹת Lomar – לוֹמָר Lehagid – לְהָגִיד Az ma ratsinoo lehagid be’etsem – אָז מָה רָצִינוּ לְהָגִיד בְּעֶצֶם Tagid li ech la-atsor et ha-dma’ot – תָּגִיד לִי אֵיךְ לַעֲצוֹר אֶת הַדְּמָעוֹת Tagid li, tagidi li, tagidoo li – תָּגִיד לִי, תָּגִידִי לִי, תָּגִידוּ לִי Slicha, ata yachol lehagid li eifo ha-orez? – ?סְלִיחָה, אַתָּה יָכוֹל לְהָגִיד לִי אֵיפֹה הָאוֹרֶז At yechola lehagid li eifo ha-orez? – ?אָת יְכוֹלָה לְהָגִיד לִי אֵיפֹה הָאוֹרֶז Tagid, eifo ha’orez? – ?תָּגִיד, אֵיפֹה הָאוֹרֶז Rak al tagid li she… – ...רָק אַל תָּגִיד לִי שֶ Hu diber – הוּא דִּיבֵּר Hu diber romanit – הוּא דִּיבֵּר רוֹמָנִית Hu diber im Eyal etmol – הוּא דִּיבֵּר עִם אֵיָיל אֶתְמוֹל Hu amar – הוּא אָמַר Hu amar toda – הוּא אָמַר תּוֹדָה Hu amar she-hu ayef – הוּא אָמַר שֶׁהוּא עָיֵיף Mi amar lach – מִי אָמַר לָךְ lehagid, yagid, tagid – לְהָגִיד, יָגִיד, תָּגִיד Diber, medaber, yedaber, ledaber – דִּיבֵּר, מְדַבֵּר, יְדַבֵּר, לְדַבֵּר Daber! – !דַבֵּר Daber, daber – דַבֵּר, דַבֵּר Efshar ledaber im mishehu? – ?אֶפְשָׁר לְדַבֵּר עִם מִישֶהוּ Ani rak rotse lehagid lo mashehu – אֲנִי רָק רוֹצֶה לְהָגִיד לוֹ מָשֶׁהוּ Mi amar? – ?מָה אָמַר Mi amar she… – ...מִי אָמַר שֶׁ Zot omeret – זֹאת אוֹמֶרֶת Ma zot omeret – מָה זֹאת אוֹמֶרֶת   Playlist: Nisrin Kadari – Ratsiti Ledaber Itcha Al Ha-kol  Shlomo Artzi – Ma Ratsinu Lehagid  Ofra Haza – Le-orech Ha-yam  Maya Buskila – Rak Al Tagid  Ha-yehudim – Kach Oti  Roni Dalumi – Mi Amar Dori Ben Ze'ev - Radio, Daber Elay

Matsav is a word Israelis use as much as they possibly can. It means situation, state, or condition, but it can be used in lots of different idioms: ma ha-matsav?; yesh matsav; Ha-matsav; matsav cherum etc. Guy Sharett takes us through the 'matsav' of the matsav family.   Listen to the All-Hebrew Version of this Episode   New Words and Expressions: Matsav, Matsavim – מַצָּב, מַצָּבִים Ma ha-matsav – מָה הַמַּצָּב Yesh matsav – ein matsav –יֵשׁ מַצָּב, אֵין מַצָּב Yesh matsav le – יֵשׁ מַצָּב לְ- Yesh matsav le-od kisé? – ?יֵשׁ מַצָּב לְעוֹד כִּיסֵא Yesh matsav le-sukar? – ?יֵשׁ מַצָּב לְסוּכָּר Uveneinu achshav ein matsav – וּבֵינֵינוּ עַכְשָׁיו אֵין מַצָּב Ein matsav le – אֵין מַצָּב לְ Ein matsav le shesh me’ot – אֵין מַצָּב לְ-600 Yesh matsav she… – ...יֵש מַצָּב שֶ Yesh matsav she-tavi li café? – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁתָּבִיא לִי קָפֶה Yesh matsav she-ata tavo elay – ?יֵשׁ מַצָּב שֶׁאַתָּה תָּבוֹא אֵלַיי Matsaviyut – מַצָּבִיוּת Mi be-matsav le café – מִי בְּמַצָּב לְקָפֶה Ani be-matsav – אֲנִי בְּמַצָּב Ani lo be-matsav – אֲנִי לֹא בְּמַצָּב Ha-matsav – הַמַּצָּב Daber iti al ha-matsav – דַּבֵּר אִיתִי עַל הַמַּצָּב Ha-matsav ha-bitchoni – המַצָּב הַבְּטְחוֹנִי Ha-matsav ha-kalkali – הַמַּצָּב הַכַּלְכָּלִי Ha-matsav ha-chevrati – הַמַּצָּב הָחֶבְרָתִי Ha-mtsav kashé – הַמַּצָּב קָשֶׁה Hu be-matsav kashé – הוּא בְּמַצָּב קָשֶׁה Ma ze, hamatsav kashé? – ?מַה זֶה, הַמַּצָּב קשה Matsav tisa – מַצָּב טִיסָה Matsav cherum – מַצָּב חֵירוּם Matsav ruach – מַצָּב רוּחַ Komediat matsavim – קוֹמֵדְיַית מַצָּבִים   Playlist and Clips: Israeli Educational TV short program about Hebrew slang Ron Shoval – Dai Maspik (Lyrics) Ani be-matsav – Efo Ha-yeled (Lyrics) Shlomo Artzi – Daber Iti Al Ha-matsav (Lyrics) Shalom Hanoch – Ha-matsav Kashe (Lyrics)

Be’etsem, which means 'actually,' is comprised of preposition 'be' -בְּ plus the word etsem, which is an 'object,' 'essence,' or 'gist'… but also a 'bone.' What? Guy Sharett explains all. And what is, be'etsem, the difference between small talk and networking?   Words and expressions discussed: Etsem, atsamim – עֶצֶם, עֲצָמִים Zehu etsem ha’inyan – זֶהוּ עֶצֶם הָעִנְיָין Lo, ze ha-etsem shel ha-kelev – לֹא, זֶה הָעֶצֶם שֶׁל הַכֶּלֶב Ve-himshichu lichyot be-osher va-osher ad etsem ha-yom ha-ze – וְהִמְשִׁיכוּ לִחְיוֹת בְּאוֹשֶׁר וָעוֹשֶׁר עָד עֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה Etsem Bilti Mezuhe (Abam, abamim) – עֶצֶם בִּלְתִּי מְזוּהֶה, עַבָּ"ם, עַבָּ"מִים Shem etsem, shmot etsem – שֵׁם עֶצֶם, שְׁמוֹת עֶצֶם Atsmi, atsmecha, atsmech, atsmo, atsma, atsmenu, atsemechem, atsmam – עַצְמִי, עַצְמֵךּ, עַצְמֵךְ, עַצְמוֹ, עַצְמָה, עַצְמֵנוּ, עַצְמֶכֶם, עַצְמָם Chaim mi-shel atsmi – חָיִים מִשֶׁל עַצְמִי Be-etsem – בְּעֶצֶם Ein be-etsem zman – אֵין בְּעֶצֶם זְמָן Shikarti kshe-amarti she-hakol kol kach nifla, ki shum davar be-etsem lo haya nachon – שִׁיקַרְתִּי כְּשֶאָמַרְתִּי שֶׁהַכֹּל כֹּל כָּךְ נִפְלָא, כִּי שׁוּם דָּבָר בְּעֶצֶם לֹא הָיָה נָכוֹן Ma ze be-etsem small talk – מָה זֶה בְּעֶצֶם סְמוֹל טוֹק   Playlist: Kaveret - Po Kavur Ha-kelev Hanasich ve-hanesicha, A Modern Fairytale Morning Show, TV2 (Reshet), about abamim, UFOs Ben Artzi – Hayim Mi-shel Atzmi Jirafot – Ein Be’etsem Zman Mashina – Az Lama Li Politika Achshav Ma ze be’etsem networking? Consultants talk about small talk & networking

Today Guy Sharett teaches us all things tsarich – ‘need.’ This root, צרכ, comes in many shapes and sizes: Need, necessity, consumption, consumer, and much more. Guy also tells us about a new word he found in the dictionary – kids, don’t try this at home! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Tsarich – One needs – צריך Kvar tsarich lehit’orer – One already needs to wake up – כבר צריך להתעורר Tsarich lehit’akesh – You need to be persistent – צריך להתעקש  Tsarich le’ehov – You need to love – צריך לאהוב Lo tsarich lehagzim – No need to exaggerate – לא צריך להגזים Ma tsarich lakachat – What do we need to take – מה צריך לקחת Lo tsarich lehilachetz – No need to get stressed – לא צריך להילחץ Kol ma shetsarich ladaat al… – Everything you need to know about… – כל מה שצריך לדעת על Ata tsarich ahava chadasha – You need a new love – אתה צריך אהבה חדשה Mi tsarich otcha bichlal? – Who needs you anyway? – מי צריך אותך בכלל “Kafe turki, bediyuk ma sh’eata tsarich” – Turkish coffee, exactly what you need – קפה טורקי, בדיוק מה שאתה צריך Ani yod’ea ma atem tsrichim – I know what you guys need – אני יודע מה אתם צריכים Mi tsarich et ze – who needs this? – מי צריך את זה Ma ata tsarich? – what do you need? – מה אתה צריך Bachayim tamid tsarich mazal – In life you always need luck – בחיים תמיד צריך מזל Lo tsarich – No need – לא צריך Lo rotse, lo tsarich – If you don’t want it, no need – לא רוצה, לא צריך Lo tsarich tovot – I don’t need favours – לא צריך טובות Yoter mize anachnu lo tsrichim – More than this we don’t need – יותר מזה אנחנו לא צריכים Tsrichim ovdim – We’re hiring – צריכים עובדים Tsorech – Need – צורך Ein tsorech – No need – אין צורך Tsrachim – Needs – צרכים Mitsrach – Necessity – מצרך Mitsrachim – Consumer goods – מצרכים Litsroch – To consume – לצרוך Tsricha – Consumption – צריכה Tsarchan – Consumer – צרכן Tsrichatni (Archaic) – I need – צריכתני Tsarich letsaltsel paamayim – You need to ring twice – צריך לצלצל פעמיים   Playlist and Clips: Gazoz – Shir Avoda (lyrics) Matti Caspi – Ho Ma Yihye (lyrics) Asaf Amdursky – Ahava Chadasha (lyrics) Alona Daniel – Tizaher Mi-nesichot (lyrics) Coffee commercial Margalit Tsan’ani – Ba-hayim Tsarich Mazal  Tamuz – Holech Batel (lyrics) Shlomo Artzi – Anachnu Lo Tsrichim (lyrics) Shoshana Damari – Tsarich Letsaltsel Pa’amayim (lyrics)

This week, we dedicate our show to Paris and France, as a tribute to our Parisians friends who are going through a difficult phase. Many Israelis don’t even know that famous songs they enjoy humming are actually French songs translated into Hebrew, so we’re going to taste those, and we’ll also learn some new words like herut, liberté. A tout de suite!   Words and expressions discussed: Kita hey – 'כִּיתָה ה Orly – אוֹרְלִי Dimdumim –דִּמְדוּמִים Listen to our Land of the setting sun episode to hear about Maghreb, Erev, Maarav Ki im ha-zman ha-kol cholef –כִּי עִם הַזְּמָן הַכֹּל חוֹלֵף Chalaf, lachlof –חָלַף, לַחְלוֹף Ha-zman cholef – הַזְּמָן חוֹלֵף Lachlof al pnei mishehu –לַחְלוֹף עַל פְּנֵי מִישֶׁהוּ Ahava bat esrim – אֲהָבָה בַּת עֶשְׂרִים Ben/Bat + age – בֵּן/בַּת + גִיל Yafa sheli –יָפָה שֶׁלִי Im kol kach tov li po, az lama shuv ani bocha u-mishtaga’at? – ?אִם כֹּל כָּךְ טוֹב לִי פֹּה, אָז לָמָּה שוּב אֲנִי בּוֹכָה וּמִשְׁתַּגַּעַת Mitga’a’ga’at – מִתְגַּעֲגַעַת Lehitga’a’ge’a –לְהִתְגַּעֲגֵעַ Ani mitga’a’ge’a le - –אֲנִי מִתְגַּעֲגֵעַ לְ Ga’agu’a – גַּעֲגוּעַ At heruti – אָת חֵירוּתִי   Playlist: Yves Montand - Sous Le Ciel De Paris Dimdumim – Yaakov Reuven - The Mediterranean Andalusian Orchestra Aviv Geffen – Ve’im Ha-zman (Lyrics) Original song in French: Léo Ferré – Avec Le Temps Yossi Banai – Ahava Bat Esrim (Lyrics) Original song in French: Jacques Brel – La Chanson Des Vieux Amants Yael Naim – Paris (Lyrics) Chava Alberstein – At Heruti (Lyrics) Original song in French: George Moustaki – Ma Liberté  

Everyone in Israel is talking about March 17. Any idea what's happening on that date? That's right, b’chirot - 'elections.' A b’chira is a 'choice.' Guy Sharett teaches us how to choose, elect, and select in Hebrew, in time for March 17.   Words and expressions discussed: Bacharti becha – בָּחַרְתִי בְּךָ Ki banu bacharta ve’otanu kidashta mikol ha’amim – כִּי בָּנוּ בָֹחַרְתָּ וְאוֹתָנוּ קִידַּשְׁתָ מִכֹּל הַעַמִּים Ve-otanu > veoysano – וְאוֹתָנוּ Ha-am ha-nivchar – הַעַם הַנִּבְחָר Bachar, nivchar – בָּחַר, נִבְחַר Ha-sikuy shel peres le-hibacher gavar – הַסִּיכּוּי שֶׁל פֶּרֶס לְהִיבָּחֵר גָּבַר At lo nivchart ki at isha? – אָת לֹא נִבְחַרְתְ כִּי אָת אִישָׁה? Nivchar – נִבְחַר Nivchart –  נִבְחַרְתְ Nivcheret – נִבְחֶרֶת Ha-nivcheret ha-israelit – הַנִּבְחֶרֶת הַיִּשְרְאֵלִית Nivcheret kaduregel – נִבְחֶרֶת כַּדּוּרֶגֶל Mutsar chalav – מוּצַר חָלָב Nivcheret shel rechivim tzoonatiyim – נִבְחֶרֶת שֶׁל רְכִיבִים תְּזוּנָתִיִים Ha-bchirot shelach tamid nigmarot ba’enayim sheli – הַבְּחִירוֹת שֶׁלָךְ תָּמִיד נִגְמָרוֹת בָּעֵינַיִים שֶֹלִי   Playlist: Ayala Ingedashet – Bacharti becha Kiddush (Ashkenazi version) Rabbi Shlomo Carlebach - Kiddush Who is the chosen people / Avi Becker – London & Kirschenbaum, TV10 Collette Avital – interview, Knesset TV Channel 1956 football game, USSR vs. Israel, The Nathan Axelrod Newsreel Collection Israeli Dairy Council commercial Noi Roithenberg – Ha-bchirot Shelach

There is one thing we Israelis dread above all: Being a ‘fraier’ – a ‘sucker.’ That’s why we have to stand firm, drive a hard bargain, suspect anyone who offers super cheap prices, and never take things for granted. Guy Sharett teaches us about this crucial term, and we learn what the ‘fraieriyoot’ index is.   New Words and Expressions: Fraier – פְרָאיֵיר Lihyot fraier – לִהיוֹת פְרָאיֵיר Ata choshev she’ani fraier – אָתָה חוֹשֵׁב שֶׁאָנִי פְרָאיֵיר Yatsata faier – יָצָאתָ פְרָאיֵיר Kchi lach eize fraier – קְחִי לָךְ אֵיזֶה פְרָאיֵיר Shlish me-chayaley ha-milu’im: anachnu fraierim – שְׁלִישׁ מֵחַיָילֵי הַמִּילוּאִים: אֲנַחְנוּ פְרָאיֵירִים Fraierit – פְרָאיֵירִית Ani diplomatit, ve-al tikre’u li fraierit – אֲנִי דִּיפְּלוֹמָטִית, וְאַל תְּקְרְאוּ לִי פְרָאיֵירִית Yoter mi-250 elef israelim hifsiku lihyot fraierim – יוֹתֵר מ-250 אֶלֶף יִשְׂרְאְלִים הִפְסִיקוּ לִהְיוֹת פְרָאיֵירִים Naa’se milu’im, neshalem ha-misim, naamod ba-pkakim, otanu lo dofkim, anachnu betach lo fraierim – וְנַעֲשֶׂה מִילוּאִים, נְשַׁלֵּם הַמִּסִים, נַעֲמוֹד בַּפְּקָקִים, אוֹתָנוּ לֹא דּוֹפְקִים, אֲנַחְנוּ בֶּטַח לֹא פְרָאיֵירִים Fraierim lo metim, hem rak mitchalfim – פְרָאיֵירִים לֹא מֵתִים, הֵם רָק מִתְחַלְּפִים Madad ha-fraieriyoot sheli – מַדָּד הַפְרָאיֵירִיוּת שֶׁלי   Playlist and Clips: Kfir Atiya (Lyrics) Golan telecom commercial Ha-Dag Nachash – Lo Fraierim (Lyrics)

Ru’ach means wind or breeze, so you'll hear it a lot on the weather forecast at this time of year. But it also means spirit, soul, or even ghost. Guy Sharett shows us the root's Biblical usages, as well as its cousins in other languages - we even hear a beautiful 13th century Farsi poem.   Words and expressions discussed: Ru’ach – רוּחַ Ru’ach stav – רוּחַ סְתָיו Ruchot chazakot – רוּחוֹת חֲזָקוֹת Ru’ach elohim – רוּחַ אֱלוֹהִים Ve-ru’ach elohim merachefet al pnei ha-mayim – ורוּחַ אֱלוֹהִים מרחפת על פני המים Ru’ach ha-kodesh – רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ Ruh (Arabic) – روح Ya ruhi (Arabic)  – يا روحي Rih (Arabic) – ريح Ru’ach refa’im – רוּחַ רְפָאִים Ru’ach refa’im ktana – רוּחַ רְפָאִים קְטָנָה Ish ru’ach – אִישׁ רוּחַ Be-ruach – בְּרוּחַ Beru’ach chag ha-molad – בְּרוּחַ חַג הַמּוֹלד Matsav ru’ach – מַצָּב רוּחַ Matzav ru’ach tov – מַצָּב רוּחַ טוֹב Matzav ru’ach ra – מַצָּב רוּחַ רָע Yesh li matzav ru’ach – יֵשׁ לִי מַצָּב רוּחַ Ruach hadvarim – רוּחַ הַדְּבָרִים Masa ruchani – מַסָּע רוּחָנִי Ruchaniyut – רוּחָנִיוּת Revach – רֶוַוח Re’ach – רֵיחַ   Playlist: Garry Eckstein – Ru’ach stav Torah reading, The book of Genesis, ch. 1 Veni creator spiritus Um Kulthum – Ya ruhi bala kutr asiya Rumi – Introduction to Rumi Evyatar Banay – Me’achorei ha-shemesh Benzin – Yom Shishi Alma Zohar - Ego Trip

When an Israeli tells you “al tid’ag,” or “don’t worry,” that’s when you should probably start to worry. Guy Sharett teaches us how to talk about worrying – or making sure people don’t – and what else this root, דאג, has up its sleeve.   New Words and Expressions: Al tid’agi, al tid’ag, al tid’agu – אַל תִּדְאָגִי, אַל תִּדְאָג, אַל תִּדְאֲגוּ Tilmad – תִּלְמָד Al tid’agi li ima – אַל תִּדְאָגִי לי אִמָּא Al tid’agu li aba – אַל תִּדְאֲגוּ לִי אַבָּא Tilmedu – תִּלְמְדוּ Ein lach ma lid’og – אֵין לָךְ מָה לִדְאוֹג Mishehu do’eg li sham le-mala – מִישֶהוּ דּוֹאֵג לִי שָׁם לְמַעֲלָה Mi doeg le-birot – מִי דּוֹאֵג לְבִּירוֹת De’aga – דְּאָגָה Al de’aga –  אַל דְּאָגָה Ze seker mad’ig – זֶה סֶקֶר מַדְאִיג Ani lo mud’ag me-ha-falastinim, ani mud’ag me-ha-israelim – אֲנִי לֹא מוּדְאָג מֵהַפָלָסְטִינִים, אֲנִי מוּדְאָג מֵהַיִּשְרְאֵלִים Al tihyi mud’eget – אַל תִּהְיִי מוּדְאֶגֶת Da’agan, da’aganit – דַּאֲגָן, דַאֲגָנִית Da’aganut yeter – דַּאֲגָנוּת יֶתֶר   Playlist and Clips: Incognito – Don’t You Worry ‘Bout A Thing Aviv Geffen – Al tid’ag (Lyrics) Pablo Rozenberg – Al Tid’agi Li Ima (Lyrics) Ehud Banai – Kmo Tsipor Ve-sharah (Lyrics) Ein lach ma lid’og – Uzi Fuchs (Lyrics) Mishehu – Yehudit Ravitz (Lyrics) Shelly Yachimovich – interview TV10 Amnon Dankner – interview TV2 Ha-haverim shel Natasha – Shnei Sipurey Ahava Ktsarim (Lyrics)

Ke’ilu is one of the words you'll hear most on the streets of Tel Aviv. It means 'as if,' but lots of Israelis use it in the same way we use 'kinda,' or 'like' in English. So just ke’ilu stick it ke’ilu anywhere ke’ilu in the sentence! Guy Sharett tells us more...    Words and expressions discussed: Ké – כְּ- Ilu – אִילוּ Ke’ilu – כְּאִילוּ Lif’amim niraa ke’ilu kol ma she’ani ose ze lashevet bevatei kafe – לִפְעָמִים נִרְאֶה כְּאִילוּ כֹּל מָה שֶׁאָנִי עוֹשֶׂה זֶה לָשֶבֶת בְּבַתֵי קָפֶה Ke’ilu hacham – כְּאִילוּ חָכָם Ani lo yoda’at, ke’ilu – אֲנִי לֹא יוֹדַעַת, כְּאִילוּ Ke’ilu mi ho hoshev she-hu bichlal? – כְּאִילוּ מִי הוּא חוֹשֵׁב שֶהוּא בִּכְלָל? Bli ke’ilu ve-kazé, dabér iti baroor – בְּלִי כְּאִילוּ וְכָּזֶה, דַּבֵּר אִיתִי בָּרוּר Achshav ani margish ke’ilu lo yode’a kloom – עַכְשָׁיו אֲני מַרְגִישׁ כְּאִילוּ לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם Ani lo yodea kloom – אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם Ke’ilu da – כְּאִילוּ דָה Ke’ilu ein machar – כְּאִילוּ אֵין מָחָר Be-ke’ilu – בְּכְּאִילוּ Awa, ai, ow – אָיָה, אַיי, אָאוּ Ke’ilu awa – כְּאִילוּ אָוָוה   Playlist: Ivri Lider – Batei Café Sarit Haddad – Ke’ilu kaze Shlomo artzi – Hi lo yoda’at ma over alai How to say ‘Yes’ in Russian Gil Umanski’s animation – Ke’ilu da Dana Berger - Ke’ilu ein machar Ori Hizkiah (stand up comedian) Hayehudim – Ke’ilu

Eavesdrop on any phonecall on a bus or sherut in Israel, count to ten, and you’ll probably hear be’emet? (‘really?’) ‘Truth,’ emet, and its derivatives are found in all shapes and sizes in Hebrew. Host Guy Sharett teaches us some words and expressions with the alef-mem-tav root… we mean it! Be’emet! Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Rak sheteda et haemet” – Just that you know the truth – רק שתדע את האמת Ta’emet/Ha-emet – I’ll give you the truth, to be honest – ת’אמת/האמת Kol haemet verak emet – The truth and nothing but the truth – כל האמת ורק אמת “Aval im telchi im ha-emet shelach at targishi tov im atsmech” – If you’re true to yourself, you’ll feel good with yourself – אבל אם תלכי עם האמת שלך את תרגישי טוב עם עצמך “Ma ha-chayim ha-ele bli le’ehov, be’emet vemikarov” – What is this life without loving, truthfully and closely – מה החיים האלה בלי לאהוב, באמת ומקרוב Be-emet – Really? / really – באמת Be’emet toda raba! – Thank you very much, thanks for nothing – באמת תודה רבה Nu, be’emet – Give me a break – נו, באמת “U-miyad achar kach bi-zman emet” – Up next, in real time – ומייד אחר כך בזמן אמת Mechonat emet – Lie detector – מכונת אמת Emet o chova – Truth or dare – אמת או חובה Gever amiti – A real man – גבר אמיתי Amiti, achi – For real, dude – אמיתי, אחי Le’amet – To verify – לאמת Le’amet pratim – To verify the details – לאמת פרטים Imut – Verification – אימות For verification – Le-imut – לאימות   Playlist and Clips: Sarit Hadad – Rak she-teda et ha-emet (lyrics) Ha-click – Kol Ha-emet (lyrics) Telchi im ha-emet shelach Muki – Be’emet U-mi-karov (lyrics) Yoni Rechter – Even min Ha-lev (lyrics) Ehud Banay – Masach Ha-barzel (lyrics) Savta Miriam Riki Gal – Emet O Chova (lyrics) Yochai Sponder – Gever Amiti

The Hebrew word דווקא does not have a direct English translation. Sometimes it means “actually” (as opposed to what you might think). At other times it means “particularly.” So what does the saying לעשות דווקא (to do a דווקא) mean? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Davka – Actually, as opposed to what you may think – דווקא “ze lo kashe bichlal, ze davka kal” – It’s not hard at all, it’s actually easy – זה לא קשה בכלל, זה דווקא קל “Eich ze kara li, lama davka itcha?” – How did it happen to me, why am I with you – איך זה קרה לי, למה דווקא איתך “Lama achshav davka kshe-tov li, at kol kach meshuna?” – Why now, when I am actually happy, you’re acting weird – למה עכשיו, דווקא כשטוב לי, את כל כך משונה Lehargiz, lehach’is – To irritate – להרגיז, להכעיס Laasot davka – Out of spite – לעשות דווקא Lav davka – Not necessarily – לאו דווקא Davka ani ochel shokolad ba-boker – I, of all people, eat chocolate in the morning – דווקא אני אוכל שוקולד בבוקר Ani davka ochel shokolad ba-boker – As opposed to what you think, I actually eat chocolate in the morning – אני דווקא אוכל שוקולד בבוקר Ani ochel davka shokolad ba-boker – Of all things one can have for breakfast, I choose to have chocolate for breakfast – אני אוכל דווקא  שוקולד בבוקר Ani ochel shokolad davka baboker – I specifically choose to have chocolate in the morning (I have my own reasons) – אני אוכל שוקולד דווקא בבוקר Ani davka beseder – I am actually okay (you expected to hear I am not well) – אני דווקא בסדר Lama lakachat davka otcha la-tafkid? – Why should we hire you, of all people? – למה לקחת דווקא אותך לתפקיד Davka shachor, mi-kol hatsvaim? – You have to get black, out of all colors? – דווקא שחור, מכל הצבעים Hu davka lo mamash ratsa – He actually didn’t really want to – הוא דווקא לא ממש רצה Davka lo haya kaze nora – It actually wasn’t that bad – דווקא לא היה כזה נורא Davka yesh li chalav hayom – As opposed to what you think, I do have milk today – דווקא יש לי חלב היום   Playlist and Clips: Bli Sodot – Ze lo kashe, ze davka kal Dafna Armoni – Lama Davka Itcha? (lyrics) Ethnix – Lama Achshav (lyrics) Avi Toledano & Irit Anavi – Lama Kacha (lyrics)

We love using rashey teivot - acronyms - in modern Hebrew. We take the initials and between the last two letters we add inverted commas (two apostrophes) to show that it's an acronym rather than an ordinary word. Host Guy Sharett explains that the transformation from word to acronym is so extreme that some words even end up changing their gender!   New Words and Expressions: Drishat shalom chama – דְּרִישַׁת שָׁלוֹם חַמָה Timsor drishat shalom la-mishpacha – תִּמְסוֹר דְּרִישַׁת שָׁלוֹם לַמִשְׁפָּחָה Moser dash – מוֹסֵר דַּ”ש Moser dash la-chaverim – מוֹסֵר דַּ”ש לַחֲבֵרִים Timsor/timseri/timseroo le-Chayim dash – תִּמְסוֹר/תִּמְסְרִי/תִּמְסְרוּ לְחַיִים דָּ”ש Halevay ve-ha-sofash ha-ze lo yigamer af paam – הַלְוַואי וְהַסּוֹפָ”ש הַזֶּה לֹא יִיגַמֵר אַף פַּעַם Dash ham – דַּ”ש חַם Sofash, sof shavu’a – סוֹפָ”ש, סוֹף שָבוּעַ Sof ha-shavu’a – סוֹף הַשַבוּעַ She-yihye achla sofash – שֶיִּהְיֶה אַחְלָה סוֹפָ”ש Galey tsahal – גָּלֵי צַהַ”ל Tsahal, tsva ha-hagana leisrael – צַהַ”ל, צְבַא הָהַגּנָה לְיִשְרָאֵל Tsava – צָבָא Gal, galim, galey – גַּל, גַּלִּים, גַּלֵי Hu ba-tsava – הוּא בַּצָּבָא Mankal, menahel klali – מַנְכָּ”ל, מְנָהֵל כְּלָלִי Samankal, sgan mankal – סַמַנְכָֹּ”ל, סְגַן מנכ”ל Samankal ha-chevra – סַמַנְכָֹּ”ל הַחֶבְרָה Hool – חוּ”ל Az histovavta lecha be-hool – אָז הִסְתּוֹבַבְתָ לְךָ בְּחוּ”ל Rosh ha-memshala amar she-hu ba la-oom kedey lehagid et ha’emet – רֹאשׁ הַמֶּמְשָלָה אָמַר שֶׁהוּא בָּא לָאוּ”ם כְּדֵי לְהָגִיד אֶת הָאֶמֶת Oom, Oomot Me’uchadot – אוּ”ם, אוּמוֹת מְאוּחָדוֹת Be-derech klal – בְּדֶרֶך כְּלָל, בד”כ Tel Aviv – ת”א   Playlist and Clips: Yardena arazi & Lahakat Ha-nachal – Drishat Shalom (Lyrics) Boaz Shar’abi & Matti Caspi – Shalom Aleychem (Lyrics) The Ultras – Sofshavu’a (Lyrics)

The Hebrew word חיים, life, is so widely used that we just had to give it its own episode. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Chayim (pl.) – Life – חיים Ha-chayim shelcha nifl’aim – You’re life is beautiful – החיים שלך נפלאים “Tni li lageshet el chayaich” – Let me approach your life – תני לי לגשת אל חייך Be-chaye-cha – Come on, please – בחייך Be-chayecha ta’avir arutz / Bechaya’ich, ta’aviri arutz – In the name of god please change the channel – בחייך, תעביר/תעבירי ערוץ Ba-chayim – Never – בחיים Shatita? Ba-chayim al tinhag – Did you drink? Never drive – שתית? בחיים אל תנהג Le-chayim – Cheers (to life) – לחיים Chai, chaya, chayim, chayot – Live, living – חי, חיה, חיים, חיות  Ma nishma? Chayim – How are you? Surviving – מה נשמע? חיים Osim chayim – Having fun, living the life – עושים חיים Ta’ase/ta’asi/ta’asoo chayim – Have fun – תעשה/תעשי/תעשו חיים Eich ha-chayim – How’s life – איך החיים Chayim sheli – My darling – חיים שלי Chayey kelev – Dog’s life – חיי כלב Tse li mehachayim – Get out of my life – צא לי מהחיים Harasta li et hachayim – You ruined my life – הרסת לי את החיים Chayim tovim – Good life (envious) – חיים טובים   Playlist and Clips: Keren Peles – Im Ele Ha-chayim (lyrics)  Sarit Hadad – Ha-chayim Shelkha Nifla’im (lyrics)  George Abu Shkara – Lageshet El Chayaich (lyrics)  Ba-chayim lo pagashti oto Fiddler on the Roof – Lechaim Barry Sisters – Lechaim Lahakat Hel Ha-yam – Rak Be-Israel (lyrics) Ep. no. 22 about darling Ep. no. 54 about “how are you?”

The Hebrew word מת means dying and the word למות means to die. Today, Guy teaches us to use these words to mean 'cool' and 'happy.' As usual, prepositions must rear their ugly head. But don’t worry, we’re stronger!   New Words and Expressions: Ata chayav lamoot alay – אַתָּה חַיָּיב לָמוּת עָלַיי Ani meta aleyhem – אֲנִי מֵתָה עֲלִיהֶם Na’alayim yafot – נַעֲלַיִים יָפוֹת Ani meta al shokolad – אֲנִי מֵתָה עַל שוֹקוֹלָד Lamoot mi – -לָמוּת מִ Met mi-sartan – מֵת מִסַּרְטָן Ha-yom kvar lo metim me-ahava – הַיּוֹם כְּבָר לֹא מֵתִים מֵאֲהָבָה Lamoot mi-tschok – לָמוּת מִצְּחוֹק Met mi-shi’amoom – מֵת מִשִּׁעֲמוּם Met mi-pachad – מֵת מִפַּחַד Ani met me-raav – אֲנִי מֵת מֵרָעָב Ani ra-ev met – אֲנִי רָעֵב מֵת Ani ayef met – אֲנִי עָיֵיף מֵת Ani chole met – אֲנִי חוֹלֶה מֵת Ani meta mi-ze – אֲנִי מֵתָה מִזֶּה Ani meta le-croissant – אֲנִי מֵתָה לְקְרוּאָסוֹן Ani meta le’echol croissant – אֲנִי מֵתָה לֶאֱכוֹל קְרוּאָסוֹן Ani met lir’ot ota ha-layla – אֲנִי מֵת לִרְאוֹת אוֹתָה הַלַּילָה Hi meta al shokolad – הִיא מֵתָה עַל שֹׁוקוֹלָד Hi meta mi-shokolad – הִיא מֵתָה מִשּׁוֹקוֹלָד Hi meta le-shokolad – הִיא מֵתָה לְשוֹקוֹלָד Hi meta le’echol shokolad –הִיא מֵתָה לֶאֱכוֹל שׁוֹקוֹלָד Ani met, ani meta, anachnu metim, aten metot – אֲנִי מֵת, אני מֵתָה, אֲנָחְנוּ מֵתִים, אָתֶן מֵתוֹת Mateti le-shokolad – מַתְתִי לְשוֹקוֹלָד Hayita met – הָיִיתָ מֵת Mavet – מַוֶות Ta’im mavetv – טָעִים מַוֶות Yafe mavet –יָפֶה מַוֶות   Playlist and Clips: Chamsa – Chayav Lamoot Alay (Lyrics) Sweather Weather Tag – Fashion Vlog By An Israeli Teenage Girl Boaz Shar’abi – Etsli Ha-Kol Beseder (Lyrics) Arik Einstein – Ha-Or Ba-Katse (Lyrics) Lo Ichpat La-Hem – Ani Met (Lyrics) Subliminal – Eize Seret (Lyrics)   Met Al Metal – Lior & Niv Peleg’s Heavy Metal Radio Show

Le, לְ, is how we say ‘to’ or ‘for’ in Hebrew. Guy teaches some cool expressions, and shows how we say stuff like ‘for you’ and ‘to her.’ Plus a bonus tip: How to do the most Israeli ‘ch’ sound!   New Words and Expressions: לי, לךָ, לךְ, לו, לה, לנו, לכם, לכן, להם, להן Lachem – To you (pl.) – לכם Lahem – To them – להם “Yesh li cheder mi-sheli” – I have a room of my own – יש לי חדר משלי Yesh li kelev – I have a dog – יש לי כלב Ein li kelev – I don’t have a dog – אין לי כלב Ma yesh lachem hayom? – What do you guys have today? – מה יש לכם היום Ma yesh lecha hayom – What’s with you today? – מה יש לך היום Ein lecha ma la’asot ba-chayim? – Don’t you have other things to do? – אין לך מה לעשות בחיים Ba li shokolad – I feel like chocolate – בא לי שוקולד “Ba li she-tikach oti” – I feel like you’d take me – בא לי שתיקח אותי Ba li lalechet – I feel like leaving – בא לי ללכת Ba li tov ha-shokolad haze – This chocolate hits the spot – בא לי טוב השוקולד הזה Ata lo ba li tov – You’re not the thing I need right now – אתה לא בא לי טוב Lo na’im li – I find it awkward – לא נעים לי “Lo na’im li lakachat kesef me-anashim” – I feel awkward taking money from people – לא נעים לי לקחת כסף מאנשים Na’im meod – Nice meeting you – נעים מאוד “Lo na’im met mi-zman” – “Lo na’im” died long ago – לא נעים מת מזמן Kef li – I enjoy myself, I am having fun – כיף לי Kef lecha sham? – Are you enjoying it there – כיף לך שם? “Eize kef she haya li ha-boker” – How fun it was for me this morning – איזה כיף שהיה לי הבוקר Haya lecha kef? – Did you have fun? – היה לך כיף   Playlist and Clips: Arkadi Duchin – Heder Mi-sheli (lyrics) Sarit Hadad – Ba Li (lyrics) Moran Mazor – Ata Lo Ba Li Tov (lyrics) Lo na’im li lakachat kesef me-anashim Tislam – Boker shel Kef (lyrics)

The word סתם can mean many things in Hebrew: ‘for no particular reason,’ ‘just kidding,’ and it also has many more linguistic uses. Today we’ll learn the most common uses of סתם by ‘enlightened’ Israelis, and hear an advert where Rivka from Jerusalem calls China to ask how long she should boil her rice. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Stam – Just like that, for no particular reason – סתם “Stam, hiyuch le-lo siba” – Just like that, a smile for no obvious reason – סתם, חיוך ללא סיבה “Stam ki ba li ledaber” – Just cause I feel like talking – סתם כי בא לי לדבר “Ani kan, ata sham, stam shney anashim” – I am here, you’re there, just two strangers – אני כאן, אתה שם, סתם שני אנשים “Chodesh me-hayom nihye kmo chadashim” – A month from today we’ll be as good as new – חודש מהיום נהיה כמו חדשים  “Ani kan, ata sham, stam shney anashim” – I am here, you’re there, just two strangers – אני כאן, אתה שם, סתם שני אנשים “Stam, ratsiti lomar lach shoov” – For no reason, I wanted to tell you again – סתם, רציתי לומר לך שוב “Stam, ba li” – Just like that, I felt like it – סתם, בא לי “Stam masehu katan” – Just a small thing, nothing much – סתם משהו קטן At stam blondinit – You’re just another blond – את סתם בלונדינית ”Stam, ze lo nachon, anachnu lo bamizrach hatichon” – Just kidding, it’s not true, we are not in the Middle East – סתם, זה לא נכון, אנחנו לא במזרח התיכון Staaam – Just kidding – סתאאאאם Stam yatsati me-ha-baiyt – I left home in vain – סתם יצאתי מהבית “Achshav hakol nire nora stami” – Now everything seems so meaningless – עכשיו הכל נראה נורא סתמי ”Mi-kulam kibalti tshuva shlilit o kol miney tshuvot stamiyot” – I got a negative answer or vague answers from everybody – מכולם קיבלתי תשובה שלילית או כל מיני תשובות סתמיות Stamiyoot – Vagueness, randomness – סתמיות Be-stamiyoot – Without a clear intention – בסתמיות Hu amar et ze be-stamiyoot – He said it without a clear intention – הוא אמר את זה בסתמיות Stam echad – Just another guy – סתם אחד Lo stam echad – That’s a special person – לא סתם אחד Ze lo kara stam – It didn’t happen just like that, it happened for a reason – זה לא קרה סתם Min ha-stam – Probably – מן הסתם   Playlist and Clips: Achinoam Nini – Ha-hayim Yafim (lyrics) Stam Ki Ba Li Ledaber – Commercial Roni Dalumi – Stam Shnei Anashim (lyrics) Liran Aviv – Stam (lyrics) Lior Farhi – Stam Blondinit (lyrics) Teapacks – Stam (lyrics) Dudu Aharon – Kshe-tachzeri (lyrics) Tshuvot Stamiyot – Channel 2

Listen to anyone speak on their phone on an Israeli bus and chances are you’ll hear them utter the word נכון (‘right’) every few seconds. Today, Guy teaches us how to use נכון in different circumstances and explains why we should never trust a shin (ש) when we see one. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Nachon – Right, correct, true – נכון “Nachon at yafa” – It’s true, you’re pretty – נכון את יפה “Nachon she-at kan” – It’s true that you’re here – נכון שאת כאן “Mitstaer al ha-milim halo nechonot” – I am sorry for the wrong words – מצטער על המילים הלא נכונות Ha-milim ha-nechonot – The right words – המילים הנכונות Ken nachon, lo nachon – It is, it isn’t so – כן נכון, לא נכון Ken nachon – It IS right – כן נכון Ken halachti – I did go – כן הלכתי Gam ani rotsa Lichyot nachon – I also want to live right – גם אני רוצה לחיות נכון Im hevanti nachon – If I got it right – אם הבנתי נכון Shelo tavinu oti lo nachon – Don’t get me wrong – שלא תבינו אותי לא נכון Achshav ze margish nachon – Now it feels right – עכשיו זה מרגיש נכון Hu margish ahava – He feels love – הוא מרגיש אהבה Hu lo margish tov – He doesn’t feel well – הוא לא מרגיש טוב “Ze margish li nachon” – It feels right to me – זה מרגיש לי נכון “Ze lo nachon li” – It’s not right for me – זה לא נכון לי Heye nachon – Be prepared – הייה נכון Heye nachon lemale chovatcha – Be prepared to fill your duty – הייה נכון למלא חובתך Ma she-nachon – nachon – What’s right is right – מה שנכון, נכון Nachon le-achshav – For now – נכון לעכשיו  Nachon le’achshav ani lo nosea latsafon – For now, I am not going to the north – נכון לעכשיו אני לא נוסע לצפון Nechonut laasot mashehu – Willingness to do something – נכונות לעשות משהו Na-chon! – Another intonation to say ‘right’ – נ-כון   Playlist and Clips: Efraim Shamir – Nachon At Yaffa (lyrics) Daniel Salomon – Ahava (lyrics) Eti Levy & Sharif – Gever Bli Mila (lyrics) Ofir Asor – Ilu Yacholti (lyrics) Tsipi Shavit – Ken Nachon, Lo Nachon (lyrics) Rona Keinan – Lichyot Nachon (lyrics) Nushi Paz – Margish Nachon (lyrics) Himnon Ha-tsofim (Scout anthem) – Heye Nachon Ep. 62 about davka Ep. 342 about new age Hebrew

What other ways are there to say ‘goodbye’ in Hebrew, apart from the ubiquitous, yalla bye? If you want to sound like an Israeli you can’t just say the right words, you also have to sing them in the right tune. Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Lehitraot – See you, until we see each other – להתראות Shalom ve-lo lehitraot – Adieu and not goodbye – שלום ולא להתראות “Al tagid li bye” – Don’t tell me goodbye – אל תגיד לי ביי Az nedaber – We’ll talk – אז נדבר Nishtame’a/Lehitshtame’ah – We’ll hear each other (goodbye) – נשתמע, להשתמע Az machar ah? – So tomorrow, right? – אז מחר, אה? Az be-chamishi, ken? – So on Thursday, ok? – אז בחמישי, כן? Az be-shalosh, ken? – So at 3pm, right? – אז בשלוש, כן? Az be-shesh, sababa? – So at 6pm, ok? – אז בשש, סבבה? Bye neshama/kapara/motek – Bye darling – ביי נשמה/כפרה/מותק Yalla mami, az nedaber – Ok darling, we’ll talk – יאללה ממי, אז נדבר   Playlist and Clips: Shaygetz – Shalom lach erez nehederet (lyrics) Margalit Tzan’ani – Al Tagid Li Bye (lyrics) Tomer Yosef – Kapara (lyrics) Amir Benayoun & Avi Ivri – Nedaber Machar (lyrics) Sagiv Cohen – Ha-rega (lyrics) Ep. 11 about suffix -oosh Ep. 22 about darling Ep. 42 about yalla Ep. 45 about non-committal Hebrew Ep. 382 about motek, sweetie

Israelis love to indulge in the circular "how-are-you-how's-it-going-what’s-new" conversation chain, so it’s part of the verbal dance you need to know. Today Guy teaches us 11 ways, no less, of asking someone how they're doing. Let’s get on the dance floor! Words and expressions discussed: Ma hainyanim? (maina-nim) – ?מַה הָעִנְיָינִים Inyan – עִנְיָין Beseder – בְּסֶדֶר Az ma kore? – ?אָז מַה קוֹרֶה Ha-kol tov? – ?הַכֹּל טוֹב Ken achi – כֵּן אָחִי Az ma nishma? – ?אָז מַה נִשְׁמָע Az ma? – ?אָז מַה Maaa? – ?מַה Ma chadash – ?מַה חָדָשׁ Ein chadash – אֵין חָדָשׁ Ein kol chadash tachat ha-shemesh – אֵין כֹּל חָדָש תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ Ma chadash? – ?מָה חָדָשׁ Ein chadash, yesh chadash – אֵין חָדָשׁ, יש חָדָשׁ Ma shlomcha yakiri? – ?מַה שְׁלוֹמְךָ יָקִירִי Ma shlomech yakirati? – ?מַה שְׁלוֹמֵךְ יָקִירָתִי Ma itcha ahuv sheli? – ?מַה אִיתְךָ אָהוּב שֶׁלִי Eich holech? – ?אֵיךְ הוֹלֵךְ Playlist and clips: Educational TV show about ma nishma, interviews in Hebrew with Tomer Sharon, Margalit Tsan’ani and others Matti Capi & Boaz Sharabi - Shalom Aleychem (Lyrics) Matan Attias - Ein Chadash (See lyrics on YouTube) Sarit Chadad - Ma Shlomcha Yakiri (Lyrics) MOG - Ma holech gever? Ha-Dorbanim - Shuv Ha-Disko Kan (Lyrics)

What’s happened to Hebrew-speaking romantics in these days of Whatsapp, Facebook and Twitter? How do they convey their feelings in 140 characters? Guy Sharett analyzes a unique song called ‘Smiley,’ whose lyrics are a collection of one-liners, sometimes just one word long, taken from real online chats between Israeli couples. And, most importantly, which Hebrew word is used by Israelis to text their ex-partners at 3am? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Er/Era – Are you up (awake)? – ער/ערה Daber/dabri iti – Talk to me – דבר/דברי איתי Hit’orart? – Did you get up? – התעוררת Lehit’orer – To wake up – להתעורר Tachzor/Tachzeri elai – Get back to me – תחזרי אליי Halo? Yachas! – Hey, can I get some attention here? – הלו? יחס Yachas – Treatment, attitude, attention – יחס Yechasim – Relations – יחסים Kara mashehu – Did something happen? – קרה משהו Likrot – To happen – לקרות Eifo at? – Where are you? – איפה את Bi-fgisha (be-pgisha) – In a meeting – בפגישה Bensi’a – In the car – בנסיעה Be-bayit – In a home – בְּבית Ba-bayit – At home – בַּבית Techef – In a sec. – תיכף Mi ze – who is it? – מי זה Mitkasher me-chasum – I am calling from a blocked number – מתקשר מֵחסום Tafsiki lesanen – Stop screening – תפסיקי לסנן Mesanenet – Strainer – מסננת Ma nish (Ma nishma) – How are you? – מה ניש? Daber elay – Talk to me – דבר אליי Lo chashuv – It doesn’t matter – לא חשוב Izvi (azvi) – Let it go – עזבי Smiley boche – Crying face emoji – סמיילי בוכה Smiley korets – Winking face emoji – סמיילי קורץ Smiley tsochek – Smiley – סמיילי צוחק Ch ch ch – LOL – חחח   Playlist and Clips: Daniel Solomon – Ma nish? Daber Elai Ep. 80 about digital Hebrew Ep. 253 about LOL Ep. 258 about azov Ep. 271 about yachas Ep. 286 about foreign words in Hebrew

On this episode, we explore the root of the word ערב, which means evening, and explain what it’s got to do with Western movies. Plus, why wasn’t Miley Cyrus willing to say the name of a famous Israeli TV show host? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Erev tov lach, at mushlemet” – Good evening to you, you’re perfect – ערב טוב לך, את מושלמת Erev tov lecha/lach/lachem – Good evening to you – ערב טוב לך/לכם Erev tov – Good evening – ערב טוב Laila tov – Good night – לילה טוב “Erev Tov im Guy Pines” – Good evening with Guy Pines – ערב טוב עם גיא פינס Aravim – Evenings (also: Arabs) – ערבים “Libi ba-mizrach va-anochi be-sof maarav” – My heart is in the east, and I am at the end of the west – ליבי במזרח ואנוכי בסוף מערב Maarav – West – מערב Maghreb (Ar.) الْمَغْرِب – Ma’arav (Heb.) – West – מערב Ma’arvon – Western (movie) – מערבון Erev chag – The day before the holiday – ערב חג Erev Shabbat – Friday evening – ערב שבת Shabbat ba-erev – Saturday evening – שבת בערב Erev shabbat – Friday night – ערב שבת   Playlist and Clips: Lior Narkis – Erev Tov Lach (Lyrics) Erev Tov im Guy Pines David Shiro – Libi Ba-mizrach (Lyrics) Allah 3LIK Ya Bladi Ep. 244 in English and in Hebrew

Yaffe means ‘beautiful,’ but the noun yofi – ‘beauty’ – is used in Modern Hebrew to mean ‘Great!’ You’ve probably heard your Hebrew teacher saying it when you get an answer right in class. How do you say ‘beauty queen,’ for instance? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Ha-ra’ita eize yofi?” – Did you see this beauty? – הרָאית איזה יופי Yofi – Beauty – יופי Yafé, yafa – Beautiful – יפה Eize yofi – How nice – איזה יופי Yofi gavri – Male beauty – יופי גברי Yofi nashi – Female beauty – יופי נשי “At hachi yafa ba’olam, malkat hayofi sheli” – You’re the prettiest in the world, my beauty queen – את הכי יפה בעולם, מלכת היופי שלי Malkat hayofi shel Israel – The Israeli beauty queen – מלכת היופי של ישראל Li-shnat 2014 – For the year of 2014 – לשנת 2014 Hi muamedet mispar 12 mor maran – …is candidate number 12 mor maran – היא מועמדת מספר 12 מור מורן Yofi – Great! Well done! – יופי Eize yoffie li – How great it is for me – איזה יופי לי Yofi lahem! – Good for them! – יופי להם Yofi lecha – Good for you – יופי לך Mamash yofi – Really great – ממש יופי Yofi shel yerakot – Great vegetables – יופי של ירקות Yofi shel avoda – Good job! – יופי של עבודה Mechon yoffie – Beauty salon – מכון יופי   Playlist and Clips: Dorit Reuveni – Yesh Prachim (lyrics) Eyal Golan – Malkat Ha-yofi Sheli (lyrics) Nikuy Rosh – Tacharut Melech Ha-yofi Julie Andrews – Wouldn’t it be loverly  Rita – Yoffie Li (From Gvirti Ha-nava, My Fair Lady) (lyrics) Yoffie shel yerakot Mechon yoffie – Beauty Salon

This week Guy does something a little bit different. He's joined in the studio by Grego Villalobos, an interpreter for the European Institutions in Brussels, originally from Peru. He also happens to be learning Hebrew, so he's an avid Streetwise Hebrew listener. This was a great opportunity for Guy to engage with a listener; to find out how Grego uses the podcast, what he finds most difficult about Hebrew, and to allow Grego to ask him questions. Grego also gives us a demonstration of simultaneous interpretation: Guy speaks in English while Grego translates into Spanish. Impressive! Music: Marina Maximilian Blumin - Ani Holechet

The word זַיִן, which is also how we say the 7th letter of the Hebrew alphabet, is defined as the male reproductive organ. It is a word we hear a lot in Hebrew because it is in many slang terms – many of which are not necessarily related to sex. Today we learn a few of these sayings and find out the connection between the term ‘friends with benefits’ and Austrian composer Franz Schubert. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Zayin – Penis – זין Koos –Vagina – כוס “Ha-aretz mitpatachat kmo ha-zayin sheli” – “The country is developing like my dick” – הארץ מתפתחת כמו הזין שלי Yedidoot – Friendship – ידידות Yezizoot – “friendship with benefits” – יזיזות Yadid – Platonic friend – ידיד Yaziz – Friend with benefit – יזיז Eize zayin – What a bummer – איזה זין Eize zayin hu – He is such a prick – איזה זין הוא Ani sam zayin – I don’t give a damn – אני שם זין Lasim zayin – Not to give a damn – לשים זין Ani lo sam alav zayin – I don’t give a damn about him – אני לא שם עליו זין Al hazayin sheli – I don’t care – על הזין שלי   Playlist and Clips: Alef-bet – Naomi Shemer, lyrics Franz Schubert – Gretchen am Spinnrade Rami Kleinstein – Chutz mimech klum, lyrics Johnny Blaze – Yedidim o yezizim Yafti – Dvarim Muzari, lyrics Ha-yehudim – Im kvar, lyrics  Hagar Dadon – Al ha-zayin sheli (lyrics under youtube clip)

Everyone's talking about the hafsakat-esh, or 'ceasefire.' Let’s meet hafsaka ('break') and its family: all the words of the 'P.S.K' root. In Hebrew, it's worth getting to know the whole family of a root, not just isolated words in a long list. Words and expressions discussed: Hafsaka - הַפְסָקָה Hafsakat-esh – הַפְסַקַת-אֵש Hafsakat-esh humanitarit –הַפְסַקַת-אֵש הוּמָנִיטָרִית Maga’im intensiviyim le-hafsakat esh, ach ha-esh lo poseket – מַגָּעִים אִינטֵנסִיבִיים לְהַפְסַקַת-אֵש, אַךְ הָאֵש לֹא פּוֹסֶקֶת Ha-hafsaka ha-gdola – הַהַפְסָקָה הַגְּדוֹלָה Hifsakti lenasot – הִפְסַקְתִּי לְנַסּוֹת Hifsakti le’ashen lifnei shavu’a – הִפְסַקְתִי לְעַשֵּן לִפְנֵי שָׁבוּעַ Choshev lehafsik le’ashen? Eize yofi – חוֹשֵב לְהַפְסִיק לְעַשֵּן? אֵיזֶה יוֹפִי Kshe’at nogaat bi ani mafsik lachshov – כְּשֶאַת נוֹגַעַת בִּי אֲנִי מַפְסִיק לַחְשוֹב Lo tafsiki lekavot – לֹא תַּפְסִיקִי לְקַווֹת Ha-sherut hufsak – הַשֵׁירוּת הוּפְסַק Piska - פִּיסְקָה Psik - פְּסִיק Pisuk - פִּיסוּק Pasuk – פָּסוּק Pesek zman – פֶּסֶק זְמָן Kach pesek zman – קַח פֶּסֶק זְמָן Music: Roi Tal – Hifsakti lenasot Adi Dayan – How to stop smoking Boaz Shar’abi – Kshe’at Nogaat Bi (Lyrics) Gali Attari – Shir She-yavi Lach Ahava (Lyrics) Pesek Zman commercial Arik Einstein - Pesek Zman (Lyrics)

Shalom means 'peace,' 'hello' and 'goodbye' – it’s one of the most popular words in Hebrew, and the first one everybody learns. But there are other words, all derived from the root sh.l.m, that are very active in our language. Let’s meet the family! Words and expressions discussed: Shalom – שָׁלוֹם Shalom rav lachem ve’erev tov – שָׁלוֹם רָב לָכֶם וְעֶרֶב טוֹב Shalem – שָׁלֵם Ma shlom Tomer – מַה שָׁלוֹם תּוֹמֵר Ma shlomo – מַה שְׁלוֹמוֹ Shlomi tov – שְלוֹמִי טוֹב Shlomi, shlomcha, shlomech, shlomo, shloma, shlomenu, shlomchem, shlomam – שְלוֹמִי, שְלוֹמְךָ, שְלוֹמֵךְ, שְלוֹמוֹ, שְלוֹמָה, שְלוֹמֵנוּ, שְלוֹמְכֶם, שְלוֹמָם Ma shlomenu? – מַה שְלוֹמֵנוּ? Shalom aleychem – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם Shalom aleychem malachey ha-shalom – שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם מַלְאַכֵי הָשָׁלוֹם Salam alaykum (Arabic) – סָלָאם עָלֵיכּום, سلام عليكم Shulem alaychem (Yiddish) - שוּלֵם עֲלֵיכֶם Sholem shloem le’olam, b’rogez brogez af pa'am – שוֹלֵם שוֹלֵם לְעוֹלָם, בְּרוֹגֵז בְּרוֹגֵז אַף פַּעַם Drishat shalom, dash – דְּרִישַת שָלוֹם, דָ"ש Timsor dash ba-bayit – תִּמְסוֹר דָ"ש בַּבַּיִת Dash lekulam – דָ"ש לְכוּלָם Tni li lehashlim et he-chaser – תְּנִי לִי לְהַשְלִים אֶת הֶחָסֵר Lehashlim et ha-proyeket – לְהַשְלִים אֶת הַפְּרוֹיֵיקטָ Lehashlim im ha-shaon – לְהַשְלִים עִם הַשָעוֹן Mushlam – מוּשְלָם Le’af echad ein or mushlam – לְאָף אֶחָד אֵין עוֹר מוּשְלָם Yom mushlam – יוֹם מוּשְלָם Music: Ha-Dag Nachash – Shalom, salam, peace Idan Yaniv – Shalom Aleychem Rinat & Guy – Sholem Brogez Yardena Arazi & Lahakat Ha-Nachal – Drishat Shalom Eyal Golan – Neshika achat mimech Kobi Aflalo – Yam Ha-rachamim

Mamad is a protected room we Israelis got intimately familiar with during the operation in Gaza. What does it stand for? What do they call it in the safety instructions in Amharic and Russian? And last but not least, let’s analyze the Hamas Hebrew propaganda song. Listen to the All-Hebrew Version of the Episode on Patreon   New Words and Expressions: Az’aka – Alarm, siren – אזעקה “Yesh azaka kan be tel aviv” – There’s a siren here in Tel Aviv – יש אזעקה כאן בתל אביב Liz’ok – To shout – לזעוק “Ata tsarich lehagi’a la mamad” – You need to get to the mamad – אתה צריך להגיע לממ”ד Mamad, Merchav Mugan Dirati – Protected apartmental space (Residential Secure Space) – ממ”ד, מרחב מוגן דירתי Uga, ugati – Cake, cakey – עוגה, עוגתי Dira, dirati – Apartment (N.), of the apartment (adj.) – דירה, דירתי Mamak – Merhav mugan Komati – Secure space of the floor – ממ”ק, מרחב מוגן קומתי Koma, komati – Floor (N.), of the floor (adj.) – קומה, קומתי Miklat – Shelter – מקלט Miklat tsiburi – Public shelter – מקלט ציבורי “Za’aze et bitchona shel Israel” – Destabilize Israel’s security – זעזע את ביטחונה של ישראל “Medinat chulsha ve-ta’atuim” – A country of weakness and delusions – מדינת חולשה ותעתועים   Playlist and Clips: Mi ba le-kishkashta Amharic – Mamad Russian instructions English instructions Tkof, taase pigu’im Shalom Hanoch – Ki Ha-adam Etz Ha-sade (lyrics)

“Let’s stay in touch,” “Something has to change,” “It’s not you, it’s me” – all languages have these disingenuous, non-committal and empty phrases. So how do we say them in Hebrew? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ata achshav kvar lo muchan lehitchayev – You’re no longer ready to commit – אתה עכשיו כבר לא מוכן להתחייב Mechuyavoot – Commitment – מחוייבות Chayav – Must – חייב Mashehu chayav lehishtanot – Something got to change – משהו חייב להשתנות Ani chayav lalechet – I must go – אני חייב ללכת Kama ani chayav / chayevet lecha? – How much do I owe you? – כמה אני חייב/חייבת לך Nir’eh – We’ll see – נראה Nedaber me-halev – We’ll talk from the heart – נדבר מהלב Az nedaber – We’ll talk – אז נדבר Daber iti – Talk to me – דבר איתי Nihye bekesher – We’ll be in touch – נהיה בקשר Spontani? – Are you spontaneous? (=Are you free right now?) – ספונטני Ani rotsa lifgosh otcha spontani – I want to meet you spontaneously – אני רוצה לפגוש אותך ספונטני Ani spontani – I am spontaneous – אני ספונטני Anachnu od nir’ee et ha-yamim ha-‘acherim – We’ll see different days – אנחנו עוד נראה את הימים האחרים “Tsochakim et ha-aviv, ha-ahavot, ha-neurim ve’et ha-dvarim asher shachachnu kvar eich hem nir’im” – Laughing the spring, the love, the youth, and the things we’ve already forgotten how they look. – צוחקים את האביב, האהבות, הנעורים ואת הדברים אשר שכחנו כבר איך הם נראים   Playlist and Clips: Sarit Hadad – Ha-ke’ev ha-ze (lyrics) Shanti Mantra – Ravi Shankar & George Harrison Yirmi Kaplan – Mashehu chayav lehishtanot (lyrics) Shlomo Artzi – Nedaber me-halev (lyrics) Sarit Hadad – Chosevet Alecha (lyrics) Lahakat Pikud Merkaz – Ha-yamim ha-acherim (lyrics)

All languages love the word ‘to go’ and Hebrew is no different. If you type the verb’s root הלכ into Google you get two million results! And we’ll take you through them all… Just kidding! How do we use this verb holech? Let’s learn some of the most current expressions. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Holech, holechet – Going – הולך, הולכת Lalechet – To go – ללכת Ani holech ledaber ito – I am going to talk to him – אני הולך לדבר איתו Ani holecht – I am going/leaving – אני הולכת Ani holechet le-yerushalayim – I am walking to Jerusalem – אני הולכת לירושלים Ani nosaat le-yerushalayim – I am going to Jerusalem (by car/bus/train) – אני נוסעת לירושלים Anachnu holchim – We’re leaving – אנחנו הולכים Eich holech? – How is it going? – איך הולך Ma holech gever? – How is it going dude? – מה הולך גבר? Eich holech? Ma holech? – How are things? – איך הולך, מה הולך Eich holech ba-avoda, eich holech ba-bayit – How is it going at work, at home? – איך הולך בעבודה, איך הולך בבית Ma holech po – What’s going on here? – מה הולך פה? Lech al ze – Go for it! (m.) – לך על זה Lechi al ze – Go for it! (f.) – לכי על זה Al tomri ze lo yelech – Don’t say (f), it won’t work out – אל תאמרי זה לא יילך Halach alay batuach – I am doomed – הלך עליי בטוח   Playlist and Clips: Marina Maximilian Bloomin – Ani Holechet (lyrics) MOG – Ma Holech Gever Arik Einstein – Po Etslenu (lyrics) Dedi Gal – Lech Al Ze Dudu Aharon – Al Tivrechi Li (lyrics) Hemi Rudner –  Hush’art Oti Im Ru’ach (lyrics)

Lizrok means ‘to throw’ in Hebrew, but how is it used in relationship lingo? Oh, and who is the most famous 'Varda' in Israel? Words and expressions discussed: Ve-chamesh shanim itach zarakti la-pach – וְחָמֵש שָנִים אִיתָךְ זָרַקְתִי לַפַּח Ulay tafsik lizrok aleyha kesef – אוּלַי תַּפְסִיק לִזְרוֹק עָלֵיהָ כֶּסֶף Lizrok la-zevel – לִזְרוֹק לַזֶבֶל Lizrok mishehu la-klavim – לִזְרוֹק מִישֶהוּ לַכְּלָבִים Tizreki oto – תִּזְרְקִי אוֹתוֹ Tizrok, zrok – תִּזְרוֹק, זְרוֹק Rak zrok mila – רַק זְרוֹק מִילָה Zrok lo eize mila – זְרוֹק לוֹ אֵיזֶה מִילָה Zaruk – זָרוּק Nizrak – נִזְרַק Lehizarek al sapa – לְהִיזָרֵק עַל סַפָּה Zrika – זְרִיקָה Zrika shel hakadur – זְרִיקָה שֶל הַכָּדוּר Zrikat adrenaline – זְרִיקַת-אַדרֵנָלִין Mizraka – מִזְרָקָה Zarkor, zrakor – זַרְקוֹר Music: Mami Ze Nigmar – Omer Adam (Lyrics) Yalla – Avihu Shabat & Michal Amdursky (Lyrics) Rak Zrok Mila – Climax (Lyrics) Kacha Nizrakti Ba’olam (poem) – Da’el Rodriguez Garcia

One of the most used words in Israeli slang is actually from Arabic. Yalla is used to encourage someone to do something, but with the right intonation you can deliver an array of different notions. Yalla, press ‘play!’ Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   Words and expressions discussed: Yalla – יָאללָה Ya Allah – יָא אַללָה Yalla zazim – יָאללָה זָזִים Yalla lech ha-bayita Motti – יָאללָה לֵךְ הבַּיתָה מוֹטִי Az yalla – אָז יָאללָה Yalla beitar – יָאללָה בֵּיתָ"ר Yalla-yalla – יָאללָה-יָאללָה Tov, yalla bye – טוֹב, יָאללָה בַּיי Tov, yalla mmmmmmbye – טוֹב, יָאללָה מְמְמְמְמְ-בַּיי   Playlist and Clips: Nancy Ajram – Yalla “Yalla Now” Pepsi ad, Arabic Sarit hadad – Yalla Lech Ha-bayita Moti (Lyrics here) Lior Narkis – Az Yalla (Lyrics here) Ariel Horowitz – Yalla Bye (Lyrics here)

Sometimes you need to ask a driver, or anyone really, “Could you stop here, please?”. Today we’ll learn how to say it in Hebrew, and we’ll also find out what it has to do with bowel movements. Words and expressions discussed: Lo otser be-adom – לֹא עוֹצֵר בְּאָדוֹם Laatsor et hadmaot – לַעֲצוֹר אֶת הַדְּמָעוֹת Laavod, laakov, laatsor – לַעֲבוֹד, לַעֲקוֹב, לַעֲצוֹר Ata yachol laatsor po be-vakasha? – ?אַתָּה יָכוֹל לַעֲצוֹר פֹּה בְּבַקָּשָׁה Taatsor li po be-vaksha – תַּעֲצוֹר לִי פֹּה בְּבַקָּשָׁה Hizaher, yesh atsor ba-knisa – הִיזָהֵר, יֵשׁ "עֲצוֹר" בַּכְּנִיסָה Atsira - עֲצִירָה Atsira ba-derech - עֲצִירָה בַּדֶּרֶךְ Atsirat gshamim – עֲצִירַת גְּשָׁמִים Atsiroot kasha – עֲצִירוּת קָשָׁה Otser - עוֹצֵר Maatsar - מַעֲצָר Ani menase lehamshich ve-nitkal be-maatsor – אֲנִי מְנַסֶּה לְהַמְשִׁיךְ וְנִתְקָל בְּמַעֲצוֹר Music: Shalom Chanoch - Lo otser be-adoml (Lyrics here) Ofra Haza - Le-orech ha-yam (Lyrics here) Oshik Levy – Zichron Ya’akov (Lyrics here) Bar Tzabari - Shuv (Lyrics here)

Gadol, 'big,' and its root, g.d.l, have made a huge career in written and spoken Hebrew. Let’s meet the family today; from mustaches and fast food chains, to towers and plastic surgery. Words and expressions discussed: Gadol – גָּדוֹל Haya gadol – הָיָה גָּדוֹל Ani yodaat elohim, ata Gadol me-hachayim – אֲנִי יוֹדַעַת אֱלוֹהִים, אַתָּה גָּדוֹל מֵהַחַיִים Rosh gadol – רֹאשׁ גָּדוֹל Gdolim – גְּדוֹלִים Ha-tsara itcha she-yesh lecha einayim gdolot – הַצָּרָה אִיתְךָ שְׁיֵשׁ לְךָ עֵינַיִים גְּדוֹלוֹת Yesh anashim she-bonim migdalim – יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁבּוֹנִים מִגְדָּלִים Ligdol – לִגְדּוֹל Gadalti be-shana – גָּדַלְתִּי בְּשָׁנָה Legadel yeladim – לְגַדֵּל יְלָדִים Legadel safam, zakan – לְגַדֵּל שָׂפָם, זָקָן Lehagdil, lehaktin – לְהַגְדִּיל, לְהַקְטִין Ata rotse lehagdil? – אַתָּה רוֹצֶה לְהַגְדִּיל? Hagdala – הַגְדָּלָה Hagdalat shadayim – הַגְדַלַת שָׁדַיִים Music: Ha-keves ha-shisha-asar – Kshe-eheye gadol (Lyrics here) Sarit Chadad – Rak she-teda et ha-emet (Lyrics here) Rita – Hayinu gdolim (Lyrics here) Arik Einstein – Einayim gdolot (Lyrics here) Arik Einstein – Ohev lihyot ba-bayit (Lyrics here) Gadalti be-shana – various artists

Having קשרים in Hebrew means knowing people (in the right places) who can help you get stuff done quickly and efficiently. The root קשר has many uses that you definitely need to know! Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kesher, ksharim – Connection, connections, knots, ties – קשר, קשרים Le-kesher amiti – For a real relationship – לקשר אמיתי At/a be-kesher karega – Are you in a relationship right now? – את/אתה בקשר כרגע Kesher zoogi – Relationship – קשר זוגי Ma ha-kesher – What’s the connection, what does it have to do with it? – מה הקשר Be-kesher le – Regarding – בקשר ל- Shalom ze bekesher la-dira – Hello, this is regarding the apartment – שלום זה בקשר לדירה Shalom, ze bekesher la-modaa – Hi, I am calling about the ad – שלום, זה בקשר למודעה Tihye bekesher – Be in touch! – תהיה בקשר Likshor – To tie, to make a knot – לקשור Likshor ksharim – To make connections – לקשור קשרים Kashur beseret – Tied with a ribbon – קשור בסרט Kashur elayich ba-neshama – Attached to you with my soul – קשור אליך בנשמה Ze lo kashur – It’s not connected, it has nothing to do with it – זה לא קשור Ma kashur – It has nothing to do with it – מה קשור Lekasher ben – To connect between – לקשר בין  Kishur – Liaison, connection, link – קישור Tihye mekushar – Be connected – תהיה מקושר Lehitkasher – To call someone on the phone or online – להתקשר Tikshoret – Communication – תקשורת Heksher – Context – הקשר Be-eize heksher – In which context – באיזה הקשרZe lo kashur / Ma kashur / Ma hakesher – I don’t see the connection here – זה לא קשור, מה קשור, מה הקשר   Playlist and Clips: Aya Korem – Yonatan Shapira (lyrics) Nurit Galron – Ha-shir She-hu Shar Li Ba-geshem (lyrics) David Broza – Sigaliot (lyrics) Yishai Levy – Kashur Elayich (lyrics) Ma kashur – Loco (lyrics) Sarit Haddad – Merotz Ha-hayim (lyrics) Ep. 29 – Bureaucracy in Israel

Israelis are obsessed with their head, rosh, in Hebrew. There are so many words and expressions with rosh, and today we talk about a few of them. Have a listen and find out what ‘rosh gadol’ and ‘rosh katan’ mean. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Al tefached lihyot rosh gadol” – Don’t be afraid to be “rosh gadol” – אל תפחד להיות ראש גדול “Rosh gadol ze davar she-matzil chayim, rosh katan ze davar she-mesaken chaim”. – Rosh gadol is something that saves lives, rosh katan is something that risks lives – ראש גדול זה דבר שמציל חיים, ראש קטן זה דבר שמְסכן חיים  Lesaken – To risk, endanger – לסכן Lehagdil rosh – To be rosh gadol – להגדיל ראש Lehaktin rosh – To be rosh katan – להקטין ראש Rosh ha-shana – Jewish New Year – ראש השנה Rashi – Main – ראשי Rehov rashi – Main street – רחוב ראשי Reshit – Beginning – ראשית Be-reshit – In the beginning – בראשית Be-reshit bara elohim et ha-shamayim ve et ha-aretz – And in the beginning God created the heavens and the earth – בראשית ברא אלוהים את השמיים ואת הארץ Rishon – First – ראשון Rishoni – Initial, basic – ראשוני Rosh ha-memshala – Prime minister (M.) – ראש הממשלה Roshat ha-memshala – Prime minister (F.) – רֹאשת הממשלה Rosh/Roshat ha-ir – Mayor – ראש/ראשת העיר Lo ba-rosh sheli – I don’t feel like doing it – לא בראש שלי Ba-rosh’kha lir’ot seret? – Do you feel like watching a movie? – בראש’ך לראות סרט Ein li rosh le-ze achshav – I don’t feel like doing it right now – אין לי ראש לזה עכשיו Yesh lo rosh – He’s smart – יש לו ראש Yesh la rosh – She’s smart – יש לה ראש Indo ras (Ar.) – He’s smart – ענדו ראס, عنده راس Ind’ha ras (Ar.) – She’s smart – ענדהא ראס, عندها راس   Playlist and Clips: Rosh Gadol TV Series Bereshit – Bible Radio Interview with Golda Meir Roshat Ha-memshala Arik Einstein – Ze Ba-rosh Shelach (lyrics)

Coffee culture is everywhere in Israel. How do you ask for a cappuccino to go, the Tel-Avivi way? And what’s הפוך דל? Here's your short Hebrew language manual for all you coffeeholics. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Ani shote cafe shachor” – I drink black coffee – אני שותה קפה שחור Kafé shachor – Black coffee – קפה שחור Kafé turki – Turkish coffee – קפה טורקי “Hu hizmin ota liglida, hi biksha kafe hafuch” – “He invited her for ice cream, she asked for a cappuccino”. – הוא הזמין אותה לגלידה, היא ביקשה קפה הפוך Kafé hafuch – Cappuccino – קפה הפוך Kafe botz – “Muddy” black coffee – קפה בוץ Kafé namès – Instant coffee – קפה נמס Nes – Miracle – נס Lashevet al cafe – To talk over coffee – לשבת על קפה Taasé li kafé, taasi li kafé – Make me a coffee – תעשה / תעשי לי קפה Kafé im/bli chalav – Coffee with/without milk – קפה עם / בלי חלב Hafuch al chalav dal shuman – Cappuccino with low fat milk – הפוך על חלב דל שומן Hafuch dal – Cappuccino with low fat milk – הפוך דל Kafé im/bli ketsef – Coffee with or without froth – קפה עם / בלי קצף Kafé im hel – Coffee with cardamom – קפה עם הל Efshar hafuch? – Could I have a cappuccino – אפשר הפוך Efshar Americano vaksha? – Could I have an americano please? – אפשר אמריקנו (ב)בקשה Lashevet o lakachat? – For here or to go? – לשבת או לקחת “Kafé turki, bediyuk ma she’ata tsarich” – Turkish coffee, exactly what you need – קפה טורקי, בדיוק מה שאתה צריך   Playlist and Clips: Ha-neshamot Ha-tehorot – Cafe etsel Berta (lyrics) Svika Pick – Ahava Be-sof Ha-kayits (lyrics)  Infektsya – Aceton (lyrics) TV ad: Café turki – bediyuk ma she’ata tsarich Arik Einstein – Café turki (lyrics)

Lama ma kara can be literally translated as “why what happened”. What do we mean by this expression and how do you use it? Words and expressions discussed: Ze koré - זֶה קוֹרֶה Ma koré - מה קוֹרֶה Lo nora, koré - לֹא נוֹרָא, קוֹרֶה Hakol yachol likrot - הַכֹּל יָכוֹל לִקְרוֹת Lama ma kara, milchama? - למה מָה קָרָה, מִלְחָמָה? Lo yoda’at ma koré li - לֹא יוֹדַעַת מָה קוֹרֶה לִי Ma kara lecha - מָה קָרָה לְךָ? Music: Ze kore – Arik LaviSha’alti ma kara – Shlomo ArtziHa-kol yachol likrot - Ninet TayebLama ma kara - Moshe CohenMashup: Rani Rahav, lama ma kara - Noy AloosheKshe’ani itcha ani kmo dag - Sarit Hadad & Teapacks Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and on Instagram. Do you want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? You can find him atStreetWiseHebrew.com

How do you say I’m tired, beat, drained, knackered, and the like in colloquial Hebrew? And what do you say when you crash on a Tel Avivi couch? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Lifamim ani ayef” – Sometimes I am tired – לפעמים אני עייף Ayefoot – Tiredness – עייפות Ani ayef me’avoda – I am tired of work – אני עייף מעבודה Ani ayef me-ha-chayim – I am tired of life – אני עייף מהחיים Ayef met – Dead tired – עייף-מת Ani shafuch – I am wiped – אני שפוך Katav-katuv – Wrote-written – כתב-כתוב Nishpachti al ha-sapa – I crashed on the sofa – נשפכתי על הספה Ha-halon niftach – The window was opened – החלון נפתח Ha-halon patu’ach – The window is open – החלון פתוח Ani ma’uch tilim – I am so wiped – אני מעוך טילים Lim’och – To mash – למעוך Nim’achti kstat al ha-sapa – I crashed a bit on the sofa – נמעכתי קצת על הספה Kamti hafuch ha-boker – I got up completely turned around this morning – קמתי הפוך הבוקר Kamti hafucha , kamti me’ucha – I got up completely turned around (F.) – קמתי הפוכה Kamnu hafuchim ha-boker – We got up completely turned around (Pl.) – קמנו הפוכים Ani gamur – I am beat – אני גמור Ani machuk – I am dead tired – אני מחוק Ani karu’a me-ayefoot – I am exhausted – אני קרוע מעייפות Ani mutash – I am exhausted – אני מותש Lenaker – To doze off – לנקר Nikarti kol ha-seret – I dozed off the whole movie – ניקרתי כל הסרט   Playlist and Clips: Rami Kleinstein – Hanichi Li (lyrics) Yossi Elephant – Shir Ha-debil (lyrics) Moshe kam ma’uch Fortisaharof – Hafuch (lyrics) Episode no. 285 about karu’a

Elohim means God in Hebrew. Why does it have a plural suffix at the end? Is it really plural in Modern Hebrew? How do we use elohim in Israeli slang, and what did we borrow from Arabic? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Elohim – God – אלוהים El, Ela – God, Goddess – אל, אלה Elohim adirim – God Almighty – אלוהים אדירים “Elohim natan lecha be-matana” – God gave you, as a present… – אלוהים נתן לך במתנה Elohim gadol – Nobody knows – אלוהים גדול Elohim yodea – Only God knows – אלוהים יודע Yow, elohim – Oh God – יואו אלוהים Ein lecha/lach elohim – You don’t care, huh? – אין לך אלוהים Ani nishba be’elohim – I swear to God – אני נשבע באלוהים Be-elohim – I swear to God – באלוהים Be’elohim, ani lo yodea – I swear, I don’t know – באלוהים, אני לא יודע Ze me-elohim – It’s a godsend – זה מאלוהים Min allah – From allah – מאלוהים La-allah – Very – לאללה Ani ayef la’allah – I am really tired – אני עייף לאללה Haya kef la’allah – It was really fun – היה כיף לאללה Elohi – Divine – אלוהי Elohut – Divinity – אלוהוּת “Elohai ad mati” – My god, until when? – אלוהיי, עד מתי   Playlist and Clips: Oshik Levy – Ze Mikvar (Lyrics) Eitan Massuri – Elohim Natan Lecha Be-matana (Lyrics) Matsav Ha-uma TV Show Rockfor – Ein Lecha Elohim (Lyrics) Yuval Perry – Isha Satan (Lyrics) Pita Crunch – Commercial Zehava Ben – Tipat Mazal (Lyrics) Uzi Hitman – Ratsiti She-teda (Lyrics)

Ayin means eye in Hebrew. How do we say 'eyes'? What happens in Arabic? What do you call the evil eye? And how do you say ‘The apple of my eye’ in Hebrew? Words and expression discussed: עַיִן – עֵינַיִים; Ayin - einayim עֵינַיִים שֶלִי, עֵינַיי; Einayim sheli, einai אַל תִּכְעַסִי עֵינַיִים שֶלִי; Al tich’asi einayim sheli עָיוּן, עוּיוּן (ערבית); Ayoon, Uyoon (Arabic) עָיוּנִי Ayooni בְּעֵינַיי, בְּעֵינֵיהָ; Be’einay, be’eineha זֶה מָצָא חֵן בְּעֵינַיי; Ze matsa chen be’einay עַיִן הָרַע / עַיִן רָעָה; Ayin ha’ra, ayin ra’a בְּלִי עַיִן הָרַע; Bli ayin ha’ra Playlist: Einayim sheli - Yehuda Poliker Mi mou thimonis matia mou, Original Greek version by Stavros Kouyioumtzis El Bosta, Fairouz Mishaela, Achinoam Nini Chamsa, Ben Snof

The word Tachles is doing an amazing comeback to spoken Hebrew in the last few years. Where is it from, and what other words do we know from the same family? Words and expressions we talk about: תַּכְלִית tachlitתַּכְלִיתִי tachlitiרַב תַּכְלִיתִי rav tachlitiתַּכְלִיתִיּוּת tachlitiyutתַּכְלִית שַבָּת טָלִית בַּתַּכְלֵס ba-tachles Songs: Shalom Rav, Chava Albersteinhttps://www.youtube.com/watch?v=X5KC-F-ziV8Lyricshttp://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=383&wrkid=4090 Yom Shishi, Hadag Nachashhttps://www.youtube.com/watch?v=MR9kivMfwmoLyrics http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=333&wrkid=35824

Let's talk about trains in Hebrew. What's the root of rakevet, how is itrelated to horse riding and how do we call the Jerusalem Light rail inHebrew and in Arabic? Words and expressions: רַכֶּבֶת רַכֶּבֶת קַלָּה הָרַכֶּבֶת הַקַּלָּה קָרוֹן שָקֵט לִרְכּוֹב עַל אוֹפַנַיִם נָסַעתִי בָּרַכֶּבֶת רוֹכֵב עַל סוּס רְכִיבָה עַל סוּסִים רֶכֶב קַטָּר קִטָאר אל קוּדס אל חָ'פִיף قطار القدس الخفيف Qitar al Quds al khafif קִיטוֹר Israel Railways announcement http://www.youtube.com/watch?v=m0DJR2p5v-E Sound from the Jerusalem LRT http://www.youtube.com/watch?v=jeEBPAx1lTY Song: Danny Robas, Rakavot 68-80-88 http://www.youtube.com/watch?v=WZKEYg7_AEI Lyrics: http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=316&wrkid=5658

What’s חפיף, which language did we get it from, and how do you use it in Hebrew slang? Oh, and there’s a verb, too, לחפף. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Chafif (Ar.) – Light (opp. Of heavy), easy going – חפיף Dammo chafif (Ar.) – “His blood is light”, he’s funny, an easy going guy – دمه خفيف – דמו ח’פיף “K’chu chafif et hachayim” – Take life easy – קחו חפיף את החיים “Im mashehu kara, hafif ze lo nora” – If something happened, that’s ok, no worries. – אם משהו קרה, חפיף זה לא נורא Chafifnik – Someone who does a sloppy job – חפיפניק Chafifnikiyut – The notion of doing things superficially – חפיפניקיות “Pit’om hitchalta lezayef, lo lehashkia, lechafef” – Suddenly you started slacking, to do a sloppy job – פתאום התחלת לזייף, לא להשקיע, לחפף Hu mechafef – He blows off – הוא מחפף Lama chifafta? – Why didn’t you do it well? – למה חיפפת Mechufaf – Sloppy – מחופף   Playlist and Clips: Eitan Masuri – Hafif (lyrics) Julia Boutros – Ala Ma Yabdou Aviva Avidan – K’chu hafif et ha-hayim  Ofer Shechter – Bitachon Atsmi (lyrics) Sarit Avitan – Gever-gever (lyrics)

What’s Shitat Matsli’ach? And why do they say that everybody needs ksharim in life? What’s protektsia? And what’s Vitamin P? So many questions, so little time. Today we talk about bureaucracy in Israel. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: Shitat matsliach – “The maybe successful technique” – שיטת מצליח “Ani matsliach lehavin pachot” – “I am successful in understanding less” – אני מצליח להבין פחות Im hitslachta/hitslacht – If you succeeded – אם הצלחת Ksharim – Connections – קשרים Tsarich ksharim ba-chayim – One needs to have connections in life – צריך קשרים בחיים Protektsya – Connections – פרוטקציה “Higati la-dalpak, bikashti doctor or, amru li ‘ein protektsia, ve-ta’amod ba-tor’ – “I reached the counter, I asked for Doctor Or, they told me, no protektsia, and stand in the line”. – הגעתי לדלפק, ביקשתי ‘דוקטור אור’, אמרו לי אין פרוטקציה, ותעמוד בתור “Vitamin P” – Protektsya, connections – ויטמין פי Snif – Branch – סניף “Ha-shvil ha-ze matchil kan, bein snif bank le-maayan” – This path starts here, between a bank branch and a spring – השביל הזה מתחיל כאן, בין סניף בנק, למעיין “Ha-shvita partsa kmo esh” – “The strike broke out like fire” – השביתה פרצה כמו אש Lishbot – To go on strike – לשבות Etsa – Advice – עצה Leya’ets – To give advice – לייעץ   Playlist and Clips: Yoni Rechter – Bimkom Kol Ze (lyrics) Dori Ben Ze’ev – Ani cholem al ha-kayits (lyrics)  Ehud Banai – Yotse La’or (lyrics) Shalom Chanoch – Shvita (Lyrics) Locating a post office in Israel Booking a post office appointment

We Israelis may not be the most polite people in the world, but from time to time even we say “I’m sorry” and “excuse me.” How do you say it in Hebrew? And what can you answer back? And how is it all connected to Korean? Listen and find out. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Slicha – Forgiveness – סליחה Sole’ach, solachat – Forgiving – סולח, סולחת “Slichot” wikipedia Slach/Slechi li – Excuse me – סלח לי / סלחי לי “Slicha al shepagati bach” – Sorry for hurting you – סליחה על שפגעתי בך “Slicha she-lo hikshavti” – Sorry I didn’t listen – סליחה שלא הקשבתי “Ma-ze slicha”- I’m so sorry – מה-זה סליחה Mamash slicha – So sorry – ממש סליחה Slicha she-ani hai – “Sorry for being alive” – סליחה שאני חי Slicha she-ani noshem – “Sorry for breathing” – סליחה שאני נושם Levakash slicha – To ask for forgiveness, to say you’re sorry – לבקש סליחה “Halachti levakesh slicha” – I went to say I am sorry – הלכתי לבקש סליחה “Ve-at mitstaeret” – And you (f.) are sorry – ואת מצטערת Lehitsta’er – To be sorry – להצטער Tsa’ar – Regret, sadness – צער Ani mitztaer al… – I am sorry for… – אני מצטער על “Ze beseder” – It’s ok – זה בסדר Shtuyot – Nonsense – שטויות Lo kara klum – Nothing happened – לא קרה כלום Salachti – I have forgiven – סלחתי “Tagidi salachti” – Just say “I’ve forgiven” – תגידי סלחתי   Playlist and Clips: Peer Tasi – Slicha (lyrics) Ariel Zilber – Betty Bam (lyrics) Gazoz – Roni (lyrics) Liran Aviv – Tagidi (lyrics) Zazim, ep. 18

When we need to use a foreign word in Hebrew, what do we do? Do we take it as is, or do we invite it to come along and wear Hebrew clothes? And how did my Dad say the word “Washington”? Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Zot rak comedia yeshana, parodia meshuna” – C’est rien que de la comédie, que de la parodie (It’s nothing but a comedy, a parody) – זאת רק קומדיה ישנה, פרודיה משונה Parodya – Parody – פרודיה Comedya – Comedy – קומדיה “Situatsia aluva u-shneinu ba-emtsa” – A pathetic situation and we’re in the middle of it – סיטואציה עלובה ואנחנו באמצע Situatsya – Situation – סיטואציה, מצב Emantsipatsya – Emancipation – אמנציפציה Presentatsya, Matseget – Presentation – פרזנטציה, מצגת Lehatsig – To present – להציג Matseget PowerPoint – Powerpoint presentation – מצגת פאוורפוינט Lefarmet – To format – לפרמט Letargem – To translate – לתרגם Lekanfeg – To configure – לקנפג Configuratsya – Configuration – קונפיגורציה Lefargen, firgun – To compliment and to be happy for someone’s achievement without an ounce of jealousy – לפרגן Teorya – Theory – תיאוריה Shrimps (sg.), Shrimpsim (pl.) – Shrimp – שרימפס, שרימפסים Ambrek – Handbrake – אמברייק, בלם יד   Playlist and Clips: Georges Brassens – Trompe la Mort Shlomi Shaban – Leholich Sholal et ha-mavet (Hebrew version of Trompe la Mort) – Lyrics Shlomo Artzi – Situatsya (lyrics) Avocado panini Matti Caspi – Inkvizitsya (lyrics)   Ep. 131 about firgun Ep. 245 about Coupons and Cupcakes Ep. 286 about Hamburgerim and Konfiguratsya

Israelis are playing it tough most of the time. ​How do you ask an Israeli to do something for you?​ Here are some ideas on how to make your message come across, without sounding too bossy, which might wreak havoc in the Middle East. ​   ​Words and expressions we talk about: אפשר לקבל מפית? Efshar lekabel mapit? Efshar mapit? Could I have a napkin?​   ​אתה יכול לתת לי מפית בבקשה? Ata yakhol latet li mapit bevakasha? Can you give me a napkin please?   תוכל/תוכלי/תוכלו לתת לי מפית? Tukhal/Tukhli/Tukhlu latet li mapit? Will you be able to give me a napkin?   ​יש מצב שתיתן לי את האוטו שלך?​ ​Yesh matsav she-titen li et ha-oto shelkha? ​"Is there a situation where" you'll give me your car?   בא לך לעשות את זה עכשיו? Ba lecha laasot et ze achshav? Do you feel like doing it now?   בא לך לקלף את האבוקדו? Ba lach lekalef et ha-avocado? ​Do you feel like peeling the avocado?​   ​Songs:  Arik Einstein - Hen efshar  Arik Einstein - Don Quixote   Ha-saroof - Kol ha-yom sababa    Lyrics: http://shironet.mako.co.il/artist?type=lyrics&lang=1&prfid=316&wrkid=8481 Check out our Instagram page to find more Hebrew gems  

Relationships are hard. Here are some Hebrew slang terms to express your undying love — or lack thereof — with your significant other. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Tafur aleyha – She’s made to measure for me – תפור עליה Ha-job ha-hadash tafur alai – The new job is cut out for me – הג’וב החדש תפור עליי Tfira – Sewing – תפירה Mechonat tfira – Sewing machine – מכונת תפירה Zamin – Available – זמין “Ha-manui eino zamin ka’et” – The subscriber is not available right now – המנוי אינו זמין כעת Panuy – Vacant, free – פנוי Hu lo panuy – He’s taken – הוא לא פנוי Lefanot lachem? – Could I clear your table? – לפנות לכם Ha-manui eino banui le-ahava – The subscriber isn’t built for love – המנוי אינו זמין לאהבה Pa’al past participles: Sagur, shamur, patuach, tafur, banui – סגור, שמור, פתוח, תפור, בנוי Sichat yahasenu le’an  – “Where does this relationship go to kinda conversation” – שיחת יחסינו לאן Zo lo at, ze ani / ze lo ata, zo ani – It’s not you, it’s me – זו לא את, זה אני / זה לא אתה, זו אני   Playlist and Clips: Chen Aharoni – Tafur aleyha (lyrics) Moshik Afia – Ani lo zamin (lyrics) Dani Robas – Ze lo ani (lyrics)

The word beseder means okay, alright, and is one of the first words you learn in Hebrew. But where did it come from and what does it literally mean? And what's the connection to the Ashdod Port? בְּסֶדֶרבֶּסֶדֶר גָּמוּרסִידוּרִיםלְסַדֵּרהַכֹּל בְּסֶדֶריִהיֵה בְּסֶדֶרתָּגִיד לִי, אַתָּה בְּסֶדֶר?הוּא לֹא בְּסֶדֶר.אַתָּה מָמָש לֹא בְּסֶדֶר.הוּא רוֹצֶה לִהיוֹת בְּסֶדֶר עִם כּוּלָם."בְּסֶדֶרִיוּת"  Playlist:Boaz Sharabi - Etsli ha-kol besederYehudit Ravitz - Achshav ha-kol beseder Josie Katz - Etsli Ha-kol besederAviva Avidan - Yihye beseder   Photo: Zipa Kempinsky   Check out our Instagram page to find more Hebrew gems

Imperative in Hebrew: Often the 'real' imperative of our language sounds archaic to us, so we use the future instead. Here's a short manual to the Hebrew imperative. Paal verbs - usually in 'real' imperative ("Dog verbs"):קוּם כבר!בּוֹא הנה!לֵךְ מפה!שְבוּ בבקשה.תֵּן לי יד. For the rest of the binyanim (verb formats), we usually use the future instead:תְּלַמֵּד אותי להגיד משהו באנגליתתִּתְקַדְּמוּ בבקשה!תַּרְגִיש טוב!תִּיכַּנְסִי בבקשה! Negating the imperative: Just put 'al' before the future.אָל תְּסַפֵּר לִי.אָל תָּבוֹאִי. Playlist:Kama tov she-bata ha-bayta - Arik EinsteinTipat Mazal - Zehava BenTni lo perach - Gali AtariSa le'at - Arik EinsteinEmor shalom - Shokolad, Menta, MastikEin medina la-ahava - Tsvika Pick Photo: Zipa Kempinsky   Check out our Instagram page to find more Hebrew gems

How do we say darling or honey in Hebrew? And can we use kapara and motek to both male and female? Listen to our lovey dovey episode. Listen to the All-Hebrew Version of This Episode   New Words and Expressions: “K’chi taxi habaita kapara, lifney she-yihye me’uchar” – Take a taxi home, darling, before it’s going to get late – קחי טקסי הביתה, כפרה, לפני שיהיה מאוחר Kapara – Atonement, forgiveness – כפרה Kapara sheli – My darling – כפרה שלי KaPAra al X – It’s nothing, don’t worry about it (X being a broken glass) – כפרה על משהו Kapara alecha – You’re a darling – כפרה עליך “Lo at lo ashema ma pitom, neshama” – No, you’re not guilty, not at all my darling – לא, את לא אשמה, מה פתאום, נשמה Neshama – Soul – נשמה “Ken, neshama shel aba?” – Yes, my darling? – ?כן, נשמה של אבא “Hu bachur neshama – He’s a really good guy – הוא בחור נשמה Mami (m., f.) – Darling – מאמי Neshamami – Neshama+mami – נשמאמי “Motek, at gdola, motek at yafa” – Honey, you’re great, honey, you’re pretty – מותק, את גדולה, מותק, את יפה “Motek, at safek yalda safek isha” – Honey, you’re half a girl half a woman – מותק, את ספק-ילדה, ספק-אישה Motek (m., f.) – Sweetness, darling – מותק Matok – Sweet – מתוק Kadosh – Holy – קדוש Kodesh – Holiness – קודש “Hey motek, efo ata/at?” – Hey darling, where are you? – ?היי מותק, איפה אתה/את Yakiri, yakirati – My dear – יקיר, יקירתי   Playlist and Clips: Tomer Yosef – Kapara (lyrics) Miri Masika – Mami (lyrics) Dafna Armoni – Safek Yalda, Safek Isha (lyrics)

Why do we sometimes repeat the same word twice in Hebrew? Mashu-mashu,gever-gever, for example. Today we'll talk about reduplication in Hebrewand... about Belize.​ ​Words we talked about:​​מָשֶהוּ-מָשֶהוּSometimes written like this: ּמָשוּ-מָשו​​גֶבֶר גֶבֶר​מִשְפָּט-מִשְפָּט​​חָבֵר-חָבֵר, אוֹ....?​ ​​​​​Song: Yeled Ra What's written in the photo and what's the pun? Check it out on our Facebookpage, where we can decipher it together.  

The level of service in Israel can change from day to day, hour to hour. It depends on many factors, like the mood of the serving staff, life in the city, and other seemingly random factors. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Lo yodea ma ba li, al ma at mamlitza?” – I don’t know what I feel like, what do you recommend? – ?לא יודע מה בא לי, על מה את ממליצה “Az ma ba lanu le-kinu’ach?” – So what do we feel like for dessert? – ?אז מה בא לנו לקינוח “Ha-salat ktsat ayef” – The salad looks a bit tired – הסלט קצת עייף Al ma ata mamlits? – What do you recommend – ?על מה אתה ממליץ “Et hishtachrarti ha-rof’im himlitsu li bikur hodshi bi-nmal ha-te’ufa” – When I was released (from hospital) the doctors recommended a monthly visit at the airport – עת השתחררתי הרופאים המליצו לי ביקור חודשי בנמל התעופה Mamlits – Recommending – ממליץ Hamlatsa – Recommendation – המלצה “Im at rotsa, zo rak hamlatsa, le-seret kolno’a shmeimi” – If you want, it’s only a recommendation for a divine movie – אם את רוצה זו רק המלצה, לסרט קולנוע שמיימי Yesh lecha hamlatsot al mis’ada be-london? – Do you have recommendations for restaurants in London? – ?יש לך המלצות על מסעדה בלונדון Al ma ata mamlits? – What do you recommend? – ?על מה אתה ממליץ Ma ata mamlits? – What do you recommend? – ?מה אתה ממליץ Mumlats – Recommended – מומלץ Bet kafe mumlats – Recommended café – בית קפה מומלץ Mis’ada mumletzet – Recommended restaurant – מסעדה מומלצת   Playlist and Clips: Time Out Tel Aviv – Az ma ba lanu le-kinu’ach? Meir Ariel – Terminal Luminalette (lyrics) Shalom Hanoch – Hamlatsa Le-yomit (lyrics) Politeness in Hebrew, Ep. no. 10 ”You want a juice?” “No”: Translating Israeli Brevity, Ep. no. 157

Yes, you can learn Hebrew from pop culture. This time we decided to check out reality show Hebrew: We took one episode of The X Factor Israel and wrote down all the adjectives used there. Which ones made it to the top?

In Hebrew, זזים (we’re making a move), זזנו (we made a move), and נזוז (we’ll make a move) are all used in the same way to say, “yalla, let’s go.” Guy explains. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: “Yalla, ani ole la’otobus” – I am getting on the bus – יאללה, אני עולה לאוטובוס “Ata taale laotobus, ata od lo ole” – You will get on the bus, you’re not getting on it yet – אתה תעלה לאוטובוס, אתה עוד לא עולה Zazim – Let’s go – זזים Nazuz? – Shall we make a move? – נזוז Kvar ba’im – We’re coming in a sec. – כבר באים Zaznu? – We’re out of here – ?זזנו Hayinu po? – “We were here” (let’s go) – ?היינו פה Halachnu? Holchim? – Let’s go – ?הלכנו? הולכים Ahavti – I liked, I like – אהבתי “20 shniyot hayitem sham” – “20 seconds and you were there” – עשרים שניות הייתם שם “Az ani potech et hadelet vema ani ro’e?” – So I open the door and what do I see? – אז אני פותח את הדלת ומה אני רואה Ani rats – I run / I am running / I am making a move – אני רץ   Playlist and Clips: Kaveret – Shir Ha-makolet (lyrics) Dudu Tassa – Ani Rats (lyrics) Ep. 5

The Hebrew word for husband is בעל, which also means owner. It’s no wonder, then, that so many Israeli women dislike its use. So what can we say instead? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ba’al – Husband – בעל Ba’ali – My husband – בעלי Ben ha-zug – Male partner – בן הזוג Bat ha-zug – Female partner – בת הזוג “Ha-ben zug” (coll.) – The male partner – הבן זוג “Ha-bat zug” (coll.) – The female partner – הבת זוג  “Ba’ali hu bediyuk bishvili” – My husband is just right for me – בעלי הוא בדיוק בשבילי Ba’al – Husband – בעל Be’alim – Owner/owners – בעלים Efshar ledaber im ha-be’alim – Could I speak to the owner/s? – אפשר לדבר עם הבעלים? Ishti – My wife – אשתי Bat ha-zug sheli – My female partner – בת הזוג שלי Ishtekha – Your (m.) wife – אשתך Ishtekh – Your (f.) wife – אשתך Ishto – his wife – אשתו Ishta – Her wife – אשתה Nashim – Women – נשים Ishi – My man (my male partner) – אישי “Ba’ali be-milu’im” – My husband is away on reserves duty – בעלי במילואים   Playlist and Clips: Maya Farhan – Baali (lyrics) Shlomo Artzi – Rov Ha-zman At Ishti (lyrics)

Cursing* drivers is a national sport in Israel. Here are a few words and phrases you can use the next time someone cuts you off. * Streetwise Hebrew will not be responsible or liable for any misuse of idioms, words, verbs or adjectives mentioned in this show. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Hel’at ha-min ha-enoshi – Scum of the human race – חלאת המין האנושי Evil mashrish – Stupid person – אוויל משריש Ben zona – Son of a bitch – בן זונה Bat zona – Daughter of a bitch – בת זונה Mashu ben zona – A helluva thing – משו בנזונה Maniak – Bastard – מניאק “Haiyti manyak ve-lo yadati she-ani manyak” – I was really a bastard, and I didn’t know that I was a bastard – הייתי מניאק ולא ידעתי שאני מניאק Ya Tamer – Hey Tamer – יא תאמר Ya maniak – You bastard – יא מניאק Ya ben zona – You son of a bitch – יא בן זונה Chatichat, chatchat – A piece of… – חתיכת, חת’כת Chat’chat efes (chatichat efes) – You piece of nobody – חת’כת אפס, חתיכת אפס Ima’shcha (Ima shelcha) – Your mother – אמאש’ך, אמא שלך ​ Playlist and Clips: Natan Zehavi Ha-tayarim – Imash’cha (lyrics) Oum Kalthoum – Alf Leila Shotei Ha-Nevu’a – Hayiti Manyak (lyrics) Episode no. 49 Episode no. 242

The word Sho'a, Holocaust, used to be a sacred word. Not anymore. Like many loaded words, we used and reused it. Now you can hear people using Sho'a in totally different contexts. Press 'play' to hear more. Amud Ha-esh music by Shem Tov Levy

The Hebrew language lay dormant for a very long while. When it reemerged from its slumber, we Israelis found ourselves without the right words for all things relating to sex. Just how serious is this problem? Quite serious. Guy explains. Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   Words and Expressions: Zayin – Dick – זין Pot, nartik, Vagina – Vagina – פות Kus – Pussy – כוס Le'onen – To masturbate – לאונן Lezayen – To fuck – לזיין Kusit – Chick, babe – כוסית Mizdayenet – She is fucking – מזדיינת Dfika – Fuck (noun) – דפיקה Lidfok – To knock, fuck – לדפוק Dafuk – Fucked up – דפוק Gomeret – Coming (f., sex.) – גומרת Ligmor – To finish, to come (sex.) – לגמור Meonenet – Masturbating (f.) – מאוננת   Playlist & Clips: Ha-dag Nachash & Mazi Cohen – Af Ehad (lyrics) Riki Gal – Na'arat Ha-rok (lyrics) Onan (Wikipedia)   Want to see more Hebrew gems? Like Streetwise Hebrew on Facebook and Instagram. Want Guy to talk about a pressing Hebrew issue? Find him at StreetWiseHebrew.com or follow him on Twitter.

Kombina is one of the most salient features of Israeli society. In order to survive in this country, one needs to fend for oneself, using all possible means: Contacts, resourcefulness and creative ideas.Some Israelis say we are even 'Medinat Kombina', a 'kombina' state. So how do you use this word, and how can you even turn it into a verb?

In Hebrew, צוהריים means noon, and אחר הצוהריים means afternoon. But the actual afternoon hours, the ones we Israelis think of as afternoon, may be completely different than your own. So what do we mean when we say, “call me in the afternoon”? Guy explains. Hear the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Tsohorayim – Noon – צוהריים Hu hits-hir – He declared – הוא הצהיר “Be-tsohoray ha-yom” – At noon – בצוהרי היום Aruchat tsohorayim – Lunch – ארוחת צוהריים Lifney ha-tsohorayim – Before noon – לפני הצוהריים Achar/achrei ha-tsohorayim – Afternoon – אחר/אחרי הצוהריים Chamesh achar ha-tsohorayim – Five in the afternoon – חמש אחה”צ Daber iti achar ha-tsohorayim – Talk to me in the afternoon – דבר איתי אחר הצוהריים “Arba Achar Hatsohrayim” – Four in the afternoon, Galey Tsahal Radio show – ארבע אחר הצוהריים Aẓ-ẓuhr ٱلظُّهْر – Noon prayer (Islam) – א-ט’הר   Playlist and Clips: Teapacks – Od Shabbat (lyrics) Berry Sakharof & Rami Fortis – Ein Kets La-yaldoot (lyrics) Yael Levy – Tmuna Zuhr prayer in Islam (Wikipedia) Listen to the Arba Ahar Ha-tsohorayim radio show  

What's INSTOOSH in Hebrew? Can you guess? Not sure? Press 'play' to find out. New Words and Expressions: Hi-oosh – Hi (cutsy) – היוש Havitoosh – Havit (Barrel) + oosh – חביתוש Keshetoosh – Keshet + oosh (diminutive suffix) – קשתוש Im atem mitgarshim ani holechet im aboosh – If you guys get divorced, I am going with Dad – אם אתם מתגרשים, אני הולכת עם אבוש Aboosh (aba+oosh) – Dad – אבוש, אבא+וש Bat mitsvoosh – Bat Mitsva (cutsy) – בת מצווה+וש, בת מצווש Ha-yalda hachi yafa ba-gan – The prettiest girl in the kindergarten – הילדה הכי יפה בגן Maksim – Wonderful – מקסים Madhim – Amazing – מדהים Instoosh – Instagram (cute nickname) – אינסטוש   Playlist and Clips: Yehudit Ravits – Ha-yalda hachi yafa ba-gan (lyrics) Mishpachat Ein Gvul – Gay Hebrew

People say that Israelis can sometimes be rude when speaking. Or are we simply too direct? Contrary to popular belief, we do have ways to be courteous in modern Hebrew. Want to know how? Bevakasha! Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Bevakasha – Please, here you are – בבקשה Ani rotse cappuccino – I want (I’d like) cappuccino – אני רוצה קפוצ’ינו “Hayiti rotsa cappuccino” – I would like / I would have liked cappuccino – הייתי רוצה קפוצ’ינו “Aval tov, ah?” – “But good, eh?” – ?אבל טוב, אה Be-sheket – Quietly – בשקט Bimhirut – Quickly – במהירות “Vakasha, shalom” – Thank you, goodbye – בבקשה, שלום “Nu vaksha” – Come on, pleaaaaase! – נו, בקשה Sheket bevakasha – Quiet, please – שקט בבקשה Lehikanes (be)vakasha – Come inside please – להיכנס בבקשה Ani mevakesh/mevakeshet – Could I have X – אני מבקש/מבקשת Ani mevakesh lo laamod kan – Please, don’t stand here – אני מבקש לא לעמוד כאן Efshar levakesh mapit? – Could I please have a napkin? – ?אפשר לבקש מפית   Playlist and Clips: Hana Laszlo & Eyal Geffen – Bevakasha Zo Lo Mila Kasha (lyrics)  Lahakat Pikud Ha-tsafon – Sheket Bevakasha

What can we learn about Hebrew from documentary TV series "Mishpachot" by the Heymann Brothers? It's stories of five Israeli families, with interesting language layers.

Today, I’ll give you a few tips: how to improve your accent and pronunciation in Hebrew. There are many things you can do on your own, at home. 

What's "sahbak"? In Arabic it means your friend, but what's the meaning in Hebrew? And what's sahbakiya? And there's even a verb, lehistahbek. Press 'play' to find out.

Hebrew's default is masculine form. But what happens when a navigation application speaks to women as if they were guys?

The word כבר, meaning “already,” has so many functions in modern Hebrew that we decided to dedicate an entire episode to it. Check Out the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Kvar acharey chatzot – It’s already past midnight – כבר אחרי חצות Nu, dai kvar – Come on, enough already – נו, די כבר Achalta kvar – Have you already eaten? – אכלת כבר Ani kvar ba – I will come soon – אני כבר בא Wow, chatzot kvar – Wow, it’s already midnight – וואו, חצות כבר Ne’emar kvar ha-kol – Everything has already been said – נאמר כבר הכל Ha-kol kvar ne’emer – Everything has already been said – הכל כבר נאמר Achaltem kvar / kvar achaltem? – Have you already eaten? – אכלתם כבר / כבר אכלתם “Geshem, red kvar geshem” – Rain, come down already – גשם, רד כבר גשם Dai kvar – Enough already! – די כבר Yalla, Bo kvar! – Come already! – יאללה, בוא כבר Ata ba? Kvar, kvar. – Are you coming? In a sec. – אתה בא? כבר, כבר Kvar ba’im – We’re coming in a sec. – כבר באים Ani kvar hozer elecha – I’ll get back to you shortly – אני כבר חוזר אליך Anachnu kvar ochlim – We’ll start eating soon – אנחנו כבר אוכלים Anachnu kvar ochlim – We’re already eating (why are you late?) – אנחנו כבר אוכלים Ani Kvar Ba – I am coming in a minute – אני כבר בא “Adon Kimat and Gveret Kvar” – Mr. almost and Mrs. Already – אדון כמעט וגברת כבר   Playlist and Clips: Ilanit – Kvar Aharei Hatsot (lyrics) Ha-haverim shel Natasha – Ne’emar Kvar Ha-kol (lyrics) Meir Banai – Geshem (lyrics) Kaveret – Shir Ha-makolet (lyrics) Yehudit Ravits – Balada al Adon Kim’at Ve-gveret Kvar (lyrics)

Polish mother or Jewish mother? What does Ima Polanyia mean in contemporary Hebrew? Listen to the All-Hebrew Episode on Patreon   New Words and Expressions: Ima Polanyia - Polish Mother - אמא פולנייה Polania ze kan - Poland is here - פולניה זה כאן Lo, al takum, be’emet shelo tsarich – No, don’t get up, there’s really no need - לא, אל תקום, באמת שלא צריך Polaniyut - “Polishness” - פולניות Tafsik lihyot polani - Stop being polish - תפסיק להיות פולני   Playlist and Clips: Facebook page of Gveret Dubrovski Facebook page of Polania Ze Kan Dudu Fisher - A Yiddishe Mame (lyrics)

Tihye bari means “be well”. When do we use it, and what are the other ways to sign off a message in Hebrew? Click here for the all-Hebrew version of this episode   New Words and Expressions: Tihye bari (m.)/Tihyi bri’a (f.)/Tihyu bri’im (pl.) - All the best, be well (“Be healthy”) - תהיה בריא Ve-she-tamid tihye bari - May you always be healthy - ושתמיד תהיה בריא Tihye li bari - I oppose to what you’re doing, but good luck nevertheless - תהיה לי בריא Bai - Bye - ביי Yalla bai - Ok, bye now - יאללה ביי Lehitra’ot - See you, goodbye - להתראות Nihye be-kesher - Let’s be in touch - נהיה בקשר Nedaber - We’ll talk - נדבר Az nitra’e - So we’ll see each other - אז נתראה Bai beintayim - Bye for the time being - ביי בינתיים Chao - Ciao - צ’או Neshikot - Kisses - נשיקות Tov (Tooooov) - Good - טוב Az yalla - Good, ok then - אז יאללה   Playlist and Clips: Shalom Hanoch - Ba-Gilgul Haze (lyrics) Lilit Nagar & Robert Hellens - Tihye Bari

How do you say 'dude' in Hebrew? You'll hear 'achi' ('brother') on the street all the time, but in which contexts should you use it? Can women say it? Guy Sharett explains.   Words and expressions discussed: Ahi / ah sheli – My brother, dude – אחי / אח שלי Gever – Man – גבר Bendam – Human being – בנאדם Haver – friend – חבר Ahi, ma kore? – What's happening, dude? – אחי, מה קורה? Ma nishma, benadam? – How are you, man? – מה נשמע, בנאדם? Haverim, ha-shulchan shelachem muchan – Friends, your table is ready – חברים, השולחן שלכם מוכן Haver, ata haser – Friend, you are missed – חבר, אתה חסר Hevré – Guys – חבר'ה Ani im ha-hevré sheli ha-erev – I am with my guys tonight – אני עם החבר'ה שלי הערב Hashvu az ha-hevré – The guys thought – חשבו אז החבר'ה Ahoti – My sister – אחותי "Sister" – Sister – סיסטר Tagid, tagidi – Tell, say (imp.) – תגיד, תגידי   Playlist and Clips: Yitzhak Rabin's funeral Nov. 1995 (TV1) Ha-dag Nachash – Shirat Hasticker (lyrics) Arik Einstein – Dudu (lyrics) Miri Masika – Hey, Achoti (lyrics)