שמענו הרבה בחודשים האחרונים על איך הבינה המלאכותית הגנרטיבית הולכת לשנות את חיינו, ושמענו גם לא מעט על הסכנות הפוטנציאליות הרבות שהטכנולוגיה מציבה לנו ולמערכת הכלכלית כפי שאנו מכירים אותה. אבל איך מתמודדים עם הסכנות האלו באופן שיאפשר עדיין להנות מיתרונות הבינה המלאכותית? זו שאלה שמדינות שונות בעולם מנסות להשיב עליה. לד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה ייתכן שיש את התשובה, אחרי שחיברה ספר שעוסק באתגרי האסדרה של בינה מלאכותית ובדרכים להתמודד איתם. "אני לא בוטחת בחברות שייקחו אחריות על עצמן", היא אומרת. "דרושה התארגנות ברמה עולמית כדי להתמודד עם האחריות ועם הנזקים. בישראל, הצורך לאסדר לא נמצא על השולחן של מקבלי ההחלטות. צריך אוריינות דיגיטלית, מקבלי ההחלטות לא מבינים בתחום הזה שום דבר. העולם של בינה מלאכותית יביא הרבה התמודדויות חברתיות, ולכן דווקא בזמן כל כך משמעותי צריך חוזה יציב בין הממשלה לאזרחים שלה. זה מה שמאוד חסר לנו עכשיו. אני חוששת שפוליטיקאים בקונסטלציה הנוכחית ישתמשו בבינה מלאכותית לצרכים שלהם, אבל לא ידאגו לצרכים שלכם, שלי ושל הילדים שלנו". השבוע בקוקיות: עומר על יום מושלם עם הילדים בחיפה, שירלי על ספר הביכורים העצוב של לילך וולך.See omnystudio.com/listener for privacy information.

זום, מבשרת עידן העבודה מהבית, הודיעה על החזרת העובדים למשרדים. דיברנו עם סופי שולמן, פרשנית ההייטק ושוק ההון של כלכליסט, שאומרת על עבודה מהבית: "הפרודוקטיביות יורדת. לא צריך להיות מומחה או אנליסט, מספיק לרדת למטה בצהריים לסופר השכונתי, לבריכה או לשטיפת רכב כדי לגלות שהרבה אנשים מסתובבים בחוץ בזמן שהבוס שלהם בטוח שהם עובדים". שולמן מסבירה כי "גם אם הטרנד עכשיו נוטה לחזרה למשרד, יישאר איתנו השינוי הקונספטואלי העמוק, שנותן לגיטימציה לעבוד מהבית לפחות יום-יומיים בשבוע. אבל היום כולם מבינים שאי אפשר לגמרי לא להגיע למשרד, שזה פוגע במעסיק וגם בעובד". וגם: מה למדנו מהדו"חות הרבעוניים של ענקיות הטכנולוגיה. השבוע בקוקיות: מה הקשר בין בעל חנות רהיטים לג'קסון פייב, ואיך זה יכול להיות שמחלקה גניקולוגית באנגליה היא בול כמו בישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מיקרוסופט השיקה החודש שבב חדש שישמש באז'ור, פלטרפורמת הענן הענקית שלה, והשבב הזה פותח בישראל. אירחנו לפרק מיוחד של קוקיז את ד"ר תומר סיימון, המדען הראשי של מיקרוסופט ישראל מחקר ופיתוח. סיימון מספר ש"עשרות רבות עובדים על זה, מכל המגזרים בחברה, מהנדסי תוכנה וחומרה, דיפ טק, המהנדסים הטובים ביותר שישראל יכולה להציע. כל זה כדי להציע את החדשנות הזאת למאות מיליונים של משתמשים שהולכים ליהנות מהפיתוח הנעשה שנעשה בחיפה". לדברי סיימון, הדומיננטיות הישראלית נמשכת ובאה לידי ביטוי גם במיקרוסופט: "שלוש ההכרזות הראשונות של החברה בעניין שילוב GPT במוצרים יצאו ממרכז הפיתוח בישראל ומאז יצאו עוד ועוד הכרזות. יש פה מומחיות מאוד עמוקה ורחבה בבינה מלאכותית והרבה מהעשייה העולמית של הטמעת טכנולוגיות openAI  מתבצעת פה. יש מעל 40 קבוצות מוצר שונות ומרבית ההטמעה של GEN-AI מתבצעת מישראל". בדקנו עם סיימון האם כל ה-AI הזה זה לא רק באזז וורד: "פתאם כל מהפכת המחשוב, בינה מלאכותית, כל מה שקרה בעשרים שנה האחרונות – הכל זמין לכולם, בשפה טבעית. לא צריך שפת קוד, אפשר לדבר אל המחשב והוא פשוט מבין אותי. וזה גודל המהפכה, וגם הדמוקרטיזציה של זה כי זה לא רק לעשירים, זה זמין לכולם בדפדפן". והיו גם קוקיות: עומר על ספר מדע בדיוני חדש של סופר שהוא אף תירגם ספר שלו בעבר! ושירלי מצליחה ליהנות מאופרה גם בשיא הקיץ, וממליצה לנסות גם עם ילדים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההשקעות בירידה, חברות מוקמות בחו"ל במקום בישראל - "זה נזק מטורף לדורות": טל ברנוח וגיגי לוי, שניים מהמשקיעים הבכירים בהייטק הישראלי, מסבירים למה הקדימו להתריע מפני המהפכה המשפטית ואיך נראות כבר עכשיו ההשלכותSee omnystudio.com/listener for privacy information.

החשד להונאת ענק בחברת הפינטק הישראלית וסטו פגע אפילו באופטימיות של חושף הפרשה, מאיר אורבך, כתב ההייטק של כלכליסט. וסטו, שמפעילה פלטפורמה למכירת ביטוחי משנה, גילתה שהרוכשים סיפקו לכאורה כתבי ערבות מזויפים, ועתידה כרגע נתון בספק כשהיא גם סובלת מעזיבה מסיבית של בעלי תפקידים בכירים בחברה. לדברי אורבך, השלכות הסיפור ימשיכו להדהד באקוסיסטם של ההייטק הישראלי. "הרבה משקיעים מגלים עכשיו שהם צריכים לבדוק טוב טוב את החברות שלהם", אמר. "הליכי הבדיקה יהיו הרבה יותר מדוקדקים ויכללו גם בדיקות אמינות של היזמים עצמם". אפרופו רמאויות - נטפליקס, שפעם היתה מעודדת "שיתוף" סיסמאות למנוי שלה, חסמה את האפשרות והתחילה להפעיל שיתוף סיסמאות בתשלום מופחת – ורשמה בדו"ח הרבעוני השבוע עלייה במספר המנויים וברווח. זה עדיין לא שיכנע את עומר שהתוכן שם שווה את זה, וסחטנו ממנו וידוי שהחודש צפה שם בעיקר ב"קופה ראשית".... וקוקיות לקיץ חם מדי: שירלי ממליצה על המשקה ליולי המהביל, באבל טי, ועומר על ספר לילדים שבמרכזו חזיר יבלות מפליץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחד המקומות שבהם ביטול עילת הסבירות יפגוש אותנו בחיי היומיום הוא הפרטיות המקוונת והלא-מקוונת שלנו. פרופ' ערן טוך מאוניברסיטת תל אביב וחבר המועצה להגנת הפרטיות מזכיר שבתי המשפט השתמשו בעבר בעילת הסבירות על מנת להגן על פרטיות האזרחים, למשל כשבית המשפט העליון הורה לממשלה להגביל את הפעלת כלי השב"כ נגד אזרחים במסגרת המאמצים לבלימת הקורונה. "הרבה מהחקיקה שפוגעת בפרטיות אפשר לפסול על פי עילת הסבירות, בלעדיה נהיה נתונים להחלטות שרירותיות של כל גוף שלטוני", אמר. בנוסף, מתריע טוך שפגיעה במערכת המשפט עלולה למנוע את חידוש התאימות בפרטיות מול האיחוד האירופי, מהלך שיפגע מיידית ומשמעותית בכל עסק שעובד מול מדינה באיחוד: "עסק בינוני יצטרך לשלם 50 אלף יורו בשנה אם אין את התאימות הזו. הנזק מאוד משמעותי".  ואיך הגיב שר המשפטים יריב לוין למכתב מפברואר של טוך ועמיתיו למועצה על הסכנות האלו? "לשכת השר אמרה שהמכתב התקבל, וזהו. אין קול ואין עונה, לא קיבלנו שום תגובה. הוא פשוט התעלם מזה". See omnystudio.com/listener for privacy information.

נתונים של חברת המחקר SNPI ודו"ח של קרן ויולה חושפים ירידה חדה בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי בחציון הראשון ב-2023, גם בשעה שבארה"ב ובאירופה ההשקעות חוזרות לנתיב העלייה. מאיר אורבך, כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, מתריע שהירידה מתרחשת דווקא בנקודה הקריטית שבה צריכים לקום בישראל מאות סטארט-אפים בתחום ה-AI, על מנת לאפשר לתעשייה המקומית להשתלב במגמה שתוביל את העולם בשנים הקרובות. "אם ישראל לא תתנפל בקרוב על מהפכת הג'נרטיב AI, מאוד יכול להיות שההייטק הישראלי יהפוך ללא רלוונטי בתוך שלוש-ארבע שנים", אמר. וגם: על רקע המחסור במורים, משרד החינוך מקים "בית ספר וירטואלי" שיספק לתלמידים גישה לשיעורי חיזוק ותגבור במקצועות ליבה מהמורים הטובים בתחום, ואף ללמוד קורסים אקדמאיים. שחר אילן, הכתב והפרשן החברתי של כלכליסט, אומר שהפיתוח הכרחי לאור המחסור במורים במקצועות כמו מדעים ומחשבים, אך חושש שבפועל הוא יסייע בעיקר לתלמידים החזקים ולא יקדם תלמידים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית: "ככל שיעבור הזמן, באזורים חלשים יהיו יותר שיעורים מקוונים ובאזורים חזקים יהיו מורים". השבוע בקוקיות: שירלי על למה דווקא עכשיו זה הזמן הכי טוב ללכת לים ועומר עם שלוש סדרות שחזרו לעונות חדשות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט קוקיז על הליך הקיצוצים בבילד הגרמני, שהודיע כי מטלות עיתונאיות מסוימות יוחלפו בכלי בינה מלאכותית. כדי לגלות האם גם המשרות שלנו בסכנה הלכנו למומחה הטוב ביותר בתחום – צ'טבוט הבינה המלאכותית הג'נרטיבית של גוגל, בארד, ושאלנו אותו. וגם: ההונאה שנחשפה בהייטק הישראלי - הסטארט-אפ הוותיק ג'ונקו ניפח משמעותית את מספר הלקוחות העסקיים שלו, וכתוצאה הצליח לסגור סבב גיוס של 20 מיליון דולר. שאלנו את כתב ועורך ההייטק מאיר אורבך איך זה שקרנות הון סיכון גדולות ומנוסות נפלו בתרמית, מה יקרה עם הכסף ואיך הפרשה תשפיע על תעשיית ההייטק המקומית: "דפקו את המשקיעים מאוד, אבל זה מקרה חד פעמי. עכשיו בודקים כל השקעה הרבה יותר. זה לא האטרף של 2020 ו-2021". השבוע בקוקיות: עומר על מה חייבים לקחת לחופשה בחו"ל, ושירלי מבקשת עזרה מבארד.See omnystudio.com/listener for privacy information.

קריסת סיליקון ואלי בנק, הבנק של הסטארט-אפים, הכניסה לסחרור את תעשיית ההייטק העולמית המקומית, כשחברות רבות היו בסכנה לאובדן גישה לחלק מהותי מההון שלהם. במהדורה מיוחדת של קוקיז, כתבי ההייטק של כלכליסט, סופי שולמן ומאיר אורבך, מסבירים איך קרס פתאום הבנק, למה החרדתיות הישראלית הצילה את הכסף של מרבית הסטארט-אפים המקומיים בשעה שמקביליהם האמריקאים נתקעו, האם זו תחילתה של תגובת שרשרת שתסחוף את הכלכלה למשבר נוסף, ואיך הקריסה צפויה להשפיעה על היציבות הכלכלית של סטארט-אפים ועל מערכת היחסים שלהם עם המשקיעים. "יהיה מעניין לבחון את מערכות היחסים בין החברות לקרנות הון סיכון", אומרת שולמן. "היו משקיעים שאמרו שהם נותנים ערך מוסף, שיעזרו בשעת צרה. היו קרנות שעזרו, היו שם והציעו הלוואות גישור, והיו כאלו שפחות. יהיה מעניין לראות איך זה ישפיע לאורך זמן".  אורבך מוסיף: "יש חברות שחיות על קווי אשראי, וזו נקודה שיכולה לתקוע אותן. זו שנה שקשה לגייס בה כסף, וחלק בנו על קווי האשראי של הבנק ככסף לחיות איתו. אם אי אפשר לקבל קווי אשראי, יש חברות בסכנה, כאלו שבתוך כמה חודשים אין להן כסף. לא אתפלא אם נשמע על קריסה או פיטורים בכמה חברות עקב חוסר יכולת לשלם משכורות".See omnystudio.com/listener for privacy information.

2022 היתה שנת "הנגאובר" לסטארט-אפים ולמניות של חברות טכנולוגיה, עם ירידה בשוויים, צניחה במניות וקיצוצים רחבים, שהגיעו אחרי סיום מסיבת הכסף הגדולה. כתבת כלכליסט סופי שולמן לא בטוחה ש-2023 תהיה הרבה יותר טובה. "השנה הכסף יתחיל להיגמר לחברות, הן יצטרכו לגייס. לא כולן יצליחו לגייס, וחלק ייסגרו", היא אומרת. "השאלה העיקרית היא האם מהלך העלאת הריבית יגרום למיתון עמוק בארה"ב. חברות כבר חושבות איך לקצץ בהכל, איך להתייעל. הפיטורים של 2022 לא היו פיטורים של האטה משמעותית, אלא הורדת שומנים. יכול להיות שב-2023 נראה פיטורים אמיתיים של 30% או 40% מהחברה. אני מעריכה שיהיו לא מעט חברות שיצטרכו לעשות את זה".  לאן תלך השנה הזו נדע כבר בשבועות הקרובים: "אם בדו"חות שיתפרסמו בינואר החברות לא יורידו את התחזיות, זה יהיה איתות מצוין שהפד הצליח לעשות את הבלתי ייאמן ולהנחית את הכלכלה האמריקאית נחיתה רכה, ללא מיתון עמוק".  ויש גם מקום לקצת אופטימיות. "זו לא בועת הדוטקום. זה כמו שיגידו בכל פעם שיש משבר נדל"ן שלא צריך יותר בניינים. הטכנולוגיה היום כל כך עמוק בכל מקום, גם בתעשייה המסורתית, שזה בכלל לא בר השוואה".See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה עושים אחרי הפיטורים? ההייטקיסט רן בר-זיק, שכמו רבים פוטר באחד מגלי הקיצוצים האחרונים, מגיע כדי לספר מה צריך לעשות, ואיך לחזור הכי מהר למעגל העבודה. "דבר ראשון נכנסים להלם, וזה בדיוק מה שקרה לי", הוא אמר. "זו חוויה שמשותפת לכל מי שמפוטר. זו הרגשה פסיכולוגית מאוד לא נעימה". אחרי שיוצאים מההלם, ואולי גם לוקחים הפסקה קטנה, הגיע הזמן להתחיל לחפש עבודה, ולגלות שאולי יש צרות של עשירים. "יש עדיין המון הצעות. זה מעולה ומופלא, ולא שם אותנו באותו מצב כמו מובטלים בתעשיות אחריות. אבל זה מכניס אותך לקונפליקטים אחרים. יש המון הצעות, ואני לא ידעתי מה לעשות' כי אתה לא רוצה לחוות את אותה חוויה שוב. מה שאני עשיתי שזה למיין הצעות לפי קריטריונים קשיחים, כמו שאיפה ליציבות ורצון להתפתח". ואם אין הצעות עבודה? "יכול להיות שעוד חודש-חודשיים המצב יהיה יותר גרוע ולא יהיו הצעות עבודה. במצב כזה צריך לקחת הרבה אוויר, ולעשות מה שאני מכנה פיתוח סיגנלים. להפוך את עצמך ליותר אטרקטיבי למקום עבודה. זה אומר מאמרים מקצועיים, פרופיל ב-stackoverflow, הרצאות, תגובות בקבוצות מקצועיות, תרומה לקוד פתוח, משהו שמאפשר לי לבלוט קצת יותר".See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי שאולטימטום שהציב לעובדי טוויטר התפוצץ לו בפרצוף והוביל לפרישת שליש מעובדי החברה הנותרים, הסתובב מאסק והחזיר לפלטפורמה את חשבונו של נשיא ארה"ב לשעבר דונלד טראמפ, שנחסם בעקבות חלקו בעידוד ניסיון ההפיכה בגבעת הקפיטול. רויטל סלומון מ-SharkLady ועידו קינן מסייבר סייבר ופוקאסטיקו מצטרפים כדי לנתח את ההשלכות של המהלך, להתאבל על מה שעבד ולנחש מה עוד יקרה.  "יש למאסק אג'נדה ברורה של להחזיר חשבונות ימניים, שזו הנטייה הפוליטית הברורה שלו", אמרה סלומון על החזרת טראמפ. "זה לא קשוור לחופש ביטוי, אין פה שום עניין של חופש ביטוי, הוא משתמש בטוויטר ככלי פוליטי נטו לקדם את האג'נדות שלו. כסף הוא כנראה לא הולך להרוויח כאן בזמן הקרוב, אז מה שנשאר זה כוח ופוליטיקה".  ויש גם הרגעה לחוששים לעתיד המיידי של טוויטר. "רשתות חברתיות וגופי רשת גדולים עם הרבה משתמשים קורסים לאט לאט", אמר קינן. "אפילו מייספייס לא ממש נעלמה, פשוט לאף אחד לא אכפת ממנה".See omnystudio.com/listener for privacy information.

בתוך שלושה שבועות קצרים הביא אלון מאסק את טוויטר לרמות טירוף וטרלול שאף אחד לא יכול היה לחזות. החל מחשבונות מזויפים שחמושים בווי כחול ומביאים לקריסת מניות של חברות ענק, דרך מריו שמאיים להשמיד את ישראל, עבור בפיטורים המוניים והעברת השורדים לשבוע עבודה של 80 שעות, ועד אזהרות של מאסק מפשיטת רגל קרובה ותוכניות מופרכות כמו הפיכת טוויטר לבנק. כל אלו מעלים חשש אמיתי ליציבות טוויטר בטווח הקרוב, ותהייה שאי אפשר לפסול על הסף: האם מאסק רכש את טוויטר רק כדי לחסל אותה? וגם: מטא מפטרת 11 אלף עובדים, 13% מכוח העבודה שלה. איך ההימור הכושל של צוקרברג בתקופת הקורונה הביא את פייסבוק למצב הזה, והאם המהלך יפרוץ את השכר ויביא לגלי פיטורים גם בענקיות טכנולוגיה אחרות? השבוע בקוקיות: מעיין הלכה לחי בר בכרמל, עומר לגן החי בפתח תקווה ושניהם חזרו מרוצים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט קוקיז בפרק מיוחד לקראת יום הבוחר: מערכת הבחירות הנוכחית, כמו אלו שלפניה, לוותה בשטף של פייק ניוז, הסתה, שנאה ושטנה ברשתות החברתיות שלובו על ידי רשתות השפעה של חשבונות מזויפים. לאחיה שץ, מנכ"ל ארגון פייק ריפורטר שעוקב אחרי פעילות זו ברשת, אין יותר מדי מילות הרגעה: "אנחנו ממש לא בשיא של ניצול הרשתות כדי לעצב את תודעת הבוחרים. זה כלי קל, פשוט זול ויעיל לעצב את תעמולת הבחירות. ביום שאחרי הבחירות נראה עלייה בכמות הפייקים והספינים. כולנו צריכים להיות מוכנים להמון פייק ניוז, להמון מידע שמנסה לעצב את דעת הציבור. אנחנו צריכים להיות מודעים וחכמים". וגם: עידו קינן מפודקסט סייברסייבר מגיע לדבר על דליפת מערכת ניהול הבחירות של ש"ס, ובה פרטים מזהים ורגישים על מיליוני אזרחים. "צריך להשגיח על המידע הזה, אבל שוב ושוב אנחנו רואים מידע מאוד רגיש של אנשים שנחשף או עולה בטעות לאינטרנט. מפלגה שמחזיקה מאגר כל כך גדול של מיליוני אנשים - איפה האבטחה? איפה חרדת הקודש? למי אתה מצביע - זה מידע מאוד רגיש, מידע על נטיות מיניות, מחלות או מחלות נפש יכול לשמש לסחוט אנשים. אם יש לך אותו אתה צריך להיות ממש ממש זהיר, כי אתה עוסק פה בדיני נפשות. וזה מרגיז כמה מתייחסים בשוויון נפש למידע שלנו".See omnystudio.com/listener for privacy information.

  ירידה של 70% בגיוסים הגדולים ברבעון השלישי של השנה מאותתת שהמשבר בהייטק עוד רחוק מסיומו. "יש משקיעים שפחות רוצים להשקיע, ואף חברה לא רוצה לגייס בשווי מופחת, שזה אסון נורא גדול לחברות", אומר כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, מאיר אורבך. "מכל הסיבות שבעולם לא רוצים לקחת כסף, פחות רוצים לתת כסף ויש הרבה כסף ששוכב כרגע בבנק וצובר ריבית סתם. זה מה שקורה כרגע. מפחדים מ-2021 שיצרה סטנדרטים שאי אפשר לעמוד בהם". וגם: נטפליקס סיכמה רבעון מעולה עם זינוק מפתיע במנויים לשיא כל הזמנים. מה הסדרות שהביאו לה את הזינוק הזה, איך אסטרטגיית פיתוח התוכן שלה מצליחה לנפק להיטים על בסיס קבוע למרות כמות אדירה של תכני זבל, ולמה מודל הבינג' שלה עובד, למרות כל הביקורת של פרשנים? השבוע בקוקיות: מעיין על הקסם הנצחי של אחד הסרטים הקלאסיים של שפילברג (לא פארק  היורה), ועומר על הסדרה שהפכה מדרמה היסטורית לטיול נוסטלגיSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בשנות ה-80, היתה לנו MTV שהכתיבה את הטעם המוסיקלי העולמי. היום יש את טיקטוק, שהפכה להאב של גילוי ויצירת מוסיקה מסוג חדש. "המקום שבו הדור הצעיר פוגש היום שירים ואמנים חדשים הוא טיקטוק", אומרת ענבל גזית, עורכת תרבות בגלי צה"ל. "בלי טיקטוק אתה לא מוכר, לא מגיע לקהל שקונה את המוסיקה היום. זה כוח אדיר שיש לטיקטוק". הפורמט של טיקטוק גם מחייב שינויים באיך שהמוסיקה היום נשמעת: "טווח הקשב היום הולך ופוחת. קשה לשמוע שיר של שלוש דקות. זה 15 או 30 שניות של המשפט שהכי תופס את האוזן בתוך השיר, ובמובן הזה זה ממכר". השעות האבודות שמשתמשים רבים מוציאים את עצמם מבלים בטיקטוק העלו את התהייה: האם האפליקציה ממכרת כמו קראק? "כמובן שלא", אומר הפסיכיאטר ד"ר ירון לוינסקי. "זה לא מפעיל את הגוף כמו מערכות סמים. אבל צריך לזכור שמדובר באפליקציות שכל מטרתן לגרום לנו להישאר בתוכן יותר. זה הביזנס. והאלגוריתם של טיקטוק עושה את העבודה בצורה יותר טובה ויותר מדויקת". השבוע בקוקיות: מעיין ממליצה לקחת את הילדים לפארק אוטופיה, למרות התוכי שנשך אותה, עומר על הסדרה שמגיבה לשטף הריבוטים בקומדיה על הפקת ריבוט.See omnystudio.com/listener for privacy information.

היסטורית האייפון של אפל היה מכרה זהב בעבור ספקיות סלולר, בעולם ובישראל. אבל האייפון 14, הדגם החדש שהושק בשבוע שעבר, מגיע עם שני גורמים שמהווים איום ישיר על המודל העסקי שלהן: תמיכה בתקשורת לוויינית והיעדר תמיכה בכרטיס Sim פיסי. לדברי רפאל קאהאן, כתב טכנולוגיה בכלכליסט, ייתכן שבעתיד במקום ספק סלולר מקומי שירותי התקשורת לאייפון יגיעו מספק לווייני עולמי. "תקבל אייפון עם חבילת גישה לאינטרנט לווייני, ובגדול לא תצטרך אף אחד אחר", הוא אומר. ובטווח המיידי יותר, הפרידה מה-sim הפיסי לטובת eSim צפויה להקל על מעבר בין ספקיות ולתת דחיפה משמעותית במיוחד לשחקניות קטנות יותר. "זה נורא מפחיד ספקיות, כי בעצם נקבל גישה לשוק חופשי. זה נוראי, נוכל להחליף מספרי טלפון כמו שמחליפים גרביים", אמר קאהאן. השבוע בקוקיות: מעיין ועומר ממליצים כל אחד על מסעדה קטנה, ותיקה ומצוינת, אחת עם אוכל בולגרי השנייה עם אוכל רוסי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם ההסכם עם הסתדרות המורים יפתור את הבעיה האקוטית של מעמד המורה? "תוספת השכר היא לא העניין", אומר שחר אילן, כתב החינוך של כלכליסט. "בהקשר הזה, יש למורים קושי מרכזי עם ההתעמרות של הורים, שחלק גדול ממנה קורה בווטסאפ. ביקורת, קיטורים ושיימינג של ההורים חודרים לחיים של המורה. הם הופכים את חיי המורים לגיהנום. מורים סובלים מאלימות מילולית, מפחד מתמיד מתלונות. האם מורה חושב שהוא יכול לטפל בעיה מול המורה כמו בבעיה עם נותן שירות חד פעמי?". בירוחם לומדים אנגלית בזום עם מורים מהודו, בתל אביב לומדים אנגלית מאפליקציות, אבל בגדול יש נסיגה משמעותית בלמידה מקוונת וחזרה כמעט מוחלטת ללימודים פיזיים. "חזרנו אחורה, ומהלמידה המקוונת לא נשאר כמעט כלום", אומר שחר. "השקענו 1.2 מיליארד שקל בתקשוב מערכת החינוך, מתוכם 400 מיליון שקל בקניית מחשבים לתלמידים. אבל אין תוכנית לאומית לקידום למידה מקוונת. צריך טכנולוגיה לפתרון המחסור במורים, ולא עושה רושם שמשרד החינוך מנהל את זה".  השבוע בקוקיות: עומר לא ממליץ על הסדרה החדשה על מייק טייסון, מעיין לא ממליצה על העונה החדשה של בואו לאכול איתי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

וויז, חברת 6 מיליארד הדולר של אסף רפפורט, מצדיקה את השווי שלה עם דיווח על קצב הכנסות שנתי של 100 מיליון דולר. לדברי מאיר אורבך, עורך וכתב ההייטק של כלכליסט, ההצלחה של החברה דווקא בתקופת המשבר המתפתח בהייטק הישראלי והעולמי לא מפתיעה: "חברות יעדיפו לוותר על עוד תוכנת שיווק, אבל לא יוותרו על עדכון של מערכת סייבר - כי הפושעים לא קיבלו הודעה שיש משבר וצריך להפסיק לעבוד, וכי סייבר זה משהו שמנכ"לים מפוטרים בגללו". וגם: דיסני צוברת תאוצה וגונבת מנטפליקס את כתר חברת הסטרימינג הגדולה בעולם. עומר מסביר מה האסטרטגיה שאפשרה לה לעשות את זה, איך שונה מהאסטרטגיה של נטפליקס, ולמה בטווח הארוך היא הרבה יותר מוצלחת. השבוע בקוקיות: עומר על הסדרה החדשה של אפל TV+ שמדגישה את כמה רופפים הקשרים שמחברים אותנו לנוחיות העולם המודרני, מעיין על סרטוני הטיקטוק והיוטיוב שחייבים כדי להעביר את הימים האחרונים של החופש הגדול.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מנוע הבינה המלאכותית DALL-E-2 חרך את הרשת עם יכולתו לחולל תמונות, ציורים ואיורים מקוריים על סמך תיאור טקסטואלי פשוט שמוזן לו. כתבת כלכליסט ויקי אוסלנדרר מסבירה שכל היצירות הללו לא הגיעו יש מאין, אלא מבוססות על מאות מיליוני יצירות של מעצבים ומאיירים שנקצרו על ידי מפתחי דאלי 2 והוזנו לאלגוריתם הבינה המלאכותית שלו. "כשדאלי 2 מציג עבודות כאילו הן היו שלו, כאילו הן מקוריות, אבל לפעמים זה ברור איזה סגנון הוא מחקה, זה ברור את מי הוא מעתיק. אני לא בטוחה שלזה המשורר התכוון כשהוא אמר 'שימוש הוגן'", היא אומרת. "נשאלת השאלה האם האמנות של דאלי היא יצירתית, היא חדשנית, או שהיא בעצם גניבה?". וגם: הפרשן המשפטי של כלכליסט, משה גורלי, על החלטת בית הדין האזורי לעבודה לאשר את התביעה הייצוגית נגד וולט, שדורשת ממנה להכיר בשליחים שלה כעובדים מהמניין והשלכות הרוחב שלה: "לא מן הנמנע שישראל, שתמיד צעד וחצי אחרי העולם, תקלוט מודל ביניים שבו עובדים זוכים לחלק מההטבות הסוציאליות שנלוות להכרה בעובד, אבל לא בקולן. משהו שיאפשר הטלת עומס כלכלי, אבל לא גדול מדי, על וולט".See omnystudio.com/listener for privacy information.

הפיטורים שהיו בהייטק עד עכשיו, ובעיקר הסגירה של מרכזי מו"פ של חברות זרות, הם עדיין רק "פיטורי ראווה", מעריכה כתבת כלכליסט סופי שולמן. "מי שסגרו היו ה'תיירות' שרק רצו נוכחות בישראל' כי כולם אמרו שצריך להיות שם. אלו עוד לא הפיטורים האמיתיים של לחתוך בבשר החי. ההחמרה האמיתית תגיע רק בסביבות נובמבר, לפני הכריסמס". וכשזה יקרה? "אז נבין שיש פה בעיה אמיתית. זה יהיה אירוע שאותו נגדיר כחמור. מה שראינו עד עכשיו זה עוד לא פיטורים עמוקים באמת". וגם: המצוקה של לקוחות ומשקיעי צלזיוס שאיבדו את חסכונותיהם מדגישה את הסכנות של שוק הקריפטו. לכתבת כלכליסט ויקי אוסלנדר יש כמה המלצות חיוניות למי שמתעקש להיכנס לשוק. החשובה מכולן: "אסור להאמין לאף אחד. כמות הרמאויות והתרמיות אסטרונומית, כמות ההבטחות הלא מגובות שמפזרים שם אסטרונומית. אסור להאמין לאף אחד, בשום פרויקט, שום דבר". השבוע בקוקיות: מעיין על הסרט הכי גרוע של נטפליקס שלא תרצו לפספס, עומר על הסדרה של כאן שמשלבת בהצלחה בין דת, צבא, מחזמר ואקי אבני.See omnystudio.com/listener for privacy information.

המאבק נגד המאגר הביומטרי אולי נכשל במטרה המרכזית של ביטול המאגר, אך רשם הישג משמעותי של שינוי התודעה הציבורית בנושא פרטיות, מידע ומידע ביומטרי. פרופ' קרין נהון, ראשת חטיבת דאטה, ממשל ודמוקרטיה באוניברסיטת רייכמן וממובילות המאבק, שגם עתרה נגד המאגר לבג"ץ, על ההחמצה של השופטים, הטעויות של מתנגדי המאגר, השינוי שהוא חולל בקרב מקבלי החלטות ואנשי משפט, ההשפעה שכן היתה לו על הפעילות הסופית של המאגר, והפירות שמהם נהנה גם בשנים לבוא.  "אנחנו בתקופה מעניינת מבחינת דמוקרטיות בעולם. יותר רואים את היכולת לעשות שימוש בבינה מלאכותית וביג דאטה לעיבוד נתונים", היא אומרת. "מבינים את המשמעות של עוד נתון ועוד נתון. בתחילת המאבק היו אומרים לי, 'אבל מה את רוצה? את נמצאת בפייסבוק'. לא הבינו את ההבדל בין נתונים ביומטריים לסתם מידע. עכשיו מבינים, הכל מתחבר. מספר הגופים שיכולים לעשות שימוש לרעה במידע שלנו גדל, והאוטונומיה האישית שלנו קטנה".  פרופ' נהון אומרת כי "המאבק נגד המאגר היה קריאת השכמה שדורשת התייחסות יותר מעמיקה לשאלות המהותיות: מתי מוכנים שיהיו מאגרים מהסוג הזה, מי משתמש וניגש לזה. כל השאלות האלו יותר מובנות למקבלי החלטות, וזה הפירות היותר גדולים של המאבק הזה. חלק מהמאבק היה לייצר לחץ ציבורי וסדר יום ציבורי שאומר שאנחנו רוצים ודורשים שיהיה מענה לשאלות הגדולות האלו".See omnystudio.com/listener for privacy information.

עוד מערכת בחירות משמעה עוד סיבוב של פייק ניוז, חשבונות מזויפים, שקרים והסתה ברשתות החברתיות. מנכ"ל פייק ריפורטר מעריך מה צפוי לנו בשבועות הקרובים, איזה חוק חדש יכול לסייע במלחמה ברשתות ההשפעה וחולק טיפים שיאפשרו לכל משתמש לזהות פייקים בקלות, ולדווח עליהם.   וגם: כתב כלכליסט מאיר אורבך מסביר למה סבב הפיטורים בפלטפורמת הקריפטו צלזיוס מאותת כיוון לשאר התעשייה, ומדוע הצניחה בהיקף ההשקעות בהייטק הישראלי לעומת 2021 היא לא כזו מפחידה כמו שהיא נראית. השבוע בקוקיות: מעיין על הבילוי המשפחתי המושלם לחמישי בערב, עומר על הפודקאסט שחושף את מנגנוני השליטה של תעשיית הפורנו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מעיין כהן-רוזן ועומר כביר סקר מקוון של משרד התחבורה על הפעלת אוטובוסים בשבת הפך לזירת התגוששות בין פעילים חרדים, דתיים וחילונים. הסיבה? כתב כלכליסט יובל שדה מסביר כי עיצוב הסקר חסר מנגנוני בקרה והפך אותו לנוח למניפולציה בעבור כל מי שיש לו דפדפן. לדברי רן בר זיק, ארכיטקט תוכנה בסולוטו, לא מדובר בתקרית מפתיעה ולא חסרים מקרים שבהם משרדי ועובדי ממשלה מפגינים בורות טכנולוגית עמוקה. "זו תוצאה של תסמונת עמק הסיליקון", הוא אומר. "תעשיית ההייטק הישראלית-גלובלית שואבת את כל הכישרונות ואת כל המתכנתים. המון מתכנתים מוכשרים לא כותבים קוד למסגרת ישראלית, מנהלי מוצר ומעצבים לא עובדים בממשלה. הניהול הטוב לא נמצא בממשלה. זה המחיר שאנו משלמים על לחיות בסטארט-אפ ניישן". השבוע בקוקיות: שירלי זינגר מגיחה מ"חופשת" הלידה עם סרט דוקו על ברק כהן, מעיין על הסדרה הדנית עם הלקחים המפתיעים לישראל, ועומר על הסדרה שמביאה את הסיפור הסודי של יצירת הסנדק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מפגש אקראי במסיבת חג מולד הוליד את אחת השותפויות המקצועיות המשפיעות בהיסטוריה. השבוע השותפות הזו הגיעה לסופה כששריל סנדברג, החצי השני של מארק צוקרברג וסמנכ"לית התפעול של מטא, הודיעה על פרישה מהחברה. במשך עשור וחצי, היה לסנדברג תפקיד משמעותי בעיצוב העולם שבו אנו חיים: פייק ניוז, התערבות זרה, הסתה, פילוג, הקצנה, פירור חברתי וטראמפ – לסנדברג היה חלק מרכזי בכולם. עומר ומעיין מסכמים את הכהונה במטא של  האישה החזקה ביותר בעמק הסיליקון ואחת הדמויות המשפיעות במאה ה-21 ומנסים להבין למה היא עוזבת והאם יש לה סיכוי להציל את המורשת שלה. וגם: המשבר בהייטק מעמיק, ויובל טל, יזם סדרתי ושותף ב-Team 8 שראה כבר כמה משברי הייטק בחיים שלו, מגיע לאולפן כדי להרגיע קצת מתחים ולתת עצות משמעותיות לעובדים (לשאול את המנכ"לים לכמה זמן מספיק הכסף שיש לחברה) וליזמים (לא לחכות, ולקבל כבר עכשיו החלטות קשות). השבוע בקוקיות: מעיין מגלה את הקורסים המוצלחים של udemy ויש לה גם טיפ איך לחסוך כמה עשרות שקלים על קורס. עומר התחיל להמליץ על שוק הכרמל, אבל אז נזכר בדוכן הגרילד צ'יז בשוק שאסור לפספס.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ביום שבו המניה של וויקס קרסה ערכה החברה חגיגה ראוותנית ויקרה לעובדים והמנכ"ל והמייסד, אבישי אברהמי, שיגר מסר עוקצני לעיתונות הכלכלית. "מותר לחגוג, להראות שיש לך חברה מדהימה", אומר מאיר אורבך, כתב הייטק של כלכליסט. "אבל קצת צנעה וקצת הורדת ראש לא עשו רע לאף אחד". ומה אומרים אחרי עוד שבוע קשה בהייטק הישראלי והעולמי, עם קריסה בשווי של חברות, קשיים בגיוסי הון, צמצום של גיוסי עובדים, וחברה אחת שסוגרת את מרבית פעילותה? "אין בועה, ההייטק כאן כדי להישאר. אנחנו רק תיקון של תקופה שבה יותר מדי כסף זרם במחירים גדולים מדי זרם להמוני אנשים. השוק רק מחזיר קצת שפיות". וגם: קמפיין גיוס העובדים של התעשייה האווירית מטווח ישירות את חברות ההייטק והמפתחים המבוקשים שלהן. עיתונאי הטכנולוגיה דניס ויטצ'בסקי מסביר למה הוא פוגע בצורה מדויקת במיוחד בקהל היעד שלו, ולמה השימושים הבעיתיים שעושות מדינות שונות עם התוצרים של התעשייה האווירית לא בהכרח מטרידים את ההייטיקסטים שהיא מנסה לגייס. השבוע בקוקיות: מעיין על ערוץ היוטיוב שיעזור לכם להבין מה קורה ב"סמוך על סול", ועומר מספר למה שלום חנוך התעצבן עליו במסעדה של אייל שני.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אישור חוק המעקבים בוועדת השרים לחקיקה מאיים לתת למשטרה סמכויות מעקב ביומטרי חסרות תקדים. ד"ר תהילה שוורץ אלטלשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה מסבירה מה הסכנות, מה עושים במדינות אחרות מהעולם, למה ישראל מתעקשת להתעלם מרעיונות מצוינים שמקודמים בדמוקרטיות מערביות אחרות, ומה עוד אפשר לעשות כדי לבלום את החוק.  וגם: אלון מאסק מזועזע, מזועזע אני אומר לכם (!), מכך שיש בטוויטר הרבה פייקים ובוטים ומשהה את העסקה לרכישתה. מה באמת מסתתר מאחורי ההכרזה: ניסיון לסגת מהעסקה או דווקא לפתוח מחדש את המו"מ ולהוריד את מכיר הרכישה.  ולסיום, חיית הרשת רויטל סלומון מגיעה לאולפן כדי לדבר על סיומת האינטרנט החדשה - .ישראל, להסביר למה אף אחד לא צריך אותה, ומי מקדם אותה רק בגלל אינטרסים כספיים.  השבוע בקוקיות: מעיין על היורשת של הסמויה, רויטל על האוטביוגרפיה המפתיעה של אנדריי אגסי, ועומר על סדרת הסטאר טרק שסוף סוף הבינה איך עושים סטאר טרק.See omnystudio.com/listener for privacy information.

פודקאסט קוקיז בפרק חגיגי לכבוד מגזין "50 הסטארט-אפים המבטיחים של כלכליסט" שמתפרסם היום, מארח את סופי שולמן ומאיר אורבך, שני כתבי ההייטק של העיתון, שמספרים על מאחורי הקלעים של הרשימה ואיך בוחרים את החברות, וגם על הלחצים, הדרישות והפספוסים בשנים קודמות. "השנה הדירוג יותר מעמיק ויותר נועז", אמרה שולמן. "בחרנו הרבה חברות בשלבים יותר ראשוניים שאנחנו מאמינים שהן בשוק הנכון, עם המודל הנכון, אבל חובת ההוכחה היא עדיין עליהן". ואורבך הוסיף: "בחנו את יכולת העמידות שלהן, כי המסיבה של 2021 אולי נגמרה". שוחחנו גם עם אורן בר און, שותף בפירמת EY, שמפרסם ניתוח משלו במגזין, ודיבר איתנו על התחזית שלו לשינוי הצפוי והדרוש לתעשייה בישראל: מהתמקדות בצמיחה – לדגש על רווחיות, ועל השינוי בעקומת הצמיחה של הטרנספורמציה הדיגיטלית. בר און דיבר גם על השינוי הצפוי בשליטה על הוצאות השכר אבל עדיין נותר אופטימי ואומר: "אני לא חושב שתהיה קטסטרופה ולא רואה סיבה שתהיה. מה שגרם לתעשייה לצמוח עדיין קיים פה - הטאלנטים והיזמים הכי טובים בעולם, כמויות של כסף, משקיעים ודירקטורים מתוחכמים, וכל הדבר הזה שומר לנו על התעשייה". הדירוג המלא באתר כלכליסט >> http://ow.ly/gcJa50IYW7iSee omnystudio.com/listener for privacy information.

בעקבות הדו"חות הדרמטיים של חברת אמזון, שמחקה 200 מיליארד דולר ביום אחד, פודקאסט קוקיז עוסק ב"אפריל השחור" של חברות הטכנולוגיה, מתלבט לגבי השלכות הפוסט קורונה ומנתח בין היתר את הפיטורים הנרחבים בחברה הישראלית Avo.  כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, מאיר אורבך , מסביר איך הגיעה Avo למצב שבו היא מפטרת 350 עובדים בישראל, למה אנחנו צפויים לראות פיטורים נוספים ואיך תיראה תעשיית ההייטק ב-2022.  עוד בקוקיז: הישר מכנס הענן והדאטה של כלכליסט, עומר כביר משוחח עם שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, על פרויקט הנימבוס המיוחל ואיך הוא צפוי להשפיע על שירותי הממשלה.  והשבוע בקוקיות: מעיין משתפת מה היתה הרכישה האחרונה שלה באמזון, ושירלי מסבירה למה כדאי לכולם להכיר את קבוצת הפייסבוק דיווחי פריחה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

דו"חות נטפליקס בשבוע שעבר בישרו לראשונה זה עשור על ירידה במספר המנויים המשלמים – אובדן של כ-200 אלף מנויים – ושלחו את משקיעי החברה לפאניקה של התרסקות בבורסה. הפודקאסט קוקיז מעלה השבוע את השאלה האם שוק הסטרימינג יכול לאורך זמן להמשיך להכיל כל כך הרבה שחקנים, במקביל להוצאות עתק על תוכן או שאנחנו בדרך לחזות בפיצוץ מתבקש של הבועה, וגם מה הקשר להתאוששות ממגפת הקורונה ולסגירה הסופר-מהירה של CNN+ והשבוע בקוקיות:עומר על הפודקאסט מאחורי הסדרה המצליחה  "סמוך על סול", לא למעריצים בלבד, ושירלי על הספר החדש של בני ברבש שעורך התחשבנות עצמית עם מציאות חיינו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

דו"ח גיוסי ההייטק של IVC שפורסם בשבוע שעבר הצביע על כך שהאזהרות על סוף עידן בוננזת הגיוסים היו לכל הפחות מוקדמות ואולי גם מוגזמות, וההייטק הישראלי ברבעון הראשון של 2022 גייס 5.5 מיליארד דולר. כתב ועורך ההייטק של כלכליסט מאיר אורבך הגיע לקוקיז ואומר: "אפשר להירגע - קצב ההשקעות הנוכחי הוא קצב של 22 מיליארד דולר בשנה ואם זה יימשך ככה, אז 2022 תהיה השנה השנייה הכי מדהימה אי פעם". השיחה נגעה גם לקרנות הענק הגלובליות שאולי משקיעות כיום לאט יותר, אבל מצד שני נכנסות כבר בשלבים יותר מוקדמים, והאם זה צריך להדאיג את תעשיית ההון-סיכון המקומית. עוד בקוקיז: למה אלון מאסק רוצה להשתלט על טוויטר ולמחוק אותה מהמסחר, ולמה עדיף שזה לא יקרה. הקוקיות של השבוע: עומר ממליץ על ספר שסוקר את ההיסטוריה של הכירורגיה – החל מניתוח המוח של האדם הקדמון, שהסתובב עם חורים בגולגולת ועד להובלת הרפואה והקידמה בימינו. שירלי צפתה בסרטה האחרון של התסריטאית והבמאית טליה לביא ונהנתה מהצגת האבסורד של קודשי הקודשים של הישראליות ומסצנה מדהימה עם מאבטחי ראש הממשלה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

האם הבינה המלאכותית תביא לקץ האמנות כפי שאנו מכירים אותה? האם למכונות, מחשבים ואלגוריתמים יש דמיון או יצירתיות? מי אחראי ליצירה וזכאי להפיק ממנה רווחים – האלגוריתם והמחשב או האנשים מאחוריהם? פודקאסט קוקיז מארח את ויקי אוסלנדר, כתבת הטכנולוגיה והקריפטו של כלכליסט, לשיחה שמתחילה מה-Dall.E2, מחולל ה-speech to image של OPENAI, עוברת ברובוטית האמנית Ai-Da ובקופי NFT עם כובעים מצחיקים, ומגיעה אפילו לסימפוניה התשיעית של בטהובן. וגם: האם מחשב באמת יכול ליצור משהו מקורי, שיש לו ערך אנושי וחברתי? לדברי אוסלנדר, "זה לא יוביל אותנו לעולם טוב יותר, למחוזות בריאים יותר, זה לא ייתן לנו חוויה אסתטית גבוהה יותר. לא נקבל פה משהו שבני אדם לא יכולים לעשות בעצמם". והשבוע בקוקיות: מעיין זונחת את החיבה לטכנולוגיה לטובת האנושיות המתפרצת בסדרת דוקו ב"כאן", ושירלי עם המצאה קולינרית שאף רובוט לא יכול להמציא.See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשבוע שעבר חזרה לכותרות הפאניקה התקשורתית בת החודשים שמזהירה: טיקטוק גורמת טיקים לנערות. אבל בדיקה של המחקר המדעי בנושא מעלה רק קשר קלוש ומאולץ לרשת החברתית הפופולרית, וקשר משמעותי וסביר יותר למגיפת הקורונה והלחצים החברתיים והנפשיים שנוצרים כתוצאה ממנה ומהמגבלות והסגרים שהוטלו בעקבותיה בשנתיים האחרונות. איך הפכה טיקטוק לקרבן של פאניקה ציבורית לא מבוססת? עומר מסביר שלא מדובר במשהו חדש, אלא רק בגלגול אחרון של תופעה בת יותר עשרות אם לא מאות שנים: פחד של הדור המבוגר יותר מטכנולוגיה חדשה ולא מובנת שסוחפת את הדור הצעיר, משנה סדרי עולם ומשאירה אותו מאחור. תוסיפו לזה סיפור קל לתקשור וקצת פטריארכיה ישנה וטובה, וקיבלתם מתכון בטוח לסיפור שמחריד את ההורים בני דור ה-X. השבוע בקוקיות: שירלי על המאפייה שאסור לפספס בדרך לאכזיב, עומר על הסדרה הטובה ביותר שמשודרת כרגע ושירות הסטרימינג שלא מקבל את תשומת הלב שהוא ראוי לה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

אשר בנט, יזם ישראלי שפועל מלונדון וגם אחיו הגדול של רה"מ, בראיון מיוחד מוועידת כלכליסט בלונדון על חברת המשאיות החשמליות שלו, איך פתר את בעיית טווח ושעות הנסיעה בעזרת קצת מימן בעזרת עיקרון שלמד משירות על צוללת חיל הים, והאם האח הקטן נפתלי יוכל לעזור בהבאת המשאיות האלו גם לישראל.  "גם לתושבי ישראל מגיע אוויר נקי", הוא אמר. "אנחנו כרגע מפוקסים על אירופה, ואז מעבר לצפון אמריקה. אבל מתחילים לדבר על ישראל כעוד שוק, למה לא?"  השבוע בקוקיות: שירלי על ספר שמחבר את ימי ראשית היישוב להתרחשויות ב-1974 ו-2008 ומשלב בין רומן היסטורי לחוויית הרווקות התל אביבית, ומי שמע את עומר בוכה במחזמר עלובי החיים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הפלישה רוסית לאוקראינה נתנה דחיפה משמעותית לשימוש במטבעות קריפטו, בין אם על ידי גיוס תרומות של כ-100 מיליון דולר בקריפטו לטובת אוקראינה ובין אם זה על ידי אזרחים שונים שנתקעו בלי כסף "אמיתי" והשימוש בקריפטו הציל את המצב. העדויות הללו הזיזו קצת את עומר כביר מהסקפטיות שלו לגבי מטבעות קריפטו והרלוונטיות שלהם לעולם האמיתי. הזמנו את ארז רביב, כתב הכלכלה והתשתיות של אתר דבר, כדי להתווכח על זה.  "העמלות על רכישת כוס קפה בביטקוין גבוהות יותר מעלות כוס הקפה", הוריד אותנו רביב אל קרקע המציאות. "זאת אמנם קהילה מאוד רועשת אבל זה יותר עניין של יח"צ מאשר משהו שיש לו ביקוש או ערך צרכני. המטבע המוכר ביותר, הביטקוין, מוגבל תיאורטית לשבע פעולות סליקה בשנייה, ובפועל זה בין שלוש לארבע פעולות, כשצריכת החשמל לזה היא יותר מפי מיליון מצריכת החשמל של ויזה למשל בסליקת תשלומים, ולכן מדובר בכלי שהוא לא מעשי".  איפה הקריפטו כן מצליח? "בתחום ההשקעות, הקריפטו מצליח לעקוף את הרגולציה ואז אנחנו ניצבים בפני בעיה משמעותית, שקשה להוכיח הונאה פיננסית כי המעשים מאוד דומים להשקעות גרועות או לטיפשות פיננסית", טוען רביב. "ככה מתפתחת תעשייה שמגלגלת לא מעט כסף אמיתי, כמעט ללא רגולציה, ושם יש מעטים שמאוד מרוויחים והרבה שמפסידים".  אז איך הבועה עדיין לא מתפוצצת? רביב אומר: "ביטקוין זה כמו ההונאה של ברני מיידוף. כל בועה יכולה להמשיך להתקיים כל עוד ממשיכים להזרים לה כסף חדש שהוא יותר גבוה בערך שלו. כלל האצבע אומר שברגע שנתת כסף אמיתי תמורת קריפטו - שדדו אותך. הסיכוי שלך להיחלץ מזה זה רק אם יבוא מישהו ערך וישים כסף אמיתי תמורת הקריפטו שלך".  והשבוע בקוקיות: עומר ממליץ על סדרת ספרים שמערבבת פנטזיה וכלכלה, ושירלי סאקרית של תורמוס ההרים והמרבדים הסגולים שלו. See omnystudio.com/listener for privacy information.

חברות כלכלת החלטורה, כמו וולט ואובר, אוהבות להגיד שאלה בכלל הנהגים והשליחים שלהן שמעדיפים את מודל ההעסקה של עובדים "עצמאיים", שאינם עובדי החברה, וזוכים לכאורה לחופש בחירה וגמישות בנוגע להעסקה שלהם. ומה באמת חושבים העובדים? מתברר ש-52% מעובדי וולט שרואיינו בישראל לסקר אמרו כי היו מעדיפים לעבוד כשכירים. השבוע קוקיז מארח את אביעד הומינר-רוזנבלום, מנהל המדיניות בקרן ברל כצנלסון, לשיחה על עבודת מחקר שפירסם, הכוללת סקר של מאות עובדי וולט וגם עוסקת בנושאים רחבים יותר של פרילנסרים ופרילנסרים מדומים, והוא מביא שורת נתונים שמאירים את הסירוב של חברות הפלטפורמה באור הרבה פחות מחמיא. בשיחה עם קוקיז דיברנו גם על העובדים שמתלוננים על חוסר היציבות היומיומית בעבודה, מה עושים כשהבוס הוא אלגוריתם ועל ההשלכות של שיטת העסקה שלא נותנת לשליחים ימי מחלה וחופשה, כש-43% דיווחו שכשהם חולים הם לא עובדים וכך נפגעת קשות פרנסתם, בעוד 30% עובדים כשהם חולים – דבר שעשוי להוות פגיעה חמורה גם בבריאותם וגם בבריאות הציבור ולהוות עול על מערכת הבריאות. וגם: מה הפתרון הרצוי למצב הזה, ומה ציבור הצרכנים יכול או צריך לעשות. והשבוע בקוקיות: עומר מספר מה קרה כשיונתן בן ה-6 נחשף לצ'ופצ'יק של הקומקום, ושירלי הובכה ב"שנות הירח" כשלא הצליחה לבחור בין אביב גפן לחמי רודנר. See omnystudio.com/listener for privacy information.

הפלישה הרוסית לאוקראינה מציגה אתגרים מורכבים להייטק הישראלי. בטווח המיידי – פינוי עובדים מקומיים למקום בטוח. בטווח הרחוק יותר, שינויים גיאו-פוליטיים יכולים להעביר פעילות שכיום נמצאת באוקראינה לשליטה רוסית מלאה. סופי שולמן, כתבת ההייטק והחדשנות של כלכליסט, חוזרת לקוקיז כדי להסביר למה חברות ישראליות לא ישמחו להחזיק פעילות מו"פ בשטח שבשליטת רוסיה, למה זה יכול להרתיע לקוחות אמריקאיים, ואיך זה יכול לשנות את מפת התעסוקה של ההייטק הישראלי.  וגם: מאז פרוץ המלחמה, האינטרנט הרוסי הופך בהדרגה למנותק יותר ויותר משאר העולם, בין אם כתוצאה מיוזמה של הפלטפורמות הגדולות ובין אם בגלל חסימות מכוונות של ממשל פוטין. כתוצאה, מומחים כבר מדברים על חזון מפחיד של עולם שבו במקום רשת עולמית אחת יש שורה של רשתות אזוריות מובדלות ומנותקות אחת מהשנייה. עומר מסביר למה החזון המפחיד הזה הוא לא כזה חזון, וגם לא כל כך מפחיד.  השבוע בקוקיות: שירלי על הדרך המפתיעה לאילת, עומר על שלוש סדרות חדשות על מייסדי אובר, WeWork ותראנוס, שמספרות בעצם את אותו סיפור על מה שרקוב בעמק הסיליקון ובעולם ההון סיכון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

המלחמה בין רוסיה לאוקראינה מתבטאת גם בהבדלי גישות בולטים בין הצדדים, כשאוקראינה משתמשת ברשת לתקשר עם העולם ולהעביר את מסריה, ורוסיה מתמקדת בלחסום, להאט ולאסור. כתב הטכנולוגיה וההייטקיסט יליד אוקראינה דניס ויטצ'בסקי הגיע לקוקיז לספר על המצב אחריו הוא עוקב מקרוב ועל השימושים שעושים הצדדים בטכנולוגיה ורשתות חברתיות - מסרטוני הסלפי של נשיא אוקראינה זלנסקי וההנחיות בפרופילים ממשלתיים כיצד לבלבל את הפולש הרוסי, ועד לפייק ניוז הפנימי ברוסיה. ופלשנו למגרש קצת אחר, בשיחה עם פרשן הספורט של "כלכליסט", אוריאל דסקל, על למה הספורט דווקא לא יכול ולא צריך להיות "מעל הפוליטיקה".   השבוע בקוקיז: עומר ממליץ על פרופילים ששווה לעקוב אחרי הדיווחים שלהם בנוגע למלחמה, ושירלי מחפשת אסקפיזם וטבע בפארק החורשות העירוני בתל אביבSee omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי שנה של הנפקות לפי שווי מטורף, 2022 נפתחת בצניחות משמעותיות במניות חברות ההייטק הישראליות בניו יורק. כתבת כלכליסט סופי שולמן חוזרת לפודקאסט קוקיז כדי להסביר למה דווקא החזרה לסוג של נורמליות פוגעת בחברות ששיגשגו בתקופת הקורונה, מה קרה שצמיחה מרשימה של 20% כבר לא מספיקה ליציבות במניה, איך זה ישפיע על גיוסי כספים של חברות, ועד כמה נמוך עוד אפשר לרדת ב-2022.  וגם: נציגים לא כל כך בכירים מגוגל וממטא הגיעו לדיון בוועדה שהקים שר המשפטים גדעון סער לאסדרת הפעילות של ענקיות הטכנולוגיה. מי שציפה לחקירה נוקבת ורלוונטית קיבל במקום זה מצגות שיווקיות משמימות ושאלות שאת התשובות למרביתן אפשר היה למצוא, למרבה האירוניה, בגוגל. עומר מסביר למה הוא מאוכזב ולמה צריך להנמיך ציפיות לקראת המסקנות העתידיות של הוועדה.  השבוע בקוקיות: עומר על הקומדיה הקלאסית מהניינטיז שחוזרת כדרמה משובחת, שירלי על המסעדה באילת שאפשר - אם כי לא מומלץ - לצאת אליה עם הילדים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מני מעטוף, המייסד של DDOS – קהילת המפתחים/ות החרדים ושומרי התורה ושל הפודקאסט "הייטק, חרדים ומה שביניהם", מגיע לפודקאסט קוקיז לספר על ה-3% מתעשיית ההייטק שהם חרדים. מה הופך את התחום לכל כך מתאים ליוצאי החינוך החרדי, איך זה שדווקא חרדיות משתלבות יותר בקלות ועל המחסומים שעדיין עומדים בדרך - מאנגלית, ועד כשרות, דיני צניעות וייחוד. וגם: מה חושבים בקהילה החרדית על תחקירי "כלכליסט" על שימוש המשטרה בתוכנת פגסוס של NSO. השבוע בקוקיות: עומר לוקח את יונתן בן ה-6 למסע בחזרה לעתיד של העבר ולעוד קלאסיקות קולנועיות מהאייטיז, ושירלי הלכה לקרוא על עמוס עוז ושמחה למצוא הרבה מנורית גרץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההחלטה של אמדוקס לאפשר לעובדיה לקחת ימי חופשה ללא הגבלה מעלה את השאלה: האם מדובר בהטבה לעובד או דווקא בעבודה למעסיק? כתבת כלכליסט מעין מנלה מגיעה לפודקאסט קוקיז כדי להסביר איך להבדיל בין מעסיק שבאמת רוצה לסייע לעובדים להתמודד עם שחיקה ולהגדיל את שביעות הרצון שלהם לבין מעסיק שרק רוצה לגרום לעובדים לצאת לפחות ימי חופשה, ולהרגיש רגשות אשם בימים שהוא כבר לוקח. וגם: הדו"ח העדכני של מטא (לשעבר פייסבוק) הצית קריסת עומק במניות החברה והחזיר את הנבואות על הקץ הקרב ובא של ענקית הטכנולוגיה. האמנם אנחנו בימי פייסבוק האחרונים, או שכמו האימייל לפניה הרשת החברתית לא הולכת לשום מקום? עומר מסביר למה הוא חושב שמטא לא רק שלא בדרך להיעלם, ייתכן שימיה הגדולים עוד לפניה. השבוע בקוקיות: שתי דרכים מקוריות להעביר בידודי קורונה, ואחת מהן אפילו לא פריבילגית.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מה קרה כשהמוזיקאי המוערך והפופולרי ניל יאנג אמר לספוטיפיי: "זה או אני או הוא", ולמה הוא - ג'ו רוגן, האיש מאחורי הפודקאסט הפופולרי בעולם, שנקנה על ידי ספוטיפיי ב-100 מיליון דולר, שווה לה מספיק כסף כדי שהיא תעצום עיניים ותתעלם מהתוכן הבעייתי שלו, שוב ושוב, בכל הנוגע למגפת הקורונה. וגם -  מה ההצעה של "קוקיז" להתמודדות עם פלטפורמות טכנולוגיה סוררות, כמו במקרה זה. ואי אפשר להתחמק מלדבר שוב על NSO - מה למדנו מחשיפת ניו יורק טיימס על יחסי NSO וממשלת ישראל, ומה הדבר הנכון לעשות בהמשך לחשיפות של תומר גנון ב"כלכליסט" על השימוש שמשטרת ישראל עושה בתוכנת פגסוס. השבוע בקוקיות: עומר ממליץ על הספר האחרון של דרור משעני, "אמונה", ובו המשך עלילותיו של הבלש הלא יוצלח אברהם אברהם, ושירלי ממתיקה את המזג אוויר החורפי בימי המגפה בעזרת VOD מהסינמטק, ובעיקר הסרט הצרפתי החמוד "מחר הכל מתחיל".  See omnystudio.com/listener for privacy information.

כתב "כלכליסט" תומר גנון, העומד מאחורי סדרת התחקירים על שימוש משטרת ישראל בתוכנת פגסוס של NSO, הגיע לפודקאסט קוקיז. בשיחה עם עומר כביר ושירלי זינגר הוא אומר: "צריך קודם כל לעצור את השימוש בפגסוס עד שיעשו סדר", ומסביר: "כולנו רוצים משטרה חזקה שיכולה להילחם בפשיעה, שיש לה כלים טכנולוגיים - אנחנו רק רוצים משטרה מסודרת, ישרה והוגנת שיודעת להבין שיש פרצות ושאם היא לא תפקח כמו שצריך כל שוטר יעשה דין לעצמו... התפיסה הזאת של 'אנחנו נלך ונחטט ונמצא משהו ורק אז נחליט אם אנחנו פותחים בחקירה' - זה לא יכול לעבוד ככה. אתה חודר לפרטיות של אדם, מחטט לו בחיים, לפני ששופט בכלל יודע מה יש ביד כדי לחטט". על אימוץ סטנדרטים מיחידת  8200: "תפיסות המודיעין בחברה אזרחית לא יכולות להיות זהות לתפיסת המודיעין בעולמות הצבאיים. זה לא עובד ככה בחברה דמוקרטית... צריך לשנות את כל התפיסה ביחס להפעלת אנשי המודיעין הטכנולוגי, לא רק מה מותר ומה אסור אלא גם איך מפקחים - וזה אולי הדבר הכי חשוב פה". והשבוע בקוקיות: שירלי שוב יצאה לטייל, הפעם לנרקיסי ההר בנחל דימונה, ועומר נשאר בבית עם הגרביים המיוחדים שיצילו אתכם מקור החורף.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ד"ר חסן עבאסי, המייסד והמנכ"ל של חברת האאט דליברי, הפך ליזם אחרי שלושה תארים בטכניון ועבודה בחברות בינ"ל כמו גוגל וIBM. היום הוא עומד בראש חברת הייטק שפועלת מאום אל פאחם, מעסיקה מאה איש (כולם ערבים), כבר גייסה 3.7 מיליון דולר ומביאה לפריפריה את בשורת משלוחי המזון. בשיחה עם עומר כביר ושירלי זינגר הוא אומר כי "יש מלא כסף על הרצפה בפריפריה" ומתאר את ההבדלים אבל גם הדמיון לחברות כלכלת חלטורה כמו וולט, איך מבצעים משלוחי אוכל כשאין כתובת ברורה ובלי תשתית לאשראי ועל הכישרון שעולם ההייטק הישראלי מחמיץ ומפספס בפריפריה ואצל המיעוטים. השבוע בקוקיות: עומר על פתיח שווה במיוחד לסדרה, ושירלי על ספר שמחזיר מתנדבת שבדית לקיבוץ.See omnystudio.com/listener for privacy information.

לקראת שיאו של הגל החמישי של הקורונה, עולה השאלה איפה הטכנולוגיה עזרה להילחם במגפה ואיפה אולי אפילו הזיקה. מהפייק ניוז ברשתות החברתיות ועד טכנולוגיה רפואית שעומדת מאחורי החיסונים והבדיקות. וגם: מה לקוקיז, פודקאסט ההייטק והטכנולוגיה של כלכליסט, ולדי.ג'יי סקאזי? סקירה קצרה של השערורייה התורנית בהייטק וברשת סביב סרטון הגיוס שהיה או לא היה לחברת הפינטק ראפיד, ומה זה אומר על מה עובדים מחפשים בסביבת העבודה שלהם. השבוע בקוקיות: עומר הוציא מהבוידם את משחק הפורטל2 בשביל לשחק עם יונתן בן ה-6 במשחק המושלם לימי חורף/בידוד, ושירלי מתכוננת לגרנד סלאם הראשון של העונה עם מעקב צמוד אחרי צייצן הטניס הכי מעניין בישראל.See omnystudio.com/listener for privacy information.

  חוק הפייסבוק, או בשמו המדויק יותר אך הקליט פחות החוק להסרת תוכן מהאינטרנט, אושר בוועדת השרים לחקיקה חרף אזהרות מומחים מכך הוא לא יעבוד ועלול להביא לפגיעה מהותית בזכויות אזרח ובחופש הביטוי. פרופ' קרין נהון מאוניברסיטת רייכמן, הנשיאה היוצאת של איגוד האינטרנט הישראלי, מגיעה לפודקאסט לראיון מיוחד ומסבירה למה החוק כל כך מסוכן, מה קורה במדינות אחרות, מה צריך לשנות בו כדי שיעבוד, ולמה אם יעבור בגרסתו הנוכחית יש סיכוי שפייסבוק ודומותיה בכלל לא יתייחסו לצווי הסרה שיוציא בית משפט ישראלי. השבוע בקוקיות: עומר על פודקאסט שמספר את הסיפור של ג'ק המרטש מנקודת המבט של הקורבנות, שירלי הלכה לאופרה הישראלית וחזרה עם השראה, וקרין על החוקרת, הסופרת והפודקאסטרית שמשנה את הדרך שבה העולם חושב על פוסט-טראומה ומה חשוב בחיים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

דו"ח של ארגון מעלה לאחריות תאגידית מעלה שנשים בהייטק משתכרות 15% פחות מגברים ומהוות רק 14% ממקבלי השכר הגבוה – המגזר עם השיעור הנמוך ביותר. מיטל ברקוביץ, מייסדת קבוצת הפיייסבוק נשים בהייטק, מגיעה לקוקיז כדי להסביר למה היא לא הופתעה מהנתונים, מה אפשר לעשות כדי לשנות את המצב ומי הכי ירוויח מהשינוי. "האחריות לתיקון המצב מוטלת על כולנו – עובדים, ממשלה וחברות", היא אומרת. והשבוע בקוקיות: ההמלצה של שירלי על כנאפה בעוספיה נותנת לעומר השראה להמליץ על בקלאווה באבו גוש, ומה עושים כשהילדים מחסלים לך את הסטייק?See omnystudio.com/listener for privacy information.

יותר מ-100 מיליארד דולר זרמו לחברות בתעשיית ההייטק הישראלי בשנה חלומית ומפתיעה של הנפקות, רכישות וגיוסים. סופי שולמן, כתבת ופרשנית ההייטק ושוק ההון של כלכליסט, מתארחת בפודקאסט קוקיז ומסבירה למה זה קרה דווקא השנה, למה הנפקות הענק איבדו אווויר בחודשים שלאחר הכניסה לבורסה, האם מדובר בשלב משמעותי חדש בהייטק הישראלי ואיך יו"ר הפד האמריקאי עלול לקלקל לכולם את החגיגה ב-2022.  וגם: חשיפה של תומר גנון בכלכליסט על העבר המפוקפק של בעל השליטה ב-Bluehawk – אחת החברות שכיכבו בדו"ח של מטא (לשעבר פייסבוק) על תעשיית הריגול והסייבר ההתקפי העולמית – מעלה תהיה מעניינת: למה כל כך הרבה מהחברות והטיפוסים בתחום מתנהלים בצורה שאפשר לכנות אותה מפוקפקת וחשודה?  השבוע בקוקיות: עומר ממליץ על סטייק שאסור לפספס, שירלי על הטרק בחרמון שיעזור לכם לקזז את הקלוריות שלו.See omnystudio.com/listener for privacy information.

קוקיז בשטח: השבוע עומר כביר ושירלי זינגר בפרק מיוחד שהוקלט באירוע פורום היוניקורנס של כלכליסט - ראיון עם רינה שאינסקי, יו"ר חברת דואליטי. הטכנולוגיה של דואליטי מאפשרת לגורמים וגופים שונים לשתף מידע באופן שלא פוגע בפרטיות אבל כן מאפשר ניתוח דאטה מוצפן. השיחה עם שאינסקי התמקדה בעולם הפרטיות ושיתוף המידע, וגם בנושא הקרוב לליבנו של נשים בהייטק והחסמים שבדרך. שאינסקי סיפרה כי בדואליטי יש כ-20%-30% נשים, כולל נשים מובילות בהנהלה ובתפקידים טכנולוגיים בכירים. כך למשל אחת ממייסדי החברה היא פרופ' שפי גולדווסר, זוכת פרס טיורינג הבינלאומי למדעי המחשב. "צריך לבדוק על מה מוחאים כפיים לילדות, ועל מה לילדים. יש לנו עוד הרבה מה לעשות כדי לעודד ילדות להיות יותר גיקיות", אמרה שאינסקי, אבל גם ציינה שהיא אופטימית בנוגע לשינוי המיוחל ושהיא רואה בשטח מאמץ אמיתי לקדם נשים לעמדות בכירות בהייטק, וגם שינוי דורי שיאפשר ליותר נשים לקדם את הקריירה שלהן".See omnystudio.com/listener for privacy information.

 מגזר ההייטק מתלונן על מחסור כרוני בעובדים. האמנם? השבוע בקוקיז – מבט מבפנים על חיפוש העבודה בהייטק: באילו משרות העובדים קובעים את התנאים ובאילו יש תחרות סטייל משחקי הדיונון בין עובדים, איך נראה תהליך המיון, למה הוא כל כך ארוך ולמי זה טוב, ומה עושה חברה שמקבלת פתאום קורות חיים של אלפי מועמדים. שיחה מיוחדת עם עובדת הייטק שמחפשת עבודה ומספקת הצצה אישית לתהליך המורכב וההשלכות שלו והשבוע בקוקיות: שירלי על ערוץ היוטיוב שהוא חובה לכל מי שגדל בחדר האוכל בקיבוץ, עומר על סדרת הטלוויזיה וסדרת הספרים שמגיעים לישורת האחרונה. See omnystudio.com/listener for privacy information.

עם שובם לחיינו של איכוני השב"כ למעקב אחרי מאומתי קורונה, ד"ר ערן טוך מאוניברסיטת תל אביב מספר על ממצאי מחקר המצביעים על כך שככל שהאמונה בציבור על יעילות האיכונים גוברת, כך פוחת שיתוף הפעולה באימוץ אמצעים אחרים, דוגמת התקנת אפליקציית המגן של משרד הבריאות ואף הסרתה. לאור דיווחים על יעילותם המוטלת בספק של האיכונים, מה המחיר הנוסף שהציבור משלם בהפעלתם – מעבר לפגיעה החמורה בפרטיות. וגם: מאיר אורבך, כתב ועורך ההייטק של כלכליסט, על המשמעויות של החשיפה שלו על קיצוץ הרשימה של המדינות המותרות לייצוא סייבר, על הקשר ל-NSO ומה זה "סייבר ווש".  השבוע בקוקיות: שירלי ממליצה על הזדמנות כנראה אחרונה לחוות את שוק האוכל הפיליפיני בתחנה המרכזית בתל אביב, ועומר התאהב מחדש בניו יורק סיטי. See omnystudio.com/listener for privacy information.

העסקה שבמסגרתה רכשה למונייד הישראלית חברה אמריקאית בחצי מיליארד דולר ממקדת את תשומת הלב בתופעה שהגיחה בשנה האחרונה בהייטק הישראלי: במקום להימכר בכמה עשרות מיליוני דולרים, חברות ישראליות רוכשות חברות אחרות בעסקאות של מאות מיליוני דולרים. "הן קונות, אגרסיביות, משתלטות על שווקים, רוצות להיות הסיילספורס או הגוגל הבאה. מאוד רעבות", מסביר מאיר אורבך ,עורך ההייטק של כלכליסט, שגם מעריך בזהירות: אנחנו בדרך לחברה ישראלית בשווי של 100 מיליארד דולר.  וגם: תחקיר של הוול סטריט ג'ורנל חושף את הכסף האמריקאי שעומד מאחורי ההתרחבות המואצת של תעשיית השבבים בסין והמאמצים של בייג'ינג להגיע לדומיננטיות עולמית בתחום. עומר כביר מסביר למה זה כל כך מלחיץ את הממשל האמריקאי, ולמה זה צריך להדאיג גם אותנו.  השבוע בקוקיות: עומר על הפודקאסט שחושף את הקשר המפתיע בין המדריך לטרמפיסט בגלקסיה לאלון מאסק, ושירלי זינגר ממליצה לא להחמיץ את הפצ'ה קוצ'ה שיתקיים בפעם ה-22 בתל אביב - אירוע אמנות רב תחומי בכל קונספט ייחודי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההודעה של מחלקת הסחר האמריקאית על הכללת NSO וקנדירו הישראליות ברשימה המחייבת רישיון מקדים לפני יצוא להן ושיתוף פעולה כלכלי היא אמירה משמעותית, שמאחוריה עומדת בדיקה עצמאית עם העוצמה שיש לממשל האמריקאי. איך הדבר ישפיע על חברות סייבר ישראליות אחרות, ומה הסיבה שחברות כאלה זוכות לחיבוק חם ולרגולציה נוחה מהממסד הישראלי?  השבוע שעבר היה אחד העגומים והקשים שעברו על הגולשים הישראלים, עם הפריצה לשרתי חברת סייברסרב ודליפת פרטים רגישים כמו פרטי משתמשים באתר ההיכרויות הלהטב"קי אטרף, כולל סימון משתמשים שהם נשאי איידס, מספרי דרכונים ישראליים וגם פרטיהם הרפואיים של נבדקים במכון מור. עומר כביר ושירלי זינגר שמעו מההאקר נעם רותם מה יכול וצריך לעשות מי שדלפו פרטיו, ואיך להקטין סיכונים.  השבוע בקוקיות: עומר התאכזב אמנם שהסטארטרק החדש לא מתאים לצפייה עם בנו בן החמש, אבל נהנה בכל זאת, ושירלי, שלא השתחררה עדיין מבית הילדים בקיבוץ, ממליצה על ספר-ערב-סרט בנושא.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הפריצה הגדולה לשרתי סייברסרב, ובעיקר גניבת המידע מאתר ההיכרויות הלהטב"ק אטרף, שכבר הביאה לחשיפת פרטים מזהים של נשאי HIV, מכעיסה במיוחד מכיוון שמערך הסייבר התריע בפני החברה על הסכנה כמה פעמים בשנה האחרונה. ארכיטקט התוכנה רן בר-זיק מספר לעומר כביר ולשירלי זינגר למה כל כך הרבה חברות בישראל מתייחסות בזלזול לאבטחת מידע ופרטיות משתמשים, למה גם המשתמשים עצמם נושאים באחריות, ומה קורה למי שמטוב לבו מדווח לחברה על כשלי אבטחה (ספוילר: זה יכול להיגמר במכתב מעורך דין). פייסבוק משנה את השם למטא ומציגה את החזון העתידיני שלה למטאוורס, עולם וירטואלי עתידני ששואף להקיף את כל החוויה האנושית. אבל בדרך הארוכה לשם חייבים לשאול שתי שאלות חשובות: האם אנחנו בכלל רוצים עולם כזה? ואם כן, האם פייסבוק צריכה להיות החברה שיוצרת ומנהלת אותו? וגם: לקראת ועידת האקלים של האו"ם בגלזגו, האם המקלות שתוקעת הממשלה בגלגלים יחסלו את תעשיית האקלים-טק המקומית כשהיא עדיין בחיתוליה? השבוע בקוקיות: שירלי ממליצה על עמוד הפייסבוק המפתיע של רשות העתיקות, עומר על הסיפור האמיתי (או שלא) מאחורי עמי ותמי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

למרות שרק מיעוט זעיר מקרב עובדי ענקיות הטכנולוגיה חתם על המכתב נגד זכייתן בפרויקט הענן הגדול של ישראל (נימבוס), ד"ר תהילה שווורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה אומרת לעומר כביר ושירלי זינגר שיש כאן סכנה אמיתית, כי אם יש משהו שמפחיד את החברות זה מחאה מצד העובדים שלהן. מדאיג לא פחות: עם פרויקט נימבוס ישראל הופכת את עצמה לתלויה בענקיות הטכנולוגיה, שיכולות בהחלטה של רגע ובתגובה ללחץ של גורמים אינטרסנטיים לנתק את ישראל מהעתיד הדיגיטלי.  וגם: מה יותר גרוע מוועדה אחת שמנסחת המלצות? שתי ועדות מתחרות שמנסחות המלצות מנוגדות. זו הסיבה שהתוכנית של ישראל לרסן את ענקיות הטכנולוגיה תמות עוד לפני שנולדה.  השבוע בקוקיות: הסרט המפתיע על א.ב. יהושוע, ולמי שלא רוצה לקרוא את הספר הענק על משפחת סאקלר, יש גרסה מתוסרטת עם באטמן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע שעבר היה מהקשים בהיסטוריה של פייסבוק: בין החשיפה של המדליפה בתוכנית "60 דקות", העדות המתוקשרת שלה בקונגרס, התקלה הקשה ששיתקה אותה לרבע יממה והתקלה הקטנה יותר שסגרה את השבוע אפשר היה לדמיין שענקית הטכנולוגיה עומדת על כרעי טכנולוגיה. אבל עומר כביר סבור שהדרך לסוף של פייסבוק ארוכה, ושהסיכוי שרגולטורים, מחוקקים, משתמשים או עובדים יחוללו שינוי נמוך במיוחד. מה כן יפיל את פייסבוק וישחרר אותנו מההשפעה שלה? מה שהפיל את מיקרוסופט לפני 20 שנה: טעויות ניהוליות שיגרמו לה לפספס טרנדים ופלטפורמות חדשות, וישאירו אותו אולי אם הרבה הכנסות אבל אפס רלוונטיות.  הגיוס של ארמיס לפי שווי של 3.5 מיליארד דולר מאפשר להגר רבט להפנות זרקור למגמה מתגברת בהייטק הישראלי: מכירת חברה לקרן השקעה או קרן הון סיכון, כאמצעי להעלאת השווי שלה לפני הנפקה או אקזיט לחברה גדולה. מי מרוויח מזה, ולמה מייסדים אוהבים את זה?See omnystudio.com/listener for privacy information.

חברת הסייבר הישראלית גארדיקור נמכרה בשבוע שעבר לאקמאי באקזיט של יותר מחצי מיליארד דולר. פעם זה היה מייצר כותרות ראשיות ופותח מהדורות, אבל אחרי תקופה שבה הסייבר הישראלי הציג גיוסים לפי שוויים של יותר ממיליארד דולר והנפקות בשווי כמה מיליארדי דולרים, מכירה בכמה מאות מיליונים נראית קצת מאכזבת. הגר רבט מסבירה איך חברה עם הכנסות ורווחים משמעותיים שווה פחות מחברות דומות עם היקף פעילות קטן יותר, מה אפשר ללמוד מזה על הסייבר וההייטק הישראלי ולמה זה ממש לא מעיד על כישלון. וגם: פרויקט תיקיות פייסבוק של הוול סטריט ג'ורנל והסערה שהוא עורר בחברה הבהיר לעומר כביר שיש גורם נוסף שיכול להוות משקל נגד לענקיות הטכנולוגיה - עובדי החברות עצמן, שמכירים את כל הסודות המלוכלכים ונמצאים בעמדה מצוינת על מנת לעשות משהו עם זה. השאלה היא האם הם בכלל רוצים. השבוע בקוקיות – הגר ממליצה על ערוץ יוטיוב שסוקר את הזווית התרבותית-היסטורית של טקס האוסקר, עומר קרא את החדש של קולסון ווייטהד ולא נכנס לדיכאון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

מסחר בבני אדם ועד הפצת מידע מוטעה של חיסונים - סדרת כתבות בשם "תיקיות פייסבוק" שפורסמה בשבועות האחרונים ב"וול סטריט ג'ורנל" חושפת כיצד הרשת החברתית הגדולה בעולם בחרה לטייח בעיות, למרות שהיו בידיעה שפע ראיות ומחקרים בכל מקרה ומקרה.   עומר כביר חושב שההתנהלות של פייסבוק גרועה מזו של חברות הטבק, ששיווקו מוצר קטלני ביודעין במשך שנים, וחושב שבשביל לתקן את פייסבוק חייבים קודם כל להרוס אותה מהיסוד.  הגר רבט מסבירה כמה דומיננטית הדמות של מארק צוקרברג, המייסד והמנכ"ל, בחברה שהקים: להבדיל ממנכ"לים אחרים של חברות ענק, החשיפה מעידה שצוקרברג היה מעורב כמעט בכל החלטה בחברה וקיבל את ההחלטות ההרסניות בעצמו.  וגם - כל הרעש סביב פייסבוק הזכיר להגר שסרט בן 11 שנה רלוונטי היום יותר מתמיד ועומר הוא כנראה האדם היחיד שחושב ש״טד לאסו״ היא טרגדיה ולא קומדיה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הכניעה של אפל וגוגל למשטר פוטין ימים לפני הבחירות ברוסיה היא רק האירוע האחרון בסדרה של כניעות דומות למשטרים מפוקפקים. לחברות הטכנולוגיה, מסתבר, יש קיום כפול: במדינות מערביות ודמוקרטיות הן מצטיירות כאבירות הקדמה, אבל אין להן בעיה לנקוט בציות עיוור לממשל במדינות כמו סין, רוסיה או ברזיל. עומר נזכר בהיסטוריה המביכה של כמה מענקיות הטכנולוגיה ומסביר איך חברות האינטרנט הפכו ממגינות הדמוקרטיה בתחילת דרכן לתאגידים שזכויות אדם מקלקלות להן את שורת הרווח.   המשפט של אליזבת הולמס ותראנוס שנפתח בשבוע שעבר בעמק הסיליקון חושף את הצדדים הפחות יפים של תרבות הטק. בתעשייה מתאמצים לצייר את הולמס כיוצאת דופן, אבל היא בעצם מקרה קיצון של תופעה רווחת מאוד. הגר מסבירה למה דווקא המקרה של תראנוס הגיע לבתי המשפט, ולא חברות טכנולוגיה אחרות שכשלו ואיבדו כספי משקיעים, ומה הלקח שאנשי ההון סיכון צריכים ללמוד מהמקרה שלה (אבל גם למה הם לא ילמדו אותו).   וגם, עומר ממליץ לכם לקבל כמה שיעורים בחינוך מיני מנטפליקס והגר על התיקיות המרתקות של פייסבוק שנחשפו השבוע. See omnystudio.com/listener for privacy information.

פסק הדין שכל עולם הטכנולוגיה חיכה לו בנשימה עצורה נמנע מלהגדיר את חנות האפליקציות של אפל כמונופול - אבל פתח קצת את דלתות הגן הסגור. השופטת שדנה בתביעה שהגישה אפיק, מפתחת המשחק פורטנייט, נגד אפל פסקה שיצרנית האייפון צריכה לאפשר למפתחים לגבות תשלום עצמאית, אבל טרם קבעה את התנאים ושתי החברות כבר הבטיחו לערער. עומר כביר מסביר מדוע ההתקדמות המשפטית הזו רחוקה מלספק מענה אמיתי לבעיה. בנוסף, האם גם הפעם המרוויחות הגדולות מהפסיקה יהיה החברות הגדולות יותר, שיכולות להרשות לעצמן להפעיל מערך תשלומים עצמאי, בעוד שמפתחים קטנים יעדיפו להמשיך את התלות באפל ומה צפויה להיות ההשפעה ארוכת הטווח של פסק הדין הזה?  לקראת יום כיפור: מדור קוקיות מורחב עם המלצות על דברים חדשים לצד קצת נוסטלגיה - מאלבום קאברים משולש, דרך ספר שישנה את כל מה שחשבתם על האתוס האמריקאי ועד הסדרות שאנחנו רואים שוב ושוב ושרדו היטב את מבחן הזמן.See omnystudio.com/listener for privacy information.

התנאים המפליגים והשכר הנדיב בהייטק הישראלי מושכים הרבה תשומת לב ֿתקשורתית ולא מעט ביקורת - אבל על מי מוטלת האחריות? הגר מצביעה על ההבדל בין מייסדי החברות והמנהלות בתחום, שחובתם לדאוג לחלוק את ההצלחה הכלכלית עם העובדים, ובין האחריות הממשלתית להרחבת מעגלי התעסוקה בהייטק, בין אם מדובר בחינוך או בשיפור תשתיות.  הסייבר ההתקפי הישראלי נמצא על הכוונת העולמית אחרי חשיפת פרויקט פגסוס. עומר מסביר שהלחץ הבינלאומי שהופעל בנושא עד היום הוא כאין וכאפס לעומת מה שיניבו החקירות שמתנהלות ממש עכשיו בכמה מדינות. הגר קצת פחות אופטימית וחושבת שיהיה קשה מאוד להשתחרר מתרבות ההסתרה שמאפיינת את התחום.  ולבסוף גל ההכרזות על הקמת מאגרי מידע ממשלתיים הופך לנחשול של ממש. עומר מסביר שאנחנו קרובים יותר לסין בהתנהלות הנוכחית שלנו מאשר להלך הרוח באיחוד האירופי ובארה״ב ותוהה מתי נבחרי הציבור שלנו יבינו כיצד לטפל במידע.  See omnystudio.com/listener for privacy information.

עוד שבוע, עוד הצעה ממשלתית להקמת מאגר מידע מסוכן ומיותר. הפעם מדובר בבנק ישראל שמבקש מהבנקים בישראל להעביר לו מידע מפורט על כל בעלי החשבונות. עומר כביר מנסה להבין איך מתקבלות החלטות כל כך מסוכנות בדווקא בגופים רגולטוריים והאם אפשר עדיין לעצור את היוזמה הזו או שהציבור הישראלי כבר לא מצליח לעקוב אחרי שלל מאגרי המידע השונים.  וגם - תביעה ייצוגית שהייתה אמורה לפתוח את חנות האפליקציות של אפל גם למפתחים וגם למשתמשים הסתיימה בקול ענות חלושה עם הישג גדול של אפל, שזרקה כמה גרושים למפתחים והמשיכה בדרכה. מה זה אומר לגבי עתידה של האפסטור שהנחילה את ההתנהלות המונופוליסטית שלה לכל התעשייה ולמה זו ממש לא המילה האחרונה בנושא. בקוקיות הגר מצאה את הסדרה הטובה של השנה שעומר מסרב לסיים לצפות בה, ועומר מספק עוד הוכחה לכך שפייסבוק היא תאגיד חסר מצפון.See omnystudio.com/listener for privacy information.

שרת המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן מבקשת לקדם יבוא עובדים זרים להייטק. הגר רבט בטוחה שזה לא יפתור את בעיית כוח האדם בהייטק, יזרים לכאן בעיקר עוד גברים לבנים מארה"ב, ולא יעשה דבר כדי לפתח ולטפח את הדור הבא של מתכנתים, שכל כך נחוץ להייטק הישראלי.   וגם: עומר כביר מסביר מה הקשר בין שוטרים שמחפשים מידע על אזרחים, פרצה באתר ההתאחדות לכדורגל ופשיטת הרגל של סטודיו סי - למה כולם מלמדים על כך שלרשויות בישראל לא אכפת מספיק מהפרטיות של האזרחים, ומדוע אם מידע שלכם ידלוף או ייחשף ברשת אתם תשארו להתמודד עם זה לגמרי לבד.    השבוע בקוקיות: עומר מצא המלצה שהגר לא קוטלת, הגר ממליצה על ספר עם זומבים!See omnystudio.com/listener for privacy information.

המודעות שיצרה תנועת #MeToo לאנשים בעמדות כוח שמנצלים את מעמדם כדי להטריד ולתקוף מינית לא חלחלה לחלוטין להייטק המקומי. שלוש שנים אחרי שרמי ברכה התפטר מקרן פיטנגו בעקבות הטענות להטרדות מיניות לכאורה שנחשפו בתחקיר של "עובדה", המסע השקט שלו בחזרה למרכז עולם ההון סיכון הישראלי נמצא בעיצומו, וחברות שהשקיע בהן לא חוששות להתגאות בקשרים איתו. מדוע יזמים לא צריכים לחכות להרשעה בבית משפט לפני שהם מסרבים להכניס משקיע כמו ברכה, מה עלולים להרגיש העובדים והעובדות בחברה כזו והאם האקוסיסטם שלנו יתעורר סופסוף? וגם: זברה מדיקל סיימה את דרכה העצמאית באקזיט מאכזב ביחס לציפיות שנתלו בה, של 200 מיליון דולר בלבד. איך התפספסה אחת ההבטחות הגדולות של ההייטק הישראלי וחלוצת תעשיית הביוטק המקומית, ומה הלקחים שיזמים, משקיעים וגם עיתונאים יכולים ללמוד מכך? השבוע בקוקיות: עומר סוף סוף ממליץ של שמיגדון, הגר על הסדרה החדשה והמבטיחה של טאיקה ואיטיטי.See omnystudio.com/listener for privacy information.

בשם הפדופיליה, אפל חורגת, לראשונה בתולדות החברה, מהגנה טוטאלית על פרטיות המשתמשים. המהלך האחרון של החברה כולל ניטור תמונות במסנג'ר ובאיי-קלאוד כדי לאתר תכנים פדופיליים ולהילחם בתופעה. למרות הניסיון של אפל לשמור על מרחק בטוח מגישה לתכני המשתמשים שלה, מומחי פרטיות וזכויות אדם חוששים שהיא עלולה לאפשר למשטרים לא דמוקרטיים או להאקרים להפליל אנשים חפים מפשע.  בינתיים, סקרלט ג'והנסון יוצאת למלחמה מתוקשרת מול דיסני בתביעה משפטית שעשויה לשנות לגמרי את חלוקת הרווחים בהוליווד. הקורונה הביאה להשלמת המהפך בין חברות הסטרימינג לבתי הקולנוע והפכה את הראשונות לפלטפורמה המועדפת להפצת סרטים, אבל חוזי השחקנים נותרו מאחור. ניצחון משפטי של ג'והנסון יעלה לאולפנים ולחברות הסטרימינג הרבה מאוד כסף.  וגם, עומר ממליץ על ספר שמנסה להסביר איך מערכת החוק התגייסה להגן על פדופיל מפורסם והגר ממליצה על יוטיוברית שתגלה לכם כל מה שלא רציתם לדעת על תאגיד דיסני והאגדות שלו. See omnystudio.com/listener for privacy information.

ההייטק הישראלי מגייס סכומים חסרי תקדים ובקצב יוצא דופן, החברות צריכות להראות למשקיעים שהכסף הזה מתרגם לצמיחה וגיוס עובדים - אבל זה הולך ונעשה קשה יותר. כיצד הפכה מערכת החינוך הישראלית לגורם שמעכב את הצמיחה בהייטק ומה צריך לעשות כדי לשחרר את צוואר הבקבוק הזה? סופי שולמן מכלכליסט מתארחת בתוכנית ומספרת על החוויה האישית שלה עם מערכת החינוך ותוהה האם כל מתכנת צריך להיות טאלנט.  וגם, הדו"חות הרבעוניים של ענקיות הטכנולוגיה מספרים סיפור של צמיחה מטורפת ובעיקר של אגירת מזומנים בהיקף שווה ערך לתקציב שנתי של מדינה בינונית. כיצד ההון הנזיל הזה הולך לשנות את יחסי הכוחות בין חברות הטכנולוגיה למחוקקים שמנסים להגביל אותן ואולי גם בין החברות למשתמשים שלהם, ואיך סין קשורה לכל זה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

השבוע הסוער שעבר על NSO בעקבות חשיפת הענק של פרויקט פגסוס העלה קריאות מחודשות להטיל רגולציה משמעותית יותר על החברה, ואפילו שר הביטחון בני גנץ הבטיח לבדוק. עומר כביר לא מתרגש, וסבור שישראל לא רק שלא רוצה להגביל את פעילות החברה, אלא שיש לה עניין מובהק שזו תפעל במדינות כמו ערב הסעודית ואיחוד האמירויות, ושפעילות זו מקדמת אינטרסים כלכליים, מדיניים, ביטחוניים ומודיעיניים של החברה במדינות אלו. וגם: פחות משבועיים אחרי ההנפקה בנאסד"ק, טאבולה מבצעת רכישת ענק של 800 מיליון דולר. הגר רבט מעריכה שזו רק הסנונית הראשונה ואנחנו נראה בקרוב הרבה מאוד רכישות, הרבה יותר גדולות, ומסבירה איך זה קשור לקשיי גיוס העובדים בהייטק. השבוע בקוקיות: הגר ממליצה על פודקסט שבחיים לא תצליחו לשמוע את כל הפרקים שלו, עומר תכנן להמליץ על שמיגדון וגוסיפ גירל, עד שרכיבה גורלית על אופניים שינתה את הכל  See omnystudio.com/listener for privacy information.

תוכנת ריגול שמאפשרת למפעיליה לשלוח הודעות מייל ומסנג׳ר בשם הקורבן אותרה במחשבים של עיתונאים, פעילי זכויות אדם ופוליטיקאים מסביב לעולם, כך לפי מחקר חדש של מכון סיטיזן לאב מאוניבריסיטת טורנטו ומיקרוסופט, שחושף את הפעילות החשאית של קנדירו הישראלית. ד"ר ביל מרזק, שהוביל את המחקר הגיע לקוקיז כדי להסביר למה הממצאים האלו חשובים, ואיך תעשיית הרוגלות הישראלית מערערת את היציבות במזרח התיכון, ובסופו של דבר מובילה גם לפגיעה בביטחון של אזרחי ישראל. (הראיון באנגלית)וגם: מנכ"ל אניוויז'ן אבי גולן קורא למנכ"לי חברות ההייטק לאחד כוחות כדי להגביל את המשכורות הגבוהות בענף. הגר רבט מסבירה למה זה כוחני, ספק לא חוקי, ובעיקר לא מוסרי. במקום לעסוק במשכורות שעובדים מרוויחים ביושר, היא אומרת לגולן, אולי עדיף שתבדוק איך אתה מביא לחברה שלך קהל עובדים מגוון יותר, על מנת שיותר חלקים באוכלוסייה יוכלו להנות מהשכר הגבוה.השבוע בקוקיות: עומר מספר למה 16 מלים של ג'ו ביידן עשו לו את השבוע והגר ממליצה על סדרה שחבל שלא שודרה כשהייתם טינאייג'רים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

המשטרה מקדמת הצעת חוק שתאפשר לה להפעיל מצלמות זיהוי פנים במרחב הציבורי, בלי הגבלה או פיקוח משפטי, ולחלוק את המידע בלי שום הגבלה עם השב"כ, צה"ל ועוד. עומר כביר מסביר למה זה צריך להפחיד אותנו, מה הסיכוי שהצעת החוק הזו תעבור והאם יש משהו שאנחנו יכולים לעשות כדי להגן על עצמנו ממעקב נרחב שכזה.  סופטבנק בחרה דמות מפתיעה לנהל את הפעילות של בישראל - ראש המוסד היוצא יוסי כהן. אם גם אתם לא מבינים איזה כישורים יש למרגל לנהל פעילות של אחת מקרנות ההון סיכון הגדולות בעולם, אתם לא לבד. להגר רבט יש הסבר מפתיע: כנראה שהוא לא ינהל שום השקעות ומייסד סופטבנק, מסיושי סאן, רוצה אותו שם למטרות אחרות לגמרי.   See omnystudio.com/listener for privacy information.

ארבע חברות ישראליות הנפיקו בשבוע שעבר בנאסד"ק לפי שווי מצרפי של יותר מ-25 מיליארד דולר. לפני שנתיים הנפקות כאלו היו מצרך נדיר עד בלתי-אפשרית, אבל השנה צפויות לנו עוד כמה כאלה. הגר רבט מסבירה איך הגענו למצב הזה, מה הסיכוי שהעלאה אפשרית של הריבית תקלקל את החגיגה, והאם קבלת הפנים החמה שזכו לה בוול סטריט היא בעצם סימן לבועה שיכולה להתפוצץ בכל רגע ולהשאיר הרבה משקיעים עם מניות שפעם היו שוות הרבה כסף.וגם: מפתחת תוכנות הריגול הישראלית, NSO, נכנעת לביקורת הבינלאומית ומפרסמת דו"ח שקיפות ראשון מסוגו בתעשיית הסייבר ההתקפי. עומר כביר צלל למעמקי הדו"ח, וגילה שיש שם מעט שקיפות, הרבה יח"צ וקרוב לאפס תשובות לשאלות הקשות שעלו לאורך השנים על פעילות החברה. אבל לא רק החברה הפרטית אשמה, אלא גם משרד הביטחון הישראלי שמספק לה מעטה חשאיות. See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי שטור פרשנות קצר שכתבה על המיליונרים החדשים בהייטק הסעיר את הרשת, עורכת כלכליסט, גלית חמי, מגיעה לקוקיז כדי להסביר איך המשכורות וההטבות העצומות בהייטק פוגעים בסופו של דבר בכולנו, למה חייבים להפנות את הזרקור אל הפערים הכלכליים והחברתיים ומדוע עיתונאים לא רק יכולים אלא חייבים להביע דעה בנושאים שנויים במחלוקת.    וגם: חברות הייטק מציעות לעובדים שלהן לא מעט הטבות, אבל יכול להיות שאחד הטרנדים האחרונים כבר את הגבול - מימון של הליכי פונדקאות או אימוץ הופך לנורמה, ומתעלם מהמורכבות המוסרית של הפרקטיקה. האם חברות ותאגידים יכולים וצריכים להציע לשלם לעובדים שלהם עבור רחם להשכרה ומה האחריות המוסרית שלהם במקרה כזה כלפי האמהות הפונדקאיות ממדינות מוחלשות?See omnystudio.com/listener for privacy information.

ראש הממשלה ההייטקיסט הראשון הבטיח להעלות את שיעור העובדים בהייטק ל-15%, אבל דו"ח מסעיר של רשות החדשנות מצנן את ההבטחות האלו ומגלה: עובדים חסרי ניסיון מתקשים להתברג בתעשייה, מספר החברות החדשות שמוקמות בצניחה מדאיגה, ולרגולטור אין מושג איך להתמודד עם המצב. פודקאסט קוקיז מנסה להבין האם יש דרך לבלום את המגמה ולהציל את ההייטק הישראלי. וגם: דו"ח חדש של ממשלת ארה"ב חושף את הבעיה הסודית והמסוכנת של פייסבוק שאף אחד לא מדבר עליה – סחר בבני אדם. איך הפכה הרשת החברתית לפלטפורמה המועדפת של סוחרי מין שמחפשים קרבנות, רובם קטינים, ומה המספרים שפייסבוק לא חושפת ושיכולים לשפוך אור על היקף הבעיה האמיתי?See omnystudio.com/listener for privacy information.

  בהייטק חוגגים את ההשבעה של נפתלי בנט, ראש הממשלה הראשון שהגיע מהתחום ואפילו עשה אקזיט, אבל בכלל לא בטוח שמה שטוב להייטק טוב גם לשאר המדינה. אולי העובדה שבהייטק חושבים שמה שחסר להם זו אוזן קשבת במסדרונות הכנסת צריכה אפילו להכעיס 90% מהאזרחים בישראל, שלא נהנים ממשכורת ענק, כרטיס תןביס ואופציות.  מה ההיסטוריה הפוליטית של בנט מלמדת על יחסו להייטק ולמה אפשר לצפות ממנו וממשלתו בקדנציה שמתחילה היום: שאלות של מיסוי, חינוך והכלכלה הן הנושאים הראשונים שיצטרך להתמודד איתם.    וגם - הנושא של פירוק ענקיות הטכנולוגיה עובר לראשונה מדיבורים למעשים, עם שורה של הצעות חוק שהגיעו לקונגרס האמריקאי, ואפילו זוכות לתמיכה משני צדי המתרס. האם חברות הטק צריכות לדאוג או שמדובר במהלכים שאין להם סיכוי לצאת לפועל? ולמה דווקא עכשיו? See omnystudio.com/listener for privacy information.

אחרי גיוס היסטורי לפני שווי של 7.2 מיליארד דולר, עמית בן דוב, מייסד גונג, מגיע לפודקאסט קוקיז כדי לדבר על התהליך, תגובות העובדים ומה התוכניות של החברה לעתיד. "אנחנו בתקופה היסטורית, לא רק בישראל אלא בעולם. אנחנו בעידן שבו טכנולוגיה אוכלת את העולם, חברות טכנולוגיה הן החברות החזקות, עם השווי הכי גדול", הוא מסביר. "יש כאן דור של יזמים שלרובם זו לא הפעם הראשונה שהם מקימים חברה, אין להם לחץ למכור מהר ורואים שאפשר לבנות חברות גדולות. לכן מודל הייחוס הוא לא כמו במסודרים, אקזיט של 400 מיליון דולר, אלא וויקס וצ'ק פוינט ואולי אפילו הרבה יותר מזה". גונג הישראלית, שרותמת זיהוי קולי ובינה מלאכותית לייצור תובנות עסקיות עבור אנשי מכירות, גייסה רבע מיליארד דולר - פחות משנה אחרי סבב קודם, אבל היא בקושי נוגעת בכסף. למה הם בכל זאת ממשיכים להכניס משקיעים, מדוע לא דחוף להם לצאת להנפקה ובעיקר מה הופך את הגיוס העצום הזה לאבן דרך עבור ההייטק הישראלי כולו.  ובנוסף - ראש השב״כ בהתבטאות יוצאת דופן שמזהירה מהסלמה בהסתה ברשת, האם מדובר בקיצונים משני הצדדים או שיש חסומים יותר וחסומים פחות, ולמה כל זה יוצא דווקא עכשיו? See omnystudio.com/listener for privacy information.

המתכנת הבכיר רן בר-זיק מסביר למה התוכנית שהציעו המשטרה ומערכת הביטחון לחסום את הרשתות החברתיות במהלך מבצע שומר חומות לעולם לא יכולה לצאת לפועל מבחינה טכנית, ואיך היא בכל זאת מסכנת את חופש הביטוי והגישה למידע של כל אחד מאתנו. ולאיזה מועדון מפוקפק של מדינות היא היתה יכולה לצרף אותנו? וגם: ההשקעה הגדולה הראשונה של קרן בלקסטון בישראל הפכה משקיע אחד לעוד יותר עשיר, אבל עלולה לסמן  טרנד שיפגע ביכולת של יזמים לא מוכרים לגייס כספים לסטארט-אפים צעירים.See omnystudio.com/listener for privacy information.

קבוצה של מאות עובדים יהודים בגוגל שלחה להנהלת החברה מכתב שדורש להכיר בסבל של העם הפלסטיני ולנתק חוזים עם גופים שתומכים בהפרת זכויות פלסטינים, ובראשם צה"ל. האם זו תחילתו של טרנד אנטי-ישראלי בעולם הטכנולוגיה, ומה הסיכוי שזה ישפיע על המדיניות הישראלית ברצועת עזה? וגם: אחד המיזוגים המדוברים של השנים האחרונות מתרסק על הפרצוף, אחרי ש-AT&T הודיע שתעשה ספין-אוף לחטיבת התוכן שלה, וורנר מדיה, שרכשה רק לפני שלוש שנים תמורת יותר מ-100 מיליארד דולר, ושתתאחד עם דיסקברי לענקית תוכן חדשה. ברקע: התחרות הקשה בשוק הסטרימינג שמשסה ענקיות טכנולוגיה ובידור זו בזו במרוץ ליותר תכנים ויותר מנויים, ושמאיימת להביא לעוד מיזוגים, רכישות ונפילות.See omnystudio.com/listener for privacy information.

הרקטות חזרו למרכז הארץ ותושבי גוש דן נדחקו לחדרי המדרגות עם מכשירי הסלולרי. אלא שהרשתות החברתיות והיכולות הטכנולוגיות שלהן לא מספקות את התקווה והקשרים שלהם ייחלנו. איזה תפקיד משחקות הרשתות החברתיות בתקופות של עימות ומלחמה, והאם אפשר לפרוץ את גבולות הפילטר באבל? קוקיז, פודקאסט הטכנולוגיה של "כלכליסט", מנתח את הנושאים הבוערים בעולמות ההייטק והסטארט-אפים. עוד בפרק השבוע: רשות התחרות התעוררה מהתנומה, הציבה את פייסבוק על הכוונת ומתכוונת להכריז עליה כמונופול בישראל. אלא שבמירוץ להגביל את כוחה של הרשת החברתית, רשות התחרות נוטלת הימור ומותחת באופן חסר תקדים את ההגדרה של מהו מונופול. איך זה צפוי להשפיע על המשתמשים ועל הרגולציה העתידית?  וגם - סקר שבחן איך חברות הסטארט-אפ המקומיות עברו את שנת הקורונה מגלה נתונים מעניינים: החברות בשלבים המוקדמים גייסו הרבה יותר כסף והרבה יותר בקלות, אבל גם המשקיעים הפכו לקשוחים יותר ודורשים זכות וטו בתמורה לפתיחת הארנק. במקביל, המייסדים נאלצו ללמוד לשחרר ולהסתמך על עובדים זרים להקמת הפעילות בחו''ל, אלא שההסתמכות הגוברת הזו על מתכנתים זרים מעלה חשש מהצרת שערי הכניסה להייטק המקומי.   See omnystudio.com/listener for privacy information.

אפל טובה לתחרות או מחסלת אותה? מעבר לים השיטות המונופליסטיות שבהן מנהלת החברה את חנות האפליקציות שלה הכניסו אותה לעימות חזיתי עם הרגולציה האירופית ומערכת המשפט בארה"ב, אבל כאן בישראל - כלום. הרגולציה המקומית מעדיפה לראות בכניסתו של שירות התשלומים אפל פיי בשורה שעשויה להגביר את התחרות בשוק, תוך התעלמות מההתנהגות האנטי-תחרותית הבוטה שלה בתחום. למה הגישה הזו כל כך בעייתית?  נראה שכל שבוע "נולד" יוניקורן חדש בנוף הסטארט-אפים בישראל. איך נוצר המצב הזה, למה צריך להכניס את עדר היוניקורנים הדוהר לפרופורציות ומה המשמעות האמיתית של הערכות השווי ההולכות והטופחות שמוצמדות להם? וגם: מה מספר המייסדים האידיאלי לחברת סטארט-אפ ומה הסכנה שמהווה מייסד דומיננטי יתר על המידה.See omnystudio.com/listener for privacy information.

צפי לגיוס אלפי עובדים, הקמת מרכזי ענן מקומיים, כניסה של אחת מהקרנות הגדולות בעולם לשוק הישראלי - קוקיז, הפודקאסט החדש של כלכליסט, מנתח את הנושאים הבוערים בעולמות הטכנולוגיהSee omnystudio.com/listener for privacy information.