הפרק הוקלט בימים שטרום המלחמה, ומפורסם כעת -- למען נוכל לשוב ולהיזכר ביסודות קיומנו בארץ הזו, ומדוע לנו כל זאת.אורח: ד"ר עשהאל אבלמןתיאור הפרק:"תמול שלשום" הוא רומן עברי עב כרס ומופלא, שבו שרטט ש"י עגנון – חתן פרס נובל לספרות, ומגדולי הסופרים העבריים – את דיוקנה של ארצנו האהובה בימי העלייה השנייה. הרומן נע בין ירושלים ויפו, בין אנשי היישוב החדש לישן, ובין האינדיבידואלי והקולקטיבי, ומספק הצצה לאחד מרגעי הראשית של המפעל הציוני; על אנשי המופת והפאר שלו, ועל השאלות המורכבות העומדות בבסיסו.בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר עשהאל אבלמן הם מזקקים מספר תמות-יסוד של היצירה, ומאפשרים לחשוב, יחד עם עגנון, על שאלות היסוד של שיבת ישראל לארצם. ד"ר אבלמן הוא מרצה להיסטוריה במרכז האקדמי שלם ובמכללת הרצוג, ומחברם של מספר ספרים.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfund.org

אורח: פרופ' מנחם קלנר מהי דמותו של האדם עובד ה' על פי הרמב"ם – אדם קר ויבש, או שמא איש מלא תשוקה לחכמה ולדעת ה'? האם הדברים סותרים זה את זה? מדוע שבו הוגים יהודים מודרניים שונים – שוב ושוב – אל הרמב"ם, על אף שהעמדה האריסטוטלית שעליה הוא נשען כבר עברה מן העולם? בשאלות אלו ואחרות עוסקת השיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם, ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו."מורה נבוכים" נכתב במקורו בערבית, והוא זמין לקריאה בעברית במספר תרגומים, העדכניים הם אלו של הרב יוסף קאפח (1972, מוסד הרב קוק); מיכאל שורץ (2002, אוניברסיטת תל אביב) והלל גרשוני (2018, מפעל משנה תורה). לפרטים נוספים: https://argaman.institute/canonלשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfund.org

אורח: פרופ' מנחם קלנר"מורה נבוכים" נכתב על ידי הרמב"ם כאיגרות לתלמידו יוסף בן יהודה: פרקים פרקים שנשלחו אליו, ושבהם פָּרַשׂ הרמב"ם בפניו את המטאפיסיקה שלו ואת הפרשנות שעולה ממנה למסורת הדתית. השיחה על הספר מורה נבוכים מתקיימת למעלה מ-800 שנה לאחר שנכתב, בין מורה ותלמיד בני זמננו; שיחה על היצירה המרכזית ביותר בפילוסופיה היהודית בימי הביניים. הצטרפו לשיחה שבין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, לפרופ' מנחם קלנר – ראש התוכנית הבינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית במרכז האקדמי שלם, ומגדולי חוקרי הרמב"ם בדורנו."מורה נבוכים" נכתב במקורו בערבית, והוא זמין לקריאה בעברית במספר תרגומים, העדכניים הם אלו של  הרב יוסף קאפח (1972, מוסד הרב קוק); מיכאל שורץ (2002, אוניברסיטת תל אביב) והלל גרשוני (2018, מפעל משנה תורה). לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfun

אורח: פרופ' אברהם עוזתוך שיטוט בין נקודות מפתח שונות ביצירה, עולים מספר הרהורים ושאלות על הצורות השונות שלובש המלט לאורך השנים; על השאלה האם בעולם הציני שלנו עוד נותרה בנו רגישות טראגית, שמאפשרת לנו לדמוע כשאנו קוראים את המלט; ושאלות מטא נוספות על אומנות התרגום והמוטיבציה לתרגם יצירות מופת לעברית בעידן שלנו.הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומתרגם – על גלגוליו השונים של המלט במאות השנים שחלפו מאז כתיבתו.היצירהזמינה לקריאה בעברית במבחר תרגומים, הידועים שבהם הם אלו של אברהם שלונסקי (הוצאתספרית פועלים) ושל ט. כרמי (הוצאת דביר).לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfund.org

אורח: פרופ' אברהם עוזהמלט.אחת היצירות שהותירו את החותם העמוק ביותר על התרבות המערבית, והראיה לכך: רבים יודעים לדקלם ביטויים כמו "מילים מילים מילים" או "להיות או לא להיות – זו השאלה" – גם מבלי שקראו מעולם את המלט. בשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ' אברהם עוז – חוקר שייקספיר בעל שם עולמי, במאי, מחזאי ומתרגם– הם מנסים לצלול לעומקה של היצירה, ולהבין מדוע היא פורטת על נימים עמוקים בנפש האדם המערבי גם מאות שנים לאחר כתיבתה. היצירה זמינה לקריאה בעברית במבחר תרגומים, הידועים שבהם הם אלו של אברהם שלונסקי (הוצאת ספרית פועלים) ושל ט. כרמי (הוצאת דביר).לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfund.org

אורח: ד"ר אליעזר מלכיאלפילוסופיים בני זמננו מוטרדים לא אחת מפילוסופיית המוסר המודרנית; רבים מהם מבקשים לחזור ולקרוא את ה'אתיקה' של אריסטו על מנת להציע חלופות שונות לאופן שבו אנו חושבים היום על מוסר.מדוע? מה הם מוצאים באתיקה של אריסטו, ולמה הם סבורים שיש לה מה ללמד אותנו כיום? בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג – ננסה לתת תשובות לשאלות אלו, ולחשוב יחד מדוע האתיקה של אריסטו חיונית גם עבורנו, בני הזמן המודרני.הספר זמין לקריאה בתרגום עברי של יוסף ג. ליבס שיצא בהוצאת שוקן.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfund.org

אורח: ד"ר אליעזר מלכיאלבמוקד הספר "האתיקה" לאריסטו ניצבות השאלות הבסיסיות ביותר של הקיום האנושי: לשם מה אנו חיים? מהם החיים הטובים? מהו האושר, ומהי תכלית החיים האנושיים? מה אנו מבקשים להשיג בחיים האלו?בשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר אליעזר מלכיאל – המלמד פילוסופיה באוניברסיטת בן גוריון ובמכללת הרצוג– אנו מבקשים להאזין בקשב רב לתשובותיו של אריסטו לשאלות הללו, ולשמוע מה יש להן לומר לנו. הספר זמין לקריאה בתרגום עברי של יוסף ג. ליבס שיצא בהוצאת שוקן.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfund.org

אורחת: ד"ר תרצה קלמןה"שולחן ערוך" הפך עם השנים למושג שמסמל את ההלכה היהודית כולה; מושג המכיל הרבה יותר מאשר הטקסט עצמו שכתב ר' יוסף קארו. הסימבוליות הזו של ה'שולחן ערוך' משותפת גם עבור יהודים המחויבים להלכה וגם כאלו שביקשו לצאת כנגדה; אלו כמו אלו מדברים על ה'שולחן ערוך' כסמל להלכה היהודית כולה. בפרק השני של השיחה על ה'שולחן ערוך' בין מתנאל בראלי לד"ר תרצה קלמן – חוקרת ספרות הלכתית מאוניברסיטת בן גוריון ומכללת תלפיות – אנו צוללים אל הסימבוליות הזו של ה'שולחן ערוך', ומבקשים להבין האם יש 'קאנון' יהודי – ומה מקומו של ה'שולחן ערוך' בתוך קאנון שכזה. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfund.org

אורחת: ד"ר תרצה קלמןלפני כ-450 שנה נכתב הספר "שולחן ערוך" – שמהר מאוד שינה את פני עולם ההלכה היהודית. אם נכנס היום לחנות ספרים ונבקש לרכוש את הספר, נגלה שכמעט ולא נמצא מהדורה שבה הוא עומד כספר עצמאי, שמכיל רק את הטקסט שאותו כתב ר' יוסף קארו. הספר הצנוע תופס היום מספר מדפים שלמים, ומודפס עם שלל חיבורים ופירושים שנכתבו על טקסט המקור. בפרק הזה ביקשנו לחזור אל ספר המקור כפי שנדפס בשנת 1565 – ולהתבונן עליו מנקודת הזמן שבה הוא טרם הפך לספר קאנוני בארון הספרים היהודי. הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד"ר תרצה קלמן – חוקרת ספרות הלכתית מאוניברסיטת בן גוריון ומכללת תלפיות – בכדי לשמוע כיצד השפיעה מהפכת הדפוס על אחד הספרים המכוננים של ההלכה היהודית.לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfund.org

אורח: ד”ר עידו חברוניבפרק השני על האיליאדה - “התנ”ך של היוונים" – נשוחח על הגיבורים ההומריים: מה מניע אותם, מהי אותה תהילת עולמים שהם מבקשים להשיג, ואיזו דרך היא מציעה בכדי להתמודד עם אימת המוות וזמניות הקיום?הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו חברוני - שמלמד ספרות קלאסית וספרות חז”ל במרכז האקדמי שלם - על הספר “האיליאדה” מאת הומרוס, המשורר היווני הקדום.הספר זמין לקריאה בכמה תרגומים עבריים, המרכזיים שבהם הם אלו של שאול טשרניחובסקי, אברהם ארואטי ואהרון שבתאי. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/לשאלות, תגובות והצעות לפרקים נוספים, שלחו הודעה לכתובת: mbareli@tikvahfund.org

אורח: ד”ר עידו חברוניהאיליאדה - “התנ”ך של היוונים”, כפי שמכנים אותו - הוא סיפור מלחמתם של היוונים בטרויה, שהפך לאחד מהטקסטים המכוננים של התרבות היוונית, ולאחר מכן גם של התרבות המערבית כולה. בפרק הראשון ננסה להיכנס קצת אל תוך סיפורה של האיליאדה, ולהתבונן באופיים של האלים ההומריים - מה הופך אותם לאלים, מה תפקידם במציאות ובסיפור, ומדוע כדאי להאמין באלים שכאלו? הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לד”ר עידו חברוני - שמלמד ספרות קלאסית וספרות חז”ל במרכז האקדמי שלם - על הספר “האיליאדה” המיוחס להומרוס, המשורר היווני הקדום. הספר זמין לקריאה בכמה תרגומים עבריים, המרכזיים שבהם הם אלו של שאול טשרניחובסקי, אברהם ארואטי ואהרון שבתאי. לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

אורח: פרופ' פיני איפרגןלאחר שהצגנו בפרק הקודם את האינטואיציה הבסיסית של תפיסת המוסר של קאנט, בפרק הזה אנו צוללים פנימה יותר אל תוך הספר. ננסה להבין את הנוסחים השונים שנתן קאנט לחוק המוסרי, ונשוחח על מושגים מרכזיים בשיח המוסרי הרווח שלנו כמו אוניברסליות, אוטונומיה, ועוד.הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ פיני איפרגן - ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ועמית במכון ון ליר - על הספר “הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות” מאת עמנואל קאנט.הספר זמין לקריאה בשני תרגומים עבריים: תרגומו של מ. שפי (מאגנס, תש”י); ותרגומו של חנן אלשטיין (ידיעות ספרים, 2010).לפרטים נוספים >>> https://argaman.institute/canon/

ילד קטן נכנס למכולת, והמוכר מחליט למכור לו את המוצר במחירו האמיתי ולא לנצל את תמימות הילד - בכדי שהמוניטין שלו לא ייפגע. האם נוכל לומר שהוא נהג באופן מוסרי?עמנואל קאנט הוא אחד מההוגים המזוהים ביותר עם תקופת הנאורות, ותפיסת המוסר שלו עומדת בליבתו של האתוס המודרני. לדעתו, התשובה לשאלה שבה פתחנו היא שלילית - רק פעולה שנעשית מתוך תודעת חובה נחשבת לפעולה מוסרית. מדוע הוא סבר כך, ועם מי הוא התפלמס בעניין הזה?הצטרפו לשיחה בין מתנאל בראלי לפרופ’ פיני איפרגן - ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן ועמית במכון ון ליר - על הספר “הנחת יסוד למטאפיסיקה של המידות” מאת עמנואל קאנט.הספר זמין לקריאה בשני תרגומים עבריים: תרגומושל מ. שפי (מאגנס, תש”י); ותרגומו של חנן אלשטיין (ידיעות ספרים, 2010).להאזנה לפרקים נוספים, ולהרשמה לקבלת התראות על עליית פרק חדש >>> https://argaman.institute/canon/

מיל סבור שחברה חופשית צריכה להעלות על נס את ערך האינדיבידואליזם, ולאפשר לכל אחד מחבריה לעצב את חייו בהתאם לאופן שאותו הוא רואה לנכון - גם אם הוא ייחודי וחריג. נוסף על כך, מיל טוען שרק פגיעה ישירה וממשית באדם אחר - מצדיקה הגבלה של חירות היחיד על ידי החברה. האמנם צודק מיל בשתי הטענות הללו?הצטרפו אלינו לחלקה השני של השיחה שבין מתנאל בראלי לד”ר שגיא ברמק - ראש תוכנית אדם סמית’ לכלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית במכון ארגמן - על ספרו של אחד מההוגים הליברלים הגדולים של המאה ה-19 - ג’ון סטיוארט מיל.להאזנה לפרקים נוספים, ולהרשמה לקבלת התראות על עליית פרק חדש: https://argaman.institute/canon/

מיל מגן בספרו “על החירות” בצורה רדיקלית על חופש הביטוי, וסבור שצריך לנסח מחדש “עיקרון אחד פשוט” של החירות. מדוע יש צורך בניסוח של עיקרון כזה באנגליה של תחילת המאה ה-19, ומה המקום של חופש הביטוי בעידן של רשתות חברתיות ותופעות כמו “פייק ניוז”?הצטרפו אלינו לשיחה של מתנאל בראלי עם ד”ר שגיא ברמק - ראש תוכנית אדם סמית’ לכלכלה פוליטית ומדיניות ציבורית במכון ארגמן - על ספרו של אחד מההוגים הליברלים הגדולים של המאה ה-19, ג’ון סטיוארט מיל.להאזנה לפרקים נוספים >>>>> https://argaman.institute/canon/

אנחנו חושבים לרוב שהלמידה היא תהליך של חידוש – שבו אנחנו מבינים מה שלעולם לא ידענו – אבל באופן מפתיע סוקרטס טוען בדיוק להפך: הלמידה היא תהליך של היזכרות, שבו אנחנו נזכרים במה שהנפש שלנו כבר ידעה – אך שכחה. מדוע סוקרטס חושב כך, ולמה זה בכלל חשוב? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם מנסים לענות על השאלות הללו, ולחשוב יחד על השלכות חשובות ומפתיעות של דברי סוקרטס.

רגע לפני שסוקרטס שותה את כוס הרעל הוא משוחח עם תלמידיו על משמעות המוות, והחיים, של הפילוסוף - מנקודת המבט הייחודית של הרגע האחרון לפני שחייו מגיעים אל קיצם. בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם צוללים למשמעות החיים והמוות כפי שעולה מהדיאלוג "פיידון" של אפלטון.

תלמידו של סוקרטס נכנס לבית הכלא בשעת ליל מאוחרת, ומבקש לשכנע את סוקרטס לברוח מהכלא ומגזר הדין שמצפה לו. סוקרטס מסרב, ומעניק תשובה מסקרנת לשאלה היסודית של הפילוסופיה הפוליטית: מדוע יש לציית לחוקי העיר? בשיחה בין מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב, הם מבקשים להבין מדוע לא הסכים סוקרטס לברוח מהכלא, ומדוע נדרש האזרח לציית לחוק הפוליטי.

סוקרטס נתבע לדין באתונה העתיקה ונושא שלושה נאומי הגנה שבהם הוא מציג את חשיבות הפילוסופיה שלו לתושבי אתונה ולעיר כולה. בשיחה של מתנאל בראלי, עמית במכון ארגמן, עם אורי כרמלי – המלמד פילוסופיה יוונית באוניברסיטת תל אביב – הם צוללים אל עומק היחסים המתוחים שבין הפילוסוף לתושבי העיר.