הרצאה זו ניתנה ב 18.1 במסגרת מפגש עם רמי מערוץ לאומנות בו גם תמיר דורטל השתתף, ומדובר בסקירה מקיפה של המלחמה בעזה בתוך ההקשר הגלובליSupport the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

ח"כ עמית הלוי הוא מהקולות הביקורתיים בקואליציה והוא דורש הכרעה בכל זירה. לדעתו כדאי שנלמד איך מנצחים את הטרור, ולא נכנסים לעוד סבב עם הרבה מחירים ומעט תועלות.בשיחה זו הוא מתאר את חוויותיו מתוך ועדת חוץ וביטחון ונסיונותיו לקבל תשובות מהגנרלים והדרג הצבאי.פרק מיוחד של "על המשמעות" עם ח"כ עמית הלוי מהליכוד, חבר ועדת החוץ והביטחון. ח"כ הלוי מבקר את גישת הצבא לביטחון ישראל, טוען שהתכניות האסטרטגיות אינן מתאימות למטרות הקבינט. הוא דורש חשיבה של שליטה ולא רק הגנה, כולל תפיסת ציר פילדלפי לחסימת הברחות ושליטה בהפצת הסיוע ההומניטרי לעזה. לדבריו, זה יחליש את אחיזת חמאס וימנע סיוע בדלק, אשר מחזק את יכולת הלחימה של האוייב. הלוי מזהיר שהמסלול הנוכחי של ישראל עלול להוביל למלחמת גרילה מתמשכת.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

בפרק זה של הפודקאסט, אנו פוגשים את מייקל אייזנברג, משקיע הון סיכון ושותף מנהל בקרן אלף, שמתמקד בהזדמנויות שנוצרות בעקבות מלחמות וקונפליקטים. אייזנברג מדבר על ה"חיכוך" שנוצר בישראל עקב האתגרים הביטחוניים שלה, וכיצד זה משמש כדחף לחדשנות טכנולוגית, חיזוק ההייטק, והתעצמות התעשייה הביטחונית.הפרק מתמקד בתרומה הייחודית של מלחמה לפיתוח טכנולוגי, עם דגש על הדור החדש של חידושים טכנולוגיים בתחום הרחפנים ועוד. אייזנברג מבהיר את ההבדלים בין ישראל למדינות אחרות כמפרק זה של הפודקאסט "על המשמעות" מציע צוהר אל תוך עולם החדשנות והיזמות של מייקל אייזנברג, משקיע הון סיכון מרכזי ושותף מנהל בקרן אלף. אייזנברג, המוכר בעולם ההייטק והיזמות, מפרט כיצד מצבי חיכוך ואתגרים ביטחוניים, כמו אלה שישראל נתקלת בהם, יכולים להפוך למנועים לפיתוחים טכנולוגיים מתקדמים. הוא מדגיש את הפוטנציאל הבלתי רגיל של סביבות דינמיות ולחוצות, שבהן החדשנות והצורך בפתרונות מהירים ויעילים מהווים קרקע פורייה ליצירתיות.בפרק מובאים דוגמאות לכיצד מצבים של משבר ומלחמה תורמים להתפתחות ההייטק ולהתעצמות התעשייה הביטחונית בישראל. אייזנברג טוען כי זו המלחמה הראשונה של ישראל בעידן הרחפנים והטכנולוגיות החדשות, דבר המחייב התמודדות והסתגלות מתמדת. הפרק מאיר תובנות עמוקות על כיצד מצבי לחץ ואתגרים יכולים לשמש כדחפים לחדשנות והתפתחות. הוא מתמקד באופן שבו מייקל אייזנברג, שותף מנהל בקרן הון סיכון אלף ואחד ממובילי תעשיית ההייטק, רואה במלחמות ובמתחים ביטחוניים לא רק אתגרים, אלא גם הזדמנויות. הפרק מגלה כיצד "חיכוך" - המתח הביטחוני שישראל חווה - מפרה יצירתיות, יעילות וחדשנות, ומאיץ את צמיחת התעשייה הביטחונית הישראלית. אייזנברג משתף על הזדמנויות חדשות המתעוררות מתוך מצבי משבר ומציג תמונה רחבה של האיך והלמה ההייטק הישראלי צומח ומתפתח במהירות. האזינו לפרק המרתק הזה לקבלת השראה על כיצד להפוך אתגרים להזדמנויות.00:00-03:00 - "הקדמה: חידוש טכנולוגי בצל מלחמה" הקדמה לדיון על השפעת המלחמה על תעשיית ההייטק.03:01-13:00 - "חיכוך וחדשנות: המוחות מאחורי הקלעים" דיון על כיצד חיכוך ביטחוני מזרז יצירתיות וחדשנות.13:01-20:00 - "מייקל אייזנברג: האיש שמשקיע בעתיד" סיקור התרומה וההשפעה של מייקל אייזנברג בעולם ההייטק.20:01-30:00 - "למדות מהמלחמה: פיתוח טכנולוגיה ביטחונית" איך ישראל משתמשת במלחמה כאמצעי לפיתוח טכנולוגיות חדשות.30:01-38:00 - "צעדים לעתיד: הכנה לאתגרים חדשים" ניתוח הדרכים בהן ישראל מתכוננת לעתיד הטכנולוגי.38:01-45:00 - "חידושים מזירת הקרב" סקירת החידושים הטכנולוגיים המתפתחים מזירות הקרב וההשפעה שלהם על החברה.45:01-52:00 - "התמודדות עם האתגר: ישראל והעולם העסקי" דיון על הדרכים שבהן ישראל מתמודדת עם אתגרים עסקיים בתקופת מלחמה.52:01-57:00 - "מעבר להייטק: כיצד מתמודדים עם השפעות המלחמה" פרק מתמקד בהשפעות המלחמה על תחומים אחרים מחוץ להייטק.57:01-60:00 - "סיכום ומבט עתידי" סיכום הדיון והסתכלות על השלכות המלחמה על העתיד הטכנולוגי והעסקי.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

שנות ה-30' המשיכו תהליך שהחל בעשור הקודם, והן מציגות פרדוקס היסטורי מרתק. מצד אחד הישוב היהודי הכפיל עצמו ויותר, ועלה מכ-170 אלף נפש ב-1930 לכ-450 ב-1939. גידול זה לא היה מתאפשר ללא 'תרומתו' של היטלר, וללא שיתוף פעולה בריטי, זאת למרות המדינות הבריטית הברורה של נסיגה מתמיכה בתכנית הבית הלאומי.  מצד שני, היטלר לא היה חדשות טובות משום בחינה, בוודאי לא לעם היהודי, זאת למרות העלייה היהודית המבורכת ממרכז ומזרח אירופה, שהתעצמה גם בזכותו וגם בשל העובדה שיעדי הגירה אחרים במערב - ארה"ב בעיקר, וגם דרום אמריקה - פשוט ננעלו.  בנוסף, הבריטים כאמור הלכו והתרחקו ממחוייבותם המוצהרת ב-1917 וב-1920. כיצד מתיישב עניין זה עם הסיוע בפועל שהם נתנו לישוב היהודי?  בפשטות מרובה: כשהגיע הישוב היהודי למסה קריטית, לפחות בעיני הבריטים, הם כבר יכלו לומר שאת מחוייבותם לציונים הם מילאו, כי 'בית לאומי' אין פירושו בהכרח מדינה עצמאית. אבל גם כשעלתה ב-1937 אפשרות למדינה יהודית עצמאית, הם היקצו להם פירור גיאוגרפי. לכל היה ברור שככל שמתחזק היטלר ומתכונן למלחמה עולמית, שיקוליה האימפריאליים של בריטניה ירחיקו אותה מהיהודים. וכך היה. היהודים מצידם כמו בעשור הקודם, הלכו והתרחקו בינם לבין עצמם לגבי האופן הנכון להגיב על השינוי במדיניות הבריטית. 'אפילו' בשאלה מובנת מאליה - התגובה לאלימות הערבית שפרצה ב-1936 ונמשכה עד 1939 - התעוררה מחלוקת בין תומכי 'ההבלגה' לבין תומכי 'התגובה'.  זה היה הרקע לפרישת האצ"ל מההגנה בשנה זו, פרישה שהיתה המשך לפרישה המדינית, החשובה בהרבה לדעת היסטוריונים מסוימים, של ז'בוטינסקי מהתנועה הציונית ב-1935. כשמוסיפים לזה את רצח ארלוזורוב ב-1933 שבא על רקע אלימות פיזית ומילולית בין הימין לשמאל, מבינים עוד יותר את עומק 'הדם הרע' שימשיך ללוות את יחסי שתי התנועות הללו, ואת מפיצי מורשתן, עד עצם היום הזה. מטרת הפרק היא להרחיב לגבי הקשרם של הדברים, מתוך תקווה שהבנת ההיסטוריה בהקשרה תוכל לתרום להבנה מדוייקת יותר של שורשי המחלוקת". 00:00-05:00 - הקדמה: סקירת תקופת שנות ה-30' והשינויים בישוב היהודי05:00-11:00 - עליית היטלר לשלטון והשפעתה על הישוב היהודי בארץ ישראל11:00-16:00 - התנועה הציונית והתמודדות עם המדיניות הבריטית המשתנה16:00-22:00 - תכנית החלוקה של 1937: פרור גיאוגרפי והמשמעויות הפוליטיות22:00-29:00 - סיכולים פוליטיים בין הציונים: מפא"י מול הרוויזיוניסטים29:00-35:00 - התפרקות שורות ההגנה: האצ"ל מתפצל מהמוסד הרשמי35:00-40:00 - השפעת רצח ארלוזורוב על הפוליטיקה הישראלית40:00-47:00 - אלימות פוליטית והשלכותיה על היחסים בין התנועות השונות47:00-55:00 - עמוק בשורשים: סקירת היסטורית של תקופת המנדט וההשפעה על היום55:00-60:00 - סיכום ומבט לעתיד: למידת ההיסטוריה לשיפור המציאות הפוליטיתSupport the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

גרשון הכהן הוא קצין במילואים בדרגת אלוף אשר שירת במגוון תפקידים בכירים בצה"ל, ביניהם מפקד עוצבת געש, מפקד המכללות הצבאיות, מפקד הגיס הצפוני, מפקד קורס מפקדי אוגדות ומפקד הגיס המטכ"לי.לאחר שחרורו שימש כחוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים ויו״ר הוועד המנהל של עמותת מומנטום. בשנת 2020 הצטרף לתנועת “הביטחוניסטים”, וב-2021 מונה לכהן כחבר בועדת בדיקה ממשלתית לעניין אסון נחל צפית.הכהן הוא מחבר הספר “מה לאומי בביטחון הלאומי?” אשר בוחן מושגי יסוד בסוגיות הביטחון הלאומי ומתאר כיצד שיקולי הביטחון הלאומי מחויבים במהותם למסגרת מושגית נרחבת, אשר בליבתה נכללים גם ערכי יסוד, שאיפות לאומיות והשקפת עולם.הכהן הוא בעל תואר ראשון ושני בפילוסופיה וספרות השוואתית, מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב לשלושה ילדים.למנוי לכתב העת השילוח - https://hashiloach.org.il/subscription/ Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

Israel is a thousand times stronger than Hamas. We have an Air Force, they don't even have one tank. But something is holding us back from using the force we have. Something is putting restraints on us. The world. If the Palestinians and Israel were on Mars, with no-one intervening, this conflict would have been resolved a long time ago.But why is the world so obsessive about Israel?Just like in medicine, a wrong diagnosis of a problem will lead you to mistreatment, leaving the problem unresolved. I don't think the reason that the world is laying restraints on Israel is anti-Semitism. Despite Eastern Europe being more anti-Semitic than Western Europe, they are less involved in what's going on in Israel. Please listen in to hear what my diagnosis of the problem is, and why your role in protecting Israel (even though you live abroad) is as important as an IDF soldier's role is. Please spread the word so that we can fix this problem together.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

הוא מומחה בתחום התורות הצבאיות (תורת הלחימה) אשר שירת בין השנים 1977–2002 כראש ענף תורת לחימה בחטיבת התורה וההדרכה (תוה"ד) במטה הכללי של צבא הגנה לישראל. עמידרור כתב את מרבית ספרי תורת הלחימה ותורות היסוד בדרג המטה הכללי של צבא הגנה לישראל, והרצה במשך שנים בפני בכירי צה"ל.עמידרור נחשב בעיני קצינים בכירים רבים כמומחה חשוב והיחיד בתחומו בישראל, וכמי שהטמיע בצה"ל מקצועיות צבאית עיונית ורחבת היקף.[1] מכונה לעיתים: "מורה הגנרלים". Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנוילהצטרפות לערוץ הטלגרםלהצטרפות לקבוצת המתנדבים שלנו שבזכותה אנו יכולים להפיק לכם תוכןהאזנה נעימה!

מה קורה כששני אנשי רדיו נפגשים?היה לי העונג להיפגש עם ידידיה מאיר, אחד הפובליציסטים שאני מקפיד לקרוא כל דבר שהוא כותב.דיברנו על ביקורת ציבורית בזמן לחימה,על אסטרטגיה,תפקיד התקשורת,גבולות השיח,ובאופן כללי- זו אחת מהשיחות האלה שאף אחד לא רצה לסיים, ואחרי שכיבינו את המיקרופונים המשכנו לעוד שעה קלה.האזנה נעימה. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

חוות הבודדים אשר נמצאות ביהודה ושומרון השומרות על אלפי דונמים של אדמות מדינה, ושם מתרחש סגנון חיים אחר, קשר לאדמה יומיומי, באמצעות מרעה בקר וצאן.הנוער נוהר לשם בעשרות, ועוזר בתיפעול השוטף של החווה,ועל הדרך רוכש כלים לחיים.יחד עם אותם אתגרים של בעלי החוות,ובני הנוער השומר יו'ש עוזר במגוון דרכים להצלחת שמירת אדמות המדינה על הקרקע.הנוער שם חווה טלטלות, הצלחות ולצידם המועצות וארגונים שונים. בניהם השומר יו"ש נותן מענה גם בדרכים חינוכיות בכדי שהדור הזה בחוות יזכה למענה הולם, דור הזה הוא דור גדול (גאולה) שלא מוכן לקבל רק ערכים תיאורטיים אלא רוצה גם ליישם אותם בשטח, ולכן הערך של ארץ ישראל החשוב מקבל משמעות נוספת מצד בני הנוער כשהם נמצאים בחוות בפועל ונוגעים באדמה.Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

בשיחה זו עסקנו בהשפעה של האבולוציה, המדע המזויף וכלי התקשורת על היכולת שלנו לתפוס את המציאות החברתית והמדינית שסביבנו. בשיחה עסקנו גם בשאלות הבאות: מדוע אנחנו נמשכים לאכילת מתוקים ומטוגנים ואיך זה קשור לקבלת החלטות במדינה של מיליוני בני אדם? מה הן הבעיות של מחקרים שמסתמכים על ראיונות ושאלונים? מה גרם לד"ר לויאני לעזוב את הקריירה האקדמית שלה? מדוע כלי התקשורת מתקשים להעביר לצופים את התמונה המלאה, ואיך באמת מכינים כתבות בטלוויזיה? ועוד.  Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!

כמה זמן לוקח להעביר חוק במדינת ישראל? האם חוקי הרפורמה המשפטית עוברים בקצב מהיר מדי? בפרק זה דנו בשאלות אלה וגם על השליטה הממשלתית בהליך החקיקה של הכנסת (יתרונותיה וחסרונותיה), ומספר הצעות לתיקונים נדרשים כדי לחזק את הכנסת. Support the showלצפיה ברשימת ההמלצותלתמיכה ותרומות להפקת הפודקאסט וביצוע מנויהאזנה נעימה!